נושא: פירושי מילים וביטויים וגלגוליהם

מילים מעולם החי

שפן, ארנבת וארנבון

מילה להכיר

נָקַף

מילה נולדת

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

שמות האצבעות

על המילים בֹּהֶן, אֶצְבַּע, אֲגוּדָל, אַמָּה, גּוּדָל, זֶרֶת, קְמִיצָה.
המשך קריאה >>

שמחת תורה

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים כגון 'עצרת זיכרון' או 'עצרת מחאה'. במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת בין השאר לציון היום האחרון של סוכות והיום האחרון של פסח. בהקשר זה הבינו אותה מקצת המפרשים במשמעות של עיכוב ועצירה, ואולם תרגומי המקרא הבינו את המילה בכל הקשריה במשמעות של 'אספה' או 'כינוס', ובייחוד כינוס חגיגי לצורך הקרבת קורבנות.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

עוּגָב

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

סיפורה של מילה

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

הדתה

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים').
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

הדרך המומלצת היא להשתמש במילה 'גפיים' בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אין מזל קַשָּת לישראל

מילים מתגלגלות

מתנה ונרדפותיה

סוכות

מה בין אשפוז לאושפיזין

את המילים אושפיזא ואושפיזין שבספרות חז"ל מקובל לקשור אל המילה הלטינית hospitium – 'מלון', 'אכסניה'. ממילה זו התגלגלו ללשונות אירופה מילים המציינות בית חולים, מקום אירוח לחולים, כגון hospital. מכאן גם hospitalization – הכנסת חולה או קבלת חולה לבית החולים. בהשראת מילים אלו נוצר בעברית החדשה הפועל אִשְׁפֵּז.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

בפיוט הנאמר בליל יום כיפור "כי הנה כחומר ביד היוצר" באים דימויים שונים של האדם הנתון לעיצובו של האל – "כחומר ביד היוצר". הבית השלישי פותח במילים "כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח" – ככל הידוע זה המקור הקדום ביותר למילה 'הגה' במשמעות המוכרת כיום לציון הכלי להכוונת המכונית.
המשך קריאה >>

ראש השנה

ייחול ואיחול

את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). גם הפועל אִחֵל יסודו בתנ"ך – בצורות המיוחדות אַחֲלֵי ואַחֲלַי. מוסכם כי עניינן הוא בקשה ומשאלה, אך נחלקו הדעות בדבר המשמעות המדויקת והגיזרון. יש הקושרים אותן לפעלים יִחֵל והוֹחִיל שמשמעם כאמור 'קיווה', 'ציפה', ויש הקושרים אותן לפועל חִלָּה שמשמעו 'התחנן', 'התפלל' (בעיקר בצירוף 'חילה את פנֵי־').
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה? הדרך המקובלת והמומלצת לפי שעה היא להשאיר את הצירוף כמות שהוא: 'היא עם הארץ' – כמו 'היא נכס', 'היא אדם טוב' (או 'בן אדם טוב'). כך גם במקרים הפוכים: 'הוא אישיות', 'הוא דמות ידועה'.

המשך קריאה >>

מילה נולדת

כִּיּוּל

מילים מתגלגלות

מאזניים ואוזניים

פסח

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" בתלמוד הבבלי. אך מה משמעו המילולי?
המשך קריאה >>

פסח

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו עם לועז?
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

בלשוננו היום המילה יָתֵד משמשת בעיקר בלשון נקבה, וזה השימוש התקני שנקבע עוד בימי ועד הלשון החל במילון למונחי התכניקה משנת תרפ"ט (1929). לפיכך נאמר כיום 'יתד ארוכה' (ולא 'יתד ארוך'), 'שתי יתדות' (ולא 'שני יתדות') וכיו"ב.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

ייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
המשך קריאה >>

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

לרגל יום המשפחה, כמה עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר לתַּגָּר – גם כן מלשון חכמים – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה בספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ…. כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (יד–טז).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמע המילה 'סוללה' מ'תל עפר סביב עיר נצורה' למשמעיה כיום, ואיך קיבל המלאך כנפיים? במאמר מסופר על גלגולי המשמעות של שתי המילים המקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' – המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה הַוָּה בתנ"ך היא 'אסון'. ואכן בפרשנות המסורתית 'להותי' מתפרש "לפורענותי" (התרגום הארמי), "לשברי" (מצודת דוד; כלומר 'לאסוני').
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין

מטבעות לשון

בְּעִצּוּמוֹ

מטבעות לשון

לְתַלְפִּיּוֹת

מטבעות לשון

בְּרֵישׁ גְּלֵי

הביטוי הארמי בְּרֵישׁ גְּלֵי פירושו המילולי הוא 'בראש גלוי'. הצורה גְּלֵי (בשווא בגימ"ל) היא צורת הבינוני של הסביל של בניין קל בארמית, והיא מקבילה בדיוק לצורה העברית גָּלוּי.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְאֵל יָדוֹ

מטבעות לשון

יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן

מטבעות לשון

שָׂם לְאַל

מטבעות לשון

מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ

מטבעות לשון

הוֹקִיר רַגְלוֹ

מטבעות לשון

הַכְּצַעֲקָתָהּ

מטבעות לשון

הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ, נֶהְפַּךְ לוֹ לְרוֹעֵץ

מטבעות לשון

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד

מטבעות לשון

דְּבָרִים בְּגוֹ

מטבעות לשון

כְּיַד הַמֶּלֶךְ

מטבעות לשון

בְּעֶטְיוֹ

מטבעות לשון

הוֹן תּוֹעָפוֹת

מטבעות לשון

בְּרָכָה לְבַטָּלָה

הביטוי 'ברכה לבטלה' לקוח מעולם ההלכה, והוא מתייחס לאמירת ברכה שכלול בה שם ה' – שלא לצורך.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי

מטבעות לשון

לֹא בִּכְדִי

מטבעות לשון

שִׁעוּר קוֹמָה

מטבעות לשון

בֵּרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר

פירושו המקורי של מטבע הלשון 'לברך על המוגמר' הוא לברך על הריח הטוב של הבשמים. את המוגמר היו מביאים לשולחן בדרך כלל בסוף הסעודה, וייתכן שגם דבר זה סייע לצמיחת המובן החדש המשמש היום.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים

מטבעות לשון

קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ

מטבעות לשון

נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים

הכלים שבהם נחבא שאול היו מן הסתם כלים של ממש – חפצים של האנשים שהגיעו למעמד ההמלכה. אך לימים נעשה הצירוף ביטוי מושאל המציין אדם ביישן הבורח מן הפרסום.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לַעֲיֵפָה

מקור הביטוי בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ, הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה" (ישעיהו מו, א).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לִבְלִי חֹק

הצירוף לִבְלִי חֹק לקוח מנבואת ישעיהו: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ה, יד) – משמעו 'בלי גבול', 'במידה רבה מאוד'.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מְלֹא חָפְנַיִם

חופֶן הוא חלל כף היד כשהיא כפופה, והוא משמש באופן טבעי גם בימינו מידת נפח, למשל בבישול. ואולם במקורותינו שימשה בדרך כלל צורת הזוגי חופניים, כלומר חופן כפול הנוצר מהצמדת כפות הידיים זו אל זו.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְמַכְבִּיר

מטבעות לשון

יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ

מטבעות לשון

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב

המשמעות היסודית של אַחֲרוֹן היא 'הבא אחרי הראשון' (בדומה לאַחֵר). לכן אנו מוצאים בתנ"ך כמה אחרונים שאינם אחרונים – כלומר שאינם בסוף.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מילה בסלע

מילים מתגלגלות

פיקוח וניטור

מטבעות לשון

הא כיצד?

את הביטוי הא כיצד ירשנו מלשון חז"ל. הָא היא מילה ארמית שמשמעה 'זוֹ'. היא מוכרת למשל בביטויים 'הא בהא תליא', 'על דא ועל הא'. אם כן 'הא כיצד' משמעו: זה (הדבר שנזכר קודם לכן) – כיצד?
המשך קריאה >>

מילה נולדת

הֶפְטֵר

עברית לראש חודש

חודשי השנה העברית

שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. שבעה מהם  נזכרים כבר בספרי המקרא המאוחרים.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמים ילקוט על שכם

בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמ"א יז, מ).
המשך קריאה >>

צירופים

סכנת מוות וסכנת חיים

הצירופים 'סכנת מוות' ו'סכנת חיים' נראים הפוכים זה מזה, ואף על פי כן הם משמשים באותה משמעות. הא כיצד?
המשך קריאה >>

מאמרים

שלושה ביטויי עבר־רחוק בעברית המדוברת

מניין לנו הביטוי "שנת תרפפו"? המילה תרפפו שאולה מן הספרדית היהודית, ופירושה 'סבא של סבא'. עוד במאמר על מקור הביטוי ועל ביטויים נוספים המציינים עבר רחוק.

