נושא: כללי

חידון אליפות העברית

התחרות התחילה! גם השנה אתם מוזמנים להשתתף ב'אליפות העברית' – חידון ידע בעברית ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון. האלופים יזכו בתשורות צנועות מחנות הספרים של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מה תהיה מילת השנה?

לרגל יום העברית תשפ"ה אנו קוראים לציבור לבחור את מילת השנה. איזו מילה מתאימה להיות מילת השנה – גבורה? חטופים? מילואים? הותר לפרסום? ואולי יחד?
המשך קריאה >>

יום העברית בעוטף עזה

כמדי שנה בשנה, גם השנה הצענו ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית. השנה הכרזות הופצו חינם לכל בתי הספר בעיר שדרות ובחבל אשכול, בחיבוק חם לילדי עוטף עזה.
המשך קריאה >>

לוח אירועים

קורס אקדמי ביסודות התחביר העברי

האקדמיה ללשון העברית מציעה קורס אקדמי ביסודות התחביר העברי בהיקף של 26 שעות אקדמיות (13 מפגשים בני 90 דקות).
המשך קריאה >>

לוח אירועים

האקדמיה ללשון העברית מציעה קורס אקדמי בניקוד בהיקף של 52 שעות אקדמיות (26 מפגשים בני 90 דקות). בקורס יילמדו כללי הניקוד בהתאם לתקן שקבעה האקדמיה, והתלמידים ירכשו שליטה בניקוד טקסטים מלאים.
המשך קריאה >>

מאמרים

פיגומים למתרגמים – תרומתו של ישראל כהן ללשון העברית

נושא תרומתו של ישראל כהן ללשון העברית טרם נחקר באופן יסודי, אם כי פה ושם הוזכר ברשימות ביקורת שונות. למחקר ראשוני זה שכתבה בתו, נורית גוברין, נבחר פרק אחד בלבד מתוך המסכת השלמה של תרומתו: נושא הפתגמים והניבים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

"מחי מחי כפיים"

שְׂפַת עֵבֶר

לרגל יום העברית תשפ"ה אנחנו מתרגשים להציג שיר חדש שכולו הַלֵּל ותודה על שפתנו היפה ועל תחייתה. את מילות השיר כתבה ד"ר ורד סיידון והלחין ושר חנן יובל.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

העברית עא, ד

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

שְׂפַת עֵבֶר – מערך שיעור נלווה ליום העברית

הודעות לעיתונות

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה

הוכרזו הזוכים והזוכות במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה. המלגה מוענקת בתרומת אלמנתו ד"ר סימון אוחנא ובני המשפחה להנצחת זכרו.
המשך קריאה >>

מילת השנה

מה תהיה מילת השנה?

לקראת יום העברית תשפ"ה אנו פונים לציבור הרחב בבקשה להציע לנו:
מה המילה המייצגת בצורה הטובה ביותר את השנה האחרונה?
המשך קריאה >>

חגיגה עברית בצומת ספרים

באים לידי ביטוי

גשם ורוח

את הגשם והרוח אנו פוגשים יחד בימות החורף הקרים. רבים שואלים אם יש קשר בין הגשם והרוח החורפיים האלה ובין צמד הניגודים 'גשמי' ו'רוחני'.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חנוכה: חנוכייה וסביבון

החנוכייה מוכרת כיום לכל ילד בגן, אך כדאי לדעת שבמשך שנים רבות היה לה שם אחר. מה מקור השם חנוכייה? מי האישה שבזכותה הוא נעשה רווח כל כך? ומה הקשר בין סביבונים למשחקי הימורים?
המשך קריאה >>

עמוד בדיקה

יחיד ורבים

חץ – חיצים

אנו נשאלים לא פעם מדוע צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים ולא "חֵצים". ובכן – מדוע?
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

הרב סעדיה כובשי – מחנך ופעיל בעדה התימנית

בשנת 1981 ראיין פרופ' בר־אדון את סעדיה כובשי ושמע ממנו על השפות שהילכו בפיו בילדותו בתימן – העברית והערבית התימנית.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

סהר

המילה סַהַר מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר ציורי ומעט עמום. כיצד נדע מה משמעותה?
המשך קריאה >>

מנווה

התורמים להקמת מנווה האקדמיה ללשון העברית

באים לידי ביטוי

מתווכים ושמאים

המתווכים נקראים מתווכים משום שהם עומדים בתווך – בין הקונים למוכרים או בין שני הצדדים בסכסוך. אך מניין קיבלו השמאים את שמם? והאם ייתכן ששמאי הזקן היה שמאי?
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

עמרם חזנוב – לגדול בעברית בגדרה

בשנת 1965 ראיין פרופ' בר־אדון את עמרם חזנוב, הוא סיפר על ההקמה של בית הספר העברי הראשון במושבה ועל המורה העברי בנימין סום.
המשך קריאה >>

מאמרים

צֶדֶק וּצְדָקָה – ביאורן של שתי מילים במקרא בלשון ברכה

במאמר יידונו יחסי ההוראה שבין צֶדֶק לצְדָקָה על פי לשונה של ברכה מתפילת העמידה.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

רודן

"הרודן מדמשק נפל" – כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

כרוב אדום

למה הכרוב שצבעו סגול מכונה בפי רבים 'כרוב אדום'? היכן אפשר למצוא זאב כחול? ואילו שני צבעים נפרדו זה מזה בלשון היפנית רק לקראת אמצע המאה העשרים?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

כנס 'לשון ראשון' יתקיים השנה בשיתוף פעולה ייחודי עם האקדמיה ללשון העברית

ראשון לציון, העיר שחרתה על דגלה את החינוך העברי ואת השפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון עברית, גאה להכריז: 'לשון ראשון' – כנס השפה העברית ה־18 בראשון לציון.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פו, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

ערכת כרזות ליום העברית תשפ"ה

גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית. השנה הוכנו הכרזות בסימן 'יש לי שאלה', והן מציגות כמה מן השאלות הבולטות שאנחנו מקבלים מן הציבור.
המשך קריאה >>

לוח אירועים

כנס לשון ראשון – כנס השפה העברית ה־18

החלה רכישת הכרטיסים במכירה מוקדמת! האקדמיה ללשון עברית שותפה השנה לכנס "לשון ראשון" – כנס השפה העברית ה־18 בראשון לציון, העוסק בעברית על כלל גווניה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מעליות

האם למעלית שיורדת צריך לקרוא "מורדית"? ומדוע המַפתח נקרא דווקא על שם פעולת הפתיחה ולא על שם פעולת הנעילה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סימנים חדשים בשפת הסימנים הישראלית (כסלו תשפ"ה, דצמבר 2024)

המדור לשפת הסימנים הישראלית יצר סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה, ו"מגדל דוד מוזאון ירושלים" מציע סיור חזותי מודרך למבקרים חירשים וכבדי שמיעה.
המשך קריאה >>

צפורה שפירא ז"ל

גמלאית האקדמיה ציפורה שפירא, שהייתה יועצת לשון מטעם האקדמיה ברשות השידור, הלכה לעולמה. אשת לשון ומורה לדורות רבים של שדרים, תלמידים וסטודנטים, אשר זכתה בשנת 2018 לתואר יַקירת העיר תל־אביב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות חדשות בדקדוק אושרו במליאת האקדמיה (מרחשוון תשפ"ה, נובמבר 2024)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה הושלמה ההסדרה של נטיית השמות המלעיליים בעברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

חשמל

השימוש בחשמל נחשב זכות יסוד במדינות מודרניות. כיצד הפכה מילה מקראית נדירה ועלומת משמעות למילה יום־יומית שכולנו משתמשים בה?
המשך קריאה >>

השתלמויות חדשות

מערך ההשתלמויות מזמין את הציבור לשתי השתלמויות מקוונות חדשות שייפתחו בקרוב: השתלמות בתקן ובשיפור הניסוח והשתלמות בנושא 'מי צריך הכוונת לשון'.
המשך קריאה >>

טופס דיווח על שגיאה – אוסף הקלטות בר־אדון

באים לידי ביטוי

כשורה

הביטוי 'כשורה' דומה בהיגיון שלו לביטוי 'בסדר': בְּסֵדֶר פירושו שהדברים מתנהלים לפי הסדר הראוי והמקובל; ובדומה לכך כַּשּׁוּרָה פירושו שהדברים מתנהלים לפי השורה – כלומר לפי המצב הרגיל והישר, שאינו חורג לצד זה או אחר.

אבל מעניין לדעת שיש הפרש זמן גדול מאוד בין שני הביטויים האלה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

קולות מן העבר (כסלו תשפ"ה, דצמבר 2024)

הצטרפו אלינו להרצאה מקוונת שבה נשמע את מחיי השפה מספרים בקולם על האתגרים הלשוניים והחברתיים שעימם התמודדו בדרך לחידוש הדיבור העברי.
להרחבה

אירועים בעבר

חגיגה עברית בחג החנוכה

איך מתפתחת שפה? מי היו חלוצי העברית ואיך עזרו להם הילדים? מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית מזמין אתכם לפעילות מיוחדת בחנוכה לילדים בכיתות א' עד ו'.
להרחבה

אירועים בעבר

מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות

בחנוכה נציין 102 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית. מרכז התרבות וההדרכה מזמין אתכם למפגש מיוחד לרגל החג ולכבודו של בן־יהודה. המפגש כולל פעילות והרצאה על עבודת האקדמיה ואתגרי העברית במאה ה־21 ומיועד למבוגרים ולנוער (מגיל 14).
להרחבה

השתלמויות בעבר

השתלמות מקוונת – מי צריך הכוונת לשון

בהשתלמות המקוונת נלמד על תולדות הדקדוק הפוסקני (נורמטיבי) ועל תרומתו לעליית הבלשנות כמדע 'טהור' ונבחן את דרכם של ועד הלשון העברית וממשיכתו, האקדמיה. מתוך העיון בנושאים האלה נוכל לבחון מחדש את השאלה: האם יש מקום לפוסקנות בימינו?
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות מקוונת בתקן ובשיפור הניסוח

תקנת הלשון כוללת את תחומי הכתיב, הפיסוק, אוצר המילים והניסוח הכללי. בהשתלמות המקוונת נרכוש מיומנויות בסיסיות בכל אחד מן התחומים האלה.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התרחץ והתקלח

בעברית המדוברת רווח השימוש בפועל התקלח לציון ניקוי הגוף במים, ואילו מקבילו התרחץ נדיר ממנו. מה ההבדל?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

דברים כדרבונות

"דברים כדָרְבוֹנוֹת" (או כהגייה הרווחת "כדוֹרְבָּנוֹת") הם כינוי לדיבור חריף ועוקצני. מקור הביטוי במגילת קהלת, ושם הוא מציין דברי מוסר שנועדו לכוון את האדם בדרכו.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

דרישת שלום מצולמת ממחיי הלשון

קטעים נדירים מן הסרט ההיסטורי "שיבת ציון" מתעדים כמה מאנשי הלשון החשובים ביותר שהיו שותפים בהחייאת הדיבור העברי, ובהם אליעזר בן־יהודה, איתמר בן־אב"י ודוד ילין.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

משרת סטודנט לשיווק פעילות מרכז ההדרכה ומערך ההשתלמויות באקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית למערך השיווק והמכירות שלה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בהן צדק

יסוד הביטוי 'בהן צדק' בדרשת חז"ל על הכתוב "אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט, לו).מה פירוש המילה הִין בפסוק זה? מדוע הפך בלשוננו הִין להֵן? ומה הקשר ללבן הארמי?

המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"אוזני חמור" במחברת לפני מאה ושלושים שנה

גיליון סיכום שבועי, שכתב מורה בראשון לציון, חושף מעט משגרת הלימודים בבית הספר העברי הראשון בסוף המאה התשע־עשרה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ציפור הנפש

בלשוננו היום ציפור הנפש היא כינוי לדבר היקר מאוד ללב האדם או לנקודה רגישה במיוחד בנפשו.
מקור הביטוי בספרות חז"ל, אך שם הגרסה הטובה היא דווקא ציפַּר הנפש, והכוונה לדבר מוחשי.
המשך קריאה >>

מאמרים

בת שבעים וצופה אל הבאות

האקדמיה ללשון העברית כשמה כן היא – מוסד אקדמי. היא הוקמה מכוח חוק "המוסד העליון ללשון העברית" שחוקקה הכנסת בשנת תשי"ג (1953), והוטלו עליה שתי משימות כבדות משקל: לכוון את התפתחות הלשון העברית בימינו ולחקור אותה לתקופותיה ולענפיה. התעוזה של מייסדי האקדמיה לראות למרחוק, להתוות את הדרך ולדבוק בה גם בתנאים של מחסור חומרי מתמיד היא ההשראה לקביעת המדיניות של האקדמיה היום ובעתיד.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום הכיפורים: כפרה

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ד

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ד.
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

יצחק אבינרי איש הלשון

יצחק אבינרי הרבה לעסוק בשיבושים בִּלשון הדיבור והכתיבה. הוא היה מתקן לשון ידען, אשר התפלמס עם אנשי לשון, ועמד בקשר קבוע עם ציבור קוראיו.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #18

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה >>

הקלטות נבחרות מאוסף בר־אדון

טופס בקשה למלגת אוחנא תשפ"ה

חנוכה

דברים טובים לכבוד חנוכה

רשימת קניות לחנוכה בת אחד־עשר סעיפים, שנכתבה לפני מאה שנים, חושפת כמה ממאפייני העברית של התקופה.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

בית הספר בראשון לציון – בית הספר העברי הראשון בעולם

בית הספר בראשון לציון היה הראשון בארץ (ובעולם) שבו התנהלו הלימודים בעברית בכל המקצועות. בהובלתם של אנשי חינוך, ובראשם מרדכי לובמן ודוד יודילוביץ, הונהגו שיטות לימוד חדשות, נכתבו ספרי לימוד עבריים, וגדל דור של תלמידים היודעים לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ראש השנה: חודשי השנה

