האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

כללי

מעַצְבָּנִי עָלוּם לטְרַף-יָד חִוֵּר: שמות חדשים לגמלי שלמה

מאת : ד"ר דני סימון, עמיר וינשטיין

האקדמיה ללשון עברית אישרה 31 שמות חדשים לגמלי שלמה, חלקם מפתיעים, מקוריים ומעוררי עניין מיוחד, לצד שימור חלק מהשמות הוותיקים והמוכרים בציבור. אז מהיכן מקור השם גְּמַל-שְׁלֹמֹה מִתְפַּלֵּל ומה לגבי אָצָן יָם-תִּיכוֹנִי?

המשך קריאה>>

ריאיון עם חבר האקדמיה הרב חיים סבתו

מאת : שרית הראל מימראן

ריאיון עם הרב חיים סבתו, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" וסופר; חבר האקדמיה ללשון העברית משנת תשס"ח.

המשך קריאה>>

ריאיון עם חברת האקדמיה רות אלמגור־רמון

מאת : שרית הראל מימראן

ריאיון עם רות אלמגור־רמון, יועצת הלשון בתאגיד "כאן" ולפני כן ברשות השידור; חברת האקדמיה ללשון העברית משנת תשפ"א.

המשך קריאה>>

"איש נבוב": על צירוף אחד בעל שתי משמעויות הפוכות

מאת : אלכסיי יודיצקי

במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית עסקנו השנה בעיבוד הספר "גיא חִזיון", שכתב הרב אברהם יָגֵל (גְּלִיקוֹ) מאיטליה בסוף המאה השש־עשרה והצלחנו למצוא בו משמעות נדירה לצירוף עברי ותיק שלא עמדו עליה במילונים.

המשך קריאה>>

יום המוזאונים – ביקור במרכז התרבות וההדרכה

יום המוזאונים הבין־לאומי בישראל חל השנה ביום חמישי, י"ז באייר תשפ"ה, 15 במאי 2025. במסגרת זו מרכז התרבות וההדרכה הציע ביקור מודרך ופעיל לקהל הרחב.

המשך קריאה>>

פרופ' אבי הורביץ: המורה וחוקר הלשון

מאת : ברק דן

הלך לעולמו פרופסור אבי הורביץ, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר לשון המקרא. לזכרו המבורך אנו מביאים דברים שנשא לכבודו ד"ר ברק דן, שהיה מתלמידיו.

המשך קריאה>>

אקדם 75

התפרסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית. המתכונת של החוברת השתנתה – לא עוד גיליון המסכם ארבעה חודשי עשייה באקדמיה כי אם סיכום של שנה שלמה.

המשך קריאה>>

פסח: באגוזים נשחקה

בחג הפסח נוהגים לשחק באגוזים ולנחש אם יש ליריב 'זוג או פרד' – כלומר אם מספר האגוזים שהוא מחביא בידו זוגי או אי־זוגי.

על מקור הצירופים 'זוג או פרד' ו'זוג או פרט', על מקבילתם היפה בספרות הרבנית של ימי הביניים, וגם קצת על הקֶשר שבין משחק האגוזים לחג הפסח.

המשך קריאה>>

פסח: חג האביב

בלשוננו היום אָבִיב הוא שם של עונה, אך בתנ"ך הייתה למילה משמעות אחרת: תבואה לפני גמר הבשלתה, בעודה ירוקה וגרעיניה רכים. המילה אָבִיב קשורה למילה המקראית אֵב, כמוכר למשל מן הכתוב "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל" (שיר השירים). ומה הקשר לבירת אתיופיה אָדִיס אַבֶּבָּה?

המשך קריאה>>

רחץ ורחצה בהגדה של פסח

מה בין רחץ לרחצה בסדר סימני הפסח הנודע "קדש ורחץ"?

המשך קריאה>>

כִּתְמִית אֲרִיאֵל

מכתבה של האקדמיה ללשון העברית לירדן ביבס המודיע על החלטת מליאת האקדמיה שהפרפר הכתום כִּתְמִית יְרוּשָׁלַיִם ייקרא כמחווה לבנו אריאל ביבס ז"ל כִּתְמִית אֲרִיאֵל

המשך קריאה>>

וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל – כינוס מדעי

הציבור הוזמן להשתתף בכינוס המדעי הבין־לאומי של האקדמיה ללשון העברית והחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב.

המשך קריאה>>

אוצר בלום

הביטוי אוֹצָר בָּלוּם משמש בלשוננו לציון אוצר מלא וגדוש, בעיקר בהשאלה, כגון "אוצר בלום של ידע". לכאורה 'אוצר בלום' הוא אוצר סגור, שהרי 'לבלום' פירושו 'לעצור', אך ככל הנראה לא זו הייתה הכוונה המקורית של הביטוי – שאינו אלא שיבוש. ומה הקשר לרבי עקיבא?

המשך קריאה>>

חדשנות. סיפור ישן – הרצאה בבית האקדמיה (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

לקראת השנה החדשה שמחנו לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.

המשך קריאה>>

"אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – הלשון העברית בין תקן למציאות (אב תשפ"ד, אוגוסט 2024)

הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד עמדנו על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.

המשך קריאה>>

היה בעוכריו

על דבר שהכשיל אותנו אנו אומרים שהוא "היה בעוכרינו". עוכרינו הם 'השונאים שלנו', והכוונה שהדבר הצטרף כביכול אל שורות שונאינו ופעל כמותם לרעתנו. מה הקשר לבת יפתח? מי בתנ"ך 'כונה עוכר ישראל'? ואיזו תופעה מעניינת יש בשורש עכ"ר בקשר שבין לשון המקרא ללשון חז"ל?

המשך קריאה>>

תקווה

כבר למן המקרא המילה תקווה משמשת בלשוננו בהוראה 'ציפייה', 'תוחלת'. אבל לצד זה יש שהיא משמשת לעניין אחר לגמרי: לציון 'חוט' או 'פתיל'. מה עניין חוטים לציפיות?

המשך קריאה>>

בארי

קיבוץ בארי נקרא על שם ברל כצנלסון – מאבות תנועת העבודה בארץ ישראל ועורכו הראשון של עיתון "דבר", שבארי היה שמו העברי. על הבאר שעוד תימלא שוב מים ותשקוק חיים.

המשך קריאה>>

איגרות קודמות

שבק חיים

רבים אומרים שהטלפון או המחשב או המצב "שבקו חיים", כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… מהו פירוש הפועל 'שבק'? ומניין קיבלנו את הביטוי הזה?

המשך קריאה>>

ארץ הצבי

אך על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי "ארץ הצבי" אינו קשור כלל לבעל החיים. מה הקשר לנוסח הכתובה? ומה פירוש דברי דוד המרגשים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל"?

המשך קריאה>>

נתכרכמו פניו

החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא 'הלבין את פניו', ועל מי ששרוי בצער – 'השחירו פניו כשולי קדרה'. ואיזה צבע יש למי ש'נתכרכמו פניו'?

המשך קריאה>>

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

שני מטבעות הלשון – "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה" – באים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות.

המשך קריאה>>

ותו לא

מה פירוש המילה 'תוּ' שבצירוף 'ותו לא'? איזו טעות הגייה עושים כמעט כל הדוברים בצירוף הזה? ומה הקשר לצירוף 'לא בכדי'?

המשך קריאה>>

גיליון חדש של העברית

בגיליון החדש של כתב העת "העברית" תמצאו את מאמרה של ד"ר ורד סיידון המוקדש לדיון נרחב ומפורט בהכפלה הלקסיקלית בלשון ימינו. כעת במחיר מבצע לשבוע הספר.

המשך קריאה>>

רוח חרישית

בימינו 'רוח חרישית' היא רוח קלילה ושקטה, אך משמעות הצירוף במקורו המקראי שנויה במחלוקת. לפי אחת הדעות מדובר דווקא ברוח סערה עזה וחזקה, רוח מחרישת אוזניים.

המשך קריאה>>

רוב רובו

הביטוי 'רוב רובו' מציין בלשוננו רוב גדול, אבל מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. כיצד נוצרה המשמעות הרגילה בימינו? ולמה רוב רובנו איננו שמים לב לכשל הלוגי הזה?

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי לפעילות שלה ברשתות החברתיות.

המשך קריאה>>

מלחמת השפות

מלחמת השפות שהתחוללה בארץ ישראל בשנים תרע"ג–תרע"ד הפכה לסמל של תחיית התרבות הלאומית ולמעמדה האיתן של העברית.

המשך קריאה>>

ארבל

זאב יעבץ

עמוד חדש באתר סוקר את פעילותו של זאב יעבץ אשר יחד עם אליעזר בן־יהודה הקים את "שפה ברורה" ואת "ועד הלשון". יעבץ חידש מילים, חקר את דקדוק העברית וכתב ספרי לימוד.

המשך קריאה>>

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.

המשך קריאה>>

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.

המשך קריאה>>

יחיאל מיכל פינס

במסגרת המיזם שלנו להנצחת מחיי העברית – עמוד חדש באתר סוקר את פועלו של הרב יחיאל מיכל פינס, שותפו של בן־יהודה להחייאת העברית מראשית הדרך וחבר ועד הלשון.

המשך קריאה>>

תלמוד ירושלמי

הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים

המשך קריאה>>

העברית ע, א–ב: לשון ומנהיגות

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית' – בחוברת זו כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"א בסיוון תשפ"א, 1 ביוני 2021.

המשך קריאה>>

דוד ילין

עמוד חדש סוקר תחנות בחייו של דוד ילין – מחלוצי תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל. ילין – יליד ירושלים, מורה עברי, חוקר מקרא ועברית, חבר ועד הלשון למן הקמתו ונשיאו.

המשך קריאה>>

אהבתיה – על כינוי המושא החבור

דוברי העברית בימינו עשויים לחוש כי השימוש בכינויי מושא חבורים הוא דל שבדלים. ואולם כינויים אלו לא נעלמו, ואפשר למצוא אותם בלשון הספרותית והרשמית.

המשך קריאה>>

חגיגות יום העברית תשפ"ג עם משטרת ישראל

אקדם 71

למד לשונך 143

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.

המשך קריאה>>

על אודות לוחות נטיית השם

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת darush@hebrew-academy.org.il

המשך קריאה>>

גיליון חדש של "העברית"

יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.

המשך קריאה>>

סדנת עריכה מקוונת במתכונת חדשה, תשפ"ב–תשפ"ג

במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.

המשך קריאה>>

בנימין קלאר

לזכרו של ד"ר בנימין קלאר שהיה חבר ועד הלשון משנת תרצ"ט (1938) עד ליום נופלו ב"שיירת הדסה" בדרכו לעבודתו באוניברסיטה העברית בהר הצופים בניסן תש"ח (אפריל 1948).

המשך קריאה>>

תיק עברי

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.

המשך קריאה>>

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת darush@hebrew-academy.org.il

המשך קריאה>>

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של אתר האקדמיה

תיאור התפקיד: אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.

המשך קריאה>>

מוזאון העברית

עברית על קרטוני החלב

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית  מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.

המשך קריאה>>

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

המשך קריאה>>

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

מאת : אהרון דולגופולסקי

המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.

המשך קריאה>>

העברית המזרחית בישראל, תמוז תשפ"א

מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.

המשך קריאה>>

בדיקת טופס

עברית על קרטוני החלב

לקט תעודות

העלינו לעיון הציבור את החוברת "לקט תעודות" שיצאה בשנת תש"ל (1970), ובה מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי בארץ ולתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—נזיקין (שני כרכים)

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.

המשך קריאה>>

עברית על קרטוני החלב

זו השנה השלישית מפורסמים על קרטוני החלב של תנובה איורים בסימן יום העברית – השנה תוכלו ליהנות ממקבצי מילים עבריות בתחומים שונים להעשרה ולהנאה.

המשך קריאה>>

עברית על קרטוני החלב

אם רכשתם לאחרונה קרטוני חלב, אולי נתקלתם באיורים חביבים על הקרטונים למילים עבריות מחודשות. היוזמה בשיתוף עם חברת תנובה, זו השנה השנייה, מעודדת את הציבור לחגוג את יום העברית במילים עבריות במקום מילים לועזיות נפוצות.

המשך קריאה>>

יהושע בלאו

חבר האקדמיה ונשיאהּ בעבר, פרופ' יהושע בלאו, הוא מחשובי הבלשנים בדורנו. בשני תחומי עיסוקו המדעי, בלשנות עברית ובלשנות ערבית כתב מחקרים פורצי דרך. בריאיון הוא מספר על ילדותו ובחרותו ועל דרכו בעולם המדע.

המשך קריאה>>

אסתר גולדנברג

חברת האקדמיה אסתר גולדנברג מספרת בעברית הרהוטה והמוקפדת שלה על ילדותה, על ימיה באוניברסיטה העברית בחוגים לפילוסופיה יהודית וללשון עברית, על מוריה פרופ' גרשום שלום ופרופ' זאב בן־חיים, ועל מה שהביא אותה להיות גם עורכת לשון.

המשך קריאה>>

אברהם טל

חבר האקדמיה פרופ' אברהם טל מספר על ילדותו ונערותו, על לימודיו באוניברסיטה ועל מוריו הנערצים. עוד הוא מספר על מחקריו בעברית ובארמית של השומרונים ועל תפקידו כעורך המילון ההיסטורי של האקדמיה במשך עשרים שנה.

המשך קריאה>>

עוזי אורנן

חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן, מבכירי הבלשנים בארץ, מספר בעברית הנאה והקולחת שלו על ילדותו בירושלים ובתל אביב, על ימיו במחתרת, על שנותיו כתלמיד וכמרצה באוניברסיטה העברית, על פעילותו באקדמיה, ומעט גם על פעילותו הציבורית.

המשך קריאה>>

עברית בתנועה

השתתפו בחידון: התדעו לזהות מה הפירוש הנכון של המילה?

המשך קריאה>>

שיפור הניסוח של הטקסט המשפטי, חורף תשע"ח

ההשתלמות נועדה לעובדי בנק ישראל והתקיימה בבית בנק ישראל בהר חוצבים בירושלים.

המשך קריאה>>

אקדם 59

שיפור הטקסט המשפטי, תשע"ז

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

זאב בן־חיים

אברהם אבן־שושן

חיים הזז

אשר צבי גינצבורג (אחד העם)

גבי דיכטר

קראו על העברית

זלמן שניאור

שולמית הראבן

*יעל רשף

אהרן ממן

יהושע בלאו

למד לשונך 27

לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: מֶחְסָם, סִימָנוֹר, מָסוֹט, קַטַּר עִיתּוּק, רַכֶּבֶת רוֹכֶנֶת, קָרוֹן רוֹכֵן; על צורת הרבים של רַכֶּבֶל ועל צורת היחיד של בְּלָמִים.

המשך קריאה>>

למד לשונך 29

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשנ"ה ותשנ"ז: טֵלֵפוֹן נַיָּד, מִכְתָּב אֵלֶקְטְרוֹנִי, תַּקְרִיב, הַתְעָדָה, הַדְרָה; על בעלי המקצוע גַּנַּן יְלָדִים, פְּנִימַאי, עָבָר במשמעות רקורד, כָּפוּף או כָּפִיף.

המשך קריאה>>

למד לשונך 30

מונחים מתחום הדין הפלילי: מִשְׁמֹרֶת, חִלּוּט, תַּסְקִיר, הַסְכָּמָה מִדַּעַת; נְשִׂיאָה בְּעֹנֶשׁ, מֻשָּׂא הָעֲבֵרָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 31

שמות לדברי מאכל: אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ, תַּמְלִיא, חֲבִיתִית, חֲמִיטָה, כִּיסָן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 35

מונחים בתחום הטיול האתגרי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: טִפּוּס הָרִים, טִפּוּס מְצוּקִים, טִפּוּס סְלָעִים, טִפּוּס עֲזָרִים, טִפּוּס חָפְשִׁי; על ההבדל בין מָצוֹק למָצוּק.

המשך קריאה>>

למד לשונך 36

מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: גְּלִישַׁת חֶבֶל, גְּלִישַׁת קַנְיוֹנִים, תַּעֲשִׂיּוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, אַקְוָה, מַעֲגָנָה, שֵׁיט מְעָרוֹת, גְּלִישַׁת מְעָרוֹת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 39

מונחים מתחום הרפואה והבריאות – מקצתם אושרו בשנת תשס"א: רוֹפֵא צוֹעֵר, שְׁלוֹמוּת, נִלְוֵה רְפוּאָה, חֲמָמִית, מַסְכֵּת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 41

משמות עצי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: אֹרֶן הַצְּנוֹבָר, יִצְהָרוֹן מַכְסִיף, בּוּקִיצָה שְׂעִירה, אֶשְׁמָר קוֹצָנִי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 46

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מִרְצֶדֶת, מַקְשֵׁר פְּנִים, קוֹד קַוִּים, מַהֲלוֹם, מוֹקֵד עָרְפִּי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 16

על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: על המונחים פִּדְיוֹם, תִּסְחוּר, נוֹכֵס, חֶבְרָה, תַּאֲגִיד, מַאֲגָד, תִּשְׁלֹבֶת, חֶבְרָה בַּת או חֶבְרַת בַּת.

המשך קריאה>>

ברכות שנה טובה מן האקדמיה

איחולי שנה טובה לאוהבי העברית ולאוהבותיה – מן האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 17

מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים רֶכֶב טִאֲטוּא וְאִסּוּף, רֶכֶב כִּבּוּי, כַּבָּאִית, אוֹטוֹבּוּס קוֹמָתַיִם, רֶכֶב מִפְרָקִי, תְּלַתְנוֹעַ, קַלְנוֹעַ, קַטְנוֹעַ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 18

מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים מַדְרֵגוֹת נָעוֹת, דְּרַגְנוֹעַ, נַחְשׁוֹן, מַחְוַן כִּוּוּן, מַשָּׂאִית רְכִינָה, שֵׁרוּת נַעְנָד, מַתְעֵל, גְּדוּדִית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 23

לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 24

על המילים שְׁדֻלָּה, שַׁדְלָן, אַכְסַנְיָה, תִּשְׁאוּל, חִקּוּר.

המשך קריאה>>

למד לשונך 25

על המילים צָג, מַצָּג, כִּמֵּת, כַּמָּת, אַפְשֹׁרֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 7

מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר.

המשך קריאה>>

למד לשונך 8

מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים קְלִיט, תַּקְלִיטוֹר, עֲלִילוֹן, מִצְחָק, רַעֲיוֹנַאי, סַמְלִיל.

המשך קריאה>>

למד לשונך 13

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה: מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מְקַפָּה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 14

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו: תְּרוּפַת דֶּמֶה, חִשָּׁכוֹן, מַסְדֵּר תּוֹר, מַפְרֵט, מַדְחָן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 15

על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: גִּדּוּר, יִתְרָה וחִסְרָה, מְשִׁיכַת יֶתֶר, עֲמִיל בּוּרְסָה, עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 4

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.

המשך קריאה>>

דוד בן־גוריון והדיבור העברי

לרגל יום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל אנו מביאים ריאיון שערך פרופ' אהרן בר־אדון עם ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון.

המשך קריאה>>

מנחם בגין: ללחום על העברית

בריאיון משנת 1975 סיפר מנחם בגין לפרופ' אהרן בר־אדון על המלחמה למען העברית בימי נעוריו באירופה ועל יחסו המיוחד לעברית.

המשך קריאה>>

צוהריים טובים

למה יש במילה צוהריים סיומת זוגי? ומה הקשר בין צוהריים ובין צוהר?

המשך קריאה>>

כִּתְמִית אֲרִיאֵל (ניסן תשפ"ה, אפריל 2025)

מכתבה של האקדמיה ללשון העברית לירדן ביבס המודיע על החלטת מליאת האקדמיה שהפרפר הכתום כִּתְמִית יְרוּשָׁלַיִם ייקרא כמחווה לבנו אריאל ביבס ז"ל כִּתְמִית אֲרִיאֵל.
המשך קריאה>>

האם יש קשר בין סכין לסכנה?

המילה סכין מוכרת לנו מלשון המקרא (בכתיב שכין!) ואת המילה סכנה אנחנו מכירים מלשון המשנה. מה טיב הקשר ביניהן?

המשך קריאה>>

חילופי מנכ"ליות באקדמיה ללשון העברית (אב תשפ"ג, אוגוסט 2023)

ב־31 ביולי 2023 פרשה טלי בן־יהודה, מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות, לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי תורת הקוונטים ויישומיה

חגיגת אביב משפחתית

פעילות ברוח החג לילדים בכיתות א' עד ו' בליווי מבוגר (או מבוגרים) – המבקרים הוזמנו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את הארון של ועד הלשון (ולו סיפור מפתיע!), את כרטסת המילונאי הנודע אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.

המשך קריאה>>

אילו למדנו כימיה ולא למדנו קוסמוגרפיה – דיינו

מכתבו של אבשלום פיינברג לאחותו הצעירה צִלָּה, תלמידת גימנסיה הרצליה, בחורף תרס"ט (1909).

המשך קריאה>>

אל עצמנו: שיחה עם היוצרת גלילה רון־פדר–עמית

מפגש מקוון על דרך עבודתה של אחת מבכירות סופרי הילדים והנוער הישראלים. יום שלישי ח' באייר (6 במאי) בשעה 18:30.

המשך קריאה>>

עברית במסעדה

ביקור לשוני במסעדה – על מקור המילים מסעדה, מלצר ותשר.

המשך קריאה>>

שְׂרָד ומשרד

בעידן המודרני מקום העבודה של לא מעט אנשים הוא המשרד. וכמו המשרדים עצמם, גם המילה מִשְׂרָד היא מילה מחודשת – מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.

המשך קריאה>>

יהושע ברטונוב: ממייסדי הבמה העברית

"האוניברסיטה תהיה עברית או לא תהיה כלל"

מאת : נטע דן

מאמר חגיגי לציון מאה שנים להקמתה של האוניברסיטה העברית הראשונה בעולם.

המשך קריאה>>

סיפורה של העברית

 נצא למסע בזמן להכרת תולדות העברית ועולמם של דובריה והמשתמשים בה. נעקוב אחר מילים עתיקות וחדשות, ניחשף לתופעות לשון מרתקות ולפעילותה של האקדמיה.

המשך קריאה>>

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו!

בקבוצה שלנו נפרסם על בסיס קבוע תוכן לשוני, נעדכן אתכם על פרסומים והחלטות חדשות, נציע לכם לשחק בחידונים ובמשחקי לשון ונשתף מידע על פעילויות שונות.

המשך קריאה>>

חידון ספרות וספרים – פתרונות

פורים: ביטויי יין

שיחה פורימית על מקור הביטויים 'חומץ בן יין', 'נכנס יין יצא סוד' ו'בגילופין'.
וגם: מה ההבדל בין שיכור כלוט לשיכור קלות?

המשך קריאה>>

מארז עברי חגיגי

מחפשים מתנה לפסח? אנחנו ממליצים לכם להפתיע את היקרים לכם במתנה עברית מקורית ויצירתית. המארז כולל בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה, סינר עברי, מילון כיס וכן את מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.

המשך קריאה>>

חס וחלילה וחוזר חלילה

אף שהביטויים 'חס וחלילה' ו'חוזר חלילה' נראים דומים – אין ביניהם קשר מקורי. וגם  הגייתם התקנית שונה:  'חס וחלילה' במלעיל, ואילו 'חוזר חלילה' במלרע.

המשך קריאה>>

בזעיר אנפין

התרגום המילולי של הביטוי הארמי 'זעיר אנפין' הוא 'קְטַן פנים'; אך בלשוננו היום משתמשים בביטוי כאילו פירושו 'בפנים קטנות' – כלומר בקנה מידה קטן.

המשך קריאה>>

מצפון ל־ או צפונית ל־

אנו נשאלים לא פעם כיצד נכון להתנסח: מצפון לתל אביב או צפונית לתל אביב? עיון במקורות העברית מלמד שיש יותר מאפשרות אחת.

המשך קריאה>>

גולל, סורג ושובר

האקדמיה ללשון העברית נדרשה לשאלת הגייתן של המילים גולל, סורג ושובר, והתברר שסיפורן מורכב למדי.

המשך קריאה>>

חידון ספרות וספרים

לכבוד יום העברית תשפ"ה ובמסגרת שיתוף פעולה עם רשת צומת ספרים הכנו חידון חגיגי מיוחד לאוהבי הספרים – על ספרות, ספרים ומה שביניהם.

המשך קריאה>>

חידון ילדוּת ישראלית – הפתרונות המלאים

ט"ו בשבט: עץ ואילן

בלשוננו היום המילים עץ ואילן נרדפות, אך בתקופת חז"ל חל ביניהן בידול: המילה אילן ציינה את הצמח עצמו (tree), ואילו המילה עץ ציינה את החומר (wood). מניין קיבלנו את המילה אילן? ובאיזו משתי המילים השתמשו חז"ל במטבע של ברכה? פינה מיוחדת לראש השנה לאילנות.

המשך קריאה>>

קול קורא לפרסום בהוצאה לאור

האקדמיה ללשון העברית מזמינה חוקרות וחוקרים בתחומי הלשון העברית ולשונות קרובות להגיש מפירות מחקריהם לפרסום בהוצאה לאור של האקדמיה.

המשך קריאה>>

על אף ואף על פי

ביטויי הוויתור 'על אף' ו'אף על פי' קרובים בצורה ובמשמעות, ובכל זאת שניהם מתגלגלים ממקורות שונים לגמרי.

המשך קריאה>>

ילדוּת ישראלית – חידון לגיל הרך

אנו מזמינים אתכם לזמר את שירי הילדוּת האהובים עם הילדים, האחים הקטנים, האחיינים או הנכדים הרכים, ולפתור איתם בצוותא חידות נחמדות שיעשירו את לשונם.

המשך קריאה>>

טחורים שאינם עכברים

מאת : אלכסיי יודיצקי

לפני כיובל שנים במדור "מן העבודה במילון ההיסטורי" פרסם יחיאל קארה הערה במהלך העבודה במדור לספרות החדשה קצרה שכותרתה "טחורים = עכברים". האומנם כך?

המשך קריאה>>

לשוננו פז, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

אתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים חדשים

לאתר מאגרים המציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית נוספו חיבורים חדשים.

המשך קריאה>>

סיר וסירה

מדוע במילון כלי המטבח של ועד הלשון העברית יש 'סירות' ולא 'סירים'? מניין קיבלנו את שמו של כלי השיט 'סירה'? ומה משמעות המילה 'סירים' בלשון המקרא?

המשך קריאה>>

וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל – כינוס מדעי (אדר תשפ"ה, מארס 2025)

הציבור הוזמן להשתתף בכינוס המדעי הבין־לאומי של האקדמיה ללשון העברית והחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב.

המשך קריאה>>

יום השפה העברית – פעילות בקבוצות עבודה לכיתה א'

המורה אדווה דואק ממכללת דוד ילין יצרה לכבוד יום השפה העברית פעילות בקבוצות עבודה לכיתות א'. בקובץ להדפסה תוכלו למצוא שש פעילויות להיכרות עם הגננות העבריות הראשונות בארץ ישראל.

המשך קריאה>>

המילים החדשות – תשפ"ה

עד ש־ ועד שלא

בהקשרים רבים אין הבדל בעברית בין עד ש־ לעד שלא – הא כיצד?

המשך קריאה>>

תבטת ושח רחוק

על חידושים עבריים יצירתיים שמעולם לא אושרו באופן רשמי, אך בהחלט מעניין להכיר אותם.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ה באירופה

דֵּקָן וזָקֵן

מאת : גד בן־עמי צרפתי

באוניברסיטאות שבישראל ראש פקולטה נקרא "דקן". מאין מילה זו ומה פירושה?

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ה במערכת החינוך

גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ה ברשתות החברתיות

אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ביום העברית תשפ"ה גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ברשתות החברתיות ובמרשתת.

המשך קריאה>>

מאחורי הקלעים

רונית גדיש, לשעבר ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון עברית, הגיעה לאולפן "כאן תרבות" ושוחחה על העברית, הקשר עם הציבור, ומדוע לאקדמיה ללשון העברית אין שם בעברית.

המשך קריאה>>

שפת הגוף

מילים רבות בלשוננו מקורן בשמות איברי הגוף: להאזין מן אוזן, להלשין מן לשון, לעיין מן עין, מצחייה מן מצח, צווארון מן צוואר ועוד. אילו מילות יחס נוצרו משמותיהם איברי גוף? ואילו אותיות? ומה הקשר בין שֶׁכֶם להשכמה?

המשך קריאה>>

וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ה

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (שבט תשפ"ה, פברואר 2025)

בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה התקבלו שמות עבריים למינים נוספים של גמלי־שלמה ולמיני פרפרים זרים. כמו כן אושרו המונחים מַדְלֵק ושׁוֹנוּת מְשֻׁתֶּפֶת.

המשך קריאה>>

מגיני השפה ברשתות החברתיות

לרגל יום העברית תשפ"ה האקדמיה ללשון העברית בחרה במספר משפיעני רשתות חברתיות והעניקה להם את אות מגיני ומגינות השפה ברשתות החברתיות – תעודת הוקרה משועשעת על פעילותם למען השפה העברית ברחבי המרשתת.

המשך קריאה>>

כנס לשון ראשון – כנס השפה העברית ה־18

נותרו כרטיסים אחרונים! האקדמיה ללשון עברית שותפה השנה לכנס "לשון ראשון" – כנס השפה העברית ה־18 בראשון לציון, העוסק בעברית על כלל גווניה.

המשך קריאה>>

האולימפיאדה בלשון העברית לנוער

ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳–י״ב בעיצומה!
מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).

המשך קריאה>>

השפה שקמה לתחייה

ביום העברית תשפ"ה שודרו ברשת 'כאן תרבות' שלוש שעות של תוכניות מיוחדות המבוססות על ההקלטות הנדירות של אוסף אהרן וציפורה בר־אדון.

המשך קריאה>>

שפה שכותבים לה שיר – יום העברית תשפ"ה

לקראת יום השפה העברית תשפ"ה בחרו כמה מאוהבי העברית לשתף אותנו בשירים יפים פרי עטם שכתבו בהשראת שפתנו האהובה ולכבודה.

המשך קריאה>>

ערב עיון מקוון – מאבק או קירוב לבבות? (שבט תשפ"ה, פברואר 2025)

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מקוון של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן־צבי.

המשך קריאה>>

יום העברית: תחיית העברית

כשמדברים על "תחיית העברית" אין בהכרח הכוונה שקודם לכן הייתה העברית מתה. מה בכל זאת השתנה מאוד בחייה של לשוננו בתקופת התחייה? פינה חגיגית מיוחדת ליום העברית.

המשך קריאה>>

מרים ילן־שטקליס: שירה עברית לילדים

בשנת 1966 ריאיין פרופ' בר־אדון את מרים ילן־שטקליס. בריאיון סיפרה המשוררת על החינוך העברי שקיבלה בילדותה ועל הצעדים הראשונים שעשתה כמשוררת לילדים.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ה במשטרת ישראל

אלפים בחרו את מילת השנה – חטופים (טבת תשפ"ה, ינואר 2025)

בימים אלו שבהם כולנו עוקבים בציפייה ובדריכות אחרי שחרור החטופים משבי חמאס בעזה, הצביע הציבור בהמוניו ובחר את המילה חֲטוּפִים למילת השנה (45%).

המשך קריאה>>

ביקור נשיא המדינה בבית האקדמיה (טבת תשפ"ה, ינואר 2025)

הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל ביקרו בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים לרגל יום העברית תשפ"ה.

המשך קריאה>>

קורס אקדמי ביסודות התחביר העברי

האקדמיה ללשון העברית מציעה קורס אקדמי ביסודות התחביר העברי בהיקף של 26 שעות אקדמיות (13 מפגשים בני 90 דקות).

המשך קריאה>>

קורס אקדמי בניקוד

האקדמיה ללשון העברית מציעה קורס אקדמי בניקוד בהיקף של 52 שעות אקדמיות (26 מפגשים בני 90 דקות). בקורס יילמדו כללי הניקוד בהתאם לתקן שקבעה האקדמיה, והתלמידים ירכשו שליטה בניקוד טקסטים מלאים.

המשך קריאה>>

חידון אליפות העברית

הוכרזו חמשת הזוכים ב'אליפות העברית' – חידון ידע בעברית ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון. האלופים יזכו בתשורות צנועות מחנות הספרים של האקדמיה ללשון העברית.
התחרות הסתיימה אבל אתם מוזמנים להמשיך לשחק בחידון להנאתכם.

המשך קריאה>>

פיגומים למתרגמים

מאת : נורית גוברין

נושא תרומתו של ישראל כהן ללשון העברית טרם נחקר באופן יסודי. למחקר ראשוני זה שכתבה בתו, נורית גוברין, נבחר פרק אחד בלבד מתוך המסכת השלמה של תרומתו: נושא הפתגמים והניבים.

המשך קריאה>>

"מחי מחי כפיים"

הפעם נחזור יחד לילדוּת ונברר: כיצד נכון לשיר לילד – 'מחא כפיים' או 'מחי כפיים'? ומה הייתה הגרסה המקורית של השיר?

המשך קריאה>>

שְׂפַת עֵבֶר

לרגל יום העברית תשפ"ה אנחנו מתרגשים להציג שיר חדש שכולו הַלֵּל ותודה על שפתנו היפה ועל תחייתה. את מילות השיר כתבה ד"ר ורד סיידון והלחין ושר חנן יובל.

המשך קריאה>>

העברית עא, ד

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.

המשך קריאה>>

שְׂפַת עֵבֶר – מערך שיעור נלווה ליום העברית

מורים ומורות מוזמנים לציין בכיתות את שבוע העברית עם השיר החדש. מערך השיעור הנלווה אליו מתאים לכיתות ו–ט, אך אפשר לבסס עליו שיעור דומה ברמה גבוהה או נמוכה יותר.

המשך קריאה>>

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה (טבת תשפ"ה, ינואר 2025)

הוכרזו הזוכים והזוכות במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה. המלגה מוענקת בתרומת אלמנתו ד"ר סימון אוחנא ובני המשפחה להנצחת זכרו.

המשך קריאה>>

מילת השנה תשפ"ה – חטופים

לקראת יום העברית תשפ"ה אנו פונים לציבור הרחב בבקשה להציע לנו:
מה המילה המייצגת בצורה הטובה ביותר את השנה האחרונה?

המשך קריאה>>

מה תהיה מילת השנה? (טבת תשפ"ה, ינואר 2025)

לרגל יום העברית תשפ"ה אנו קוראים לציבור לבחור את מילת השנה. איזו מילה מתאימה להיות מילת השנה – גבורה? חטופים? מילואים? הותר לפרסום? ואולי יחד?

המשך קריאה>>

הכרזות שלנו בעוטף עזה

כמדי שנה בשנה, גם השנה הצענו ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית. השנה הכרזות הופצו חינם לכל בתי הספר בעיר שדרות ובחבל אשכול, בחיבוק חם לילדי עוטף עזה.

המשך קריאה>>

חגיגה עברית בצומת ספרים

גשם ורוח

את הגשם והרוח אנו פוגשים יחד בימות החורף הקרים. רבים שואלים אם יש קשר בין הגשם והרוח החורפיים האלה ובין צמד הניגודים 'גשמי' ו'רוחני'.

המשך קריאה>>

חנוכה: חנוכייה וסביבון

החנוכייה מוכרת כיום לכל ילד בגן, אך כדאי לדעת שבמשך שנים רבות היה לה שם אחר. מה מקור השם חנוכייה? מי האישה שבזכותה הוא נעשה רווח כל כך? ומה הקשר בין סביבונים למשחקי הימורים?

המשך קריאה>>

חץ – חיצים

אנו נשאלים לא פעם מדוע צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים ולא "חֵצים". ובכן – מדוע?

המשך קריאה>>

הרב סעדיה כובשי: מחנך ופעיל בעדה התימנית

בשנת 1981 ראיין פרופ' בר־אדון את סעדיה כובשי ושמע ממנו על השפות שהילכו בפיו בילדותו בתימן – העברית והערבית התימנית.

המשך קריאה>>

סהר

המילה סַהַר מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר ציורי ומעט עמום. כיצד נדע מה משמעותה?

המשך קריאה>>

התורמים להקמת מנווה האקדמיה ללשון העברית

מתווכים ושמאים

המתווכים נקראים מתווכים משום שהם עומדים בתווך – בין הקונים למוכרים או בין שני הצדדים בסכסוך. אך מניין קיבלו השמאים את שמם? והאם ייתכן ששמאי הזקן היה שמאי?

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ד – שפה שמחברת אותנו

עמרם חזנוב: לגדול בעברית בגדרה

בשנת 1965 ראיין פרופ' בר־אדון את עמרם חזנוב, הוא סיפר על ההקמה של בית הספר העברי הראשון במושבה ועל המורה העברי בנימין סום.

המשך קריאה>>

צֶדֶק וּצְדָקָה – ביאורן של שתי מילים במקרא בלשון ברכה

מאת : משה בר־אשר

במאמר יידונו יחסי ההוראה שבין צֶדֶק לצְדָקָה על פי לשונה של ברכה מתפילת העמידה.

המשך קריאה>>

רודן

"הרודן מדמשק נפל" – כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור?

המשך קריאה>>

כרוב אדום

למה הכרוב שצבעו סגול מכונה בפי רבים 'כרוב אדום'? היכן אפשר למצוא זאב כחול? ואילו שני צבעים נפרדו זה מזה בלשון היפנית רק לקראת אמצע המאה העשרים?

המשך קריאה>>

כנס 'לשון ראשון' יתקיים השנה בשיתוף פעולה ייחודי עם האקדמיה ללשון העברית (כסלו תשפ"ה, דצמבר 2024)

ראשון לציון, העיר שחרתה על דגלה את החינוך העברי ואת השפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון עברית, גאה להכריז: 'לשון ראשון' – כנס השפה העברית ה־18 בראשון לציון.

המשך קריאה>>

לשוננו פו, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

ערכת כרזות ליום העברית תשפ"ה

גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית. השנה הוכנו הכרזות בסימן 'יש לי שאלה’, והן מציגות כמה מן השאלות הבולטות שאנחנו מקבלים מן הציבור.

המשך קריאה>>

מעליות

האם למעלית שיורדת צריך לקרוא "מורדית"? ומדוע המַפתח נקרא דווקא על שם פעולת הפתיחה ולא על שם פעולת הנעילה?

המשך קריאה>>

סימנים חדשים בשפת הסימנים הישראלית (כסלו תשפ"ה, דצמבר 2024)

המדור לשפת הסימנים הישראלית יצר סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה, ו"מגדל דוד מוזאון ירושלים" מציע סיור חזותי מודרך למבקרים חירשים וכבדי שמיעה.

המשך קריאה>>

צפורה שפירא ז"ל

גמלאית האקדמיה ציפורה שפירא, שהייתה יועצת לשון מטעם האקדמיה ברשות השידור, הלכה לעולמה.​ אשת לשון ומורה לדורות רבים של שדרים, תלמידים וסטודנטים, אשר זכתה בשנת 2018 לתואר יַקירת העיר תל־אביב.

המשך קריאה>>

החלטות חדשות בדקדוק אושרו במליאת האקדמיה (מרחשוון תשפ"ה, נובמבר 2024)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה הושלמה ההסדרה של נטיית השמות המלעיליים בעברית.

המשך קריאה>>

חשמל

השימוש בחשמל נחשב זכות יסוד במדינות מודרניות. כיצד הפכה מילה מקראית נדירה ועלומת משמעות למילה יום־יומית שכולנו משתמשים בה?

המשך קריאה>>

קורסים חדשים

מערך ההשתלמויות מזמין את הציבור הרחב לשני קורסים שייפתחו בקרוב:  קורס אקדמי בניקוד וקורס אקדמי ביסודות התחביר העברי.

המשך קריאה>>

טופס דיווח על שגיאה – אוסף הקלטות בר־אדון

כשורה

הביטוי 'כשורה' דומה בהיגיון שלו לביטוי 'בסדר': בְּסֵדֶר פירושו שהדברים מתנהלים לפי הסדר הראוי והמקובל; ובדומה לכך כַּשּׁוּרָה פירושו שהדברים מתנהלים לפי השורה – כלומר לפי המצב הרגיל והישר, שאינו חורג לצד זה או אחר.

אבל מעניין לדעת שיש הפרש זמן גדול מאוד בין שני הביטויים האלה.

המשך קריאה>>

קולות מן העבר (כסלו תשפ"ה, דצמבר 2024)

הצטרפו אלינו להרצאה מקוונת שבה נשמע את מחיי השפה מספרים בקולם על האתגרים הלשוניים והחברתיים שעימם התמודדו בדרך לחידוש הדיבור העברי.

המשך קריאה>>

חגיגה עברית בחג החנוכה

איך מתפתחת שפה? מי היו חלוצי העברית ואיך עזרו להם הילדים? מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית מזמין אתכם לפעילות מיוחדת בחנוכה לילדים בכיתות א' עד ו'.

המשך קריאה>>

מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות

בחנוכה  נציין 102 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית. מרכז התרבות וההדרכה מזמין אתכם למפגש מיוחד לרגל החג ולכבודו של בן־יהודה. המפגש כולל פעילות והרצאה על עבודת האקדמיה ואתגרי העברית במאה ה־21 ומיועד למבוגרים ולנוער (מגיל 14).

המשך קריאה>>

השתלמות מקוונת – מי צריך הכוונת לשון

בהשתלמות המקוונת נלמד על תולדות הדקדוק הפוסקני (נורמטיבי) ועל תרומתו לעליית הבלשנות כמדע 'טהור' ונבחן את דרכם של ועד הלשון העברית וממשיכתו, האקדמיה. מתוך העיון בנושאים האלה נוכל לבחון מחדש את השאלה: האם יש מקום לפוסקנות בימינו?

המשך קריאה>>

השתלמות מקוונת בתקן ובשיפור הניסוח

תקנת הלשון כוללת את תחומי הכתיב, הפיסוק, אוצר המילים והניסוח הכללי. בהשתלמות המקוונת נרכוש מיומנויות בסיסיות בכל אחד מן התחומים האלה.

המשך קריאה>>

התרחץ והתקלח

בעברית המדוברת רווח השימוש בפועל התקלח לציון ניקוי הגוף במים, ואילו מקבילו התרחץ נדיר ממנו. מה ההבדל?

המשך קריאה>>

דברים כדרבונות

"דברים כדָרְבוֹנוֹת" (או כהגייה הרווחת "כדוֹרְבָּנוֹת") הם כינוי לדיבור חריף ועוקצני. מקור הביטוי במגילת קהלת, ושם הוא מציין דברי מוסר שנועדו לכוון את האדם בדרכו.

המשך קריאה>>

דרישת שלום מצולמת ממחיי הלשון

קטעים נדירים מן הסרט ההיסטורי "שיבת ציון" מתעדים כמה מאנשי הלשון החשובים ביותר שהיו שותפים בהחייאת הדיבור העברי, ובהם אליעזר בן־יהודה, איתמר בן־אב"י ודוד ילין.

המשך קריאה>>

מילת השנה – תשפ"ג

משרת סטודנט לשיווק פעילות מרכז ההדרכה ומערך ההשתלמויות באקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית למערך השיווק והמכירות שלה.

המשך קריאה>>

בהן צדק

יסוד הביטוי 'בהן צדק' בדרשת חז"ל על הכתוב "אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט, לו).מה פירוש המילה הִין בפסוק זה? מדוע הפך בלשוננו הִין להֵן? ומה הקשר ללבן הארמי?

המשך קריאה>>

"אוזני חמור" במחברת לפני מאה ושלושים שנה

גיליון סיכום שבועי, שכתב מורה בראשון לציון, חושף מעט משגרת הלימודים בבית הספר העברי הראשון בסוף המאה התשע־עשרה.

המשך קריאה>>

ציפור הנפש

בלשוננו היום ציפור הנפש היא כינוי לדבר היקר מאוד ללב האדם או לנקודה רגישה במיוחד בנפשו.
מקור הביטוי בספרות חז"ל, אך שם הגרסה הטובה היא דווקא ציפַּר הנפש, והכוונה לדבר מוחשי.

המשך קריאה>>

בת שבעים וצופה אל הבאות

מאת : טלי בן־יהודה

האקדמיה ללשון העברית כשמה כן היא – מוסד אקדמי. היא הוקמה מכוח חוק "המוסד העליון ללשון העברית" שחוקקה הכנסת בשנת תשי"ג (1953), והוטלו עליה שתי משימות כבדות משקל: לכוון את התפתחות הלשון העברית בימינו ולחקור אותה לתקופותיה ולענפיה. התעוזה של מייסדי האקדמיה לראות למרחוק, להתוות את הדרך ולדבוק בה גם בתנאים של מחסור חומרי מתמיד היא ההשראה לקביעת המדיניות של האקדמיה היום ובעתיד.

המשך קריאה>>

יום הכיפורים: כפרה

יצחק אבינרי איש הלשון

יצחק אבינרי הרבה לעסוק בשיבושים בִּלשון הדיבור והכתיבה. הוא היה מתקן לשון ידען, אשר התפלמס עם אנשי לשון, ועמד בקשר קבוע עם ציבור קוראיו.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #18

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

הקלטות נבחרות מאוסף בר־אדון

טופס בקשה למלגת אוחנא תשפ"ה

דברים טובים לכבוד חנוכה

רשימת קניות לחנוכה בת אחד־עשר סעיפים, שנכתבה לפני מאה שנים, חושפת כמה ממאפייני העברית של התקופה.

המשך קריאה>>

בית הספר בראשון לציון – בית הספר העברי הראשון בעולם

בית הספר בראשון לציון היה הראשון בארץ (ובעולם) שבו התנהלו הלימודים בעברית בכל המקצועות. בהובלתם של אנשי חינוך, ובראשם מרדכי לובמן ודוד יודילוביץ, הונהגו שיטות לימוד חדשות, נכתבו ספרי לימוד עבריים, וגדל דור של תלמידים היודעים לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית.

המשך קריאה>>

ראש השנה: חודשי השנה

אנחנו רגילים לדבר על 'חודשים עבריים' לעומת 'חודשים לועזיים' או 'חודשים אזרחיים'. אבל לאמיתו של דבר החודשים בלוח השנה העברי הם חודשים בבליים, אכדיים, אשר עלו ארצה עם עולי בבל בימי שיבת ציון. סקירה קצרה של מה שידוע לנו על שמות חודשי השנה שלנו.

המשך קריאה>>

אליקים וייסברג ז"ל: זיכרונות מן העבודה המשותפת במפעל המילון ההיסטורי

במלאת שלושים יום למותו של חברנו היקר ד"ר אליקים וייסברג, אנו מביאים דברים שכתבו לזכרו שניים מעמיתיו.

המשך קריאה>>

מארז החלטות האקדמיה

עכשיו במחיר מבצע: מארז הכולל את החלטות האקדמיה בדקדוק ואת החלטות האקדמיה בכללי הכתיב הפיסוק והתעתיק. כלי עזר חשוב לכותבים ולעורכי לשון, המתלבטים בעבודתם בתקני הכתיבה.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #17

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

ביקורי משפחות באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ"ה, אוקטובר 2024)

ביקורים חווייתיים במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית נערכו בימי ה"גשר" שבין יום הכיפורים לסוכות.

המשך קריאה>>

לשוננו פו, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

העברית עא, ג

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.

המשך קריאה>>

אסתר ראב – המשוררת הצברית ראשונה

גיליון חדש מתוך "דיוואן שמואל הנגיד: קודקס מן הגניזה"

מאת : יהונתן ורדי, מיכאל רנד, קדם גולדן

המאמר כולל מהדורה מלאה של הקטעים החדשים שנתגלו – בלויית ביאורים ותצלומי דפי כתב היד המקורי.

המשך קריאה>>

יהודית הררי – ילדה עברייה ומחנכת

חנה רובינא – הגברת הראשונה של התיאטרון העברי

נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה

מאת : מרדכי מישור

במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.

המשך קריאה>>

היידוע – שאלות מיוחדות

צירופים מסוימים מעוררים שאלות בקשר לשימוש בה' הידיעה: האם לברך "חג המשפחה שמח" או "חג משפחה שמח", איך ליידע את הצירופים "מגן דוד" ו"בית חולים שדה", והאם אפשר לומר "חבר שלי". על אלה ועוד תוכלו לקרוא כאן.

המשך קריאה>>

מילת השנה – תשפ"ב

אמן

המילה אָמֵן ידועה מאוד בעברית וגם בלשונות אחרות. שורשה מציין קיום, חוזק ויציבות, והוא משותף גם למילים אֵמוּן, אֱמוּנָה, נֶאֱמָן, אֲמָנָה ואֱמֶת. איך ייתכן ששורש המילה אֱמֶת איננו אמ"ת? ומה הן אוֹמְנוֹת?

המשך קריאה>>

אליעזר בן־יהודה – בובת תצוגה

חדש! בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה במהדורה מוגבלת – מתנה ייחודית לכל מי שרוחו של בן־יהודה מפעמת בו, ולכל מי שדולקת בנפשה אש האהבה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

ציר

המילה צִיר, שנמצאת בימים אלו בכותרות, ידועה במגוון הוראותיה כבר בתקופות קדומות – רובן שרדו עד ימינו. נצא למסע קצר בעקבות המילה הקצרה.

המשך קריאה>>

פסטיבל ילדות ישראלית בדיזנגוף סנטר (תשרי תשפ"ה, אוקטובר 2024)

בחול המועד סוכות הציב קניון "דיזנגוף סנטר" את שירי הילדות הישראליים בקדמת הבמה באירוע חווייתי ומוזיקלי. האקדמיה ללשון העברית הכינה מחווה לשונית למשתתפים.

המשך קריאה>>

הבנת הנקרא ושיפור הניסוח – לקבוצות בלבד

מפעלי האקדמיה ללשון העברית

תולדות העברית וסוגותיה

נושאי הלימוד – הרשימה המלאה

הקניית מיומנויות

מסלולי הלימוד

ענפי הלשון העברית (דקדוק ואוצר מילים)

לשון ולשונות בתפילות החגים

יום שני כ"ז באלול (30 בספטמבר) בשעה 19:00

במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות, אנו מזמינים את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #16

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

החידה השבועית #15

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

ארחי פרחי

את הצירוף 'ארחי פרחי' ירשנו מן הארמית. אם נעביר אותו לתבנית העברית המקבילה הוא ייעשה ברור מאוד: בארמית 'ארחי פרחי', ובעברית – 'אורחים פורחים'.

המשך קריאה>>

חופשה מרוכזת

משרדי האקדמיה ללשון העברית סגורים לציבור בשל חופשה מרוכזת. נשוב לפעילות ביום ראשון כ"ח באב (1 בספטמבר). חופשה נעימה.

המשך קריאה>>

שיר אהבה לשפה העברית

מיכל זגון רוגל בחרה לשתף אותנו בשיר אהבה לשפה העברית פרי עטה לרגל ט"ו באב. השיר הוצג בערב שירי 'ספוקן וורד' בשנת תשפ"ד.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #14

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

מתגלגלים עם המילים

עכשיו במבצע בחנות הספרים! החוברת "מתגלגלים עם המילים" פותחת צוהר למכמניה של העברית ולדרכן המרתקת של מילותיה לאורך הדורות.

המשך קריאה>>

הלוך ושוב

הצירוף "הלוך ושוב" רגיל בלשוננו במשמעות 'אל יעד כלשהו ובחזרה', אך במקורו המקראי שבסיפור המבול יש לו משמעות שונה. ומניין לנו מטבע הלשון "דחה בלך ושוב"?

המשך קריאה>>

מילים טובות לשנה טובה – פעילות לקראת חגי תשרי במרכז התרבות וההדרכה

חדשנות. סיפור ישן – הרצאה בבית האקדמיה (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

לקראת השנה החדשה שמחנו לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח

המשך קריאה>>

"אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – הלשון העברית בין תקן למציאות (אב תשפ"ד, אוגוסט 2024)

הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד עמדנו על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #13

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

שנאת חינם

הביטוי שנאת חינם מוכר מן התלמודים. על פי המסורת שנאת חינם הייתה מהגורמים לחורבן בית המקדש: "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ז ע"ב). שנאת חינם נחשבת לאווירה חברתית עכורה במיוחד ועל כן נתקבע המנהג להרבות בעיסוק בהּ ובדרכים לתיקונה לקראת תשעה באב.

המשך קריאה>>

ההתכנסות השנתית של יועצי הלשון באמצעי התקשורת

האקדמיה ללשון העברית אירחה בביתה בירושלים כעשרים מיועצי הלשון לאמצעי התקשורת לפגישתם השנתית.

המשך קריאה>>

שֶהֲרֵי כָּל מִלָּה רְאוּיָה לְמָקוֹם – מפגש מיוחד במסגרת פסטיבל שירה מטולה בירושלים

במסגרת פסטיבל שירה מטולה בירושלים – הציבור מוזמן להשתתף במפגש מיוחד לכבודו של המשורר וחבר האקדמיה ללשון העברית, מירון ח. איזקסון.

המשך קריאה>>

הסכת הַמְּחַיֶּה זכה בפרס מטעם תאגיד השידור הציבורי (תמוז תשפ"ד, יולי 2024)

הסכת 'הַמְּחַיֶּה' של האקדמיה ללשון העברית – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.

המשך קריאה>>

מפה ו־map – על מילים דומות בעברית ובאנגלית

לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?

המשך קריאה>>

טבלת תצורות היד של שפת הסימנים הישראלית

חדש בחנות! כרזה מעוצבת המציגה את התקן המחודש לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית – פרי עמלו של מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה.

המשך קריאה>>

אחים ואחיות

הכינויים 'אח' ו'אחות' רגילים בפנייה לאחד מהחבר'ה, ואפילו בפנייה לאדם לא מוכר שרוצים ליצור אצלו תחושה של קרבה. שימושי הלשון האלה מושפיעים הן מן הערבית הן מן האנגלית האמריקאית, אך כדאי לדעת שכבר במקרא אָח הוא בהחלט לא רק בן אותו האב או אותה האם.

המשך קריאה>>

רבתי

המילה רַבָּתִי היא ברייה מעט משונה בעברית, ולעיתים נראה שדוברי העברית מתקשים בשימוש בה. עיון בגלגולי המילה מלמד שלפנינו צורה שנתהוותה משני מקורות שונים.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #12

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

דור

השם הפרטי דור – בדומה לשם עידן – מציין תקופה, מעגל חיים, פרק זמן ממושך.

המשך קריאה>>

עגה ישראלית מקומית

מהי "דופייה"? איזה מאכל זכה לשמות שַׁמְבָּלוּלוּ ויַמְבַּמְבָּם? איך קוראים לבוחן באזור חיפה? ולמה פסי ההאטה בנהרייה מכונים "סבגיות"? על עגות מקומיות מפתיעות ומשעשעות מכל רחבי הארץ.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #11

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

החידה השבועית #10

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

צבי נשרי: המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני

ריאיון עם צבי נשרי, המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני, חושף את ראשית המינוח העברי בתחום הספורט.

המשך קריאה>>

להתעמל בעברית: צבי נשרי ותולדות המינוח העברי בתחום החינוך הגופני

פרסום חדש מציג כיצד נקבעו מונחי ההתעמלות בעברית בתחילת המאה הקודמת.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #9

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

סימנים חדשים בשפת הסימנים הישראלית בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה

המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית יצר באופן רשמי סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה.

המשך קריאה>>

העיתון מתחלק לתקני ולטעון־תיקון

תכתובת מראשית שנות השבעים ובה פנייתו של תלמיד התיכון ניצן בראונר למערכת עיתון מעריב בעניין לשוני ותגובתו השנונה של העורך נחמן בן־עמי.

המשך קריאה>>

מכל מלמדיי השכלתי

אחד הפתגמים החביבים על מורי ישראל הוא "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולם". במשפט זה חברו שתי אֲמרות שונות: הראשונה מספר תהלים, והשנייה מן התלמוד.

המשך קריאה>>

בכייה לדורות

הצירוף 'בכייה לדורות' מתאר דבר שתוצאותיו השליליות יימשכו זמן רב. מקור הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור לחטא המרגלים וגם לתשעה באב.