המשך קריאה >>

יום המשפחה

חם וחמות, חותן וחותנת

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

קש וגבבה

צמדי מילים

בכיר ובחיר

לעומת שם התואר בכיר המציין דרגה או מעמד, שם התואר בָּחִיר מציין טיב ואיכות – בדומה לשם התואר מובחר.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

לא ייאמן או לא יאומן?

להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.
המשך קריאה >>

שבועות

גורן וחצי גורן

איך הפכה הגורן ממקום הדיש לרחבת כינוסים ומשפט? עוד על גיזרון המילה, על שימושים מיוחדים בה ועל צירופים וביטויים הקשורים בה
המשך קריאה >>

צמדי מילים

תפל וטפל

במקורות העבריים לרוב נשמרת ההבחנה בין תפל במשמעות חסר מלח וטעם ובין טפל במשמעות ההפך מעיקר, וראוי בהחלט לשמור על ההבחנה הזאת גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

מאמרים

רוב רובו

הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

ממדינה למדינה

למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

הסטה והסתה

'להסיט' פירושו להזיז, להפנות לכיוון אחר: להסיט את הווילון, להסיט את הדיון.
'להסית' פירושו לשדל לעשיית מעשה: "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה" (יהושע טו, יח).

המשך קריאה >>

פסח

כבולעו כך פולטו, שאור שבעיסה, בחור כהלכה, גמר עליו את ההלל, שאר ירקות

חג הפסח על הלכותיו הרבות מספק לנו כמה וכמה מטבעות לשון שחרגו מן החג המיוחד הזה אל השימוש הכללי במשמעויות מושאלות.
המשך קריאה >>

פסח

איך מטאטאים בעברית?

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

ניתש וניטש

'ניתש' פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם…" (עמוס ט, טו). לעומת זאת 'ניטש' קשור אל נָטַשׁ ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של נִנְטַשׁ).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

רוח חרישית

מילים וצירופים רבים בעברית בת זמננו לקוחים מן המקורות, אך לא תמיד אפשר לדעת אם משמעם כיום זהה או אפילו קרוב למשמעם המקורי. דוגמה יפה לכך היא הצירוף 'רוח חרישית'.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

תָּוֶךְ וטְוָח

תָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'.
המשך קריאה >>

פורים

המן האגגי

לכאורה המן האגגי מתייחס לאֲגַג מלך עמלק המוכר מספר שמואל א, וכך מוסברת שנאתו ליהודים ושמחתנו במפלתו. ואולם ייתכן שמקור השם 'אגג' הוא שם של אל בפנתאון העֵילמי.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

האריה ושמותיו

האריה נחשב למלך החיות בתרבויות רבות, ודמותו המרשימה נעשתה סמל לכוח, לגבורה ולשלטון. הוא גם זכה לשמות רבים.
המשך קריאה >>

פורים

משלוח מנות

בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים בחג פורים. ואולם משמעו המקורי של הצירוף הוא פשוט 'שליחת מנות' – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

לפי הדעה המקובלת במחקר הדמיון בין המילים מְחִיר ומְכִירָה מקרי בלבד. את שתיהן ירשנו מן האכדית, וגם שם מדובר במילים שונות.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

הנביא יחזקאל ובדי האילן

בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת.
המשך קריאה >>

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי, אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרי הדר

על פי מסורת ישראל המושג המקראי "פרי עץ הדר" מציין אתרוג. בעברית החדשה "פרי הדר" הוא שם כללי יותר הכולל מינים נוספים כמו הלימון והתפוז.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

במחשבה שנייה

על המונחים ניחם, התעשת, שינה טעמו, נמלך בדעתו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

חמישה לחמש, שתיים ועשרה

בניסוחים הרווחים 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' ודומיהם המספר המציין את הדקות בא בצורת הזכר – אף שהמין הדקדוקי של המילה דַּקָּה הוא כמובן נקבה.

