נושא: פירושי מילים וביטויים וגלגוליהם

סיפורי מילים

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם, נראה שהדברים אינם כה פשוטים. בתנ"ך האצבע היחידה שזוכה לשם…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף מסוים, כגון עצרת האומות המאוחדות. במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת שבע…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד שלוש פעמים: "וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ…
המשך קריאה >>

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

אחת מיצירותיו המפורסמות של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי תור הזהב בספרד (מפנה המאות ה־11 וה־12), היא 'ספר הענק'. הספר הוא אוסף של שירים קצרים, חרוזים ושקולים, שהמשותף להם שכל שורות השיר מסתיימות באותה המילה, אך בכל פעם במשמעות שונה ('שירי צימודים'). השער הרביעי מעשרת…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם" (שמות כט,…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של כפיית עמדה דתית על מי שאינו דתי, אלא בעיקר לציין…
המשך קריאה >>

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי של פָּן מוטב לנקוט לשון זכר: "יש כאן שני פנים:…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי'…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל המזלות כסדרם, ושם המזל קשת בא שָׁם בכתיב "קישת", המעיד…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל ה־ת (אות השורש השנייה). במילה מתת נידַמתה גם ה־נ השנייה של…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם גם לקוחה המילה אושפיזין במשמעות 'אורחים'. ומניין הגיעה המילה לספר…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל לחומר ביד היוצר, כלומר ביד הבורא, על פי הנביא ירמיהו:…
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה. את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל הוֹחִיל בבניין הפעיל: "קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (תהלים…
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס', 'היא אדם טוב' (או 'בן אדם טוב'). כך גם במקרים…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). כָּל – בקמץ גדול (תנועת a)…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא. הערבית משמרת את העיצור השמי הקדום ד'…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" בתלמוד הבבלי. אך מה משמעו המילולי?
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו עם לועז?
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות: יתד בנקבה "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד); "בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה…" (ישעיהו כב, כה); "יתדות אהלים ויתדות המשוחות –…
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (להרחבה). ככל הנראה היא קשורה גם לפועל הטיח 'השליך',…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד המְשָׁלים הקצרים שנשא בלעם על ישראל והאומות באחרית הימים נאמר כך: "דָּרַךְ…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה בשלום נבל: "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר לתַּגָּר – גם כן מלשון חכמים – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

'בכי מר', 'בכי גדול' למשל: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר. מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך – פרק לא בספר ירמיהו (הפטרת יום ב' של ראש…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

'הגן בתוקף', 'עמד על שלו ומנע אסון' למשל: לולא אותו שכן אשר עמד בפרץ והרגיע את הרוחות, היה ודאי הוויכוח מתפתח לכדי קטטה אלימה. בעקבות חטא העגל חשב ה' לכַלות את ישראל. משה השתדל בעבור העם והתחנן אל ה': "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

'השלה', 'הונה' למשל: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית. בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה. מיכה הנביא קונן על גורל שומרון וירושלים: "עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה, אֵילְכָה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

'בלי גבולות' למשל: בילדותי ספגתי מהוריי אהבה ללא מצרים, ואני מקווה שאצליח לגדל כך גם את ילדיי. מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם אדם מכר שטח "בסימניו ובמְצריו" – כלומר סימן את גבולותיו…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

'אותו הדבר', 'זה וזה שווים' למשל: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה', כלומר שני הדברים שווים, שני הדברים חד הם. בכתבי יד…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

'כסף טוב' למשל: שילמתי על המוצר טבין ותקילין, ואני מצפה לשירות אדיב בהתאם. הצירוף טבין ותקילין לשונו ארמית ותרגומו המילולי הוא 'טובים וּשקולים'. מקור הצירוף בסיפור הלוואת מטבעות דינר המובא בתלמוד: בתו של ר' חייא הִלוותה לרב, שהיה בן דודה, מטבעות דינר. בבואו להחזיר לה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה").    ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד חילות אשור. לא ממצרים – הוא מנבא – תבוא הישועה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

'בלי פחד', 'שאין בו פחד' למשל: רב החובל ניצב ללא חַת על סיפון האונייה בעת הסערה. השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ" (ירמיהו יד, ד). מן השורש הזה גם המילה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

'אור בהיר', 'אור נעים' למשל: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל הגויים ייאספו אל ירושלים ויילחמו עליה, ואולם ה' יילחם בהם ויושיע את העיר. לפי הנבואה הזאת לא יהיה ביום ההוא אור רגיל,…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

'הֵעֵז' למשל: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה. הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב נקשר בגאווה ובחוצפה, כגון בצירוף המחודש 'דברי רַהַב' – דברי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

'פגה חריפותו', 'סר ממנו עיקרו' למשל: לאחר שהוכח שהנתבעת לא הייתה בארץ באותה העת, ניטל עוקצה של טענת התביעה.  המילה עֹקֶץ משמשת בלשוננו למן תקופת חז"ל, וכמילים רבות מרובד הלשון הזה מקורה כנראה ארמי: עוּקָץ, עוּקְצָא. המשמע היסודי של המילה הוא פשוט 'זנב', ומכאן גם…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

'אדם עלוב וחלש אופי' למשל: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה דמותו של עבד ה' – דמות אשר ניתנו לה פירושים שונים ביהדות ובנצרות. באחד המקומות האלה מתוארת הפתעתם של הגויים…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

'כל הכבוד' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: מסיבת הסיום הייתה נהדרת. יישר כוחכם! מקורו של המטבע בספרות חז"ל. במדרש על הכתוב "וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד, א) שואלים מניין לנו שהסכים הקדוש ברוך הוא לשבירת הלוחות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

'בבירור', 'ללא ספק' למשל: פקודה בלתי חוקית בעליל. ניכר בעליל שהוא משקר. את הביטוי בשימושו המוכר לנו כיום ירשנו מן המשנה. בתקופת חז"ל היו חכמי הסנהדרין מקדשים את החודש – כלומר קובעים שמתחיל חודש חדש – על פי עדויות של אנשים שראו את הירח.…
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של שתי מילים מקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר' למשל: הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואתו ירדו לטמיון כל התכניות להמשך היום. טמיון היא מילה יוונית, אשר כמילים יווניות רבות…
המשך קריאה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי – ומקורו אולי בהבנה מוטעית של לשון המדרש. בפרק כד בבראשית…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

'ספקן', 'רואה שחורות' למשל: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי. צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם המופשט הרגיל מן הפועל הֶאֱמִין במשמע 'בָּטַח', והכוונה לביטחון בקדוש…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה, אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

'התפרסם ברבים' (לרוב לטובה) למשל: "ויקומו דון קישוט וסנשו בבקר וישלמו לבעל בית המלון ביד רחבה, וירכבו על־בהמתם ויצאו ללכת אל־גדות אברו הנהר, כי יצא שם הנהר ההוא למרחוק, ויבקש דון קישוט לראותו בעיניו ולחקרו, כי אמר: אולי יקרה שם אלהים לפני מעשה רב ויספתי לי…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' – המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'.
המשך קריאה >>