המשך קריאה>>

יחד ואחד

בלשוננו היום יחד' הוא ההפך מ'לבד', אך מתברר שבלשון המקרא יש גם 'יחד' שהוא דווקא לבד. על המילים 'יחד', 'יחדיו', 'לחוד' ו'אחד', וגם על החלופה העברית המשובחת שהציעה חברתה הטובה של נעמי שמר לביטוי העגה "ביחדנס".

המשך קריאה>>

חידון ׳יש חיה כזאת?׳ – הפתרונות המלאים

דף הפתרונות המלא לחידון "יש חיה כזאת"? – חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.

המשך קריאה>>

פעילויות קיץ חווייתיות לילדים ולמשפחות (סיוון תשפ"ד, יולי 2024)

האקדמיה ללשון העברית מציעה פעילויות קיץ חווייתיות לילדים ולמשפחות בעקבות השפה העברית במרכז התרבות וההדרכה החדש שנפתח במשכנה.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #8

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית והפעם בסימן ראשית הקיץ.

המשך קריאה>>

גן והגנה

הצבא שלנו קרוי צבא ההגנה לישראל, כי תכליתו להגן עלינו. ועוד יש בשמו גם רמז לארגון ההגנה, שהיה עיקר התשתית של צה"ל. מה הקשר בין גן להגנה? איך הקשר הזה בא לידי ביטוי בסיפור גן העדן? ומניין קיבלנו את גן הילדים?

המשך קריאה>>

חרב פיפיות

חרב פיפיות היא חרב המחודדת משני צדדיה, ובהשאלה כינוי לנשק מסוכן העלול לפגוע במשתמש בו. במה שונָה הבנת הביטוי בימינו מן המשמעות המקורית? מה זה 'פיפיות'? עד מתי תאכל חרב? ומה הקשר לפומפייה?

המשך קריאה>>

בשורה – טובה או רעה?

האם בשורה חייבת להיות טובה, או שאפשר – לא עלינו – לבשר גם בשורות קשות? מה אפשר ללמוד ממקבילותיה של המילה באכדית ובערבית? ומה הקשר לאיוב, לישעיהו ולשלומי שבת?

המשך קריאה>>

שוב בשלום או שוב לשלום?

כיצד מברכים את היוצא לדרך – 'לך לשלום' או 'לך בשלום'? 'שוב לשלום' או 'שוב בשלום'? על גלגולי ברכות אלו ודומותיהן מן המקרא ועד ימינו, ועל ההקפדה שיש המקפידים בעניינן.

המשך קריאה>>

יום העצמאות: בין הנצחה לניצחון

הנצחה וניצחון הן שתי מילים מעצבות בזהות הלאומית של מדינת ישראל, והקשר ביניהן אינו רק סמלי. ומה הקשר למנצח התזמורת?

המשך קריאה>>

נירים

הרכיב 'ניר' רווח בשמות יישובים, ובהם ארבעת קיבוצי הנגב המערבי: ניר עם, ניר יצחק, נירים וניר עוז. מה פירוש 'נירו ניר'? ומה משמעות ההבטחה 'למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים?'

המשך קריאה>>

פסח: כשר לפסח

מה הקשר בין כשרות המטבח למכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון? פינה חגיגית וכשרה לפסח.

המשך קריאה>>

פסח: חג החירות

בחג הפסח, חג החירות, השתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור. אבל כל מילות החופש האלה אינן נזכרות כלל בסיפור יציאת מצרים שבתורה. מה הקשר בין חירות לשחרור? ומיהו בן חורין?

המשך קריאה>>

שדרות

את המילה שְׂדֵרָה ואת שם העיר שדרות נכון להגות בשי"ן שמאלית, ולא בכדי. פינת הלשון עושה סדר במילה שדרות ומצדיעה לגיבורי העיר וללהקת "שפתיים".

המשך קריאה>>

גיבורים

הגיבור המקראי הוא לוחם בעל כוח, אך חז"ל הוסיפו למילה גם ממד של חוסן נפשי. האם יש קשר בין גיבור לגבר? ואילו מילים נשיות נגזרו מאותו השורש?

המשך קריאה>>

בארי

קיבוץ בארי נקרא על שם ברל כצנלסון – מאבות תנועת העבודה בארץ ישראל ועורכו הראשון של עיתון "דבר", שבארי היה שמו העברי. על הבאר שעוד תימלא שוב מים ותשקוק חיים.

המשך קריאה>>

פורים: מילים פרסיות בלשוננו

מה הקשר בין דת ל־data ובין פרדס ל־paradise? מה המשמעות המקורית של 'פתגם'? ואיזו מילה חידשה האקדמיה ללשון העברית תמורת "צנזורה"?

המשך קריאה>>

ימים של שקט

כולנו מייחלים לימים של שקט. מה הייתה משמעותה המקורית של המילה 'שקט'? האם הדמיון הצלילי בין 'שקט' ל'שתיקה' הוא מקרי בלבד? ומה הקשר לפלמינגו?

המשך קריאה>>

תקווה

כבר למן המקרא המילה תקווה משמשת בלשוננו בהוראה 'ציפייה', 'תוחלת'. אבל לצד זה יש שהיא משמשת לעניין אחר לגמרי: לציון 'חוט' או 'פתיל'. מה עניין חוטים לציפיות?

המשך קריאה>>

דרגות הצבא

שמות הדרגות בצבא – ובהם 'אלוף', 'סגן' ו'נגד' – הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז.

המשך קריאה>>

מילואים

צווי 8 לא חולקו בתקופת המקרא, אך מילואים היו כבר אז – אם כי בהקשרים אחרים. מה הם ימי המילואים ומהו כרך מילואים? ומי גייס את המילה "מילואים" לצבא ההגנה לישראל?

המשך קריאה>>

התנדבות

ההתנדבות מוכרת בַּלשון העברית כבר מן התנ"ך, אבל ייתכן מאוד שבמקור "מתנדבים" הם בעצם "מגויסים" – מי שמתייצבים לקריאה של מישהו אחר, ולא אלו שיוזמים בעצמם.

המשך קריאה>>

גדולות ונצורות

בימים האלה כולנו זקוקים מאוד לנחמה. לכן נדבר על ביטוי מעניין מתוך שירה הנפלא של רחל שפירא 'נחמה' – 'גדולות ונצורות'. על ביטוי מעניין המשמר עד היום גרסה חלופית ונשכחת של פסוק מן המקרא.

המשך קריאה>>

ימי חרבות ברזל: מילים ברוח התקופה

לאחר שבעה באוקטובר הייתה פינת הלשון שלנו בהפסקה – בין השאר בגלל התחושה הקשה שאין מילים: אין מילים לתאר את גודל האסון, ואין מילים לתאר את גודל הכאב והתדהמה. אבל למילים יש הרבה כוח גם לרפא ולעודד. על המיזם המרגש "עברית שפה שמחברת אותנו".

המשך קריאה>>

סוכות: שלוש רגלים

חג הסוכות הוא אחד משלוש רגלים. או אולי שלושה רגלים? על גלגולי המילה 'רגל', על התפתחותה הוראתה החגיגית ועל הבידול הדקדוקי המעניין שחל בה בספרות חז"ל.

המשך קריאה>>

סוכות: סוכה, מסך ומוסך

מה הקשר בין סוכה למסך? מה צורת הרבים של מוסך? ומהו "דיר מכוניות"?
לרגל חג הסוכות – מילים תחת סכך אחד.

המשך קריאה>>

כבני מרון

כיצד שיבוש של מילה לטינית התגלגל לרוב נוסחי המשנה וגם לאחד הפיוטים המזוהים ביותר עם הימים הנוראים – "ונתנה תוקף"?

המשך קריאה>>

ראש השנה: על שמו של החג

מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?

המשך קריאה>>

כרם

כרם הוא 'מטע של גפנים'. הוא משמש בעברית גם בצירופים הכוללים גידולים חקלאיים אחרים דוגמת 'כרם זיתים' ונראה שהשימוש הזה הרחיק לכת גם אל שמות מקומות בארץ.

המשך קריאה>>

אַהֲבַת קְדוּמִים – שיר הלל לשפה העברית

מרדכי קרניאל, ממייסדי המושבה זיכרון יעקב, כתב באלול תרנ"ט (ספטמבר 1899) את שירו "אַהֲבַת קְדוּמִים" ובו הוא מפליג בשבחיה של השפה העברית.

המשך קריאה>>

בר: מילה אחת ומשמעויות רבות

כאשר ניסינו לחשוב איזו מילה עברית היא בעלת המספר הגדול ביותר של משמעויות שאין ביניהן קשר, התייצבה המילה בר במקום הראשון עם לא פחות משש משמעויות.

המשך קריאה>>

השעות הקטנות של הלילה

מה כל כך קטן בשעות הקטנות של הלילה והאם יש שעות קטנות כאלה גם ביום? מתי שעות הלילה נעשות 'לפנות בוקר', ולמה זה תלוי בנקודת המבט שלנו?

המשך קריאה>>

עולה בקנה אחד

הביטויים 'עולה בקנה אחד' ו'משענת קנה רצוץ' לקוחים שניהם מן המקרא וקשורים לפרעה מלך מצרים. ומה הקשר ללטינית, לתותח לתעלה ולקניון?

המשך קריאה>>

איך קיבל הפיל חדק?

כל ילד בימינו יודע שאפו הארוך של הפיל נקרא חדק. אך בהחלט לא כל ילד יודע שהשם הזה של אף הפיל נולד לגמרי בטעות.

המשך קריאה>>

שבק חיים

רבים אומרים שהטלפון או המחשב או המצב "שבקו חיים", כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… מהו פירוש הפועל 'שבק'? ומניין קיבלנו את הביטוי הזה?

המשך קריאה>>

ביטויי מקומות

היכן נמצא עמק (ה)שווה? מהי הרמה שעליה נאמר "קול ברמה נשמע"? מהו סלע המחלוקת ואיך באים חשבון? על שמות מקומות מן המקרא שהפכו לביטויים בלשוננו.

המשך קריאה>>

ט' באב: בכייה לדורות

'בכייה לדורות' הוא כינוי למעשה (או לחוסר מעש) אשר גורם נזק חמור לטווח הארוך, דבר שעתידים להצטער עליו לזמן רב. מה מקור הביטוי ומה הקשר שלו לתשעה באב?

המשך קריאה>>

אבד עליו כלח

ספר איוב הידוע בלשונו הקשה העניק ללשוננו כמה ביטויים, ובהם 'אבד עליו כלח'. ביטוי זה איננו ברור וניתנו לו פירושים שונים, אך דווקא משום כך הוא הוליד מונח בלשני מעניין.

המשך קריאה>>

בין המצרים

שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב מכונים 'ימי בין המצרים'. מה מקור הכינוי הזה? והאם יש לו קשר לביטוי 'ללא מצרים'?

המשך קריאה>>

לעיתים רחוקות ומימים ימימה

'לעיתים רחוקות' הוא ביטוי שציין במקורו מרחק גדול של זמן וקיבל לימים משמעות של תדירות. בביטוי 'מימים ימימה' אירע בדיוק התהליך ההפוך.

המשך קריאה>>

איך קיבלו המלאכים כנפיים?

מלאכי התנ"ך אינם מכונפים, לעומת יצורים מקראיים שמימיים אחרים: הכרובים והשרפים. איך קיבלו המלאכים כנפיים? ומה בכלל מקורה של המילה מלאך?

המשך קריאה>>

יום העצמאות: מדינה

מה שורשה של המילה מְדִינָה ומה אפשר ללמוד ממנו על המשמעות שלה? מה מציינות מילים מקבילות בלשונות שמיות אחרות? ומה הקשר לעיר אל־מדינה שבערב הסעודית?

המשך קריאה>>

פסח: על שם החג

מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.

המשך קריאה>>

"גֶּפֶן במובן גָּפֶן" – צורות הֶפסק והֶקשר

חינם אין כָּסֶף, עבודת פָּרֶךְ, בימים עָבָרוּ, עקבותיו לא נוֹדָעוּ… בתנ"ך יש מילים מסוימות שמקבלות צורה מיוחדת כאשר הן באות בְּמקום שיש בו הפסקה. והיכן מצויה התופעה הזאת בזמר העברי?

המשך קריאה>>

פורים: בלשן ובלשנות

כיום אולי נדמה שהמילה בַּלְשָׁן קשורה אל הפועל לִבְלֹשׁ – שהרי הבלשן בולש אחר המילים וגלגוליהן. אבל לאמיתו של דבר מקור המילה אחר לגמרי, והיא קשורה לאחת הדמויות המרכזיות במגילת אסתר.

המשך קריאה>>

תרומה – תורמים או מרימים?

בלשוננו היום תורמים כסף ותורמים דם, תורמים לחברה ותורמים למדע, וכמובן גם תורמים תרומה. אבל בתנ"ך את התרומה כלל לא 'תרמו' אלא 'הרימו'. מה הקשר בין 'תרומה' ל'הרמה'? ממתי תורמים בעברית ומי התנגדו לכך?

המשך קריאה>>

לקלס

אם נפתח את המילון בערך קִלֵּס נגלה שאותו הפועל משמש בשתי הוראות מנוגדות לגמרי: (א) לָעַג, בָּז. (ב) שִׁבַּח, הִלֵּל. איך בעצם זה קרה? ומה הקשר ל"רינה"?

המשך קריאה>>

ברווזים וברבורים

בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף 'בר אווזא' – מילולית 'בן האווז'; ובראשית המאה העשרים התקצר הצירוף 'בר אווז' למילה אחת – בַּרְוָז. נשאלת השאלה: אם הברווז הוא "בר אווז", האם הברבור הוא "בר בור"?

המשך קריאה>>

יום העברית: אליעזר בן־יהודה

בן־יהודה עבד שעות רבות בעמידה, ומעל המִכְתָּבָה שלו (מילה שחידש) היה תלוי השלט "הזמן קָצֵר והמלאכה מרובה". במִלּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) הוא ציין בסימן מיוחד את חידושיו, ובעִתּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) השתמש בין השאר כדי להפיצם. ומה חשב ביאליק על חידושיו?

המשך קריאה>>

מן הפח אל הפחת

הצירוף 'מן הפח אל הפחת' יסודו בדבריהם של שניים מן הנביאים הגדולים שלנו – ישעיהו וירמיהו. מה משמעות הביטוי אצלם? מדוע נשתנה הביטוי בלשוננו? ומה לכל זה ולסנשו פנשו?

המשך קריאה>>

חנוכה: פך השמן ופכים קטנים

אילו היו המכבים מוצאים "פח שמן" – כנראה היה השמן מספיק מראש לשמונה ימים. אבל הם מצאו 'פך שמן', בכ"ף, שזו כמובן מילה אחרת לגמרי. מה צורת הרבים של 'פך'? מה הקשר ליעקב אבינו? ומה משותף למילים 'פך' ו'בקבוק'?

המשך קריאה>>

ביקורי קיץ בבית האקדמיה

בעקבות הביקוש הרב נפתחו מועדים חדשים לסיורים לילדים וגם למבוגרים: בואו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את כרטסת המילונאי אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.

המשך קריאה>>

השתלמויות הקיץ

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להירשם להשתלמויות המקוונות בנושאים: כללי התעתיק, בין מילים למשמעות ותולדות העברית.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #7

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

בית קברות

לצערנו כולנו רגילים לצירוף 'בית קברות', ואולי משום כך איננו שמים לב שיש בו משהו מוזר: צורת הרבים הרגילה של 'קֶבֶר' היא 'קְבָרִים'; אם כן מדוע אנו אומרים 'בית קברות' ולא 'בית קברים'?

המשך קריאה>>

זעום וזעיר

מדוע דבר קטן וּפָעוּט מכונה 'זעום'? לאיזו מילה קרובה המילה זָעִיר? ומה הקשר לנביא מיכה ולספרות ההשכלה?

המשך קריאה>>

קפד ראשו

מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.

המשך קריאה>>

חלומות באספמיה

בלשון ימינו 'חלומות באספמיה' הם 'חלומות שווא', 'שאיפות לא מציאותיות'. אבל במקור הייתה לביטוי הזה הוראה אחרת, ולשם כך נחלום בספרדית.

המשך קריאה>>

הסחת דעת

הביטוי המחודש 'הסחת דעת' מבוסס על ביטויים דומים מספרות חז"ל: 'הסיח דעתו' ו'בהיסח הדעת'. אבל מהי בכלל 'הסחה'? והאם ייתכן קשר לביטוי אחר מלשון חכמים  – 'הסיע מליבו'?

המשך קריאה>>

שצף קצף

הביטוי הנבואי ששימש במקור לתיאור של כעס – קטן או גדול, התגלגל לימים אל תיאורי הטבע של זרימת נחלים, ואף היה השראה לציור מרנין במיוחד של העיר תל־אביב באחד משיריה היפים של נעמי שמר.

המשך קריאה>>

משוא פנים

איך נכון לומר – מַשוא פנים או מְשוא פנים? מה הציור העומד בבסיס הביטוי הזה? ומה הקשר ליהוא מלך ישראל, ליהושפט מלך יהודה ולברכת הכוהנים?

המשך קריאה>>

נתכרכמו פניו

החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא 'הלבין את פניו', ועל מי ששרוי בצער – 'השחירו פניו כשולי קדרה'. ואיזה צבע יש למי ש'נתכרכמו פניו'?

המשך קריאה>>

ניבים לחג האסיף (לזכר ד"ר ניסן נצר)

שודר ביום 13.10.22

מה מקור הצירוף 'ראשו ורובו'? מהי 'הושענא חבוטה'? מה עושים באתרוגים אחרי החג, ומה הקשר לפוליטיקה הישראלית?

המשך קריאה>>

סוכות: חג שמח ומועדים לשמחה

בשנת תרפ"ח, 1928, פרסם ועד הלשון העברית רשימה בשם בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס. ברשימה זו איננו מוצאים את הברכה המוכרת 'חג שמח', אלא שתי ברכות אחרות: 'מועדים לשמחה' ו'תזכו לשנים רבות'. מה מקורן של ברכות אלו? ומדוע התחלנו לאחל 'חג שמח'?

המשך קריאה>>

יום הכיפורים: סליחה ומחילה

המילה 'סליחה' רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". אך רק בימי הביניים החלו בני אדם לסלוח, לעומת לשון המקורות שבה הייתה פעולת הסליחה נחלת האל לבדו. ומניין קיבלנו את המחילה?

המשך קריאה>>

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

שני מטבעות הלשון – "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה" – באים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות.

המשך קריאה>>

לרכוש ולרחוש

בימינו רוב הישראלים הוגים כ' רפה וח' באותו האופן, ומכאן הבלבול בין ביטויים כגון 'רחש כבוד' ו'רכש את אמונו'. נעשה אפוא מעט סדר, וגם נראה מה הקשר ל'מרחשת' ול'לחש רחש'.

המשך קריאה>>

המלחמה על שמות ימות השבוע

עם תחיית העברית היו שסברו שלא ייתכן שבאומה מתוקנת יישאו ימות השבוע שמות טכניים כמו 'ראשון' ו'שני', והיו להם הצעות חלופיות מעניינות מאוד.

המשך קריאה>>

שמואל את שמואל

'שמואל את שמואל', 'דוד את מאיר', 'בייגל את בייגל' – מה פשר המילה 'את' בשמות מסחריים כאלה? האם לפנינו מבנה מקראי משובח או מילה לטינית בתחפושת?

המשך קריאה>>

גמל שלמה

מה הקשר בין החרק הטורף לחנוכת המקדש? האם לפנינו סוס או גמל? איך אומרים "גמל שלמה בנקבה, ולמה כנראה לא כדאי לנו להיות בני הזוג של הנקבה הזאת?

המשך קריאה>>

ט"ו באב: מי מתחתנים?

"אתה חושב שאתה מתחתן עם הבת שלי, אבל בעצם אתה מתחתן איתי", חייך הרב אל הארוס הטרי במסיבת האירוסין של בתו. איזה גלגול משמעות עבר הפועל 'להתחתן' ומה הקשר לחותנת?

המשך קריאה>>

תשעה באב: מילים וביטויים ממגילת איכה

מגילת איכה היא קובץ של קינות על החורבן וגם מקור לכמה מילים וביטויים השגורים בלשוננו עד היום: 'הפוגה', 'ירד פלאים', 'חדשים לבקרים', 'נפלה עטרת ראשנו' ועוד.

המשך קריאה>>

פרת משה רבנו

"פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם כזה ארוך והיא הרי קטנה…". איך זכתה החיפושית הקטנטנה בשם כה ארוך ומסובך? באילו עוד קדושים היא נקשרה? וכמה נקודות יש לה על הגב?

המשך קריאה>>

לא דובים ולא יער

סיפור קשה בספר מלכים ומחלוקת תלמודית מפתיעה בעניינו הולידו ביטוי רווח בלשוננו. האומנם מרוב דובים לא רואים את היער? ומי צירף לדובים את הזבובים?

המשך קריאה>>

מתי מעט

מה מציינת המילה 'מתים' שבצירוף 'מתי מעט' והאם המתים האלה יכולים להיות חיים? ומה פירוש השמות המקראיים מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשֶׁלַח?

המשך קריאה>>

התפלת מים

המילה הַתְפָּלָה הצליחה לעורר הן את התנגדותו של דוד בן־גוריון הן את התנגדותה של מליאת האקדמיה ללשון העברית. על מה יצא הקצף? ואיזה מונח חלופי יכול לשמש לזה?

המשך קריאה>>

אמונה תפלה או טפלה?

תָּפֵל בתי"ו פירושו 'חסר מלח', ואילו טָפֵל בטי"ת הוא 'נספח' ו'צדדי' – כמוכר מן הצמד 'עיקר וטפל'. לאיזה מהם קשורה האמונה? ואיזו טעות בתרגום מגרמנית עומדת כנראה ביסודו של הביטוי?

המשך קריאה>>

יוצאים מהבית

בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלושננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים,  ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.

המשך קריאה>>

צירופי לשון מתקופת ההשכלה והתחייה

מושגים רבים בלשוננו מובעים בצירוף מילים: 'עורך דין', 'הר געש', 'פסי האטה' ועוד. אך צירופים אלו הם כאין וכאפס לעומת הצירופים היצירתיים שנהגו בלשוננו בתקופת ההשכלה והתחיה, ובהם 'כסף חי', 'נשים באוהל' ו'באר מתזת מימיה למרום'.

המשך קריאה>>

שבועות: מגל וחרמש

כולנו מכירים את שמות הכלים העתיקים ששימשו לקציר: מגל וחרמש. בעברית בת ימינו ההבדל ביניהם ברור, אך מתברר שלא תמיד היה כך. איך אפשר להוכיח זאת משיר של דויד ברוזה? ומהו "קְצַרְדָּשׁ עַצְמוֹנָע"?

המשך קריאה>>

גיליון חדש של העברית

בגיליון החדש של כתב העת "העברית" תמצאו את מאמרה של ד"ר ורד סיידון המוקדש לדיון נרחב ומפורט בהכפלה הלקסיקלית בלשון ימינו. כעת במחיר מבצע לשבוע הספר.

המשך קריאה>>

יום ירושלים: עיר הבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף "עיר בירה" חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה "בירה"? וכיצד נקראו ערי בירה בעברית לפני שהן נקראו "ערי בירה"?

המשך קריאה>>

ל"ג בעומר: הסקה

ההסקה וגם המסוק קשורים אל הפועל הארמי סְלֵק שפירושו 'עלה'. מה הקשר לביטוי הארמי 'סלקא דעתך'? ומה המסקנה מכל זה?

המשך קריאה>>

אי תנועה ואיים אחרים

האם אי תנועה הוא כמו אי בים או כמו אי־צדק? מה פירוש השם המקראי איזבל, ואיך (אולי) קראו לחתולים בתקופת התנ"ך?

המשך קריאה>>

שביעי של פסח: קריעת ים סוף

לפי המסורת היהודית בשביעי של פסח אירע נס קריעת ים סוף. אבל אם נעיין בסיפור הנס שבתורה, נגלה שהמילה קריעה כלל אינה נזכרת בו. איך מתואר הנס הזה במקרא? מדוע התקבע בלשוננו דווקא הצירוף 'קריעת ים סוף'? ומה הקשר לגזר?

המשך קריאה>>

פסח: מדברים ביציאת מצרים

בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה.

המשך קריאה>>

שתי וערב

'חקירת שתי וערב' היא חקירה מדוקדקת מכיוונים שונים. כמוה גם 'חקירה צולבת' – כצורת הצלב העשוי שתי וערב. מה פירוש המילים 'שתי' ו'ערב'? ומה הקשר לאבן השתייה?

המשך קריאה>>

פח אשפה וסלט פירות

שנת תרפפו

שנת תרפפו נשמעת כמו שנת תש"ח או תרל"ח,  אך מקורה אינו בגימטרייה של שנים אלא בספרדית היהודית. מה פירוש תרפפו? ומה הקשר למתושלח, לאנטיוכוס ולרופא העיניים הירושלמי הנודע?

המשך קריאה>>

פורים: משלוח מנות

אנחנו רגילים לכנות בשם משלוח מנות את מארז המטעמים הניתן בחג הפורים, ואולם המשמעות המקורית של 'משלוח מנות' היא פשוט שליחת מנות.

המשך קריאה>>

יעמדו על הברכה

האם נכון לומר לומר "יעמדו על הברכה" או "יבואו על הברכה"? ומה הקשר להר גריזים והר עיבל?

המשך קריאה>>

נחת רוח ונחת זרוע

אם למישהו יש נחת רוח ממישהו אחר, לא סביר שהוא ירצה להראות לו את נחת זרועו. המילה 'נחת' אומנם משותפת לשני הביטויים, אך לאמיתו של דבר מדובר בשתי מילים שונות, שרק במקרה זהות בצורתן.

המשך קריאה>>

מתחת לכל ביקורת

אזהרה: הפעם הפינה היא מתחת לכל ביקורת! מאיזו שפה ירשנו את הביטוי הזה ומה הקשר לבתי הספר "חביב" בראשון לציון של ראשית המאה העשרים?

המשך קריאה>>

בני הנעורים

המילה נְעוּרִים שייכת לקבוצת המילים המכונה 'ריבוי תמידי' – כמו חיים, רחמים, אירוסים,  מעמקים, נְדוּדִים, גינונים ועוד. בלשון ימינו 'בני נעורים' הם נערים ונערות, אבל במקור המקראי הייתה לצירוף הזה משמעות שונה לגמרי.

המשך קריאה>>

במצח נחושה

מדוע אומרים 'במצח נחוּשָׁה' ולא 'במצח נָחוּשׁ', והרי מֵצַח הוא זכר? ומדוע אדם נחוש נקרא נחוש?

המשך קריאה>>

הים התיכון

שלא כמילות השיר 'תחת שמי ים התיכון', מוטב לומר 'הים התיכון' – בדיוק כמו 'הים השחור'. איזו הצדקה אפשר למצוא בכל זאת לניסוח של שלמה ארצי? וכיצד נוצרה המילה תיכון?

המשך קריאה>>

ט"ו בשבט: יצא חוצץ

בשירו הידוע של ישראל דושמן 'השקדייה פורחת' נאמר בבית השני: "כל אחד ייטע פה עץ, באתים נצא חוצץ". מה פירוש הביטוי 'לצאת חוצץ'? ומה הקשר שלו לארבה?

המשך קריאה>>

"חמישה לחמש" – על רגעים ודקים

בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.

המשך קריאה>>

שבוע העברית: עברית

שמה של לשוננו נגזר מן הכינוי 'עברי' הנזכר כמה פעמים בתנ"ך, אך שם השפה 'עברית' איננו נזכר בתנ"ך כלל. מתי החלו לקרוא לעברית 'עברית'? ואיך נקראה לשוננו בימי התנ"ך?

המשך קריאה>>

שבוע העברית: שפה

'שפה' היא מילה נרדפת ל'לשון', וכמותה היא מבוססת על איבר בפה המשמש להפקת דיבור. שם האיבר שָׂפָה מצוי בביטויים שונים הקשורים לדיבור, ובהם 'לא העלה על דל שפתיו'. אך מהו בכלל 'דל שפתיו'?

המשך קריאה>>

שבוע העברית: מילים נרדפות

העברית משופעת במילים נרדפות, אבל איש אינו רודף אחרי המילים האלה. מדובר במינוח דקדוקי שהתגלגל ללשוננו מן הערבית בימי הביניים.

המשך קריאה>>

שבוע העברית: מילה

בלשוננו היום 'מילה' היא בעיקר יחידת הלשון בעלת המשמעות הקטנה ביותר. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה 'מילה'? וכיצד קראו בעבר ליחידת הדיבור שאנו קוראים לה היום 'מילה'?

המשך קריאה>>

שבוע העברית: אות

אותיות הא'־ב' מוכרות לכל ילדה וילד, אך המילה 'אות' רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס, אות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם 'אות ומופת'. ומה הקשר בין כל אלה?

המשך קריאה>>

"מה יום מיומיים?"

הביטוי "מה יום מיומיים" משונה למדי: הרי כוונתנו לשאול מה מיוחד ביום הזה משאר כל הימים, ולכן הגיוני יותר לשאול "מה יום מימים". ושמא זה היה הביטוי המקורי?

המשך קריאה>>

צידה לדרך

המילה 'צידה' והצירוף 'צידה לדרך' לקוחים מן המקרא. מה מקורם הלשוני? ואילו מילים נוצרו בעקבותיהם בעברית החדשה?

המשך קריאה>>

חנוכה: נר ומנהרה

הנר, הנורה והמנורה מפיצים אור בחיינו, ובלשון מליצית – נְהָרָה. האם גם המנהרה קשורה אליהם? ומהו 'לשון סגי נהור'?

המשך קריאה>>

חיסון

את המילה 'חיסון' חידש הרופא ד"ר יצחק בן יוסף טובים במאמר שפרסם בשנת 1896 בכתב העת 'המליץ'. מה עומד ביסוד החידוש הלשוני הזה? ואילו מילים נוספות נוצרו בלשוננו בעקבותיו?

המשך קריאה>>

לא לעולם חוסן

הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?

המשך קריאה>>

מדיניות ביטולים

*מיכאל ריז'יק

מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית (תמוז–אב תשפ"ד, יולי–אוגוסט 2024)

האקדמיה ללשון העברית קיימה מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית – פעילות לנוער ולמבוגרים.

המשך קריאה>>

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית (תמוז–אב תשפ"ד, יולי–אוגוסט 2024)

האקדמיה ללשון העברית הזמינה הורים ולילדים בוגרי כיתות א' עד ו' לחוויית קיץ משפחתית.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #6

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן שבוע הספר העברי.

המשך קריאה>>

קרלוס דל־ואיֶה רודריגז

חידון ׳יש חיה כזאת?׳

מהו הָב? איזה בעל חיים נקרא במקור תֻּכִּי? וכיצד קראו פעם לטפיר?
חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.

המשך קריאה>>

חבל ארץ

בימי התנ"ך השתמשו בחֶבֶל למדידה, ומשערים כי ממשמעות המדידה התפתחה במילה גם המשמעות 'אזור גאוגרפי' – שטח שנמדד בחבל. האם יש קשר גם לחבלי הלידה?
ואיך נכון לומר – חֶבלי כביסה או חַבלי כביסה?

המשך קריאה>>

חנוך לנער על פי דרכו

"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" – על פי השימוש המקובל בפסוק זה, לפנינו המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אך לפי הבנה אחרת, הכוונה דווקא לגיל שבו רצוי להתחיל את החינוך.

המשך קריאה>>

מפה אל פה

בסיקורים של כנסים המוניים או הופעות גדולות אומרים לעיתים קרובות שהאולם היה 'מלא מפה אל פה'. מה פירוש המילה פֶּה בביטוי הזה? ומה מקורו?

המשך קריאה>>

הרצאה מקוונת – אברהם שלונסקי: פייטן, ליצן וחדשן (סיוון תשפ"ד, יוני 2024)

הרצאתה של ד"ר נטע דן הוקדשה לאברהם שלונסקי ולחדשונותו הלשונית במלאת חמישים שנה למותו.

המשך קריאה>>

פנינה הלפרין: הגננת העברייה הראשונה באירופה

לראשונה מתפרסם בפומבי ריאיון נדיר עם פנינה הלפרין, הגננת העברייה הראשונה בגולה, החושף מעט מראשיתו של החינוך העברי לגיל הרך באירופה.

המשך קריאה>>

הגננת העברייה הראשונה באירופה

פרסום מאוסף בר־אדון של האקדמיה ללשון העברית

לראשונה מתפרסם בפומבי ריאיון נדיר עם פנינה הלפרין, הגננת העברייה הראשונה בגולה, החושף מעט מראשיתו של החינוך העברי לגיל הרך באירופה.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #5

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן חג השבועות.

המשך קריאה>>

אחז את החבל בשני קצותיו

הביטוי "אחז את החבל בשני קצותיו" מציין 'ניסיון בלתי אפשרי לעשות דבר והיפוכו'. אבל מה בעצם הבעיה לעשות זאת?

המשך קריאה>>

החידה השבועית #4

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן יום ירושלים.

המשך קריאה>>

מה שעל קצה הלשון – ערב עיון במכון ון ליר, סיוון תשפ"ד (יוני 2024)

ערב העיון הוקדש לתרגום לעברית של הספר מילים פשוטות מאת הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ ז"ל.

המשך קריאה>>

תיק אהבה

עכשיו במבצע בחנות שלנו! תיק מעוצב המציג את המילה "אהבה" בשפת הסימנים – מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח את שפת הסימנים הישראלית במרחב הציבורי.

המשך קריאה>>

תיק חיבור

חדש! תיק מעוצב המציג את המילה "חיבור" בשפת הסימנים – מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח את שפת הסימנים הישראלית במרחב הציבורי.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לפיתוח ולתחזוקה של אתרי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לפיתוח ולתחזוקה של אתרי האקדמיה.

המשך קריאה>>

אילון

השם המקראי אֵילון חזר וניעור בקרב דוברי העברית בעת החדשה – על משמעותו והקשר שלו לשמות דומים כגון אלון, אלה ואיילון.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לעבודה ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לעבודה מעניינת ומגוונת ברשתות החברתיות.

המשך קריאה>>

אליעזר (לואיס) גלינרט

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ד, מאי 2024)

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

המשך קריאה>>

שמות חדשים לגמלי שלמה

עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #3

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?

המשך קריאה>>

מנחם כהנא

עברית וחיות אחרות, אייר תשפ"ד (יוני 2024)

האקדמיה ללשון והעברית ומוזאון הטבע ע״ש שטיינהרדט בתל אביב הזמינו את הציבור לאירוע חגיגי לאוהבי עברית וטבע.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #2

החידה השבועית שלנו בסימן ל"ג בעומר – האם תצליחו לעמוד באתגר?

המשך קריאה>>

התגבשות סגנון העיתונות המודרני

מאת : דורון רובינשטיין, עינת גונן

התגבשות לשון העיתונות העברית היא פרק חשוב בתולדות העברית החדשה, ומיוחסת לה חשיבות מכרעת בעיצוב העברית בת זמננו.

המשך קריאה>>

לשוננו פו, ב

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

*כריסטיאן שטאדל

*יורם מלצר

איך דיברו כאן פעם?

איך נוכל לשחזר כיצד נשמעה העברית החדשה בראשית ימיה? סקירה חדשה מציגה את דרכי ההתחקות על הדיבור העברי הטבעי בראשיתו וכמה מאפיינים מעניינים שלו.

המשך קריאה>>

בטח, בטוח וביטחון

עורכי הלשון רגילים לתקן את הכותבים 'בטח' או 'בטוח' ומעדיפים תמורתם את 'ברור', 'ודאי', 'ללא ספק' ודומיהם. התחקות על גלגולי המשמעות של מילים מן השורש בט"ח עשויה לשפוך אור על הרקע לתיקון.

המשך קריאה>>

החידה השבועית #1

חדש באתר – החל מן השבוע נפרסם חידה שבועית:
האם תצליחו לנחש מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר מאחורי האיור?

המשך קריאה>>

מפגש מחודש עם ה'מחברת', אייר תשפ"ד (מאי 2024)

 כינוס מדעי לציון פרסומה של מחברת מנחם בן סרוק במהדורת אהרן ממן וחננאל מירסקי התקיים בבית האקדמיה.

המשך קריאה>>

החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל

מאת : אילן אלדר

במלאת שלושים יום לפטירתו של פרופ' אילן אלדר, חבר האקדמיה ללשון העברית, אנו מביאים כאן פרק מספרו "תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים".

המשך קריאה>>

בנימין ארליך

יחיאל צייטקין

דוד נודל

דברי הספד לאילן אלדר

האקדמיה ללשון העברית אבלה על פטירתו של חבר האקדמיה פרופ' אילן אלדר ז"ל ומשתתפת בצער המשפחה. במלאת שלושים יום למותו אנו מביאים דברי הספד שנישאו בלוויה.

המשך קריאה>>

מור שמש

תרבחו ותסעדו

החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?

המשך קריאה>>

עַם הַסֵּפֶר, ניסן תשפ"ד (מאי 2024)

הציבור הוזמן לערב מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך בבית האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

מדוד המלך ועד עמוס עוז – השתלמות מקוונת בנושא תולדות העברית

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת שנים עשר מפגשים בנושא תולדות העברית – מדוד המלך ועד עמוס עוז.

המשך קריאה>>

בין מילים למשמעות – השתלמות מקוונת בת 10 מפגשים

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא בין מילים למשמעות. (אפשר להירשם ללמידה בצורה אסינכרונית)

המשך קריאה>>

כללי התעתיק – השתלמות מקוונת בת 10 מפגשים

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא כללי התעתיק.

המשך קריאה>>

העברית: מדעהּ, תקנתהּ והעשייה בה – השתלמות מקוונת בת 12 מפגשים, תשפ"ד

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בשיתוף חוקרי מפעל המילון ההיסטורי והמזכירות המדעית.

המשך קריאה>>

"להחזיק מעמד, לשמור על הגחלת"

בתכתובת בין חברי ועד הלשון בעיצומה של מלחמת העצמאות נפתח צוהר לאירועי התקופה: המחסור החומרי, תנאי החיים הקשים וגם פעילות ועד הלשון בצל המלחמה.

המשך קריאה>>

שפת הסימנים הישראלית – השתלמות מקוונת בת 12 מפגשים, תשפ"ד

מדור שפת הסימנים הישראלית של האקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות חדשה להיכרות מעמיקה עם השפה.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך ד (תשי"ג)

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מדוד בן־גוריון.

המשך קריאה>>

"שבכל הלילות שֻלחן־הורים לחוד ושֻלחן־בנים לחוד"

ההגדות הקיבוציות החלו לראות אור בשנות השלושים של המאה העשרים ונתנו ביטוי לאורח החיים הקיבוצי. ההגדות נסמכו על הנוסח המסורתי והותאמו לחיי השיתוף והעבודה של חברי הקיבוצים. ויש שנדפסו בקיבוצים הגדות היתוליות שבהן התבדחו המשתתפים על חברי הקהילה ועל אורחותיה.

המשך קריאה>>

"עברית מן העבר" (אדר ב' תשפ"ד, אפריל 2024)

האקדמיה ללשון העברית פונה בימים אלו לציבור הרחב בבקשה להשתתף במיזם "עברית מן העבר" להצלת הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.

המשך קריאה>>

מניין הגיעה אלינו ההפגנה?

השורש פג"ן אינו נמצא בתנ"ך, אך הוא מוכר לנו מהארמית שבתרגומי המקרא, ומשמעותו היא צעקה ותחנונים.

המשך קריאה>>

מה בין שפה טבעית לשפה מלאכותית או לשפה מתוכננת

בכל קהילת חירשים, ואפילו בקהילות קטנות מאוד, מתפתחת שפת סימנים המשמשת את הקהילה. שפת הסימנים העיקרית בישראל התפתחה מתוך התהוות קהילת החירשים בארץ, אך הושפעה משפות הסימנים השונות שהביאו עימם חירשים מגלי העלייה השונים לפני קום המדינה ולאחריה.

המשך קריאה>>

מכתבים מן המחתרת

מכתבים ששלחה צעירה יהודייה מאירופה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה משקפים את הישגיה המרשימים של מערכת החינוך העברי טרם המלחמה.

המשך קריאה>>

הרצאה מקוונת – פיוטי טל לחג הפסח, ניסן תשפ"ד, אפריל 2024

הרצאתו של ד"ר יהושע גרנט עסקה בפיוטי הטל המשולבים בתפילת הפסח ואף בשאלה איך הם מצאו את דרכם אל הגדות הקיבוצים ובהם להגדת בארי.

המשך קריאה>>

מקומה של העברית – סיור במסגרת מיזם "בתים מבפנים" (אדר ב' תשפ"ד, אפריל 2024)

מכתב של גננת ירושלמית מראשית המאה העשרים, המכתבה של אליעזר בן־יהודה וארון ספרים של ועד הלשון בן יותר ממאה – אלה ועוד ייחשפו לציבור במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית בשני סיורים של המיזם "בתים מבפנים" בירושלים.

המשך קריאה>>

"כי לדגדגך אני בא"

"ליהודים!" היה העיתון ההיתולי הראשון בארץ ישראל; הוא פורסם פעם בשנה, בדרך כלל בפורים, ועשרת גיליונותיו ראו אור בשנים תרס"ט–תרפ"ה (1909–1925).

המשך קריאה>>

עברית מן העבר

האקדמיה ללשון העברית פונה בימים אלו לציבור הרחב בבקשה להשתתף במיזם "עברית מן העבר" להצלת הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך ג (תשי"ב–תשי"ג)

סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע

המשך קריאה>>

מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה

מאת : דורון רובינשטיין

משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה. 

המשך קריאה>>

מדריכים ומדריכות למרכז התרבות וההדרכה החדש

בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה – קורות חיים מפורטים יש לשלוח לכתובת darush1@hebrew-academy.org.il

המשך קריאה>>

לגדול בביתו של מחיה השפה העברית

פרסום ראשון מאוסף בר־אדון של האקדמיה ללשון העברית

שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה – חושפים טפח מהחיים בביתו של מחיה השפה העברית.

המשך קריאה>>

סירב וסרהב

לסרב כולנו יודעים – ולסרהב? על גלגולי פועל נפוץ וחבריו הנדירים.

המשך קריאה>>

עיתון הצבי

את עיתון "הצבי" יסד אליעזר בן־יהודה לאחר עלייתו ארצה, והוא יצא לאור בהפסקות עד 1914. בן־יהודה השתמש בו להפצת עמדותיו הלאומיות, להפצת חידושי לשון ולעידוד הדיבור העברי.

המשך קריאה>>

התקן המחודש לתצורות היד הבסיסיות בשפת הסימנים הישראלית

לאחר דיון מעמיק נבחרה שיטת המִסְפּוּר כשיטת הקטלוג לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית.

המשך קריאה>>

אירוע להצגת תקן מחודש בשפת הסימנים (אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024)

בחודשים האחרונים עמל מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה על יצירת תקן מחודש של אחד מהמרכיבים הבסיסיים של סימנים בשס"י – תצורות היד.

המשך קריאה>>

אירוע פורים באקדמיה ללשון העברית, אדר ב' תשפ"ד, מרץ 2024

לרגל פורים הזמנו את הציבור להשתתף בהדרכה חווייתית במרכז התרבות וההדרכה ובהרצאה.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ד באירופה

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית, אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024

לקראת פורים התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר עילם גינדין על ההשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.

המשך קריאה>>

תהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת

מאת : תמר קציר (כץ)

חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.

המשך קריאה>>

שיפוד – שפוד

כמה דוברי עברית יודעים שבעבר הצורה התקנית של אותו מוט מחודד שמושחלים בו נתחי מזון לצלייה הייתה שַׁפּוּד, בפתח בשי"ן? על מקורה של המילה ועל ניקודיה השונים ומה נקבע לבסוף.

המשך קריאה>>

גולל, סורג, שובר

בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?

המשך קריאה>>

נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

הביטוי 'נכנס בעובי הקורה' פירושו 'קיבל עליו לעסוק בעניין מסוים', 'החליט להיות מעורב בעניין מסוים' וכדומה. מה מקורו של הביטוי ומה נוסחו הנכון?

המשך קריאה>>

את (ציין המושא)

המילית את לציון מושא ישיר מיודע היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. מה החוקיות בשימוש בה ומתי נוהגים לוותר עליה?

המשך קריאה>>

לשוננו פו, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

ריבוי ה"אתים" משעמם ומכער לשוננו

ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון סבר שהמילית אֶת לציון המושא הישיר מיותרת ונהג להשמיטהּ בדיבור ובכתיבה. בעניין זה התנהל פולמוס בינו ובין איש הלשון יצחק אבינרי.

המשך קריאה>>

הודעה למשתמשי האתר

אנו מודעים לקשיים בגלישה באתר, בעיקר בחיפוש ובלוחות הנטייה. העניין בטיפול.
תודה על הסבלנות.

המשך קריאה>>

על עבודת המדור

בשנת 2020 הוחלט בממשלה להקים יחידה לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) תחת קורת הגג של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

ביטויים בערוץ החזותי–ידני

לעומת הפנטומימה ומחוות הידיים והפנים – שפת הסימנים היא שפה לכל דבר ועניין. יש לה תחביר ודקדוק משלה. אפשר להביע בה תיאורים , לתת הסבר, להביע דעה, לבטא רגשות, להשתמש בחוש הומור ולספר סיפורים.

המשך קריאה>>

אופני התקשורת

שפות סימנים הן תוצר של אותו מוח אנושי ושל אותו צורך תקשורתי העומדים ביסודן של שפות דבורות. אם הערוץ השמיעתי זמין, השפה פורצת מהפה ונקלטת באוזניים, אך אם ערוץ זה אינו זמין, השפה פורצת דרך הידיים, הפנים והגוף ונקלטת באמצעות העיניים.

המשך קריאה>>

ואלה שמות: על שמות פרטיים בישראל, אדר א' תשפ"ד, פברואר 2024

במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר קציר על שמות פרטיים בישראל.

המשך קריאה>>

המונח לציון הנשים אשר נפלו במלחמה (שבט תשפ"ד, ינואר 2024)

בחשיבה משותפת של צה"ל, פורום דבורה והאקדמיה ללשון העברית הוסכם שצורת הנקבה בסמיכות תהיה חַלְלַת צה"ל (ובנפרד: חָלָל–חֲלָלָה, על דרך חָכָם–חֲכָמָה).

המשך קריאה>>

לתולדות שמו של הטכניון

מאת : סמדר ברק

הטכניון היה המוסד שעל שפת הלימוד בו ניטשה מלחמת השפות ביישוב העברי בשנת 1913. אך גם על שמו של הטכניון התנהלו דיונים סוערים.

המשך קריאה>>

בבית הספר "ברטוב" ברעננה יום העברית הוא שיר בעברית ואפילו ריקוד

כרזות במרחב הציבורי – יום העברית תשפ"ד

המילים החדשות – תשפ"ד

מחברת מנחם בן סרוק

חדש בחנות הספרים! מהדורה ביקורתית ומבוארת של מחברת מנחם בן סרוק, פרי מחקרם המשותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי.  

המשך קריאה>>

על אוסף בר־אדון

מלחמת השפות

מלחמת השפות שהתחוללה בארץ ישראל בשנים תרע"ג–תרע"ד הפכה לסמל של תחיית התרבות הלאומית ולמעמדה האיתן של העברית.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ד במערכת החינוך

גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"ד ברשתות החברתיות

אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ברשתות החברתיות ובמרשתת גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ביום העברית תשפ"ד.

המשך קריאה>>

השתלמות בלשון שירת תור הזהב בספרד, תשפ"ד

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בת 12 מפגשים לציבור הרחב שבה לימדנו על ייחודי הלשון של שירת ספרד.

המשך קריאה>>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ד

העברית עא, א

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.

המשך קריאה>>

סגולה וסָגול

מה הקשר בין 'עם סגולה' ובין 'משקל סגולי'? ומניין לנו 'סֶגֶל' ו'הסתגלות'? בין כל המילים הללו יש קשר גיזרוני, ואילו שם הצבע סָגֹל מוצאו אחר.

המשך קריאה>>

ואלה שמותיהן

מאת : סמדר ברק

סמדר ברק סוקרת במאמר מן הגיליון האחרון של 'העברית' שמות משפחה שנשים יצרו לעצמן בתקופת התחייה ולאחריה.

המשך קריאה>>

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית אושרו שמות פטריות ושמות חיפושיות ומונחי תקשורת רדיו למכשירים ניידים. עוד אושרו כמה מונחים יחידים.

המשך קריאה>>

ערכת כרזות למסירה

האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציעות ערכת כרזות בחינם (בתשלום דמי משלוח בלבד) לבתי ספר ולגופים ציבוריים שהוכנה במיוחד ליום העברית תשפ"ד.

המשך קריאה>>

עברית – שפה שמחברת אותנו (טבת תשפ"ד, דצמבר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ד האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל פנו לעשרים נשים, גברים ובני נוער שהמלחמה טלטלה את חייהם, וביקשו מהם לבחור מילה שנותנת קול ומשמעות לתקופה, מילה שיש בה כדי לעורר השראה בימים אלו.

המשך קריאה>>

האם כל אחד יכול לחדש מילים?

בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו?

המשך קריאה>>

תחיית העברית – המשחק

לכבוד יום העברית – פעילות מאתגרת לכיתה בקבוצות: איזו קבוצה תמצא ראשונה את התשובה המסתתרת מאחורי הקטעים המתארים ציוני דרך בתחיית השפה העברית?

המשך קריאה>>

מונחי התא לבתי הספר – הצעה למונחים עבריים

דפנה

דפנה הוא שמו העממי של העץ עָר אָצִיל המעטר את נופי ארצנו. בימינו דפנה נחשב שם עברי נאה לבנות, אך עיון במקור השם מלמד על התגלגלות מעניינת מן הנכר.

המשך קריאה>>

גד

גד הוא אחד משנים עשר השבטים, וכינוי החיבה גדי – במלעיל – הפך להגייה השגורה של השם הזה כיום.

המשך קריאה>>

שני מפגשים ליום העברית תשפ"ד (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

לרגל יום העברית ובצל המלחמה הזמנו את אוהבי העברית להתארח בביתנו בגבעת רם בירושלים.

המשך קריאה>>

לשוננו פה, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

אולימפיאדת הלשון העברית לנוער לשנת תשפ"ד

נפתחה ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳-י״ב. מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).

המשך קריאה>>

המעבדה של הַמְּחַיֶּה: הסכת על תחיית הדיבור העברי

מאת : נטע דן

אליעזר בן־יהודה מחיה השפה העברית

ארבל

פעילויות ומשחקים לקראת יום השפה העברית תשפ"ד

חמישה משחקים לקראת שבוע העברית העוסקים בשורשים, מילים והפכים.

המשך קריאה>>

שיר חידה לא נודע מימי הביניים

מאת : יעקב עציון

חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור. 

המשך קריאה>>

אקדם 74

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו סקירות על הפעילויות והאירועים, סיפורם של פינת הלשון "באים לידי ביטוי" ושל הסכת "המחיה" ועוד.

המשך קריאה>>

מסלול הנוער בלשון עברית

תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.

המשך קריאה>>

ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה

לפני שבעים שנה בדיוק – בי"ט בכסלו תשי"ד, 26 בנובמבר 1953 – התכנסה ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

שירי הקדשה מאת נפתלי טור־סיני (טורטשינר)

בשער פנימי של ספר בספריית האקדמיה מצאנו הפתעה: נפתלי טור־סיני נשיא ועד הלשון ונשיא האקדמיה לשעבר כתב שיר הקדשה לידידתו מרים בן־גבריאל.

המשך קריאה>>

אחריות – לוקחים, מקבלים או נושאים?

אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?

המשך קריאה>>

תשבצי היגיון מאל"ף ועד תי"ו, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי המלחמה התקיימה סדנה בהנחיית ליאור ליאני שבה הכרנו את רזי ההגדרות של תשבצי היגיון והתוודענו לשפה "ההגיונרית".

המשך קריאה>>

מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

לכבוד החנוכה ולציון יום פטירתו של אליעזר בן־יהודה התקיימה פעילות (בחינם) במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

המשך קריאה>>

שבעים שנות מדינה עברית

במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.

המשך קריאה>>

"מחכים לכם בבית" (כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023)

האקדמיה ללשון העברית במיזם הזדהות מיוחד עם החטופים ובני משפחותיהם: כל אחד מהחטופים הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם ולכל שם יש משמעות.

המשך קריאה>>

חידון חנוכה

הנרות מאירים באור יקרות, ריח הטיגון ממלא את הבית, הילדים מסביב משחקים בסביבונים, וזה זמן מצוין לאתגר את המשפחה והחברים בשאלות לשון מענייני החנוכה!

המשך קריאה>>

מדוד גרין לדוד בן־גוריון

לציון יום השנה החמישים למותו של דוד בן־גוריון אנו מביאים את מכתבו לילד יורם ססובר מחיפה ששאל את ראש הממשלה לפשר שמו העברי.

המשך קריאה>>

לאהוב בעברית – שיחה עם גיל חובב, כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי מלחמת 'חרבות ברזל' הזמנו אתכם למפגש מיוחד ב"זום" עם גיל חובב בהנחיית ורד ליון־ירושלמי.

המשך קריאה>>

יפתח

תחזוקה באתר

אתר האקדמיה ללשון העברית יושבת ביום רביעי ב' בכסלו, 15 בנובמבר, מן השעה 21:00 בשל עבודת תחזוקה. תודה על ההבנה.

המשך קריאה>>

זאב יעבץ

עמוד חדש באתר סוקר את פעילותו של זאב יעבץ אשר יחד עם אליעזר בן־יהודה הקים את "שפה ברורה" ואת "ועד הלשון". יעבץ חידש מילים, חקר את דקדוק העברית וכתב ספרי לימוד.

המשך קריאה>>

פירים וחפרפרות

פיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?

המשך קריאה>>

לשון השידור במלחמה, מרחשוון תשפ"ד, נובמבר 2023

במפגש המקוון שוחחה ורד ליון ירושלמי על לשון השידור בימי מלחמת 'חרבות ברזל' עם רות אלמגור־רמון ואריה גולן.

המשך קריאה>>

תשובתו של יצחק רבין לנשיא האקדמיה

לציון יום הזיכרון השנתי לרצח יצחק רבין אנחנו מביאים תכתובת מעניינת מן הארכיון שלנו בעניין השפה שבה נישא נאומו בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב־1994.

המשך קריאה>>

להיכנס מתחת לאלונקה – שיחה על העברית הצה"לית, מרחשוון תשפ"ד, נובמבר 2023

מפגש עם ד"ר רוביק רוזנטל על השפעת השפה הצבאית על שפת היום־יום הישראלית בכל תחומי החיים וגם על הסלנג הצבאי.

המשך קריאה>>

שקט ושתיקה

האם יש קשר גיזרוני בין 'שקט' ל'שתיקה'? נבחן את הדעות בעניין זה ואף נתוודע למשמעויות המקוריות והמגוונות של מילים אלו ושל שלל מילים אחרות שעניינן אי־דיבור.

המשך קריאה>>

"תחי שפתינו הקדושה"

מאת : נטע דן

מאמרה של ד"ר נטע דן במלאת מאה ועשר שנים למלחמת השפות, אשר נצרבה בתודעה הציבורית כניצחון מוחץ של השפה העברית וכסמל לעצמאות לאומית ותרבותית.

המשך קריאה>>

פעילויות האקדמיה ללשון העברית במהלך המלחמה (מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023)

עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' נערכה האקדמיה ללשון העברית בהיערכות מיוחדת
ומציעה שלל פעילויות לציבור.

המשך קריאה>>

מה הביטוי? מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

במפגש עם ד"ר תמר קציר גילו הילדים צירופים וביטויים המסתתרים בציורים ובחידות.

המשך קריאה>>

שאלות ותשובות בעת מלחמה

חצי שנה למלחמה – אנחנו מביאים כאן כמה מן השאלות הנפוצות שמגיעות אלינו בימים אלו ולצידן תשובותינו.