המשך קריאה >>

סוכות

ממגילת קהלת: מותר, שחרות, מבוע, להג

יום הכיפורים

בין כסה לעשור

'בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר' הוא כינוי מליצי שניתן בימי הביניים לתקופת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
מהו כֵּסֶה ומהו עָשׂוֹר?
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

יוֹרֶה

ראש השנה

שנה עברית טובה

הצירוף ראש השנה בא במקרא פעם אחת בלבד: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (יחזקאל מ, א); משמעותו המדויקת כאן אינה ברורה, אך נראה שהכוונה לחודש הראשון בשנה (תשרי או ניסן). בדרך כלל נתייחד בלשון חכמים הצירוף ראש השנה לציון המועד שחל בראש חודש תשרי, וכך מקובל גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

בֵּית סֵפֶר

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו.
המשך קריאה >>

ט"ו באב

מתחתנים ונישאים

יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מִנְהָרָה

מילים מתגלגלות

גלגוליו של כַּדּוּר

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתקוטטים בעברית

על המילים מדון, תככים, ניצים, התגלע.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כוס וספל

רוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הניא והניע

הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר'. הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר'.

המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

על הפועל נִסְפָּה ומשמעו

הפועל נִסְפָּה רווח בהקשר של זיכרון השואה, והוא משמש לעיתים גם בהקשרים אחרים של מוות ואסונות. נשאלנו על מקורו של פועל טעון זה ועל ההקשרים שהוא מתאים להם.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כיד המלך, שוקט אל שמריו, חומץ בן יין, פתח בכד וסיים בחבית

מאמרים

תלמיד חכם – תלמיד או חכם?

בצירוף תלמיד חכם האם "חכם" שם תואר הוא (תלמיד שהוא חכם) או סומך: תלמיד של חכם? ואם אדם גדול וחכם הוא, מה מקומו של "תלמיד" המביע פחיתות כבוד?
המשך קריאה >>

צמדי מילים

חלמון וחלבון

שני חלקי הביצה – החלמון והחלבון – מוכרים בשמותיהם אלה למן ספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות

על המילים קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

המילה אבן היא מן המילים היסודיות בלשון, ולא פלא שהיא עומדת במרכזם של מטבעות לשון רבים, ובהם גם ארבעת המטבעות המבוארים כאן.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קצה הלחם

מילים מתגלגלות

קהילה וקהילייה

יום המשפחה

משפחה

מִשְׁפָּחָה היא במקורה קבוצה של בני אדם שיש להם קרבת אבות, וזו משמעותה העיקרית של המילה עד היום. בתנ"ך גם עַם שלם נקרא מִשְׁפָּחָה, למשל: "מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם" (זכריה יד, יח), "מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ג ועוד). מימי הביניים ואילך מִשְׁפָּחָה היא קבוצה – לאו דווקא של בני אדם – שבין פריטיה יש קשר אמיץ כלשהו: 'משפחת לשונות', 'משפחת בעלי החיים'.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

סיפורה של מילה

זוג או פרד, זוג או פרט

פֶּרֶט היא מילה מקראית והמילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד". שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

רשות, מועצה ועירייה

סוכות

חג שמח ומועדים לשמחה

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים:  "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

להחזיר עטרה ליושנה

עֲטָרָה היא כתר, נזר, ומכאן בהשאלה כבוד. לפי זה פירוש הביטוי הוא: 'החזיר מנהג שנזנח למעמד המכובד שהיה לו'.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ

על המילים שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כיפר וכפרה

לפי דעה אחת הפועל כיפר מציין ביסודו מירוק, קינוח (ניגוב) והסרה. לפי הדעה האחרת המשמע המקורי של כיפר הוא כיסה והסתיר כמשמעו של השורש כפ"ר בערבית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לקבוע מסמרות ולטעת מסמרות

ט"ו בשבט

החצב והסתוונית

שני צמחים מזוהים עם ימות הסתיו הקרירים: החצב והסתוונית. שמות הצמחים הללו לקוחים מספרות חז"ל, ולכל אחד מהם היסטוריה מעניינת משלו.
המשך קריאה >>

גם וגם

לוט רצ"ב ומצ"ב

הביטויים לוט, רצ"ב ומצ"ב משמשים שלושתם בלשון של תכתובות לציון דבר המצורף למכתב.
המשך קריאה >>

ראש השנה

במעגלות הזמן

המילה שָׁנָה משותפת ללשונות השמיות – יש חוקרים הקושרים אותה אל הפועל שִׁנָּה ומשערים כי היא קרויה על שם חילופי העונות. אחרים רואים בה מילת יסוד שמית קמאית שאינה קשורה למילים אחרות.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים יבשות

על המילים ציחיון, חורב, שחון, ניחר.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

אִנָּה

תשעה באב

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

תשעה באב

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

המכנה המשותף

מילים חמות

על המילים מכווה, יקוד, רשף, תלאובות.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית

על המילים יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מֵצַח נְחוּשָׁה

מילה להכיר

גֻּמָּץ

סיפורה של מילה

חמרה, חמרה המערבולת

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר

על המונחים כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

תיתי לך

הביטוי תֵּיתֵי ל־ מקורו בארמית של התלמוד הבבלי. תֵּיתֵי היא צורת עתיד־נסתרת של הפועל אֲתָא או אֲתָה שפירושו 'בא'. פירושו המילולי של הביטוי הוא 'תבוא ל־', 'תבוא על'.
המשך קריאה >>

שבועות

ניבים מתנובת השדה

חשיבותה של עבודת האדמה בחיי האדם – בעת העתיקה וגם אחריה – באה לידי ביטוי במילים ובניבים שנלקחו מתחום גידול הדגן ועיבודו לתחומי חיים אחרים.
המשך קריאה >>

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

עניין של סגנון

נגד וכנגד

ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

יום העצמאות

מילה לכל שנה

במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

על המילה שכול ומשמעה

המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

בין הנצחה לניצחון

המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

יוֹבֵל

סיפורה של מילה

שכם ושכמות

המכנה המשותף

עבודת האדמה

על המילים יוגב, ניר, עידית, שלחין.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

כל המילים הכשרות

מאמרים

ראש הממשלה – מהפיוט לפוליטיקה ובחזרה

מילים מעולם החי

עַמְלֵץ

הידעתם שעמלץ הוא כריש גדול ומסוכן? מקורה של המילה בפירוש ייחודי של פסוק מספר תהילים, וכיום היא משמשת מומחים לזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.
המשך קריאה >>

צירופים

ראש עיר וראש עירייה

שני הצירופים כשרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים להקפיד על המונח הרשמי המשקף במדויק את התפקיד ואת מקומו במערך השלטוני ינקטו את הצירוף ראש עירייה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מצא חן ונשא חן

פורים

שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה

ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

חקירות לאין חקר

ט"ו בשבט

עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה

ט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

מילים מתגלגלות

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי – שתי המילים פרגוד וקלפי יווניות במקורן והגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

תעמולה

המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים מתיבת הנגינה

חנוכה

מודיעין

עירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז"ל אנו מוצאים צורות נוספות של שם המקום: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית. גם שם הייחוס מודעי, המוכר משמו של התנא ר' אלעזר המודעי, קשור כנראה לעיר הזאת.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

על חוויות וחווֹת אחרות

סיפורה של מילה

יירוט

עניין של סגנון

אני תקווה

יש המסתייגים מן השימוש במבנים המליציים 'אני תקווה' ו'וכולי תקווה' וממליצים לנקוט תמיד את המבנה הפשוט 'אני מקווה'. יש שאינם נרתעים מן המליצות האלה.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סירים וסירות

כיום ברור לכול שהריבוי של סִיר הוא סִירִים, אך המעיין במילונים ישנים ימצא בהם שצורת הרבים של סִיר הוא דווקא 'סִירוֹת'.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

גילאים

רבים משתמשים בצורה גִּילָאִים כריבוי של המילה גִּיל. ואולם צורת הרבים המתבקשת והתקנית של גִּיל היא גִּילִים – כמו דִּין–דִּינִים (ולא "דינאים"), כִּיס–כִּיסִים ועוד רבים. מניין אפוא הגיעה אלינו הצורה גילאים?
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

שפת הסתרים

יום הכיפורים

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

יום הכיפורים

עזאזל

בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת – גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל". המילה עֲזָאזֵל איננה נזכרת בשום מקום אחר בתנ"ך, והיא נתפרשה בדרכים שונות.

המשך קריאה >>

ראש השנה

הרת עולם

מה פירוש הביטוי "הרת עולם" המוכר מתפילות ראש השנה? היום הריונו של עולם. לפי אחת הדעות באחד בתשרי נברא האדם הראשון, שהוא גמר כל הבריאה. הווי אומר, ראש השנה הוא יום הריונו ולידתו של כל העולם כולו – בקיצור: היום הרת עולם.
המשך קריאה >>

ראש השנה

מחזור לחג

כולנו מכירים את המושג מחזור השמש והירח, מחזור הדם, מחזור הכסף. אבל מדוע ספר התפילות לחג נקרא מחזור? מחזור ליום כיפור, לסוכות, לפסח וכו'. מה מחזוריות יש כאן? אבא בנדויד משיב על שאלות אלו באחד מפרקי החוברת "הידעת מאין הביטוי".
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