אנחנו רגילים לדבר על 'חודשים עבריים' לעומת 'חודשים לועזיים' או 'חודשים אזרחיים'. אבל לאמיתו של דבר החודשים בלוח השנה העברי הם חודשים בבליים, אכדיים, אשר עלו ארצה עם עולי בבל בימי שיבת ציון. סקירה קצרה של מה שידוע לנו על שמות חודשי השנה שלנו.
המשך קריאה >>

אליקים וייסברג ז"ל: זיכרונות מן העבודה המשותפת במפעל המילון ההיסטורי

במלאת שלושים יום למותו של חברנו היקר ד"ר אליקים וייסברג, אנו מביאים דברים שכתבו לזכרו שניים מעמיתיו.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מארז החלטות האקדמיה

עכשיו במחיר מבצע: מארז הכולל את החלטות האקדמיה בדקדוק ואת החלטות האקדמיה בכללי הכתיב הפיסוק והתעתיק. כלי עזר חשוב לכותבים ולעורכי לשון, המתלבטים בעבודתם בתקני הכתיבה.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #17

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ביקורי משפחות באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ"ה, אוקטובר 2024)

ביקורים חווייתיים במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית נערכו בימי ה"גשר" שבין יום הכיפורים לסוכות.
להרחבה

חנות האקדמיה

לשוננו פו, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

העברית עא, ג

אוסף בר־אדון

אסתר ראב – המשוררת הצברית הראשונה

אסתר ראב (1894–1981) נולדה וגדלה בפתח תקווה. בשנות העשרים של המאה העשרים החלה לפרסם שירה עברית, ובשירתה נתנה ביטוי לנופי הארץ בעברית המתפתחת.
המשך קריאה >>

מאמרים

גיליון חדש מתוך "דיוואן שמואל הנגיד: קודקס מן הגניזה"

המאמר כולל מהדורה מלאה של הקטעים החדשים שנתגלו – בלויית ביאורים ותצלומי דפי כתב היד המקורי.
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

יהודית הררי – ילדה עברייה ומחנכת

יהודית הררי לבית אייזנברג (1885–1979) הייתה מן הילדים הראשונים שדיברו עברית בארץ ישראל והפכה למחנכת עברית דגולה.
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

חנה רובינא – הגברת הראשונה של התיאטרון העברי

הריאיון שהוקלט עם חנה רובינא הוא חלק מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה.
המשך קריאה >>

מאמרים

נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה

במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

היידוע – שאלות מיוחדות

צירופים מסוימים מעוררים שאלות בקשר לשימוש בה' הידיעה: האם לברך "חג המשפחה שמח" או "חג משפחה שמח", איך ליידע את הצירופים "מגן דוד" ו"בית חולים שדה", והאם אפשר לומר "חבר שלי". על אלה ועוד תוכלו לקרוא כאן.
המשך קריאה >>

מילת השנה

מילת השנה – תשפ"ב

מילת השנה

מילת השנה – תשפ"ג

מילת השנה

יום העברית תשפ"ד – שפה שמחברת אותנו

באים לידי ביטוי

אמן

המילה אָמֵן ידועה מאוד בעברית וגם בלשונות אחרות. שורשה מציין קיום, חוזק ויציבות, והוא משותף גם למילים אֵמוּן, אֱמוּנָה, נֶאֱמָן, אֲמָנָה ואֱמֶת. איך ייתכן ששורש המילה אֱמֶת איננו אמ"ת? ומה הן אוֹמְנוֹת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

כלום ושום דבר

המילה כְּלוּם והצירוף שׁוּם דָּבָר מציינים בתודעתנו 'אַיִן' ו'אפס'. לכן יש התוהים אם בניסוחים כמו 'לא אכלתי כלום' או 'לא ביקשנו שום דבר' אין שלילה כפולה ומיותרת. אך לאמיתו של דבר גם 'כלום' וגם 'שום דבר' – שאותם ירשנו מלשון חז"ל – אינם מציינים שלילה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

אליעזר בן־יהודה – בובת תצוגה

חדש! בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה במהדורה מוגבלת – מתנה ייחודית לכל מי שרוחו של בן־יהודה מפעמת בו, ולכל מי שדולקת בנפשה אש האהבה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ציר

המילה צִיר, שנמצאת בימים אלו בכותרות, ידועה במגוון הוראותיה כבר בתקופות קדומות – רובן שרדו עד ימינו. נצא למסע קצר בעקבות המילה הקצרה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

פסטיבל ילדות ישראלית בדיזנגוף סנטר (תשרי תשפ"ה, אוקטובר 2024)

בחול המועד סוכות הציב קניון "דיזנגוף סנטר" את שירי הילדות הישראליים בקדמת הבמה באירוע חווייתי ומוזיקלי. האקדמיה ללשון העברית הכינה מחווה לשונית למשתתפים.
להרחבה

נושאי הלימוד

הבנת הנקרא ושיפור הניסוח – לקבוצות בלבד

נושאי הלימוד

מפעלי האקדמיה ללשון העברית

נושאי הלימוד

תולדות העברית וסוגותיה

נושאי הלימוד

נושאי הלימוד – הרשימה המלאה

נושאי הלימוד

הקניית מיומנויות

קורסים והרצאות

מסלולי הלימוד

נושאי הלימוד

ענפי הלשון העברית (דקדוק ואוצר מילים)

אירועים בעבר

לשון ולשונות בתפילות החגים (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות, הזמנו את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #16

החידה השבועית

החידה השבועית #15

באים לידי ביטוי

ארחי פרחי

את הצירוף 'ארחי פרחי' ירשנו מן הארמית. אם נעביר אותו לתבנית העברית המקבילה הוא ייעשה ברור מאוד: בארמית 'ארחי פרחי', ובעברית – 'אורחים פורחים'.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חדל אישים

את הצירוף 'חדל אישים' ירשנו מספר ישעיהו. מה הם 'אישים'? מה הייתה צורת היחיד המקורית של 'אנשים'? ואיזה מבול של קללות הביאה עימה אימו החורגת של שלום עליכם הצעיר?
המשך קריאה >>

חופשה מרוכזת

משרדי האקדמיה ללשון העברית סגורים לציבור בשל חופשה מרוכזת. נשוב לפעילות ביום ראשון כ"ח באב (1 בספטמבר). חופשה נעימה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

שיר אהבה לשפה העברית

מיכל זגון רוגל בחרה לשתף אותנו בשיר אהבה לשפה העברית פרי עטה לרגל ט"ו באב. השיר הוצג בערב שירי 'ספוקן וורד' בשנת תשפ"ד.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #14

חנות האקדמיה

מתגלגלים עם המילים

החוברת "מתגלגלים עם המילים" פותחת צוהר למכמניה של העברית ולדרכן המרתקת של מילותיה לאורך הדורות. בעקבות הביקוש הרב הודפסה החוברת מחדש והיא נמכרת כעת במחיר מבצע.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

הלוך ושוב

הצירוף "הלוך ושוב" רגיל בלשוננו במשמעות 'אל יעד כלשהו ובחזרה', אך במקורו המקראי שבסיפור המבול יש לו משמעות שונה. ומניין לנו מטבע הלשון "דחה בלך ושוב"?
המשך קריאה >>

מילים טובות לשנה טובה – פעילות לקראת חגי תשרי במרכז התרבות וההדרכה

אירועים בעבר

חדשנות. סיפור ישן – הרצאה בבית האקדמיה (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

לקראת השנה החדשה שמחנו לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.
להרחבה

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – הלשון העברית בין תקן למציאות (אב תשפ"ד, אוגוסט 2024)

הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד עמדנו על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #13

תשעה באב

שנאת חינם

הביטוי שנאת חינם מוכר מן התלמודים. על פי המסורת שנאת חינם הייתה מהגורמים לחורבן בית המקדש: "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ז ע"ב). שנאת חינם נחשבת לאווירה חברתית עכורה במיוחד ועל כן נתקבע המנהג להרבות בעיסוק בהּ ובדרכים לתיקונה לקראת תשעה באב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ההתכנסות השנתית של יועצי הלשון באמצעי התקשורת (תמוז תשפ"ד, יולי 2024)

האקדמיה ללשון העברית אירחה בביתה בירושלים כעשרים מיועצי הלשון לאמצעי התקשורת לפגישתם השנתית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הסכת הַמְּחַיֶּה זכה בפרס מטעם תאגיד השידור הציבורי (תמוז תשפ"ד, יולי 2024)

הסכת 'הַמְּחַיֶּה' של האקדמיה ללשון העברית – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מפה ו־map – על מילים דומות בעברית ובאנגלית

לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אוצר בלום

הביטוי אוֹצָר בָּלוּם משמש בלשוננו לציון אוצר מלא וגדוש, בעיקר בהשאלה, כגון "אוצר בלום של ידע". לכאורה 'אוצר בלום' הוא אוצר סגור, שהרי 'לבלום' פירושו 'לעצור', אך ככל הנראה לא זו הייתה הכוונה המקורית של הביטוי – שאינו אלא שיבוש. ומה הקשר לרבי עקיבא?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

טבלת תצורות היד של שפת הסימנים הישראלית

חדש בחנות! כרזה מעוצבת המציגה את התקן המחודש לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית – פרי עמלו של מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אחים ואחיות

הכינויים 'אח' ו'אחות' רגילים בפנייה לאחד מהחבר'ה, ואפילו בפנייה לאדם לא מוכר שרוצים ליצור אצלו תחושה של קרבה. שימושי הלשון האלה מושפיעים הן מן הערבית הן מן האנגלית האמריקאית, אך כדאי לדעת שכבר במקרא אָח הוא בהחלט לא רק בן אותו האב או אותה האם.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

רבתי

המילה רַבָּתִי היא ברייה מעט משונה בעברית, ולעיתים נראה שדוברי העברית מתקשים בשימוש בה. עיון בגלגולי המילה מלמד שלפנינו צורה שנתהוותה משני מקורות שונים.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #12

באים לידי ביטוי

עגה ישראלית מקומית

מהי "דופייה"? איזה מאכל זכה לשמות שַׁמְבָּלוּלוּ ויַמְבַּמְבָּם? איך קוראים לבוחן באזור חיפה? ולמה פסי ההאטה בנהרייה מכונים "סבגיות"? על עגות מקומיות מפתיעות ומשעשעות מכל רחבי הארץ.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #11

החידה השבועית

החידה השבועית #10

אוסף בר־אדון

המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני

ריאיון עם צבי נשרי, המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני, חושף את ראשית המינוח העברי בתחום הספורט.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

להתעמל בעברית: צבי נשרי ותולדות המינוח העברי בתחום החינוך הגופני

פרסום חדש מציג כיצד נקבעו מונחי ההתעמלות בעברית בתחילת המאה הקודמת.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #9

שפת הסימנים הישראלית

סימנים חדשים בשפת הסימנים הישראלית בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה

המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית יצר באופן רשמי סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה.
המשך קריאה >>

עברית טובה

העיתון מתחלק לתקני ולטעון־תיקון

תכתובת מראשית שנות השבעים ובה פנייתו של תלמיד התיכון ניצן בראונר למערכת עיתון מעריב בעניין לשוני ותגובתו השנונה של העורך נחמן בן־עמי.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מכל מלמדיי השכלתי

אחד הפתגמים החביבים על מורי ישראל הוא "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולם". במשפט זה חברו שתי אֲמרות שונות: הראשונה מספר תהלים, והשנייה מן התלמוד.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בכייה לדורות

הצירוף 'בכייה לדורות' מתאר דבר שתוצאותיו השליליות יימשכו זמן רב. מקור הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור לחטא המרגלים וגם לתשעה באב.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יחד ואחד

בלשוננו היום יחד' הוא ההפך מ'לבד', אך מתברר שבלשון המקרא יש גם 'יחד' שהוא דווקא לבד. על המילים 'יחד', 'יחדיו', 'לחוד' ו'אחד', וגם על החלופה העברית המשובחת שהציעה חברתה הטובה של נעמי שמר לביטוי העגה "ביחדנס".
המשך קריאה >>

חידון ׳יש חיה כזאת?׳ – הפתרונות המלאים

דף הפתרונות המלא לחידון "יש חיה כזאת"? – חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

פעילויות קיץ חווייתיות לילדים ולמשפחות (סיוון תשפ"ד, יולי 2024)

האקדמיה ללשון העברית מציעה פעילויות קיץ חווייתיות לילדים ולמשפחות בעקבות השפה העברית במרכז התרבות וההדרכה החדש שנפתח במשכנה.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #8

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית והפעם בסימן ראשית הקיץ.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

היה בעוכריו

על דבר שהכשיל אותנו אנו אומרים שהוא "היה בעוכרינו". עוכרינו הם 'השונאים שלנו', והכוונה שהדבר הצטרף כביכול אל שורות שונאינו ופעל כמותם לרעתנו. מה הקשר לבת יפתח? מי בתנ"ך 'כונה עוכר ישראל'? ואיזו תופעה מעניינת יש בשורש עכ"ר בקשר שבין לשון המקרא ללשון חז"ל?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

גן והגנה

הצבא שלנו קרוי צבא ההגנה לישראל, כי תכליתו להגן עלינו. ועוד יש בשמו גם רמז לארגון ההגנה, שהיה עיקר התשתית של צה"ל. מה הקשר בין גן להגנה? איך הקשר הזה בא לידי ביטוי בסיפור גן העדן? ומניין קיבלנו את גן הילדים?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חרב פיפיות

חרב פיפיות היא חרב המחודדת משני צדדיה, ובהשאלה כינוי לנשק מסוכן העלול לפגוע במשתמש בו. במה שונָה הבנת הביטוי בימינו מן המשמעות המקורית? מה זה 'פיפיות'? עד מתי תאכל חרב? ומה הקשר לפומפייה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בשורה – טובה או רעה?

האם בשורה חייבת להיות טובה, או שאפשר – לא עלינו – לבשר גם בשורות קשות? מה אפשר ללמוד ממקבילותיה של המילה באכדית ובערבית? ומה הקשר לאיוב, לישעיהו ולשלומי שבת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שוב בשלום או שוב לשלום?

