האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

ערבית

הגר

במקרא הָגָר הוא שמהּ של שפחת שרה ואימו של ישמעאל. הגר וישמעאל לא הוכרו כדמויות אהודות במיוחד במסורת היהודית – כיצד אפוא פילס השם הפרטי הגר את דרכו לעברית בת ימינו?

המשך קריאה>>

מעוקב

המילה מְעֻקָּב משמשת לציון מידות נפח כגון מטר מעוקב (m³). נשאלת השאלה מה הקשר בין השורש עק"ב לעניין הנפח.

המשך קריאה>>

חמדה

המילים נֶחְמָד וחָמוּד רגילות על לשונם של דוברי העברית בימינו. עיון במקורות מגלה ששתיהן מן המקרא, וכמוהן גם מילים אחרות בשורש חמ"ד – חֶמֶד, חֶמְדָּה ומַחְמָד וגם הפעלים חָמַד וחִמֵּד.

המשך קריאה>>

עותמאני – כתיב והגייה

לשם התואר שבכותרת אפשר למצוא מגוון כתיבים בפרסומים העבריים. המלצתנו היא לכתוב אותו כך: עותמאני.

המשך קריאה>>

על מהגרים והגירה

איך קרה ששם הפעולה של הפועל הִגֵּר מבניין פיעל הוא הֲגִירָה במשקל השייך לבניין קל?

המשך קריאה>>

שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה

מאת : אורי מלמד

במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.

המשך קריאה>>

בין עזה לאבו גוש – סיפורה של עי"ן

מה משותף לעַזָּה, אַבּוּ גוֹשׁ ומְרַ'אר? בכולן האות המודגשת מייצגת עיצור אחד שהשתמר בערבית וחדל להתקיים בעברית – הכירו את غ!

המשך קריאה>>

ענבל וענבר

שתי המילים הן בימינו גם שמות פרטיים ושמות משפחה. כתיבן בעי"ן מְשַווה להן מראה עברי, אך למעשה הן מילים שנשאלו לעברית משפות שונות בתקופות שונות.

המשך קריאה>>

נופר

מקור השם נופר בסנסקריט. בלשון זו המילה nīlōtpala מורכבת, ככל הנראה, משני יסודות: nīlu – כחול, utpala – פרח, ובפרט פרח מים, פרח לוטוס.

המשך קריאה>>

היה ו־, היות ש־, היות ו־ וביטויים קרובים

בגלל המשמעות הכוללנית של הפועל הָיָה הוא עשוי לשמש בתפקידים דקדוקיים מגוונים הקשורים לנסיבות – זמן, תנאי, סיבה ועוד.

המשך קריאה>>

צַהֲלוּלִים

המילה צהלולים משלבת צהלות והילולים ומזכירה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". מי חידש את המילה ומתי היא הופיעה לראשונה?

המשך קריאה>>

יַהַב

יַהַב הוא שם מחודש, ואף המילה יַהַב מאוחרת היא. מה פירוש השם הזה ומה מקורו?

המשך קריאה>>

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים').

המשך קריאה>>

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.

המשך קריאה>>

מאזניים ואוזניים

צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים.

המשך קריאה>>

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.

המשך קריאה>>

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

מאת : מחמוד כיאל

שלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, הובילו את פעילות התרגום מערבית לעברית לכיוונים שונים: מנחם קפליוק, שמעון בלס ואנטון שמאס.

המשך קריאה>>

עבודת האדמה

יודע חקלאי פיקח מה הם יוגב, ניר, עידית, ושלחין! על מונחי חקלאות עבריים.

המשך קריאה>>

ציוד משרדי

מה יש לכם במשרד – מַכְבֵּדָה? קלמרית? כמה דבקיות? אולי מַכְלֵב? אם אינכם בטוחים, היכנסו לאוסף המילים המשרדיות שלנו.

המשך קריאה>>

מטף או מטפה?

השם התקני הוא מַטְפֶּה – את המונח חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל.

המשך קריאה>>

מילים מתיבת הנגינה

איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה?

המשך קריאה>>

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. על מילה זו ועל קשריה עם המילים חַיִּים, חַוָּה, מֶחֱוָה ועוד.

המשך קריאה>>

לבוש עברי לחורף

זכיתם ללבוש פעם בגד שעשוי קטיפת תלמים? אתם יודעים מהם סורגה ורדיד? ומהי החלופה העברית ל"טייטס"? מתלבשים בעברית.

המשך קריאה>>

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'.

המשך קריאה>>

ניחוחות עבריים

ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה.

המשך קריאה>>

עברית בים ועל החול החם

תְּמָנון או תַּמְנון? איפה נזכרה השונית לראשונה? מה ההבדל בין רַכִּיכָה לצִדְפָּה? ומה היחס בין צֶדֶף לצדפה?

המשך קריאה>>

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה.

המשך קריאה>>

אומנות עברית

מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית.

המשך קריאה>>

פרחים לחג האביב

על שמות הצמחים כְּלִיל הַחֹרֶשׁ וצַהֲרוׂן מָצוּי.

המשך קריאה>>

מאכלים בצורת רבים

התדעו מה הם מוּפִינִים, טֻגָּנִים, מִדְגַּנִּים וצְנִימוֹנִים – כולם חלופות עבריות למאכלים שלרוב באים ברבים.

המשך קריאה>>

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר.

המשך קריאה>>

רֹאשׁ ורָאשִׁים

האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה שבמקרא, וכך גם רָאשֵׁי ממשלה.

המשך קריאה>>

בדואי ובדווי

שני הכתיבים הקיימים עשויים לשקף את ההגייה הרווחת, ולכן שניהם ראויים: בדואי (ובניקוד: בֵּדוּאִי) וגם בדווי (ובניקוד: בֶּדְוִי; הווי"ו נהגית w).

המשך קריאה>>

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

העיר והבירה

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'.

המשך קריאה>>

מָרָק – אוכלים או שותים?

במקורות העבריים אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים.

המשך קריאה>>

האם אפשר למזוג אוכל

בעברית לדורותיה יוצקים ומוזגים נוזלים בלבד, ולא מוּצָקִים. אפשר למזוג מיץ לכוס או יין לגביע, ואפשר אף למזוג מרק לצלחת, או לצקת אותו. אבל אורז, תפוחי אדמה או בשר – שָׂמִים, מַגישים או נותנים.

המשך קריאה>>

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.

המשך קריאה>>

כמה מילים יש בשפה העברית

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים.

המשך קריאה>>

בְּפועל או בַּפּועל?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית.

המשך קריאה>>

מזרן או מזרון?

הצורה "מזרון" רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. במקומות אחרים בספרות חז"ל שאין בהם ניקוד הכתיב הוא בלי וי"ו.

המשך קריאה>>

עורק

את המילה עורק יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו ש‏וֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שׁוֹמְרִים). מה הסיבה להגייה המלעילית הרוֹוחת? מה מקור המילה ואיך קיבלה את המשמעות המוכרת כיום?

המשך קריאה>>

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא).

המשך קריאה>>