המשך קריאה>>

העברית של כולנו – שיחה על שפה מתחדשת, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

אתם מוזמנים לצפות בשיחה של ורד ליון ירושלמי עם רונית גדיש על חידוש מילים, על מצבה של העברית ועל שאלות שמרבים לשאול אותנו בימי המלחמה.

המשך קריאה>>

קוֹמְמִיּוּת

חידון הפכים לגיל הרך

ילדים – גם צעירים מאוד – אוהבים להשתעשע במילים; את חידות ההפכים שאספנו כאן אתם יכולים לשאול את הילדים בשעת הארוחה, בשעת נסיעה או בכל שעה אחרת.

המשך קריאה>>

יוסף

השם המקראי יוסף הוא מן השמות הנפוצים בעברית בכל הדורות, ובצורות שונות – גם בלשונות העולם.

המשך קריאה>>

על עברית, חַיּוֹת ומה שביניהן, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

במפגש המקוון שוחחה ד"ר תמר קציר עם הילדים וגילתה עימם הפתעות לשוניות מעולם החי.

המשך קריאה>>

על שפת הסימנים הישראלית, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

בסדנה סיפר יהונתן שיוביץ על שפת הסימנים הישראלית (שס"י) המשמשת את קהילת החירשים בארץ לצד העברית.

המשך קריאה>>

חידון מילים לילדים

מתגעגעים לשגרה ולשיעור עברית בבית הספר? הכנו לכם חידון מיוחד ומאתגר שבו תוכלו לבדוק את אוצר המילים שלכם עם כל המשפחה.

המשך קריאה>>

איך מתפתחת שפה? מרחשוון–כסלו תשפ"ד, אוקטובר–נובמבר 2023

מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית פתח את שעריו לציבור בשבועות הראשונים של המלחמה לפעילות בחינם.

המשך קריאה>>

מדברים בשפת הגוף, תשרי תשפ"ד, אוקטובר 2023

ילדי כיתות ד'–ו' הוזמנו להתרענן מעט מהמצב ולהצטרף למפגש "זום" על נוכחות איברי הגוף בשפה שלנו.

המשך קריאה>>

נעבור את זה ביחד

עקב המצב אנחנו מפרסמים מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.

המשך קריאה>>

חידון אוצר מילים לנוער

אם כבר נמצאים הרבה שעות בבית – אנחנו מזמינים אתכם לפתור חידון מאתגר ובהזדמנות זו להעשיר את אוצר המילים שלכם!

המשך קריאה>>

מלגת האקדמיה

אנחנו מברכים את ארבעת תלמידי החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל שזכו במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא ז"ל לשנת תשפ"ד.

המשך קריאה>>

עדכון חשוב

מתנדבים ומשפחות של נפגעים הזקוקים כעת בדחיפות לשירותי עריכת לשון וייעוץ לשוני – מוזמנים לפנות אלינו וייענו בהקדם האפשרי.

המשך קריאה>>

אירוע 'בתים מבפנים' במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית – טופס לאישור כניסת רכב לקריית האוניברסיטה בגבעת רם

קול קורא

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ד

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ג

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ג.

המשך קריאה>>

מחקרי עברית מראשונות לאחרונות

בספר החדש של פרופ' משה בר־אשר עשרים ושניים פרקי מחקר הסוקרים תקופות שונות של הלשון העברית.

המשך קריאה>>

יחיאל מיכל פינס

במסגרת המיזם שלנו להנצחת מחיי העברית – עמוד חדש באתר סוקר את פועלו של הרב יחיאל מיכל פינס, שותפו של בן־יהודה להחייאת העברית מראשית הדרך וחבר ועד הלשון.

המשך קריאה>>

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.

המשך קריאה>>

נחנך מרכז התרבות וההדרכה (אלול תשפ"ג, ספטמבר 2023)

בכ' באלול תשפ"ג (6 בספטמבר 2023) נחנך המרכז החדש בטקס חגיגי בהשתתפות נציג משרד התרבות והספורט ראובן חביב. לטקס החנוכה קדם ביקור של מנכ"ל המשרד כפיר כהן במרכז.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך לז (תשמ"ו)

לשוננו לעם כרך לו (תשמ"ה)

הקמת מרכז התרבות וההדרכה: מזכים

לקט מדברי אמציה פורת ז"ל

אמציה פורת ז״ל

למתרגם וחבר האקדמיה ללשון העברית אמציה פורת היו הבחנות־לשון דקות מן הדק – שהן נחלתו של מי שמרגיש וחי את העברית מפנימיותה, והוא פעל להנחילן לתלמידיו ולכלל הכותבים והעורכים.

המשך קריאה>>

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?

המשך קריאה>>

לשנס מותניים

הביטוי לשנס מותניים משמש בעברית במשמעות 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ';
אך מה בעצם עושים למותניים כשמְשַׁנְּסִים אותם?

המשך קריאה>>

קרפיף

חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן היא הזדמנות להכיר את המילה קַרְפִּיף שיוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ).

המשך קריאה>>

מפעלם של שני יוצרים בלשון

חוברת חדשה של “העברית” מוקדשת לשני יוצרי לשון וגדולי לשון, שפירות נטיעתם הלשונית ממלאים אוצרות גם בדורנו אנו: אהרון מאיר מזי”א, חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו, וראובן אלקלעי, המילונאי והמתרגם.

המשך קריאה>>

חנוכת מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית – יד לאליעזר וחמדה בן־יהודה

לשוננו לעם כרך לה (תשמ"ד)

לשוננו לעם כרך לד (תשמ"ג)

לשוננו לעם כרך לג (תשמ"ב)

לשוננו לעם כרך לא (תש"ם)

לשוננו לעם כרך ל (תשל"ט)

לשוננו לעם כרך יט (תשכ"ח)

חלוצות העברית – מפגש בבית האקדמיה, אלול תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש חגיגי שבו העלינו על נס את הנשים שהיו שותפות חשובות במפעל תחיית הדיבור העברי.

המשך קריאה>>

אסתר שפירא וגן הילדים העברי

אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות.

המשך קריאה>>

אקדם 73

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים והחדשות של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך יז (תשכ"ו)

יואב

יוֹאָב הוא מן השמות העבריים הנפוצים בימינו. נדמה שמימי יואב בן צרויה המקראי לא הרבו להעניק שם זה, אך אחת מתפוצות ישראל לא שכחה אותו גם בימי הביניים.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך טז (תשכ"ה)

לשוננו לעם כרך יב (תשכ"א)

לשוננו לעם כרך יא (תש"ך)

לשוננו לעם כרך י (תשי"ט)

אוהבת לשון, ככתבה וכלשונה

מאת : רמי סערי

דברים שכתב המשורר רמי סערי לזכרה של אסתר גולדברג, חברת האקדמיה ללשון העברית שהלכה לעולמה לפני שנה בדיוק.

המשך קריאה>>

למד לשונך 148

דברים בישיבת מליאה חגיגית

מאת : משה בר־אשר

אסתר גולדנברג – לזכרה

מאת : גבריאל בירנבאום

למד לשונך 147

על עילה ועל סבירות

בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.

המשך קריאה>>

תלמוד ירושלמי

הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים

המשך קריאה>>

"חֲתַכְתִּיהָ כְּאֵבֶר הַחַי מִן הַנֶּפֶשׁ": הפרֵדה של אצ"ג מן היידיש

מאת : נטע דן

עם עלייתו של המשורר אורי צבי גרינברג ארצה ב־1924 הוא פסק לכתוב ביידיש ודבק בעברית המתחדשת.

המשך קריאה>>

תיק עברי לחוף הים

אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית וייחודית לכבוד החופש הגדול – תיק עברי שינעים בעברית את חוויית הבילוי על חוף הים.

המשך קריאה>>

גדוד מָגיני השפה

"יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית, שְׂפַת עַמְּךָ וְאַרְצְךָ! יְהוּדִי, זְכֹר תָּמִיד כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְךָ!" – אלו שתי שורות מהמנון גדוד מגיני השפה שהקימו בוגרי גימנסיה "הרצליה" בשנת 1923. במשך כעשור ניהלו חבריו מאבק חסר פשרות להשלטת הלשון העברית ביישוב היהודי בארץ.

המשך קריאה>>

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה

"מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" נחשב למפעל חייו הגדול ביותר של אליעזר בן־יהודה זולת החייאת הדיבור העברי.

המשך קריאה>>

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה

"מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" נחשב למפעל חייו הגדול ביותר של אליעזר בן־יהודה זולת החייאת הדיבור העברי.

המשך קריאה>>

בקבוק מים ”לרוויה”

חדש בחנות לכבוד הקיץ! בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזַכה אתכם בברכת ”לרוויה” על כל לגימה.

המשך קריאה>>

לשוננו פה, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

ממונה על ארכיוני האקדמיה

עיקרי התפקיד: אחריות על שימור ופיתוח הארכיונים ועל תקן העבודה המקצועי בהם; ניהול תוכניות העבודה וצוות העובדים; טיפול בחומר ארכיוני, כולל רישום וקטלוג; קידום מיזמים חדשים, בהם פרסום הארכיון במרשתת.

המשך קריאה>>

רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות ולפעילויות נוספות של מדור קשרי קהל.

המשך קריאה>>

זאת אומרת

הביטוי "זאת אומרת" שגור על לשון כולנו. אבל מי היא זו שאומרת? התשובה לשאלה משתלשלת עד מעשה ידוע בספר מלכים.

המשך קריאה>>

טור הצדעה לכל מי שעדיין מאמינים בכוחה של העברית

מאת : כרמית ספיר ויץ

כרמית ספיר ויץ מקדישה טור לכבוד חנויות הספרים הקטנות, המו"ליות העצמאיות, הכותבים והכותבות.

המשך קריאה>>

לשבר את האוזן

איך אתם כותבים: 'לסבר את האוזן' או 'לשבר את האוזן'? מתברר שהתשובה על השאלה הזאת סבוכה משנדמה.

המשך קריאה>>

איך אמרו תקציב לפני בן־יהודה?

מאת : יעקב עציון

המילה תקציב היא ככל הנראה מחידושי בן־יהודה, אף שאינה נזכרת במילונו. עד שחודשה המילה היה שימוש רחב במילה הלועזית budget בכתיבים שונים בעברית, ולצידה הוצעו כמה חלופות עבריות.

המשך קריאה>>

מניין הגיעה הנבחרת?

נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.

המשך קריאה>>

מפגש היכרות למורים- יום ראשון, ה' באב תשפ"ג, 23 ביולי 2023 בשעה 11:00

מפגש היכרות למורים- יום שני, כ"א בתמוז תשפ"ג, 10 ביולי 2023 בשעה 11:00

מניין לנו מעבדה?

המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך יג (תשכ"ב)

חידון 'מה ההבדל בין המילים?'- פתרונות

חידון 'מה הכתיב הנכון?' – פתרונות

חידון וי"ו המציינת עיצור- פתרונות

יו"ד המציינת עיצור פתרונות לחידון

חידון שאלות אתגר- פתרונות

מאגרי מידע של האקדמיה ללשון העברית

ההליך לאיתור מנכ"ל או מנכ"לית לאקדמיה ללשון העברית

קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד המנכ"ל או המנכ"לית

יש לשלוח קורות חיים מפורטים, תעודות על השכלה ושמות של שני ממליצים עד יום שישי כ"ז בסיוון (16 ביוני) בשעה 13:00.

המשך קריאה>>

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום רביעי, כ"ט באב תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023, בשעה 11:00)

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום חמישי 8 ביוני 2023, י"ט בסיוון תשפ"ג)

לשו"ת בעברית – מהמקרא ועד האקדמיה, תמוז תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש המשלב סדנה מודרכת והרצאה. במפגש בחנו את הקשר בין השפה לדובריה ואת מקומו של המוסד העליון ללשון העברית בתוך הקשר הזה.

המשך קריאה>>

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית, אב–תמוז תשפ"ג

מפגשים המיועדים להורים וילדים (מגיל 10) במרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה.

המשך קריאה>>

"תחיית השפה תחיית העם": הרצאה מקוונת, תמוז תשפ"ג

במלאת מאה שנה לייסוד גדוד מגיני השפה הציבור הוזמן לצפות בהרצאתה המקוונת של ד"ר נטע דן.

המשך קריאה>>

ד"ר אוהד אבודרהם – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

מכל או מיכל

מאת : יעקב עציון

מאין הגיעה בכלל המילה "מכל" במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה "מִיכַל".

המשך קריאה>>

מפגש היכרות למורי דרך – מרכז התרבות וההדרכה

האקדמיה ללשון העברית מזמינה מורי דרך וסוכני תיירות להכיר את מרכז התרבות וההדרכה החדש.

המשך קריאה>>

המילים החדשות – תשפ"ג

"היו אתם הראשונים לחידוש שמותיכם"

משנת תרצ"א (1931) ואילך ייעץ ועד הלשון העברית בכתב ובעל פה לכל הפונים אליו בבקשת סיוע במציאת שם עברי הולם תחת שם המשפחה הלועזי.

המשך קריאה>>

הרצאתו של מרכז מדור שס"י באוניברסיטת אריאל, סיוון תשפ"ג

בהרצאתו של יהונתן שיוביץ, מרכז מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) הוא סיכם את פעילות המדור בשנה הראשונה מאז הוקם באייר תשפ"ב.

המשך קריאה>>

שפת אב ושפת אם – סיור מודרך והרצאה, סיוון תשפ"ג

מרכז התרבות וההדרכה החדש הזמין אתכם למפגש המשלב סיור מודרך והרצאה – במפגש התבוננו על העברית משתי נקודות מבט, היסטורית ועכשווית.

המשך קריאה>>

מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ג, מאי 2023)

מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (טרגטינג), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג) – מילים ומונחים חדשים בשיווק ופרסום, בארכיונאות ועוד.

המשך קריאה>>

לשוננו פה, ב

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

מיזם "מילה בסלע" במכללת אורנים

לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.

המשך קריאה>>

מה הדיבור אצלך?

שלו פרפל – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

ד"ר מור שמש – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

דורון רובינשטיין – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

הוועדה למונחי כטב"ם

חידושי בן־יהודה לפי מילונו

ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר.

המשך קריאה>>

כשהקולנוע והעברית נפגשו, יום העצמאות תשפ"ג

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתה של ד"ר מירי בר־זיו לוי על הקשר בין המאבק לתחיית העברית ובין הקולנוע.

המשך קריאה>>

הסופר מאיר שלו איננו

בערב שביעי של פסח התבשרנו כי מאיר שלו, מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו, הלך לעולמו. מותו הוא אבדה גדולה לאוהבי הספר העברי.

המשך קריאה>>

הפזמניק יוצא לחמשוש: סודות הסלנג הצבאי, יום העצמאות תשפ"ג

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה המקוונת של הלשונאי רוביק רוזנטל, אשר ספרו "מדברים צהלית", עוסק בדיוקן שפת הצבא הישראלי.

המשך קריאה>>

פרופ' אהרן ממן: כמעט למדתי מתמטיקה ולא לשון עברית

מאת : רות שטרן

ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, אקדם 72, תשפ"ג – 2023

המשך קריאה>>

"היא מדינת ישראל" – איך נקבע שמה של המדינה, יום העצמאות תשפ"ג

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שמספרת את סיפור בחירת השם ישראל ומה היו ההצעות האחרות.

המשך קריאה>>

אקדם 72

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים ומריאיון אישי עם פרופ' אהרן ממן, הנשיא הנבחר של האקדמיה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 146

למד לשונך 145

ספר ללימוד עברית בצ'כוסלובקיה טרם השואה

ביד ושם שמור ספר ללימוד עברית של רות שטקלמכר מפראג. רות הצליחה לצאת בנובמבר 1939 ולהגיע ארצה.

המשך קריאה>>

מארז עברי לחג

מחפשים מתנה לחג? מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה. המארז כולל משחק קלפים, סינר מעוצב ואת מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.

המשך קריאה>>

חידון ליום העברית תש"ף- פתרונות

פתרונות לחידון לשון ליום העברית תשע"ט

עד כמה אתם עבריים- פתרונות

מטבעות מסתתרים- פתרונות

אליעזר בן־יהודה: האידאולוג שהפך למותג, אדר תשפ"ג

הציבור הוזמן לצפות בהרצאה מקוונת שתספר את סיפור חייו של בן־יהודה במקביל לסיפור התחייה של הדיבור העברי וסקרה את התחנות החשובות בחייו ובמפעליו.

המשך קריאה>>

מזור

תרופה או מחלה? לפשרה של המילה המקראית מָזוֹר.

המשך קריאה>>

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

בארכיון שלנו נמצאו שני תצלומים מסתוריים, המתעדים כינוס של מכובדים – התצלומים עוררו אצל החוקרים שלנו עניין רב. מי הם המצולמים? היכן התכנסו ובאיזה מעמד?

המשך קריאה>>

פלישתה של מילה

בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מבקשים להביא את סיפורה של המילה פלישה – פרי חידושו של אליעזר בן־יהודה שנקלטה בעברית המתחדשת, אך לא במשמעות המקורית שייעד לה מחדשה.

המשך קריאה>>

איך נלמד את התלמידים להמציא מילים וליהנות מזה?

יוחאי אורלן, מורה המכין לבגרות בלשון מפרט כמה דרכים להשתמש באתר האקדמיה ללשון העברית לשם למידה חווייתית של נושאים בעברית בכיתה, גם נושאים מהבגרות עצמה. 

המשך קריאה>>

ג'וני ירום, פתגמים בתלבושת החידה

הגיע לידינו ספרו המשעשע והמחכים של ג'וני ירום "פתגמים בתלבושת החידה", ובו סיפוריהם של יותר ממאתיים פתגמים – מקצתם עבריים מקוריים ומקצתם מתורגמים – מלווים באיורים מלאי הומור.

המשך קריאה>>

מילים ותולדותיהן

עכשיו במבצע מיוחד בחנות שלנו! מהדורה חדשה של הספר שמביא את סיפורי גלגוליהן של עשרות מילים ברחבי העברית ומחוצה לה – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות.

המשך קריאה>>

גשם זלעפות

בימות הגשמים אנו נתקלים בשלל כינויים עבריים לממטרים הפוקדים את ארצנו. אחד מהם הוא גשם זלעפות. מה הן "זלעפות"?

המשך קריאה>>

דוד ילין

עמוד חדש סוקר תחנות בחייו של דוד ילין – מחלוצי תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל. ילין – יליד ירושלים, מורה עברי, חוקר מקרא ועברית, חבר ועד הלשון למן הקמתו ונשיאו.

המשך קריאה>>

תלמיד העברית הזקן ביותר בעולם

סידני לייטמן הגיע לישראל ב־1948 להתנדב במלחמת השחרור, הוא החל ללמוד עברית בשהותו הקצרה בארץ וממשיך ללמוד אותה בלונדון כבר 75 שנה.

המשך קריאה>>

משחק רביעיות "עברית בריבוע"

עכשיו במבצע! משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים. 

המשך קריאה>>

חילופי משמרות באקדמיה ללשון העברית, שבט תשפ"ג

בח' בשבט תשפ"ג, 30 בינואר 2023, נערכה ישיבת מליאה חגיגית לכבוד פרופ' משה בר־אשר לרגל סיום כהונתו כנשיא האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

כינוס לציון מאה שנה למותו של אליעזר בן־יהודה, שבט תשפ"ג

הכינוס התקיים בבית האקדמיה הלאומית למדעים ביום שני כ"ט בשבט תשפ"ג, 20 בפברואר 2023.

המשך קריאה>>

חידון לתלמידים ליום העברית תשע"ט – הפתרונות המלאים

יום העברית תשפ"ג בבית הספר היסודי "קשת" בירושלים

אלמוגי ישראל

אתם מוזמנים להכיר מבחר מאלמוגי ישראל שזכו בשם עברי חדש – פרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

חגיגה עברית במערכת החינוך – יום העברית תשפ"ג

חגיגה עברית ברשתות החברתיות – יום העברית תשפ"ג

לתולדות הביטוי "חס וחלילה"

מאת : מיכאל שניידר [ז"ל]

הצירוף "חס וחלילה" נראה כמטבע שטבעו חכמים, אך ביטוי אינו מופיע בספרות חז"ל, והעובדה שהוא נמצא בכמה דפוסים של התלמוד והמדרש נובעת מפיענוח מוטעה של ראשי התיבות ח"ו כ"חס וחלילה" במקום "חס ושלום".

המשך קריאה>>

פינות יום העברית תשפ"ג ששודרו בכאן רשת ב'

עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית

בספרו של ד"ר אמיר געש מכונסים שישה־עשר מחקרים שצמחו ברובם מעבודתו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.

המשך קריאה>>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ג

תרס"ח–תשי"ט (1908–1959): אליעזר בן־יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה

מאת : ראובן מירקין

במאמר מובאת סקירה על מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – תולדותיו, אופיו, ייחודו והביקורת שנמתחה עליו.

המשך קריאה>>

פרקים בתולדות המילונות העברית החדשה: מילון בן־יהודה

מאת : ראובן מירקין

הכותב סוקר את מילון בן־יהודה – תולדותיו, ייחודו והישגיו על רקע תקופת חיבורו.

המשך קריאה>>

חידושי המילים של אליעזר בן־יהודה (לפי מילונו)

מאת : ראובן סיוון

במאמר נסקרים כל חידושי המילים של בן־יהודה המובאים במילונו.

המשך קריאה>>

אליעזר בן־יהודה ותחיית הדיבור העברי

מאת : ראובן סיוון

במלאת 50 שנה למותו של בן־יהודה כתב ראובן סיוון על פועלם של הראשונים – בן־יהודה וחבריו – "שבלהט אהבתם לעמם ולשפתו חוללו את נס תחיית הדיבור העברי".

המשך קריאה>>

אלפי ישראלים בחרו את החידוש האהוב מחידושיו של בן־יהודה: גלידה! (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ג הוזמן הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.

המשך קריאה>>

הַמְּחַיֶּה – הסכת מבית האקדמיה ללשון העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ג ובשנת המאה למותו של אליעזר בן־יהודה אנחנו מתרגשים מאוד להציג בפניכם את ההסכת החדש שלנו הַמְּחַיֶּה – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.

המשך קריאה>>

ממילונו של בן־יהודה ועד היום

מאת : זאב בן־חיים

דברים שנשא פרופ' זאב בן־חיים בישיבה חגיגית של מליאת האקדמיה לרגל חנוכת יד בן־יהודה בשנת היובל למותו של אליעזר בן־יהודה (תשל"ג – 1973).

המשך קריאה>>

לראשונה בישראל – קורפוס עברי מתויג (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

"סירי, את מבינה עברית?" – מערך הדיגיטל הלאומי והאקדמיה ללשון העברית מעמידים היום קורפוס עברי מתויג לשימוש חופשי (ברישיון קוד פתוח) לציבור ולתעשייה.

המשך קריאה>>

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא

הוכרזו הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית המיועדת לתלמידי התואר הראשון בחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל.

המשך קריאה>>

דני גונן והמונח הֲלָטָה

האקדמיה ללשון העברית אישרה את המונח הֲלָטָה (cloaking) – הסתרת גוף על ידי יצירת מעטפת המנתבת את גלי האור סביבו ומתקבלת אשליה של שקיפות – הצעתו של דני גונן ז"ל שנרצח בפיגוע ליד היישוב דולב.

המשך קריאה>>

מונחים חדשים – שמות אלמוגים ומונחי תחביר (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה במרחשוון תשפ"ג, נובמבר 2022, אושרה רשימת שמות אלמוגי ארץ ישראל, רשימה של מונחי תחביר ושני מונחים נוספים.

המשך קריאה>>

הבו לנו מדבקות עבריות

לרגל יום העברית תשפ"ג הכַנּו בשבילכם חבילת מדבקות עבריות לווטסאפ היא מחכה לכם במרחק של כמה לחיצות על צג הטלפון.

המשך קריאה>>

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה תשפ"ג – בולען (טבת תשפ"ג, דצמבר 2022)

לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה.

המשך קריאה>>

עיוני לשון: "לכבוד" בפתיחת מכתב – מקורה וגלגוליה

מאת : רות שטרן

אחת הנוסחאות הבולטות ביותר במכתבים בימינו, בעיקר מכתבים רשמיים, היא נוסחת לכבוד, המופיעה לפני הזכרת שמו של נמען המכתב. מניין נוסחה זאת?

המשך קריאה>>

עוד כמה מחשבות על "רק אני, אני ואתה"

מאת : אמונה אֵלון

גם משיר הילדים הנודע של ביאליק אפשר ללמוד על עומק הקרבה של המשורר למקורות ישראל, מן התנ"ך ועד לחוכמת הנסתר ולחסידות.

המשך קריאה>>

דברים לזכר עמינדב דיקמן: איש השירה, אומן התרגום, נאמן העברית

מאת : יהושע גרנט

למד לשונך 144

למד לשונך 143

עברית על קרטוני החלב – תשפ"ג

אליעזר בן־יהודה בסרט נדיר

במלאת 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, אנו מבקשים לשתף סרט קצר ונדיר שצולם במעמד הנחת אבן פינה לביתו ברחוב עין גדי בשכונת תלפיות בירושלים.

המשך קריאה>>

מה החידוש האהוב של אליעזר בן־יהודה?

במלאת 100 שנים למותו של בן־יהודה הציבור מוזמן לבחור את החידוש האהוב ממאות חידושיו של מחיה השפה העברית – בובה? עיתון? חיידק? מטרייה? תאבדעי (סקרן)?

המשך קריאה>>

גלגוליה של צד"י

צד"י אולי אינה האות השכיחה בתשבצים ובשלטים, אבל מעטים יודעים כי היא מציינת את אחד העיצורים המיוחדים ורבי התהפּוכות בתולדות העברית.

המשך קריאה>>

הגר

במקרא הָגָר הוא שמהּ של שפחת שרה ואימו של ישמעאל. הגר וישמעאל לא הוכרו כדמויות אהודות במיוחד במסורת היהודית – כיצד אפוא פילס השם הפרטי הגר את דרכו לעברית בת ימינו?

המשך קריאה>>

אירוע הפתיחה של יום העברית תשפ"ג בתיאטרון ירושלים (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2022)

בפתיחת השבוע שבו חל יום העברית – המתקיים בכל שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת) – יקיימו האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים אירוע חגיגי ומיוחד. האירוע יתקיים ביום ראשון, 8 בינואר 2023, בתיאטרון ירושלים ויהיו בו שפע של פעילויות ובהן: רבי־שיח, הרצאות וסדנאות, שעת סיפור והצגה לילדים, תערוכה מיוחדת, וגם מופע מקורי של רמי קלינשטיין שיארח את צרויה להב ומופע המצחק (סטנד־אפ) העברי הראשון אי פעם!

המשך קריאה>>

שאלת נשיא האקדמיה באולימפיאדת הלשון העברית לנוער

מאות תלמידים מרחבי הארץ התמודדו על המקומות הראשונים באולימפיאדת הלשון העברית תשפ"ג המתקיימת זה השנה השנייה.

המשך קריאה>>

תקלה באתר

הודעה לציבור הגולשים: בימים האחרונים יש תקלה במנוע החיפוש באתר; אנחנו פועלים לתקן אותה בהקדם. תודה על הסבלנות.

המשך קריאה>>

סדנת עריכה מקוונת במתכונת חדשה, תשפ"ב–תשפ"ג

במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.

המשך קריאה>>

האירוע המרכזי ביום העברית תשפ"ג – התוכנייה

סיור חגיגי באקדמיה ללשון העברית – יום העברית תשפ"ג

אנחנו מתרגשים להזמינכם לסיור במרכז התרבות וההדרכה החדש! מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.

המשך קריאה>>

"העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא"

איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל.

המשך קריאה>>

סדרת הרצאות מקוונת על מסירת הלשון, תשפ"ג

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע סדרת הרצאות על מסירת הלשון. בסדרה תוכלו לשמוע על השאלות האלה ועל קו התפר בין ביאור המקרא לחקר הלשון העברית.

המשך קריאה>>

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"ג

אתם רוצים לנקד על פי הכללים? אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים?
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת בניקוד.

המשך קריאה>>

אירוע הפתיחה – יום העברית תשפ"ג

הזמנו את הציבור לחגוג איתנו את שבוע העברית תשפ״ג באירוע חגיגי עשיר ומהנה בתיאטרון ירושלים – במגוון הרצאות, מפגשים ופעילויות לכל מי שאוהבים את העברית שלנו.

 

המשך קריאה>>

בניין הופעל

בימינו מוכרת ההגייה בתנועת o בבניין הופעל כשפ' הפועל גרונית – הָאֳרַךְ, יָעֳתַק; רק מעטים יודעים שהניקוד בקמץ קטן יכול לבוא גם בפעלים רגילים, כגון הָפְקַד.

המשך קריאה>>

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.

המשך קריאה>>

אריה, דבורה וצבי – שמות חיות לבני אדם

שמות בעלי חיים הם חלק בלתי נפרד מרשימת השמות הפרטיים בעברית. בימי קדם התופעה הייתה רחבה במיוחד – התוכלו לנחש אילו שמות בעלי חיים העניקו הורים לילדיהם?

המשך קריאה>>

הגיית הרי"ש בעברית

לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?

המשך קריאה>>

תוכנית ההשתלמויות וההרצאות לשנת תשפ"ג

מערך ההשתלמויות שלנו הזמין אתכם להיכרות מעמיקה ומקיפה עם העברית משתי נקודות מבט: העברית בראי הבלשנות והעברית לתולדותיה.

המשך קריאה>>

סיורי יד יצחק בן־צבי בעקבות מחיי השפה העברית, טבת תשפ"ג

לקראת יום העברית תשפ"ג נערכו שני סיורים בירושלים מטעם יד יצחק בן־צבי.

המשך קריאה>>

קטר ולא "קטאר"

על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, את שם המדינה נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).

המשך קריאה>>

ברכות לזיוה שמיר

האקדמיה ללשון העברית מברכת את פרופ' זיוה שמיר, חברה יועצת של האקדמיה ללשון העברית, על זכייתה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 2022 בקטגוריית פרס מפעל חיים.

המשך קריאה>>

עוזי אורנן זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מבכה את לכתו של פרופ' עוזי אורנן בשנת המאה לחייו – מבכירי הבלשנים בארץ וזקן חברי האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

לקלס – שבח וגנאי במקום אחד?

השורש קל"ס יוצא לשתי הוראות מנוגדות: בלשון המקרא – לגנאי, בלשון חכמים – לשבח. מה פשר העניין?

המשך קריאה>>

תקנון פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ג

פרס האקדמיה ללשון העברית

קול קורא להגשת מועמדות לפרס אשר יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית או הארמית או בחקר מסורות הלשון.

המשך קריאה>>

חוה פנחס כהן ז"ל

הלכה לעולמה המשוררת חוה פנחס כהן – זכינו שהיא הצטרפה לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ותרמה זווית ראייה קצת אחרת על הדברים שנדונו בה.

המשך קריאה>>

גדול העצה ורב העליליה מת, אך שמו חי!

בארכיון האקדמיה שמור מכתב משנת תרפ"ג (1922) ממורה במדרש תלמוד תורה המבכה את מותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.

המשך קריאה>>

מתרגל או מתרגלת למערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מקיים הרצאות, ימי עיון והשתלמויות מלאות לקהלים מגוונים.

המשך קריאה>>

חדש באתר – לוחות נטיית השם (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

אנחנו שמחים להעמיד לרשות הציבור את לוחות נטיית השם הממוחשבים. מערכת חדשה זו משלימה את לוחות נטיית הפועל שפורסמו לפני כמה שנים.

המשך קריאה>>

סדנה מקוונת לעריכה ולכתיב של טקסטים, תשפ"ג

הצענו סדנה מקוונת (ב'זום') לעריכה ולכתיב לאוהבי העברית. בסדנה ערכנו טקסט ותרגלנו את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה הוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה.

המשך קריאה>>

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ' פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד.

המשך קריאה>>

מסלול הנוער בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב

תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.

המשך קריאה>>

אליעזר בן־יהודה

במלאת מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה – אנחנו מציגים דף חדש באתר הסוקר תחנות בחייו של מחיה השפה העברית.

המשך קריאה>>

ארז ביטון

אסרו חג

המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו היום כינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?

המשך קריאה>>

פריץ ורנר

שלומית ושולמית

השמות שְׁלוֹמִית ושׁוּלַמִּית דומים זה לזה בצלילם – האם יש קשר בין השניים?

המשך קריאה>>

על אודות לוחות נטיית השם

נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית בשלושת העשורים האחרונים, פרש מתפקידו. הנשיא החדש שבחרה מליאת האקדמיה הוא פרופ' אהרן ממן.

המשך קריאה>>

בחור ובחורה

המילים בחור ובחורה רגילות על לשונם של דוברי העברית בימינו. עיון במקורותיהן מלמד ששאלת דקדוקן אינה פשוטה כלל ועיקר.

המשך קריאה>>

מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?

המשך קריאה>>

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

מאת : מרדכי מישור

"בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו

מאת : עמנואל מסטיי

תחרות לעיצוב סמליל למדור לשפת הסימנים הישראלית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

מעצבים ומעצבות בעלי זיקה לשפת הסימנים מוזמנים להשתתף בתחרות לעיצוב הסמליל שילווה את פעילות המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

אוֹנָנוּת

המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.

המשך קריאה>>

הרצאה חגיגית לקראת ראש השנה, אלול תשפ"ב

לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.

המשך קריאה>>

לְמַפְרֵעַ

המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת מלשון חז"ל בהוראה ידועה, ואולם שינוי קל שנתהווה בשימושיה בעברית החדשה הצית ויכוחים אין־ספור ואף תרם להולדתה של מילה מוכרת אחרת – מִקְדָּמָה.

המשך קריאה>>

סינר עברי – טעים לבשל בעברית

עכשיו למכירה בחנות שלנו! סינר שעליו שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).

המשך קריאה>>

"המורה העברי נִצח"

לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר.

המשך קריאה>>

חידון – חזרה ללימודים

חידון – חזרה לבית הספר

אנחנו מזמינים תלמידים, מורים וגם הורים לצחצח את לשונם בכמה חידודי לשון, להעשיר את אוצר המילים ולאתגר את עצמם בחידון המוקדש לשנת הלימודים החדשה.

המשך קריאה>>

מבנה ארגוני

קול קורא – מלגת האקדמיה לשנת תשפ"ג

מלגת האקדמיה ללשון העברית על שם ראובן אוחנא

מה, לדעתכם, הדבר המעניין ביותר במוצג היסטורי?

נמרוד

השם נִמְרוֹד מופיע בתחילת ספר בראשית ב"לוח העמים", רשימת העמים הקדמונים, בני בניו של נוח על פי הסיפור המקראי. בפסוקים נאמר עליו: "עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" – מדוע בספרות חז"ל התהפך היחס החיובי אליו?

המשך קריאה>>

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ג

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה
וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.

המשך קריאה>>

מהודו ועד ערב, מגאורגייה לירושלים, אלול תשפ"ב

צפו בהרצאה מקוונת שהוקדשה למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי.

המשך קריאה>>

גרסא דינקותא – ילדים יוצרים בעברית, אלול תשפ"ב

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג קיימנו מפגש מקוון על שפתם של ילדים וילדות בהנחיית דקלה אברבנאל.

המשך קריאה>>

הסבר על המילון

אסתר גולדנברג זכרה לברכה

האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג – חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה.

המשך קריאה>>

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').

המשך קריאה>>

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.

המשך קריאה>>

למד לשונך 141

מבחר מונחים ממילון למונחי אפידמיולוגיה שאושר באקדמיה בשנת תשפ"א: נִתּוּחַ־עָל, מֶחְקָר קְדִימָנִי, מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי, טִפּוּל דֶּמֶה, נִסּוּי דּוּ־עָלוּם, הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר.

המשך קריאה>>

אקדם 70

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעולות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד.

המשך קריאה>>

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

מאת : מרדכי מישור

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.

המשך קריאה>>

חיי הלשון בספרות העברית

מאת : אבנר הולצמן

דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).

המשך קריאה>>

קורס של האקדמיה באוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב

בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש: קורס אקדמי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון בלשון וכמה תלמידי תיכון מתוכנית הנוער בלשון העברית לתלמידי תיכון מצטיינים.

המשך קריאה>>

בריון ובריונוּת

המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".

המשך קריאה>>

ערב הסעודית

שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה").

המשך קריאה>>

"אמרו חכמים"

חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של  שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.

המשך קריאה>>

זיכרונות סו-סז, תשע"ט-תש"ף

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות הדברים של הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.

המשך קריאה>>

היתושים העבריים

לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.

המשך קריאה>>

ראש מדור מערכות המידע ומחשוב

האקדמיה ללשון העברית מחפשת ראש מדור מערכות המידע ומחשוב. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת darush3@hebrew-academy.org.il

המשך קריאה>>

ערן

עֵרָן הוא שם עברי מוכר מימי המקרא, והוא קרוב אל שמות מקראיים אחרים דוגמת עֵר ועֵרִי. האם יש קשר למילה הכללית עֵר?

המשך קריאה>>

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת darush@hebrew-academy.org.il

המשך קריאה>>

המשנה לפי כתב יד קאופמן

חדש בחנות הספרים! נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן: יצא לאור הכרך השלישי (קדשים–טהרות).

המשך קריאה>>

איך נאמר windy בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה לסייע בקביעת חלופה עברית למילה windy. הצבעת הציבור וההצעות שלו נדונו בוועדה ויועברו להכרעת מליאת האקדמיה.

המשך קריאה>>

הלך לעולמו א"ב יהושע

אנו נפרדים מאברהם בולי יהושע, מהסופרים הגדולים, המשפיעים והאהובים ביותר של הספרות העברית החדשה.
כולנו חבים לו תודה על מורשתו התרבותית העצומה.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).

המשך קריאה>>

מרכז התרבות וההדרכה

מרכז התרבות וההדרכה החדש מציע לבתי ספר ולקבוצות להזמין סיור למידה וחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.

המשך קריאה>>

פנייה לביקור באקדמיה – מערכת החינוך

עמינדב דיקמן זכרו לברכה

האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר ספרות ומתרגם.

המשך קריאה>>

פניות בעניין השתלמויות

פרופ' אהרן דותן תמ"ך

אהרן דותן זיכרונו לברכה

הלך לעולמו פרופ' אהרן דותן, ותיק חברי האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ביאליק בחוכמת ישראל, חתן פרס ישראל וחתן פרס בן־צבי לחקר יהדות המזרח.

המשך קריאה>>

מזוודה

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?

המשך קריאה>>

המאה ה־15 וה־16 או המאות ה־15 וה־16

לכאורה ברור שיש לומר המאות ה־15 וה־16 – שהרי נמנות כאן שתי מאות. ואולם מן המקורות עולה דווקא שימוש ביחיד במקרים דומים.

המשך קריאה>>

גלגולה של חולצה

מאת : תמר קציר (כץ)

רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?

המשך קריאה>>

גיליון חדש של "העברית"

יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.

המשך קריאה>>

מתן תורה: שני סיפורי חתונה, עיון בפיוטים לחג השבועות, סיוון תשפ"ב

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".

המשך קריאה>>

תיק עברי (קולות בעלי חיים)

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי כדי להנעים ולהטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ולהעשיר את שפתכם באוצר מילים עברי.

המשך קריאה>>

לשוננו פד

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' – בכרך כונסו מאמרים המיוסדים על מקצת ההרצאות שניתנו בכינוס המדעי הבין־לאומי "לשון חכמים לעצמן".

המשך קריאה>>

סדנאות עריכה מקוונות

נותרו כרטיסים אחרונים לסדנת עריכה מקוונת (ב'זום') במתכונת חדשה בחודש זה. מהרו להירשם.

המשך קריאה>>

בית יעקב בבית עם לועז

ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.

המשך קריאה>>

ארץ עברית – מתן שמות עבריים ליישובים, אייר תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של פרופ' יואל אליצור על מתן שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים בארץ ישראל.

המשך קריאה>>

מבוא לסמנטיקה – השתלמות מקוונת, תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית קיימה השתלמות מבוא בסמנטיקה (14 מפגשים)

המשך קריאה>>

מה החלופה העברית לריקול?

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall)  הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.

המשך קריאה>>

בנימין קלאר

לזכרו של ד"ר בנימין קלאר שהיה חבר ועד הלשון משנת תרצ"ט (1938) עד ליום נופלו ב"שיירת הדסה" בדרכו לעבודתו באוניברסיטה העברית בהר הצופים בניסן תש"ח (אפריל 1948).

המשך קריאה>>

שימוש הלשון: הצורה הפנימית

מאת : בנימין קלאר, בְּרִית, כְּרִיתַת בְּרִית

במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"

המשך קריאה>>

לימודי הסמכה בהוראת עברית כשפה שנייה לפי תוכנית הלימודים של המגזר הדרוזי

התוכנית מבוססת על הגישה הפונקציונלית־תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי.

המשך קריאה>>

מלפפונים ועגבניות טריים – ההתאם במין הדקדוקי לקבוצת שמות עצם בזכר ובנקבה

שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?

המשך קריאה>>

"זריתי לרוח אנחתי" במחברת מטרזיינשטט

באדיבות ארכיון יד ושם אנו מביאים מסמכים אחדים מעיזבונה של ניצולת השואה אווה האן (חווה גולדשטיין).

המשך קריאה>>

סניקה והסנקה

המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).

המשך קריאה>>

דברים על סבי נעמן אופיר ז"ל

רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.

המשך קריאה>>

זיו

זיו הוא 'זוהר', 'הוד' ובהשאלה גם 'מראה', במיוחד כשמדובר ב"מאור הפנים". מילה מסתורית זו מתגלגלת בין לשונות שמיות, ואולי גם קשורה לשמו העברי הקדום של חודש אייר.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר ב' תשפ"ב, מארס 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).

המשך קריאה>>

"מילים מילים" בבית הספר הריאלי העברי בחיפה

נטלי גוטמן, רכזת פרויקטים ומקצועות רבי מלל בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, מתארת את המיזם "מילים מילים" של כיתות ה', אשר עסק בשאלה כיצד נולדות מילים חדשות בשפה העברית.

המשך קריאה>>

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?

המשך קריאה>>

פסח על שום מה?

מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.

המשך קריאה>>

עומרי

עָמְרִי הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון. מה פשר השם?

המשך קריאה>>

ניסיון

דוגמא

עיונים בלשון ההגדה של פסח, ניסן תשפ"ב

בהרצאה החגיגית דיבר פרופ' שמעון שרביט על התגבשותה של ההגדה של פסח, על לשונה ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית.

המשך קריאה>>

גלעד

גִּלְעָד (ובדרך כלל ביידוע: הַגִּלְעָד) הוא שמו של חבל ארץ הררי בעבר הירדן המזרחי. גלעד בתנ"ך הוא גם שמו של אדם ממשפחת מנשה (שישב באזור הזה בעבר הירדן), ושם זה חזר ועלה בקרב דוברי עברית בימינו.

המשך קריאה>>

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית

מאת : תמר עילם גינדין

ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.

המשך קריאה>>

ממלא מקום או ממלאת מקום למרכזת מערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה מציע השתלמויות וימי עיון בנושאים מגוונים למוסדות ויחידים בתחום התקן (הנורמה), ניקוד, פיסוק, כתיב וכן הגה וצורות, תחביר ועוד. המערך מציע גם הרצאות חד־פעמיות וכן השתלמויות למורים בשיתוף מרכזי פסג"ה.

המשך קריאה>>

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם

מאת : יואל אליצור

ספרו של יואל אליצור יוצא כעת במהדורה שלישית מתוקנת, בשיתוף יד יצחק בן־צבי.

המשך קריאה>>

מרַכֵּז הדרכה או מרכזת הדרכה

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז תרבות והדרכה חדש והיא מחפשת עובד או עובדת בעלי ניסיון ויכולת מוכחת בתחום ההדרכה ופיתוח תכנים.

המשך קריאה>>

כגון וגוון

כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.

המשך קריאה>>

דקדוק המנדאית הקדומה

מאת : אוהד אבודרהם

חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.

המשך קריאה>>

הכינוס המדעי הבין־לאומי – העברית החדשה: תמונת מצב

ירדן

יַרְדֵּן הוא שמו של הנהר הגדול והיחיד בתחומי ארץ ישראל. השם ירדן ניתן בימינו לבנים ולבנות והתגלגל גם אל לשונות אירופה.

המשך קריאה>>

רָגְלָה

המונח 'רוגלה' מציין תוכנת ריגול (באנגלית: spyware). מונח זה מצטרף למונחים אחרים באותו המשקל הקשורים למחשב, ובראשם הצמד 'תוכנה' ו'חומרה'.

המשך קריאה>>

כפתור הרשמה לאיגרת

העברית החדשה: תמונת מצב, אדר א' תשפ"ב

בכינוס נשמעו הרצאות מדעיות שעסקו בהיבטים שונים של העברית החדשה. הכינוס שודר בשידור חי באתר האקדמיה ועתה אפשר לצפות במושבי הכינוס.

המשך קריאה>>

מוזאון העברית

הושלמה התקנת המקרא באתר מאגרים (אדר א' תשפ"ב, פברואר 2022)

אתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי התעשר לאחרונה בכמה חיבורים חשובים ובהם  המקרא כולו, ספר חובות הלבבות וספר הרקמה ופירוש רמב"ן לספר דברים. 

המשך קריאה>>

יומנה העברי של רבקה זלוטניק (לוסטיגמן)

רבקה זלוטניק כתבה יומן בעברית בעודה שוהה במחנות המעצר בקפריסין בדרך לארץ הנכספת. מובא כאן קטע מתוך היומן המועתק כלשונו.

המשך קריאה>>

ד"ר דן לינק ז"ל ומונחי התחבורה

הלך לעולמו ד"ר דן לינק, איש הבטיחות בדרכים ואיש המינוח העברי בתחום התחבורה – על שמו רשומים כמה חידושים שהוא הגה, וראש וראשון להם המונח "נסועה" תמורת קילומטרז'.

המשך קריאה>>

רם, רום ורומי

עָרוּם, עָרֹם ועֵירֹם

עָרוּם (בתנועת u) הוא 'בעל עורמה', ואילו עָרֹם או עֵירֹם (בתנועת o) הוא 'בלי בגדים'.
בנטייה שלושת שמות התואר נוטים בתנועת u.

המשך קריאה>>

יום העברית בממשלה ובכנסת

מרים נאור ז"ל

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר וקודם לכן המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, פרצה את הדרך להחלטת האקדמיה שלפיה אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה.

המשך קריאה>>

על בעיות האיות בשלטי הדרכים, אדר א' תשפ"ב

שלֵו פרפל מן המזכירות המדעית של האקדמיה הציג את כללי התעתיק ודן בהיבטים המעשיים של איות שמות של מקומות ואנשים בשלוש שפות בשלטים ובמודעות.

המשך קריאה>>

עברית על שטיח פרסי, אדר ב' תשפ"ב

לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.

המשך קריאה>>

משה שרת וחידושי הלשון בעברית, אדר א' תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של ד"ר יעקב עציון על חידושיו של משה שרת. האירוע התקיים ביוזמת העמותה למורשת משה שרת ואתר מת"ג.

המשך קריאה>>

זאב מגן ו"מלחמת הלשון השנייה"

פרופ' זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ.

המשך קריאה>>

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

מאת : מורן מזרחי וסתיו ירדני זליג בהנחיית פרופ' דפנה שחף

האם המחשב יכול להמציא מילים בעברית? חוקרות באוניברסיטה העברית בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושית של חלופות עבריות תמורת מילים לועזיות.

המשך קריאה>>

המילים החדשות – תשפ"ב

"שיר בעברית" – הצעה למערך שיעור

ד"ר שרון רחמים וצוות מרכז פסג"ה לוד הפיקו יחידת לימוד שמטרתה לבחון באמצעות מילות השיר "שיר בעברית" את ססגוניותה של העברית העכשווית – את חיבורה למקורות, את ההשפעות מלשונות היהודים ומן האנגלית מצד שני ואת מִשְׁלַבֶּיהָ מן הלשון הספרותית הגבוהה ועד העגה.

המשך קריאה>>

הבו לנו שמות עבריים

מכתבים רבים השמורים בארכיון ועד הלשון עוסקים בשמות פרטיים ובשמות משפחה. עולים חדשים שנשאו שמות לועזיים ביקשו לא פעם לעברת את שמותיהם, ופנו אל ועד הלשון בבקשת עצה לשם עברי הולם.

המשך קריאה>>

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל הוקמה בי"ג בסיוון תשפ"א, 24 במאי 2021, במטרה לתת שמות עבריים לפטריות הבר הנפוצות ביותר בישראל.

המשך קריאה>>

קריינא דאיגרתא: האקדמיה ולשון הקריינים

מאת : רות אלמגור־רמון

דבריה של רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון ברשות השידור ותאגיד השידור "כאן" במעמד ההוקרה לקרייני ישראל, בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"א בתמוז תשפ"א (21 ביוני 2021).

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך כה (תשל"ד)

לשוננו לעם כרך כד (תשל"ג)

יורם טהרלב הלך לעולמו

יורם טהרלב – משורר, פזמונאי, סופר ומתרגם – היה אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, אומן בכתיבה בשפה העברית, אשר הייתה יקרה לליבו עד מאוד.

המשך קריאה>>

כרזות ליום העברית שיצרו תלמידי בית הספר גן רווה ע"ש יצחק נבון

לשוננו לעם כרך כג (תשל"ב)

יוזמות נוספות לציון יום העברית תשפ"ב

פרסומים בתקשורת ופינות לשון ברדיו – יום העברית תשפ"ב

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ב.

המשך קריאה>>

תערוכה – "מילון לצורפות עכשווית", טבת תשפ"ב

תערוכתה של האומנית והצורפת ענת גולן הוצגה במהלך טבת תשפ"ב (דצמבר 2021) בביתו המקורי של אליעזר בן־יהודה ברחוב אתיופיה בירושלים ולוּותה בהרצאות ובחבר דיון.

המשך קריאה>>

למד לשונך 139

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: דִּמּוּתָן רְפוּאִי, תַּחַת סַף הַגִּלּוּי ובקיצור תַּת־סִפִּי, אִילָנַאי, סוֹבְבָן, והצירופים דַּל־סִכּוּי ורַב־סִכּוּי תמורת "אנדרדוג" ו"פייבוריט".

המשך קריאה>>

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.

המשך קריאה>>

חגיגה עברית בבתי הספר – יום העברית תשפ"ב

יום העברית תשפ"ב ברשתות החברתיות

אירועי שבוע העברית תשפ"ב

לשוננו לעם כרך כב (תשל"א)

מנהל חשבונות או מנהלת חשבונות

עיקרי התפקיד: טיפול בהנהלת החשבונות עד הגשה למאזן, קליטת חשבוניות, תשלומים לספקים, דיווחים שוטפים לרשויות, הכנת שכר לעובדים ועוד.

המשך קריאה>>

סדנת עריכה מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות ערכנו טקסט והצענו חלופות כנדרש.

המשך קריאה>>

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.

המשך קריאה>>

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה – טרלול (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!

המשך קריאה>>

עברית על קרטוני החלב

מילים נרדפות

המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך כא (תש"ל)

צפרדע וקרפדה

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?

המשך קריאה>>

בירה עברית

שיר בעברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הפיקה שיר חדש "שיר בעברית" – שיר שכל כולו אהבה לשפה העברית. לביצוע השיר חברו להקת שלוה וג'ימבו ג'יי.

המשך קריאה>>

ערב הפתיחה של אירועי יום העברית תשפ"ב

ערב הפתיחה החגיגי של אירועי יום העברית תשפ"ב התקיים במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר.

המשך קריאה>>

הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית, טבת תשפ"ב

לרגל שבוע העברית תשפ"ב פרופ' משה פלורנטין, חבר האקדמיה ללשון העברית ויו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי, סיפר לירעם נתניהו על לידתן של מילים חדשות.

המשך קריאה>>

כוחה של מילה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

זה רק סמנטי? בסדנה מיוחדת בהנחיית יהונתן רוסן ממן בשבוע העברית תשפ"ב נבחנו כותרות מעיתונים ומאתרי חדשות המדווחים על אירועים שנויים במחלוקת.

המשך קריאה>>

לשוננו לעם כרך כ (תשכ"ט)

על מילים מתבלבלות ומבלבלות, טבת תשפ"ב

במפגש פנים אל פנים בשיתוף עם ארגון wise בירושלים הסבירה תמר קציר למשתתפים כיצד נוצרות "מילים תאומות" ועשתה סדר בזוגות של מילים דומות שכתיבן שונה ושאנחנו נוטים להתבלבל ביניהן.

המשך קריאה>>

טעימות בעריכה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

בסדנה הדגימה ד"ר אורלי אלבק בעיות בניסוח במשפטים מתחומים שונים, הציגה כמה ענייני ניסוח שכדאי להתחשב בהם, והציע הצעות לניסוח תקין ובהיר.

המשך קריאה>>

אירועי יום העברית (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

יום העברית, המתקיים מדי שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, יצוין השנה ביום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021. האקדמיה ללשון העברית מציינת את יום העברית בסימן "שפה שכותבת אותנו" ומקיימת לאורך שבוע שלם מגוון פעילויות ואירועים, כולם ללא תשלום.

המשך קריאה>>

סדנת כתיב מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות המקוונות אנו דנים בכללי הכתיב המלא, בייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות.

המשך קריאה>>

שבוע העברית

אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף למגוון המפגשים, ההרצאות והסדנאות שנקיים בשבוע העברית תשפ"ב: ערב פתיחה חגיגי במעמד ראש העיר ירושלים ונשיא האקדמיה ללשון העברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 17:00 | מפגש: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 19:00 |  סדנה ליום העברית: כוחה של מילה – יום שני ט"ז בטבת, 20 בדצמבר, בשעה 19:00 | עברית על הבר: על מילים מתבלבלות ומבלבלות – יום שלישי י"ז בטבת, 21 בדצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: טעימות בעריכה – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 18:00 | פעילות מיוחדת באינסטגרם: "הכו את המומחה" – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 19:00 | רב שיח חגיגי: כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה – יום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר, בשעה 19:00

המשך קריאה>>

"הכו את המומחה" – פעילות מיוחדת באינסטגרם, טבת תשפ"ב

בשיחוח חי (לייב צ'ט) ב"סטורי" בעמוד האינסטגרם שלנו ענתה רונית גדיש בשידור חי על כל השאלות שתמיד רציתם לשאול על העברית ולא העזתם!

המשך קריאה>>

אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה'  ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.

המשך קריאה>>

ממונה על הפעילות לשימור ולפיתוח של שפת הסימנים הישראלית

תפקיד חדש באקדמיה ללשון העברית – האקדמיה מחפשת ממונה על הפעילות לקידום שפת הסימנים הישראלית.

המשך קריאה>>

סדנת פיסוק מקוונת, תשפ"ב

במסגרת הסדנה התנסינו בפיסוק טקסט קצר על פי כללי הפיסוק.

המשך קריאה>>

מה הביטוי העברי האהוב?

לכבוד יום העברית תשפ"ב – אנחנו פונים אליכם לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המתחדשת וגם בלשון הסלנג…

המשך קריאה>>

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית  מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.

המשך קריאה>>

השתלמות מקוונת בניקוד, טבת–שבט תשפ"ב

השתלמות בת 12 מפגשים על כללי הניקוד.

המשך קריאה>>

חידון עברי למשטרת ישראל

תהה על קנקנו

בעיני רוחם של רבים הפועל תָּהָה במטבע הלשון תהה על קנקנו משמש בהוראתו כמו בלשון ימינו, במובן 'הרהר', ואולם במקורו מדובר בפועל אחר לחלוטין.

המשך קריאה>>

מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לבני נוער (כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021)

לראשונה נפתח מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לנוער בשנת הלימודים תשפ"ב באוניברסיטת תל אביב. מהרו להירשם למבחן המיון ביום שלישי 9 בנובמבר 2021.

המשך קריאה>>

עבודת סטודנטים באקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה

המשך קריאה>>

מרב

מרב הוא שמה של בת שאול ובימינו שם קיבוץ על הר הגלבוע. מה מקור השם? האם יש קשר בין השניים?