כיצד מברכים את היוצא לדרך – 'לך לשלום' או 'לך בשלום'? 'שוב לשלום' או 'שוב בשלום'? על גלגולי ברכות אלו ודומותיהן מן המקרא ועד ימינו, ועל ההקפדה שיש המקפידים בעניינן.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום העצמאות: בין הנצחה לניצחון

הנצחה וניצחון הן שתי מילים מעצבות בזהות הלאומית של מדינת ישראל, והקשר ביניהן אינו רק סמלי. ומה הקשר למנצח התזמורת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

נירים

הרכיב 'ניר' רווח בשמות יישובים, ובהם ארבעת קיבוצי הנגב המערבי: ניר עם, ניר יצחק, נירים וניר עוז. מה פירוש 'נירו ניר'? ומה משמעות ההבטחה 'למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים?'
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פסח: כשר לפסח

מה הקשר בין כשרות המטבח למכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון? פינה חגיגית וכשרה לפסח.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פסח: חג החירות

בחג הפסח, חג החירות, השתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור. אבל כל מילות החופש האלה אינן נזכרות כלל בסיפור יציאת מצרים שבתורה. מה הקשר בין חירות לשחרור? ומיהו בן חורין?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שדרות

את המילה שְׂדֵרָה ואת שם העיר שדרות נכון להגות בשי"ן שמאלית, ולא בכדי. פינת הלשון עושה סדר במילה שדרות ומצדיעה לגיבורי העיר וללהקת "שפתיים".
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

גיבורים

הגיבור המקראי הוא לוחם בעל כוח, אך חז"ל הוסיפו למילה גם ממד של חוסן נפשי. האם יש קשר בין גיבור לגבר? ואילו מילים נשיות נגזרו מאותו השורש?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בארי

קיבוץ בארי נקרא על שם ברל כצנלסון – מאבות תנועת העבודה בארץ ישראל ועורכו הראשון של עיתון "דבר", שבארי היה שמו העברי. על הבאר שעוד תימלא שוב מים ותשקוק חיים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פורים: מילים פרסיות בלשוננו

מה הקשר בין דת ל־data ובין פרדס ל־paradise? מה המשמעות המקורית של 'פתגם'? ואיזו מילה חידשה האקדמיה ללשון העברית תמורת "צנזורה"?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ימים של שקט

כולנו מייחלים לימים של שקט. מה הייתה משמעותה המקורית של המילה 'שקט'? האם הדמיון הצלילי בין 'שקט' ל'שתיקה' הוא מקרי בלבד? ומה הקשר לפלמינגו?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

תקווה

כבר למן המקרא המילה תקווה משמשת בלשוננו בהוראה 'ציפייה', 'תוחלת'. אבל לצד זה יש שהיא משמשת לעניין אחר לגמרי: לציון 'חוט' או 'פתיל'. מה עניין חוטים לציפיות?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

דרגות הצבא

שמות הדרגות בצבא – ובהם 'אלוף', 'סגן' ו'נגד' – הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מילואים

צווי 8 לא חולקו בתקופת המקרא, אך מילואים היו כבר אז – אם כי בהקשרים אחרים. מה הם ימי המילואים ומהו כרך מילואים? ומי גייס את המילה "מילואים" לצבא ההגנה לישראל?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

התנדבות

ההתנדבות מוכרת בַּלשון העברית כבר מן התנ"ך, אבל ייתכן מאוד שבמקור "מתנדבים" הם בעצם "מגויסים" – מי שמתייצבים לקריאה של מישהו אחר, ולא אלו שיוזמים בעצמם.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

גדולות ונצורות

בימים האלה כולנו זקוקים מאוד לנחמה. לכן נדבר על ביטוי מעניין מתוך שירה הנפלא של רחל שפירא 'נחמה' – 'גדולות ונצורות'. על ביטוי מעניין המשמר עד היום גרסה חלופית ונשכחת של פסוק מן המקרא.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ימי חרבות ברזל: מילים ברוח התקופה

לאחר שבעה באוקטובר הייתה פינת הלשון שלנו בהפסקה – בין השאר בגלל התחושה הקשה שאין מילים: אין מילים לתאר את גודל האסון, ואין מילים לתאר את גודל הכאב והתדהמה. אבל למילים יש הרבה כוח גם לרפא ולעודד. על המיזם המרגש "עברית שפה שמחברת אותנו".
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

סוכות: שלוש רגלים

חג הסוכות הוא אחד משלוש רגלים. או אולי שלושה רגלים? על גלגולי המילה 'רגל', על התפתחותה הוראתה החגיגית ועל הבידול הדקדוקי המעניין שחל בה בספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

סוכות: סוכה, מסך ומוסך

מה הקשר בין סוכה למסך? מה צורת הרבים של מוסך? ומהו "דיר מכוניות"?
לרגל חג הסוכות – מילים תחת סכך אחד.

המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

כבני מרון

כיצד שיבוש של מילה לטינית התגלגל לרוב נוסחי המשנה וגם לאחד הפיוטים המזוהים ביותר עם הימים הנוראים – "ונתנה תוקף"?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ראש השנה: על שמו של החג

מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?
המשך קריאה >>

איגרות קודמות

שפה שאנשים אוהבים

אַהֲבַת קְדוּמִים – שיר הלל לשפה העברית

מרדכי קרניאל, ממייסדי המושבה זיכרון יעקב, כתב באלול תרנ"ט (ספטמבר 1899) את שירו "אַהֲבַת קְדוּמִים" ובו הוא מפליג בשבחיה של השפה העברית.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בר: מילה אחת ומשמעויות רבות

כאשר ניסינו לחשוב איזו מילה עברית היא בעלת המספר הגדול ביותר של משמעויות שאין ביניהן קשר, התייצבה המילה בר במקום הראשון עם לא פחות משש משמעויות.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

השעות הקטנות של הלילה

מה כל כך קטן בשעות הקטנות של הלילה והאם יש שעות קטנות כאלה גם ביום? מתי שעות הלילה נעשות 'לפנות בוקר', ולמה זה תלוי בנקודת המבט שלנו?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

עולה בקנה אחד

הביטויים 'עולה בקנה אחד' ו'משענת קנה רצוץ' לקוחים שניהם מן המקרא וקשורים לפרעה מלך מצרים. ומה הקשר ללטינית, לתותח לתעלה ולקניון?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

איך קיבל הפיל חדק?

כל ילד בימינו יודע שאפו הארוך של הפיל נקרא חדק. אך בהחלט לא כל ילד יודע שהשם הזה של אף הפיל נולד לגמרי בטעות.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבק חיים

רבים אומרים שהטלפון או המחשב או המצב "שבקו חיים", כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… מהו פירוש הפועל 'שבק'? ומניין קיבלנו את הביטוי הזה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ביטויי מקומות

היכן נמצא עמק (ה)שווה? מהי הרמה שעליה נאמר "קול ברמה נשמע"? מהו סלע המחלוקת ואיך באים חשבון? על שמות מקומות מן המקרא שהפכו לביטויים בלשוננו.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ט' באב: בכייה לדורות

'בכייה לדורות' הוא כינוי למעשה (או לחוסר מעש) אשר גורם נזק חמור לטווח הארוך, דבר שעתידים להצטער עליו לזמן רב. מה מקור הביטוי ומה הקשר שלו לתשעה באב?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

תמימות דעים

כששני אנשים או יותר מסכימים לחלוטין זה עם זה, אנו אומרים שהם תמימי דעים. אך בספר איוב, שממנו ירשנו את הביטוי, 'תמים דעים' הוא דווקא מישהו אחד.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אבד עליו כלח

ספר איוב הידוע בלשונו הקשה העניק ללשוננו כמה ביטויים, ובהם 'אבד עליו כלח'. ביטוי זה איננו ברור וניתנו לו פירושים שונים, אך דווקא משום כך הוא הוליד מונח בלשני מעניין.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בין המצרים

שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב מכונים 'ימי בין המצרים'. מה מקור הכינוי הזה? והאם יש לו קשר לביטוי 'ללא מצרים'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

לעיתים רחוקות ומימים ימימה

'לעיתים רחוקות' הוא ביטוי שציין במקורו מרחק גדול של זמן וקיבל לימים משמעות של תדירות. בביטוי 'מימים ימימה' אירע בדיוק התהליך ההפוך.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בכי תמרורים

בכי התמרורים אינו קשור לתמרורים המוכרים לנו מן הדרכים, אף כי שניהם מופיעים באותה נבואה נפלאה בספר ירמיהו. ומה הקשר לתמר? גם את זאת תסביר תמר.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

עשה שמות

'לעשות שַׁמּוֹת' פירושו להחריב או לגרום נזקים כבדים. מה משמעות המילה שַׁמּוֹת? כיצד מפריחים נְשַׁמּוֹת? ומי נוהג לעשות שמות בשדות תפוחי אדמה ובחלקת חיטי התוגרמה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

איך קיבלו המלאכים כנפיים?

מלאכי התנ"ך אינם מכונפים, לעומת יצורים מקראיים שמימיים אחרים: הכרובים והשרפים. איך קיבלו המלאכים כנפיים? ומה בכלל מקורה של המילה מלאך?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום העצמאות: מדינה

מה שורשה של המילה מְדִינָה ומה אפשר ללמוד ממנו על המשמעות שלה? מה מציינות מילים מקבילות בלשונות שמיות אחרות? ומה הקשר לעיר אל־מדינה שבערב הסעודית?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פסח: על שם החג

מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

כור מחצבתו

מה מקור הביטוי 'כור מחצבתו' ומה משמעותו? אילו גרסאות חלופיות יש לו? מה הקשר לאברהם אבינו, שרה אימנו וישעיהו הנביא? ואיך הצליח זוהר להפתיע את תמר?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

"גֶּפֶן במובן גָּפֶן" –צורות הֶפסק והֶקשר

חינם אין כָּסֶף, עבודת פָּרֶךְ, בימים עָבָרוּ, עקבותיו לא נוֹדָעוּ… בתנ"ך יש מילים מסוימות שמקבלות צורה מיוחדת כאשר הן באות בְּמקום שיש בו הפסקה. והיכן מצויה התופעה הזאת בזמר העברי?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פורים: בלשן ובלשנות

כיום אולי נדמה שהמילה בַּלְשָׁן קשורה אל הפועל לִבְלֹשׁ – שהרי הבלשן בולש אחר המילים וגלגוליהן. אבל לאמיתו של דבר מקור המילה אחר לגמרי, והיא קשורה לאחת הדמויות המרכזיות במגילת אסתר.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

תרומה – תורמים או מרימים?

בלשוננו היום תורמים כסף ותורמים דם, תורמים לחברה ותורמים למדע, וכמובן גם תורמים תרומה. אבל בתנ"ך את התרומה כלל לא 'תרמו' אלא 'הרימו'. מה הקשר בין 'תרומה' ל'הרמה'? ממתי תורמים בעברית ומי התנגדו לכך?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ארץ הצבי

אך על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי "ארץ הצבי" אינו קשור כלל לבעל החיים. מה הקשר לנוסח הכתובה? ומה פירוש דברי דוד המרגשים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל"?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

לקלס

אם נפתח את המילון בערך קִלֵּס נגלה שאותו הפועל משמש בשתי הוראות מנוגדות לגמרי: (א) לָעַג, בָּז. (ב) שִׁבַּח, הִלֵּל. איך בעצם זה קרה? ומה הקשר ל"רינה"?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ברווזים וברבורים

בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף 'בר אווזא' – מילולית 'בן האווז'; ובראשית המאה העשרים התקצר הצירוף 'בר אווז' למילה אחת – בַּרְוָז. נשאלת השאלה: אם הברווז הוא "בר אווז", האם הברבור הוא "בר בור"?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

לעייפה

'לעייפה' פירושו 'עד כדי תשישות', ובהרחבה 'יותר מדי', 'מעבר לרצוי'. מניין קיבלנו את הביטוי הזה? מה משמעות המילה 'עייף' בלשון המקרא? ואיך אומרים בעברית ג'ט לג?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום העברית: אליעזר בן־יהודה

בן־יהודה עבד שעות רבות בעמידה, ומעל המִכְתָּבָה שלו (מילה שחידש) היה תלוי השלט "הזמן קָצֵר והמלאכה מרובה". במִלּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) הוא ציין בסימן מיוחד את חידושיו, ובעִתּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) השתמש בין השאר כדי להפיצם. ומה חשב ביאליק על חידושיו?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מן הפח אל הפחת

הצירוף 'מן הפח אל הפחת' יסודו בדבריהם של שניים מן הנביאים הגדולים שלנו – ישעיהו וירמיהו. מה משמעות הביטוי אצלם? מדוע נשתנה הביטוי בלשוננו? ומה לכל זה ולסנשו פנשו?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חנוכה: פך השמן ופכים קטנים

אילו היו המכבים מוצאים "פח שמן" – כנראה היה השמן מספיק מראש לשמונה ימים. אבל הם מצאו 'פך שמן', בכ"ף, שזו כמובן מילה אחרת לגמרי. מה צורת הרבים של 'פך'? מה הקשר ליעקב אבינו? ומה משותף למילים 'פך' ו'בקבוק'?
המשך קריאה >>

ביקורי קיץ בבית האקדמיה

בעקבות הביקוש הרב נפתחו מועדים חדשים לסיורים לילדים וגם למבוגרים: בואו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את כרטסת המילונאי אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות הקיץ

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להירשם להשתלמויות המקוונות בנושאים: כללי התעתיק, בין מילים למשמעות ותולדות העברית.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #7

באים לידי ביטוי

בית קברות

לצערנו כולנו רגילים לצירוף 'בית קברות', ואולי משום כך איננו שמים לב שיש בו משהו מוזר: צורת הרבים הרגילה של 'קֶבֶר' היא 'קְבָרִים'; אם כן מדוע אנו אומרים 'בית קברות' ולא 'בית קברים'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

זעום וזעיר

מדוע דבר קטן וּפָעוּט מכונה 'זעום'? לאיזו מילה קרובה המילה זָעִיר? ומה הקשר לנביא מיכה ולספרות ההשכלה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

קפד ראשו

מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חלומות באספמיה

בלשון ימינו 'חלומות באספמיה' הם 'חלומות שווא', 'שאיפות לא מציאותיות'. אבל במקור הייתה לביטוי הזה הוראה אחרת, ולשם כך נחלום בספרדית.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

