נשאלנו: האם אפשר לומר 'נמנע מללכת' או שאפשר לומר רק 'נמנע מלכת'; ובמילים אחרות: האם אפשר להוסיף מילת יחס לפני שם הפועל הפותח בל' או שיש להשמיט את הל'?

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?

כיום נפוצים למדי משפטים כמו 'ניפגש שבוע הבא', 'שבוע שעבר דיברנו'. דרך הביטוי התקנית היא: 'ניפגש בַּשבוע הבא'; 'בַּשבוע שעבר דיברנו'.

דוברי עברית רבים שמים לב שמילות היחס אל ול־ עשויות להתחלף ביניהן במשפטים רבים, אך לא תמיד. מה התנאים לבחירה בין שתיהן?

המילה 'לדידי' מקורה בארמית של התלמוד הבבלי, ושם היא משמשת במקום מילות יחס שונות – שלי, לי, בשבילי, לדעתי וכדומה. בעברית החדשה נתייחדה המילה למשמעות 'לשיטתי', 'מבחינתי'.

ההגייה התקנית של מילת היחס אֵצֶל היא במלעיל. לפי זה יש לומר: 'הספר נמצא אֵ֫צֶל הספרנית' (ולא אֵצֶ֫ל הספרנית). המילה שייכת לקבוצת השמות הסגוליים, המוטעמים בצורת הנפרד שלהם במלעיל.

נטיית מילת היחס מִן בעברית היא מן הקשות והמוזרות: בחלק גדול מצורות הנטייה מילת היחס מוכפלת, כגון מִמֶּנִּי (מִן+מִן+נִי), אבל לא בכינויי הנוכחים והנוכחות: מִכֶּם, מִכֶּן.

רבים אינם מסתפקים בתואר הפועל 'מזמן' ומשתמשים בצורה 'ממזמן' שבה יש שתי מילות מִ־ זו אחר זו. צורה זו אינה תקנית.

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־, כגון "אין אנו אחראין לרמאין". זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת.

בעברית לא את המשחק או את הבחירות מנצחים אלא את היריב: קבוצה מנצחת את יריבתה ומפלגה מקווה לנצח את המפלגות האחרות. 

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.

'אחרי החגים' כבר כאן – מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילות היחס הנפוצות: אַחַר ("ויהי אחר הדברים האלה"), אַחֲרֵי ("אחרי מות"), מֵאֲחוֹרֵֵי (מאחורי הקלעים).

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־' – יש מקום לשני הניסוחים, ואין סיבה להעדיף דווקא אחד מהם.

מתולדותיהם של שלושה שימושי לשון אפשר ללמוד על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי.

הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז אנו מוצאים את שני הניסוחים: מדובר על ומדובר ב. עיון במקורות מלמד כי יש יסוד לשניהם, אך כפי שנראה יש עדיפות מסוימת למדובר ב.

הצירוף נמנֶה עם (בהווה) פירושו 'נספר עם' – כלומר נחשב עם שאר הפרטים ונכלל אתם באותה הקבוצה. הצירוף נמנה על משמעו אחר. 'להימנות על דבר' פירושו להיעשות מָנוי עליו – כלומר להיות שותף בו.

מילות היחס 'לפנֵי' ו'בפנֵי' קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר; אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן.

מילות היחס נחלקות בנטייתן לשתי קבוצות: נטייה על דרך שמות עצם ביחיד ונטייה על דרך שמות עצם ברבים.

מבנה הכלאיים 'הסכים לו לעשות' איננו מומלץ, ומוטב לנקוט תמורתו את אחד המבנים הרגילים בלשוננו – 'הרשה לו לעשות', 'הסכים שהוא יעשה'.

ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'הכרעת וגזר הדין'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן בא סומך המשותף לשתיהן. אנשי לשון בני ימינו חלוקים בשאלה אם לפסול מבנים אלו או להתירם.

כמה דרכים שביסודן המילה 'בין' משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר:
בין ובין; בין ל־; בין לבין; בין ו־. האם יש עדיפות לאחת מהן?

בימינו רבים בוחרים לוותר על מילת היחס על ומסתפקים באודות לבדה. למשל: "כאן תוכלו לקבל מידע אודות החברה". בקרב מתקני הלשון שימוש זה נחשב לא תקני.

'עליך' או 'עלייך'? שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך' – בשתי יו"דים – מכוונים לנקבה.

רוב הערכים המילוניים הארוכים בשפה העברית אינם ערכים עבריים מקוריים, אלא מילים שאולות, כגון אנדרלמוסיה (מילה יוונית שנשאלה לעברית בלשון חז"ל), אנציקלופדיה, גאומורפולוגיה, תרמואלקטרומוטורי, אינטרדיסציפלינריוּת.

המקפידים ללכת אחר לשון המקורות נמנעים בדרך כלל מן השימוש בצירוף על ידי לציון עושה הפעולה, ובוחרים ככל האפשר בניסוח פעיל, כגון 'התושבים הזועמים חסמו את הכניסה ליישוב'.