המשך קריאה>>

ישי ואבישי

יִשַׁי המקראי היה אבי דוד המלך. משמעות השם ישי אינה נהירה והוצעו לו כמה פירושים. שאלה נוספת היא מה הקשר בין השם ישי ובין שם אחד מנכדיו – אֲבִישַׁי או אַבְשַׁי.

המשך קריאה>>

לשוננו – מינוי שנתי לתשפ"ב

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

הידיד הרוסי של אליעזר בן־יהודה

מאת : אריה אולמן

שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה

מאת : אורה (רודריג) שורצולד

מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.​

המשך קריאה>>

בדיקת אנטיגן? בדיקת אֶנְגָּד!

אנגד הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או חיידק (או כל חומר אחר) ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.

המשך קריאה>>

דווקא

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.

המשך קריאה>>

ד"ר יעקב בעל־שם ז"ל

הלך לעולמו יושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית, אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה>>

לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל

סתיו

המילה סְתָו נזכרת פעם אחת במקרא, במגילת שיר השירים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (ב, יא–יב). בעברית בת ימינו סתיו הוא שמה של עונת המעבר שבאה אחרי הקיץ ולפני החורף, ואולם במקורה המילה היא עצמה מורה 'חורף', 'עונת הגשמים'.

המשך קריאה>>

יחד או ביחד?

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו: שני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.

המשך קריאה>>

חידון לסוכות

האם נחוג או נחגוג את חג הסוכות? במה מקשטים את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? אתם מוזמנים לנסות את כוחכם בחידון שהכנו במיוחד לכבוד חג סוכות.

המשך קריאה>>

שמיטה

כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.

המשך קריאה>>

ד"ר אלכסיי יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשפ"א

פלמינגו – שקיטן?

במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?

המשך קריאה>>

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

המשך קריאה>>

הצירופים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת־זמננו

מאת : אנה ענבר

המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.

המשך קריאה>>

לשוננו פג, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

על מנת

רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.

המשך קריאה>>

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

מאת : אהרון דולגופולסקי

המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.

המשך קריאה>>

הנחות מיוחדות לחגים

אתם מוזמנים לרכוש לכם וליקיריכם מתנה לחגים בעברית יפה – הנחות על ספרים ומוצרים נלווים בחנות הספרים שלנו.

המשך קריאה>>

לשונות חגי תשרי, אלול תשפ"א

בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.

המשך קריאה>>

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"א.

המשך קריאה>>

ביאליק וּועד הלשון

גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.

המשך קריאה>>

ברכות מאליפות לאלופים

בימינו המילה אַלּוּף ​וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה>>

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, מרחשוון תשפ"ב

בסדנה בת ארבעה מפגשים נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

 

המשך קריאה>>

השתלמות בתורת ההגה והצורות, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות התחקינו על התהליכים ההיסטוריים שקרו בצורות העבריות – הכרנו את התנועות והעיצורים שהיו בעברית המקרא, את מעתקי ההגיים, שרידי יחסות ושינויים בהטעמה, סקרנו את בנייני הפועל ואת משקלי השם העיקריים – הכול בהשוואה לפרוטושמית ולשפות השמיות האחרות מכאן ולעברית החדשה מכאן.

המשך קריאה>>

מכתב בכתב עברי מחובר

העיתונאי לאו (לוי) רדיוגין יליד ליטא הציע לכתוב עברית באותיות מחוברות כמו בשפות הכתובות בכתב לטיני. מובא כאן מכתב בכתב ידו הכתוב לפי הצעתו זו.

המשך קריאה>>

השתלמות ביסודות התחביר, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות בחנו את הקשרים בין רכיבי הצירופים והמשפטים ובדקנו את השפעתם על דרכי הניסוח.

המשך קריאה>>

בסלון של בן־יהודה (אב תשפ"א, יולי 2021)

בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון מוצגים רהיטים מבית אליעזר בן־יהודה, השוכנים דרך קבע באקדמיה ללשון העברית והושאלו עתה למוזאון.

המשך קריאה>>

חידון זכר ונקבה

האם האח בוער או בוערת? האם הצומת פקוק או פקוקה? האם פנים יפים או יפות?
בדקו עד כמה אתם יודעים את המין הדקדוקי של כמה מילים עבריות.

המשך קריאה>>

נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל

בספרות חז"ל 'צאן ברזל' הוא מונח משפטי־הלכתי מתחום דיני הממונות. בלשון ימינו הצירוף 'נכסי צאן ברזל' הושאל לציון נכסים רוחניים או תרבותיים שהפכו ליסוד שאין עליו ערעור.

המשך קריאה>>

על שופט הכדורגל

מאת : ברק דן

אל הוועדה למונחי משפט של האקדמיה הגיעו כמה פניות לקבוע מונח נפרד לשופטים במגרש הספורט, ואף הוצעו לה כמה הצעות, ובהן פַּסְקָן ושַׁפָּט.

המשך קריאה>>

השתחווה והשתחוויה

הפועל הִשְׁתִּחֲוָה שקול לכאורה בבניין התפעל מן השורש המרובע שחו"י. אולם מן הפעלים המקראיים הקרובים אליו בבניין קל – שָׁחָה או שָׁחַח קשה להבין מה פשר הווי"ו העיצורית בשורש. על הפועל המיוחד הזה ועל שם הפעולה המיוחד שלו הִשְׁתַּחֲוָיָה.

המשך קריאה>>

הכרזת שם רחוב על שם פרופ' זאב בן־חיים (אב תשפ"א, יולי 2021)

הוסר הלוט מעל השלט "מבוא הפרופסור זאב בן־חיים" בשכונת משכנות האומה בירושלים על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

דבר הנכדים בהכרזת "מבוא פרופ' זאב בן־חיים"

סופת באבטיח

המבקשים להתהדר בלשונם בעת חיתוך אבטיח לפרוסות מוזמנים להשתמש בפועל סָפַת.

המשך קריאה>>

דרושים לאקדמיה ללשון העברית

אנחנו מחפשים מועמדים ומועמדות למשרות של שיווק ומכירות, פיתוח תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי וכתיבה ורעיונאות לרשתות החברתיות.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לכתיבת תוכן ורעיונאות ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת שותפים ושותפות בכתיבה וביצירה של תכנים לדפי האקדמיה ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר.

המשך קריאה>>

אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו פגם או חיסרון. מה היא אַלְיָה ואיך הגיע אליה קוֹץ?

המשך קריאה>>

מפתח או מפתחת של תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז הדרכה מוזיאלי חדש ומחפשת מפתח או מפתחת תוכן
והדרכה לשלב ההקמה.

המשך קריאה>>

השתלמות בניקוד, סיוון–אב תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? ערכנו סדנה מקוונת במתכונת חדשה להכרת כללי הניקוד.

המשך קריאה>>

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.

המשך קריאה>>

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).

המשך קריאה>>

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

בתכתובת שמצאנו בארכיון שלנו משנת תרע"ב (1912) עולה שאלת שפת הדיבור – עברית או לשונות זרות – בין הפקידים ללקוחות בסניף בנק של "חברת אנגליא-פלשתינה" (אפ"ק).

המשך קריאה>>

"כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי…" (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

אתם מוזמנים לצפות במעמד ההוקרה שיזמה וארגנה האקדמיה ללשון העברית לכבודם של קריינים וקרייניות, ותיקי רשות השידור.

המשך קריאה>>

מה תהיה החלופה לבייגל: כעך או מעוג?

בארכיון שלנו נמצאת גלויה משנת תרע"ב (1912) שנשלחה לדוד ילין. הפונה, פינחס הלוי, מערער בדבריו על החלטת ועד הלשון לקבוע את המילה כַּעַךְ תמורת בייגל (ביידיש).

המשך קריאה>>

השופט צבי טל ומונחי המשפט העבריים

השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.

המשך קריאה>>

לשוננו פג, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (סיוון תשפ"א, יוני 2021)

המשורר מירון איזקסון ופרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי.

המשך קריאה>>

*זיוה שמיר

מוּרשי ועד הלשון

"מורשי ועד הלשון" סייעו לוועד הלשון העברית בשנות הארבעים של המאה העשרים להפיץ את דברו ליישובים בכל רחבי הארץ. ומי מקביליהם היום?

המשך קריאה>>

שמואל בולוצקי

אמונה אֵלון

רות אלמגור־רמון

נוחות ונוחיות

רבים תוהים מה נכון – 'לנוחותכם' או 'לנוחיותכם', 'בנוחות' או 'בנוחיות'. תשובתנו: אף שיש העדפה מסוימת לצורה נוֹחוּת אין לפסול את הצורה נוֹחִיּוּת.​

המשך קריאה>>

במו ידיי

כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?

המשך קריאה>>

העברית המזרחית בישראל, תמוז תשפ"א

מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.

המשך קריאה>>

איחול ליום המשפחה

נשאלנו: איך יש לומר – 'יום משפחה שמח' או 'יום המשפחה שמח'?

המשך קריאה>>

נֹפֶת צוּפִים

הצירוף לקוח מתהלים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". כיום הוא משמש כסמל לדבר מתוק ונעים במיוחד, לעיתים בגוון ביקורתי. מה משמען של המילים 'נופת' ו'צופים'?

המשך קריאה>>

הנזיפה העברית של דוד בן־גוריון

ילד בן 11 שולח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב. בן־גוריון מגיב באדיבות ובנימוס, אבל לא יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו.

המשך קריאה>>

שיבולת בשדה

שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.

המשך קריאה>>

מסורות ישראל

בחג השבועות קוראים בבתי הכנסת את פרקי מתן תורה ועשרת הדיברות (שמות יט–כ) ואת מגילת רות. באוסף המקוון של מסורות קהילות ישראל תוכלו להאזין להקלטות נדירות של הפסוקים והנעימות החגיגיות שלהם בקריאתם של טובי המסרנים מכל קהילות ישראל.

המשך קריאה>>

שמות עבריים למחלות צמחים של גידולים חקלאיים ועצי יער בישראל

מאת : דורון יעקב, יגאל אלעד

עם תִרבותם של צמחים ניתנו שמות למחלותיהם. במקרא ובמשנה נזכרים שמות מחלות צמחים כגון שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, גָּרָב, עֹבֶשׁ ונֶמֶק. מתחילת העשייה החקלאית המודרנית בארץ בשליש הראשון של המאה העשרים החלו במתן שמות עבריים למחלות צמחים, והשלימה את המלאכה ועדה מיוחדת בשיתוף האקדמיה. רשימת שמות מחלות הצמחים אושרה ופורסמה בשנת תשע"ד.

המשך קריאה>>

על גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית

מאת : נורית שובל־דודאי

לרגל פרסומו של גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית בהוצאת האקדמיה לשון העברית מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.

המשך קריאה>>

שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה

מאת : אורי מלמד

במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.

המשך קריאה>>

להרקיע לשחקים – ממתיחה להגבהה

מאת : יעקב עציון

צירוף הלשון 'הרקיע שחקים' רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.

המשך קריאה>>

זכרייה, זכריני או אוזן העכבר

מאת : יעקב עציון

בשנת תרס"ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר "קומי צאי אחותי כלה", המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.

המשך קריאה>>

דרשות סמויות בהגדה של פסח

מאת : מרדכי מישור

ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.

המשך קריאה>>

מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"

מאת : מרדכי מישור

המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.

המשך קריאה>>

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה

אופיר

טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֵר או חוֹזֶרֶת

"טעות לעולם חוזרת" או "טעות – לעולם חוזר"? המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה.

המשך קריאה>>

אקדם 68

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

לשון ומנהיגות, סיוון תשפ"א

אתם מוזמנים לצפות בשידור הכינוס המדעי על העברית ומעמדה בדור הנהגת היישוב ועל המנהיגים עצמם. האירוע התקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים.

המשך קריאה>>

עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.

המשך קריאה>>

איך נשמור על המבטא המזרחי הצח?

מכתב שהתקבל במשרדי ועד הלשון פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ ישראל: כיצד יצליחו לשמר את מורשתם ואת הגייתם העברית הצחה בקרב ילדיהם.

המשך קריאה>>

נתי ביאליסטוק כהן – עמית כבוד של האקדמיה (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

תואר עמית כבוד הוענק למנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, מר נתי ביאליסטוק כהן בזכות מסירותו ופעולותיו למען האקדמיה בהתנדבות כחבר המועצה הציבורית של המוסד.

המשך קריאה>>

מילים עבריות בלשונות אירופה

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.

המשך קריאה>>

הוי, ארצי! מולדתי!

בשירו של שאול טשרניחובסקי מתוארים הארץ ונופיה כפי שרָאָם המשורר. בתיאור כלולות מילים לא רגילות, בוודאי לקורא בן ימינו, ואנו מביאים כאן ביאורים מורחבים להן.

המשך קריאה>>

ישראל מייצאת מילים

מאת : אמנון שפירא

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.

המשך קריאה>>

חידון לחג האביב

איך אומרים בעברית קניידלך? מתי החלו לאחל "חג שמח"? מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב? אלו שלוש מתוך שפע חידות לכבוד חג הפסח לכל המשפחה.

המשך קריאה>>

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספרון מיוחד של המיזם 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' ומדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

מדברים ביציאת מצרים

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.

המשך קריאה>>

באר שבע

שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?

המשך קריאה>>

אחים, אחאים ותאומים

מה בין אחים לאחאים? האם אחד משלישייה הוא תאום?

המשך קריאה>>

"אימא תסגרי את השואג אבק"

אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.

המשך קריאה>>

"הודיע גבול נסיעתך ותמנע תשלום מיותר"

מכתב מחֶברת התחבורה "דן" אל ועד הלשון בשנת 1952 הוא דוגמה יפה לחשיבות שראו גופים ציבוריים ומסחריים באותו הזמן בהקפדה על ניסוח תקני ובהיר בעברית.

המשך קריאה>>

"והגדת לבנך" – הרצאה מקוונת של נשיא האקדמיה ללשון העברית (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

לכבוד חג פסח, מזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור משה בר־אשר.

המשך קריאה>>

אירנה גרבל – החברה הראשונה באקדמיה

מאת : אריה אולמן

בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).

המשך קריאה>>

חֶבֶר מְרֵעִים או חֶבֶר מֵרֵעִים

הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו. אך האם משמעותו חיובית או שלילית?

נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית,

המשך קריאה>>

יָצָא חוֹצֵץ

בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?

המשך קריאה>>

"והגדת לבנך" – עיון בלשונות ליל הסדר, ניסן תשפ"א

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.

המשך קריאה>>

ביטויים ופתגמים מלשונות תבל, אדר תשפ"א

מניין הביטוי 'אין נביא בעירו'? איך התגלגל הצירוף 'קור כלבים' אל העברית? ומהיכן יובָּא הביטוי 'שפך את התינוק עם המים'? על ביטויים ופתגמים ממקור לועזי הנראים כאילו נולדו בלשון העברית הרצה ד"ר אורי מלמד.

המשך קריאה>>

הבלשנות לענפיה, שבט–ניסן תשפ"א

בסדרת ההרצאות סקרנו את תחומי המחקר העיקריים של הבלשנות, כל אחד בפני עצמו, ואת נקודות ההשקה שלהם זה עם זה.

המשך קריאה>>

חידון לחג פורים

מה מקור השם מרדכי? מתי נוצרה המילה תחפושת? מדוע מגילה נקראת כך? ואיך נכון לכתוב – ליצן או לצן? חידון חגיגי לכבוד חג פורים.

המשך קריאה>>

היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?

מאת : רונית גדיש

מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.

המשך קריאה>>

חידון לחג פורים – הפתרונות המלאים

המילים החדשות – תשפ"א

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, סיוון תשפ"א

בסדנה המקוונת בת ארבעת המפגשים למדו המשתתפים דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי ועסקו בתקניות הטקסט.

המשך קריאה>>

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.

המשך קריאה>>

הירשמו לפעילויות המקוונות

ההרשמה להשתלמויות בעיצומה: סדנה לשיפור הטקסט המשפטי; השתלמות בתורת ההגה והצורות.

המשך קריאה>>

השתלמות בניקוד, ניסן–אייר תשפ"א

בסדנה התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד.

המשך קריאה>>

יום המשפחה

אימא או אמא? חמותי או חמתי? מה מקור המילה משפחה? מהם אחאים? איך נקרא נכד האח? כל מה שרציתם לדעת על המשפחה שלכם במדור חגיגי באתר.

המשך קריאה>>

ספיר

סַפִּיר הוא שמה של אבן החן הנזכרת ביותר בתנ"ך (לצד שֹׁהַם). היא ידועה בין היתר מרשימת אבני החושן שהניח הכוהן הגדול כנגד לוח ליבו ומרשימת אבני גן העדן בספר יחזקאל.

המשך קריאה>>

מונחים חדשים בתחום בריאות הציבור (שבט תשפ"א, ינואר 2021)

אושרה רשימת מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה (אפידמיולוגיה) וכמה מונחים יחידים ובהם דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) לפי בקשה שהגיעה ממשרד הבריאות.

המשך קריאה>>

שוב חוזר הניגון, אדר תשפ"א

בהרצאה דן ד"ר יעקב עציון על קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש. ההרצאה לוותה באתנחתות מוזיקליות שבהן נוגנו השירים.

המשך קריאה>>

חידון ט"ו בשבט

מה פירוש המילה 'פרי' בתנ"ך? מהי 'עלווה'? ואיך נכון לומר – לנטוע או לטעת? חידון חגיגי לכבוד ט"ו בשבט לכל המשפחה.

המשך קריאה>>

חידון ט"ו בשבט – הפתרונות המלאים

רב־שיח על מילונאים ועל מילונים

אתם מוזמנים לצפות ברב־שיח מיוחד לכבוד יום העברית תשפ"א ולרגל הוצאתו לאור של הספר 'אוצֵר המילים' על הבלשן והמילונאי ראובן אלקלעי – רב־שיח על מילונאים ומילונים בהנחיית העיתונאי ירון לונדון.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"א – הרצאות מקוונות

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מציעה לכם להשתתף בסדנה מקוונת ב"זום" ולצפות במגוון הרצאות מקוונות של מומחי האקדמיה שניתנו בעת האחרונה.

המשך קריאה>>

נדב

בדומה לשמות קצרים אחרים בתנ"ך דוגמת נָתָן, חָנָן ואָסָף, מקובל להניח שהשם נָדָב הוא קיצור שם תאופורי כמו השמות המקראיים אֲבִינָדָב, אֲחִינָדָב, עַמִּינָדָב, יְהוֹנָדָב ונְדַבְיָה.

המשך קריאה>>

חוגגים את יום העברית עם משטרת ישראל

יום השפה העברית – רואן סאיג פרח

רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.

המשך קריאה>>

יום העברית תשפ"א נחגג במרשתת וברשתות החברתיות

לשוננו פג, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

אילו הייתי מילה עברית

שיתוף פעולה מיוחד למען ילדים מאושפזים

פרסומים בתקשורת ופינות לשון בגלי צה"ל – יום העברית תשפ"א

תוצאות הצבעת הציבור במיזם בחירת המילה האהובה ומילת השנה (טבת תשפ"א, ינואר 2021)

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מפרסמת את תוצאות הצבעת על מילת השנה ועל המילים האהובות: מילת השנה "מטוש", המילה האהובה "אימא", המילה המצחיקה "פופיק", ומילת העגה שאי אפשר בלעדיה "סבבה".

המשך קריאה>>

ברכת נשיא המדינה ליום העברית

"בישראל של היום אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא לחשוב בעברית, לחלום בעברית, לאהוב בעברית, לבנות את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו בעברית".

המשך קריאה>>

העלאת תרומה: בין פיתוח לשוני לחידוש הלכתי

מאת : דוד סבתו

אחד מן החידושים בלקסיקון הפועל של לשון חכמים הוא השינוי במשמע השורש על"י. במקרא הוא משמש בעיקר במשמע של תנועה פיזית לגובה, ובלשון חכמים נוסף לו גם משמע של ביטול.

המשך קריאה>>

משה ברוֶר הלך לעולמו

פרופ' משה בְּרָוֶר, יליד 1919, הלך לעולמו שבע ימים ומעשים – בין שאר פעליו, פרופ' ברוֶר שימש יושב ראש ועדת השמות הממשלתית. יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה>>

פעילויות ליום העברית, בית החינוך גאון הירדן דרכא

מורים ומורות מוזמנים להיעזר במגוון הפעילויות שהכינו מורות ללשון בחטיבת הביניים "גאון הירדן דרכא" בעמק המעיינות.

המשך קריאה>>

זיכרונות סב-סה, התשע”ה-התשע”ח

כל זיכרונות האקדמיה זמינים לצפייה ולהורדה באתר האקדמיה

המשך קריאה>>

לשוננו פב, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

המשך קריאה>>

ערכת כרזות חגיגית (תשפ”א)

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית

המשך קריאה>>

אוצר קונטרסי המסורה: מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.

המשך קריאה>>

העברית סז, א–ד: שיחות עם עגנון על חברה ולשון, מאת אהרן בר־אדון

בחוברת זו מאמר רחב היקף מאת פרופ’ אהרן בר־אדון, ובו תכתוב של שיחה ארוכה עם ש”י עגנון שהוקלטה כשנה לפני פטירתו.

המשך קריאה>>

האקדמיה ללשון העברית תציין את יום העברית תשפ"א במגוון פעילויות מקוונות (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

י"ט–כ"ד בטבת, 3–8 בינואר, ברשתות החברתיות ובאתר האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

שיחוח חי ביום העברית

ביום העברית שידרנו ברשתות החברתיות של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל.

המשך קריאה>>

באירועי יום העברית – מיזם בחירת המילה העברית האהובה (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

מהי המילה העברית האהובה?אהבה, הביתה, משפחה ואולי גלידה?
ומהי מילת השנה? מטוש, מסכה, סגר ואולי חיסון?

המשך קריאה>>

מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

ספרו של אהרן דותן דן בקונטרסי המסורה. כל אחד מן הקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. עכשיו למכירה בחנות הספרים.

המשך קריאה>>

סיומות הרבים ־יִם ו־וֹת

אנחנו נשאלים שוב ושוב: איך יכול להיות שצורת הרבים של מילים ממין זכר, כמו חלון, קיר, כיסא ושולחן, היא בסיומת ־וֹת, וצורת הרבים של מילים ממין נקבה, כמו מילה, שנה, ביצה ונמלה, היא בסיומת ־ִים.

המשך קריאה>>

תכנים לצפייה

אתם נמצאים בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להמשיך ליהנות ממגוון התכנים, הפעילויות והאירועים המקוונים שהפקנו לכבוד יום העברית תשפ"א.

המשך קריאה>>

בין גבולות העריכה, טבת תשפ"א

מאות השתתפו בסדנה מיוחדת לכבוד יום העברית בהנחיית ד"ר אורלי אלבק על גבולות העריכה משני צידי המתרס – מזווית הראייה של העורכים ומנקודת המבט של הכותבים.

המשך קריאה>>

בוטאן ולא "בהוטן"

הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.

המשך קריאה>>

פעילויות לרגל יום העברית בשנים קודמות

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל מוענקת בפעם הראשונה בשנת תשפ"א בתרומת בני משפחתו. שישה עשר סטודנטים וסטודנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ הגישו השנה מועמדות למלגה.

המשך קריאה>>

סדנת כתיב, תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות כתיב מקוונות.

המשך קריאה>>

סדנת לשון ובישול לחנוכה לילדים ולהורים, טבת תשפ"א

הורים וילדים השתתפו בפעילות מיוחדת לחנוכה – סופגנייה: דונאט שהתחפש ללביבה – סדנת לשון ובישול לחנוכה שיועדה להורים ולילדים (מגיל 5).

המשך קריאה>>

אתם בוחרים: מה המילה העברית האהובה?

נשמח לקבל מכם הצעות: איזו מילה מרגשת אתכם? מה המילה שמצחיקה אתכם?
איזו מילה מתקשרת אצלכם עם מישהו אהוב? מהי מילת העגה (סלנג) שאתם לא יכולים בלעדיה?

המשך קריאה>>

סדנה מלבבת לחנוכה (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

האקדמיה ללשון העברית תקיים בחנוכה סדנה ללא תשלום להיכרות עם מונחי החג בשילוב הכנת סופגניות ולביבות.

המשך קריאה>>

טופס הרשמה לסדנת לשון ובישול

אקדם 67

פורסם גיליון חדש של "אקדם" – ידיעון האקדמיה ללשון העברית, ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.

המשך קריאה>>

ערכת כרזות חגיגית

חדש בחנות הספרים! גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק, כרזה חגיגית גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה'  ודף חידון עברי.

המשך קריאה>>

מונחי רחצה לנוער העברי בחופי ניו יורק

בקיץ 1936 נשלח מכתב מ"הסתדרות הנוער העברי" בניו יורק לוועד הלשון ובו רשימה של מונחים עבריים חדשים הקשורים לרחצה בים, ובקשה לחוות הדעת של הוועד בעניינם.

המשך קריאה>>

למד לשונך 136

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.

המשך קריאה>>

מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מועמד או מועמדת לפיתוח מערך שיווק ומכירות.

המשך קריאה>>

לעזים ביד עבריים, כסלו תשפ"א

ההרצאה של יהונתן רוסן ממן עסקה במלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות.

המשך קריאה>>

המשורר נתן זך הלך לעולמו

נתן זך היה אחד מן היוצרים החשובים של דור המדינה ואחד ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.

המשך קריאה>>

לא לגאונים בלבד – הצצה היסטורית לשונית לתקופת הגאונים

העבודה במפעל המילון ההיסטורי מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה.

המשך קריאה>>

הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון מנווה האקדמיה (מרחשוון תשפ"א, נובמבר 2020)

משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן הוא המשרד הזוכה בתחרות לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים.

המשך קריאה>>

עידן

המילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא 'זמן' סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה כמו שמקובל בעברית בת ימינו. מה פשר השינוי?

המשך קריאה>>

לאטימולוגיה של כמה מלות סלנג בעברית הישראלית של ימינו

מאת : אהרן בר־אדון

המחבר מתחקה על היוולדותם של ביטויי העגה חֶרְבּוֹן, מחורבן, חִרְבֵּן, הִתְחַרְבֵּן ואָכַל חֶרְבּוֹן.

המשך קריאה>>

סדנת עריכה, תש"ף–תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות עריכה מקוונות.

המשך קריאה>>

התנ"ך, העברית ואנחנו – בעיות בהבנת המקרא, כסלו תשפ"א

בהרצאה דנה תמר קציר בשאלה עד כמה העברית שלנו היום קרובה ללשון המקראית.

המשך קריאה>>

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, טבת תשפ"א

בסדנה נלמדו ותורגלו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

המשך קריאה>>

יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה ללשון העברית, הלך לעולמו (מרחשוון תשפ"א, אוקטובר 2020)

פרופ' יהושע בלאו, נשיאה השלישי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשמ"א–תשנ"ג, הלך לעולמו והוא בן 101 שנים.

המשך קריאה>>

הבדלה

המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).

המשך קריאה>>

שומה ושומה

שׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.

המשך קריאה>>

מַשָּׂא וּמַתָּן

הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.

המשך קריאה>>

ד"ר אמנון פרידברג זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מביעה צער עמוק על מותו ד"ר אמנון פרידברג, מגדולי חוקרי החרקים בישראל וחבר הוועדה לזואולוגיה מטעם האקדמיה ללשון העברית העוסקת בקביעת שמות לבעלי חיים.

המשך קריאה>>

יהושע קנז הלך לעולמו

הסופר והמתרגם יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית החדשה, הלך לעולמו. קנז פרסם במשך עשרות שנים רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הוא היטיב לתאר את גיבוריו במלאכת מחשבת של מילים, פרטים קטנים ואנושיות פשוטה.

המשך קריאה>>

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"א

בהשתלמות התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד והתנסו בניקוד פעיל.

המשך קריאה>>

השתלמות בניקוד, מרחשוון–כסלו תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? האקדמיה ללשון העברית קיימה סדנה להכרת כללי הניקוד.

המשך קריאה>>

נשיאי האקדמיה

מילת השנה – תשפ"א

כמות אנשים או מספר אנשים

הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' היא בחירה סגנונית. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם הצירוף 'כמות האנשים' נוכל להמליץ על הצירוף 'מספר האנשים'.

המשך קריאה>>

"אפיקומן הוא! כי לא ידעו מה הוא" – על דרכיה של מילה אחת בתולדות המילונאות העברית

מאת : חנן גפני

על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.

המשך קריאה>>

חייו ופועלו

על פניות הציבור

עדכונים אחרונים

עברית שפה קלה – יום העברית תש"ף

חידון לראש השנה

מה משמעות שם החודש תשרי? איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'? מהי דבשית ומה נוכל להגיש לשולחן במגס? חידון חגיגי לכבוד השנה החדשה.

המשך קריאה>>

סיפור האהבה של מיכאלינה ודמיאן לשפה העברית

הסיפור של מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ – שני צעירים פולנים הלומדים עברית באוניברסיטת ורשה.

המשך קריאה>>

חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים

נועה

בנוסח המסורה השם נֹעָה נהגה בהטעמת מלרע ולא בהטעמת מלעיל הרווחת בהגיית השם בימינו. אשר לכתיב המלא – בימינו מומלץ לכתוב בווי"ו: נועה.

המשך קריאה>>

גלגוליו של השקל העברי

בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את  גלגוליו של השקל העברי.

המשך קריאה>>

מאור

כבר בפרק א בבראשית פוגשים במילה מָאוֹר: "אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (פסוק טז).

המשך קריאה>>

זיכרונות כרך סב–סה, תשע"ה–תשע"ח

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ה–תשע"ח (2014–2018) ובו זיכרונות הדברים מן הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.

המשך קריאה>>

ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ ישראל סערו. בקרב אלה שדרשו למחות על מסקנות הוועדה המלכותית היו גם חברי ועד הלשון העברית.

המשך קריאה>>

נתי ביאליסטוק – שפה משנה מציאות

נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות.

המשך קריאה>>

ראשית קריאה וכתיבה, אלול תש"ף

לכבוד פתיחת שנת הלימודים – הורים מוזמנים לצפות בשיחה שערכנו עם פרופ' דורית רביד, מומחית לבלשנות ולפסיכולינגוויסטיקה התפתחותית.

המשך קריאה>>

תחיית הלשון – האומנם נס?

מאת : מרדכי מישור

תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.

המשך קריאה>>

איחוד האמירויות ובחרין

לרגל ההסכמים עם מדינת איחוד האמירויות ועם בחרין עלו בציבור כמה שאלות הנוגעות לשמות המדינות ולשמות הייחוס.

המשך קריאה>>

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

קורות חיים מפורטים יש לשלוח עד יום חמישי י"ג בתשרי תשפ"א, 1 באוקטובר 2020.

המשך קריאה>>

הבא או הקרוב

"קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?

המשך קריאה>>

תלמוד ירושלמי: קונטרס תיקונים מורחב

קונטרס התיקונים המורחב המצורף להדפסה השלישית של מהדורת התלמוד הירושלמי (תשע”ו) מוצע כאן למכירה בנפרד.

המשך קריאה>>

תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית

החיבור הזה דן בתחיית העברית מנקודת ראות חדשה: מתוך השוואה לתחיית הערבית הספרותית. מחברו מקווה כי השוואה מעין זו עשויה לספק “נקודת תצפית” שתאפשר להבחין בין תופעות כלליות, המשותפות לעברית ולערבית, ובין אלו המיוחדות לעברית. המטרה היא לנסות להבחין בין המיוחד לכל אחת משתי השפות ובין המשותף להן, ויש בה כדי לסייע בטיפולוגיה של תחיית הלשון בכלל ולהקל עלינו לגלות את הכוחות שפעלו בכל אחת משתי הלשונות וכיוונו את התפתחותן.

המשך קריאה>>

תחביר לשון המשנה

בספר, שנדפס לראשונה בשנת תשנ”ה (1995), עולות לדיון הסוגיות העיקריות בתחביר לשון המשנה. הדיון המקיף והמפורט מבוסס על כתב יד קאופמן, המעולה שבמסירות המשנה. מחקרו של פרופ’ אזר הוא הישג מרשים ורב-ערך בתחום דקדוק לשון חכמים.

המשך קריאה>>

תורת הקריאה במקרא

הורע מזלו של “הוריית הקורא” (במקור “הדאיה אלקאר”) בתולדות ספרותנו הדקדוקית, שטיבו ומשנתו הדקדוקית – הנבדלת בייחודהּ מתורותיהם של מדקדקי האסכולה הספרדית המוכרים – לא זכו לתשומת הלב הראויה וכמעט שלא נחקרו.

המשך קריאה>>

תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם

ספר זה מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי.

המשך קריאה>>

תורת ההגה של לשון חכמים

חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים.

המשך קריאה>>

תורת ההגה והצורות של לשון המקרא

ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפיסה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים. תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועַל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה.

המשך קריאה>>

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם (מהדורה שנייה, מורחבת ומשופרת)

השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות.

המשך קריאה>>

פרקים בעברית לתקופותיה

בכרך זה מאמרים בעלי אופי כללי יותר ומאמרים שעניינם דיון בסוגיה לשונית אחת בלבד.

המשך קריאה>>

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה

בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.

המשך קריאה>>

עֵת הֵאָסֵף, א: מילים ומילונאות

עכשיו במבצע במחיר מיוחד! כרך זה, “מילים ומילונאות”, פותח את “עֵת הֵאָסֵף”, אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.

המשך קריאה>>

ערכת כרזות חגיגית (תש”ף)

אנחנו מציעים ערכה ובה שמונה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה בסימן עברית – שפה שאוהבים (גודל 70*100)

המשך קריאה>>

ענייני התחביר שבכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לר’ יונה אבן ג’נאח

במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יונה אבן ג’נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה.

המשך קריאה>>

עיונים בספרות השומרונית ובספרות הקראית

בספר זה מקובצים מאמריה של איַלה ליונשטם ז”ל על התרבות הקראית והשומרונית של ימי הביניים, ובהם שני מאמרים אנציקלופדיים וכן טיוטה של חלק מעבודת הדוקטור שלה, שבה היא ההדירה פירוש לתורה של חכם שומרוני מימי הביניים.

המשך קריאה>>

עיונים בלשניים ופילולוגיים בחקר העברית והארמית

הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז”ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.

המשך קריאה>>

עיונים בלשון ימינו

בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ’ קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו.

המשך קריאה>>

עיונים בלשון העברית

בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם.

המשך קריאה>>

עברית יהודאית: לשון התעודות העבריות ממדבר יהודה בין המרד הגדול למרד בר כוכבא

מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז”ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה.

המשך קריאה>>

ספר הרקמה לר’ יונה אבן ג’נאח, כרכים א–ב

מינוח עברי בימי הקורונה (אב תש"ף, אוגוסט 2020)

במכתב למשרדי הממשלה ולמקבלי ההחלטות האמונים על הטיפול במשבר הקורונה אנחנו פונים בקריאה לחשוב עברית – גם כשמגפת הקורונה דורשת המצאות חדשות.

המשך קריאה>>

ספר המקורות לספרות העברית בצפון אפריקה

“ספר המקורות” לספרות העברית שנתחברה בצפון-אפריקה כולל רשימת כל החיבורים שנתחברו במדינות מרוקו, אלג’יריה, תוניסיה ולוב החל בשנת 1391 ועד ימינו. אין הוא כולל חיבורים שלא נכתבו בעברית. על כל חיבור וחיבור נרשמיםהפרטים האלה: שם המחבר, זמנו ומקומו; שם החיבור וזמנו; תוכן החיבור (בקצרה, בשורה אחת); כתבי היד שהוא מצוי בהם; הדפוסים שנדפס. אם יש הרבה כתבי יד או דפוסים, נרשמו העתיקים והחשובים שבהם בלבד.

המשך קריאה>>

ספר ההשגה

ספר ההשגה: הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן ג’נאח בתרגומו העברי של עובדיה הספרדי – מהדורה ביקורתית על יסוד שני כתבי יד ובהשוואה למקור הערבי בתוספת מבוא, הערות ומפתח הפסוקים.

המשך קריאה>>

ספר האגרון לרב סעדיה גאון

ספר בן־סירא

תשל”ג (1973): יוצא לאור ספר בן-סירא – המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים. בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות: מפתח התיבות וערכיהן המילוניים, רשימת הערכים בסדר שכיחוּת יורד ועוד.

המשך קריאה>>

ניצנים ראשונים בחכמת המילים

חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.

המשך קריאה>>

מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי, כרכים א–ב

מן היישוב ומן היער: עיונים בלשון הרומן "בישוב של יער" מאת חיים הזז

החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז “בישוב של יער” שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר”ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש”ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו.

המשך קריאה>>

מילון למונחי צבעות

עוד בשנת תרצ”ד (1934) פרסם ועד הלשון העברית ב”לשוננו” ו’ (א, עמ’ 87-83) רשימה של 270 מונחי צבעים עם שקילים בגרמנית. מונחי צבעים מעטים הובאו במילון למונחי הבולאות של האקדמיה, תשנ”א 1991.

המשך קריאה>>

מילון למונחי התחבורה היבשתית

בשנת תשנ”ה (1995) כוננה האקדמיה ללשון העברית ועדה למונחי תחבורה, בעקבות פנייתו של שר התחבורה דאז, ישראל קיסר. הוועדה החלה את עבודתה בישיבה חגיגית במשכן הכנסת בהשתתפות שר התחבורה ובכירי משרדו, נשיא האקדמיה משה בר־אשר, נציגי ענפי התחבורה וחברים מן האקדמיה. בישיבות עבודה שהתקיימו לאחר מכן הוסכם לפעול באמצעות תת-ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המשך קריאה>>

מילון למונחי הפסיכולוגיה

מונחי הפסיכולוגיה נדונו בפרקי זמן שונים, ובמהדורתם הראשונה ראו אור בשנים התשי”ב-התשי”ג בלשוננו יא-יח ובזיכרונות האקדמיה בשנת התשי”ט. מאז נתעשר מקצוע הפסיכולוגיה ונעשה מדע מן החשובים במדעי החברה וצבר מאות מונחים שלא נודעו בימי הדפסתו של המילון הראשון.

המשך קריאה>>

מילון למונחי הבנקאות ושוק ההון

בדור האחרון התרחב מאוד תחום הבנקאות ושוק ההון והפך לנחלת הכלל. מונחים חדשים רבים לצד המונחים הוותיקים נעשו מטבע עובר לסוחר ומשמשים אנשי מקצוע והדיוטות בשימוש יום-יומי. הורגש אפוא צורך בקביעת מינוח תקני ובהסדרה והאחדה של המונחים בתחום הזה.

המשך קריאה>>

מילון למונחי גאודזיה

תחילתו של מילון זה במצע למילון למונחי גאודזיה משנת 1950 שנדון לפי שלוש רשימות: רשימת יסוד, רשימת מונחי הפוטוגרמטרייה והשלמות לרשימת היסוד. הודעת סיכום מלאה שנערכה בעזרתו ובעצתו של פרופ’ ב’ שמוטר מהטכניון, נשלחה בספטמבר 1967, אך לא הוגשה לאישור האקדמיה. ההערות להודעת הסיכום נדונו עד ינואר 1971.

המשך קריאה>>

מילון כיס 100 מילים

מילון הכיס “100 מילים” מביא מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, ומזמין את המעיינים בו להשקיף ממרחק השנים על מילים שהיו חדשות בזמנן ונעשו לחלק בלתי נפרד מלשוננו, ולהכיר מילים חדשות מוכרות פחות, כגון משחיתנות (ונדליזם), דשונת (קומפוסט), מיתד (דיבל), סחריר (ספין).

המשך קריאה>>

מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה

בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון.

המשך קריאה>>

מחקרים בלשון ובספרות

מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית

החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, “תעלומות עולם”, מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה-עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה-עשר בירורים בחקירת המונח “בריבי” ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח “סתימתאה” בשבעה-עשר עיונים וחותם אותם נספח אחד.

המשך קריאה>>

מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה

שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ”תקופת ההשכלה”.

המשך קריאה>>

מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו

בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט-אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית.

המשך קריאה>>

לתולדות תורת הלשון העברית בימי הביניים: האסכולה האנדלוסית

הספר שלפנינו מציע עיון ממצה ומקיף בתורת הלשון העברית שנתגבשה ונתעצבה בספרד המוסלמית למן אמצע המאה העשירית ועד תחילת המאה השלוש-עשרה.

המשך קריאה>>

לשון המשנה בגניזת קהיר

זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים.

המשך קריאה>>

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו.

המשך קריאה>>

כלשון עמי

בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב”לשוננו לעם”, ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.

המשך קריאה>>

חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה

התפתחויות בלשון ימינו

עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים.

המשך קריאה>>

התגבשות אוצר המילים המוקדם: עבודת שדה

בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות “תחנות” מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה.

המשך קריאה>>

העברית והארמית בימי הביניים: עיונים בלשון ובחוכמת הלשון

לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה “שיא ימי הביניים” החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.

המשך קריאה>>

העברית האשכנזית והעברית שביידיש

העברית בראי הסמנטיקה

“העברית בראי הסמנטיקה” הוא ספר יסוד בתורת המשמעים הקלאסית המותאם לקורא העברי ולתרבות העברית לרבדיה. משלושת הפרקים הראשונים של הספר ילמד הקורא את השקפת הבלשנות על הזיקה בין מילים למה שהן מסמנות.

המשך קריאה>>

המשנה לפי כתב יד קאופמן, נשים—נזיקין

זהו כרך ב במהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. המהדורה מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.

המשך קריאה>>

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—מועד

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.

המשך קריאה>>

המסורה למקרא

עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה”נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.

המשך קריאה>>

המסורה הבבלית לתורה – עקרונותיה ודרכיה

מסורה הבבלית נכתבה בחיבור בעל נוסח קבוע, שהיה ערוך על פי סדר המקרא, ונהגו לכתבו בפני עצמו ולא בשולי כתב היד של המקרא (כמנהג המסורה הטברנית). בספר באה מהדורה של שרידי חיבור המסורה הבבלית לתורה על פי כתבי היד וקטעי הגניזה, בתוספת הערות וביאור.

המשך קריאה>>

הלשון העברית – לשון חיה

“בשנת תרנ”א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את “האור” של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים “הצבי” ו”האור” וברבצים “הארץ”). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים.

המשך קריאה>>

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד

הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב  לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.

המשך קריאה>>

האקדמיה ללשון העברית בת 50

במלאות חמישים שנה לאקדמיה ללשון העברית בא הכרך הזה לספר בקצרה על מפעלותיה ולהציג את חבריה ואת עובדיה ואת פועלם מאז כינון האקדמיה ועד עתה.

המשך קריאה>>

דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס

במאה השלישית לסה”נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג’ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו.

המשך קריאה>>

דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה

מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלה הועתק ספר השירים — הדיוואן — של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.

המשך קריאה>>

במלחמתה של לשון

בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

החידון לאוהבים העבריים

לכבוד ט"ו באב מקבץ שאלות על אהבה וזוגיות. מומלץ לענות על החידון עם אהובכם או אהובתכם. התרווחו יחד על הספה והתחילו במלאכה.

המשך קריאה>>

על ספרות לילדים ועל תרגומיה עם הסופרת גיל הראבן, אלול תש"ף

חברת האקדמיה ללשון העברית, הסופרת גיל הראבן, הרצתה על ספרות לילדים ועל תרגומיה.​

המשך קריאה>>

מגפות, חיסונים וקפסולות – על המינוח העברי, אלול תש"ף

הרצאתה של רונית גדיש עסקה בשאלה איך העברית מתאימה את עצמה למציאות משתנה? האם יש מקום בימינו למפעל המינוח העברי?

המשך קריאה>>

חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים

חן

חֵן פירושו 'יופי', 'נועם', כמו בביטויים "יעלת חן" ו"אבן חן", וגם 'חסד', 'רחמים' כהוראת השורש חנ"ן. בימינו ניתן השם חן לבנים ולבנות כאחד.

המשך קריאה>>

מנגינה

אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.

המשך קריאה>>

היענות מרשימה לתחרות תכנון המנווה (אב תש"ף, יולי 2020)

הסתיים שלב ההגשה של ההצעות לתכנון "המנווה": בית חדש לאקדמיה ללשון העברית ובו בין השאר מוזאון ראשון מסוגו לעברית.

המשך קריאה>>

איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית

מאת : אלכסיי יודיצקי, דינה סוקול

היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.​

המשך קריאה>>

ב או ל

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?

המשך קריאה>>

"רוצות אנו להתנהג כפי חוקי הכתיב העברי"

ויכוח בין מורה לתלמידותיה בבית ספר עברי בלודז' הולידה פנייה אל ועד הלשון בסוגיית הכתיב העברי – חליפת מכתבים מרתקת משנת תרצ"ו (1936).

המשך קריאה>>

מכתב מקיבוץ בגרמניה

בחודש פברואר 1937 התקבל במשרדי ועד הלשון מכתבו של מיכאל ויצמן מאורפלד, קיבוץ "במעלה" (קיבוץ הכשרה לנוער ציוני בגרמניה).

המשך קריאה>>

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.

המשך קריאה>>

חידון לחג השבועות – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים.

המשך קריאה>>

חידון לחג השבועות – פתרונות מלאים והרחבות

בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס

בחוברת השישית של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרפ"ח (1928) התפרסמה רשימת ברכות וביטויי נימוס.

המשך קריאה>>

למד לשונך 134

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 133

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ח–תשע"ט: עַשְׂיָן, עַשְׂיָנוּת, מִשְׂחֲקָן, מִשְׂחֲקָנוּת, מִשְׂחוּק, מַעֲרֶכֶת גּוֹמְלִין, מְכוֹנַת מִמְכָּר, חַדְשׁוֹת כָּזָב.

המשך קריאה>>

המילים החדשות – תש"ף

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (סיוון תש"ף, יוני 2020)

בישיבתה האחרונה של  האקדמיה ללשון העברית נקבעה החלופה 'סמלון' תמורת 'אימוג'י', אושרה רשימה של שמות מדוזות והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

המשך קריאה>>

ביאליק ובן־יהודה — מחלוקת בין מחדשים

מאת : שמואל אבנרי

לקראת יום השנה לפטירתו של המשורר הלאומי​ ח"נ ביאליק – מאמרו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק.

המשך קריאה>>

"לשון עבר היא לשוני"

מאת : יעקב עציון

סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.

המשך קריאה>>

אקדם 66

פורסם גיליון "אקדם" החדש, ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.

המשך קריאה>>

שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר

שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.

המשך קריאה>>

על שמות מקומות ערביים מדומים; איך אומרים 'הורסט' בעברית

מאת : יהודה זיו

הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים. יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים כאן שניים.

המשך קריאה>>

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, תמוז–אב תש"ף

בסדנה נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

המשך קריאה>>

עברית נכונה – האם היא קיימת? תמוז תש"ף

הרצאתו של ד"ר גבריאל בירנבאום דנה בשאלה אם יש להתערב בתהליכים המתרחשים בלשון טבעית, או שמא יש להניח לה לנפשה.

המשך קריאה>>

מכתב עברי למוסד עברי

בארכיון שלנו מצאנו חליפת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות בכל מה שקשור לעברית, ולא רק בקרב אנשי הלשון.

המשך קריאה>>

פרופסור יעקב שויקה זיכרונו לברכה

פרופ' יעקב שויקה, חוקר הבלשנות החישובית ומאגרי הטקסטים והמילונאי, הלך לעולמו –  האקדמיה ללשון העברית משתתפת בצער משפחתו הענפה.

המשך קריאה>>

רעות

המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים. השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט.

המשך קריאה>>

מילון עברי–עברי ודף המילה

חפשו באמצעות חלונית החיפוש מילה שמעניינת אתכם, ואנחנו נעמיד לרשותכם הגדרה מילונית ומידע מכל מאגרי האקדמיה ללשון העברית על המילה (או על הצירוף) שבחרתם.

המשך קריאה>>

המילון העברי המצויר הראשון

הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943), וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם.

המשך קריאה>>

טופס דיווח על מפגע לשוני

בארכיון מצאנו פרסום מעניין של ארגון קל"ע – הקרן ללשון העברית: "טופס דווח על מפגע לשוני" שהתפרסם ככל הנראה באחד העיתונים.

המשך קריאה>>

הפעילות במנווה

היעדים העיקריים שהציבה האקדמיה: הרחבת פעילותה המדעית, הבאת קהלים חדשים בשעריה והעמדת אוצרותיה לרשות הציבור. הגשמתם מחייבת סביבת עבודה ופעילות מודרנית, ומכאן הצורך הדחוף בהקמת בית חדש שיענה על צורכי החוקרים ועל צורכי הקהל הרחב המתעניין בעברית ובתרבות העברית.

המשך קריאה>>

התכנון האדריכלי

בתחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים זכה משרד האדריכלים מייזליץ–כסיף–רויטמן.

המשך קריאה>>

החלטת הממשלה

בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012) החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית. בית העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מן הארץ ומחוץ לה ויהיה נקודת מפגש תרבותית ממלכתית ולאומית לאזרחי המדינה וליהודי התפוצות.

המשך קריאה>>

למד עברית למבוגר על פי דרכו

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב משנת 1940 אל ועד הלשון המעיד על התשוקה שבערה ביישוב העברי בארץ ישראל המנדטורית לשפה העברית.

המשך קריאה>>

חידון לחג השבועות

מהו עמיר ומהי קמה? מהי חביתית? מה הייתה נעמי לרות? נסו את כוחכם בחידון הפורה והמפרה לכבוד שבועות.

המשך קריאה>>

פרטיות

מילון ספרדי-עברי מאת יצחק ספיבקוב

להוציא את המיץ

לקראת חג השבועות – על הפעולות סחיטה, מיצוי, עצירה ודריכה.

המשך קריאה>>

קול קורא מירושלים עיר השלום

מסמך יפה ומרגש שפורסם בט"ו בשבט תרצ"ה (1935) ומבקש "לשוב ולהזכיר בכל ברכותינו את המושג אשר היה יקר מכל יקר בעמנו בכל הדורות – הוא מושג השלום".

המשך קריאה>>

ספרי המקרא באתר "מאגרים" (אייר תש"ף, מאי 2020)

חוקרי האקדמיה ללשון העברית שניתחו את כתב יד לנינגרד גילו בבדיקה של תצלומי כתב היד מאות תיקונים שהוכנסו בו כדי להתאים אותו לנוסח המסורה המוכר לנו כיום.

המשך קריאה>>

סדנת פיסוק מקוונת, תש"ף–תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות פיסוק מקוונות. 

המשך קריאה>>

חידון ל"ג בעומר

אתם מוזמנים לזרוק קיסם למדורה המדומה (הווירטואלית) ולנסות את כוחכם בחידון לוהט במיוחד על אש, על ל"ג בעומר ועל העברית.

המשך קריאה>>

מילון עברי לימי קורונה

מה ההבדל בין סגר להסגר? מה זה "אקספוננציאלי" ואיך אומרים את זה בעברית? אספנו מבחר מילים ומונחים המלווים את חיינו בתקופת המגפה והוספנו להם הגדרות קצרות.

המשך קריאה>>

בגלל שהיא ברת תוקף

מאת : אורי מור, קרן דובנוב

יש שצורות המופיעות בתעודות העבריות הקדומות – ובעיקר בטקסטים שאינם נחשבים מופתיים – אינן מתיישבות עם מה שקבעו אנשי התקן או עם מה שמקובל לראות בו כלל של העברית התקנית, ואז נוצר פער מעניין בין נתוני העברית הקדומה למערך הידע של משתמשי העברית בימינו.

המשך קריאה>>

מסכה – עוטים, חובשים או שמים?

האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.

המשך קריאה>>

אתגר לכל המשפחה בימי קורונה

בידוד, הֶסְגֵּר, סֶגֶר, עוצר

סגר או הסגר? באמצעי התקשורת מתלבטים באיזה מונח יש להשתמש ואנחנו כאן כדי לעשות סדר – בשימוש הרווח בימים אלו המונח המתאים הוא סֶגֶר.

המשך קריאה>>

דפי צביעה לילדים

לטובת הילדים והילדות בבית מצורפים חמישה דפי צביעה להנאה וללימוד עברית.

המשך קריאה>>

עדכון על התחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה ללשון העברית (טבת תש"ף, מרץ 2020)

שפע של פעילויות מהבית

מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.

המשך קריאה>>

חידון לימי קורונה

האם יש שם עברי לקורונה? איך קוראים ל"בית השחי של המרפק" שאליו משתעלים? איך אומרים "גידול אקספוננציאלי" בעברית? מה זה אִפְחוּת?
מיוחד לימי הבידוד: חידון הקורונה של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

עדכון מהאקדמיה ללשון העברית

לפי הנחיות הממשלה, העבודה באקדמיה ללשון העברית מתנהלת במתכונת מצומצמת.

בריאות לכולנו!

המשך קריאה>>

מנווה האקדמיה ללשון העברית (אדר תש"ף, מרץ 2020)

האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל האקדמיה ללשון העברית מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.

המשך קריאה>>

"לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון"

מאת : ברכה דלמצקי־פישלר

במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.

המשך קריאה>>

הדר

לפי מסורת קדומה הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות, משמעותו הוא פרי האתרוג – כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו.

המשך קריאה>>

מהרי הקרפטים לוועד הלשון

בארכיון האקדמיה נמצא מכתב בעברית צחה משנת 1932 שנשלח מבית ספר עממי יהודי – המכתב נשלח מן הכפר טוֹרוּן בהרי הקרפטים, אחד המקומות המבודדים באירופה.

המשך קריאה>>

אריאל

אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ"ך לעיר ירושלים ככתוב "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד" (כלומר הקריה שדוד חנה בה), ואולם השם מופיע בתנ"ך בהקשרים אחרים מוכרים פחות.

המשך קריאה>>

מילון בן־יהודה – פעילות לכיתות א'–ב' ליום העברית

סוגיות בלשון המקרא

חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.

המשך קריאה>>

שיר ושירה

המילים שיר ושירה מקורן במקרא, שתיהן מציינות יצירה פיוטית המושרת בקול, ורבים הם השירים והשירות המביעים הודיה לאל.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר תש"ף, מארס 2020)

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

המשך קריאה>>

ממונה על הקמת מוזאון העברית

אנחנו מחפשים את האישה או את האיש המתאימים להוביל את התכנון וההקמה של מוזאון ראשון מסוגו לעברית במסגרת מנווה האקדמיה המתוכנן בקריית הלאום בירושלים.

המשך קריאה>>

יום העברית תש"ף במרשתת וברשתות החברתיות

משחק זיכרון

סטודנט או סטודנטית לעיצוב גרפי

פינות לשון ברדיו – יום העברית תש"ף

הציבור חוגג את יום העברית תש"ף

חדש באתר מונחי האקדמיה: סריקות המילונים המודפסים (שבט תש"ף, פברואר 2020)

מעתה יכולים הגולשים באתר מונחי האקדמיה לצפות בסריקות של המילונים המקוריים שיצאו לאור בדפוס.

המשך קריאה>>

סנונית ראשונה במיזם לאומי לשיפור הממשק אדם–מכונה בעברית (שבט תש"ף, ינואר 2020)

האקדמיה ללשון העברית נרתמה לתוכנית החלוץ ליצירת מאגר טקסטים (קורפוס) מתויג של העברית בת זמננו שיזמה רשות התקשוב הממשלתי.

המשך קריאה>>

הערות לשון, משלבים ולהגים בספרו של אלי עמיר 'אהבת שאול'

מאת : יעקב מנצור

בחודש טבת תש"ף (ינואר 2020) הלך לעולמו חבר האקדמיה וחוקר הלשון העברית והערבית היהודית פרופ' יעקב מנצור. לזכרו מתפרסם המאמר פרי עטו.