הסחת דעת

הביטוי המחודש 'הסחת דעת' מבוסס על ביטויים דומים מספרות חז"ל: 'הסיח דעתו' ו'בהיסח הדעת'. אבל מהי בכלל 'הסחה'? והאם ייתכן קשר לביטוי אחר מלשון חכמים – 'הסיע מליבו'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שצף קצף

הביטוי הנבואי ששימש במקור לתיאור של כעס – קטן או גדול, התגלגל לימים אל תיאורי הטבע של זרימת נחלים, ואף היה השראה לציור מרנין במיוחד של העיר תל־אביב באחד משיריה היפים של נעמי שמר.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

משוא פנים

איך נכון לומר – מַשוא פנים או מְשוא פנים? מה הציור העומד בבסיס הביטוי הזה? ומה הקשר ליהוא מלך ישראל, ליהושפט מלך יהודה ולברכת הכוהנים?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

קפיצת הדרך

הביטוי 'קפיצת הדרך' מצטייר בעיני רוחם של רבים כהתקדמות בצעדי ענק או בטיסה מהירה – כאילו ההולך קופץ ממקום למקום. אך את הביטוי המקורי שבספרות חז"ל מקובל יותר לפרש בדרך אחרת לגמרי.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

נתכרכמו פניו

החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא 'הלבין את פניו', ועל מי ששרוי בצער – 'השחירו פניו כשולי קדרה'. ואיזה צבע יש למי ש'נתכרכמו פניו'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ניבים לחג האסיף

מה מקור הצירוף 'ראשו ורובו'? מהי 'הושענא חבוטה'? מה עושים באתרוגים אחרי החג, ומה הקשר לפוליטיקה הישראלית?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

סוכות: חג שמח ומועדים לשמחה

בשנת תרפ"ח, 1928, פרסם ועד הלשון העברית רשימה בשם בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס. ברשימה זו איננו מוצאים את הברכה המוכרת 'חג שמח', אלא שתי ברכות אחרות: 'מועדים לשמחה' ו'תזכו לשנים רבות'. מה מקורן של ברכות אלו? ומדוע התחלנו לאחל 'חג שמח'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום הכיפורים: סליחה ומחילה

המילה 'סליחה' רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". אך רק בימי הביניים החלו בני אדם לסלוח, לעומת לשון המקורות שבה הייתה פעולת הסליחה נחלת האל לבדו. ומניין קיבלנו את המחילה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

שני מטבעות הלשון – "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה" – באים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ותו לא

מה פירוש המילה 'תוּ' שבצירוף 'ותו לא'? איזו טעות הגייה עושים כמעט כל הדוברים בצירוף הזה? ומה הקשר לצירוף 'לא בכדי'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

לרכוש ולרחוש

בימינו רוב הישראלים הוגים כ' רפה וח' באותו האופן, ומכאן הבלבול בין ביטויים כגון 'רחש כבוד' ו'רכש את אמונו'. נעשה אפוא מעט סדר, וגם נראה מה הקשר ל'מרחשת' ול'לחש רחש'.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

המלחמה על שמות ימות השבוע

עם תחיית העברית היו שסברו שלא ייתכן שבאומה מתוקנת יישאו ימות השבוע שמות טכניים כמו 'ראשון' ו'שני', והיו להם הצעות חלופיות מעניינות מאוד.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שמואל את שמואל

'שמואל את שמואל', 'דוד את מאיר', 'בייגל את בייגל' – מה פשר המילה 'את' בשמות מסחריים כאלה? האם לפנינו מבנה מקראי משובח או מילה לטינית בתחפושת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

גמל שלמה

מה הקשר בין החרק הטורף לחנוכת המקדש? האם לפנינו סוס או גמל? איך אומרים "גמל שלמה בנקבה, ולמה כנראה לא כדאי לנו להיות בני הזוג של הנקבה הזאת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ט"ו באב: מי מתחתנים?

"אתה חושב שאתה מתחתן עם הבת שלי, אבל בעצם אתה מתחתן איתי", חייך הרב אל הארוס הטרי במסיבת האירוסין של בתו. איזה גלגול משמעות עבר הפועל 'להתחתן' ומה הקשר לחותנת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

תשעה באב: מילים וביטויים ממגילת איכה

מגילת איכה היא קובץ של קינות על החורבן וגם מקור לכמה מילים וביטויים השגורים בלשוננו עד היום: 'הפוגה', 'ירד פלאים', 'חדשים לבקרים', 'נפלה עטרת ראשנו' ועוד.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פרת משה רבנו

"פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם כזה ארוך והיא הרי קטנה…". איך זכתה החיפושית הקטנטנה בשם כה ארוך ומסובך? באילו עוד קדושים היא נקשרה? וכמה נקודות יש לה על הגב?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

לא דובים ולא יער

סיפור קשה בספר מלכים ומחלוקת תלמודית מפתיעה בעניינו הולידו ביטוי רווח בלשוננו. האומנם מרוב דובים לא רואים את היער? ומי צירף לדובים את הזבובים?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מתי מעט

מה מציינת המילה 'מתים' שבצירוף 'מתי מעט' והאם המתים האלה יכולים להיות חיים? ומה פירוש השמות המקראיים מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשֶׁלַח?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

התפלת מים

המילה הַתְפָּלָה הצליחה לעורר הן את התנגדותו של דוד בן־גוריון הן את התנגדותה של מליאת האקדמיה ללשון העברית. על מה יצא הקצף? ואיזה מונח חלופי יכול לשמש לזה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אמונה תפלה או טפלה?

תָּפֵל בתי"ו פירושו 'חסר מלח', ואילו טָפֵל בטי"ת הוא 'נספח' ו'צדדי' – כמוכר מן הצמד 'עיקר וטפל'. לאיזה מהם קשורה האמונה? ואיזו טעות בתרגום מגרמנית עומדת כנראה ביסודו של הביטוי?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יוצאים מהבית

בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלושננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים, ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

צירופי לשון מתקופת ההשכלה והתחייה

מושגים רבים בלשוננו מובעים בצירוף מילים: 'עורך דין', 'הר געש', 'פסי האטה' ועוד. אך צירופים אלו הם כאין וכאפס לעומת הצירופים היצירתיים שנהגו בלשוננו בתקופת ההשכלה והתחיה, ובהם 'כסף חי', 'נשים באוהל' ו'באר מתזת מימיה למרום'.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבועות: מגל וחרמש

כולנו מכירים את שמות הכלים העתיקים ששימשו לקציר: מגל וחרמש. בעברית בת ימינו ההבדל ביניהם ברור, אך מתברר שלא תמיד היה כך. איך אפשר להוכיח זאת משיר של דויד ברוזה? ומהו "קְצַרְדָּשׁ עַצְמוֹנָע"?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

גיליון חדש של העברית

בגיליון החדש של כתב העת "העברית" תמצאו את מאמרה של ד"ר ורד סיידון המוקדש לדיון נרחב ומפורט בהכפלה הלקסיקלית בלשון ימינו. כעת במחיר מבצע לשבוע הספר.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום ירושלים: עיר הבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף "עיר בירה" חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה "בירה"? וכיצד נקראו ערי בירה בעברית לפני שהן נקראו "ערי בירה"?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ל"ג בעומר: הסקה

ההסקה וגם המסוק קשורים אל הפועל הארמי סְלֵק שפירושו 'עלה'. מה הקשר לביטוי הארמי 'סלקא דעתך'? ומה המסקנה מכל זה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אי תנועה ואיים אחרים

האם אי תנועה הוא כמו אי בים או כמו אי־צדק? מה פירוש השם המקראי איזבל, ואיך (אולי) קראו לחתולים בתקופת התנ"ך?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שביעי של פסח: קריעת ים סוף

לפי המסורת היהודית בשביעי של פסח אירע נס קריעת ים סוף. אבל אם נעיין בסיפור הנס שבתורה, נגלה שהמילה קריעה כלל אינה נזכרת בו. איך מתואר הנס הזה במקרא? מדוע התקבע בלשוננו דווקא הצירוף 'קריעת ים סוף'? ומה הקשר לגזר?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פסח: מדברים ביציאת מצרים

בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שתי וערב

'חקירת שתי וערב' היא חקירה מדוקדקת מכיוונים שונים. כמוה גם 'חקירה צולבת' – כצורת הצלב העשוי שתי וערב. מה פירוש המילים 'שתי' ו'ערב'? ומה הקשר לאבן השתייה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פח אשפה וסלט פירות

באים לידי ביטוי

שנת תרפפו

שנת תרפפו נשמעת כמו שנת תש"ח או תרל"ח, אך מקורה אינו בגימטרייה של שנים אלא בספרדית היהודית. מה פירוש תרפפו? ומה הקשר למתושלח, לאנטיוכוס ולרופא העיניים הירושלמי הנודע?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

פורים: משלוח מנות

האם נכון לומר לומר "יעמדו על הברכה" או "יבואו על הברכה"? ומה הקשר להר גריזים והר עיבל?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יעמדו על הברכה

האם נכון לומר לומר "יעמדו על הברכה" או "יבואו על הברכה"? ומה הקשר להר גריזים והר עיבל?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

נחת רוח ונחת זרוע

אם למישהו יש נחת רוח ממישהו אחר, לא סביר שהוא ירצה להראות לו את נחת זרועו. המילה 'נחת' אומנם משותפת לשני הביטויים, אך לאמיתו של דבר מדובר בשתי מילים שונות, שרק במקרה זהות בצורתן.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מתחת לכל ביקורת

אזהרה: הפעם הפינה היא מתחת לכל ביקורת! מאיזו שפה ירשנו את הביטוי הזה ומה הקשר לבתי הספר "חביב" בראשון לציון של ראשית המאה העשרים?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

רוח חרישית

בימינו 'רוח חרישית' היא רוח קלילה ושקטה, אך משמעות הצירוף במקורו המקראי שנויה במחלוקת. לפי אחת הדעות מדובר דווקא ברוח סערה עזה וחזקה, רוח מחרישת אוזניים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

בני הנעורים

המילה נְעוּרִים שייכת לקבוצת המילים המכונה 'ריבוי תמידי' – כמו חיים, רחמים, אירוסים, מעמקים, נְדוּדִים, גינונים ועוד. בלשון ימינו 'בני נעורים' הם נערים ונערות, אבל במקור המקראי הייתה לצירוף הזה משמעות שונה לגמרי.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

במצח נחושה

מדוע אומרים 'במצח נחוּשָׁה' ולא 'במצח נָחוּשׁ', והרי מֵצַח הוא זכר? ומדוע אדם נחוש נקרא נחוש?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

הים התיכון

שלא כמילות השיר 'תחת שמי ים התיכון', מוטב לומר 'הים התיכון' – בדיוק כמו 'הים השחור'. איזו הצדקה אפשר למצוא בכל זאת לניסוח של שלמה ארצי? וכיצד נוצרה המילה תיכון?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ט"ו בשבט: יצא חוצץ

בשירו הידוע של ישראל דושמן 'השקדייה פורחת' נאמר בבית השני: "כל אחד ייטע פה עץ, באתים נצא חוצץ". מה פירוש הביטוי 'לצאת חוצץ'? ומה הקשר שלו לארבה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

"חמישה לחמש" – על רגעים ודקים

בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש', שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבוע העברית: עברית

שמה של לשוננו נגזר מן הכינוי 'עברי' הנזכר כמה פעמים בתנ"ך, אך שם השפה 'עברית' איננו נזכר בתנ"ך כלל. מתי החלו לקרוא לעברית 'עברית'? ואיך נקראה לשוננו בימי התנ"ך?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבוע העברית: שפה

'שפה' היא מילה נרדפת ל'לשון', וכמותה היא מבוססת על איבר בפה המשמש להפקת דיבור. שם האיבר שָׂפָה מצוי בביטויים שונים הקשורים לדיבור, ובהם 'לא העלה על דל שפתיו'. אך מהו בכלל 'דל שפתיו'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבוע העברית: מילים נרדפות

העברית משופעת במילים נרדפות, אבל איש אינו רודף אחרי המילים האלה. מדובר במינוח דקדוקי שהתגלגל ללשוננו מן הערבית בימי הביניים.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבוע העברית: מילה

בלשוננו היום 'מילה' היא בעיקר יחידת הלשון בעלת המשמעות הקטנה ביותר. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה 'מילה'? וכיצד קראו בעבר ליחידת הדיבור שאנו קוראים לה היום 'מילה'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

שבוע העברית: אות

אותיות הא'־ב' מוכרות לכל ילדה וילד, אך המילה 'אות' רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס, אות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם 'אות ומופת'. ומה הקשר בין כל אלה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

"מה יום מיומיים?"

