הביטוי אוֹצָר בָּלוּם משמש בלשוננו לציון אוצר מלא וגדוש, בעיקר בהשאלה, כגון "אוצר בלום של ידע". לכאורה 'אוצר בלום' הוא אוצר סגור, שהרי 'לבלום' פירושו 'לעצור', אך ככל הנראה לא זו הייתה הכוונה המקורית של הביטוי – שאינו אלא שיבוש. ומה הקשר לרבי עקיבא?
המשך קריאה>>מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים.
המשך קריאה>>1. שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a נכתבים באל"ף או בה"א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה.
2. האות היוונית Λ היא למדא או למדה (ולא למבדא / למבדה).
3. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה: β – בטא או בטה.
רק הביטוי אלפא־ביתא ייכתב בתי"ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).
1. מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון.
2. מילים לועזיות שמקורן במילים יווניות בעלות האות היוונית χ נכתבות בעברית באות כ"ף, והיא מנוקדת בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, כגון כּוֹלֶסְטֵרוֹל, אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.
הערות
א. הרוצה לנקד את הכ"ף לפי כללי הניקוד של העברית רשאי לעשות כן, כגון כִּימיה, בְּכִימיה.
ב. מילים לועזיות שיש בהן הרצף ks נכתבות בקו"ף כגון מקסימום, טקסט, אורתודוקסי.
3. הסיומת ־וס במילים שאולות מיוונית מנוקדת בהתאם להגייה הרווחת בשורוק, כגון אוֹקְיָנוּס, אַפּוֹטְרוֹפּוּס, קֻלְמוּס, בֻּלְמוּס. הניקוד בחולם – כמתועד בספרות חז"ל – אפשרי. הוא הדין למילה קוֹקוּס (לצד קוֹקוֹס).