המשך קריאה>>

מילים של צורפים

מסתנוורים מן הנצנוץ? אולי זה בגלל מילות הצורפים שקיבצנו יחד – על המילים זִקּוּק, הַטְבָּעָה, הַבְרָקָה, הֲלִימָה, הֲרָמָה, הַחְתָּמָה, הַרְפָּיָה, הַשְׁחָרָה, כְּבִישָׁה, נְשֹׁפֶת, רִדּוּד ושִׁבּוּץ.

המשך קריאה>>

יום העברית תש"ף – האירוע המרכזי

תרגילים בצורפותית מדוברת

הצורפת ענת גולן פנתה לאקדמיה ללשון העברית בחיפוש אחר דרך להביא את דברהּ של הצורפות העכשווית אל מעבר הקהילה "דוברת השפה", החוצה והלאה אל הקהל הרחב.

המשך קריאה>>

העברית תמיד באופנה!

יום הלשון העברית מצוין בישיבת הממשלה (טבת תש"ף, ינואר 2020)

בישיבת ממשלת ישראל מיום כ"ב בטבת, 19 בינואר, ציינו ראש הממשלה, שרת התרבות ונשיא האקדמיה ללשון העברית את יום הלשון העברית.

המשך קריאה>>

מיצג חגיגי בתל אביב

20 שאלות בעברית

מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.

המשך קריאה>>

חידון ליום העברית תש"ף

מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.

המשך קריאה>>

שלטי חוצות בתל אביב

לקראת יום העברית תש"ף האקדמיה ללשון העברית ועיריית תל־אביב–יפו פרסמו כרזות ססגוניות הנושאות מילים חדשות ברחבי העיר העברית הראשונה.

המשך קריאה>>

שבוע העברית תש"ף ברכבת הקלה בירושלים

בשבוע העברית תחנות הרכבת הקלה בירושלים עוטרו בכרזות מאוירות וחגיגיות; במהלך השבוע נתנו מומחי האקדמיה סדרת הרצאות מרתקת במרכז שירות הלקוחות של סיטיפס בבניין כלל בעיר.

המשך קריאה>>

שבוע השפה העברית ברכבת הקלה בירושלים (טבת תש"ף, ינואר 2020)

הרכבת הקלה בירושלים והאקדמיה ללשון העברית יקיימו  את שבוע השפה העברית תש"ף בעיר עם הרצאות מרתקות על השפה, כרזות ססגוניות, חלוקת חוברות ועוד

המשך קריאה>>

"לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יש' ט 6) – לפשר המ"ם הסתומה

מאת : נורית רייך

רכש אמון ורחש כבוד

רבים מתבלבלים בכתיבה בין הפעלים רָכַשׁ ורָחַשׁ בצירופים 'רכש אמון' ו'רחש כבוד'. אין זיקה היסטורית בין שני הפעלים, ורק דמיון הצליל גורם לבלבול.

המשך קריאה>>

גימיק, פטריוט – מחפשים חלופות עבריות

באירוע המרכזי של יום העברית בשנת תש"ף נערך דיון בהשתתפות הקהל על מציאת חלופות עבריות למילים הלועזיות פטריוט וגימיק. ההצעות שנבחרו הועברו לוועדות המינוח המקצועיות.

המשך קריאה>>

כשסבתא שלי דיברה עברית

לרגל יום השפה העברית אנו מביאים שירים מרנינים חדשים שנכתבו באהבה לשפה העברית.

המשך קריאה>>

יערה

את השם יַעְרָה אנו פוגשים לראשונה במקרא כשם אחד מצאצאי שאול המלך ובנו יהונתן (דברי הימים א ט, מב). בימינו השם יַעֲרָה הוא כמובן שם לבנות בזכות סיומת הנקבה ־ָה.

המשך קריאה>>

חגיגת עברית ברחבי הארץ (טבת תשע"ט, ינואר 2020)

במהלך השבוע שבו יחול יום השפה העברית יתקיימו אירועים ופעילויות רבות ברחבי הארץ: במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובאמצעי התקשורת.

המשך קריאה>>

לשון חכמים לעצמן, שבט תש"ף

אתם מוזמנים לצפות בעשרת מושבי כינוס מחקר לשון החכמים (שבט תש"ף, פברואר 2020), שנערך לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.

המשך קריאה>>

אהבה מדבקת לעברית (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

לכבוד חג החנוכה עדכנו את חבילת המדבקות (סטיקרים) לוואטסאפ, והיא כבר מחכה לכם בחנות היישומונים. בין המדבקות תוכלו למצוא תיקוני לשון, ברכות מליציות, חידושי מילים וכמובן ברכות חגיגיות.

המשך קריאה>>

אישור השתתפות

מחזר של השפה העברית

מאת : פניה עוז־זלצברגר

בערב לזכרו של עמוס עוז שהתקיים באקדמיה ללשון העברית כמה חודשים לאחר מותו השתתפה בתו פרופ' פניה עוז־לצברגר ונשאה דברים על הקשר העמוק של אביה לעברית.

המשך קריאה>>

סְדָר: סידור ועימוד לדפוס

המרוץ ביום העברית מאת תמי קליימן בר

משחק תחנות בסגנון "חפש את המטמון", שפיתחה אשת החינוך תמי קליימן בר ומבוסס על תוכנית הטלוויזיה "המרוץ למיליון".

המשך קריאה>>

העוגה וחבית היין; הגונב מגנב

מאת : בן־ציון פישלר

בחודש מרחשוון תש"ף הלך לעולמו בן־ציון פישלר שבע ימים ומעשים. הוא שלח ידו גם במחקר העברית, ועיקר מעייניו בתחום זה היה חקר הניבים והפתגמים. בייחוד חביבים היו עליו ״פתגמי חז״ל שחז״ל לא אמרום״.

המשך קריאה>>

הילה ותהילה

השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל"ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח.

המשך קריאה>>

תחייה והתחדשות בלשון העברית

חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.

המשך קריאה>>

מ־VAR לשיפוט מסך (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

נציגים מהאקדמיה ללשון העברית ומענף הכדורגל בחרו את הצירוף שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופה עברית למונח VAR. יתרונם של צירופים אלו שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש.

המשך קריאה>>

חדר בריחה – פעילות בבית הספר ויצ"ו ניר העמק

מה הייתם אומרים לוּ חזרתם אחורה בזמן לשנים 1913–1914 שבהן התרחשה מלחמת השפות? היוזמה היפה של נועה בן חמו, מורה ללשון בבית הספר ויצ"ו ניר העמק שבעפולה, העניקה לתלמידיה חוויה לשונית יוצאת דופן. היא הקימה בעבורם "חדר בריחה" בבית הספר והחזירה אותם אחורה בזמן.

המשך קריאה>>

כְּרִית

המילה כרית משמשת בפי אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש המשתמשים במילה כְּרִית לציון מחזור הגאות והשפל (tide באנגלית).

המשך קריאה>>

שלשום ומוחרתיים

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.

המשך קריאה>>

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית

עכשיו במבצע בחנות הספרים – גלוסר המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים שלאחר המקרא.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה

למד לשונך 132

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: אָזְלַת הוֹרוּת, רְאָיָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שִׁיטָה יְרִיבָנִית, שִׁיטָה חַקְרָנִית, תַּאֲגִיד חָקוּק או תַּאֲגִיד שֶׁהוּקַם בְּחִקּוּק.

המשך קריאה>>

למד לשונך 131

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט​: הֲסָרַת פְּלִילִיּוּת, הַתָּרָה לְפִי חֹק, זְכוּת הִתְחַיְּבוּתִית, עִסְקָה מְשַׁלֶּבֶת, שְׂכַר טִרְחָה עִתִּי.

המשך קריאה>>

אקדם 65

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ובו חדשות על אירועים, סקירת מפעלו של פרופ' שלמה מורג ז"ל, עיוני לשון מאת סגן נשיא האקדמיה, מונחי משפט חדשים, דברים לזכרו של חברנו ישראל בן־דוד ועוד.

המשך קריאה>>

העברית ממשיכה לגדול

איך אומרים ממשלה בעברית?

ביאליק מחדש מילים

בית הספר העברי הראשון

עברית לומדים בעברית? ובאיזו שפה לומדים מתמטיקה ופיזיקה? היום זה אולי נראה מובן מאליו, אבל בשנת 1886, כשהוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, זה היה כמעט בלתי אפשרי.

המשך קריאה>>

זכר ונקבה – למה צריך מין בשפה? כסלו תשע"ט

הרצאתה של ד"ר קרן דובנוב נערכה בבר פולי בתל אביב בשיתוף ארגון WIZE.

המשך קריאה>>

עַרְקוּם

ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.

המשך קריאה>>

כֹּהֵן ולֵוִי

מן השורש כה"ן נגזרה בעברית המילה המופשטת כהונה. בלשון חכמים כהונה היא גם 'ציבור הכוהנים' או 'מעמד הכוהנים' כפי שלְוִיָּה (בלי ניקוד לווייה) היא 'בני לוי' או 'מעמד בני לוי'.

המשך קריאה>>

עֵדֶן

השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, וכבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי. אבל עדן הוא קודם כול שמו של מקום שאלוהים נטע בו גן. מה משמעות השם עדן ומה המשמעות של מילים מן השורש עד"ן?

המשך קריאה>>

אוסף המרכז למסורות ישראל (חשוון תשע"ט, נובמבר 2019)

באתר ייעודי חדש אפשר להאזין לקולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים פסוקי מקרא, משניות, דפים מן התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מדור לדור.

המשך קריאה>>

בְּחֶסֶד

שני שימושים שונים לצירוף בחסד: בשימוש הראשון הוא מציין שדבר מה ניתן למישהו כטובה אף על פי שאינו מגיע לו, ואילו השימוש השני מפליג בסגולה מיוחדת – כישרון או יכולת שאדם כלשהו ניחן בהם.

המשך קריאה>>

שעון מתקתק בעברית

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.

המשך קריאה>>

להפעיל את המתג בשידור הטלוויזיה הראשון

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית באייר תשכ"ח (1968).

המשך קריאה>>

חמשת חומשי התורה באתר מאגרים (תשרי תש"ף, אוקטובר 2019)

אתר 'מאגרים' התחדש לקראת שנת תש"ף, ומעתה אפשר לראות בו את חמשת חומשי התורה מותקנים בדיוק המדעי המחמיר של מפעל המילון ההיסטורי על פי כתב יד לנינגרד. חמשת החומשים, ככל חיבור ב'מאגרים', אף נותחו בניתוח מילוני מלא.

המשך קריאה>>

לתולדות שמות הצמחים דַּם הַמַּכַּבִּים, חַמָּנִית-חַמָּנִיָּה

מאת : עפר כהן

וייקרא שמה בת ים

בנבכי הארכיון שלנו נמצאה תכתובת המעידה על השלבים שקדמו לקביעת שמה של העיר בת ים.

המשך קריאה>>

הצופים העבריים

בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".

המשך קריאה>>

מילון ספרדי–עברי מאת משה כהן עמאש

לאחרונה נמסרה לארכיון האקדמיה סריקת מילון ספרדי–עברי בחיבורו של משה כהן עמאש, דמות בולטת בקהילה היהודית בארגנטינה בראשית המאה העשרים.

המשך קריאה>>

סבילות, סְבולת, סיבולת

מן השורש סב"ל נגזרו בעברית החדשה כמה מונחים מופשטים: סְבֹלֶת (סבולת), סִבֹּלֶת (סיבולת), סְבִילוּת. להלן נסקור את המונחים, את משמעם ואת תקפותם כיום.​

המשך קריאה>>

אָמִיר

השם אָמִיר לקוח מעולם הטבע – מקורו בשני פסוקים באחת מנבואות ישעיהו על פורענות לממלכת ישראל, ומשמעותו המקובלת היא צמרת העץ, הענפים הגבוהים בעץ.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לתיעוד ולניהול של ידע על תוצרים ותהליכים במערכות המידע

בֶּן זְקוּנִים (ובְנֵי נְעוּרִים)

מקור הצירוף 'בן זקונים' במקרא. למילה המקראית 'זקונים' אין צורת יחיד (כמו נעורים, עלומים) ומשמעותה זִקְנָה. היא מופיעה ארבע פעמים במקרא בהקשר ללידת ילד בגיל זקנה.

המשך קריאה>>

עוזר או עוזרת לנשיא ולמנכ"לית – ליווי הפעילות בקשרים עם גורמי חוץ בארץ ובחו"ל

חלקי הנעל

בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.

המשך קריאה>>

מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת

בעברית בת ימינו הרוצה לדבוק במטבע שמקורו בלשון חז"ל יאמר להודות על האמת, אך גם מי שינקוט 'להודות באמת' אינו משתבש.

המשך קריאה>>

"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית

מאת : יהודית הנשקה

המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.

המשך קריאה>>

פירוש רש"י לתורה והמסורת האשכנזית הקדומה של לשון חז"ל

מאת : אריאל שוה

בעיון הקצר המחבר מבקש להדגים את תרומת יצירתו הפרשנית הענפה של רש"י לתורה לחקר לשון חז"ל.

המשך קריאה>>

מעיין, עינת וענת

מצורת הרבים של עין עֲיָנוֹת נוצר בגזירה לאחור השם עֲיָנָה. השם עֵינַת – אפשר שיצרו אותו מצורת היחיד עין בתוספת ת' הנקבה, ואפשר שגזרוהו לאחור מצורת הנסמך עֵינוֹת.

המשך קריאה>>

קבקב וכפכף

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.

המשך קריאה>>

מי צריך את כללי הכתיב? אלול תשע"ט

קהל של עשרות רבות השתתף בהרצאתה של רונית גדיש בשיתוף ארגון WIZE בבר הדיזי פרישדון בדיזנגוף 121 תל אביב.

המשך קריאה>>

הרצאה בליל המדענים, אלול תשע"ט

השתתפנו לראשונה בליל המדענים בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם ירושלים – רונית גדיש הרצתה על "מתחיית העברית לעברית החיה – בין פעולות יחידים לפעילות ממסדית".

המשך קריאה>>

ערב עיון לזכרו של פרופ' שלמה מורג, אלול תשע"ט

מוזמנים לצפות בערב העיון המרתק שנערך בבית האקדמיה במלאת עשרים שנה לפטירתו של פרופ' שלמה מורג ז"ל – בערב השתתפו מכריו ומוקיריו הרבים.

המשך קריאה>>

"עִבְרִית מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" בנאות קדומים, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד הרצה על "מים על הלשון: ערכָּם של המים בשימושי העברית" ביום עיון לזכר יצחק נבון בי"ג באלול תשע"ט, 13 בספטמבר 2019, בנאות קדומים.

המשך קריאה>>

פתגמים ומקבילותיהם בלשונות העולם, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד מן האקדמיה הרצה בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה במסגרת הסדרה "עורכים מארחים".

המשך קריאה>>

מפני מה אין מלך המשיח בא

מאת : ישראל בן־דוד

המחבר דן בהיבטים הלשוניים של שני מטבעות הקשורים למשיח: (א) "ואף על פי שיתמהמה"; (ב) "היכונו לביאת המשיח".

המשך קריאה>>

חילופי חולם (חסר) וקמץ

מאת : ישראל בן־דוד

בעברית הנוהגת היום הקמץ נהגה a, וזהו 'קמץ גדול', ויש קמץ הנהגה o והוא מכונה 'קמץ קטן'. קמץ קטן מקורו חולם, כגון שָׁרְשׁוֹ שיסודו שֹׁרֶשׁ. המחבר מראה שברוב רובם של המקרים במקרא קמץ שביסודו חולם (חסר) הוא קמץ קטן ולא קמץ גדול.

המשך קריאה>>

לזכרו של ישראל בן־דוד

ישראל בן־דוד ז"ל היה בלשן ומדקדק בכל רמ"ח איבריו. הקמץ והפתח, צורות ההפסק וצורות ההקשר, טעמים מחברים וטעמים מפסיקים – כל אלה היו לא רק עיסוקו המדעי והמקצועי; הם היו אהבת חייו.

המשך קריאה>>

איתי

השם אִתַּי מתפרש כבעל הרכיב אֵת 'עִם', כמו בלשון הסיפור על מרד אבשלום "וְאֶת־אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם" ואומנם בנטיית מילת היחס אֵת יש חיריק ודגש: אִתִּי, אִתּוֹ וכו'.

המשך קריאה>>

פרופסור ששון סומך זיכרונו לברכה

אנו מרכינים ראש עם פטירתו של פרופ' ששון סומך – חוקר הספרות הערבית, ממקימי האקדמיה ללשון הערבית בישראל, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות, ובעבר מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

תקרית

השימושים המוקדמים במילה תקרית הם במשמע קוריוז, סיפור קצר – ולא במשמע אינצידנט, היינו סכסוך או אירוע שלילי כלשהו.

המשך קריאה>>

בדיחות קרש לכבוד חג איסוף הקרשים

לכבוד ל"ג בעומר, ביקשנו מציבור הגולשים ברשתות החברתיות לשלוח לנו חידודי לשון בעברית, בדיחות ומשחקי מילים משובחים ומחויכים על השפה.

המשך קריאה>>

טל וחברות

הטל נזכר בפרקי השירה שבתורה כסמל ברכה וחיים. לא פלא שמילה זו הפכה לשם פרטי אהוב והיא גם משמשת רכיב בשמות פרטיים אחרים.

המשך קריאה>>

זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה

שני הפעלים זָרַע וזָרָה קרובים זה לזה ובשניהם יש עניין של פיזור. על כן רבים מתלבטים באילו ביטויים זורעים ובאילו זורים.

המשך קריאה>>

מכתבו של מסורב עלייה

מכתב של המתרגם הנודע דב גפונוב, בעת שהיה מסורב עלייה סובייטי, אל אדם בשם אליעזר לוברסקי – גם המוען וגם הנמען למדו עברית בכוחות עצמם במחתרת.

המשך קריאה>>

סיורים לילדים, לבני נוער ולמבוגרים בחדר אליעזר בן־יהודה (אב תשע"ט, אוגוסט 2019)

האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים, בני נוער ומבוגרים לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.

המשך קריאה>>

להד״ם ואחיו

מאת : ברכה דלמצקי־פישלר

המאמר מתאר את השתלשלות השימוש בזוגות הצירופים 'לא היו דברים מעולם' וניגודו 'כבר היו דברים מעולם', 'כבר היה לעולמים' וניגודו 'ולא היה לעולמים' – בתולדות הספרות העברית.

המשך קריאה>>

צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי

מאת : ברכה דלמצקי־פישלר

המאמר סוקר שפע רב של צירופי לשון על רקע העבודה במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.

המשך קריאה>>

ולשונו תדבר משפט, אלול תשע"ט

אתם מוזמנים לצפות בחמשת מושבי הכינוס המדעי רב־המשתתפים שנערך בשיתוף האקדמיה ללשון העברית ואוניברסיטת בר־אילן. הכינוס היה בט' באלול תשע"ט, 9 בספטמבר 2019.

המשך קריאה>>

חשב או חשבת – לניהול המערך הכספי של האקדמיה בארץ ובחו"ל

חידון – מתרגלים רווחים בפיסוק

בחנו את עצמכם: מתי מציבים רווח לפני סימני הפיסוק או אחריהם.

המשך קריאה>>

מטבע ושיבוביו: על שני צירופים וגלגוליהם בספרות

מאת : ברכה דלמצקי־פישלר

המאמר עוסק בשני מטבעות לשון מוכרים ובגלגוליהם: בין לטוב בין למוטב ובקליפת אגוז.

המשך קריאה>>

ערב עיון לכבוד פרופ' חיים כהן, אלול תשע"ט

בד' באלול תשע"ט, 4 בספטמבר 2019, התקיים בבית האקדמיה ערב עיון למלאת 70 שנים לעורך המילון ההיסטורי פרופ' חיים כהן, ולרגל יציאתו לאור של כרך פא של לשוננו, שהוקדש לו.

המשך קריאה>>

לועזית מדוברת – על השפות שהתגנבו לעברית שלנו, אב תשע"ט

ד"ר גבי בירנבאום הרצה על השפעתן של לשונות שכנות על העברית מימי התנ"ך ועד ימינו. ההרצאה התקיימה בשיתוף ארגון WIZE בבר פולי ברח' רוטשילד 60 בתל אביב.

המשך קריאה>>

אברהם יבין זיכרונו לברכה

הלך לעולמו אברהם יבין, חבר האקדמיה ללשון העברית, עורך ומתרגם מוערך ביותר בקהילה הספרותית ומחוצה לה – יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה>>

על השימוש באל ובל־ לפני שם עצם ובכינויים בעברית בת ימינו – היבטים תחביריים וסמנטיים

מאת : קרן דובנוב, רות בורשטיין

אָרַךְ והִתְאָרֵךְ

השיער יכול לֶאֱרוך וגם להתארך, ואף הימים יכולים לארוך וגם להתארך. מה היחס בין שני הפעלים הללו בהקשרים של מרחב ושל זמן?

המשך קריאה>>

סיורי קיץ בחדר בן־יהודה, אב תשע"ט

עשרות ילדים, בני נוער ומבוגרים הגיעו לבית האקדמיה לביקור מודרך בחדר אליעזר בן־יהודה. בחדר מוצגים רהיטים וחפצים מביתו, ספרים מספרייתו, המכתבה שעליה כתב בן־יהודה את מילונו ופתקים למילון בכתב ידו.

המשך קריאה>>

מדרון חלקלק

מאת : שלמה אבינרי

דברי אזהרה נוקבים מאת פרופ' שלמה אבינרי, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה, על המעבר להוראה בשפה האנגלית באוניברסיטה העברית.

המשך קריאה>>

אקדם 64

פורסם הגיליון החדש של אקדם ובו חדשות על אירועים, ברכות לחברים החדשים באקדמיה, עיוני לשון מאת נשיא האקדמיה, גיליונות למד לשונך ועוד ועוד.

המשך קריאה>>

כללי התעתיק, תמוז ואלול תשע"ט

השתלמויות על כללי התעתיק בהנחיית ד"ר ברק דן כללו לימוד כללי התעתיק מאותיות לטיניות לעברית ומערבית לעברית וכן סדנת תרגול.

המשך קריאה>>

לשון המשפט, תשע"ט

בהשתלמות ניתנו הרצאות על היבטים שונים של ניסוח, סוגיות בתחביר, פיסוק ועוד.

המשך קריאה>>

השתלמויות לעובדי הכנסת, תשע"ט

בהשתלמות עסקנו בהיבטים שונים של עבודת האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

השתלמות לעובדי אגף שפות במשרד החינוך, שבט תשע"ט

בהשתלמות התוודעו המשתתפים להיבטים שונים של העברית ושל הנעשה באקדמיה: עבודת המינוח, על כמה גישות להכוונת לשון, סקירה על מפעל המילון ההיסטורי, תחיית הלשון.

המשך קריאה>>

השתלמויות בצה"ל, תשע"ט

בהשתלמות עסקנו בשיפור הניסוח ובהצגת פעילות האקדמיה ברשתות החברתיות.

המשך קריאה>>

שיר הניצחון במלחמת השפות

גיליון ו' של העיתון ההומוריסטי הפורימי "ליהודים" משנת תרע"ד (1914) הוקדש כולו למלחמת השפות ולשלל היבטיה ופעיליה.

המשך קריאה>>

עמית

המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.

המשך קריאה>>

שבת שלום ומבורך, יום שבת

ברוב המקורות מינה הדקדוקי של שבת הוא נקבה: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם", ואולם בתנ"ך השבת באה כמה פעמים גם בלשון זכר: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ".

המשך קריאה>>

הִלְחִית

הפועל הלחית ושם הפעולה הלחתה משמשים בקרב בעלי כלבים וּוטרינרים לציון קירור הגוף של הכלב (ובעלי חיים אחרים) על ידי הגברת קצב הנשימה, פתיחת הפה והוצאת הלשון.

המשך קריאה>>

עובד או עובדת למילוי מקום – סְדָר ועימוד בתוכנת אינדיזיין

מפעל הארכיון של יצחק ספיבקוב

מאת : מרדכי מישור

אנו מפרסמים כעת באתר את אסופת מכתביו של הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב לידידי נעוריו באודסה (קלוזנר, טשרניחובסקי וליב יפה), למכריו באירופה ולאישים בארגנטינה.

המשך קריאה>>

מילים ומונחים חדשים (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

במונחים החדשים שאושרו: התרה לפי חוק (לגליזציה), שכר טרחה עיתי (ריטיינר), תאגיד חקוק (תאגיד סטטוטורי) והאדרת מיומנויות (פיתוח והרחבה של מיומנויות של עובדים).

המשך קריאה>>

שמות העכבישנים בארץ ישראל (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

הוועדה לזואולוגיה הכינה לאחרונה רשימה של שמות ממחלקת העכבישנים הכוללת עקרבים, עכבישים ועוד.

המשך קריאה>>

ירושלים של זהב

הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.

המשך קריאה>>

השם טֶבַע

מאת : גד בן־עמי צרפתי

המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.

המשך קריאה>>

מקלידים במקלדת

כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?

המשך קריאה>>

עממים וצללים – על צורות רבים ארוכות של שמות מן הכפולים

לשמות קצרים אחדים בני שתי אותיות יש בעברית שתי צורות רבים – קצרה וארוכה, למשל: עַם – עַמִּים וגם עֲמָמִים.

המשך קריאה>>

איך שולחים GIF בעברית?

כיום הכוונה ב־GIF בעיקר לסרטונים קצרים ללא קול, משעשעים ברובם, שהם חלק בלתי נפרד מן התקשורת ברשת. לאחר דיון הוחלט שבשלב זה לא תיקבע חלופה עברית למונח.

המשך קריאה>>

לרסס גרפיטי בשפת עֵבֶר

פנינו לציבור בשאלה איזו חלופה עדיפה: חֲרֹתֶת – הרחבת משמעות של גרפיטי בארכאולוגיה או קִיּוּר – שילוב של 'ציור' ו'קיר'. במליאת האקדמיה לא היה רוב מספיק לשום הצעה, ובשלב זה הוסרה המילה מסדר היום.

המשך קריאה>>

נוסטלגייה

ועד הלשון קבע בעבר את החלופות העבריות גַּעְגּוּעִים או גַּעְגּוּעִים לַבַּיִת תמורת nostalgy, אך נראה שחלופות אלו אינן משמשות את ציבור הדוברים בימינו – עתה הוועדה למילים בשימוש כללי פונה אל הציבור הרחב להציע הצעות ולהעלות רעיונות.

המשך קריאה>>

אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות

מאת : יעקב עציון

100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

המשך קריאה>>

כנסייה

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.

המשך קריאה>>

חגיגה עברית לקראת שבועות, סיוון תשע"ט

רבים הצטרפו אלינו לחגיגה של מילים, שירים וריקודים בערב שבועות. האירוע הפתוח לקהל הרחב נערך במתחם התחנה הראשונה בירושלים.

המשך קריאה>>

ד"ר דורון יעקב – חתן הפרס לשנת תשע"ט

מְחַזֵּר שֶׁל הָעִבְרִית – מדברים על עמוס עוז, אייר תשע"ט

אירוע מיוחד בהנחיית שפרה קורנפלד ובהשתתפות נסים קלדרון, אמונה אלון, פניה עוז־זלצברגר, דוד אוחנה וסיגלית רוזמרין – על יצירתו הענפה של עמוס עוז, על ההשפעה שלו במרחב הספרותי ועל היחס המיוחד שלו ליצירה בשפה העברית.

המשך קריאה>>

מסע בין תרבויות – על עדות ומבטאים, אייר תשע"ט

בהרצאתו של ד"ר אורי מלמד בבר דיזי פרישדון בתל אביב השתתף קהל רב וערני. 

המשך קריאה>>

קולה של ראומה אלדר

קולה של ראומה אלדר היה אחד המזוהים ביותר עם הרדיו הישראלי במשך עשרות שנים, והיא הייתה לסמל באהבתה לעברית ובהקפדתה על שפה תקנית והגייה מופתית.

המשך קריאה>>

מגל וחרמש

כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.

המשך קריאה>>

המילון למונחי הבנייה של שאול רוטשטיין

שאול רוטשטיין אשר עד פרישתו לגמלאות היה מרכז ארצי של חשבונות סופיים ובדיקתם במשרד הבינוי והשיכון, חיבר ביוזמתו מילון מונחי בנייה בעברית.

המשך קריאה>>

גיא

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?

המשך קריאה>>

מנוע חיפוש חדש באתר האקדמיה (ניסן תשע"ט, מאי 2019)

בחודשים האחרונים רוכז מאמץ רב בפיתוח מנוע חיפוש המכנס את כל המידע על המילים העבריות המצוי בשפע במאגרי האקדמיה, ובהצגתו ב"דף מילה" אחד.

המשך קריאה>>

למלא או למלות? פועלי ל"א והגייתם התקנית

מכיוון שצורות נטייה רבות של פעלים מגזרת ל"א דומות לצורות של פעלים מגזרת ל"י, נוצר בקרב הדוברים בלבול בין שתי הגזרות.

המשך קריאה>>

מטבעות מסתתרים

זהו את מטבע הלשון המסתתר מאחורי האיור.

המשך קריאה>>

מונחי רצענות, תרפ"א (1921)

חלקי הנעליים, מכשירי עבודה ופעלים המשמשים את עבודת הרצענים התפרסמו בלוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921).

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי ארכיונאות (תשע"ז–תשפ"ג, 2017–2023)

הוועדה למונחי ארכיונאות הוקמה ביוזמת הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע במטרה להעמיד רשימת מונחי ארכיונאות עדכנית בעברית, אשר תיכלל במילון הרב־לשוני הבין־לאומי של מועצת הארכיונים העליונה.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי בריאות הציבור (תשע"ד–תשפ"ג, 2012–2023)

הוועדה שמה לה למטרה להסדיר את המינוח העברי בתחום בריאות הציבור. הוועדה עסקה במונחי אפידמיולוגיה, במונחים כלליים בבריאות הציבור, במונחים בנושאי תזונה, פעילות גופנית, מניעת תחלואה, בריאות בקהילה ועוד. כן נדונו מונחי עישון.

המשך קריאה>>

ישראל פלחן

ישראל פלחן נולד ב-1945 בטומסק שברוסיה להורים ששהו בארץ-ישראל המנדטורית וגורשו ממנה. במקצועו הוא דוקטור לפיזיקה. הוא מספר לנו על היחשפותו בגיל מאוחר יחסית ליהדותו ולשפה העברית.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי מגדר ומיניות

הוועדה למונחי שיווק ופרסום (תשע"ט–תשפ"ג, 2018–2023)

הוועדה למונחי שיווק ופרסום הוקמה במטרה להעמיד לרשות העוסקים במקצועות השיווק והפרסום ולרשות הציבור הרחב חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים המשמשים בתחומים אלו.

המשך קריאה>>

פרשת שמיני – הצב, החרדון והקרפדה

השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?

המשך קריאה>>

לועזית מדוברת עם ד"ר גבריאל בירנבאום, ניסן תשע"ט

ההרצאה התקיימה בבר "זוט אלורס" בגבעתיים בהשתתפות קהל רב ומתעניין.

המשך קריאה>>

שימוש מטאפורי במונח הלכתי

מאת : אפרים בצלאל הלבני

מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי, וכך מצאו רבים מהם מקום מחוץ לעולם ההלכה.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי מדע המדינה (תשע"ג–תשפ"ב, 2013–2022)

הוועדה קמה ביוזמת נדיר צור ז"ל במטרה להעמיד לרשות העוסקים בתחום חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים. הוועדה פעלה בשיתוף האגודה הישראלית למדע המדינה.

המשך קריאה>>

מַרְחֶשֶׁת

מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא 'נע', 'לחש'.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי משפט (תש"ן–תשע"ט, 1989–2019)

הוועדה למונחי המשפט דנה תחילה במונחי הדין הפלילי. לאחר מכן פנתה הוועדה לעסוק בתחומים הרבים והמגוונים של המשפט האזרחי.

המשך קריאה>>

קינוב, קניבה, קנובֶת

קינוב או קניבה פירושן הסרת עלים פגומים מירקות. מן השורש הזה נוצרה גם קְנֹבֶת לציון העלים הפגומים המוסָרים מן הירק.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי אופנה (תשע"ו–תשע"ז, 2015–2017)

הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית (תשס"ה–תשע"ז, 2005–2017)

הוועדה הכינה מילון מעודכן ועכשווי בתחום הגאוגרפיה האנושית. תחום רחב זה כולל מגוון שדות ועולמות ידע: גאוגרפיה עירונית, גאוגרפיה פוליטית, גאוגרפיה כלכלית, שימושי קרקע, נוף וסביבה, פילוסופיה ומתודולוגיה גאוגרפית ועוד.

המשך קריאה>>

חלופות בעברית לבחירות

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע (תשל"ז–תשע"ו, 1977–2016)

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע היא ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. היא שוקדת על הכנת סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה פעלה בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

זהו יום הבוחר

לקראת יום הבחירות אנחנו מבקשים לשתף בקטעי מידע ותשובות מעניינות באתר – וזכרו להצביע!

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי ביטוח (תשס"ג–תשע"ז, 2003–2016)

הוועדה למונחי הביטוח של האקדמיה פעלה בחסות איגוד חברות הביטוח בישראל והתאחדות חברות לביטוח חיים. הוועדה דנה במונחים מענפי הביטוח השונים, כגון ביטוח כללי, ביטוח ימי, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, פנסייה וחיסכון ארוך טווח, ביטוח משנה, אקטואריה ועוד.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי סוציולוגיה (תשנ"ג–תשע"ו, 1993–2015)

הוועדה הוקמה בשיתוף האגודה הסוציולוגית הישראלית ופעלה באוניברסיטת חיפה. הוועדה הכינה מילון ובו כ־1,900 מונחים במגוון תחומים: משפחה, בריאות, ארגונים, קבוצות אתניות, הרעיון השיתופי, תנועות חברתיות ותאוריה סוציולוגית.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי רפואה (תשס"ג–תשע"ד, 2003–2014)

הוועדה למונחי רפואה קובעת מונחים במקצועות הרפואה שטרם נידונו בוועדות הקודמות לה, במטרה להעמיד חלופות עבריות לרשות המתעניינים בתחומי הרפואה.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי תחבורה ימית: כלי שיט קטנים ומעגנות (תשס"ב–תשע"ג, 2002–2013)

הוועדה הוקמה כתת־ועדה של הוועדה למונחי תחבורה ימית, והכינה רשימה הכוללת מונחים מתחום התחבורה הימית הכללית ומונחים ייחודיים לכלי שיט קטנים ומעגנות.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי תקשורת ההמונים (תשס"ט–תשע"ב, 2009–2012)

הוועדה למונחי תקשורת ההמונים דנה במונחים מתחומי העיתונות הכתובה, העיתונות המקוונת, הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.

המשך קריאה>>

תגובת נשיא האקדמיה על התוכנית להוראה באנגלית באוניברסיטה העברית

מאת : משה בר־אשר

ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון

מאת : זהר עמר

ישראל אהרני כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית העברית.

המשך קריאה>>

לפתרונהּ המתוקן של חידה מאת משה בן אברהם דרעי הקראי

מאת : אורי מלמד

מדור שירי החידה בתקופת ימי הביניים קנה לו מקום מכובד הן בשירת ישמעאל הן בשירת ישראל. אחד ממחברי שירי החידה היה משה בן אברהם דרעי הקראי, שחי ופעל באלכסנדרייה של מצרים במחצית השנייה של המאה הי"ב.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי תחבורה יבשתית (תשנ"ה–תשע"ב, 1995–2012)

בעקבות פנייתו של שר התחבורה ישראל קיסר לאקדמיה ללשון העברית הוחלט להקים את הוועדה למונחי תחבורה. הוועדה פעלה באמצעות תת־ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המשך קריאה>>

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי איכות הסביבה (תשנ"ח–תשע"ג, 1998–2012)

הוועדה למונחי איכות הסביבה בשיתוף מכון התקנים הישראלי פעלה ביחידת העריכה וההוצאה לאור במכון התקנים. הוועדה הכינה שתי רשימות מונחים: מונחי איכות הסביבה (תשע"א) ומונחי הדברה (תשע"ג).

המשך קריאה>>

עֲרַאי ואֲרָעִי

שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא, אך הן נבדלות זו מזו בכתיב ובשימוש: הראשונה משמשת לרוב סומך בצירופי סמיכות כגון 'ישיבת עֲרַאי'; והשנייה היא שם תואר כגון בצירוף 'תושב אֲרָעִי'.

המשך קריאה>>

רמון

בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון.

המשך קריאה>>

עוזי

משמעות השם עוזי איננה רק 'כוחי' אלא גם 'מחסי' ויש אף סבורים 'שירי' (אם כי משמעות זו מסופקת מאוד).

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי היין (תשס"ז–תשע"ב, 2007–2011)

בוועדה למונחי היין השתתפו ייננים, עיתונאים המסקרים את תחום היין ואנשי אקדמיה בתחום החקלאות המתמחים בגידול גפנים וביין, ונציגי האקדמיה ללשון העברית. הוועדה הכינה רשימה של כ־220 מונחים.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי ביולוגיה (תשמ"ד–תשס"ט, 1984–2009)

הוועדה למונחי ביולוגיה כללית עמלה שנים רבות על הכנת מילון מקיף המחזיק כ־2,700 מונחים שנאספו משני מונחים לביולוגיה כללית באנגלית וממקורות נוספים.

המשך קריאה>>

חתן פרס ישראל – פרופ' אהרן ממן

ברכות מאליפות לפרופ' אהרן ממן, סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית – חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי ספרות (תשס"ג–תשס"ח, 2003–2008)

הוועדה למונחי הספרות שחברו בה אנשי ספרות בכירים וחברי האקדמיה ללשון העברית הכינה מילון בן שלושה פרקים: (א) הסיפורת, (ב) השירה, (ג) שירה ופיוט בימי הביניים.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי הבנקאות ושוק ההון (תשנ"ג–תשס"ו, 1993–2006)

בוועדה למונחי שוק ההון והבנקאות חברו בכירים בתחום ובראשם גדעון להב, יו"ר הוועדה, וחברים מן האקדמיה ללשון העברית. בתריסר שנות עבודת הוועדה הוכנו שלושה פרקים של רשימות מונחים, ואלה אוחדו למילון מונחים מקיף.

המשך קריאה>>

הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל (תשנ"ג–תשס"ג, 1993–2003)

הוועדה שמה לה למטרה להכין רשימה מעודכנת של שמות צמחי הארץ. בוועדה כיהנו בוטנאים מן האוניברסיטאות ומן החברה להגנת הטבה ונציגי האקדמיה ללשון העברית והיא קיימה שמונים וחמש ישיבות.

המשך קריאה>>

אַצִּילֵי יָדַיִם

מה אצילי ידיים – החלק העליון של היד? בתי השחי? ואולי המרפקים? התשובה תלויה בתקופה.

המשך קריאה>>

אַרְכֻּבָּה

ארכובּה היא ברך. מן המשמעות של ברך קיבלה המילה ארכובה משמעות של כלי כָּפוף, וכיום בעיקר ידית כפופה.

המשך קריאה>>

צֶדַע

צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ממנו המילה הַצְדָּעָה – מחוות כבוד צבאית שבה שמים את היד על הצדע.

המשך קריאה>>

לְכָל מַאן דְּבָעֵי

הביטוי הארמי 'לכל מאן דבעי' עניינו 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'. בעברית החדשה הביטוי משמש בעיקר בפתיחת הודעות הפונות לכל איש ואיש, כגון מכתבי המלצה.

המשך קריאה>>

לָא מִנֵּהּ ולָא מִקְּצָתֵהּ (לא מניה ולא מקצתיה)

מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית" של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר' נחמן בר יצחק "לא מינה ולא מקצתה!" – אסור שתהיה בו גאווה כלל.

המשך קריאה>>

מִנֵּהּ וּבֵהּ (מניה וביה)

'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. בעת החדשה נוספה לביטוי משמעות של זמן – 'מייד', 'בו במקום'.

המשך קריאה>>

בְּעָלְמָא

'בעלמא' פירושו 'בָּעוֹלָם', והמשמעות – סתם, ללא כוונה מיוחדת, ומכאן דבר לא חשוב ואף דבר שאין בו ממש. למשל: 'דברים בעלמא' (דברים סתם, שאינם מחייבים).

המשך קריאה>>

בְּשׂוֹם שֶׂכֶל

בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא".

המשך קריאה>>

יִשְּׁרוּ אֶת הַהֲדוּרִים

האם יש חלופה עברית למילה meme?

למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם.

המשך קריאה>>

נריה ריבלין – חתן הפרס לשנת תשע"ט

ד"ר ברק דן – חתן הפרס לשנת תשע"ט

מארס או מרץ

בדרך כלל הוגים בעברית את שמות החודשים לפי ההגייה הגרמנית, ועל כן רווחת ההגייה מֵרְץ. אך יש המקפידים לקרוא בעברית לחודש בשמו הרומי (על שם האל) מַארס.

המשך קריאה>>

לַחְפֹּר או לַחֲפֹר – שם הפועל בבניין קל

מה יהיו צורות שם הפועל בבניין קל כאשר כאשר פ' הפועל היא מן העיצורים הגרוניים ה' או ח' או ע'?

המשך קריאה>>

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה מאת ורד סיידון – חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה.

המשך קריאה>>

"אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"

דוברי העברית נוטים לתפוס את המילה 'אישה' כצורת נקבה של 'איש' – האומנם? מבחר תשובות לשאלות בענייני לשון עברית ויום האישה הבין־לאומי.

המשך קריאה>>

איך הולכים לישון בעברית

הביטוי הרווח בעברית בת ימינו הוא ללכת לישון. כמובן אין סיבה לפסול כל ביטוי אחר מן הספרות העברית לדורותיה.

המשך קריאה>>

הקריב וקירב

נשאלנו אם תקני לומר "הוא הקריב את הכיסא לשולחן". שימוש זה תקני לחלוטין, אך כיום אפשר למצוא אותו בעיקר בלשונם של ילדים וגם בלשון הספרותית.

המשך קריאה>>

ימני ושמאלי

מן המילים  יָמִין ושְׂמֹאל נגזרים שמות תואר בתוספת הסיומת ־ִי, וצורתם אינה הצורה הצפויה: משְׂמֹאל מתקבל שְׂמָאלִי (ולא שְׂמֹאלִי), ומימין – יְמָנִי (ולא יְמִינִי).

המשך קריאה>>

קבוצות בעלי חיים בעברית

לקבוצות בעלי חיים משמשים בעברית ימינו בעיקר ארבעה־חמישה שמות: עֵדֶר, לַהֲקָה, נְחִיל, עֵדָה, וכמובן היחידה הבסיסית, שנשאלה מבני האדם – מִשְׁפָּחָה.

המשך קריאה>>

איגרות המידע

הניד ראש, נד בראשו – לשלילה?

אנחנו נשאלים הרבה אם יש ביטוי לציון תנועת הראש המסמנת "לא" – כלומר הסבת הראש מצד לצד. תשובתנו היא שאין ביטוי מדויק לתנועה זו.

המשך קריאה>>

חֲלָלִית

את המילה חללית חידש העיתונאי אורי אבנרי ז"ל עוד בראשית שנות ה־50, כשתרגם כתבה לעיתונו העולם הזה – עד אז רווח בציבור המונח "ספינת חלל".

המשך קריאה>>

מחפשים חלופה עברית ל"אנדרדוג"

אל האקדמיה ללשון הגיעו פניות למצוא למילה זו חלופה עברית, והוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור הרחב להעלות רעיונות. בסופו של דבר החליטה האקדמיה על החלופה דל־סיכוי.

המשך קריאה>>

מפתח הנושאים הלשוניים

מילה בחדשות

החלופה העברית למילה רוטציה היא סֶבֶב.

סֶבֶב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע.

המשך קריאה>>

מירון ח' איזקסון

ברכות לחברים החדשים באקדמיה (אדר א' תשע"ט, פברואר 2019)

מליאת האקדמיה בחרה את ד"ר חנוך גמליאל לחבר מלא באקדמיה. המשורר והסופר מירון איזקסון וחוקר הלשון ד"ר אורי מור נבחרו לחברים יועצים.

המשך קריאה>>

הערות על לשונו של עגנון אגב קריאה ב"תמול שלשום"

מאת : גבריאל בירנבאום

אגב קריאה ביצירתו של עגנון עוררו את תשומת ליבו של כותב המאמר כמה עניינים לשוניים.

המשך קריאה>>

למד לשונך 128

מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: תַּשְׁלוּם עִתִּי, מוֹתָר עִתִּי, הַגְרָעָה, הֶזֵּק מְשֻׁתָּף, מִפְרַט סִכּוּנִים, עֵרֶךְ גֶּרֶט​

המשך קריאה>>

למד לשונך 127

מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: בִּטּוּחַ מִשְׁנֶה, אֲזִילַת תְּבִיעוֹת, בִּטּוּחַ חֶסֶר או תַּת־בִּטּוּחַ, שִׁפּוּי, נֶזֶק גְּרָר.

המשך קריאה>>

אקדם 63

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית (גיליון 63, שבט תשע"ט).

המשך קריאה>>

*אורי מור

השירים של חנה לבל

מאת : חנה לבל

המורה והמחנכת הוותיקה חנה לבל מקבוצת יבנה שלחה לנו שירים שחיברה למסיבות סיום בבית הספר היסודי בקיבוצה. השירים הולחנו, והתלמידים שרו אותם במהלך הצגות שעסקו בסיפורה של העברית ובתחייתה.

המשך קריאה>>

ועד הלשון ומלחמת הלשונות

מאת : נתן אפרתי

הפרק השביעי מתוך ספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922)

המשך קריאה>>

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

בימינו מטבע הלשון נתפס כדימוי של האדם לעץ השדה, ואולם בפסוק המקראי המשמעות הפוכה.

המשך קריאה>>

נִתְלָה בְּאִילָן גָּבוֹהַּ

לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.

המשך קריאה>>

תופת

כבר משחר ימיה נקשרה המילה תופת למעשים קשים ומזעזעים: המילה נזכרת לראשונה במקרא כמקום הפולחן בגיא בן־הינום שבו נָהגו להעביר ילדים באש למולך (מֹלֶךְ).

המשך קריאה>>

לוחות נטיית הפועל – שאלות נפוצות

חידון לשון ליום העברית תשע"ט

שירים שנכתבו באהבה לעברית

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

מאת : שושנה בהט

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (שבט תשע"ט, ינואר 2019)

האקדמיה ללשון העברית קיבלה כמה מילים חדשות שנקבעו בשיתוף הציבור: משחקן (גיימר) ועשיין (מייקר).

המשך קריאה>>

חוץ לארץ

הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל. מני אז הוא משמש בעברית לדורותיה, וכמובן גם בימינו.

המשך קריאה>>

שוד – שודים

בלשון הדיבור רווח הצירוף "נהג שׁוֹדים" לציון נהג שנהיגתו פרועה. ואולם צורת הרבים התקנית של שוד היא שֻׁדִּים בתנועת u ובמלרע, לצד הצירוף המקובל יותר 'מעשי שוד'.

המשך קריאה>>

בגדכפ"ת במילים לועזיות ובשמות זרים

"בְּבַנק" או "בְּבַּנק"? "לְפָּריז" או "לְפָרִיז"?  דרך המלך היא לשמר את ההגייה של העיצורים בּ פּ במילים ובשמות אלו, אך הרוצה לרפותן הרשות בידו.

המשך קריאה>>

תמיכה באקדמיה

מלשון יחידים ללשון אומה

עכשיו במחיר מבצע! ספרו של נתן אפרתי "מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב (1881–1922)".

המשך קריאה>>

שבוע השפה העברית ב"ביאליק" חולון

חידושי מילים של ילדים בצהרון

תזונה עברית בעברית

צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.

המשך קריאה>>

במידה ש־

השימוש בבביטוי במידה ו־ אינו תקני כלל. הצירוף הנכון הוא במידה ש־ והוא מתאים למשפטי מידה, ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו".

המשך קריאה>>

פעילות ביום העברית במרכז הנוער אמי"ת טכנולוגי אשקלון

שיתופי פעולה ויוזמות מיוחדות לרגל יום העברית תשע"ט

התרגשנו משפע היוזמות העשירות והמגוונות בבתי ספר וברחבי המרשתת והרשתות החברתיות לכבוד יום העברית תשע"ט.

המשך קריאה>>

כְּרֶגַע, כָּרֶגַע

בראשית המאה העשרים לצד הביטוי המקראי כְּרֶגַע במשמעות 'בן רגע', עולה הביטוי כָּרֶגַע במשמעות 'עכשיו'.

המשך קריאה>>

עמוס עוז איננו

האקדמיה ללשון העברית מרכינה ראש עם פטירתו של הסופר ואיש הרוח עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות וחבר האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

פרטי רכב לכניסה לאוניברסיטה העברית

כרזות במרחב הציבורי – יום העברית תשע"ט

אירועי יום העברית תשע"ט ברחבי הארץ

אירועי יום העברית תשע"ט צוינו בשורה של אירועים בגבעתיים ובסינמטקים של שדרות, תל אביב וחיפה.

המשך קריאה>>

ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו

מאת : זהר עמר, תמר רוזמרין־זאב

הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.

המשך קריאה>>

יום פתוח לרגל יום השפה העברית (טבת תשע"ט, דצמבר 2018)

לרגל יום העברית תקיים האקדמיה ללשון העברית יום פתוח ובו רבי־שיח, הרצאות, סדנאות, סיורים, חידון העברית הגדול ועוד. יום חמישי, י"ט בטבת, 27 בדצמבר, גבעת רם, ירושלים. במשתתפים: אפרים סידון, דני קרמן, רומי נוימרק, עידו קינן, לבנת בן־חמו, פרופ' אורנה קופרמן, רונית גדיש, תמיר אשמן, קובי ברקאי, רות אלמגור־רמון ועוד.

המשך קריאה>>

אירוע לציון המילון למונחי הביטוח (כסלו תשע"ט, דצמבר 2018)

איגוד חברות הביטוח והאקדמיה ללשון העברית ציינו לאחרונה את אישורו ופרסומו של המילון למונחי הביטוח באתר מונחי האקדמיה במרשתת.

המשך קריאה>>

פחזנית

מה הקשר בין המאפה החלול הקטן ובין השורש שנתן לו את שמו פח"ז – שמשמעו קלות דעת, פזיזות ואף הפקרות?

המשך קריאה>>

המילים החדשות – תשע"ט

המילים החדשות – תשע"ח

המילים החדשות – תשע"ז

המילים החדשות – תשע"ו

המילים החדשות – תשע"ה

המילים החדשות – תשע"ד

המילים החדשות – תשע"ג

המילים החדשות – תשע"ב

המילים החדשות – תשע"א

המילים החדשות – תש"ע

המילים החדשות – תשס"ט

המילים החדשות – תשס"ח

המילים החדשות – תשס"ז

המילים החדשות – תשס"ו

המילים החדשות – תשס"ה

המילים החדשות – תשס"ד

הודעה שנייה של האקדמיה בעניין ההוראה באנגלית

הודעה שנייה של האקדמיה לנושא ההוראה באנגלית באוניברסיטה העברית.

המשך קריאה>>

יום העברית תשע"ט

קהל של מאות אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, הגיעו אלינו לקריית האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים – למרות יום חורפי גשום במיוחד – כדי לציין איתנו את יום העברית תשע"ט –אפשר לצפות במושבים המרכזיים.

המשך קריאה>>

ישיבת חירום של מליאת האקדמיה (כסלו תשע"ט, דצמבר 2018)

האקדמיה ללשון העברית בקריאה להנהגת האוניברסיטה העברית להימנע מפגיעה בלשון העברית ולקיים את ההוראה בכל התארים בשפה העברית.

המשך קריאה>>

קַב וְנָקִי

הביטוי קב ונקי פירושו 'מעט אך טוב', 'מצומצם בהיקפו ומשובח בטיבו'. נוהגים להשתמש בביטוי זה לתיאור של נאום, הרצאה, מאמר וכדומה.

המשך קריאה>>

הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ

נופך הוא אחת משתים עשרה אבני החושן הנמנות בספר שמות. במשמעות מושאלת 'הוסיף נופך משלו' פירושו 'הוסיף משהו משלו לדבר', למשל לשם ייפוי.

המשך קריאה>>

אֵין בּוֹ מְתֹם

לַאֲשׁוּרוֹ

כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי?

המשך קריאה>>

עֲצַת אֲחִיתֹפֶל

עצת אחיתופל היא כינוי לעצה רעה. הרקע לביטוי הוא העצה שיעץ אחיתופל הגילוני לאבשלום במלחמתו בדוד אביו. שלא כמשמעות הביטוי הרווחת, עצת אחיתופל בסיפור הייתה דווקא עצה טובה.

המשך קריאה>>

חידון לתלמידים ליום העברית תשע"ט

לקראת יום העברית הכנו חידון חדש שבו התלמידים יוכלו לבדוק עד כמה הם אלופים בעברית.

המשך קריאה>>

דרכים ושבילים בעברית לתקופותיה

דרך ואורַח, מסילה ומסלול ואפילו משעול ומרעול – 'דרך' הוא מושג מרכזי בעולמו של האדם, ולא פלא אפוא שבעברית יש דרכים רבות לתאר שבילים, מעברים ונתיבים.

המשך קריאה>>

הוֹצָאַת דִּבָּה

שורש המילה דִּבָּה הוא דב"ב, והוא מוכר גם בלשון השמית הקדומה אכדית בפועל dabābu שמשמעו 'דיבר, תבע לדין'.

המשך קריאה>>

הדסה ברלינסקי מעירה לבן־גוריון

הדסה ברלינסקי שעבדה בארכיון משרד ראש הממשלה לא היססה לפנות ישירות לדוד בן־גוריון ולמחות לפניו שאינו חותם על כל מכתביו בעברית.

המשך קריאה>>

מחקרים בעברית בת זמננו

מאת : אורה (רודריג) שורצולד

מחקרים בעברית בת זמננו מאת אורה (רודריג) שורצולד (בסדרה אסופות ומבואות בלשון)

לרכישה במחיר מבצע באתר חנות הספרים.

המשך קריאה>>

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).

המשך קריאה>>

עוזי אורנן

חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן, מבכירי הבלשנים בארץ, מספר בעברית הנאה והקולחת שלו על ילדותו בירושלים ובתל אביב, על ימיו במחתרת, על שנותיו כתלמיד וכמרצה באוניברסיטה העברית, על פעילותו באקדמיה, ומעט גם על פעילותו הציבורית.

המשך קריאה>>

יוסף עזרא

אחי חותנתו של יוסף עזרא היה משה בר־נסים, מזכירו הנאמן של אליעזר בן־יהודה. יוסף עזרא מספר את מה שידוע לו על בר־נסים ומצר על שפועלו נשכח.

המשך קריאה>>

הדסה קנטור

הדסה קנטור, דור שביעי בירושלים, למדה באוניברסיטה העברית אצל גדולי הבלשנים העבריים ובהם הפרופסורים טור־סיני, קוטשר וגושן־גוטשטיין. קנטור עמדה בראש היחידה להבעה עברית באוניברסיטת בר־אילן, והייתה ידועה כמרצה מרתקת ומלאת הומור.

המשך קריאה>>

אברהם טל

חבר האקדמיה פרופ' אברהם טל מספר על ילדותו ונערותו, על לימודיו באוניברסיטה ועל מוריו הנערצים. עוד הוא מספר על מחקריו בעברית ובארמית של השומרונים ועל תפקידו כעורך המילון ההיסטורי של האקדמיה במשך עשרים שנה.

המשך קריאה>>

אסתר גולדנברג

חברת האקדמיה אסתר גולדנברג מספרת בעברית הרהוטה והמוקפדת שלה על ילדותה, על ימיה באוניברסיטה העברית בחוגים לפילוסופיה יהודית וללשון עברית, על מוריה פרופ' גרשום שלום ופרופ' זאב בן־חיים, ועל מה שהביא אותה להיות גם עורכת לשון.

המשך קריאה>>

יובל אבן־שושן

יובל אבן־שושן, בנו של המילונאי אברהם אבן־שושן, מספר באהבה על אביו ועל מפעליו המילוניים החשובים: "המילון החדש" למהדורותיו ו"קונקורדנציה חדשה" למקרא.