הביטוי "מה יום מיומיים" משונה למדי: הרי כוונתנו לשאול מה מיוחד ביום הזה משאר כל הימים, ולכן הגיוני יותר לשאול "מה יום מימים". ושמא זה היה הביטוי המקורי?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

צידה לדרך

המילה 'צידה' והצירוף 'צידה לדרך' לקוחים מן המקרא. מה מקורם הלשוני? ואילו מילים נוצרו בעקבותיהם בעברית החדשה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חנוכה: נר ומנהרה

הנר, הנורה והמנורה מפיצים אור בחיינו, ובלשון מליצית – נְהָרָה. האם גם המנהרה קשורה אליהם? ומהו 'לשון סגי נהור'?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חיסון

את המילה 'חיסון' חידש הרופא ד"ר יצחק בן יוסף טובים במאמר שפרסם בשנת 1896 בכתב העת 'המליץ'. מה עומד ביסוד החידוש הלשוני הזה? ואילו מילים נוספות נוצרו בלשוננו בעקבותיו?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

לא לעולם חוסן

הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?
המשך קריאה >>

מדיניות ביטולים

אירועים בעבר

מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית (תמוז–אב תשפ"ד, יולי–אוגוסט 2024)

האקדמיה ללשון העברית קיימה מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית – פעילות לנוער ולמבוגרים.
להרחבה

אירועים בעבר

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית (תמוז–אב תשפ"ד, יולי–אוגוסט 2024)

האקדמיה ללשון העברית הזמינה הורים ולילדים בוגרי כיתות א' עד ו' לחוויית קיץ משפחתית.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #6

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן שבוע הספר העברי.
המשך קריאה >>

חברי כבוד

קרלוס דל־ואיֶה רודריגז

חידודים

חידון ׳יש חיה כזאת?׳

מהו הָב? איזה בעל חיים נקרא במקור תֻּכִּי? וכיצד קראו פעם לטפיר?
חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חבל ארץ

בימי התנ"ך השתמשו בחֶבֶל למדידה, ומשערים כי ממשמעות המדידה התפתחה במילה גם המשמעות 'אזור גאוגרפי' – שטח שנמדד בחבל. האם יש קשר גם לחבלי הלידה?
ואיך נכון לומר – חֶבלי כביסה או חַבלי כביסה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

רוב רובו

הביטוי 'רוב רובו' מציין בלשוננו רוב גדול, אבל מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. כיצד נוצרה המשמעות הרגילה בימינו? ולמה רוב רובנו איננו שמים לב לכשל הלוגי הזה?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חנוך לנער על פי דרכו

"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" – על פי השימוש המקובל בפסוק זה, לפנינו המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אך לפי הבנה אחרת, הכוונה דווקא לגיל שבו רצוי להתחיל את החינוך.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מפה אל פה

בסיקורים של כנסים המוניים או הופעות גדולות אומרים לעיתים קרובות שהאולם היה 'מלא מפה אל פה'. מה פירוש המילה פֶּה בביטוי הזה? ומה מקורו?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה מקוונת – אברהם שלונסקי: פייטן, ליצן וחדשן (סיוון תשפ"ד, יוני 2024)

הרצאתה של ד"ר נטע דן הוקדשה לאברהם שלונסקי ולחדשונותו הלשונית במלאת חמישים שנה למותו.
להרחבה

אוסף בר־אדון

הגננת העברייה הראשונה באירופה

לראשונה מתפרסם בפומבי ריאיון נדיר עם פנינה הלפרין, הגננת העברייה הראשונה בגולה, החושף מעט מראשיתו של החינוך העברי לגיל הרך באירופה.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #5

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן חג השבועות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אחז את החבל בשני קצותיו

הביטוי "אחז את החבל בשני קצותיו" מציין 'ניסיון בלתי אפשרי לעשות דבר והיפוכו'. אבל מה בעצם הבעיה לעשות זאת?
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #4

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן יום ירושלים.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מה שעל קצה הלשון – ערב עיון במכון ון ליר, סיוון תשפ"ד (יוני 2024)

ערב העיון הוקדש לתרגום לעברית של הספר מילים פשוטות מאת הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ ז"ל.
להרחבה

חנות האקדמיה

תיק אהבה

עכשיו במבצע בחנות שלנו! תיק מעוצב המציג את המילה "אהבה" בשפת הסימנים – מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח את שפת הסימנים הישראלית במרחב הציבורי.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

תיק חיבור

חדש! תיק מעוצב המציג את המילה "חיבור" בשפת הסימנים – מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח את שפת הסימנים הישראלית במרחב הציבורי.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לפיתוח ולתחזוקה של אתרי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לפיתוח ולתחזוקה של אתרי האקדמיה.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לעבודה ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לעבודה מגוונת, מעניינת ומלמדת ברשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ד, מאי 2024)

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

שמות חדשים לגמלי שלמה

עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #3

אירועים בעבר

עברית וחיות אחרות, אייר תשפ"ד (יוני 2024)

האקדמיה ללשון והעברית ומוזאון הטבע ע״ש שטיינהרדט בתל אביב הזמינו את הציבור לאירוע חגיגי לאוהבי עברית וטבע.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #2

החידה השבועית שלנו בסימן ל"ג בעומר – האם תצליחו לעמוד באתגר?
המשך קריאה >>

מאמרים

התגבשות סגנון העיתונות המודרני

התגבשות לשון העיתונות העברית היא פרק חשוב בתולדות העברית החדשה, ומיוחסת לה חשיבות מכרעת בעיצוב העברית בת זמננו.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פו, ב

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך דיברו כאן פעם?

איך נוכל לשחזר כיצד נשמעה העברית החדשה בראשית ימיה? סקירה חדשה מציגה את דרכי ההתחקות על הדיבור העברי הטבעי בראשיתו וכמה מאפיינים מעניינים שלו.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

בטח, בטוח וביטחון

עורכי הלשון רגילים לתקן את הכותבים 'בטח' או 'בטוח' ומעדיפים תמורתם את 'ברור', 'ודאי', 'ללא ספק' ודומיהם. התחקות על גלגולי המשמעות של מילים מן השורש בט"ח עשויה לשפוך אור על הרקע לתיקון.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #1

חדש באתר – החל מן השבוע נפרסם חידה שבועית:
האם תצליחו לנחש מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר מאחורי האיור?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מפגש מחודש עם ה'מחברת', אייר תשפ"ד (מאי 2024)

כינוס מדעי לציון פרסומה של מחברת מנחם בן סרוק במהדורת אהרן ממן וחננאל מירסקי התקיים בבית האקדמיה.
להרחבה

מאמרים

החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל

במלאת שלושים יום לפטירתו של פרופ' אילן אלדר, חבר האקדמיה ללשון העברית, אנו מביאים כאן פרק מספרו "תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים".
המשך קריאה >>

דברי הספד לאילן אלדר

האקדמיה ללשון העברית אבלה על פטירתו של חבר האקדמיה פרופ' אילן אלדר ז"ל ומשתתפת בצער המשפחה. במלאת שלושים יום למותו אנו מביאים דברי הספד שנישאו בלוויה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

עַם הַסֵּפֶר, ניסן תשפ"ד (מאי 2024)

הציבור הוזמן לערב מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך בבית האקדמיה ללשון העברית.
להרחבה

השתלמויות בעבר

מדוד המלך ועד עמוס עוז – השתלמות מקוונת בנושא תולדות העברית

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת שנים עשר מפגשים בנושא תולדות העברית – מדוד המלך ועד עמוס עוז.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

בין מילים למשמעות – השתלמות מקוונת בת 10 מפגשים

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא בין מילים למשמעות. (אפשר להירשם ללמידה בצורה אסינכרונית)
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

כללי התעתיק – השתלמות מקוונת בת 10 מפגשים

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא כללי התעתיק.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

העברית: מדעהּ, תקנתהּ והעשייה בה – השתלמות מקוונת בת 12 מפגשים, תשפ"ד

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בשיתוף חוקרי מפעל המילון ההיסטורי והמזכירות המדעית.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

"להחזיק מעמד, לשמור על הגחלת"

בתכתובת בין חברי ועד הלשון בעיצומה של מלחמת העצמאות נפתח צוהר לאירועי התקופה: המחסור החומרי, תנאי החיים הקשים וגם פעילות ועד הלשון בצל המלחמה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

שפת הסימנים הישראלית – השתלמות מקוונת בת 12 מפגשים, תשפ"ד

מדור שפת הסימנים הישראלית של האקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות חדשה להיכרות מעמיקה עם השפה.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ד (תשי"ג)

יום העצמאות

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מדוד בן־גוריון.
המשך קריאה >>

מאמרים

"שבכל הלילות שֻלחן־הורים לחוד ושֻלחן־בנים לחוד"

רשומה חדשה על לשונן של ההגדות הקיבוציות המוקדשת כמחווה לקיבוצים שעברו שעת שבר גדולה ביותר.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי לפעילות שלה ברשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"עברית מן העבר" (אדר ב' תשפ"ד, אפריל 2024)

האקדמיה ללשון העברית פונה בימים אלו לציבור הרחב בבקשה להשתתף במיזם "עברית מן העבר" להצלת הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.
המשך קריאה >>

מניין הגיעה אלינו ההפגנה?

השורש פג"ן אינו נמצא בתנ"ך, אך הוא מוכר לנו מהארמית שבתרגומי המקרא, ומשמעותו היא צעקה ותחנונים.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מכתבים מן המחתרת

מכתבים ששלחה צעירה יהודייה מאירופה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה משקפים את הישגיה המרשימים של מערכת החינוך העברי טרם המלחמה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה מקוונת – פיוטי טל לחג הפסח, ניסן תשפ"ד, אפריל 2024

הרצאתו של ד"ר יהושע גרנט עסקה בפיוטי הטל המשולבים בתפילת הפסח ואף בשאלה איך הם מצאו את דרכם אל הגדות הקיבוצים ובהם להגדת בארי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

מקומה של העברית – סיור במסגרת מיזם "בתים מבפנים" (אדר ב' תשפ"ד, אפריל 2024)

מכתב של גננת ירושלמית מראשית המאה העשרים, המכתבה של אליעזר בן־יהודה וארון ספרים של ועד הלשון בן יותר ממאה – אלה ועוד ייחשפו לציבור במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית בשני סיורים של המיזם "בתים מבפנים" בירושלים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"כי לדגדגך אני בא"

"ליהודים!" היה העיתון ההיתולי הראשון בארץ ישראל; הוא פורסם פעם בשנה, בדרך כלל בפורים, ועשרת גיליונותיו ראו אור בשנים תרס"ט–תרפ"ה (1909–1925).
המשך קריאה >>

שפה קמה

עברית מן העבר

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ג (תשי"ב–תשי"ג)

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע
המשך קריאה >>

דרושים

מדריכים ומדריכות למרכז התרבות וההדרכה החדש

בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה – קורות חיים מפורטים יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

לגדול בביתו של מחיה השפה העברית

שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה – חושפים טפח מהחיים בביתו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

סירב וסרהב

לסרב כולנו יודעים – ולסרהב? על גלגולי פועל נפוץ וחבריו הנדירים.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

עיתון הצבי

את עיתון "הצבי" יסד אליעזר בן־יהודה לאחר עלייתו ארצה, והוא יצא לאור בהפסקות עד 1914. בן־יהודה השתמש בו להפצת עמדותיו הלאומיות, להפצת חידושי לשון ולעידוד הדיבור העברי.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע להצגת תקן מחודש בשפת הסימנים (אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024)

בחודשים האחרונים עמל מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה על יצירת תקן מחודש של אחד מהמרכיבים הבסיסיים של סימנים בשס"י – תצורות היד.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אירוע פורים באקדמיה ללשון העברית, אדר ב' תשפ"ד, מרץ 2024

לרגל פורים הזמנו את הציבור להשתתף בהדרכה חווייתית במרכז התרבות וההדרכה ובהרצאה.
להרחבה

יום העברית תשפ"ד באירופה

אירועים בעבר

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית, אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024

לקראת פורים התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר עילם גינדין על ההשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.
להרחבה

מאמרים

תהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת

חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

שיפוד – שפוד

כמה דוברי עברית יודעים שבעבר הצורה התקנית של אותו מוט מחודד שמושחלים בו נתחי מזון לצלייה הייתה שַׁפּוּד, בפתח בשי"ן? על מקורה של המילה ועל ניקודיה השונים ומה נקבע לבסוף.
המשך קריאה >>

גם וגם

גולל, סורג, שובר

בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

הביטוי 'נכנס בעובי הקורה' פירושו 'קיבל עליו לעסוק בעניין מסוים', 'החליט להיות מעורב בעניין מסוים' וכדומה. מה מקורו של הביטוי ומה נוסחו הנכון?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

את (ציין המושא)

המילית את לציון מושא ישיר מיודע היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. מה החוקיות בשימוש בה ומתי נוהגים לוותר עליה?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פו, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אישים כותבים

ריבוי ה"אתים" משעמם ומכער לשוננו

ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון סבר שהמילית אֶת לציון המושא הישיר מיותרת ונהג להשמיטהּ בדיבור ובכתיבה. בעניין זה התנהל פולמוס בינו ובין איש הלשון יצחק אבינרי.
המשך קריאה >>

הודעה למשתמשי האתר

ידוע לנו שיש תקלות במנגנוני החיפוש באתר – הנושא בטיפול.
תודה על הסבלנות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ואלה שמות: על שמות פרטיים בישראל, אדר א' תשפ"ד, פברואר 2024

במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר קציר על שמות פרטיים בישראל.
להרחבה

הודעות לעיתונות

המונח לציון הנשים אשר נפלו במלחמה (שבט תשפ"ד, ינואר 2024)

בחשיבה משותפת של צה"ל, פורום דבורה והאקדמיה ללשון העברית הוסכם שצורת הנקבה בסמיכות תהיה חַלְלַת צה"ל (ובנפרד: חָלָל–חֲלָלָה, על דרך חָכָם–חֲכָמָה).
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות שמו של הטכניון

הטכניון היה המוסד שעל שפת הלימוד בו ניטשה מלחמת השפות ביישוב העברי בשנת 1913. אך גם על שמו של הטכניון התנהלו דיונים סוערים.
המשך קריאה >>

בבית הספר "ברטוב" ברעננה יום העברית הוא שיר בעברית ואפילו ריקוד

כרזות במרחב הציבורי – יום העברית תשפ"ד

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ד

חנות האקדמיה

מחברת מנחם בן סרוק

חדש בחנות הספרים! מהדורה ביקורתית ומבוארת של מחברת מנחם בן סרוק, פרי מחקרם המשותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי.
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

על אוסף בר־אדון

יום העברית תשפ"ד במערכת החינוך

גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ד ברשתות החברתיות

אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ברשתות החברתיות ובמרשתת גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ביום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בלשון שירת תור הזהב בספרד, תשפ"ד

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בת 12 מפגשים לציבור הרחב שבה לימדנו על ייחודי הלשון של שירת ספרד.
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ד

חנות האקדמיה

העברית עא, א

מילים מתגלגלות

סגולה וסָגול

מה הקשר בין 'עם סגולה' ובין 'משקל סגולי'? ומניין לנו 'סֶגֶל' ו'הסתגלות'? בין כל המילים הללו יש קשר גיזרוני, ואילו שם הצבע סָגֹל מוצאו אחר.
המשך קריאה >>

מאמרים

ואלה שמותיהן

סמדר ברק סוקרת במאמר מן הגיליון האחרון של 'העברית' שמות משפחה שנשים יצרו לעצמן בתקופת התחייה ולאחריה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית אושרו שמות פטריות ושמות חיפושיות ומונחי תקשורת רדיו למכשירים ניידים. עוד אושרו כמה מונחים יחידים.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ערכת כרזות למסירה

האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציעות ערכת כרזות בחינם (בתשלום דמי משלוח בלבד) לבתי ספר ולגופים ציבוריים שהוכנה במיוחד ליום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

עברית – שפה שמחברת אותנו (טבת תשפ"ד, דצמבר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ד האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל פנו לעשרים נשים, גברים ובני נוער שהמלחמה טלטלה את חייהם, וביקשו מהם לבחור מילה שנותנת קול ומשמעות לתקופה, מילה שיש בה כדי לעורר השראה בימים אלו.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

האם כל אחד יכול לחדש מילים?

בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו?
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

תחיית העברית – המשחק

לכבוד יום העברית – פעילות מאתגרת לכיתה בקבוצות: איזו קבוצה תמצא ראשונה את התשובה המסתתרת מאחורי הקטעים המתארים ציוני דרך בתחיית השפה העברית?
המשך קריאה >>

מונחי התא לבתי הספר – הצעה למונחים עבריים

אירועים בעבר

שני מפגשים ליום העברית תשפ"ד (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

לרגל יום העברית ובצל המלחמה הזמנו את אוהבי העברית להתארח בביתנו בגבעת רם בירושלים.
להרחבה

חנות האקדמיה

לשוננו פה, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אולימפיאדת הלשון העברית לנוער לשנת תשפ"ד

נפתחה ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳-י״ב. מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).
המשך קריאה >>

המעבדה של הַמְּחַיֶּה: הסכת על תחיית הדיבור העברי

אליעזר בן־יהודה מחיה השפה העברית

יום העברית – מערכי שיעור

פעילויות ומשחקים לקראת יום השפה העברית תשפ"ד

חמישה משחקים לקראת שבוע העברית העוסקים בשורשים, מילים והפכים.
המשך קריאה >>

מאמרים

שיר חידה לא נודע מימי הביניים

חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 74

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו סקירות על הפעילויות והאירועים, סיפורם של פינת הלשון "באים לידי ביטוי" ושל הסכת "המחיה" ועוד.
המשך קריאה >>

מסלול הנוער בלשון עברית

תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה

לפני שבעים שנה בדיוק – בי"ט בכסלו תשי"ד, 26 בנובמבר 1953 – התכנסה ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אישים כותבים

שירי הקדשה מאת נפתלי טור־סיני (טורטשינר)

בשער פנימי של ספר בספריית האקדמיה מצאנו הפתעה: נפתלי טור־סיני נשיא ועד הלשון ונשיא האקדמיה לשעבר כתב שיר הקדשה לידידתו מרים בן־גבריאל.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אחריות – לוקחים, מקבלים או נושאים?

אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

תשבצי היגיון מאל"ף ועד תי"ו, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי המלחמה התקיימה סדנה בהנחיית ליאור ליאני שבה הכרנו את רזי ההגדרות של תשבצי היגיון והתוודענו לשפה "ההגיונרית".
להרחבה

אירועים בעבר

חגיגה עברית בחג החנוכה, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

הורים וילדים השתתפו בחוויה עברית במרבז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

להרחבה

אירועים בעבר

מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

לכבוד החנוכה ולציון יום פטירתו של אליעזר בן־יהודה התקיימה פעילות (בחינם) במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
להרחבה

הודעות לעיתונות

"מחכים לכם בבית" (כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023)

האקדמיה ללשון העברית במיזם הזדהות מיוחד עם החטופים ובני משפחותיהם: כל אחד מהחטופים הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם ולכל שם יש משמעות.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מדוד גרין לדוד בן־גוריון

לציון יום השנה החמישים למותו של דוד בן־גוריון אנו מביאים את מכתבו לילד יורם ססובר מחיפה ששאל את ראש הממשלה לפשר שמו העברי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לאהוב בעברית – שיחה עם גיל חובב, כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי מלחמת 'חרבות ברזל' הזמנו אתכם למפגש מיוחד ב"זום" עם גיל חובב בהנחיית ורד ליון־ירושלמי.
להרחבה

תחזוקה באתר

אתר האקדמיה ללשון העברית יושבת ביום רביעי ב' בכסלו, 15 בנובמבר, מן השעה 21:00 בשל עבודת תחזוקה. תודה על ההבנה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פירים וחפרפרות

פיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון השידור במלחמה, מרחשוון תשפ"ד, נובמבר 2023

במפגש המקוון שוחחה ורד ליון ירושלמי על לשון השידור בימי מלחמת 'חרבות ברזל' עם רות אלמגור־רמון ואריה גולן.
להרחבה

אישים כותבים

תשובתו של יצחק רבין לנשיא האקדמיה

לציון יום הזיכרון השנתי לרצח יצחק רבין אנחנו מביאים תכתובת מעניינת מן הארכיון שלנו בעניין השפה שבה נישא נאומו בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב־1994.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

להיכנס מתחת לאלונקה – שיחה על העברית הצה"לית, מרחשוון תשפ"ד, נובמבר 2023

מפגש עם ד"ר רוביק רוזנטל על השפעת השפה הצבאית על שפת היום־יום הישראלית בכל תחומי החיים וגם על הסלנג הצבאי.
להרחבה

המכנה המשותף

שקט ושתיקה

האם יש קשר גיזרוני בין 'שקט' ל'שתיקה'? נבחן את הדעות בעניין זה ואף נתוודע למשמעויות המקוריות והמגוונות של מילים אלו ושל שלל מילים אחרות שעניינן אי־דיבור.
המשך קריאה >>

מאמרים

"תחי שפתינו הקדושה"

מאמרה של ד"ר נטע דן במלאת מאה ועשר שנים למלחמת השפות, אשר נצרבה בתודעה הציבורית כניצחון מוחץ של השפה העברית וכסמל לעצמאות לאומית ותרבותית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

פעילויות האקדמיה ללשון העברית במהלך המלחמה (מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023)

עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' נערכה האקדמיה ללשון העברית בהיערכות מיוחדת
ומציעה שלל פעילויות לציבור.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מה הביטוי? מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

במפגש עם ד"ר תמר קציר גילו הילדים צירופים וביטויים המסתתרים בציורים ובחידות.
להרחבה

שאלות נפוצות

שאלות ותשובות בעת מלחמה

חצי שנה למלחמה – אנחנו מביאים כאן כמה מן השאלות הנפוצות שמגיעות אלינו בימים אלו ולצידן תשובותינו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית של כולנו – שיחה על שפה מתחדשת, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

אתם מוזמנים לצפות בשיחה של ורד ליון ירושלמי עם רונית גדיש על חידוש מילים, על מצבה של העברית ועל שאלות שמרבים לשאול אותנו בימי המלחמה.
להרחבה

קוֹמְמִיּוּת

חידודים

חידון הפכים לגיל הרך

ילדים – גם צעירים מאוד – אוהבים להשתעשע במילים; את חידות ההפכים שאספנו כאן אתם יכולים לשאול את הילדים בשעת הארוחה, בשעת נסיעה או בכל שעה אחרת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על עברית, חַיּוֹת ומה שביניהן, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

במפגש המקוון שוחחה ד"ר תמר קציר עם הילדים וגילתה עימם הפתעות לשוניות מעולם החי.
להרחבה

אירועים בעבר

על שפת הסימנים הישראלית, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

בסדנה סיפר יהונתן שיוביץ על שפת הסימנים הישראלית (שס"י) המשמשת את קהילת החירשים בארץ לצד העברית.
להרחבה

חידודים

חידון מילים לילדים

מתגעגעים לשגרה ולשיעור עברית בבית הספר? הכנו לכם חידון מיוחד ומאתגר שבו תוכלו לבדוק את אוצר המילים שלכם עם כל המשפחה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

איך מתפתחת שפה? מרחשוון–כסלו תשפ"ד, אוקטובר–נובמבר 2023

מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית פתח את שעריו לציבור בשבועות הראשונים של המלחמה לפעילות בחינם.
להרחבה

אירועים בעבר

מדברים בשפת הגוף, תשרי תשפ"ד, אוקטובר 2023

ילדי כיתות ד'–ו' הוזמנו להתרענן מעט מהמצב ולהצטרף למפגש "זום" על נוכחות איברי הגוף בשפה שלנו.
להרחבה

נעבור את זה ביחד

עקב המצב אנחנו מפרסמים מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון אוצר מילים לנוער

אם כבר נמצאים הרבה שעות בבית – אנחנו מזמינים אתכם לפתור חידון מאתגר ובהזדמנות זו להעשיר את אוצר המילים שלכם!
המשך קריאה >>

עדכון חשוב

מתנדבים ומשפחות של נפגעים הזקוקים כעת בדחיפות לשירותי עריכת לשון וייעוץ לשוני – מוזמנים לפנות אלינו וייענו בהקדם האפשרי.
המשך קריאה >>

אירוע 'בתים מבפנים' במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית – טופס לאישור כניסת רכב לקריית האוניברסיטה בגבעת רם

קול קורא

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ד

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ג

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ג.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מחקרי עברית מראשונות לאחרונות

בספר החדש של פרופ' משה בר־אשר עשרים ושניים פרקי מחקר הסוקרים תקופות שונות של הלשון העברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נחנך מרכז התרבות וההדרכה (אלול תשפ"ג, ספטמבר 2023)

בכ' באלול תשפ"ג (6 בספטמבר 2023) נחנך המרכז החדש בטקס חגיגי בהשתתפות נציג משרד התרבות והספורט ראובן חביב. לטקס החנוכה קדם ביקור של מנכ"ל המשרד כפיר כהן במרכז.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לז (תשמ"ו)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לו (תשמ"ה)

מרכז התרבות וההדרכה

הקמת מרכז התרבות וההדרכה: מזכים

פיסוק

לקט מדברי אמציה פורת ז"ל

אמציה פורת ז״ל

למתרגם וחבר האקדמיה ללשון העברית אמציה פורת היו הבחנות־לשון דקות מן הדק – שהן נחלתו של מי שמרגיש וחי את העברית מפנימיותה, והוא פעל להנחילן לתלמידיו ולכלל הכותבים והעורכים.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לשנס מותניים

הביטוי לשנס מותניים משמש בעברית במשמעות 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ';
אך מה בעצם עושים למותניים כשמְשַׁנְּסִים אותם?
המשך קריאה >>

מילה להכיר

קרפיף

חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן היא הזדמנות להכיר את המילה קַרְפִּיף שיוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ).
המשך קריאה >>

מפעלם של שני יוצרים בלשון

חוברת חדשה של "העברית" מוקדשת לשני יוצרי לשון וגדולי לשון, שפירות נטיעתם הלשונית ממלאים אוצרות גם בדורנו אנו: אהרון מאיר מזי"א, חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו, וראובן אלקלעי, המילונאי והמתרגם.
המשך קריאה >>

חנוכת מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית – יד לאליעזר וחמדה בן־יהודה

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לה (תשמ"ד)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לד (תשמ"ג)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לג (תשמ"ב)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לא (תש"ם)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ל (תשל"ט)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יט (תשכ"ח)

אירועים בעבר

חלוצות העברית – מפגש בבית האקדמיה, אלול תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש חגיגי שבו העלינו על נס את הנשים שהיו שותפות חשובות במפעל תחיית הדיבור העברי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

חילופי מנכ"ליות באקדמיה ללשון העברית (אב תשפ"ג, אוגוסט 2023)

ב־31 ביולי 2023 פרשה טלי בן־יהודה, מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות, לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

אסתר שפירא וגן הילדים העברי

אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 73

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים והחדשות של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יז (תשכ"ו)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך טז (תשכ"ה)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יב (תשכ"א)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יא (תש"ך)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך י (תשי"ט)

אוהבת לשון, ככתבה וכלשונה

דברים שכתב המשורר רמי סערי לזכרה של אסתר גולדברג, חברת האקדמיה ללשון העברית שהלכה לעולמה לפני שנה בדיוק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 148

דברים בישיבת מליאה חגיגית

אסתר גולדנברג – לזכרה

למד לשונך

למד לשונך 147

סיפורה של מילה

על עילה ועל סבירות

בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

תלמוד ירושלמי

הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים.
המשך קריאה >>

מאמרים

"חֲתַכְתִּיהָ כְּאֵבֶר הַחַי מִן הַנֶּפֶשׁ": הפרֵדה של אצ"ג מן היידיש

עם עלייתו של המשורר אורי צבי גרינברג ארצה ב־1924 הוא פסק לכתוב ביידיש ודבק בעברית המתחדשת.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

תיק עברי לחוף הים

אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית וייחודית לכבוד החופש הגדול – תיק עברי שינעים בעברית את חוויית הבילוי על חוף הים.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

גדוד מָגיני השפה

"יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית, שְׂפַת עַמְּךָ וְאַרְצְךָ! יְהוּדִי, זְכֹר תָּמִיד כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְךָ!" – אלו שתי שורות מהמנון גדוד מגיני השפה שהקימו בוגרי גימנסיה "הרצליה" בשנת 1923. במשך כעשור ניהלו חבריו מאבק חסר פשרות להשלטת הלשון העברית ביישוב היהודי בארץ.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה

"מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" נחשב למפעל חייו הגדול ביותר של אליעזר בן־יהודה זולת החייאת הדיבור העברי.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

בקבוק מים "לרוויה"

חדש בחנות לכבוד הקיץ! בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזַכה אתכם בברכת "לרוויה" על כל לגימה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פה, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על ארכיוני האקדמיה

עיקרי התפקיד: אחריות על שימור ופיתוח הארכיונים ועל תקן העבודה המקצועי בהם; ניהול תוכניות העבודה וצוות העובדים; טיפול בחומר ארכיוני, כולל רישום וקטלוג; קידום מיזמים חדשים, בהם פרסום הארכיון במרשתת.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות ולפעילויות נוספות של מדור קשרי קהל.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

זאת אומרת

הביטוי "זאת אומרת" שגור על לשון כולנו. אבל מי היא זו שאומרת? התשובה לשאלה משתלשלת עד מעשה ידוע בספר מלכים.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

טור הצדעה לכל מי שעדיין מאמינים בכוחה של העברית

כרמית ספיר ויץ מקדישה טור לכבוד חנויות הספרים הקטנות, המו"ליות העצמאיות, הכותבים והכותבות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לשבר את האוזן

איך אתם כותבים: 'לסבר את האוזן' או 'לשבר את האוזן'? מתברר שהתשובה על השאלה הזאת סבוכה משנדמה.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

איך אמרו תקציב לפני בן־יהודה?