פרנסה וכלכלה

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

מן הראוי לברר אם אין בצירוף חוות־דעת משום עירוב תחומין של המלים דעת ודעה, ולשאול מפני מה הועדפה הצורה חוות־דעת בדיבורנו מן הצורה חוות־דעה שהיא, לכאורה, מדויקת יותר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית

על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית

על המונחים צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

כלום ושום דבר

המילה כלום והצירוף שום דבר מציינים בתודעתנו 'אַיִן' ו'אפס'. לפיכך יש התוהים אם בניסוחים כגון 'לא אכלתי כלום', 'לא ביקשנו שום דבר' אין שלילה כפולה ומיותרת.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

קיץ

"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

בימינו מקובל יותר השימוש בפועל גָּמַע כבתלמוד הבבלי, אולי בשל מעמדו המרכזי של חיבור זה לאורך הדורות. ואולם אין כל פסול בפועל גָּמָא על פי הצורות באל"ף שבמקרא ובספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – המקפידים בלשונם מבחינים בין השניים.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

נס ודגל

כיום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה, ונֵס הוא בעיקר מעשה פלאים. שתי המילים משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

דו־שנתי

במילונים ובשימוש הרווח הצירוף דו־שנתי מציין 'פעם בשנתיים', ונוכל אפוא לקבוע כי זו המשמעות המומלצת.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שֶׁחִי

מילים מתגלגלות

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

פסח

אביב לחג האביב

המילה אָבִיב קרובה למילה אֵב המוכרת מן הצירוף "איבֵּי הנחל", ופירושה צמח צעיר ורענן. מה הוא אביב בתנ"ך ואיך הפכה המילה לציון עונה בשנה?
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

גמל שלמה ומקור שמו

המכנה המשותף

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.
המשך קריאה >>

פורים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

אפרוח וגוזל

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

עברית ממשכן הכנסת

עניין של סגנון

אמש

בימינו השימוש המקובל במילה אֶמֶשׁ הוא כבלשון המקרא: בלילה שעבר, אתמול בערב. רק הצירוף  'ליל אמש', המתועד לראשונה אצל רש"י, משמר אולי את המשמע של לשון חז"ל: אתמול (מה שעורר את הצורך להוסיף את המילה 'ליל').
המשך קריאה >>

מילה נולדת

עגבנייה

מילים מתגלגלות

כיד הדמיון

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים…" (בבלי שבת כא ע"ב).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

הַדָּרָה

מילים מתגלגלות

מילים בסולם הדרגות

מטבעות לשון

כור מחצבתו

סיפורה של מילה

עוקמני בשיר "אני ואתה"

מילים מתגלגלות

אות באות

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

בספרות העברית לדורותיה, מימות הגאונים ואילך, שני הביטויים – 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' – מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר. עם זאת על פי רוב כתובים ראשי התיבות ז"ל המתאימים לשני הביטויים.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

יש מקום לשתי דרכי ההבעה: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בספר שמות ו'שלושה רגלים' על פי הנוהג בלשון חז"ל בשינוי המשמעות ובשינוי המין הדקדוקי שחלו במילה.
המשך קריאה >>

סוכות

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס?
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמות הכיתות בבית הספר התיכון

מילים מתגלגלות

צדק וצדקה

חנוכה

לפיד

מקור המילה לפיד אינו ידוע. בכמה ניבים ארמיים מופיעה המילה המקבילה למפד, והדבר פיתה כמה חוקרים לראות כאן קשר עם lampas ביוונית, הלא היא lamp באנגלית ובשפות אחרות, אבל ייתכן שרק מקרה לפנינו.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

ישליו אוהבייך

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים.
המשך קריאה >>

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים שונות – לאָב דרך נטייה מיוחדת בתוספת יו"ד: אָבִיךָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם. כך גם נוטות המילים אָח וחָם. לעומתן סָב נוטה ללא יו"ד: סָבְךָ, סָבֵנוּ, סַבְכֶם.
המשך קריאה >>

הגייה

בדואי ובדווי

שני הכתיבים הקיימים עשויים לשקף את ההגייה הרווחת, ולכן שניהם ראויים: בדואי (ובניקוד: בֵּדוּאִי) וגם בדווי (ובניקוד: בֶּדְוִי; הווי"ו נהגית w).
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