המשך קריאה>>

יהושע בלאו

חבר האקדמיה ונשיאהּ בעבר, פרופ' יהושע בלאו, הוא מחשובי הבלשנים בדורנו. בשני תחומי עיסוקו המדעי, בלשנות עברית ובלשנות ערבית כתב מחקרים פורצי דרך. בריאיון הוא מספר על ילדותו ובחרותו ועל דרכו בעולם המדע.

המשך קריאה>>

גיליון חדש של "לשוננו"

יצאה לאור חוברת פב, א של כתב העת המדעי "לשוננו", ובה מאמרים מאת נורית רייך, ריצ'ארד מדינה, גרשון חנוך ולדנברג, אריאל גבאי, אליצור א' בר־אשר סיגל, יוסף עופר ויונתן האורד וביקורת מאת תמר צבי.

המשך קריאה>>

אלמוּגים ואלגוּמים

אלמוגים (או אלגומים) שבמקרא לא ציינו בעלי חיים מרהיבים השוכנים על קרקעית הים – אלא עצים. איך קיבלה המילה את המשמעות הרווחת בימינו?

המשך קריאה>>

לִפְנַי וְלִפְנִים

הביטוי 'לפנַי ולפנים' משמש כיום בעיקר לציון 'עומק הדברים', 'הפרטים הנסתרים'. כך למשל נֹאמר: 'כדאי להיעזר במומחה המכיר את התחום לִפְנַי וְלִפְנִים'.

המשך קריאה>>

דברים כמתלהמים

הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?

המשך קריאה>>

על כתובת חנניה מירושלים

מאת : אלכסיי יודיצקי

הכותב מגיב על כמה מן ההנחות של מפענחי הכתובת ומשיב על השאלה אם הכתובת כתובה בארמית או בעברית.

המשך קריאה>>

מה תהיה החלופה העברית לגיימר?

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במונח "גיימר", וביקשה מן הציבור לבחור בין החלופות מִשְׂחֲקָן או מִשְׂחֲקַאי. בשבט תשע"ט נקבעה החלופה מִשְׂחֲקָן. השם המופשט: מִשְׂחֲקָנוּת.

המשך קריאה>>

בעל חיים או בעל חי

הצירוף 'בעל חיים' נטבע בספרות חז"ל, ואילו השיבוש המוכר 'בעל חי' מתועד לראשונה במאה ה־16.

המשך קריאה>>

חדש – הספרים שלנו באתר כותר (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

לשימוש החוקרים והסטודנטים, מעתה תוכלו למצוא ספרים רבים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית במלואם באתר כותר.

המשך קריאה>>

תוכנית – מיחזקאל ועד היום

בימינו יש תוכניות בניין וגם תוכנית עבודה ותוכנית טלוויזיה – המסע שעברה המילה תוכנית מאז הופיעה במקרא ועד ימינו.

המשך קריאה>>

עלות ומחיר

המילה עלות מקבילה בדרך כלל למילה הלועזית cost, ואילו המילה מחיר מקבילה ל־price.

המשך קריאה>>

קינוח האף וקינוח הסעודה

במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית.

המשך קריאה>>

משרה חדשה!

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית ללשון העברית לכתיבת תוכן לרשתות החברתיות.

המשך קריאה>>

מילון האקדמיה על יסוד מילון ההווה

מחפשים חלופה עברית ל"מייקר" (maker)

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצעות תמורת "מייקר" (maker) – אדם יצירתי וחובב טכנולוגיה הממציא ובונה דברים בעצמו. בעקבות הצעות הציבור נבחרה החלופה עַשְׂיָן.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

מילים חדשות שאושרו: מכונית אוטונומית – מְכוֹנִית לְלֹא נַהָג. "פייק ניוז" (fake news) – חַדְשׁוֹת כָּזָב. truffle – כְּמֵהוֹן שׁוֹקוֹלָד.

המשך קריאה>>

שמות הפרפרים בישראל (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

אושרה רשימה של כ־180 שמות של פרפרים שהכינה הוועדה לזואולוגיה בשיתוף עם מומחי פרפרים, ובהם שמות חדשים רבים.

המשך קריאה>>

חדש במאגרי המילון: המחזה "צחות בדיחותא דקידושין"

מאת : יעקב עציון

חוק המוסד העליון ללשון העברית

תקנון האקדמיה

אקדם 62

לשון חכמים לעצמן

חתימה טובה או גמר חתימה טובה?

לקראת יום הכיפורים יש המאחלים 'חתימה טובה' ויש המאחלים 'גמר חתימה טובה'. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה בדקדוק

חדש! יצאה לאור המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בדקדוק. בחוברת הוכנסו החלטות חדשות והשלמות ועדכונים להחלטות הקיימות.

המשך קריאה>>

פרופ' משה נגבי והמילה יושרה

לפרופ' משה נגבי ז"ל מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל-accountability וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא "אחריות דיווח".

המשך קריאה>>

המילה "חופשון" תחליף את "אפטר" (אלול תשע"ח, ספטמבר 2018)

לאחר 70 שנות חופשה קצרה באנגלית – יוכלו החיילים ליהנות מכמה שעות של "חופשון" לסידורים ולעניינים אזרחיים – ובעברית!

המשך קריאה>>

"כוכבים בחוץ" (תשרי תשע"ט, ספטמבר 2018)

לציון 80 שנה להוצאת הספר תקיים האקדמיה ללשון העברית אירוע מיוחד שיוקדש לשירה ולשירים של אלתרמן ביום חמישי 13.9 בגן האקדמיה.

המשך קריאה>>

קוראים ושרים אלתרמן, תשרי תשע"ט

תחת שמי ערב תשרי ירושלמי ישבנו לקרוא ולשיר יחד מיצירותיו הנפלאות של המשורר נתן אלתרמן במלאת 80 שנה לצאת ספרו 'כוכבים בחוץ'.

המשך קריאה>>

הגננת לאה זנדני וילדי גן צבר

אילת הוכמן מיכאלי ביקשה להעלות על נס את תרומתה של הגננת לאה זנדני – היא כתבה לנו: גננת זו היא מפעל חיים של למעלה מ־30 שנה של הקנייה והחדרת אהבה לארץ ישראל בכלל ולעברית בפרט בקרב מאות ילדים.

המשך קריאה>>

מי אמר שרק למורים ללשון אכפת מלשון?

אושרת ניר גילתה טעויות לשון בספר לימוד של משרד החינוך המיועד לגיל הרך, ולא שקטה על שמריה – לאחר שפנתה למשרד החינוך תוקנו הטעויות באתר המשרד והוסרו הקבצים השגויים.

המשך קריאה>>

חיים אוליאל והמילה צהלולים

קולולו? צהלולים הם קולות השמחה הקרויים בערבית זר'רדה, זר'אריד.
הזמר והיוצר חיים אוליאל מלהקת שפתיים הוא שהציע לנו את המילה, והיא אושרה בשנת תשס"א 2001 במליאת האקדמיה.

המשך קריאה>>

מילון מונחי העיתונות שמעולם לא פורסם

הוועדה לענייני לשון העיתונות קבעה לדורות כמה ממונחי היסוד בעולם התקשורת העברי, אבל רשימת המונחים שהכינה ובה כ־250 מונחים מעולם לא פורסמה.

ברבים מן המונחים משתמשים גם כיום, כגון כותרת ראשית וכותרת משנה, עורך ראשי,  מכתבים למערכת, הכחשה, מדור, עימוד, ידיעה, העתק, בעל טור וגיליון חג.

לצד אלו אפשר למצוא ברשימה מונחים שלא התקבלו. כך, למשל, במקום המונח סקירה המשמש היום הוצע סיקורת, במקום "טיפ" שעיתונאי מקבל נקבע רמיז, וכנגד "סקופ" הציע המילון שכווי.

המשך קריאה>>

משפך ומזלף

את העציצים משקים במַזְלֵף ולא במַשְׁפֵּךְ.

המשך קריאה>>

אורי אבנרי והמילה חללית

“אחת מהנאות החיים היחידות שאינן מזיקות היא שמיעת מילה שאתה עצמך חידשת” – אורי אבנרי ז"ל היה אחראי ללא מעט חידושי מילים: חללית, בליין,  חמשיר ויומון וכן הקיצורים יחצן וח”כ.

המשך קריאה>>

הכיר תודה או הוקיר תודה?

רבים נוקטים את הצירוף "הוקיר תודה", אך צירוף זה אינו אלא שיבוש – גלגול של 'הכיר תודה', וגם זה אינו אלא גלגול של צירוף אחר – 'הכיר טובה'.

המשך קריאה>>

עברית חרוצת לשון, תשרי תשע"ט

אתם מוזמנים לצפות באירוע המיוחד שנערך במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים בחול המועד סוכות – רבה שמחת דוברי העברית לדורותיהם ולתענוגותיה של שפתנו אין קץ!

המשך קריאה>>

החגיגה נמשכת ולא ממשיכה

הפועל מַמְשִׁיךְ (בבניין הפעיל) הוא פועל יוצא, כלומר יש אחריו מושא: ממשיכים בְּדבר, ממשיכים את הדבר, אך הדבר עצמו – נמשך (בבניין נפעל).

המשך קריאה>>

ליל שישי או ליל שבת

נזכיר: ליל שבת – מן הרגע שהשבת נכנסת. עד אז כל יום השישי כולו – ערב שבת. בערב שבת מתכוננים לשבת, ואילו ליל שבת הוא שבת לכל דבר.

המשך קריאה>>

לקחת חלק? ליטול חלק?

האם נאמר "לקח חלק בתחרות", "נטל חלק בדיון" או מוטב שנאמר "השתתף בתחרות" או "השתתף בדיון"?

המשך קריאה>>

אחרי 70 שנה – מחפשים חלופה עברית ל"אפטר" (אב תשע"ח, אוגוסט 2018)

צה"ל והאקדמיה ללשון העברית פונים לחיילים ולחיילות למצוא מילה עברית קצרה וקולעת לחופשה קצרה.

המשך קריאה>>

אפטר? חוּפשון!

המילואימניקים יוצאים לאפטר? החלופה העברית ל'אפטר' היא חֻפְשׁוֹן (חופשון).

המשך קריאה>>

מכיר טובה – אסיר תודה

מאת : קרן דובנוב

כאשר רוצים להביע רגשות תודה עמוקים משתמשים לעיתים בצירוף 'הכרת תודה', ויש המשבשים אותו ואומרים 'הוקרת תודה'. הצירוף הוותיק יותר, מלשון ימי הביניים, הוא דווקא 'הכיר טובה', ואילו הצירוף המקורי הוא בכלל 'החזיק טובה'.

המשך קריאה>>

המון בהצלחה?

האיחול "המון בהצלחה" רווח בלשון הדיבור, אך בלשון התקנית מוטב להימנע ממנו ולנקוט 'הצלחה רבה' או 'בהצלחה רבה'.

המשך קריאה>>

סיורים לילדים ובני נוער בחדר אליעזר בן־יהודה (אב תשע"ח, אוגוסט 2018)

האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים ובני נוער לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.

המשך קריאה>>

קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.

המשך קריאה>>

אי­ תנועה – איזה מין אי?

יש הטועים לחשוב כי שמו של אי התנועה בא לו ממילת השלילה אִי – כמו 'אי אפשר', 'אי־צדק', שהרי בשטח זה אין תנועה. אך לאמיתו של דבר מדובר במילה אִי בהוראה 'אדמה המוקפת מים מכל עבריה'.

המשך קריאה>>

השתתפות נציגת האקדמיה בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום (תמוז תשע"ח, יולי 2018)

בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום שהייתה בכ"ו תמוז (9 ביולי) בתאטרון הקאמרי בתל אביב השתתפה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, בחֶבֶר דיון בנושא מקומה של העברית בעולם השיווק והפרסום.

המשך קריאה>>

לדכא או לדכות?

בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה.

המשך קריאה>>

מכונית אוטונומית

הצביעו והציעו הצעות משלכם – מה תהיה החלופה העברית לשם התואר אוטונומי בצירופים מכונית אוטונומית, רכב אוטונומי?

המשך קריאה>>

סיורים בעקבות בן־יהודה, תשע"ח

במהלך חודש אוגוסט הזמינה האקדמיה ללשון העברית ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה בבית האקדמיה ללשון העברית בקריית האוניברסיטה בגבעת רם.

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

המשך קריאה>>

אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל (תמוז תשע"ח, יוני 2018)

בימים אלו קלטה האקדמיה את אחד האוספים הגדולים והחשובים בתחום מחקר הלשון: אלפי הקלטות נדירות המשמרות את מסורות הלשון שהועברו בעל פה בעדות ישראל.

המשך קריאה>>

שיפור הטקסט המשפטי, אביב–קיץ תשע"ח

ההשתלמות התקיימה במשרד עורכי הדין תדמור-לוי.

המשך קריאה>>

מונחי נגרות, תרפ"א (1921)

הכירו את המַסְרֶקֶת והמַחְלֶדֶת, את הכְּלִיבָה והמַכְבֵּשׁ – כל אלו ועוד התפרסמו בלוח מונחי הנגרות משנת תרפ"א (1921).

המשך קריאה>>

העברית בכנסת, תמוז תשע"ח

נציגי האקדמיה הוזמנו לתת סדרת הרצאות בכנסת במסגרת מפגשי תרבות שמארגנת ועדת החינוך של הכנסת ביוזמת יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב מרגי.
‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

המשך קריאה>>

חופש או חופשה?

שתי המילים חופש וחופשה הן מילים יחידאיות במקרא. כיצד התגלגלו לעברית בת זמננו וקיבלו את המשמעות שבה הן משמשות היום?

המשך קריאה>>

אקדם 61

יצא לאור הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

העברית ולשונות אחרות – לקט מאמרים

דרכן של לשונות הבאות במגע שיש ביניהן יחסי גומלין והן מטביעות חותמן זו על זו. כמה מקשריה המרתקים של העברית עם לשונות אחרות נדונו במאמרים קצרים שהתפרסמו בעלונים השבועיים שהפיקה האקדמיה בשנת תש"ן – שנת הלשון העברית.

המשך קריאה>>

המרכיב העברי בערבית היהודית

מאת : עפרה תירוש־בקר

בחינת היסודות העבריים שבערבית היהודית תורמת תרומה חשובה לחקר העברית ותולדותיה, כי חלקם משקפים צורות הגייה קדומות.

המשך קריאה>>

המרכיב העברי בספרדית היהודית

מאת : אורה (רודריג) שורצולד

בספרדית היהודית נשתלבו מילים עבריות לצורכי התרבות והדת, אך גם מילים רבות של חולין.

המשך קריאה>>

העברית ולשונות אירופה החדשות

מאת : גד בן־עמי צרפתי

מספר המילים בעברית שעבר עליהן תהליך של התאמה ללשונות אירופה ובייחוד לאנגלית גדול בהרבה ממה שנראה בעיון ראשון במילון.

המשך קריאה>>

עברית ויידיש

מאת : סימון הופקינס

העברית סיפקה ליידיש רובד המבדיל אותה משאר הלשונות הגרמניות, והיידיש תרמה רבות לעברית המתחדשת, ובייחוד ללשון המדוברת.

המשך קריאה>>

העברית והערבית

מאת : יהושע בלאו

העברית והערבית הן לשונות שמיות קרובות זו לזו במבנן ודומות באוצר מיליהן. בימי הביניים הושפעה העברית השפעה עמוקה מן התרבות הערבית בכלל ומן הלשון הערבית בפרט.

המשך קריאה>>

חדש בהוצאה לאור

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד מאת ד"ר אליקים ח' וייסברג. בספר מחקרים בתצורה, בתחביר ובסמנטיקה וגם על הקשר בין הלשון למתמטיקה.

המשך קריאה>>

ילקוט עברי

לקט ציטוטים על חשיבותה של העברית בתחייה הלאומית בילקוט משנות השלושים של המאה העשרים – דבריהם של גורדון, ביאליק, אוסישקין, ברנר, נורדאו ועוד.

המשך קריאה>>

סטודנט או סטודנטית לחיזוק הקשר עם הציבור והפקת אירועים

משרת סטודנט/ית בהיקף של כ־20 שעות שבועיות.

המשך קריאה>>

מעולם ולעולם

מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד.

המשך קריאה>>

התנקשות או ניסיון התנקשות?

הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח.

המשך קריאה>>

ערב עיון: "העברית בחברה הערבית" (תמוז תשע"ח, יוני 2018)

האקדמיה ללשון העברית תערוך ערב עיון שיעסוק בשפה העברית בחברה הערבית. בערב העיון ירצו בלשנים, חוקרים ואנשי חינוך יהודים וערבים.

המשך קריאה>>

שבוע הספר העברי

שבוע הספר העברי בחנות הספרים שלנו – אתם מוזמנים ליהנות מהנחה (עד 50%) על ספרים ועל מוצרים נלווים. קנו לכם וליקיריכם מתנה בעברית יפה.

המשך קריאה>>

שפה קמה

העברית בתקופת המנדט

העברית בראי המדינה

כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק

חדש בחנות הספרים! המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בכתיב, בפיסוק ובתעתיק. החוברת היא כלי עזר חיוני לעורכי הלשון ולכל מי שעיסוקו בכתיבה.

המשך קריאה>>

בשביל המילים – משחק רביעיות חידושי מילים

פנקסים – "אפשר גם בעברית"

בראשית היה השפה

הספר מראה לכל אורכו כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה. בפרק הראשון מתאר הספר את תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, ובהמשכו מתוארים הגידול באוצר המילים והשינויים בדקדוק.

המשך קריאה>>

מילון היין

מילון כיס מאה מילים

מגנטים – "אפשר גם בעברית"

עוד על שקיעי דקדוק המקרא בעברית החיה

מאת : ורד סיידון

המאמר דן בקטגוריות דקדוק מקראיות שנעלמו כליל מלשון ימינו אבל נשרדה מהן צורה אחת או צורות אחדות.

המשך קריאה>>

אירועים ברחבי הארץ

הציבור מוזמן לשלושה אירועים שייערכו בשבועות הקרובים בתל אביב, בבאר שבע ובירושלים.

המשך קריאה>>

מהאפרכסת עד המרשתת: איך העברית מתחדשת? סיוון תשע"ח

בבר פולי בתל אביב התקיים מפגש "על הבר" עם רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, על התחדשות העברית בהשתתפות קהל צעיר ומתעניין.

המשך קריאה>>

העברית בחברה הערבית, תמוז תשע"ח

קהל רב התכנס לשמוע על "העברית בחברה הערבית" בערב עיון שנערך בבית האקדמיה בהשתתפות מרצים מובילים ואנשי חינוך. אתם מוזמנים לצפות בהרצאות.

המשך קריאה>>

ברכות מאליפות

הידעתם? את המילה לָהִיט חידשה רבקה מיכאלי, המילה חודשה מן השורש העברי לה"ט ובדמיון צליל למילה האנגלית hit. 

המשך קריאה>>

מַעְתָּקָה, תַּדְפִּיס או הַדְפָּסָה?

בשלהי תרצ"ט (1939) נערך דיון בוועד הלשון העברית למציאת מונח לציון חלק שנדפס בנפרד מתוך ספר או כתב עת (reprint באנגלית).

המשך קריאה>>

למי רדרדו הפעמונים?

בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.

המשך קריאה>>

השתלמויות לשיפור הניסוח, תשע"ח

ההשתלמות לעובדים ומנהלים במשרד החקלאות נערכה בשני מחזורים במשרד החקלאות, הקריה החקלאית בבית דגן.

המשך קריאה>>

לא נס לחו

הסרח העודף

מהו סֶרַח בביטוי 'הסרח העודף' ואיך הוא קשור לפועל סָרַח? והאם יש לומר "עודף" בביטוי זה במלעיל או במלרע?

המשך קריאה>>

מסה במלעיל או במלרע?

לחלופין ולא לחילופין

כדרכו בקודש

הביטוי 'כדרכו בקודש' נאמר היום בדרך כלל בלגלוג: "כדרכו בקודש הוא ממשיך להתחמק ולא להשיב לעניין". ומה היה בראשית דרכו?

המשך קריאה>>

תשע"ז (2017): מוקם המדור לספרות התרגומים מן הערבית

מוקם המדור לספרות התרגומים מן הערבית שלמן המאה השתים עשרה. עבודת המדור מתמקדת בתרגומי התיבונים, ובראשם יהודה אבן־תיבון המכונה "אבי המעתיקים".

המשך קריאה>>

תשע"ו (2016): מתחילה עבודת ההתקנה של המקרא

עם כינונו של מפעל המילון ההיסטורי הוחלט שלא לעבד את המקרא והחיבורים המקבילים לתקופה זו בשלב הראשון. היום, כשמאגרי מפעל המילון מוצגים לכול, אנחנו מבקשים להשלים את תמונת הקונקורדנצייה של ספרות העת העתיקה בהתקנת המקרא.

המשך קריאה>>

מצעד העשורים של האקדמיה ללשון העברית (אייר תשע"ח, אפריל 2018)

האקדמיה ללשון העברית פנתה לציבור לבחור את המילים המייצגות של כל עשור. עשרות אלפי אנשים נחשפו למיזם, ומהם כ־2,000 השתתפו בהצבעה.

המשך קריאה>>

על האקדמיה

הודעות וחדשות

המילים הכי ישראליות – מצעד העשורים

אלפי גולשים בחרו את המילים העבריות המאפיינות כל עשור מאז קום המדינה.

המשך קריאה>>

על שמו של מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק

השם Majdanek מורכב מן הבסיס Majdan, שעליו נוספה סיומת ההקטנה הפולנית ek-. משמעות המילה majdan בפולנית היא 'מגרש, רחבה'.

המשך קריאה>>

הינד וסֶפֶן – מילים חדשות והחלטות בדקדוק (סיוון תשע"ח, מארס 2018)

במליאת האקדמיה אושרו בין היתר המונחים החדשים הינד (nudge) וסֶפֶן (דֵּק); אושרו שתי רשימות של שמות חרקים שהכינה הוועדה לזואולוגיה וכמה החלטות בדקדוק.

המשך קריאה>>

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר

מאת : יעקב עציון

במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי"ד והט"ו, וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.

המשך קריאה>>

"אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה"

מאת : סמי ברדוגו

אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.

המשך קריאה>>

גיליון חדש של לשוננו

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

לרכישת גיליון לשוננו החדש או מינוי שנתי לכתב העת

המשך קריאה>>

עשרת הדברות לשמירת הבריאות

בין דפי הארכיון שלנו מצאנו את עשרת הדברות לשמירת הבריאות שהתפרסמו ב"לוח החבר" של המושבה מְנַחֶמְיָה שבדרום עמק הירדן.

המשך קריאה>>

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.

המשך קריאה>>

דברים של טעם

"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.

המשך קריאה>>

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.

המשך קריאה>>

מה חדש באתר המונחים החדש?

אתר חדש של המונחים המקצועיים עלה לאוויר (אדר תשע"ח, מארס 2018)

אתר חדש של מונחי האקדמיה עלה לאוויר. באתר כ־120,000 מילים ומונחים ב־240 מילונים ורשימות מונחים שאושרו בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית כפי שנקבעו במאה וחמש השנים האחרונות.

המשך קריאה>>

על דלות הלשון והשפעתה על השיח

מאת : גיל הראבן

"זכינו ולרשותנו עומד עושר עצום של 3,000 שנה. זכינו בעושר, ואין צידוק לכך שילדינו יגדלו בדלות" – מאת הסופרת גיל הראבן.

המשך קריאה>>

מלצר

את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז).

המשך קריאה>>

עברית יפה – פתרונות

עברית בתנועה – פתרונות

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות – פתרונות

כלכלה – מה יוצא דופן – פתרונות

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט – פתרונות

איפה אפשר למצוא את זה – פתרונות

למד לשונך 122

לקט מונחים מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: דַּר רְחוֹב, אַבְהָתָנוּת, אִמְּהָתָנוּת, בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי, עִיר אַבּוּבָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 121

מילים בשימוש כללי ועוד: בַּקְבּוּקִית, חֵמֶת, כְּמוּסַת קָפֶה, קוֹדָר.

המשך קריאה>>

אקדם 60

בגיליון החדש של אקדם: "ממקסיקו לירושלים – מילון עברי–יידי בכתב יד הופקד בארכיון האקדמיה"; סיכום יום העברית תשע"ח ועוד.

המשך קריאה>>

"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"

מאת : עמוס עוז

אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה יפהפייה נרדמת, לא שפה מתה.

המשך קריאה>>

חידון מילים מתבלבלות – פתרונות

כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?

בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים – מה פשר הדברים?

המשך קריאה>>

בין שפת המקורות לעברית המודרנית, תמוז תשע"ח

הסדנה מטעם המרכז להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות בעולם נועדה למורי העברית במוסדות אקדמיים בחו"ל.

המשך קריאה>>

על טעם וריח אין להתווכח – חידושו של אברהם שלונסקי

בקטע מכתב העת "כתבים" משנת 1927 – כמה הצעות של שלונסקי למילים חדשות ואף לשני פתגמים עבריים.

המשך קריאה>>

אב למדקדקים ומורא לסופרים

עוד שיר של מחבר "התקווה"

נפתלי הרץ אימבר הוא משורר ההמנון הלאומי "התקווה". עיתון המליץ מיום י"ב באלול תרס"ב, 14.9.1902, חושף לפנינו שיר נוסף פרי עטו תחת הכותרת "בחזון".

המשך קריאה>>

פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה

ברכות חמות לעמיתנו ד"ר נתן אפרתי, לרגל זכייתו בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ח.

המשך קריאה>>

עובד או עובדת לריכוז קשרי חוץ וחוגי הידידים

המשרה בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.

המשך קריאה>>

עידית

עִדִּית היא אדמה משובחת. היא נזכרת בספרות חז"ל לצד (אדמה) בינונית ו(אדמה) זיבורית. בעברית החדשה הורחב משמעה של עידית לציון דבר בעל ערך גבוה ולאו דווקא אדמה.

המשך קריאה>>

נִיר

המילה ניר מקורה בתנ"ך, כגון בנבואת ירמיהו: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה זו ניתנו כמה הסברים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש.

המשך קריאה>>

שיבושי לשון ברדיו הארץ ישראלי

כאז כן היום – כחודשיים לאחר פתיחת השידורים ברדיו העברי בארץ נשלחה אל מנהל הרדיו הארץ ישראלי רשימה קצרה של תיקוני הגייה שאף כיום לא נס לחם.

המשך קריאה>>

חיים גורי הלך לעולמו

"זה היה טעם חיי, לכתוב ולחיות במקום הזה"
חיים גורי, אחד מהיוצרים החשובים בתרבות העברית והישראלית, הלך לעולמו והוא בן 94.

המשך קריאה>>

חלופות עבריות לשמות בתי עסק – חטיבת הביניים נחשון, חבל מודיעים

העבודה המתוארת במצגת הוכנה במסגרת המיזם של האקדמיה ללשון העברית ק"ן לבן־יהודה כן לעברית בשנת תשס"ח, וזכתה במקום הראשון.

המשך קריאה>>

חידון מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתבלבלים ביניהן.
התדעו להבחין בין המילים הדומות?

המשך קריאה>>

קן לציפור

הציפורים בטבע מקננות בקינים עוד מימי המקרא. בימינו גם לנמלים ולצרעות יש קן, ובהשאלה הקן משמש גם לבני אדם.

המשך קריאה>>

מגורי בעלי חיים בקיבוץ – סיומת ־ִיָּה

ריבוי ענפי בעלי החיים בקיבוצים הצריך המצאת שמות חדשים, ולשם כך שימשה הסיומת ־ִיָּה.

המשך קריאה>>

הלול והשובך

ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך?

המשך קריאה>>

כְּלוּב

בעלי חיים בשבי מוחזקים לעיתים בכלוב. במקרא כלוב הוא תיבה קלועה שמחזיקים בה ציפורים: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף" (ירמיהו ה, כז), וכן סל קלוע לפירות: "כְּלוּב קָיִץ" (עמוס ח, א–ב).

המשך קריאה>>

הבֵּיבָר וגן החיות

למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.

המשך קריאה>>

הסכת על קצה הלשון

גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן בהסכת של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות הלשון השונות שלה, עבודת האקדמיה והתפתחות השפה בימינו.

המשך קריאה>>

מסע בין עננים

בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.

המשך קריאה>>

ערב הוקרה לפרופ' אלישע קימרון, תמוז תשע"ח

לרגל זכייתו של חבר האקדמיה פרופ' אלישע קימרון בפרס ישראל נערך לכבודו ערב הוקרה.

המשך קריאה>>

פעילויות חינוכיות ביום העברית תשע"ח

מיזמים כיתתיים ובית־ספריים לרגל יום העברית תשע"ח בהשפעת מיזמים שהצענו באתר האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

הכרזות ליום העברית תשע"ח – בתחנות אוטובוסים בתל אביב

בתחנות אוטובוסים בתל אביב, העיר העברית הראשונה, מוצגות כרזות שהכנו ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.

המשך קריאה>>

עיוני לשון ועיוני דקדוק בעברית המקרא, שבט תשע"ח

באקדמיה ללשון העברית נערך כינוס מדעי בין־לאומי בן ארבעה ימים שעסק בלשון ובדקדוק של עברית המקרא – בהשתתפות חוקרים חשובים מן הארץ ומחו"ל.

המשך קריאה>>

איזו מין מילה

אתם מוזמנים להאזין לפינות השבועיות של תמר קציר, עורכת התוכן המדעי באתר האקדמיה, בתוכנית 'מועדון ארוחת הבוקר' 103fm.

המשך קריאה>>

מי חידש את המילה מַסּוֹק

מאת : עוּרית בוגר, רונית גדיש

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?

המשך קריאה>>

ועדת הפרסומים

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות?

אחד ממאפייניה הבולטים של לשון הצבא הוא ראשי תיבות. התדעו לפענחם נכונה?

המשך קריאה>>

עברית יפה – אותיות משותפות

עברית בתנועה

השתתפו בחידון: התדעו לזהות מה הפירוש הנכון של המילה?

המשך קריאה>>

כלכלה – מה יוצא דופן?

השתתפו בחידון על מילים מעולם הכלכלה – התדעו לזהות איזו מילה יוצאת דופן?

המשך קריאה>>

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט

תלמידות יוצרות בעברית

במסגרת התוכנית למצוינות ומנהיגות חברתית אמירים בבית הספר שחקים בנהריה הפיקו תלמידות כיתה ז' סרטונים לקראת יום השפה העברית תשע"ח. בליווי צוות בית הספר התלמידות הפיקו, צילמו וערכו את הסרטונים הללו.

המשך קריאה>>

12 עובדות מעניינות על העברית

לכבוד יום העברית תשע"ח אנחנו מגישים לכם 12 עובדות מעניינות שידעתם ואולי לא ידעתם על השפה האהובה שלנו.

המשך קריאה>>

איפה אפשר למצוא את זה?

במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של חידונים על מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.

המשך קריאה>>

המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה – מִלּוֹן

אליעזר בן־יהודה יוצא נגד צירוף המילים 'ספר מלים' שאינו אלא תרגום בבואה של מילה בגרמנית. 160 שנה להולדתו של בן־יהודה

המשך קריאה>>

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לרגל יום העברית (טבת תשע"ח, ינואר 2018)

בישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת לקראת יום העברית השתתפו חברי כנסת, חברי האקדמיה ועובדיה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך ומוזמנים נוספים. בישיבה דנו הדוברים בלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים.

המשך קריאה>>

אהרן אפלפלד ז"ל

חבר האקדמיה, הסופר אהרן אפלפלד, הלך לעולמו. לזכרו אנו מביאים דברים שאמר בפתח דברי התודה שלו על קבלת פרס האקדמיה ללשון העברית על שם אסרף בשנת תשע"ב.

המשך קריאה>>

70 שנות מדינה עברית – כרזות במרחב הציבורי

לקראת יום העברית תשע"ח ובמלאת שבעים שנה למדינת ישראל הוכנו שש כרזות ססגוניות המוצגות במרחב הציבורי ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.

המשך קריאה>>

פודקאסט – הֶסְכֵּת!

מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור.

המשך קריאה>>

ישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת, טבת תשע"ח

ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת ציינה את יום העברית בישיבה מיוחדת רבת משתתפים תחת הכותרת "הלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים".

המשך קריאה>>

"דברו עברית, בפקודה"

קול העברית

עברית יפה

מרוויחים עם העברית

עברית שולטת!!!

מיכל

השם הנפוץ מִיכַל הוא כידוע שם בתו הצעירה של שאול ואשת דוד. ואולם משמעותו של שם זה איננה ברורה, והועלו הצעות מהצעות שונות לביאורו.

המשך קריאה>>

החלטות האקדמיה: כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק

לעורכי הלשון, לעורכים בכלל ולקהל הכותבים: יצאה לאור חוברת המאגדת את הכללים שקבעה האקדמיה בשלושה תחומים: הכללים החדשים של הכתיב המלא, כללי הפיסוק במהדורה מעודכנת וכללי התעתיק.

המשך קריאה>>

מורים ותלמידים

ידידים ותורמים

חוקרים ואנשי מקצוע

איך החלטתי לחבר מִלּוֹן?

"בעוד שהשיבה לארץ אינה בידינו ותלויה היא ברצון המֹשלים עתה עליה, השיבה ללשון האבות היא בידינו, ואין איש יכול למנע אותנו מזה אם רק נרצה".
161 שנה להולדתו של אליעזר בן־יהודה

המשך קריאה>>

כרזות להדפסה

בעקבות בקשות רבות שקיבלנו אנחנו מציעים כעת אפשרות להדפיס את האיורים והרשומות מדף הפייסבוק לשימוש בכיתה, ללוח המודעות בעבודה או לכל שימוש אחר.

המשך קריאה>>

על 'שמץ', 'שמץ פסול' ומה שביניהם

מאת : אריאל שוה

המילה שמץ מתועדת במקרא פעמיים: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (איוב ד, יב); "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּו" (שם כו, יד). במחקר החדש התלבטו מאוד בגיזרונה של המילה, ובזיקה שלה אל שִׁמְצָה – מילה סתומה אף היא.

המשך קריאה>>

ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".

המשך קריאה>>

עץ או פלי?

מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)".

המשך קריאה>>

פרסומים בתקשורת

מילים ומונחים חדשים והחלטות בדקדוק (כסלו תשע"ח, דצמבר 2017)

במילים שאושרו: בקבוקית תמורת אמפולה, כמוסות קפה תמורת קפסולות קפה, אבהתנות (פטריארכליות) ואימהתנות (מטריארכליות).

המשך קריאה>>

מבחר מונחים מן הפרק תורת הצורות

הבו לנו מונחי בנאות

בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות".

המשך קריאה>>

בן־גוריון והמינוח העברי

ערב קום המדינה פנה דוד בן־גוריון אל ועד הלשון בעניין קביעת מונחים בעברית למוסדות המדינה והשלטון. המכתב נשלח ביום כ"ד בשבט תש"ח (4 בפברואר 1948), בעיצומה של מלחמת העצמאות.

המשך קריאה>>

"המנון גדוד המילואים"

בעת שירות מילואים של המילונאי אברהם אבן־שושן הוא שינה קצת את הפזמון של שיר הלצון של אברהם שלונסקי "תה ואורז יש בסין" כדי ליצור את "המנון גדוד המילואים".

המשך קריאה>>

פרופ' זאב בן־חיים על מעורבותו של דוד בן־גוריון בהקמת האקדמיה ללשון העברית

ביקור תלמידי בית הספר ברנקו וייס מרעות

אמפולה – פַּכִּית או בקבוקית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להצביע על החלופה המועדפת למילה אמפולה – פכית או בקבוקית. הציבור תמך בהצעה בקבוקית ברוב גדול. גם במליאת האקדמיה היה הרוב בעד בַּקְבּוּקִית, והמילה אושרה בכסלו תשע"ח.

המשך קריאה>>

על חידוש הפועל "רשרש" מתוך "מלון לחדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב התרצ"ה (בחודש העשירי למות המשורר)

מתרגלים כתיב מלא – מה ההבדל?

חידון: התדעו לזהות מה ההבדל בין המילים?

המשך קריאה>>

מתרגלים כתיב מלא – מה הכתיב הנכון?

בחרו את המילה הכתובה לפי כללי הכתיב המלא.

המשך קריאה>>

מתרגלים כתיב מלא – וי"ו המציינת עיצור

מתרגלים כתיב מלא – יו"ד המציינת עיצור

מתרגלים כתיב מלא – שאלות אתגר

השתלמות לחוקרים וסטודנטים להכרת אתר מאגרים, תשע"ז

השתלמות ייעודית לסטודנטים המבקשת ללמד כיצד להשתמש באתר מאגרים ולהפיק ממנו את המרב.

המשך קריאה>>

הצהיר והצהרה

הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.

המשך קריאה>>

עד כמה אתם עבריים?

לרגל יום העברית אנחנו מפרסמים שאלון נרחב שבעזרתו תוכלו לבדוק אחת ולתמיד:
עד כמה אתם עבריים?

המשך קריאה>>

למד לשונך 119

לקט מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: כְּפַרְוָר, רַב־כְּרַךְ, מֶרְחַב שֵׁרוּת, רוֹעִיּוּת, מִנְדָּד.

המשך קריאה>>

סיפורו של ארון ספרים ישן

השוויון המגדרי, הלשון העברית והאקדמיה (מרחשוון תשע"ח, אוקטובר 2017)

העברית: שפה, תרבות וחינוך מאת זאב ז'בוטינסקי, מרחשוון תשע"ח

בתיאטרון הבימה בתל אביב נערכה התכנסות חגיגית לרגל הוצאת הספר העברית: שפה, תרבות וחינוך מאת זאב ז'בוטינסקי.

המשך קריאה>>

מפעולות ועד הלשון

שמיני עצרת

הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא של שני שמות העומדים זה לצד זה ומציינים את אותו הדבר (צירוף תמורה): (יום) שמיני (שהוא) עצרת.

המשך קריאה>>

מפגש לזכרו של איש האקדמיה ללשון העברית פרופ' ראובן מירקין ז"ל

לשון המשפט, חורף תשע"ח

ההשתלמות נערכה בעשרה מפגשים בחורף תשע"ח.

המשך קריאה>>

עידו ועודד

"ביאליק והעברית" – ערב עיון בחצר האקדמיה ללשון העברית (אלול תשע"ז, ספטמבר 2017)

אקזיט עברי

איך אומרים בעברית אקזיט? ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
בדיון שהיה בעבר בוועדה למילים בשימוש כללי עלו ההצעות תְּצוּאָה (על משקל תְּשׂוּאָה) והֶנְפֵּק, אך היו שטענו שדי במילים הקיימות מימוש והנפקה. ומה דעתכם?

המשך קריאה>>

ביאליק והעברית, תשרי תשע"ח

האקדמיה ללשון העברית קיימה ערב עיון מיוחד שהוקדש ליוצר הגדול ונשיא ועד הלשון העברית חיים נחמן ביאליק.

המשך קריאה>>

זַרְבּוּבִית

הודות למערכון של הגשש החיוור רבים יודעים איך קוראים ל"צ'ופצ'יק של הקומקום" – על מקור המילה 'זרבובית'.

המשך קריאה>>

ערכה לפייסבוק

יהונתן גיל רוסן ממן

חנן אריאל

חנה שויקה

דינה נחליאל

אורי הולצמן

קולות בעלי חיים

כל ילד יודע שכלב נובח וחתול מיילל. המתקדמים יציינו גם את זמזום הדבורה ואת קריאת התרנגול. אבל האם ידעתם מה הוא קולם של הצבי, הזאב והגמל?

המשך קריאה>>

מילים יפות לאוהבים

ט"ו באב הוא חגיגה לאוהבים והזדמנות קסומה לבטא רגשות בשפה עשירה, תנ"כית ופיוטית.

המשך קריאה>>

פיענוח קטע של מגילה לא ידועה ממגילות קומראן המזכיר את עונשו של אדם הראשון (אב תשע"ז, אוגוסט 2017)

יהלום בספיר: מאבני החן שבדיוואן הנגיד

מאת : שולמית אליצור

במאמר הכותבת עומדת על הקשר בין שיר היין של שמואל הנגיד "יָהֲלוֹם בְּסַפִּיר" ובין הדימוי הזוהר והצח כיהלום של כתיבתו.

המשך קריאה>>

יצא לאור הכרך הראשון של המשנה על פי כתב יד קאופמן (אב תשע"ז, אוגוסט 2017)

השתלמות לחובבי הלשון להצגת כללי הכתיב החדשים, תשע"ז

למד לשונך 118

לקט מן המילון למונחי ביטוח שאושר בשנת תשע"ז: דְּמֵי בִּטּוּחַ, אָבְדָן גָּמוּר, אֲסֻנָּה, אֹגֶד, חֶבְרַת מַרְאִית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 117

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ז: יְסוֹדָנוּת, טִיסַת חֶסֶךְ, צְפִיַּת רֶצֶף, נִזּוּם, מַצִּיתָן.

המשך קריאה>>

אקדם 58

דתי, חילוני וחוזר בתשובה

מאת : גבריאל בירנבאום

בעקבות בקשה שהגיעה לאקדמיה לקבוע מחדש את גדרי המשמעות של המושגים שבכותרת ולהחליף את מקצתם מסביר כותב המאמר כי משמעותה של מילה אינה אלא זו שמקנים לה דוברי השפה, ואין מקום שהאקדמיה תתערב בכך.

המשך קריאה>>

מושב האקדמיה בקונגרס העולמי למדעי היהדות, אב תשע"ז

במושב בקונגרס העולמי השבעה עשר למדעי היהדות הרצו ארבעה חוקרים מעובדי האקדמיה על פירות עבודתם בהשתתפות קהל רב.

המשך קריאה>>

*עירית לינור

סיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה, תשע"ז

האקדמיה ללשון העברית הזמינה ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה במהלך חודש אוגוסט 

המשך קריאה>>

חנוך גמליאל

שמחה קוגוט

*אבי שמידמן

דרוש שְׁלוּקֶר עברי

שלוקר הוא תיק לנשיאת מים ולוֹ צינורית ארוכה בעלת פייה. השימוש בו נפוץ בקרב מטיילים ורוכבי אופניים. הגיעה אלינו הצעה לקרוא לשלוקר לְגִימוֹן. פנינו לציבור וקיבלנו תגובות על ההצעה וכן הצעות נוספות. בסופו של דבר הוחלט במליאת האקדמיה על החלופה העתיקה חֵמֶת.

המשך קריאה>>

תגובת המזכירות המדעית להערות הציבור בעניין כללי הכתיב החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

יום השתלמות לחובבי הלשון – הכרטיסים אזלו

חידון רובדי לשון – פתרונות

רובדי לשון

המילים שאנחנו משתמשים בהן – חלקן מן המקרא, חלקן מלשון חז"ל, אחרות מימי הביניים, וחלקן נוצרו בעברית החדשה. נסו כוחכם בזיהוי מילים מרובדי הלשון השונים.

המשך קריאה>>

חידון זכר או נקבה – פתרונות

מה הצורה התקנית?

התוכלו להגיד מה הצורה התקנית לפי כללי האקדמיה ללשון העברית?

המשך קריאה>>

חידון מה הצורה התקנית – פתרונות

נסו את כוחכם ומצאו מה הצורה הנכונה. אם ידעתם ואם לא ידעתם – כאן תוכלו למצוא תשובות והסברים.

המשך קריאה>>

מה הכתיב המומלץ?

התדעו מה הכחיב עליו ממליצה האקדמיה ללשון העברית?

המשך קריאה>>

ד"ר דורון יעקב – חתן הפרס לשנת תשע"ז

ד"ר אמיר געש – חתן הפרס לשנת תשע"ז

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

נסו את כוחכם בחידון מאתגר על מילים ועל המשותף ביניהן.

המשך קריאה>>

מה משותף לקבוצות המילים?

מה משותף לדייל ומשקפת? ומה הקשר בין עגלון, אחיין ושלומיאל?
חידון פתוח מאתגר למוחות מחודדים במיוחד.

המשך קריאה>>

חידון מה פירוש המילה – פתרונות

מה פירוש המילה?

התדעו מה הפירוש של כל אחת מהמילים?

המשך קריאה>>

מאיזו שפה שאולות המילים?

מילים רבות הגיעו אלינו משפות זרות. חלקן כה שגורות בפינו עד שאיננו חשים בזרותן.
התדעו מה שפת המקור של המילים?

המשך קריאה>>

חידון מילים שאולות – פתרונות

מה היחיד? מה הרבים?

יש מילים השגורות בפינו בעיקר בצורת היחיד ויש המוכרות יותר דווקא בצורת הרבים.
התדעו מה הן הצורות התקניות?

המשך קריאה>>

חידון מה משמעות המילה החדשה – פתרונות

מה משמעות המילה החדשה?

יש אנשים שמשתמשים בחלופון כדי למצוא חלופות עבריות למילים לועזיות, ויש אנשים שכבר מכירים אותן. לאיזו קבוצה אתם שייכים?

המשך קריאה>>

חידון מי חידש את המילה – פתרונות

מי חידש את המילה?

מילונאים, סופרים, זמרים, פרשנים ויוצרים – כולם מחדשים מילים בעברית.
התדעו מי חידש כל אחת מהמילים?

המשך קריאה>>

י' המציינת עיצור – פתרונות

ו' המציינת עיצור – פתרונות

ד"ר ורד סיידון – כלת הפרס לשנת תשע"ז

ישיבת מליאה חגיגית של האקדמיה בבית נשיא המדינה (סיוון תשע"ז, מאי 2017)

חידון חקלאות עברית – פתרונות מלאים והרחבות

אגלט (קצה השרוך) בעברית

בעקבות בקשות חוזרות ונשנות מן הציבור, הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבהקשה להציע חלופות עבריות למילה אַגְלֶט – החלק הקשיח העוטף את קצה השרוך ומאפשר להשחילו בקלות לחור המיועד לו (בנעליים, תיקים ועוד). הצעות רבות התקבלו אך אף אחת מהן לא זכתה ברוב הדרוש במליאת האקדמיה.

המשך קריאה>>

לשון וחיוך

לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?

המשך קריאה>>

טובים השניים מן האחד: לחשיבותם של צירופי מלים במילון העברי

מאת : ראובן מירקין

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם ציפורה וזאב בן־חיים לשנת תשע"ז

הפרס הוענק לד"ר ורד סיידון על הישגיה במחקר הסמנטיקה והתחביר של העברית לתקופותיה.

המשך קריאה>>

שאלות פתוחות לחידוד המוחות – פתרונות

שאלות פתוחות לחידוד המוחות

נסו את כוחכם בשאלות פתוחות מאתגרות על מטבעות לשון, והעשירו את ידיעותיכם בתשובות שצירפנו להן.

המשך קריאה>>

ספינר – תלמידים מחדשים בעברית

בשבועות האחרונים פרץ לחיינו צעצוע מסתובב חדש – ה"סְפִּינֶר". לצעצוע הזה אין שם עברי, וזו הזדמנות מצוינת לתרגל עם התלמידים חידושי מילים.

המשך קריאה>>

מה פירוש המטבע ומה מקורו?

מה פירוש הביטוי? מה מקור המטבע? מה נרדף ומה מנוגד?
בחנו את ידיעותיכם בארנק המטבעות של לשוננו.

המשך קריאה>>

מה פירוש המטבע ומה מקורו – פתרונות

ניבים הפוכים

כאן תמצאו "ביטויים" המבוססים על מטבעות לשון – אך במקום המילים המקוריות באות מילים הפוכות או מנוגדות. החליפו את המילים בניגודיהן ומצאו את הניבים.

המשך קריאה>>

מה הגרסה הנכונה של הביטוי – פתרונות

דיוקן המשוררת נעמי שמר

חברת האקדמיה המשוררת נעמי שמר, תר"ץ (1930) – תשס"ד (2004), נבחרה לחברה בשנת תש"ס.

המשך קריאה>>

מה הגרסה הנכונה של הביטוי?

מטבעות לשון שגורים זוכים לעיתים לגרסאות שונות ואף משונות בלשון המתפתחת. בחרו בגרסה הנכונה לדעתכם ותגלו אם אתם מכירים את המטבע בצורתו המקורית.

המשך קריאה>>

אותיות האל"ף־בי"ת

בסדרה עשרים ושניים בולי אותיות האל"ף־בי"ת, חמישה בולי אותיות סופיות ובול אל"ף־בי"ת.

המשך קריאה>>

מאה שנה להולדת אליעזר בן־יהודה

אליעזר בן־יהודה, תרי"ח (1858) – תרפ"ג (1922), מייסד ועד הלשון העברית ונשיא הוועד עד מותו.

המשך קריאה>>

עשרים וחמש שנים לפטירתו של חיים נחמן ביאליק

המשורר והסופר חיים נחמן ביאליק, תרל"ג (1873) – תרצ"ד (1934), היה חבר ועד הלשון ונשיאו משנת תרפ"ד (1924).

המשך קריאה>>

דיוקן פרופ' יוסף קלוזנר

חבר האקדמיה פרופ' יוסף קלוזנר, תרל"ד (1874) – תשי"ט (1958), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, היה חבר ועד הלשון משנת תר"ף, ומשנת תש"ב מנשיאי ועד הלשון.

המשך קריאה>>

דיוקן המשורר שאול טשרניחובסקי

המשורר שאול טשרניחובסקי, תרל"ה (1875) – תש"ד (1943), חבר ועד הלשון משנת תרפ"ג.

המשך קריאה>>

דיוקן הסופר יהודה בורלא

חבר האקדמיה יהודה בורלא, תרמ"ו (1886) – תש"ל (1969), נבחר לחבר־יועץ בכסלו תשט"ו, נבחר לחבר־כבוד בסיוון תשכ"ז.

המשך קריאה>>

דיוקן הסופר ש"י עגנון

חבר האקדמיה הסופר שמואל יוסף עגנון, תרמ"ח (1888) – תש"ל (1970), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ו.

המשך קריאה>>

דיוקן המשורר אורי צבי גרינברג

חבר האקדמיה המשורר אורי צבי גרינברג, תרנ"ז (1896) – תשמ"א (1981), נבחר לחבר בתמוז תשי"ט. היה חבר ועד הפרסומים.

המשך קריאה>>

דיוקן הסופר חיים הזז

חבר האקדמיה חיים הזז, תרנ"ח (1898) – תשל"ג (1973), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, נבחר לחבר־כבוד בסיוון תשכ"א. נמנה עם מנסחי חוק האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

דיוקן המשורר אברהם שלונסקי

דיוקן המשוררת לאה גולדברג

חברת האקדמיה לאה גולדברג, תרע"א (1911) – תש"ל (1970), חברה יועצת משנת תשי"ט, הייתה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי.

המשך קריאה>>

מאה שנים לייסוד ועד הלשון העברית

ראשיתו של ועד הלשון בחברת "שפה ברורה" שהוקמה בשנת תר"ן (1889) בירושלים ביזמת אליעזר בן־יהודה ועוד אישים ירושלמים. במלאות מאה שנה להקמת הוועד הונפק בול מיוחד.

המשך קריאה>>

המילה העברית האהובה – יום העברית תשע"ה

במרכזו של יום הלשון העברית לשנת תשע"ה אנחנו קוראים לילדים ולמבוגרים לחשוב על העברית שלהם מזווית מיוחדת – רגשית ואישית: מה המילה העברית האהובה עליכם ביותר?

המשך קריאה>>

ברכת נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין ליום העברית תשע"ז

בארץ העברית – התכנסות בבית נשיא המדינה לרגל יום העברית תשע"ו

מטבעות לשון אהובים ליום העברית תשע"ו

הרב ישראל מאיר לאו, רות אלמגור־רמון והרב חיים סבתו שיתפו אותנו במטבע לשון הקרוב ללבם במיוחד.

המשך קריאה>>

רשימת מקורות למורים ולתלמידים

לקראת יום העברית מורים ומורות רבים מוצאים לנכון לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של לשוננו. לפניכם שפע של מקורות שיוכלו לסייע לכם בהכנת הפעילות.

המשך קריאה>>

הצעות למיזמים ליום העברית

מורים ומורות רבים מבקשים לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של העברית. לפניכם הצעות למיזמים המתאימים לתלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר העל־יסודי. ברשימת המיזמים: הכנת מחזה על חיי אליעזר בן־יהודה, מצגת מילים לבית הספר, פעילויות הקשורות בחידושי המילים, הצעת שמות עבריים לבתי עסק, משחק "טריוויה" בנושא העברית, אז והיום בעיתונות העברית.

המשך קריאה>>

מטבעות לשון – הצעות לפעילות עם תלמידים

במרכזו של יום העברית תשע"ו עמד המיזם "מטבע לשון בכל יום", ולקראתו פורסמו באתר האקדמיה סיפוריהם של עשרות מטבעות לשון. בעקבות זאת הזמנו תלמידים ומורים לפעילות מגוונת בנושא מטבעות הלשון – פעילות היפה לכל שנה.

המשך קריאה>>

שיעור מקוון: "מה היינו עושים ללא גלידה, בובה ורכבת?"

שיעור פעיל מקוון מחדר בן־יהודה שבאקדמיה ללשון העברית  – השיעור מיועד לתלמידי כיתות ד'–ו' ולחובבי העברית בכלל.

המשך קריאה>>

יום פתוח באקדמיה ללשון העברית – כ"א בטבת תשע"ז

השתלמות לשיפור הניסוח לעובדי המשרד לביטחון הפנים, תשע"ז

בהשתלמות השתתפו עובדי המשרד לביטחון הפנים ובה נערכו סדנאות ותרגולים מעשיים בנושאים מגוונים הקשורים לעברית, ובהם כללי הכתיב וכללי הפיסוק, כלליה של מערכת שם המספר, ניסוח בהיר, שימוש במילונים.

המשך קריאה>>

השתלמות תעודה לעובדי רשות מקרקעי ישראל, תשע"ז

השתלמות בסיסית למשפטנים שרכשו את השכלתם המשפטית בערבית, תשע"ז

הפרס על שם עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים לשנת תשע"ז

פרס עוזי רמון הוענק במעמד חגיגי לד"ר אמיר געש מן המדור לספרות הגאונים ולד"ר דורון יעקב מן המדור לספרות ימי הביניים.

המשך קריאה>>

היבטים חדשים של הנוסח והלשון של מגילות מדבר יהודה, סיוון תשע"ו

האקדמיה ללשון העברית אירחה את הכינוס הבין־לאומי השמיני של חוקרי לשונות מגילות מדבר יהודה בהשתתפות מיטב חוקרי לשון התקופה מן הארץ ומן העולם.

המשך קריאה>>

ש"י עגנון – סיפורת לשון וסגנון, כסלו תשע"ז

בערב העיון רב המשתתפים לציון יובל להענקת פרס נובל לסופר ש"י עגנון – נישאו הרצאות שעסקו ביצירתו מזוויות מגוונות, והוקרא הסיפור "שלום עולמים".

המשך קריאה>>

משה בְּרָוֶר

הגאוגרף פרופ' משה בְּרַוֶר פעל כיושב ראש ועדת השמות הממשלתית לחידוש כללי התעתיק של האקדמיה מתוך שיתוף פעולה עם ועדת השמות. בריאיון הוא מספר על חייו ועל אביו א"י ברוֶר, איש רוח וחלוץ הגאוגרפיה של ארץ ישראל ובאחרית ימיו חבר כבוד של האקדמיה.

המשך קריאה>>

זאב בן־חיים

אברהם אבן־שושן

חיים הזז

שאול טשרניחובסקי

חיים נחמן ביאליק

150 שנה להולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק – ביאליק היה מסור להתחדשותה של לשוננו העתיקה, ובעשור האחרון של חייו כיהן כנשיא ועד הלשון העברית.

המשך קריאה>>

"יש לשכשך לפני השימוש"

בשנת תרצ"ט (1939) פנה לוועד הלשון רוקח מנס ציונה בעניין הכיתוב הנוהג בבקבוקי תרופות "לנער לפני השימוש". בעקבות פנייתו העלה הוועד הצעות מפתיעות.

המשך קריאה>>

אַל תֹּאמַר – אֱמֹר

מבחר מתוך החוברת בהוצאת ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א (1911).
"'ועד הלשון' מבקש את כל המתענינים בשפור הדבור העברי להשתדל בהפצת הגליונות האלה בין המדברים עברית; כמו כן להודיענו (עפ"י האדריסה ח. ל. זוטא, ירושלם) את כל השגיאות השגורות בדבור."