המילה תקציב היא ככל הנראה מחידושי בן־יהודה, אף שאינה נזכרת במילונו. עד שחודשה המילה היה שימוש רחב במילה הלועזית budget בכתיבים שונים בעברית, ולצידה הוצעו כמה חלופות עבריות.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

מניין הגיעה הנבחרת?

נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.
המשך קריאה >>

מפגש היכרות למורים- יום ראשון, ה' באב תשפ"ג, 23 ביולי 2023 בשעה 11:00

מפגש היכרות למורים- יום שני, כ"א בתמוז תשפ"ג, 10 ביולי 2023 בשעה 11:00

מילה נולדת

מניין לנו מעבדה?

המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יג (תשכ"ב)

חידון 'מה ההבדל בין המילים?'- פתרונות

חידון 'מה הכתיב הנכון?' – פתרונות

חידון וי"ו המציינת עיצור- פתרונות

יו"ד המציינת עיצור פתרונות לחידון

חידון שאלות אתגר- פתרונות

מאגרי מידע של האקדמיה ללשון העברית

ההליך לאיתור מנכ"ל או מנכ"לית לאקדמיה ללשון העברית

דרושים בעבר

קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד המנכ"ל או המנכ"לית

יש לשלוח קורות חיים מפורטים, תעודות על השכלה ושמות של שני ממליצים עד יום שישי כ"ז בסיוון (16 ביוני) בשעה 13:00.
המשך קריאה >>

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום רביעי, כ"ט באב תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023, בשעה 11:00)

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום חמישי 8 ביוני 2023, י"ט בסיוון תשפ"ג)

אירועים בעבר

לשו"ת בעברית – מהמקרא ועד האקדמיה, תמוז תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש המשלב סדנה מודרכת והרצאה. במפגש בחנו את הקשר בין השפה לדובריה ואת מקומו של המוסד העליון ללשון העברית בתוך הקשר הזה.
להרחבה

אירועים בעבר

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית, אב–תמוז תשפ"ג

מפגשים המיועדים להורים וילדים (מגיל 10) במרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה.
להרחבה

אירועים בעבר

"תחיית השפה תחיית העם": הרצאה מקוונת, תמוז תשפ"ג

במלאת מאה שנה לייסוד גדוד מגיני השפה הציבור הוזמן לצפות בהרצאתה המקוונת של ד"ר נטע דן.
להרחבה

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אוהד אבודרהם – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

סיפורה של מילה

מכל או מיכל

מאין הגיעה בכלל המילה "מכל" במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה "מִיכַל".
המשך קריאה >>

מפגש היכרות למורי דרך – מרכז התרבות וההדרכה

האקדמיה ללשון העברית מזמינה מורי דרך וסוכני תיירות להכיר את מרכז התרבות וההדרכה החדש.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ג

מאוצרות הארכיון

"היו אתם הראשונים לחידוש שמותיכם"

משנת תרצ"א (1931) ואילך ייעץ ועד הלשון העברית בכתב ובעל פה לכל הפונים אליו בבקשת סיוע במציאת שם עברי הולם תחת שם המשפחה הלועזי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאתו של מרכז מדור שס"י באוניברסיטת אריאל, סיוון תשפ"ג

בהרצאתו של יהונתן שיוביץ, מרכז מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) הוא סיכם את פעילות המדור בשנה הראשונה מאז הוקם באייר תשפ"ב.
להרחבה

אירועים בעבר

שפת אב ושפת אם – סיור מודרך והרצאה, סיוון תשפ"ג

מרכז התרבות וההדרכה החדש הזמין אתכם למפגש המשלב סיור מודרך והרצאה – במפגש התבוננו על העברית משתי נקודות מבט, היסטורית ועכשווית.
להרחבה

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ג, מאי 2023)

מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (טרגטינג), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג) – מילים ומונחים חדשים בשיווק ופרסום, בארכיונאות ועוד.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פה, ב

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

מיזמי שפה ומילים במכללת אורנים

לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.
המשך קריאה >>

מה הדיבור אצלך?

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

שלו פרפל – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר מור שמש – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

דורון רובינשטיין – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי כטב"ם

חידושי בן־יהודה לפי מילונו

ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר.
המשך קריאה >>

הסופר מאיר שלו איננו

בערב שביעי של פסח התבשרנו כי מאיר שלו, מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו, הלך לעולמו. מותו הוא אבדה גדולה לאוהבי הספר העברי.
המשך קריאה >>

פרופ' אהרן ממן: כמעט למדתי מתמטיקה ולא לשון עברית

ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, אקדם 72, תשפ"ג – 2023
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

העברית ע, א–ב: לשון ומנהיגות

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית' – בחוברת זו כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"א בסיוון תשפ"א, 1 ביוני 2021.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 72

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים ומריאיון אישי עם פרופ' אהרן ממן, הנשיא הנבחר של האקדמיה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 146

למד לשונך

למד לשונך 145

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

ספר ללימוד עברית בצ'כוסלובקיה טרם השואה

ביד ושם שמור ספר ללימוד עברית של רות שטקלמכר מפראג. רות הצליחה לצאת בנובמבר 1939 ולהגיע ארצה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מארז עברי לחג

מחפשים מתנה לחג? מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה. המארז כולל משחק קלפים, סינר מעוצב ואת מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.
המשך קריאה >>

חידון ליום העברית תש"ף- פתרונות

פתרונות לחידון לשון ליום העברית תשע"ט

עד כמה אתם עבריים- פתרונות

מטבעות מסתתרים- פתרונות

אירועים בעבר

אליעזר בן־יהודה: האידאולוג שהפך למותג, אדר תשפ"ג

הציבור הוזמן לצפות בהרצאה מקוונת שתספר את סיפור חייו של בן־יהודה במקביל לסיפור התחייה של הדיבור העברי וסקרה את התחנות החשובות בחייו ובמפעליו.
להרחבה

סיפורה של מילה

מזור

תרופה או מחלה? לפשרה של המילה המקראית מָזוֹר.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

בארכיון שלנו נמצאו שני תצלומים מסתוריים, המתעדים כינוס של מכובדים – התצלומים עוררו אצל החוקרים שלנו עניין רב. מי הם המצולמים? היכן התכנסו ובאיזה מעמד?
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פלישתה של מילה

בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מבקשים להביא את סיפורה של המילה פלישה – פרי חידושו של אליעזר בן־יהודה שנקלטה בעברית המתחדשת, אך לא במשמעות המקורית שייעד לה מחדשה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

ג'וני ירום, פתגמים בתלבושת החידה

הגיע לידינו ספרו המשעשע והמחכים של ג'וני ירום "פתגמים בתלבושת החידה", ובו סיפוריהם של יותר ממאתיים פתגמים – מקצתם עבריים מקוריים ומקצתם מתורגמים – מלווים באיורים מלאי הומור.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת NET CORE. לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מילים ותולדותיהן

עכשיו במבצע מיוחד בחנות שלנו! מהדורה חדשה של הספר שמביא את סיפורי גלגוליהן של עשרות מילים ברחבי העברית ומחוצה לה – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

שבק חיים

לעיתים אנו אומרים על הטלפון שהוא "שבק חיים", וגם על המחשב או על המצבר, כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… אבל מהו בדיוק "שבק"?
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

אהבתיה – על כינוי המושא החבור

דוברי העברית בימינו עשויים לחוש כי השימוש בכינויי מושא חבורים הוא דל שבדלים. ואולם כינויים אלו לא נעלמו, ואפשר למצוא אותם בלשון הספרותית והרשמית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

גשם זלעפות

בימות הגשמים אנו נתקלים בשלל כינויים עבריים לממטרים הפוקדים את ארצנו. אחד מהם הוא גשם זלעפות. מה הן "זלעפות"?
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

תלמיד העברית הזקן ביותר בעולם

סידני לייטמן הגיע לישראל ב־1948 להתנדב במלחמת השחרור, הוא החל ללמוד עברית בשהותו הקצרה בארץ וממשיך ללמוד אותה בלונדון כבר 75 שנה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

משחק רביעיות "עברית בריבוע"

עכשיו במבצע! משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

חילופי משמרות באקדמיה ללשון העברית, שבט תשפ"ג

בח' בשבט תשפ"ג, 30 בינואר 2023, נערכה ישיבת מליאה חגיגית לכבוד פרופ' משה בר־אשר לרגל סיום כהונתו כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
להרחבה

אירועים בעבר

כינוס לציון מאה שנה למותו של אליעזר בן־יהודה, שבט תשפ"ג

הכינוס התקיים בבית האקדמיה הלאומית למדעים ביום שני כ"ט בשבט תשפ"ג, 20 בפברואר 2023.
להרחבה

חידון לתלמידים ליום העברית תשע"ט – הפתרונות המלאים

יום העברית תשפ"ג בבית הספר היסודי "קשת" בירושלים

מילים מעולם החי

אלמוגי ישראל

אתם מוזמנים להכיר מבחר מאלמוגי ישראל שזכו בשם עברי חדש – פרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית במערכת החינוך – יום העברית תשפ"ג

חגיגה עברית ברשתות החברתיות – יום העברית תשפ"ג

מאמרים

לתולדות הביטוי "חס וחלילה"

הצירוף "חס וחלילה" נראה כמטבע שטבעו חכמים, אך ביטוי אינו מופיע בספרות חז"ל, והעובדה שהוא נמצא בכמה דפוסים של התלמוד והמדרש נובעת מפיענוח מוטעה של ראשי התיבות ח"ו כ"חס וחלילה" במקום "חס ושלום".
המשך קריאה >>

חגיגות יום העברית תשפ"ג עם משטרת ישראל

פינות יום העברית תשפ"ג ששודרו בכאן רשת ב'

חנות האקדמיה

עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית

בספרו של ד"ר אמיר געש מכונסים שישה־עשר מחקרים שצמחו ברובם מעבודתו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ג

מאמרים

תרס"ח–תשי"ט (1908–1959): אליעזר בן־יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה

במאמר מובאת סקירה על מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – תולדותיו, אופיו, ייחודו והביקורת שנמתחה עליו.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרקים בתולדות המילונות העברית החדשה: מילון בן־יהודה

הכותב סוקר את מילון בן־יהודה – תולדותיו, ייחודו והישגיו על רקע תקופת חיבורו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חידושי המילים של אליעזר בן־יהודה (לפי מילונו)

במאמר נסקרים כל חידושי המילים של בן־יהודה המובאים במילונו.
המשך קריאה >>

מאמרים

אליעזר בן־יהודה ותחיית הדיבור העברי

במלאת 50 שנה למותו של בן־יהודה כתב ראובן סיוון על פועלם של הראשונים – בן־יהודה וחבריו – "שבלהט אהבתם לעמם ולשפתו חוללו את נס תחיית הדיבור העברי".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את החידוש האהוב מחידושיו של בן־יהודה: גלידה! (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ג הוזמן הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

הַמְּחַיֶּה – הסכת מבית האקדמיה ללשון העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ג ובשנת המאה למותו של אליעזר בן־יהודה אנחנו מתרגשים מאוד להציג בפניכם את ההסכת החדש שלנו הַמְּחַיֶּה – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

ממילונו של בן־יהודה ועד היום

דברים שנשא פרופ' זאב בן־חיים בישיבה חגיגית של מליאת האקדמיה לרגל חנוכת יד בן־יהודה בשנת היובל למותו של אליעזר בן־יהודה (תשל"ג – 1973).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

לראשונה בישראל – קורפוס עברי מתויג (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

"סירי, את מבינה עברית?" – מערך הדיגיטל הלאומי והאקדמיה ללשון העברית מעמידים היום קורפוס עברי מתויג לשימוש חופשי (ברישיון קוד פתוח) לציבור ולתעשייה.
המשך קריאה >>

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא

הוכרזו הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית המיועדת לתלמידי התואר הראשון בחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים – שמות אלמוגים ומונחי תחביר (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה במרחשוון תשפ"ג, נובמבר 2022, אושרה רשימת שמות אלמוגי ארץ ישראל, רשימה של מונחי תחביר ושני מונחים נוספים.
המשך קריאה >>

הבו לנו מדבקות עבריות

לרגל יום העברית תשפ"ג הכַנּו בשבילכם חבילת מדבקות עבריות לווטסאפ – היא מחכה לכם במרחק של כמה לחיצות על צג הטלפון.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה תשפ"ג – בולען (טבת תשפ"ג, דצמבר 2022)

לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

עיוני לשון: "לכבוד" בפתיחת מכתב – מקורה וגלגוליה

אחת הנוסחאות הבולטות ביותר במכתבים בימינו, בעיקר מכתבים רשמיים, היא נוסחת לכבוד, המופיעה לפני הזכרת שמו של נמען המכתב. מניין נוסחה זאת?
המשך קריאה >>

מאמרים

עוד כמה מחשבות על "רק אני, אני ואתה"

גם משיר הילדים הנודע של ביאליק אפשר ללמוד על עומק הקרבה של המשורר למקורות ישראל, מן התנ"ך ועד לחוכמת הנסתר ולחסידות.
המשך קריאה >>

דברים לזכר עמינדב דיקמן: איש השירה, אומן התרגום, נאמן העברית

למד לשונך

למד לשונך 144

למד לשונך

למד לשונך 143

עברית על קרטוני החלב – תשפ"ג

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 71

אליעזר בן־יהודה

אליעזר בן־יהודה בסרט נדיר

במלאת 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, אנו מבקשים לשתף סרט קצר ונדיר שצולם במעמד הנחת אבן פינה לביתו ברחוב עין גדי בשכונת תלפיות בירושלים.
המשך קריאה >>

מה החידוש האהוב של אליעזר בן־יהודה?