תעודות וציונים

שבועות

ביכורים לחג

הכינוי חג הביכורים הוא משמותיו של חג השבועות, על שם "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" שהובאו למקדש ביום זה. לצד המילה ביכורים מספק השורש בכ"ר שפע מילים ובהן בְּכוֹר, בְּכוֹרָה, בָּכִיר, וכן הפועל לְבַכֵּר.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'.
המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

מסביב למדורה

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

לשונות של אש

העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

ארץ הצבי

על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי הידוע אֶרֶץ הַצְּבִי אינו קשור לשמו של בעל החיים. את המילה צְבִי שבביטוי זה – הלקוח מספר דניאל – מקובל לשייך לשורש השמי צב"י המציין רצון.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה

השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין מרתיע רבים בגלל הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה. יש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה, תאסור עליה או "תחליף" אותה.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

שואה ועצמאות

שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י.
המשך קריאה >>

פסח

מעבדות לחירות

מן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

על מנהיגים ומנהלים

מילים מתגלגלות

שורשים נודדים

מילים מתגלגלות

מכל מקום

פורים

הכתר עולה לכותרות

בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ואילו המילה כֶּתֶר נזכרת רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דַּחְלִיל

המילה דחליל גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר מן הצירוף הארמי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – מילולית 'ביראה ואהבה' (כיום הביטוי עניינו 'בזהירות', 'ביראת כבוד').
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אוֹמן ואוּמן

אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

הַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), בדומה לזוגות 'תאנה – תאנים', 'חיטה – חיטים' ועוד רבים. מינה של המילה הוא נקבה, ולכן יש לומר 'עדשים כתומות', 'עדשים מבושלות'.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים ויש לה על מה להיסמך.
המשך קריאה >>

פורים

מרבים בשמחה

העברית עשירה למדי באוצר מילותיה בתחום השמחה. עושר זה בא לידי ביטוי באבות דרבי נתן: "עשרה שמות נקראת שמחה, אלו הן: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה" (פרק לד).
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

איך מקטינים בעברית?

מילים מתגלגלות

עם הפנים קדימה

מילים מתגלגלות

החכם עיניו בראשו

מילים מתגלגלות

מדברים בשפת הגוף

מילים מתגלגלות

עניין של השקפה

שמחת תורה

על הגשם והרוח

הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים. בהזכרת גשמים בתפילה אומרים: "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". ומוכר מאוד הפתגם: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד), כלומר: אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים (=נשיאים) ורוח שאין עמם גשם.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

הפרי ופרי מעלליו

המילה פְּרִי נפוצה בתנ"ך אך רק בלשון יחיד – שכן מילה זו היא ביסודה שם קיבוצי שמשמעותו 'יבול', 'תנובת הצמח'. רק בלשון חכמים קיבל הפרי משמעות של יחידה אחת, ואז נוצרה לו צורת הרבים פֵּרוֹת.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

קול המון

צירופים

עשה ימים כלילות או עשה לילות כימים?

בלשון הדיבור אומרים לעיתים קרובות "עשה ימים כלילות" – בהיפוך הסדר ובהיפוך ההיגיון; שהרי העושה ימים כלילות נוהג ביום כמנהגו בלילה, כלומר: מבלה את היום בשינה. אולם בביטוי הנדון כאן מקומו של הלילה לפני היום: לילות כימים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כחוט השני

מילים מתגלגלות

מילים מארון הבגדים

מילים מתגלגלות

מכונית מן המוכן

מילים מתגלגלות

אמת ונכון

מילים מתגלגלות

איך כועסים בעברית?

המכנה המשותף

דרגות הקצונה בשירות בתי הסוהר

על המילים גֻּנְדָּר, כַּלַּאי, מֵישָׁר.
המשך קריאה >>

חנוכה

הנר בקצה המנהרה

המילה נֵר גזורה מן השורש נו"ר, המציין אור ואש. מילה נוספת משורש זה היא מְנוֹרָה. אחיו של השורש נו"ר הוא השורש נה"ר. אליו שייכים המילה המקראית נְהָרָה (איוב ג, ד) שפירושה 'אור' והפועל נָהַר (ישעיה ס, ה ועוד) שפירושו 'זָרַח'. בלשון חז"ל נָהִיר ('בהיר', 'ברור'), ובעברית החדשה נְהִירוּת ('בהירות'), הִנְהִיר ('הבהיר') ועוד. יש הקושרים לשורש זה את המילה מִנְהָרָה.
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

להתפעם בכל פעם מחדש

מילים מתגלגלות

אתר, איתור ואלתור

מילים מתגלגלות

שלום שלום לרחוק ולקרוב

מילים מתגלגלות

על המוקד

מילה נולדת

אווירון ומטוס

עברית לראש חודש

בהתחדש החודש

מילים מתגלגלות

בין שני עולמות

סוכות

מילים תחת סכך אחד

המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. מן השורש סכ"ך נגזרו גם המילים מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

עורך דין

סיפורה של מילה

מֵחַ עצם

עברית לראש חודש

חשוון ומרחשוון

סיפורה של מילה

זבד הבת

ראש השנה

מה בין ראש השנה לראש הממשלה?

רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים, אבל המילה קשורה גם לזמן, וביתר דיוק למושג התחלה, בדומה למילים ראשית, ראשון.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את 'צומת' כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה", אבל המקפידים נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב". כך אומנם קבעה האקדמיה ללשון העברית: צומת – מינו זכר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

אצבעות הרגל

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ודוק

בלשון המשפטית רווח השימוש במילה 'ודוק' בראש משפט לשם הדגשה, כמו 'שים לב'. הדברים שבאים אחרי 'ודוק' הם בדרך כלל הבהרה, ביאור או הוכחה למה שנאמר קודם לכן.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חַיִּים אֲרוּכִים

עברית לשבת

פרשת בראשית – תוהו ובוהו

מילים מתגלגלות

עברית – על שמה של לשוננו

יום המשפחה

פרשת וירא – נִין

.

למה – לסיבה ולתכלית

מילת השאלה לָמה משמשת הן לסיבה הן לתכלית. צמצומה לתכלית בלבד סותר את שימוש המקורות במילה זו. במָקום שדרושה הבחנה בין סיבה לתכלית ראוי להשתמש במילים כגון מדוע או מפני מה לסיבה ולשם מה לתכלית.

שמות ומשמעויות

ארז

הארז הוא אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך (כ־70 פעם), ובמיוחד בולט ארז הלבנון. מכיוון שהארז נחשב החזק והעמיד בעצים, הוא משמש בשלל מימרות וביטויים כסמל לחוזק, לחוסן ולגובה.
המשך קריאה >>

.

במידה ש

במשפט תנאי אין לומר 'במידה ש' במקום אם.
אין הצירוף במידה ש כשר אלא כשהוא בא לציין מידה ממש.

.

תַּגְמוּל, גְּמוּל

המילים תַּגְמוּל, גְּמוּל משמשות שתיהן גם לטוב וגם לרע.

עברית לשבת

פרשת וישלח – איך קיבלו המלאכים כנפיים

.

מינוי

השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: 'חידשתי את המינוי על העיתון'.

עברית לשבת

פרשת ויגש – לשים עין

עברית לשבת

פרשת ויחי: סוּתֹה – בין ברכת יעקב לכתובת כִּלַמֻוַ

עברית לשבת

פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול

בספר שמות מתארים שני פסוקים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" – מה פירושיהן של המילים נֻכּוּ, אָבִיב, גבעֹל, אפילֹת בפסוקים אלו?
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בֹּא – סף שאיננו מפתן

עברית לשבת

פרשת בשלח ­– שב לאיתנו

עברית לשבת

פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה

שמות ומשמעויות

יוֹגֵב

יוגב הוא עובד אדמה – מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב).
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת כי תשא – בַּד בְּבַד

עברית לשבת

פרשת ויקהל – שְׂרָד ומִשְׂרָד

עברית לשבת

פרשת ויקרא – ריח ניחוח

עברית לשבת

שבת זכור – נחשל

חנוכה

נוגה

לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור, ובהם זרח, בהק, נצץ ונצנץ, בהר, זהר, ברק, קרן. אליהם מצטרף השורש נגהּ אשר ממנו גזורים השם נֹגַהּ (בלי ניקוד: נוגה) והפעלים נָגַהּ והִגִּיהַּ.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת אמור – על שְׁאֵר ושארית

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין

עברית לשבת

פרשת בחוקותי – על עֶרְכְּךָ, בּוֹאֲכָה ו"עַמְּךָ"

עברית לשבת

פרשת במדבר – פדיום

עברית לשבת

פרשת קורח – טלית שכולה תכלת

עברית לשבת

פרשת בלק – אפס קצהו

עברית לשבת

פרשת כי תבוא – יעמדו על הברכה, יבואו על הברכה

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

עברית לשבת

פרשת האזינו – אָזְלַת יָד