המשך קריאה>>

מורה עברי מריגה

משה ברייטברד היה פעיל בתנועת ההשכלה ובאגודת 'מפיצי השכלה' בלטבייה, הוא היה חבר בהנהגת הסתדרות המורים העבריים, מחנך ומורה לעברית ומחבר ספר 'דקדוק לתלמידים'.

המשך קריאה>>

מפי עוללים

בשנת תש"ה (1945) התפרסמה בכתב העת 'לשוננו' רשימה קצרה של "חדושי לשון בפי תינוקות", ובה יצירות לשון חביבות של ילדים בני התקופה.

המשך קריאה>>

אולי תשתה כוס פולכוש?

לפנינו גלויה שנשלחה ממחוז מינסק (בילורוסיה) בשנת 1913. הכותב, ששמו אינו ברור, מבקש לקבל את חוברות ועד הלשון, ומציע את עזרתו בחידושי מילים.

המשך קריאה>>

איך דיווחו פעם על שוד?

ידיעה משנת תרס"א (1901) על שוד ברכבת נפתחת כך: "שלשה שודדים מתחפשים אשר נסעו במסע קיטור… התפרצו על עגלת המכונה…" – אל נוסח הידיעה בלוויית "תרגום" לעברית בת ימינו

המשך קריאה>>

אז והיום: יוצאים מהבית

מהו בית מאור וכיצד אמרו פעם שרוול? מצגת על שימושיה המגוונים של המילה בַּיִת בראשית העברית החדשה ועל תחליפיהם בעברית בת ימינו.

המשך קריאה>>

אז והיום: קפד ראשו

כמה שמות עצם בלשוננו היום התגלגלו מצירופים שבהם הם תפקדו כשם תואר. שם העצם שהיה בראש הצירוף נשמט, ושם התואר נעשה בעצמו לשם עצם וקיבל את משמעות הצירוף כולו.

המשך קריאה>>

יש חיה כזאת?

לספריית האקדמיה התגלגל עותק מיוחד של "ספר תולדות הטבע" – תרגומו הנודע של מנדלי מוכר ספרים לחיבורו של הזואולוג הראלד לנץ. הכרך הראשון נדפס בשנת 1862.

המשך קריאה>>

דירה חדשה בשפה ישנה

בכתבה מעיתון 'הזמן' שהתפרסמה בשנת תרס"ט (1909) מתואר כיצד הועבר הבנק הגדול באמריקה אל "דירתו" החדשה.

המשך קריאה>>

אז והיום: לפני שהחלטנו

מהו גיפרון ומהם זוטא ושלולית? איך קראו בעבר לרכבת ואיך כינו את הסביבון? ואיפה עד היום אפשר למצוא יעקובית, תאבדע ואמודאי? מילים רבות השגורות על לשוננו התחרו בתחילת דרכן במילים אחרות בעלות אותה משמעות. היכנסו למצגת ונסו לזהות את משמעותן של המילים המתחרות.

המשך קריאה>>

מכתב מבית המעצר בעתלית

בארכיון שלנו מצאנו את מכתבו של שאול־ליב וירצברגר ז"ל, אשר נפל במלחמת העצמאות  והוא בן 28.

המשך קריאה>>

מונחי תיאטרון

בחורף שנת תרצ"ה (1935) החל ועד הלשון בפעולה שיטתית להנחת מונחים במקצועות שונים של אומנות וספרות, וכך הוקמה גם ועדה לקביעת מונחי התיאטרון.

המשך קריאה>>

שעון בית הנתיבות

בשנת תרצ"ה (1935) פרסמה הברית העברית העולמית חוברת ובה ארבעה לוחות מאוירים של מונחים עבריים: כלי העבודה, שני לוחות של כלי המטבח ואמצעי התחבורת (תחבורה).

המשך קריאה>>

צלמון ואפונים בגני הילדים

בשנת תרע"ג (1913) פרסם ועד הלשון את מחברתו השלישית, ובו לראשונה – מונחים עבריים לגני הילדים. על הרקע למונחים אלו תוכלו לקרוא כאן.

המשך קריאה>>

מֻנְּחֵי לָשׁוֹן – הַלְבָּשָׁה וְהַנְעָלָה

"מלון מצויר להלבשה והנעלה" יצא לאור בשנת תרצ"ו (1936) בהוצאת הָאִגּוּד לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית בהשתתפות ועד הלשון העברית.

המשך קריאה>>

למד לשונך – רשימות מאוירות

כיום כמעט שאין משתמשים בטלפון חוגה, ואולם בעבר נדרשו לקבוע מונחים לחלקיו.

המשך קריאה>>

60 מילים: הזמנה לטיול בעברית

מילון הכיס ראה אור לציון מאה וחמישים שנה להולדת אליעזר בן־יהודה ולכבוד מלאות שישים שנה למדינת ישראל. במילון 61 מילים מחודשות – מילה אחת לכל שנה משנות המדינה ועוד מילה לשנה הבאה. אייר אנגלמאייר.

המשך קריאה>>

100 מילים: מאה של מילים בעברית, תרע"ב–תשע"ב

מילון הכיס המאויר ובו מאה מילים – עשר מילים לכל עשור משנת תרע"ב עד שנת תשע"ב – ראה אור לציון מאה שנים לפרסום החוברת הראשונה של זכרונות ועד הלשון ובה רשימה של מונחי חשבון. איירה אורית ברגמן.

המשך קריאה>>

מילון חזותי לכלי מטבח

מילון הכיס החזותי המובא פה בשלמותו יצא לאור בשנת תרצ"ג (1933) בתל אביב בהוצאת גדוד מגיני השפה והארגון להשלטת השפה העברית.

המשך קריאה>>

רשימת המונחים "חלקי הפרח"

רשימת המונחים "חלקי הפרח" פורסמה ב"זכרונות ועד הלשון" מחברת ג בשנת תרע"ג (1913).

המשך קריאה>>

מילון רחוב, יום העברית תשע"ז

לקראת יום העברית תשע"ז הוכנו תריסר כרזות ססגוניות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות התנוססו בשלטי חוצות ברחבי הארץ (בערים תל־אביב ואשדוד).

המשך קריאה>>

כְּלֵי עֲבוֹדָה – בעריכת יהודה פרידמן

יהודה פרידמן (1913–2005), מורה ומפקח על לימודי המלאכה מטעם עיריית תל אביב, ערך והוציא לאור עשרים לוחות הנושאים 334 מונחים עבריים לכלי עבודה בלוויית איורים.

המשך קריאה>>

קושיות לשולחן הסדר – פתרונות

מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
מוזמנים לפתור את הקושיות לשולחן הסדר.

המשך קריאה>>

חידון לחג האביב – פתרונות

זיכרונות כרך נח–סא, תשע"א–תשע"ד

קושיות לשולחן הסדר

מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
חידון מאתגר לליל הסדר.

המשך קריאה>>

סחבה, מטלית וסמרטוט

מקורה של הסחבה במקרא, ואילו המטלית והסמרטוט מקורן בלשון חז"ל – שיעור חשוב לכל חובבי הסדר והניקיון.

המשך קריאה>>

סדנה להוראה אקדמית של הלשון העברית, תשע"ז

הסדנה למורים לעברית מחו"ל עסקה בהוראת שפה זרה בכלל והוראת העברית בפרט בתקופתנו בדגש על תכנים ואמצעים דידקטיים.

המשך קריאה>>

דַּג רְקָק

המילה רְקָק אינה מכוונת לציון גודלם של הדגים אלא לציון גודלו של מקווה המים שהם נמצאים בו. רְקַק מַיִם הוא מקווה מים קטן ורדוד, מי ביצה.

המשך קריאה>>

פרופ' זאב בן־חיים ז"ל – דברי הספד

למד לשונך 116

ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו בשנת תשע"ה: מַסֶּדֶת, סֶבֶ"ר, הַמְהָרָה תֶּקֶל, תַּכְמִין.

המשך קריאה>>

למד לשונך 115

צג המחשב ומצג המחשב: על המילים צָג, מִרְקָע, מַצָּג, חַלּוֹן, חַלּוֹנִית, תֵּבָה, טֹפֶס.

המשך קריאה>>

האיורים שלכם

קראו על העברית

אקדם 57

מפגש חגיגי לציון צאתו של הספר "החצוף הארצישראלי"

קול קורא לכינוס בנושא העברית והארמית בימי הביניים – עיונים בלשון ובחכמת הלשון

רסיסים אמתיים ומדומים וחיקויים אמתיים ומדומים של דקדוק עברית המקרא בעברית החדשה

מאת : משה בר־אשר

בעברית הנכתבת ובעברית המדוברת נותרו בצידי הדרך כמה מקווי לשון המקרא שנפלטו מלשון חכמים ומהעברית החדשה. יש מהם שהם שרידים אמתיים שנשארו בעינם, ויש מהם שהם אך רסיסים מדומים.

המשך קריאה>>

יורה

לשון הקודש בארץ הקודש

מאת : שמעון פרס

העברית והארמית בימי הביניים – עיונים בלשון ובחכמת הלשון, שבט תשע"ז

בכינוס בבית האקדמיה בשיתוף החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית השתתפו חוקרים בכירים בתחום ולצידם חוקרים צעירים – מן הארץ ומחו"ל.

המשך קריאה>>

שטפן שורש

יאן יוסטן

פרשת שופטים – הסגת גבול

"טוב מכסף קניין דעת": על תרגילי כתיבה חינוכיים ושקולים מימי הביניים

מאת : שולמית אליצור

מה המשותף לשלושה משפטים שהתגלו בכתבי יד מן הגניזה הקהירית?

המשך קריאה>>

אקדם 56

"מאור עיניים" לעזריה די רוסי

מאת : מיכאל ריז'יק

תגובת האקדמיה על העיסוק התקשורתי בחלופה העברית לפריפריה (סיוון תשע"ו, יוני 2016)

חלופה עברית לפריפריה (סיוון תשע"ו, יוני 2016)

מה השאלות הנפוצות בענייני השפה העברית? (סיוון תשע"ו, יוני 2016)

פרשת נשוא – 'הניף תנופה': על המושא הפנימי במקרא ובימינו

תרי"ג מצוות – פיוט 'אזהרות' לחג השבועות

אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות.

המשך קריאה>>

מילה עברית לפריפריה

הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית וּועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית פנו לציבור לסייע במציאת חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה.

המשך קריאה>>

ברחובות ירושלים

מאת : גד בן־עמי צרפתי

מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזורוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות?

המשך קריאה>>

זיכרונות כרך נד–נז, תשס"ז–תש"ע

זיכרונות כרך נ–נג, תשס"ג–תשס"ו

זיכרונות כרך מז–מט, תש"ס–תשס"ב

זיכרונות כרך מד–מו, תשנ"ז–תשנ"ט

זיכרונות כרך מא–מג, תשנ"ד–תשנ"ו

זיכרונות כרך לח–מ, תשנ"א–תשנ"ג

זיכרונות כרך לה–לז, תשמ"ח–תש"ן

זיכרונות כרך לא–לד, תשמ"ד–תשמ"ז

זיכרונות כרך כח–ל, תשמ"א–תשמ"ג

זיכרונות כרך כה–כז, תשל"ח–תש"ם

זיכרונות כרך כא–כד, תשל"ד–תשל"ז

זיכרונות כרך יט–כ, תשל"ב–תשל"ג

זיכרונות כרך יח, תשל"א

זיכרונות כרך יז, תש"ל

זיכרונות כרך טז, תשכ"ט

זיכרונות כרך טו, תשכ"ח

זיכרונות כרך יד, תשכ"ז

זיכרונות כרך יג, תשכ"ו

זיכרונות כרך יב, תשכ"ה

זיכרונות כרך י–יא, תשכ"ג–תשכ"ד

זיכרונות כרך ט, תשכ"ב

זיכרונות כרך ז–ח, תש"ך–תשכ"א

זיכרונות כרך ו, תשי"ט

זיכרונות כרך ה, תשי"ח

זיכרונות כרך ג–ד, תשט"ז–תשי"ז

שלום שפיגל

שלמה שפאן

יצחק שנהר

אליעזר שמשון רוזנטל

נעמי שמר

דוד שמעוני

משה שמיר

מאיר שלי

אברהם שלונסקי

יצחק שלו

חיים שירמן

דוד שחר

גרשום שופמן

יצחק שבטיאל

אברהם ש' הלקין

יהודה רצהבי

אליעזר רובינשטיין

חיים רבין

אברהם קריב

ברוך קרוא

חנוך קלעי

יוסף קלוזנר

יחזקאל קוטשר

שלמה צמח

עזרא ציון מלמד

מנחם צבי קדרי

משה צבי סגל

אורי צבי גרינברג

דוד צבי בנעט

יצחק פרץ

אידל פרסמן

שמואל פרלמן

יהודה פליקס

עזרא פליישר

יעקב פיכמן

יעקב פולוצקי

דן פגיס

יזהר סמילנסקי

נחום סלושץ

ראובן סיוון

דב סדן

אנחל סאנז־בדילוס

שמשון מלצר

אהרן מירסקי

משה מיקם

משה מייזלש

שלמה מורג

מאיר מדן

אהרן מגד

דניאל לייבל

אריה לייב פאיאנס

שאול ליברמן

אריה ליאון סימון

ט. כרמי (כרמי טשרני)

יעקב כַּהַן

אברהם יעקב ברוֶר

משה ינון

חנוך ילון

שמואל ייבין

ישראל ייבין

שמואל יוסף עגנון

יוסף יואל ריבלין

אבנר טריינין

דוד טנא

משה זיידל

מנחם זולאי

שמחה זאב זאלצמאן

מאיר ולנשטיין

צבי וויסלבסקי

נפתלי הרץ טור־סיני

גדעון הנמן

שמעון הלקין

מאיר הלל בן־שמאי

שלמה דיקמן

יצחק דב ברקוביץ

אירנה גרבל

גדעון גולדנברג

לאה גולדברג

צבי ברמאיר

אפרים ברוידא

ניסן ברגגרין

אבא בנדויד

גד בן־עמי צרפתי

יחיאל בן־נון

יהודה בורלא

דב בוריס גפונוב

שושנה בהט

חיים אריה גינזברג

ישראל אפרת

אהרן אמיר

אפרים אלימלך אורבך

עלי איתן

שרגא אירמאי

חיים איזק

משה אזר

שרגא אברמסון

אברהם אברונין

ארי אבנר

סטיבן ד' פראד

ג'פרי כאן

אברהם הולץ

חיים גורי

אהרן בר־אדון

אורי שמעוני

*צרויה שלו

משה עסיס

יעקב מנצור

*מרדכי כסלו

יהודית הנשקה

אבנר הולצמן

יואל אליצור

עפרה תירוש־בקר

שמעון שרביט

אורה שורצולד

שמא יהודה פרידמן

שמואל פסברג

משה פלורנטין

אמציה פורת

יוסף עופר

עמוס עוז

חיים סבתו

שלמה נאה

מרדכי מישור

קציעה כ"ץ

חיים א' כהן

יוסף יהלום

אברהם יבין

דוד טלשיר

זיכרונות כרך א–ב, תשי"ד–תשט"ו

אפרים חזן

שמעון זנדבנק

גַּיִל הראבן

אבי הורביץ

עמינדב דיקמן

אהרן דותן

יוחנן ברויאר

משה בר־אשר

יעקב בן־טולילה

אהרן אפלפלד

סיריל אסלנוב

שולמית אליצור

אילן אלדר

קריקטורה בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי התלבטה אם לקבוע חלופה עברית למילה קריקטורה, והפנתה את השאלה לציבור. תוצאות המשאל וההצעות שהציע הציבור הועברו לוועדה, אך לאחר עיון נוסף החליטה הוועדה להסיר את המונח מסדר היום.

המשך קריאה>>

הצב, החרדון והקרפדה

מאת : דוד טלשיר

הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.

המשך קריאה>>

העברית ברשות הרבים

מאת : אהרן מגד

מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית בתיאורים בלשון גבוהה ונקייה, לסגנון הרווח היום. עוד הוא מתאר את פועלה של האקדמיה בתחום חידוש המילים.

המשך קריאה>>

"התפתחויות בלשון ימינו" מאת נמרוד שתיל, מרחשוון תשע"ו

המפגש השלישי בסדרה "רוח סתיו: ערבי ספר באקדמיה ללשון העברית", יוחד לספרו של ד"ר שתיל העוסק במחקר בלשני של העברית החדשה.

המשך קריאה>>

"מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית" מאת שמא יהודה פרידמן, תשרי תשע"ו

המפגש השני בסדרה "רוח סתיו: ערבי ספר באקדמיה ללשון העברית" יוחד לספרו של פרופ' שמא פרידמן, ונשאו בו דברים חוקרי תלמוד ולשון.

המשך קריאה>>

ועדה חדשה למונחי אפנה (אדר א' תשע"ו, פברואר 2016)

הוועדה למונחי אפנה – פניות מן הציבור

פרשת תצוה – תַּשְׁבֵּץ

אקדם 55

שיבוץ מילים יווניות בחיבורים קראיים ביזנטיים

מאת : אמיר געש

פרופ' משה בר־אשר בשיחה עם אודי אביסרור (שבט תשע"ו, פברואר 2016)

סיני תוראן

רות שטרן

אריאל שוה

נורית שובל דודאי

מיכאל ריז'יק

דורון רובינשטיין

דורית קדרי-דוידוב

יחיאל קארה

דוד פריבור

יעקב עציון

אורי מלמד

ירון לישע

דורון יעקב

אלכסיי יודיצקי

יונתן חפץ

קורדליה הסטרמן

אפרים הלבני

יאיר האס

אמיר געש

איילת בצלאל-הראל

גבריאל בירנבאום

אריה אולמן

בתיה בזק

בנימין אליצור

שפת ליבם: ארני וּולטר וינשל עמיתי כבוד של האקדמיה, טבת תשע"ו

בשנת תשע"ו (2015) העניקה האקדמיה את התואר עמיתי כבוד לבני הזוג ארני וּולטר וינשל מארצות הברית על תרומתם לאקדמיה ועל פעילותם להפצת העברית בארצות הברית.

המשך קריאה>>

אתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים רבים (שבט תשע"ו, ינואר 2016)

העברית בת ימינו: ערב עיון לכבוד עוזי אורנן, שבט תשע"ו

בערב המיוחד שנערך בבית האקדמיה ללשון העברית לכבוד מחקריו של פרופ' עוזי אורנן ובהשתתפותו – נסקרו ספריו "דקדוק הפה והאוזן" ו"בראשית היה השפה" וסופרו פרקים מסיפור חייו.

המשך קריאה>>

מונחים דקדוקיים בחיבורים קראיים ביזנטיים מהמאה האחת־עשרה

מאת : אמיר געש

מטבעות לשון – מבחר מן האיורים שלכם

פרשת שמות – לבת האש

בארץ העברית – התכנסות בבית נשיא המדינה לרגל יום העברית (טבת תשע"ו, ינואר 2016)

פירסינג

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה עברית למילה פירסינג. הוועדה פנתה לציבור בבקשה להצביע על הצעותיה נִזּוּם, נִקּוּב ונִקְבּוּב או להציע הצעות נוספות. בכסלו תשע"ז (דצמבר 2017) אישרה מליאת האקדמיה את ההצעה ניזום שזכתה גם באהדת הציבור.

המשך קריאה>>

מצגת בית ספר לדוגמה

שפה חיה – בין התפתחות טבעית להכוונה, כסלו תשע"ו

בערב העיון, שיוחד למתח שבין התפתחות טבעית של שפה ובין הכוונה יזומה, השתתפו פרופ' סיריל אסלנוב, ד"ר גיא דויטשר וד"ר תמר עילם־גינדין.

המשך קריאה>>

אקדם 54

קוטביות סמנטית והתנטרלות

מאת : רבקה בליבוים

מדוע נמדוד עצמים לפי גודלם ולא לפי קוטנם? מדוע נציין את רוחבו של המעבר ולא את צרותו? ומדוע מדברים עד דרגת הקושי ולא על דרגת הקלות?

המשך קריאה>>

פרשת בראשית – רקיע

דרכי הגעה

פרופ' משה בר־אשר בשיחה עם אהרן ברנע (תמוז תשע"ה, יוני 2015)

למד לשונך 108

מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): עוּגוֹנִית, מִגְדְּנַאי, מִגְדְּנָאוּת, שׁוֹקוֹלָדַאי, מִצְלֶה, זְלֹלֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 107

מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): תִּקּוּנַאי, תְּמוּנָה מְזַהָה, נֶכְדָּן, דּוֹד רַבָּא, דּוֹדָה רַבְּתָא, דּוֹד גָּדוֹל, דּוֹדָה גְּדוֹלָה, חִמֵּשׁ.

המשך קריאה>>

אקדם 53

מה משמעותה של המילה 'עטין'?

המילה עטין משמשת כיום לציון איבר ההנקה של הבהמה, אך בימי הביניים היא שימשה במשמעויות אחרות שמקורן בשפה הערבית.

המשך קריאה>>

משחק ההפכים

גלו את המילים ההפוכות במשחק הקליעה.

המשך קריאה>>

משחק המילים הנרדפות

גלו את המילים הנרדפות ואת פירושי המילים.

המשך קריאה>>

חידון מילים 2

עוד חידון למילים האהובות. היכנסו וענו על השאלות.

המשך קריאה>>

חידון מילים 1

בִּדקו מה אתם יודעים על המילים האהובות: מהיכן הגיעו אלינו, מה המילים הנרדפות שלהן ומה היפוכן?

המשך קריאה>>

מי צריך מונחים בעברית? (סיוון תשע"ה, יוני 2015)

מאת : רונית גדיש

הספר "דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה", אלול תשע"ה

האקדמיה ללשון העברית ערכה ערב מיוחד לכבוד צאת הספר בהשתתפות מומחים בחקר הפיוט, פייטנים ונגנים וקהל מתעניינים.

המשך קריאה>>

ד"ר קרן דובנוב – כלת הפרס לשנת תשע"ה

מבצעים לרגל שבוע הספר העברי

בית הנהלול

המילה נַהֲלוֹל מופיעה במקרא פעם אחת בלבד (ברבים: נַהֲלֹלִים), אך זכתה לשלושה פירושים שונים. מהו נהלול ומה הקשר שלו לקולוסאום של רומא?

המשך קריאה>>

לוגיסטיקה

הוועדה למילים בשימוש כללי שקלה למצוא חלופה עברית למילה לוגיסטיקה בהקשר הצבאי והכללי. בעקבות הפנייה לציבור התקבלו כמה הצעות, ובהן תַּסְפּוּקָה, שִׁנְהוּל, תִּנְהֹלֶת, הַשְׁנָעָה. הוועדה תמכה בהצעה 'תנהולת' אך בגלל הסתייגות אנשי המקצוע הוסר בשלב זה המונח מסדר היום.

המשך קריאה>>

דייט

הוועדה למילים בשימוש כללי שקלה לחדש מילה מיוחדת ל"דייט" במובן של פגישת היכרות לתכלית רומנטית. בדיון חוזר הוחלט שדי במילה העברית 'פגישה' ובצירופים כגון 'פגישת היכרות'.

המשך קריאה>>

סיפורה של תמונה

התצליחו לזהות בתמונה את ביאליק ואת עגנון? תמונה חגיגית של חברי ועד הלשון לאחר ישיבה שנערכה בט"ז באדר א תרפ"ז, 18 בפברואר 1927.

המשך קריאה>>

עברית ללא הפסקה, אייר תשע"ה

הכינוס המשותף התקיים במכללת בית ברל בהשתתפות קהל רב של סטודנטים, עורכי לשון ומתעניינים. בכינוס נישאו הרצאות על העברית הקלסית ועל העברית של ימינו.

המשך קריאה>>

פומפה

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי ל'פומפה', וביקשה מן הגולשים להגיב על הצעותיה אֲבִיקָן, פַּמְפַּם, פַּמְפֶּמֶת ושׁוֹאֲבִית ואף להציע הצעות משלהם. המילה פַּמְפֶּמֶת אושרה במליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).

המשך קריאה>>

וינטג'

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה למילה וינטג' ופנתה לציבור הגולשים בבקשה להציע הצעות. בהמשך התרחב הדיון גם למילה רטרו. ואולם לא נמצאה חלופה מוסכמת והוחלט להמליץ למעוניינים להשתמש במילים קיימות כגון יָשָׁן, של פעם.

המשך קריאה>>

קַפקייק

הוועדה למילים בשימוש כללי ביקשה את עזרת הציבור במציאת חלופה ל"קאפקייק", עוגה קטנה ומקושטת הנאפית בתבנית שקעים. בישיבת מליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרה המילה עוּגוֹנִית.

המשך קריאה>>

חלופה עברית למילה bug בתחום המחשבים

ועדת המינוח המרכזית ביקשה את עזרת הציבור במציאת חלופה עברית למילה bug, המציינת תקלה, שיבוש או כשל בתכנית מחשב. בישיבת מליאת האקדמיה באייר תשע"ה (מאי 2015) אושרה המילה תֶּקֶל תמורת bug וניפוי תקלים תמורת debugging.

המשך קריאה>>

מילים ומילונים – לזכרו של אברהם אבן־שושן, אייר תשע"ה

באולם מלא מפה אל פה התקיים רב־שיח על מילונאות, ונישאו דבריהם של אורית אבן־שושן רשף, נכדתו של המילונאי אבן־שושן, של המתרגמת גילי בר־הלל, ושל המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון. הערב צולם ומובא כאן במלואו.

המשך קריאה>>

קרן לוי לאסן

האקדמיה מודה לקרן לוי לאסן מהולנד על תרומתה לשיקום ולשימור של הספרים בספריית אליעזר בן־יהודה השמורה בבית האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

מארי ואנסנט לטקואר

הגברת מארי ואנסנט לטקואר מצרפת הצטרפה לאגודת שוחרי האקדמיה בשנת תשס"ו. באותה השנה העניקה לה האקדמיה ללשון העברית את התואר עמיתת כבוד של האקדמיה.

המשך קריאה>>

רוברט אסרף

בשנת תשס"ז (2006) העניקה האקדמיה ללשון העברית את התואר עמית כבוד למר רוברט אסרף. האקדמיה כוננה את פרס האקדמיה ללשון העברית על שם מישל ורוברט אסרף והוא הוענק לחוקרי לשון וליוצרים בשנים תשס"ז–תשע"ב.

המשך קריאה>>

לשון עתיקה במציאות חדשה

מאת : זאב בן־חיים

במאמר רחב יריעה בן־חיים מציג את השקפתו על העברית בת ימינו ועל זיקתה לרובדי העברית שקדמו לה, ודן בסוגיית הכוונת הלשון. הוא מציע לקורא להכיר בחיוניותה של העברית החדשה ועם זאת הוא קורא לטיפוחה כשפת תרבות ולשמירת הרציפות ההיסטורית עם העברית המוּרשת.

המשך קריאה>>

חידון חקלאות עברית

לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר עוד מתקופת התנ"ך – עד כמה אתם מכירים את אוצר המילים החקלאי?

המשך קריאה>>

"מילונים ומילונאים" – ערב עיון לזכר המילונאי אבן־שושן בהשתתפות חתן פרס ישראל ארז ביטון (תשע"ה, 2015)

לציון שלושים שנה למותו של חבר האקדמיה והמילונאי אברהם אבן־שושן ולרגל העברת עיזבונו לבית האקדמיה ללשון העברית יתקיים ביום שני (ח' באייר, 27.4) ערב עיון בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי בלשנות

הוועדה למונחי בלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד.

המשך קריאה>>

פרס על שם עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים לשנת תשע"ה

הפרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון הוענק בשנת תשע"ה לד"ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי מן המילון ההיסטורי ולתמר קציר מן המזכירות המדעית.

המשך קריאה>>

תמר קציר – כלת הפרס לשנת תשע"ה

ד"ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשע"ה

נתן שיפריס

דוד רמז (משה דוד דרבקין)

יהושע חנא רבניצקי

ישראל אברהם רבין

שמואל קרויס

אהרן קמינקא

שמואל קליין

משה דוד קאסוטו

אברהם צפרוני

אליהו ספיר

אריה ליב סמיאטיצקי

נחום סוקולוב

טוביה זיסקינד מילר

יוסף בר"ן מיוחס

יהודה ליב מטמון־כהן

אהרן מאיר מזי"א

יעקב מאיר (מִירְקַדוֹ)

אליעזר מאיר ליפשיץ

אברהם משה לונץ

ברל כצנלסון

אבינעם ילין

משה אהרן ויזן

חיים אריה זוטא

אליהו שמואל הרטום

חיים הירשנזון

אלתר אשר אברהם אבא דרויאנוב

יצחק ד'ארבלה

יחיאל גרינפלד

משה יוסף גליקסון

אשר צבי גינצבורג (אחד העם)

י"ז באב, תרט"ז – כ"ח בטבת תרפ"ז (1856–1927)

יהודה גור (גרזובסקי)

סעדיה גולדברג

שלמה דב גויטיין

אשר ברש

חיים ברודי

שמחה בן־ציון (שמחה אלתר גוטמן)

אברהם בן־יצחק (סוֹנה)

שמואל שרגא־פייבל ביאלובלוצקי

יצחק אפשטיין

יעקב נחום אפשטיין

אביגדור אפטוביצר

שמחה אסף

גדליה אלון

ישראל איתן

שמעון איינהורן

מרדכי אזרחי (קרישבסקי)

פסח אוירבך

ישראל אהרני

יהודה אבן־שמואל (קויפמן)

חברי ועד הלשון

הוועדה לזואולוגיה

הוועדה לזואולוגיה הוקמה ביזמת החברה לזואולוגיה בישראל במטרה לתת שמות עבריים לבעלי החיים בארץ ישראל, בימיה ובשמיה, ואף לקצת בעלי החיים שבנכר. הוועדה הכינה רשימות של שמות היונקים, העופות, הזוחלים והדו־חיים, הדגים והרכיכות בארץ ישראל ושמות של בעלי חיים מן הנכר. עתה עוסקת הוועדה בשמות החרקים.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי אלקטרוניקה

הוועדה למונחי אלקטרוניקה משותפת למכון התקנים הישראלי ולאקדמיה ללשון העברית. הוועדה דנה ברשימות מונחים על פי המלצות חבריה ועל פי מידת השימוש של המונחים בתחומי המקצוע. בעבר אושר המילון למונחי לחמה אלקטרונית (תשס"ז, 2007). לאחר מכן דנה הוועדה במונחי שידור.

המשך קריאה>>

חלופות עבריות למילים יום־יומיות

אופצייה, אלטרנטיבי, קופירייטר, פידבק, פרספקטיבה – אפשר גם בעברית! מקבץ חלופות עבריות למילים שאנחנו משתמשים בהם ביום־יום.

המשך קריאה>>

פתרונות לחידון "מקרי עין"

שלוש קערות מנדאיות מאוסף יוסף מתתיהו

מאת : אוהד אבודרהם

במאמר מתוארות שלוש קערות השבעה קדומות, והעיון בהן מלמד על חשיבותם של המקורות האפיגרפיים להכרת הלשון המנדאית הכתובה (ניב של הארמית).

המשך קריאה>>

פתרונות לחידון ניבים מצוירים

למד לשונך 106

לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): לִעֲלוּעַ, נוֹגְדוֹת או זוּג מִזְעָרִי, מִפְעָר, מִקְשָׁר, מִלַּת תֶּפֶל.

המשך קריאה>>

למד לשונך 105

לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): נֶגֶן, דִּבּוּר פִּיתוֹם, שִׂפְתּוּת, רִיּוּשׁ, רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת.

המשך קריאה>>

אקדם 52

תשע"ד (2014): אתר "מאגרים" מתחדש

אתר "מאגרים" בגרסתו החדשה עולה למרשתת, ובו אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן אפשרות לעיון בחיבורים במלואם. באתר החדש מוצגים לראשונה חיבורים רבים מספרות ההשכלה והתחייה וכן מה חיבורים שהותקנו מספרות ימי הביניים.

המשך קריאה>>

בשפריר חביון – ספרו החדש של הרב חיים סבתו, שבט תשע"ה

בערב לציון צאת ספרו של חבר האקדמיה הרב חיים סבתו נשאו דברים פרופ' אהרן ממן, פרופ' יעקב שויקה הנזכר בספר בשם "הדוד ג'אקו", עורך הספר ד"ר יהודה מלצר והרב חיים סבתו מחבר הספר.

המשך קריאה>>

פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ה לרונית גדיש

האקדמיה ללשון העברית מברכת את רונית גדיש על זכייתה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ה (יום שני כ"א בטבת תשע"ה, 12 בינואר 2015).

המשך קריאה>>

רעיון הבניין והתוכנית האדריכלית

עם ייסוד האקדמיה התעורר צורך בבית למוסד החדש. כאן יסופר על הקמת בית האקדמיה בקריית האוניברסיטה בגבעת רם, על התורמים, על התוכנית האדריכלית, על הבונים ועוד.

המשך קריאה>>

חנוכת בית האקדמיה ללשון העברית

באייר תשי"ט, מאי 1959, חנכה האקדמיה את ביתה בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם בטקס רב רושם ובמעמד אישי ציבור רבים.

המשך קריאה>>

הוועד המכין לייסוד האקדמיה ללשון העברית

"הוועד המכין לייסוד האקדמיה ללשון העברית" הוקם בתשרי תש"ט כדי לגבש את ההצעות לקראת ייסודה של האקדמיה ללשון העברית ולהביאן לפני מליאת ועד הלשון.

המשך קריאה>>

יום העברית: ילדי ישראל יבחרו מילים אהובות (תשע"ה, 2014)

במיזם משותף של האקדמיה ללשון העברית ועמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב הוקם אתר מיוחד לילדים לבחירת המילה העברית האהובה.

המשך קריאה>>

מתתיהו הכוהן הגדול – האומנם?

“בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו…" – את המילים האלה מוסיפים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה. ובתלמוד הבבלי כתוב: "שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן הכהן הגדול וחשמונאי ובניו" (מגילה יא ע"א). אבל מן המסופר על מתתיהו חשמונאי במקורות אחרים לא עולה שהוא היה הכוהן הגדול.

המשך קריאה>>

הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי

מאת : אסתר גולדנברג

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?

המשך קריאה>>

בול העברית

בשנת תשע"א (2011) הנפיק השירות הבולאי בעצה אחת עם האקדמיה ללשון העברית בול מיוחד לשפה העברית. האיור שעל הבול מציג את מורכבותה של לשוננו השואבת מרבדים קודמים ומתחדשת ללא הרף. לבול נלווית מצגת המתארת אותו ואגב כך מספרת את סיפורה המיוחד של העברית.

המשך קריאה>>

ד"ר יעל רשף – כלת הפרס לשנת תשע"ד

ועד הלשון העברית

מפגש לציון פתיחת העשור השביעי לפעילות האקדמיה

יוסה (יוסף) בירבי ניסן מִשָּׁוֵה קִרְיָתַיִם: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"

מאת : בנימין לפלר

זמן קצר לאחר שנמסר מאמר זה למערכת לשוננו נפטר החכם רבי בנימין לפלר, שחוקרי הפיוט ולשונו הגדירוהו כאחד מבני העלייה שבתחום.

המשך קריאה>>

יובל למפעל המילון ההיסטורי, חנוכה תש"ע

במפגש של עובדי המילון ההיסטורי לדורותיהם בחנוכה תש"ע הופנה מבט משותף אל העבר אל ההווה ואל העתיד של מפעל המילון.

המשך קריאה>>

הטקסט העברי הלכה ומעשה, שבט תש"ע

ביום עיון מטעם האקדמיה ללשון העברית והמרכז ללימודי הטקסט במכללת ליפשיץ השתתפו מאות עורכי לשון, מתרגמים ואוהבי לשון וספר.

המשך קריאה>>

הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה, סיוון תש"ע

הכינוס נערך במלאות מאה ועשרים שנה לייסוד ועד הלשון. פתח את הכינוס נשיא האקדמיה, פרופ' משה בר־אשר. בדבריו הוא עמד על מגמתה של האקדמיה לצאת ממתחם האקדמיה ולבוא אל רשות הרבים, להשמיע את דברה ולא פחות מזה לשמוע.

המשך קריאה>>

מושב האקדמיה בכינוס "לשון ראשון", שבט תשע"א

במושב האקדמיה ללשון העברית בכינוס "לשון ראשון הרביעי: כנס ראש הממשלה לשפה העברית בראשון לציון" השתתפו המזכירה המדעית רונית גדיש וחברי האקדמיה הפרופ' שלמה נאה, הפרופ' יוחנן ברויאר והפרופ' שמואל (סטיב) פסברג.

המשך קריאה>>

צוהר למפעל המילון ההיסטורי – סדרת ערבי עיון בשנת תשע"א (2011)

האקדמיה ערכה סדרת ערבי עיון בכותרת "צוהר למפעל המילון ההיסטורי". בכל ערב עיון הופנה הזרקור אל אחת מחטיבות הלשון הנחקרות במפעל המילון. ההרצאות דנו בייחודה הלשוני וברקעה ההיסטורי או הספרותי .

המשך קריאה>>

תכנון לשון בישראל, אייר תשע"א

ביום עיון של החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה יוחד מושב משותף לאקדמיה ללשון העברית ולאוניברסיטה לרגל צאתו לאור של הספר "תכנון לשון בישראל" מאת אילן אלדר.

המשך קריאה>>

תרבות של לשון ולשון של תרבות, סיוון תשע"א

בחג השבועות תשע"א (יוני 2011) התקיים במכללת דוד ילין כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכללות האקדמיות לחינוך באזור ירושלים. בכינוס השתתפו כמאתיים איש.

המשך קריאה>>

העברית בין רצף לחידוש – לכבוד החוברת "מתגלגלים עם המילים", אב תשע"א

עם פרסום החוברת "מתגלגלים עם המילים – מילת השבוע תשע"א" התכנס קהל רב לשמוע את הרצאותיהם של הסופר חיים באר ושל ד"ר קרן דובנוב ותמר קציר מן המזכירות המדעית של האקדמיה.

המשך קריאה>>

האקדמיה ללשון העברית מתארחת בעפולה, מרחשוון תשע"ב

את הכינוס בעיר עפולה פתחו נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר וראש העיר אבי אלקבץ. הרצו חבר האקדמיה פרופ' שמעון שרביט וד"ר גבריאל בירנבאום ממפעל המילון ההיסטורי.

המשך קריאה>>

מושב האקדמיה בכינוס "לשון ראשון", שבט תשע"ב

במושב הרצו חבר האקדמיה ד"ר יואל אליצור ועובדות המזכירות המדעית תמר קציר וד"ר קרן דובנוב. יושב ראש המושב היה חבר האקדמיה פרופ' משה פלורנטין.

המשך קריאה>>

הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה, אייר תשע"ב

הכינוס בשיתוף משרד התרבות והספורט ומשרד ראש הממשלה נערך במרכז לאמנויות הבמה בהרצלייה. בתשעת מושבי הכינוס השתתפו מיטב החוקרים והיוצרים בלשון העברית ובתחומים המשיקים לה.

המשך קריאה>>

חיים בעברית, אדר תשע"ג

בכינוס משותף של האקדמיה ושל פורום מרכזי לימודי הלשון העברית במכון מופ"ת הרצו נשיא האקדמיה, חברי האקדמיה ועובדיה ומרצים נוספים.

המשך קריאה>>

יום העברית תשע"ד: הוראת הספרות והלשון בבתי הספר

ערב העיון הפתוח לציבור נערך במשכנות שאננים בירושלים ויוחד להוראת הספרות והלשון על רקע כוונת משרד החינוך לאחד את מבחני הבגרות בספרות ובלשון.

המשך קריאה>>

פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ד לרות אלמגור־רמון

האקדמיה מברכת את רות אלמגור־רמון על זכייתה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ד. אלמגור־רמון היא שליחת האקדמיה לרשות השידור. בעבודתה היא הרימה תרומה אדירה ללשון השידורים ברדיו ובטלוויזיה.

המשך קריאה>>

דבריה של יעל רשף, כלת פרס האקדמיה לשנת תשע"ד

דברים שנשאה כלת פרס האקדמיה ללשון העברית לשנת תשע"ד, ד"ר יעל רשף, במעמד הענקת הפרס על דרכה בחקר תהליכי ההתגבשות של העברית החדשה.

המשך קריאה>>

מושב לכבוד האנציקלופדיה ללשון העברית ולבלשנותה, אדר ב' תשע"ד

בכינוס לציון 80 שנה לייסודו של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית יוחד מושב משותף עם האקדמיה לציון צאתה לאור של האנציקלופדיה החדשה ללשון העברית ולבלשנותה בהוצאת בריל.

המשך קריאה>>

רוח דיגיטלית באקדמיה ללשון העברית, תמוז תשע"ד

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה אירח חוקרים וחוקרות במדעי הרוח בכלל ובתחום השפה בפרט בשיתוף עם היזמה "רוח דיגיטלית". במפגש הוצג מפעל המילון ההיסטורי ומאגריו המשמשים כלי עזר ומשאב לחוקרים.

המשך קריאה>>

תשע"א (2011): חילופי עורכים

פרופ' אברהם טל פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' חיים א' כהן מתמנה לעורכו השלישי של המילון ההיסטורי.

המשך קריאה>>

תש"ע (2010): איחוד מאגרי המילון

לאחר ארבעים שנה שבהן נאגרו הטקסטים למילון בשני מאגרים נפרדים – אחד לספרות העתיקה (עד למאה האחת עשרה) ואחד לספרות החדשה (מן המאה השמונה עשרה) – אוחד החומר למאגר אחד משותף.

המשך קריאה>>

תשס"ט (2009): מוקם המדור לספרות הרבנית

עבודת המדור לספרות הרבנית מתמקדת בספרות הראשונים, וכוללת התקנת פירושים למקרא, ובראשם פירוש רש"י, והתקנת ספרות הלכתית, ובראשה משנה תורה לרמב"ם.

המשך קריאה>>

תשס"ח (2008): מוקם המדור לשירת ימי הביניים

המדור לשירת ימי הביניים מתמקד בשירת ספרד שלמן המאה האחת עשרה. תחילה מותקנים שיריו של שמואל הנגיד, ובהמשך מותקנות ומנותחות יצירותיהם של שאר משוררי ספרד, ובראשם שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא ויהודה הלוי.

המשך קריאה>>

שלהי שנת תשס"ה (2005): מתחילה כתיבת ערכי המילון לתקופה הקלסית

שני חוקרים בכירים במפעל המילון מתחילים בניסיון של כתיבת ערכים.

המשך קריאה>>

תשס"ה (2005): אתר "מאגרים" עולה למרשתת

האקדמיה חונכת אתר במרשתת המציג את כל החומר המשתייך לספרות העתיקה והמצוי במאגר המילון. באתר מכונסים כארבעת אלפים ושלוש מאות חיבורים ובהם כתשעה מיליון מילים.

המשך קריאה>>

תשס"א (2001): מתפרסמת מהדורת האקדמיה לתלמוד הירושלמי

במהדורה זו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.

המשך קריאה>>

תש"ס (1999): מוקם המדור לספרות הגאונים

מוקם המדור לספרות הגאונים, העוסק בספרות התקופה של 250 השנים שבין 800 ל־1050 לסה"נ.

המשך קריאה>>

תשנ"ח (1998): יוצא לאור תקליטור "מאגרים"

יוצא לאור תקליטור "מאגרים", ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שלמן המאה השנייה לפנה"ס ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לסה"נ. מהדורה שנייה של התקליטור יוצאת לאור בשנת תשס"א (2001) ובה מורחב המאגר.

המשך קריאה>>

תשנ"ה (1995): הזנה ישירה למאגרי הנתונים של המילון

סביבת העבודה המחקרית עוברת מהפך: כל הנתונים שנאספו עד כה במפעל המילון ההיסטורי מועברים למסדי נתונים ממוחשבים. מעתה כל חוקר מזין את הנתונים ישירות למחשב ומאגרי המילון מתעדכנים עדכון אוטומטי וזמינים לכל עובדי המחקר.

המשך קריאה>>

תשנ"ב (1992): חילופי עורכים

פרופ' זאב בן־חיים פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' אברהם טל מתמנה לעורכו השני של המילון ההיסטורי.

המשך קריאה>>

תשמ"ח (1988): עם הפנים לציבור

יוצאים לאור בדפי זיעור חלק ממאגרי המילון ההיסטורי: חומרים למילון – סדרה א – מן 200 לפנה"ס עד 300 לסה"נ.

המשך קריאה>>

תשמ"ב (1982): מחברת לדוגמה של השורש ערב

כדי להציג לציבור תוצאות ביניים של העבודה ולהפיק מהן לקחים נעשה ניסיון לכתיבת ערך מילוני מלא של שורש אחד, הוא השורש ערב. "מחברת לדוגמה" זו יצאה לאור בכתב העת לשוננו מו (תשמ"ב).

המשך קריאה>>

תשל"ז (1977): מתפרסמת מחברת ראשונה של ספר המקורות לספרות החדשה

תשל"ג (1973): יוצא לאור ספר בן־סירא

בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן־סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות.

המשך קריאה>>

תשכ"ט (1969): מוקם המדור לספרות החדשה

המדור נועד לעבד יצירות ספרות למן ראשית העת החדשה בשנת 1750 ועד ערב הקמת המדינה בשנת תש"ז (1947).

המשך קריאה>>

תשכ"ה (1965): מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון

לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות יצאה לאור החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון". מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז.

המשך קריאה>>

תשכ"ג (1963): מתפרסם ספר המקורות לספרות העתיקה

מפעל המילון מפרסם את ספר המקורות ליצירות שלמן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים. ביסוד הספר עומדת הכוונה לעבד במפעל המילון ההיסטורי את כל היצירות העבריות בנות התקופה המוכּרות לנו.

המשך קריאה>>

תשכ"א (1961): ברייתא דמלאכת המשכן – דוגמה לקונקורדנצייה

נבדקת אפשרות של "אוטומציה" בחקר העברית במכונות IBM. החיבור שנבחר להדגמת איסוף נתונים ובנייה של קונקורדנצייה הוא ברייתא דמלאכת המשכן.

המשך קריאה>>

שלהי שנת תשי"ט (1959): תחילת העבודה המעשית במילון

מתחילה העבודה המעשית במילון בראשותו של פרופ' בן־חיים. ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות.

המשך קריאה>>

תשי"ט (1959): מתקבלת ההחלטה לכונן מילון היסטורי אחד לכל התקופות

מועצת מערכת המילון ההיסטורי מקבלת את הצעתו של זאב בן־חיים לכונן מילון היסטורי המבריח את כל התקופות של הלשון העברית.

המשך קריאה>>

תשט"ז–תשי"ח (1956–1958): כיצד עושים מילון היסטורי?

את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש העורך הראשון של המילון, פרופ' זאב בן־חיים, ללמידה על דרך עשיית מילונים מדעיים ולהכנת תוכנית למפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

תשט"ו (1954): יוצאים לדרך

מליאת האקדמיה מאשרת הסכם עם מוסד ביאליק להוצאה משותפת של "המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית".

המשך קריאה>>

תשי"ד (1953): הקמת האקדמיה ללשון העברית

בשנת תשי"ד (1953) קמה האקדמיה ללשון העברית על פי חוק. מטרתה הראשונה, כפי שנקבע בתקנונהּ, היא "לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה".

המשך קריאה>>

תרצ"ז (1937): החזון

פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, נשיא ועד הלשון ולימים הנשיא הראשון של האקדמיה ללשון העברית, מציע להקים "מפעל גדול של הכנת מילון אקדמי ללשוננו, לתקופותיה ולגלגולים שעברו עליה מראשית עקבותיה בהיסטוריה ועד היום".

המשך קריאה>>

הריבוי "עולמים" / "עולמות"

מאת : שמא יהודה פרידמן

בלשון חז"ל יש שתי צורות רבים למילה 'עולם': עולמים ועולמות. המאמר מתחקה על החוקיות בשימוש שתי הצורות ובוחן אם מדובר בבידול משמעות או בהתניה תחבירית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 104

לקט ממונחי ההדברה שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ב (2012) ותשע"ד (2013): מִתְכּוּן, בַּזְיָר, דּוֹחֲיָן, אֶרְסָס, כַּעֲכִית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 103

לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"ד (2014): קִהָיוֹן, הַלֶּמֶת, טִפּוּלָנִי, הַשְׁאָפָה.

המשך קריאה>>

ברכות שנה טובה מן האקדמיה

איחולי שנה טובה לאוהבי העברית ולאוהבותיה – מן האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

שוקולטייר

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי למקצוע שוקולטייר, והגולשים התבקשו לבחור בין ההצעות שׁוֹקוֹלָדַאי, שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדָן, שַׁקְלְדַאי ועוד. בישיבת המליאה של האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרה המילה שוקולדאי.

המשך קריאה>>

אקדם 51

רחוב אתיופיה

מאה שערים – מורשה

שערי חסד – מרכז העיר

זיכרון משה – מחנה יהודה

בית ישראל – גאולה

שמונים שנות עשייה בעברית

מאת : זאב בן־חיים

במאמר מסורטטת פעולתו של ועד הלשון בתחום התחדשות הדיבור העברי והרחבת אוצר המילים, מתוארת ההתנגדות שעוררה פעילותו ומוצגות הצלחותיו. עוד נסקרת פעולתה של האקדמיה בעשרים שנותיה הראשונות.

המשך קריאה>>

בן־גוריון והעברית

ביום ב' בטבת תש"ט התכנסה האספה הכללית הפומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית. למרות סדר יומו העמוס של ראש הממשלה דוד בן־גוריון הוא הגיע לאספה ונשא בה דברים.

המשך קריאה>>

הוקרת אונסק"ו לבן־יהודה

"שגיאות" בעברית בשירי ביאליק

מאת : אסתר גולדנברג

ביאליק הלך בדרכם של המשוררים העבריים בספרד שמצאו להם רווח ועזרה ביצירות הלשון שבפיוט הקדום. העיון בהערותיו לשיריהם ובקיאות ב"לשון הדורות" שנדרשה לו בכתיבתו יעמיקו את בינתנו את התבוננותנו בעברית של ביאליק.

המשך קריאה>>

יד בן־יהודה

יד אליעזר בן־יהודה נחנכה בבית האקדמיה בשנת תשל"ג (1973) והוצגו בה רהיטים מביתו , ספרים מספרייתו, פריטי אומנות ופריטים הקשורים במילונו.

המשך קריאה>>

עצמאותו של רש"י בתחום המילון

מאת : חנוך גמליאל

רש"י נולד בסביבות שנת דת"ת (1040) בעיר טרואה (טרוייש) שבצרפת, ובה פעל רוב ימיו עד למותו בכ"ט בתמוז דתתס"ה (1105). המאמר מבוסס על הרצאה בערב עיון פתוח שייחדה האקדמיה לדמותו של רש"י.

המשך קריאה>>

זכרונות ועד הלשון

110 שנות מינוח עברי – בשנת תרע"ב (1912) החל ועד הלשון העברית להוציא את "זכרונות ועד הלשון". ומחברת הראשונה גם רשימת המונחים הראשונה: מונחי החשבון.

המשך קריאה>>

שירי נעמי שמר – קווי היכר סגנוניים

מאת : תמר סוברן

אין עוד בארץ יוצר עממי כנעמי שמר שיצירתה הפכה לחלק מההוויה הישראלית של צעירים ובוגרים. ילדים פוגשים דרכם חוויות חיות ועושר של לשון, ובעזרתם מתחזקת ומתעשרת זיקתם לנוף הארץ וללשון העברית המתארת אותו.

המשך קריאה>>

אנגלית באוניברסיטאות על שום מה?

מאת : אהרן דותן

כיום שומה על העברית להתמודד לא רק עם רסיסי הלעז האנגלי החודרים אליה ומכרסמים בה, אלא עליה לעמוד במתקפה אנגלית חזיתית, גלויה ונמרצת, המאיימת לדחוק את רגליה של העברית כליל.

המשך קריאה>>

על שיבולים ופאה בראש ובשדה

מאת : ישראל רוזנסון

על הרקע הלשוני ספרותי של כמה ביטויים בלשון חכמים הקשורים במתנות עניים – פאה ולקט – ובשיער

המשך קריאה>>

חידון יישובים

חידון על שמות יישובים בארץ ובו שני חלקים: האחד על משמעויותיהם ומקורותיהם של שמות יישובים והאחר על ההגייה התקנית של השמות.

המשך קריאה>>

טוּזיג או לא טוּזיג – זו השאלה

מאת : מרדכי מישור

המילה טוזיג – פיקניק בלעז – היא דוגמה מובהקת למונח לא מוצלח. המזכירות המדעית אינה ממליצה לפונים אליה להשתמש בה, ואין צורך לומר שלא האקדמיה המציאה אותה.

המשך קריאה>>

עם ולשון – חינוך ותרבות

מאת : חיים א' כהן

"כדי לכתוב ולדבר עברית אין הישראלי, דובר עברית ילידית, צריך ללמוד דקדוק." לשם מה בכל זאת צריך ללמוד וללמד דקדוק במערכת החינוך כיום? – דברים בערב עיון של האקדמיה בנושא הוראת הספרות והלשון בבתי הספר, יום הלשון העברית, כ"א בטבת תשע"ד.

המשך קריאה>>

דרוש טוסטר עברי

הוועדה למילים בשימוש כללי התבקשה להציע שם עברי למכשיר "טוסטר לחיצה". הוועדה ביקשה מן הציבור להגיב על הצעותיה ולהציע הצעות נוספות. בישיבת המליאה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרו המונחים מַצְנֵם ומַצְנֵם לְחִיצָה.

המשך קריאה>>

"וְסִימָנָךְ" – סימנים בלשון העברית

מאת : יגאל ינאי, יוסף עופר

מילים המבוססות על נוטריקון כדי להקל על הזיכרון אינן תופעה חדשה. דצ"ך עד"ש באח"ב הוא הסימן שנתן רבי יהודה במכות מצרים (דם, צפרדע, כינים, ערוב…) כמפורש בהגדה של פסח.

המשך קריאה>>

על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

מאת : תמר קציר (כץ)

מילים מקראיות רבות משמשות בעברית בת ימינו ובהן קבוצה מעניינת ומיוחדת: מילים שבלשוננו היום הן פשוטות ורגילות, אך במקרא הן מילים קשות ונדירות שמשמען עלום או שנוי במחלוקת.

המשך קריאה>>

האקדמיה פועלת לביטול התכנית ללימודי משפטים באנגלית (תשע"ד, 2014)

כ"ח באדר ב תשע"ד (30 במארס 2014): תקציר מכתבו של נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר לשר החינוך שי פירון ולחברי המועצה להשכלה גבוהה על ההצעה להנהיג לימודי משפטים לתואר ראשון באנגלית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 102

שמות מחלות צמחים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ד (2013): מַלֶּלֶת, מַקְמֶקֶת, קִמְחוֹנִית, נִמּוּר־פִּלְפֵּל מָתוּן.

המשך קריאה>>

הוקמה ועדה למונחי אדריכלות (תשע"ד, 2014)

ט"ו באדר ב' תשע"ד (17 במארס 2014): בתחילת עבודתה תדון הוועדה במונחים פרוגרמה, lounge ורוֹבָּה (חומר מילוי בין אריחים).

המשך קריאה>>

למד לשונך 101

שמות מחלות צמחים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ד (2013): חִלָּדוֹן, כִּמָּשׁוֹן, גַּחֲלוֹן, פַּחֲמוֹן פּוֹרֵחַ.

המשך קריאה>>

איש יהודי היה בשושן הבירה

מאת : משה בר־אשר

המילה יהודי שינתה את הוראתה אחרי גלות עשרת השבטים, והיא מציינת מאז שם כולל לכל אחד מבני ישראל. לכך יש להוסיף שינויים שחלו בהוראת המילה רק בראשית ימי הבית השני.

המשך קריאה>>

השפעת הצרפתית על לשון ימינו

מאת : משה קטן

העברית והצרפתית שייכות למערכות בלשניות רחוקות זו מזו. עם זאת אפשר לגלות ביניהן קרבה בשל הנסיבות ההיסטוריות והגלגולים שעברו על שתי השפות.

המשך קריאה>>

רשימת מקורות לתלמידים ולמורים

אושרה הפרוגרמה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים (תשע"ד, 2014)

כ"ה בשבט תשע"ד (26 בינואר 2014): במשכן החדש של האקדמיה ללשון העברית יוקמו המוזאון הלאומי לעברית, מכוני מחקר חדשים ומרכז למידה ותרבות לציבור הרחב.

המשך קריאה>>

זָקֵן כמילת טאבו בעברית הישראלית

מאת : הדסה קנטור

למילה זָקֵן אין במקרא משמעות נלווית שלילית כלשהי. אך בימינו היא כמעט הפכה למילת טאבו, והומרה בתחליפים קשיש, מבוגר, בוגר, בכיר, ותיק. גם בחלופות אלו חלו תזוזות סמנטיות במרוצת השנים.

המשך קריאה>>

גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים

מאת : ראובן מירקין

את המילה גפרור חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם היא אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש ולא הביאה במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו מַדְלֵק.

המשך קריאה>>

מלחמת השפות ומלחמת השפה

מאת : משה בר־אשר

בדור האחרון קמו על העברית גם המוסדות להשכלה גבוהה, והרושם הוא שיש כיום תחרות בין המוסדות מי יציע יותר לימודים בשפה האנגלית שהיא "שפת עולם התרבות והחיים".

המשך קריאה>>

איך ייקראו בן הנין ואחי הסב?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש. עוד נעזרה הוועדה בציבור בשאלה כיצד ייקרא אחי הסב. בכסלו תשע"ה (דצמבר 2015) אושר המונח חימש לבן הנין, והמונחים דוד רבא או דוד גדול לאחי הסב.

המשך קריאה>>

"מה רציתי להגיד?" פועלי תפיסה ואמירה בעברית הדבורה – משימוש מילולי לשימוש פרגמטי

מאת : אסתר בר אבא בורוכובסקי

ניגונה של לשון: משולחנו של חבר האקדמיה

מאת : חיים סבתו

"בסיפוריי כרַתי לי ברית אהבה עם הלשון העברית. ולא הלשון העברית של ימינו בלבד, שכמותה שומעים אנו ברחוב, אלא הלשון העברית על כל רבדיה."

המשך קריאה>>

על התואר מָרַן

מאת : חנן אריאל

מקורו של התואר מָרַן במילה הארמית מָרֵא. מילה זו מופיעה כבר במצבות מלכים בארמית העתיקה שנתגלו בסוריה – היא ממלכת ארם – ומשמעה 'אדון'. מָרִי הוא 'אדוני' ומָרַן – 'אדוננו'.

המשך קריאה>>

על הצורות מועצה, מפלגה ומחלקה, מתוך: "על הוועדה לדקדוק של ועד הלשון"

מאת : מאיר מדן

במאמר מובאות דוגמאות מדיון בוועדת הדקדוק של ועד הלשון בצורותיהם ונטייתם של שמות שאין להם הכרע ברור מתוך המקורות הקדומים.

המשך קריאה>>

האקדמיה מבקשת לדעת: כיצד אתם מכנים את בן הנין? (תשע"ד, 2013)

הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית פונה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש.

המשך קריאה>>

אקדם 49

למד לשונך 100

חלופות עבריות שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): בּוֹנְנוּת, בּוֹרְחָנוּת, סֶבֶב, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה, סִסְמָה, אֲבִיזְרֵי אָפְנָה, רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה, נַפְנַף.

המשך קריאה>>

למד לשונך 99

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): כִּירַת שַׁבָּת, צִיּוּדָן, פְּתִיתוֹנִים, מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ, אֲסֻפָּה.

המשך קריאה>>

ערים וחלקיהן: "פרקי לשון לנוער"

מאת : מאיר מדן

במאמר מסופר על המילים עיר, עיירה, בירה, על מונחים המתארים חלקים בעיר – שכונה, רובע, אזור, פרוור, וכן רחוב, סמטה ומבוי, כיכר, רחבה ומגרש.

המשך קריאה>>

הועלתה גרסה מותאמת למכשירים חכמים של 'החלטות' ו'שאלות ותשובות' (תשע"ד, 2013)

ב' בחשוון תשע"ד, 6 באוקטובר 2013: האקדמיה העלתה גרסה מותאמת למכשירים חכמים של מדורים נבחרים מאתר האקדמיה. האתר המותאם נגיש גם מאתר הבית (בסרגל התחתון).

המשך קריאה>>

"אתה אומר ועושה" – קדושתא לסדר הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת ליניי: מן העבודה במילון ההיסטורי

מאת : בנימין לפלר, מיכאל רנד

מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט ביקר באקדמיה ללשון העברית (תשע"ד, 2013)

מזכיר הממשלה בביקורו באקדמיה ללשון העברית: משרד ראש הממשלה על דעת ראש הממשלה ידאג למימוש החזון של הקמת הקריה החדשה ללשון העברית ובה מוזאון ללשון העברית.

המשך קריאה>>

מאפייני לקסיקון אחדים של הטקסט המשפטי

מאת : אורלי אלבק

כמה ממאפייני הלקסיקון של הטקסט המשפטי עשויים להכביד על הקורא ולהוסיף לאי־בהירות של הטקסט.

המשך קריאה>>

העברית כלשון שמית חיה

מאת : גדעון גולדנברג

פרופסור זאב בן־חיים הלך לעולמו ביום ל' באב תשע"ג (6 באוגוסט 2013)

פרופ' בן־חיים היה נשיאה השני של האקדמיה ללשון העברית ומייסד מפעל המילון ההיסטורי שלה. הלווייתו תצא מחר יום רביעי א' באלול תשע"ג (7 באוגוסט 2013) בחמש אחר הצהריים מבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.

המשך קריאה>>

לפשר החותם שנמצא ליד הכותל המערבי

מאת : שלמה נאה

בחפירות שלמרגלות קשת רובינסון נתגלה חפץ קטן עשוי טין, דמוי חותם, בקוטר של כשני סנטימטרים, שעליו טבועות שש אותיות בשתי שורות, שלוש אותיות בכל שורה.

המשך קריאה>>

שיר חשק מאת שמואל הנגיד

לכבוד ט"ו באב מובא כאן שיר חשק מאת המשורר שמואל הנגיד, מגדולי משוררי ספרד. השיר הותקן במפעל המילון ההיסטורי והוא מובא בלוויית ביאורים.

המשך קריאה>>

שבת שלום ומבורך

מאת : ניסן ברגגרין

הברכה מעלה שתי תמיהות? מה פשר צירוף שני הלוואים השונים – האחד שם עצם (שלום) והאחר שם תואר (מבורך), ומדוע 'מבורך' בזכר ולא בנקבה בהתאמה למין המילה שבת?

המשך קריאה>>

אבקה ועמלה

ועדת הדקדוק דנה בשאלה אם לקיים את כפל הצורות שנקבע בעבר: אַבְקָה ואֲבָקָה; עַמְלָה ועֲמָלָה. בעקבות הסקר באתר על דרך ההגייה של המילים, הוחלט לקיים רק את אַבְקָה, ובשלב זה לא לבטל את הצורה עֲמָלָה. ההחלטה אושרה באדר שני תשע"ד (מארס 2014).

המשך קריאה>>

אקדם 48

למד לשונך 98

לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): נְהוֹר, מַרְחֵב, שַׁרְווּלִית, מַנְגֵּשׁ וְרִידִי, שְׁקִיפָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 97

לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): מַפְעֵם, פַּעֶמֶת, זִלּוּחַ, פְּקִיק, מִבְחַן מַאֲמָץ.

המשך קריאה>>

תחליף למילה חורג

הוועדה למונחי משפחה ביקשה את עזרת הציבור במציאת דרך הולמת לבטא את היחס בין בני משפחה משולבת – שיש בה ילדים שאינם משותפים לשני בני הזוג. בשנת תשע"ו (2015) אושרה ההצעה שָׁלוּב לצד המילה הוותיקה 'חורג'.

המשך קריאה>>

תִּקּוּנַאי, תַּקְנַאי, תַּקָּן – מה אתם מעדיפים?

הוועדה למילים בשימוש כללי חיפשה מונח עברי לציון אדם המציע את שירותיו לעשיית תיקונים שונים בבית ("הנדימן", "תיקונצ'יק"), וביקשה מציבור הגולשים להצביע על הצעותיה. הצעת הוועדה תיקונאי אושרה במליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).

המשך קריאה>>

בחירות באקדמיה (תשע"ג, 2013)

בבחירות שנערכו בכ"ה בסיוון (3 ביוני) נבחר פרופ' בר־אשר לכהונה נוספת כנשיא האקדמיה ופרופ' ממן נבחר לכהונה שנייה כסגן הנשיא. לחברים יועצים נבחרו אבנר הולצמן, יהודית הנשקה ומלכה זמלי. סיריל אסלנוב ודוד רוזנטל נבחרו חברים מלאים. אברהם הולץ נבחר חבר כבוד.

המשך קריאה>>

אריג הקנבס וקיטור הקנבוס

מאת : יעקב עציון

על מדוכת שמו של הצמח המכונה 'קנביס' – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.

המשך קריאה>>

לזכר לאה גולדברג ז"ל

מאת : אפרים ברוידא

לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ

מאת : ראובן (ריצ'רד) שטיינר

בין כתבי הפירמידות יש שני קבצים של לחשים שמטרתם למנוע נחשים מלגשת אל המומיה של המלך. הלחשים בשני הקבצים שונים זה מזה, חוץ מלחש מצרי אחד המופיע פעם בכל קובץ. האם לחש זה הוא המפתח להבנת הרקע להופעת לחשים שֵמיים בכתבי הפירמידות?

המשך קריאה>>

האריה חזר הביתה

מאת : גד בן־עמי צרפתי

בכיכר בר־כוכבא שבמרכז ירושלים מתנוססת חיית כלאיים על ראש הבניין שבצד המזרחי של הכיכר: אריה בעל כנפיים. מקורה של המפלצת הזאת ממקור ישראל!

המשך קריאה>>

על יומן המלחמה של דוד בן־גוריון

מאת : אבשלום קור

מאבקו של בן־גוריון למען העברית עולה מיומן המלחמה שהופיע בהוצאה לאור של משרד הביטחון. בעזרת המפתח המפורט אפשר להגיע לעיסוקיו בחידושי לשון, במינוח הצבאי, בשמות מקומות, בוועד הלשון.

המשך קריאה>>

האקדמיה נרתמת לשיפור הניסוח של עורכי הדין בכתב ובעל פה (תשע"ג, 2013)

י"ז באדר תשע"ג, 27 בפברואר 2013: ניסוח בהיר ושימוש בשפה עשירה הם מיומנויות הכרחיות למשפטנים ולעורכי דין. כדי לסייע להם לשפר את מיומנויותיהם יזמו האקדמיה ללשון העברית ומכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין השתלמות ייחודית.

המשך קריאה>>

אקדם 47

למד לשונך 96

מבחר משמות דגי הגרם שאושרו בשנת תשע"ב (2012): קֻפְסִינוּן נָקֹד, דָּאוֹן אַטְלַנְטִי, סִכָּן מְשֻׁיָּשׁ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 95

מבחר משמות דגי הגרם שאושרו בשנת תשע"ב (2012): תִּפְאַר הַסַּהֲרוֹן, פַּרְפָּרוֹן הָאֹדֶם, אַבְנוּן מְגֻשָּׁם, זַהֲרוֹן הָדוּר, חַדַּפּוֹן תָּכֹל.

המשך קריאה>>

חלופה עברית לאופורטוניזם

המונח אופורטוניזם נדון בוועדה למילים בשימוש כללי, ועלו כמה הצעות ובהן הִזְדַּמְנְנוּת. הוועדה פנתה לציבור לקבל הצעות נוספות אך לא הגיעה להחלטה. בסופו של דבר אומצה החלופה הִזְדַּמְנְנוּת במילון הסוציולוגיה שאושר בתשע"ו.

המשך קריאה>>

"העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

מאת : יוסף שלמון, קרן דובנוב

הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.

המשך קריאה>>

שיבושי הלשון בכריזה בתחבורה הציבורית (תשע"ג, 2013)

כ"ד בשבט תשע"ג, 4 בפברואר 2013: בעקבות הפניות שהגיעו לאקדמיה ללשון, פנתה רונית גדיש, העומדת בראש המזכירות המדעית, לשר התחבורה ולחברות התחבורה הציבורית בבקשה לתקן את ההקלטות השגויות. גדיש אף ציינה כי האקדמיה תשמח לסייע לחברות אלו בכל שאלה ועניין.

המשך קריאה>>

מקומה של הכוונת לשון בימינו

מאת : גבריאל בירנבאום

המחבר עוסק ביחס שבין הבלשנות כמדע טהור ובין הנורמטיביזם, ומציע את המושג 'נורמטיביזם מפוכח'.

המשך קריאה>>

הוועדה למונחי רפואה מחפשת חלופה עברית חדשה לדמנצייה

בעבר נקבע במילון למונחי רפואה של האקדמיה המונח שִׁטָּיוֹן לצד הֶסְתֵּר בִּינָה תמורת דמנצייה. בעקבות השגות מן הציבור על המונח הוחלט לפנות לציבור להציע חלופות עבריות אחרות. מן ההצעות הרבות שנתקבלו נבחרה ההצעה קִהָיוֹן והיא אושרה באקדמיה באדר שני תשע"ד (מארס 2014).

המשך קריאה>>

מונחי הנדסה

אולי אינכם מכירים את המונחים "אִיקוֹזָהֶדְרוֹן", "פּוֹלִיהֶדְרוֹן", "טְרִיאַנְגּוּלַצְיָה", אבל בוודאי תרצו לדעת מה החלופות העבריות שלהם ולהכיר עוד כמה מונחים עבריים בגאומטרייה.

המשך קריאה>>

כיצד מצטטים מן התנ"ך?

מאת : יוסף עופר

הנזקק לצטט פסוק מן התנ"ך כיצד יצטט? הפסוק נתון לנו במקרא בכתיב מיוחד, ומלווה בניקוד, בטעמים, במתגים ובמקפים. במה מכל זה יש להתחשב?

המשך קריאה>>

יצא לאור מילון היין העברי (תשע"ג, 2012)

המילון הקטן נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים.

המשך קריאה>>

חלופה עברית לקונפטי

אל האקדמיה הגיעו פניות למצוא למילה קונפטי חלופה עברית. הצעות רבות התקבלו מן הציבור, ובהן ההצעה פתיתונים, וזו אושרה במליאת האקדמיה באייר תשע"ג (אפריל 2013).

המשך קריאה>>

מיזם "אמצו מילה" לציון מאה שנות מינוח (טבת תשע"ג, דצמבר 2012)

עברית והשפות הקלסיות – יוונית ולטינית

מאת : דניאל שפרבר

אפשר להעריך שלספרות חז"ל נכנסו כאלפיים מילים יווניות (ולטיניות) בתחומים שונים ומגוונים, כגון מנהל ושלטון, רפואה, ריהוט ולבוש.

המשך קריאה>>

הסופר אהרן אפלפלד – חתן הפרס לשנת תשע"ב

פרופ' אבנר הולצמן – חתן הפרס לשנת תשע"ב

החלטה היסטורית של ממשלת ישראל על הקמת בית ללשון העברית (תשע"ג, 2012)

ה' בכסלו תשע"ג, 19 בנובמבר 2012: בעצם ימי הלחימה בדרום החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית.

המשך קריאה>>

האקדמיה חונכת יישומון חדש: החלופון (תשע"ג, 2012)

כ"ט בתשרי תשע"ג, 15 באוקטובר 2012: באתר מונחי האקדמיה מאות מילים לועזיות וכנגדן החלופות העבריות שקבעה להן האקדמיה. כדי לחשוף את הציבור אל המילים הללו הוקם באתר האקדמיה המיזם "איך אומרים בעברית". צעד נוסף לחשיפת הציבור לחלופות האלה הוא יישומון לטלפונים החכמים: "החלופון".

המשך קריאה>>

אקדם 46

למד לשונך 94

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: רֶוַח לַכֹּל, גְּלִילוֹר, מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת, עֲמִיתָנוּת, עֲתוּדִי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 93

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: מַעֲמָת, דִּבְשִׁית, דִּבְשׁוֹן, יַצְגָן, גַּלְגִּנּוֹעַ, מוֹעֵד אַחֲרוֹן.

המשך קריאה>>

דבורים ודבש לקראת ראש השנה

מילוניאדה: למילים המסתיימות ב־יאדה

מאת : דן אלמגור

אולימפיאדה? דן אלמגור מביא רשימה ארוכה של מילים בסיומת ־יָאדָה שהומצאו לאורך השנים – רובן מילים לשעתן, ודן ביחס ביניהן ובין מילים המסתיימות בסיומת ־ִיָּה.

המשך קריאה>>

עושים ספורט בעברית (תמוז תשע"ב, יולי 2012)

המשחקים האולימפיים הניבו שלל הצעות של הציבור לחידושי מילים בתחומי הספורט. ההצעות יוגשו לוועדה למונחי ספורט – כשתוקם.

המשך קריאה>>

לקראת המשחקים האולימפיים

מהי דלגית ומהי לחצית? באיזה הקשר מופיע הפועל "התעמל" בספרות חז"ל? ומה המונח העברי ל"נוק אאוט"? – מבחר מונחי התעמלות

המשך קריאה>>

עשרת הדיברות

מאת : ניסן ברגגרין

במאמר הכותב סוקר את ניסיונותיהם של המדקדקים והנקדנים להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' – המשמש בפיוטים ובתפילות – לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.

המשך קריאה>>

על העשייה בלשון העברית בזמן החדש

מאת : משה בר־אשר

כבר בדור הראשון לדיבור העברי התחיל עיסוק גם בדקדוק העברית המתחיה. תחילה היה זה עיסוק נורמטיבי שבא לכוון את התפתחותה ואת הסתגלותה לעולם החדש ולחיים החדשים, לפי שלשון המקורות לא נתנה להם מענה שלם.

המשך קריאה>>

אקדם 45

למד לשונך 92

מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): צְלַמְנוֹעַ, יַצָּב, מַכְתּוֹף, נַקָּשׁ, תַּמְכָן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 91

מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): מֶחְדָּשׁ, צַחְקִיק, תְּמוּנִית, חַלּוֹנִית, צֹהַר, מִיקְרוֹפוֹן דַּשׁ.

המשך קריאה>>

פרס ראש הממשלה ללשון העברית לעמינדב דיקמן בכינוס הפתוח (תשע"ב, 2012)

א' באייר תשע"ב (23 באפריל): הפרס נועד לעודד ולקדם את שימורה, התפתחותה, שגשוגה, חיזוקה וטיפוחה של הלשון העברית כלשון הדיבור וכלשון התרבות במדינת ישראל. הפרס יוענק בטקס שיחתום את הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

חזק חזק ונתחזק

מאת : יעקב ש' שפיגל, ישראל בן־דוד

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".

המשך קריאה>>

אקדם 44

למד לשונך 90

לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): רֶכֶב כִּלְאַיִם, אֵפֶר גַּעֲשִׁי, דְּשֹׁנֶת, גְּרִיטָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 89

לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): סְבִיבָתָנוּת, קַיָּמוּת, אֵנֶרְגִּיָּה שִׁמְשִׁית או אֵנֶרְגִּיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, מַשְׁחִיתָנוּת, מְעַוֵּל סְבִיבָה, מוֹקֵדָה.

המשך קריאה>>

גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי

מאת : דוד אסף, ישראל ברטל

כיצד הפכה אות מאותיות האלפבית – ודווקא זי"ן – למציינת איבר מין? והלוא עומדים לה ללשון העברית כמה וכמה שמות נושנים לאותו איבר קטן, כגון אמה, גיד, אבר, עטרה, ראש הגוויה ועוד.

המשך קריאה>>

מחאת האקדמיה על השימוש הגובר באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה (תשע"ב, 2012)

ו' באדר תשע"ב, 29 בפברואר 2012: בפגישה בין שר החינוך מר גדעון סער, המכהן גם כיושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, ובין נציגי האקדמיה ללשון העברית ובראשם נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר הביעו נציגי האקדמיה מחאה חריפה על התפשטות השימוש באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה.

המשך קריאה>>

פרס האקדמיה לאהרן אפלפלד ולאבנר הולצמן (תשע"ב, 2012)

כ"ב בשבט תשע"ב, 15.2.2012: מעמד הפרס היה ביום רביעי, כ"ב בשבט (15 בפברואר), בבית המרהיב של המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בירושלים. חברי ועדת הפרס: פרופ' אהרן ממן (יושב ראש), ד"ר עמינדב דיקמן והסופרת גיל הראבן.

המשך קריאה>>

שׁוֹט (בקולנוע)

בעקבות החלטת האקדמיה שיש לקבוע חלופה עברית למונח 'שׁוֹט' בתחום הקולנוע, פנתה הוועדה למונחי תקשורת ההמונים לציבור בבקשה להגיב על הצעות שעלו או להציע חלופות אחרות. החלופה שנבחרה – מִצְלָם – אושרה באקדמיה במרחשוון תשע"ג (נובמבר 2012).

המשך קריאה>>

חברים חדשים באקדמיה (תשע"ב, 2012)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני, כ"ח בטבת תשע"ב, 23 בינואר, נבחרו הסופר חיים באר ופרופ' משה פלורנטין לחברים מלאים באקדמיה. הסופרת צרויה שלו נבחרה לחברה יועצת. פרופ' סטיבן ד' פראד מאוניברסיטת ייל בארצות הברית נבחר חבר כבוד.

המשך קריאה>>

אמצו מילה (השלב הראשון)

בחנוכה תשע"ב (דצמבר 2011) הכריזה האקדמיה על המיזם אמצו מילה. בכל שבוע, ובמשך שישה שבועות, הצענו לכם ארבע מילים חדשות ואתם נקראתם לבחור מילה אחת ולאמץ אותה.

המשך קריאה>>

אושר המילון למונחי התקשורת (תשע"ב, 2012)

י"ג בטבת תשע"ב, 8 בינואר 2012: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה כארבע מאות וחמישים מונחים במילון חדש לתקשורת. לצד מונחים ותיקים ומוכרים יש במילון מונחים עבריים חדשים. לכל המונחים ניתנו הגדרות מפורטות.

המשך קריאה>>

אסטרונומיה שימושית

כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב – כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה

המשך קריאה>>

העגבנייה ומה שעוללו לה שמותיה

מאת : ראובן סיוון

המילה עגבנייה לא התקבלה בקלות, והיו שהתנגדו לה. מי חידש אותה? ועל פי מה? מי התנגד לחידוש? מה הייתה המילה המתחרה?

המשך קריאה>>

ד"ר עפרה תירוש־בקר – כלת הפרס לשנת תשע"א

ד"ר יהודית הנשקה – כלת הפרס לשנת תשע"א

דיפלומטיה

איך אומרים וטו בעברית? מהו אֶשְׁגָּר? והאם קָזוּס־בֵּלִי בעברית הוא עילה למלחמה?
היכנסו – ברשומה זו אין אִישִׁיּוּת לֹא־רְצוּיָה (פֶּרְסוֹנָה נוֹן־גְּרָטָה)!

המשך קריאה>>

מונחי רפואה לביקורת הציבור (תשע"ב, 2011)

כ"ו במרחשוון תשע"ב, 23 בנובמבר 2011: הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה בראשות פרופ' צבי גימון פונה אל ציבור הרופאים בבקשה להגיב על הצעותיה למונחים בקרדיולוגיה ולמונחים שונים ברפואה.בהצעות הוועדה: מַפְעֵם (דפיברילטור) ושְׁקִיפָה (סקופייה).

המשך קריאה>>

לשון הרע, עין הרע

מאת : ניסן ברגגרין

שני הצירופים לָשון הרע ועַין הרע נתפסים כצירופי סמיכות שגויים. ניסן ברגגרין מסביר איך נוצרו ומגלה את דעתו שאין לפוסלם.

המשך קריאה>>

100 מילים – מילון כיס לציון מאה שנות מינוח עברי (תשע"ב, 2011)

כ"ה במרחשוון תשע"ב, 22 בנובמבר 2011: האקדמיה ללשון העברית ורשות הטבע והגנים יעניקו במהלך שנת תשע"ב שי למטיילים, מילון כיס מלווה באיוריה של אורית ברגמן ובו מילים עבריות שהתחדשו במאה השנים האחרונות.

המשך קריאה>>

תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'

מאת : מנחם צבי קדרי

בעיתונות הכתובה רווח השימוש בפועל תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'. השימוש בפועל כפועל עומד, יש בו משום חידוש, ומתעוררות שאלות לגבי מדיניות הלשון.

המשך קריאה>>

פרקי לשון לעם – מילים שאולות בלשוננו

מאת : נפתלי הרץ טור־סיני

בפרקים המובאים כאן נכללים גם הסברים לשמות החודשים תשרי ומרחשוון.

המשך קריאה>>

מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן

מאת : יהודה רצהבי

במאמר מובאים מונחים הקשורים בחג הסוכות שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד.

המשך קריאה>>

ביגוד לחורף

מה הם סורגה וירכית? את מה מתרגמת אפודה ואת מה מתרגמת כומתה?

המשך קריאה>>

העברית בת ימינו בסבך התקניות

מאת : מנחם צבי קדרי

שמות עבריים לרחובות ירושלים

מאת : נתן אפרתי

ועדת השמות לרחובות ירושלים, שהוקמה בהוראת הנציב הבריטי הרברט סמואל, הייתה יחידה בסוגה ופעלו בה בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים.

המשך קריאה>>

אגודת המורים והתפתחות הדיבור העברי, תרס"ג–תרע"ד (1903–1914)

מאת : נתן אפרתי

הפרק מתאר את התארגנותם של המורים שלימדו בעברית ואת תרומתם המכרעת להתפתחות הדיבור העברי בארץ ישראל בארץ בראשית המאה העשרים.

המשך קריאה>>

טיפוח ותשפורת

מהי חטטת? איך אומרים קונסילר בעברית? – מונחים למטופחים

המשך קריאה>>

מונחי טלוויזיה וקולנוע לביקורת הציבור (תשע"א, 2011)

י"ד באב תשע"א, 14 באוגוסט 2011: תְּמוּנָח, מִצְרָף, נַקָּשׁ – אלה מונחים חדשים בעברית, בתחום הטלוויזיה והקולנוע, פרי עבודתה של הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה ללשון.

המשך קריאה>>

לשונה של מגילת איכה

מאת : שמחה קוגוט

ניבים וצירופי לשון מן הרווחים בלשוננו היום מקורם במגילת איכה. אך לא תמיד זהה משמעות הניב או הצירוף בשימוש הלשון היום עם משמעותו המקורית במגילה.

המשך קריאה>>

בנקאות ושוק ההון

מה זה הִוּוּן? מהי החלופה העברית ל"טלר" (פקיד בנק הנותן שירות ללקוחות)? ועוד כמה מונחי בנקאות ושוק ההון

המשך קריאה>>

אקדם 43

למד לשונך 88

לקט מונחי רפואה (בעיקר רפואת העור) שאושרו בשנת תשע"א (2010): תּוֹמְכָן, גַּלֶּדֶת, רַקֶּמֶת, חַטֶּטֶת, סַפַּחַת, סֶמֶט או סִמְטָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 87

לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"א (2010): אַבֶּסֶת, זַלֶּלֶת, דַּגֶּנֶת, עַצְמוֹנִי, הֶגֵּב, הֶחְזֵר, תְּרוּפָה סוּגָנִית.

המשך קריאה>>

הזמר, הפזמון והעברית המדוברת

מאת : יעל רשף

במשך שנים שלטה במוזיקה הפופולרית לשון שירית וגבוהה. רק עם חדירתו של הרוק אל התרבות הישראלית משלהי שנות השישים חל מהפך במעמדה של לשון הדיבור בפזמונים.

המשך קריאה>>

קָלֶיְדוֹסְקוֹפּ

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בחלופה עברית לקליידוסקופ שרבים מתקשים בהגייתה, ופנתה לציבור להציע חלופות עבריות. בין ההצעות שהתקבלו הייתה המילה גְּלִילוֹר, והיא שאושרה בישיבת המליאה של האקדמיה באדר תשע"ב (מארס 2012).

המשך קריאה>>

מיני תרגימה

מרקוע, סהרון בטעם שנף ושֶׁזֶף סֻכָּר כבר אכלתם? מן הסתם כן, אבל מה הם? – מבחר מיני תַּרְגִּימָה ("דברים טובים" בעיקר דברי מתיקה)

המשך קריאה>>

קומפוסט וקומפוסטר

הוועדה למונחי איכות הסביבה פנתה לציבור בשאלה מה יהיו החלופות לקומפוסט ולקומפוסטר. בסיוון תשע"א (יוני 2011) קבעה מליאת האקדמיה את המילים דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט) ומַדְשֵׁן (קומפוסטר).

המשך קריאה>>

לשונות חג השבועות

מאת : אבא בנדויד

על מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'

המשך קריאה>>

תרבות של לשון ולשון של תרבות (תשע"א, 2011)

ז' בסיוון תשע"א, 9 ביוני 2011: "תרבות של לשון ולשון של תרבות" – זה נושא הכינוס המשותף לארבע מכללות אקדמיות לחינוך ולאקדמיה ללשון העברית לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך.

המשך קריאה>>

גאוגרפיה וטיולים

איך אומרים "סְנֶפְּלִינְג" בעברית? מהי החלופה של "דיונה"? מה זה מחנאות? ומהו מתלול? – מקבץ מונחים למטיילים בשטח.

המשך קריאה>>

"מעתק החילון" מנקודת מוצא בלשנית

מאת : מיכל אפרת

המאמר דן במונח "מעתק חילון" ומביא כדוגמה כמה מילים ומקרים המוסברים במעתק זה.

המשך קריאה>>

מונחי יין

מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות

המשך קריאה>>

מונחי תקשורת לביקורת הציבור (תשע"א, 2011)

כ"ד באדר שני תשע"א, 30 במארס 2011: הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה בראשות פרופ' רפאל ניר ורוביק רוזנטל פנתה אל ציבור אנשי המקצוע בבקשה להגיב על הצעותיה למונחים בשלושה תחומים: העיתונות הכתובה, הרדיו, התקשורת המקוונת (במרשתת).

המשך קריאה>>

השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית

מאת : מנחם צבי קדרי

אחד המקורות שהשפיעו על העברית המודרנית הוא ההגדה של פסח, שהמגע בינה ובין חלק ניכר של החברה הדוברת עברית היום הוא עדיין מגע חי ובלתי אמצעי.

המשך קריאה>>

סחרחרה או סחרחרת?

במילונים יש שלוש צורות שונות לחלופה העברית של קרוסלה – סְחַרְחָרָה, סְחַרְחֵרָה וסְחַרְחֶרֶת. ביקשנו לדעת איזו משלוש הצורות מקובלת בקרב הדוברים.

המשך קריאה>>

"חומר" ו"חֵמר"

מאת : גד בן־עמי צרפתי

המאמר דן במשמעותן של המילים חֹמֶר וחֵמָר בתולדות לשוננו ועל היחס ביניהן.

המשך קריאה>>

ממשל ומנהל

מה ההפך מביזור, איך אומרים "מיליטריזם" בעברית, מהי שדולה – ועוד כמה וכמה מונחי ממשל ומנהל

המשך קריאה>>

בול העברית: בול חדש בישראל (תשע"א, 2011)

ג' באדר ראשון תשע"א, 7 בפברואר 2011: השירות הבולאי בעצה אחת עם האקדמיה ללשון העברית הנפיק בימים אלו בול חדש לשפה העברית. את הבול עיצב דויד בן־הדור. במרכזו שתיל רענן שהעלים שלו רושמים את המילה "עברית"; שורשיו יונקים מרובדי לשוננו והם עשויים שורות של מילים.

המשך קריאה>>

גאון בנקבה

המזכירות המדעית ביקשה לברר איך נוהגים דוברי העברית לכנות אישה מחוננת ומוכשרת במיוחד – גאון, גאונה או גאונית, ולשם כך נערך סקר באתר.

המשך קריאה>>

ה"עציון" חוזר לשפתנו

מאת : אבינעם דנין

במאמר מסופר איך נבחר השם עציון לצמח שקודם לכן נקרא פרקרק.

המשך קריאה>>

אמציה פורת חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש בן־יהודה (תשע"א, 2011)

ד' בשבט תשע"א, 9 בינואר 2011: נשיא האקדמיה ללשון העברית, חברי האקדמיה ועובדיה מברכים את חבר האקדמיה המתרגם והעורך הדגול פרופ' אמציה פורת על בחירתו לחתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"א.

המשך קריאה>>

כצורתו, כתקנו וכיופיו: המתרגם והעברית הנורמטיבית

מאת : אמציה פורת

במאמר מתואר ומודגם הסגנון העברי במיטבו.

המשך קריאה>>

בחירות באקדמיה (תשע"א, 2011)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני כ"ז בטבת תשע"א, 3 בינואר 2011, נבחרו הסופרת גיל הראבן, פרופ' יוסף עופר ופרופ' אורה שורצוולד חברים מלאים. פרופ' ג'פרי כאן מאוניברסיטת קיימבריג' נבחר חבר כבוד.

המשך קריאה>>

בשידור

איך אומרים ג'ינגל בעברית? מהו חדשיר? מה יהיה המדרוג של התוכנית המשודרת בשעת השיא? – מקבץ מונחים מעולם השידור

המשך קריאה>>

אקדם 42

למד לשונך 86

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: צִלּוֹן רֶכֶב, תַּרְחִיב, טֹפֶס מְאַסֵּף, עֶקֶר בַּיִת, מְקַיֵּם סְבִיבָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 85

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: מַרְוָן, חֲנוּת יְמָמִית, מְנַהֵל מֵיזָם, צְבָאָנוּת.

המשך קריאה>>

המשורר והמתרגם ד"ר רמי סערי – חתן הפרס לשנת תש"ע

שלוש תופעות בלשון המוקדמת

מאת : מרדכי מישור

במאמר מתוארות שלוש תופעות פונטיות אופייניות לשלב רכישת הלשון אצל ילדים, אשר משקפות תהליכים דומים לאלו המתרחשים בלשונם של המבוגרים.

המשך קריאה>>

חמדה בן־יהודה ו"מלחמתה עם השטן": מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון

מאת : רעות גרין

במאמר מתוארת תרומתה של חמדה בן־יהודה למפעל המילון ונבחנת השאלה מדוע נפקד מקומה בזיכרון הקולקטיבי.

המשך קריאה>>

מזג האוויר

כפור, מועב, קרה, רסס ועוד: מזג אוויר בעברית

המשך קריאה>>

בריאות

מה ההבדל בין כמוסה, קפלייה וטבלייה? וכמה סוגי טבליות אתם מכירים בעברית? דברו עברית והבראתם!

המשך קריאה>>

הספרות ותחיית הלשון העברית

מאת : אהרן מגד

"הרחוב שהייתי גר בו בתל־אביב נמצא סמוך מאוד לרחוב י"ל גורדון, וקצת הלאה ממנו, מקביל לו, רחוב מאפו, ומקביל לשניהם רחוב סמולנסקין, ולא רחוקים מהם – רחובות פרישמן ומנדלי מוכר־ספרים. כשהייתי עובר ברחובות אלה, עניין של יום־יום, ונזכר בסופרים שעל שמם הם נקראים, היו עוברים בלבי רגשי חמלה עליהם, מעורבים ברגשי הערצה."

המשך קריאה>>

מה בין "פרי" ל"פירות"?

מאת : גד בן־עמי צרפתי

המילה פרי אינה באה במקרא אפילו פעם אחת בצורת הרבים.

המשך קריאה>>

בחזרה לבית הספר

משמעותם של שמות החגים

מאת : יצחק שלו

המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.

המשך קריאה>>

כלי תחבורה קטנים

מי חידש את המילה אופניים? איך אומרים סקייטבורד בעברית? ומה הן גלגיליות להב?

המשך קריאה>>

אקדם 41

למד לשונך 84

לקט מונחים מן המילון למונחי ביולוגיה כללית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ט: צַוְתָּאוּת, סְמוּכָנוּת, חַי־עַל־חַי, צֶמַח־עַל־צֶמַח.

המשך קריאה>>

למד לשונך 83

לקט מן המילון למונחי ביולוגיה כללית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ט: יְצוּרָה, צוּפָן, טְמִיר נִצָּן, פְּקִיחַת פֶּרַח, כְּסוּתִית, אֶבְקוֹעַ.

המשך קריאה>>

מרשתת

מה הם פרצופונים, ואיך בדיוק אומרים בלוג בעברית? כמה מונחים עבריים מעולם המרשתת.

המשך קריאה>>

ברוכים הבאים לאתר הבית החדש של האקדמיה ללשון העברית (תש"ע, 2010)

כ"ט בתמוז תש"ע, 11 ביולי 2010: האתר החדש הוא שלב חשוב בתכניות האקדמיה להעמיד מרכז מידע ללשון העברית במרשתת והוא מאפשר לאקדמיה לבסס את הקשר עם ציבור גדול של אוהבי העברית וידידי האקדמיה בכל רחבי הארץ.

המשך קריאה>>

שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר

לקראת הדיון בצורת המילה שובר בוועדת הדקדוק של האקדמיה ביקשנו לברר מהי ההגייה הרווחת, ופנינו אל הציבור בשאלה: איך אתם נוהגים לומר – שׁוֹבָר או שׁוֹבֵר?

המשך קריאה>>

דיבייט ודיבייטינג

דיבייט או דיבייטינג הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים. הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להציע חלופות עבריות למונח, וקיבלה הצעות רבות ובהן הִתְנַצְּחוּת, מַעֲמָת, פֻּלְמוּס, קְרַב־שִׂיחַ, שִׂיג וָשִׂיחַ. מהן נבחרה מַעֲמָת והיא אושרה באדר תשע"ב (מארס 2012).

המשך קריאה>>

הכינוס הפתוח השלישי ללשון העברית ולספרותה (תש"ע, 2010)

כ' באייר תש"ע, 4 במאי 2010: האקדמיה ללשון העברית עם הפנים לציבור: מלשונו של מנדלי מוכר ספרים ועד העברית הנכתבת והמדוברת כאן ועכשיו בכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה בהשתתפות חוקרים, מחנכים, סופרים ויוצרים: י"א-י"ב בסיוון תש"ע, מוזאון ארץ ישראל, תל אביב.

המשך קריאה>>

"זר פרחי שדה עם קוץ אחד או שניים": על שירי הזמר של נעמי שמר

מאת : רחל אוסטרובסקי

שירי הזמר של נעמי שמר נבחנים מצד תוכנם ומצד השימוש ברובדי העברית: לשון המקרא, הלשון המדוברת בת ימינו והמזיגה שביניהם.

המשך קריאה>>

למד לשונך 82

לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: בְּשֹׂמֶת, עֲפִיצוּת, יַיִן פִּרְחָנִי, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, אַצְוָה, תִּירוֹשׁ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 81

לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: אֶקְדָּם, אֶפְטָר, אוֹצֵר יַיִן, יֵינָן, רְדִידָה.

המשך קריאה>>

פרס האקדמיה לרמי סערי (תש"ע, 2010)

כ"ה בטבת תש"ע, 11 בינואר 2010: האקדמיה העניקה היום בגבעת רם בירושלים את פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש רוברט ומישל אסרף למתרגם ולמשורר ד"ר רמי סערי על תרומתו הייחודית להעשרת מאגר הספרות המתורגמת לעברית.

המשך קריאה>>

האקדמיה ללשון העברית בישיבת הממשלה (תש"ע, 2010)

י"ז בטבת תש"ע, 3 בינואר 2010: האקדמיה ללשון העברית מברכת את ראש הממשלה והממשלה כולה על ההחלטות שהתקבלו היום בישיבת הממשלה לחיזוק מעמדה של העברית, ובהן קביעת יום הלשון העברית בכ"א בטבת והכרזה על פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה.

המשך קריאה>>

כוכב עברי נולד – שמות עבריים לאורנוס ונפטון: אורון ורהב (תש"ע, 2009)

י"ג בטבת תש"ע, 30 בדצמבר 2009: אוֹרוֹן הוא שמו העברי של כוכב הלכת אורנוס וכוכב הלכת נפטון הוא מעתה רַהַב.

המשך קריאה>>

פרופ' אהרן ממן – חתן הפרס לשנת תשס"ט

פרופ' אלישע קימרון – חתן הפרס לשנת תשס"ט

אקדם 39

למד לשונך 80

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ח-תשס"ט: הֶגְוֵן, מִבְדֶּה, עִלִּיתָנוּת, מוֹצָאוֹת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 79

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: עַלְעַלִּים, צְנִימוֹנִים, סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת, לוּחִית תְּרוּפוֹת; על המילה רוֹפְאָה.

המשך קריאה>>

אקדם 38

למד לשונך 78

משמות צמחי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ג: סְגֻלִּית מְחֻמֶּשֶׁת, מַסּוֹרָן סַרְגֵּלָנִי  פּוּקָה קוֹצָנִית.

המשך קריאה>>

למד לשונך 77

משמות צמחי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ג: עַפְעַפִּית רַבַּת־פְּרָחִים, חַוָּרִית חֲרוּזָה, שֵׁשִׁית מְצוּיָה, כַּנְפוֹן זָהֹב.

המשך קריאה>>

אקדם 37

למד לשונך 76

לקט מונחי חירום שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: רְעִידַת אֲדָמָה, רַעַשׁ, רְעִידַת אֲדָמָה מַקְדִּימָה, רְעִידַת אֲדָמָה עוֹקֶבֶת, מַעֲנֶה לְאָסוֹן, שִׁקּוּם אֻכְלוּסִין רִאשׁוֹנִי – שְׁאָ"ר, עוֹרְקֵי חַיִּים, שִׁקּוּם תַּשְׁתִּיּוֹת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 75

לקט מונחי חירום שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: אַפְרָ"ן, אֲסוֹן פֶּתַע רַב נִפְגָּעִים, אַפְרָנַאי, צֶפִי, תַּרְחִישׁ יִחוּס, אִפְחוּת, תֶּמֶשׁ, תְּרוּמַת מוּצָרִים וְשֵׁרוּתִים.

המשך קריאה>>

למד לשונך 74

לקט מונחים מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח: נִיב נִגּוּדִים, הֶצְמֵד, הֶכְבֵּר, תַּעֲקִיף, עֵרוּב חוּשִׁים, הֶרְמֵז, הֶשְׁמֵט.

המשך קריאה>>

למד לשונך 73

לקט מונחי שירה מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח: נֹעַם הַצְּלִיל, הִשָּׁנוּת צְלִילִים, מִפְסָק, מִכְתָּם, מַעְתַּק זְמַן (מַעְתָּק לֶעָבָר, מַעְתָּק לֶעָתִיד, הַטְרָמָה).

המשך קריאה>>

למד לשונך 72

לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים: שְׁבִילָה, רְפִידָה, מַצָּעִית, מַפְרֵסָה.

המשך קריאה>>

אקדם 34

למד לשונך 70

לקט מונחי רפואה שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: רַגֶּשֶׁת, גַּחֶלֶת, דָּאֶבֶת, צַיְמָנוּת; צְפִירוֹר.

המשך קריאה>>

למד לשונך 69

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: אִפְשׁוּט, הֲדָתָה, פִּרְקָנִי, תַּקְרִישׁ, תַּכְשִׁיר אַל־רֵיחַ.

המשך קריאה>>

אקדם 33

למד לשונך 68

ענייני דקדוק: מבחר כללי דקדוק שנקבעו באקדמיה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 67

לקט מונחים מעלוני למד לשונך (הסדרה הראשונה) שערכה שושנה בהט: בְּשֹׂמֶת, כַּתִּישׁ, מְשׁוּפָה, מַרְתּוֹק, תִּשְׁקֹפֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 66

מונחי טקסטיל ומונחי רקמה, תחרה והידורים שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה: עֲבוֹת, מַעֲשֵׂה עֲבוֹת, מִקְלָעוֹת, מַעֲשֵׂה מִקְלַעַת, הַטְלָאָה, מַעֲשֵׂה טְלָאִים, הִדּוּרִים, תַּךְ רָצוֹא וָשׁוֹב.

המשך קריאה>>

למד לשונך 65

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו: רְכִינוֹעַ, פְּתֵכָה, חֲפִיץ, מְסַעֵד, נְעִימוֹן.

המשך קריאה>>

אקדם 31

למד לשונך 64

לקט מונחים בבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה:

על המונחים הַטְרָמָה, הַטָּיַת סְפָרִים, גִּזָּה, גִּלְגּוּל סְרָק, בְּיָדַיִם אֵיתָנוֹת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 63

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו: יַחְדָּה, נֶגְדָּה, שׁוֹמְרָן, כִּתּוּב דַּשׁ, כִּתּוּב גַּב.

המשך קריאה>>

למד לשונך 62

מונחים מתחום התשפורת והקוסמטיקה שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ד-תשס"ה: תַּחְפִּיף, תַּקְלִיף, בְּסִיס אִפּוּר, חִפּוּי, מִסְקֶרֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 61

מילים בשימוש כללי ומונחים שונים שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה: מַצְלֶה, מִרְעָשׁ, סַחְרִיר, הַחְפָּצָה, אַסְדָּרָה, פִּקּוּחַ, מְאַסְדֵּר, מְפַקֵּחַ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 60

לקט שמות רכיכות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: כִּרְכָּרִית צַלְעוֹנִית, שִׁנָּנִית אִטֶּרֶת, נְזִירִית דּוּ־גּוֹנִית, סְגוֹרִית הַגִּלְבּוֹעַ, בַּרְחוֹל מִדְבָּר.

המשך קריאה>>

למד לשונך 59

לקט שמות רכיכות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: סַהֲרָן חָלָק, כַּף־שַׂקְנַאי, חֲרוּזִית פַּרְעֹה, גַּלְגִּלּוֹן יָם־סוּפִי, כִּפָּה־סְרוּגָה מְסֻרְטֶטֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 58

לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: הַמְחָרָה, חִבּוּל הַשּׁוּק, גִּיּוּל, חַשְׁבָּז, עֵרֶךְ מִצְרָפִי, מִסְחָר יוֹמָם וָלַיְלָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 57

לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מוֹעֲדִית, חוזֶה מוֹעֲדִי, עֲתִידִית, עוֹשֵׂה שׁוּק, יוֹם הַכְּלִיל, מַדַּד "בְּגִין", מַדָּד יָדוּעַ, מְנָיַת עִדִּית, פַּסְנוֹעַ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 56

לקט ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ג-תשס"ד: גּוֹפָן, פּוֹרְטָן, תִּקּוּף, כְּלִילוּת, יַתִּירוּת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 55

לקט מונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ג–תשס"ד: מִרְשֶׁתֶת, מַאֲרָג כְּלַל־עוֹלָמִי, צְרוּפָה, קוּקִית, סָרְטָה, תְּצוּרַת שָׁרַת–לָקוֹחַ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 54

מילים בשימוש כללי ומונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד:

על המילים מִסְרוֹן, מִדּוּד, נְקֻדַּת מִדּוּד, פַּרְצוּפוֹן, טֶכְנוֹלוֹגְיָה פְּשׁוּטָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 53

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"א ותשס"ד: מוּזֵאוֹן קָטוּר, עִטּוּי, אֵזוֹר תִּפְעוּל, מַסְרָן או עֵד, כּוֹתֵשׁ שׁוּם, מַמְעֵךְ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 52

לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: מֵידְעָן, עִיּוּל, סִקְרֵר, שׁוֹמֵר, מִלַּת אִכּוּן.

המשך קריאה>>

אקדם 25

למד לשונך 51

לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: דַּף מֵידָע או עֲלוֹן מֵידָע, דַּף פִּרְסוּם או עֲלוֹן פִּרְסוּם, מְלַאי, מְצַאי, תַּמְצִית, תַּקְצִיר, שִׁעְתּוּק, מִנּוּי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 50

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג: סַבָּא רַבָּא או סַבָּא גָּדוֹל, סָבְתָא רַבְּתָא או סָבְתָא גְּדוֹלָה, חֶבֶר דִּיּוּן, אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ, הֶטְפֵּס, גַּלְגֶּשֶׁת.

המשך קריאה>>

אקדם 24

למד לשונך 49

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג: שִׁחוּר, פָּלִיג, תְּאִימוּת, מַדְגֵּשׁ, מַצְבֵּעַ, צִבְעוֹן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 48

לקט מונחים בתחבורה מסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: חַשְׁמֹלֶת, רַכֶּבֶת חַד־פַּסִּית, קְרוֹן קוֹמָתַיִם, יוֹמֵם, מַעֲבַר רַגְלִים, צִי.

המשך קריאה>>

אקדם 23

למד לשונך 47

לקט מונחי תחבורה יבשתית: מַעְגַּל תְּנוּעָה, מֶחְבָּר, שֵׁרוּת הֶסֵּעִית, לַקְטָנִית, מַסּוֹעַ לֶכֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 46

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מִרְצֶדֶת, מַקְשֵׁר פְּנִים, קוֹד קַוִּים, מַהֲלוֹם, מוֹקֵד עָרְפִּי.

המשך קריאה>>

אקדם 22

למד לשונך 45

מילים בשימוש כללי מן העולם האקדמי שאושרו בשנת תשס"ב: קוֹרֵא מַעֲרִיךְ, כְּתַב עֵת מָעֳרָךְ, עִקְּרֵי תָּכְנִית הַלִּמּוּדִים, תָּכְנִית הַקּוּרְס, שְׁאֵלַת בְּרֵרָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 44

למד לשונך 42

למד לשונך 41

משמות עצי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: אֹרֶן הַצְּנוֹבָר, יִצְהָרוֹן מַכְסִיף, בּוּקִיצָה שְׂעִירה, אֶשְׁמָר קוֹצָנִי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 39

מונחים מתחום הרפואה והבריאות – מקצתם אושרו בשנת תשס"א: רוֹפֵא צוֹעֵר, שְׁלוֹמוּת, נִלְוֵה רְפוּאָה, חֲמָמִית, מַסְכֵּת.

המשך קריאה>>

אקדם 18

למד לשונך 38

שמות כלי מטבח שנקבעו במהלך השנים: מַמְחֶה, מַמְחֵה יָד, מְעַרְבֵּל, מִבְזֶקֶת, רַחַת טִגּוּן, תַּרְוָד.

המשך קריאה>>

למד לשונך 37

מונחים שאושרו בשנת תש"ס: מוּפִינִים, יַיִן זַנִּי ויַיִן רַב־זַנִּי, מִדְגַּנִּים; על "לשיקה" וקְצֵה הַלֶּחֶם.

המשך קריאה>>

למד לשונך 36

מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: גְּלִישַׁת חֶבֶל, גְּלִישַׁת קַנְיוֹנִים, תַּעֲשִׂיּוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, אַקְוָה, מַעֲגָנָה, שֵׁיט מְעָרוֹת, גְּלִישַׁת מְעָרוֹת.

המשך קריאה>>

אקדם 16

למד לשונך 35

מונחים בתחום הטיול האתגרי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: טִפּוּס הָרִים, טִפּוּס מְצוּקִים, טִפּוּס סְלָעִים, טִפּוּס עֲזָרִים, טִפּוּס חָפְשִׁי; על ההבדל בין מָצוֹק למָצוּק.

המשך קריאה>>

למד לשונך 34

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: פֻּנְדָּה, מַכְבֵּדָה, מַשְׁבֵּת מָנוֹעַ, רִשּׁוּם בַּיּוֹמָן, מִסְמַךְ אָב, קַלֶּטֶת אֵם וכדומה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 33

מונחי תרופות שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט:

על המונחים טַבְלִיָּה, טַבְלִיָּה תְּסִיסָה, טַבְלִיַּת מְצִיצָה, טַבְלִיַּת לְעִיסָה, כְּמוּסָה, קַפְּלִיָּה.

המשך קריאה>>

אקדם 15

למד לשונך 32

מונחים לדברי מאכל שאושרו במהלך השנים: טֻגָּנִים, קְצִיף חָלָב, כְּרוּכִית, גְּלִילָה.

המשך קריאה>>

אקדם 14

למד לשונך 31

שמות לדברי מאכל: אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ, תַּמְלִיא, חֲבִיתִית, חֲמִיטָה, כִּיסָן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 30

מונחים מתחום הדין הפלילי: מִשְׁמֹרֶת, חִלּוּט, תַּסְקִיר, הַסְכָּמָה מִדַּעַת; נְשִׂיאָה בְּעֹנֶשׁ, מֻשָּׂא הָעֲבֵרָה.

המשך קריאה>>

למד לשונך 29

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשנ"ה ותשנ"ז: טֵלֵפוֹן נַיָּד, מִכְתָּב אֵלֶקְטְרוֹנִי, תַּקְרִיב, הַתְעָדָה, הַדְרָה; על בעלי המקצוע גַּנַּן יְלָדִים, פְּנִימַאי, עָבָר במשמעות רקורד, כָּפוּף או כָּפִיף.

המשך קריאה>>

למד לשונך 27

לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: מֶחְסָם, סִימָנוֹר, מָסוֹט, קַטַּר עִיתּוּק, רַכֶּבֶת רוֹכֶנֶת, קָרוֹן רוֹכֵן; על צורת הרבים של רַכֶּבֶל ועל צורת היחיד של בְּלָמִים.

המשך קריאה>>

אקדם 12

למד לשונך 25

על המילים צָג, מַצָּג, כִּמֵּת, כַּמָּת, אַפְשֹׁרֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 24

על המילים שְׁדֻלָּה, שַׁדְלָן, אַכְסַנְיָה, תִּשְׁאוּל, חִקּוּר.

המשך קריאה>>

למד לשונך 23

לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.

המשך קריאה>>

אקדם 11

למד לשונך 18

מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים מַדְרֵגוֹת נָעוֹת, דְּרַגְנוֹעַ, נַחְשׁוֹן, מַחְוַן כִּוּוּן, מַשָּׂאִית רְכִינָה, שֵׁרוּת נַעְנָד, מַתְעֵל, גְּדוּדִית.

המשך קריאה>>

אקדם 9

למד לשונך 17

מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים רֶכֶב טִאֲטוּא וְאִסּוּף, רֶכֶב כִּבּוּי, כַּבָּאִית, אוֹטוֹבּוּס קוֹמָתַיִם, רֶכֶב מִפְרָקִי, תְּלַתְנוֹעַ, קַלְנוֹעַ, קַטְנוֹעַ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 16

על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: על המונחים פִּדְיוֹם, תִּסְחוּר, נוֹכֵס, חֶבְרָה, תַּאֲגִיד, מַאֲגָד, תִּשְׁלֹבֶת, חֶבְרָה בַּת או חֶבְרַת בַּת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 15

על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: גִּדּוּר, יִתְרָה וחִסְרָה, מְשִׁיכַת יֶתֶר, עֲמִיל בּוּרְסָה, עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 14

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו: תְּרוּפַת דֶּמֶה, חִשָּׁכוֹן, מַסְדֵּר תּוֹר, מַפְרֵט, מַדְחָן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 13

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה: מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מְקַפָּה.

המשך קריאה>>

אקדם 7

למד לשונך 11

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה: גְּרִיד, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה, מְכִירָה בַּהֲמָרָה, אוֹטוׁמַט מְכִירוֹת, מֵקַר, מוּתָג, מֻחְדָּשׁ, קַנְיוֹן.

המשך קריאה>>

אקדם 5

למד לשונך 8

מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים קְלִיט, תַּקְלִיטוֹר, עֲלִילוֹן, מִצְחָק, רַעֲיוֹנַאי, סַמְלִיל.

המשך קריאה>>

אקדם 4

למד לשונך 7

מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר.

המשך קריאה>>

אקדם 3

למד לשונך 4

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.

המשך קריאה>>

למד לשונך 4

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.

המשך קריאה>>

אקדם 2

אקדם 1

למד לשונך 2

מילים בשימוש כללי ומונחים שונים: מְשִׁיבוֹן, זַמְרִיר, צַמְדָן (זִיפִים), מַקְרֵן, מָטוֹל, מַחְזֵר, לְזִירָה.

המשך קריאה>>