במלאת 100 שנים למותו של בן־יהודה הציבור מוזמן לבחור את החידוש האהוב ממאות חידושיו של מחיה השפה העברית – בובה? עיתון? חיידק? מטרייה? תאבדעי (סקרן)?
המשך קריאה >>

הגייה

גלגוליה של צד"י

צד"י אולי אינה האות השכיחה בתשבצים ובשלטים, אבל מעטים יודעים כי היא מציינת את אחד העיצורים המיוחדים ורבי התהפּוכות בתולדות העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע הפתיחה של יום העברית תשפ"ג בתיאטרון ירושלים (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2022)

בפתיחת השבוע שבו חל יום העברית – המתקיים בכל שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת) – יקיימו האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים אירוע חגיגי ומיוחד. האירוע יתקיים ביום ראשון, 8 בינואר 2023, בתיאטרון ירושלים ויהיו בו שפע של פעילויות ובהן: רבי־שיח, הרצאות וסדנאות, שעת סיפור והצגה לילדים, תערוכה מיוחדת, וגם מופע מקורי של רמי קלינשטיין שיארח את צרויה להב ומופע המצחק (סטנד־אפ) העברי הראשון אי פעם!
המשך קריאה >>

שאלת נשיא האקדמיה באולימפיאדת הלשון העברית לנוער

מאות תלמידים מרחבי הארץ התמודדו על המקומות הראשונים באולימפיאדת הלשון העברית תשפ"ג המתקיימת זה השנה השנייה.
המשך קריאה >>

תקלה באתר

הודעה לציבור הגולשים: בימים האחרונים יש תקלה במנוע החיפוש באתר; אנחנו פועלים לתקן אותה בהקדם. תודה על הסבלנות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת במתכונת חדשה, תשפ"ב–תשפ"ג

במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.
המשך קריאה >>

האירוע המרכזי ביום העברית תשפ"ג – התוכנייה

אירועים בעבר

סיור חגיגי באקדמיה ללשון העברית – יום העברית תשפ"ג

אנחנו מתרגשים להזמינכם לסיור במרכז התרבות וההדרכה החדש! מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

"העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא"

איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדרת הרצאות מקוונת על מסירת הלשון, תשפ"ג

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע סדרת הרצאות על מסירת הלשון. בסדרה תוכלו לשמוע על השאלות האלה ועל קו התפר בין ביאור המקרא לחקר הלשון העברית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"ג

אתם רוצים לנקד על פי הכללים? אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים?
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת בניקוד.
המשך קריאה >>

הרצאות מוקלטות ללא תשלום

אירוע הפתיחה – יום העברית תשפ"ג

הזמנו את הציבור לחגוג איתנו את שבוע העברית תשפ״ג באירוע חגיגי עשיר ומהנה בתיאטרון ירושלים – במגוון הרצאות, מפגשים ופעילויות לכל מי שאוהבים את העברית שלנו.

המשך קריאה >>

הגייה

בניין הופעל

בימינו מוכרת ההגייה בתנועת o בבניין הופעל כשפ' הפועל גרונית – הָאֳרַךְ, יָעֳתַק; רק מעטים יודעים שהניקוד בקמץ קטן יכול לבוא גם בפעלים רגילים, כגון הָפְקַד.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

אתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים חדשים

לאתר מאגרים המציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית נוספו חיבורים חדשים.
המשך קריאה >>

הגייה

הגיית הרי"ש בעברית

לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

תוכנית ההשתלמויות וההרצאות לשנת תשפ"ג

מערך ההשתלמויות שלנו הזמין אתכם להיכרות מעמיקה ומקיפה עם העברית משתי נקודות מבט: העברית בראי הבלשנות והעברית לתולדותיה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סיורי יד יצחק בן־צבי בעקבות מחיי השפה העברית, טבת תשפ"ג

לקראת יום העברית תשפ"ג נערכו שני סיורים בירושלים מטעם יד יצחק בן־צבי.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

קטר ולא "קטאר"

על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, את שם המדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).
המשך קריאה >>

ברכות לזיוה שמיר

האקדמיה ללשון העברית מברכת את פרופ' זיוה שמיר, חברה יועצת של האקדמיה ללשון העברית, על זכייתה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 2022 בקטגוריית פרס מפעל חיים.
המשך קריאה >>

עוזי אורנן זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מבכה את לכתו של פרופ' עוזי אורנן בשנת המאה לחייו – מבכירי הבלשנים בארץ וזקן חברי האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לקלס – שבח וגנאי במקום אחד?

השורש קל"ס יוצא לשתי הוראות מנוגדות: בלשון המקרא – לגנאי, בלשון חכמים – לשבח. מה פשר העניין?
המשך קריאה >>

תקנון פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ה

פרס האקדמיה ללשון העברית

קול קורא להגשת מועמדות לפרס אשר יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית או הארמית או בחקר מסורות הלשון.
המשך קריאה >>

חוה פנחס כהן ז"ל

הלכה לעולמה המשוררת חוה פנחס כהן – זכינו שהיא הצטרפה לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ותרמה זווית ראייה קצת אחרת על הדברים שנדונו בה.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

גדול העצה ורב העליליה מת, אך שמו חי!

בארכיון האקדמיה שמור מכתב משנת תרפ"ג (1922) ממורה במדרש תלמוד תורה המבכה את מותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתרגל או מתרגלת למערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מקיים הרצאות, ימי עיון והשתלמויות מלאות לקהלים מגוונים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חדש באתר – לוחות נטיית השם (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

אנחנו שמחים להעמיד לרשות הציבור את לוחות נטיית השם הממוחשבים. מערכת חדשה זו משלימה את לוחות נטיית הפועל שפורסמו לפני כמה שנים.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה מקוונת לעריכה ולכתיב של טקסטים, תשפ"ג

הצענו סדנה מקוונת (ב'זום') לעריכה ולכתיב לאוהבי העברית. בסדנה ערכנו טקסט ותרגלנו את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה הוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ' פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד.
המשך קריאה >>

מסלול הנוער בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב

שפה קמה

אליעזר בן־יהודה

במלאת מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה – אנחנו מציגים דף חדש באתר הסוקר תחנות בחייו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

על אודות לוחות נטיית השם

הודעות לעיתונות

נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית בשלושת העשורים האחרונים, פרש מתפקידו. הנשיא החדש שבחרה מליאת האקדמיה הוא פרופ' אהרן ממן.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

בחור ובחורה

המילים בחור ובחורה רגילות על לשונם של דוברי העברית בימינו. עיון במקורותיהן מלמד ששאלת דקדוקן אינה פשוטה כלל ועיקר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?
המשך קריאה >>

מאמרים

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

מאמרים

"בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו

הודעות לעיתונות

תחרות לעיצוב סמליל למדור לשפת הסימנים הישראלית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

מעצבים ומעצבות בעלי זיקה לשפת הסימנים מוזמנים להשתתף בתחרות לעיצוב הסמליל שילווה את פעילות המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אוֹנָנוּת

המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה חגיגית לקראת ראש השנה, אלול תשפ"ב

לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.
להרחבה

מטבעות לשון

לְמַפְרֵעַ

המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת מלשון חז"ל בהוראה ידועה, ואולם שינוי קל שנתהווה בשימושיה בעברית החדשה הצית ויכוחים אין־ספור ואף תרם להולדתה של מילה מוכרת אחרת – מִקְדָּמָה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

סינר עברי – טעים לבשל בעברית

עכשיו למכירה בחנות שלנו! סינר שעליו שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ"ג (1933).
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

"המורה העברי נִצח"

לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר.
המשך קריאה >>

חידון – חזרה ללימודים

מבנה ארגוני

קול קורא – מלגת האקדמיה לשנת תשפ"ג

מלגת האקדמיה ללשון העברית על שם ראובן אוחנא

מה, לדעתכם, הדבר המעניין ביותר במוצג היסטורי?

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ג

שאלות נפוצות

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה
וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מהודו ועד ערב, מגאורגייה לירושלים, אלול תשפ"ב

צפו בהרצאה מקוונת שהוקדשה למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי.
להרחבה

אירועים בעבר

גרסא דינקותא – ילדים יוצרים בעברית, אלול תשפ"ב

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג קיימנו מפגש מקוון על שפתם של ילדים וילדות בהנחיית דקלה אברבנאל.
להרחבה

הסבר על המילון

אסתר גולדנברג זכרה לברכה

האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג – חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 141

מבחר מונחים ממילון למונחי אפידמיולוגיה שאושר באקדמיה בשנת תשפ"א: נִתּוּחַ־עָל, מֶחְקָר קְדִימָנִי, מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי, טִפּוּל דֶּמֶה, נִסּוּי דּוּ־עָלוּם, הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 70

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעולות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי הלשון בספרות העברית

דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

קורס של האקדמיה באוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב

בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש: קורס אקדמי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון בלשון וכמה תלמידי תיכון מתוכנית הנוער בלשון העברית לתלמידי תיכון מצטיינים.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

בריון ובריונוּת

המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

ערב הסעודית

שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה").
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

"אמרו חכמים"

חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות סו-סז, תשע"ט-תש"ף

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות הדברים של הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

היתושים העבריים

לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ראש מדור מערכות המידע ומחשוב

האקדמיה ללשון העברית מחפשת ראש מדור מערכות המידע ומחשוב. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן

חדש בחנות הספרים! נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן: יצא לאור הכרך השלישי (קדשים–טהרות).
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אבני ח"ן – על ביאליק ועל העברית, תמוז תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון (מקוון) שבו נישאו הרצאות על היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בתחום העברית ולמענה כיוצר בלשון וכחבר ועד הלשון העברית ונשיאו.
להרחבה

מן השטח

איך נאמר windy בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה לסייע בקביעת חלופה עברית למילה windy. הצבעת הציבור וההצעות שלו נדונו בוועדה ויועברו להכרעת מליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

הלך לעולמו א"ב יהושע

אנו נפרדים מאברהם בולי יהושע, מהסופרים הגדולים, המשפיעים והאהובים ביותר של הספרות העברית החדשה.
כולנו חבים לו תודה על מורשתו התרבותית העצומה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מפעלם של שני יוצרים בלשון, סיוון תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מיוחד לזכרם של שני אישים שזכות של ממש להם בתחיית העברית שבפינו: נשיא ועד הלשון העברית אהרן מאיר מזי"א והמילונאי ראובן אלקלעי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >>

מרכז התרבות וההדרכה

מרכז התרבות וההדרכה החדש מציע לבתי ספר ולקבוצות להזמין סיור למידה וחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.
המשך קריאה >>

פנייה לביקור באקדמיה – מערכת החינוך

עמינדב דיקמן זכרו לברכה

האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר ספרות ומתרגם.
המשך קריאה >>

פניות בעניין השתלמויות

פרופ' אהרן דותן תמ"ך

אהרן דותן זיכרונו לברכה

הלך לעולמו פרופ' אהרן דותן, ותיק חברי האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ביאליק בחוכמת ישראל, חתן פרס ישראל וחתן פרס בן־צבי לחקר יהדות המזרח.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מזוודה

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

המאה ה־15 וה־16 או המאות ה־15 וה־16

לכאורה ברור שיש לומר המאות ה־15 וה־16 – שהרי נמנות כאן שתי מאות. ואולם מן המקורות עולה דווקא שימוש ביחיד במקרים דומים.
המשך קריאה >>

מאמרים

גלגולה של חולצה

רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?
המשך קריאה >>

גיליון חדש של "העברית"

יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נתכרכמו פניו

בעיני רוחם של רבים הביטוי נתכרכמו פניו נקשר במין עווית במראה הפנים, אולי בדומה ל"נפלו פניו" או "חפו פניו" שבמקרא. ברם במקורו הוא מורה על שינוי בצבע הפנים.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מתן תורה: שני סיפורי חתונה, עיון בפיוטים לחג השבועות, סיוון תשפ"ב

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".
להרחבה

חנות האקדמיה

תיק עברי (קולות בעלי חיים)

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי כדי להנעים ולהטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ולהעשיר את שפתכם באוצר מילים עברי.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פד

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' – בכרך כונסו מאמרים המיוסדים על מקצת ההרצאות שניתנו בכינוס המדעי הבין־לאומי "לשון חכמים לעצמן".
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

תיק עברי

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
המשך קריאה >>

סדנאות עריכה מקוונות

נותרו כרטיסים אחרונים לסדנת עריכה מקוונת (ב'זום') במתכונת חדשה בחודש זה. מהרו להירשם.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

בית יעקב בבית עם לועז

ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

מבוא לסמנטיקה – השתלמות מקוונת, תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית קיימה השתלמות מבוא בסמנטיקה (14 מפגשים)
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מה החלופה העברית לריקול?

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall) הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה >>

מאמרים

שימוש הלשון: הצורה הפנימית

במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

לימודי הסמכה בהוראת עברית כשפה שנייה לפי תוכנית הלימודים של המגזר הדרוזי

התוכנית מבוססת על הגישה הפונקציונלית־תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מלפפונים ועגבניות טריים – ההתאם במין הדקדוקי לקבוצת שמות עצם בזכר ובנקבה

שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

"זריתי לרוח אנחתי" במחברת מטרזיינשטט

באדיבות ארכיון יד ושם אנו מביאים מסמכים אחדים מעיזבונה של ניצולת השואה אווה האן (חווה גולדשטיין).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

סניקה והסנקה

המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

דברים על סבי נעמן אופיר ז"ל

רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר ב' תשפ"ב, מארס 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה >>

בבית ובכיתה

פסח על שום מה?

מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.
המשך קריאה >>

דוגמא

אירועים בעבר

עיונים בלשון ההגדה של פסח, ניסן תשפ"ב

בהרצאה החגיגית דיבר פרופ' שמעון שרביט על התגבשותה של ההגדה של פסח, על לשונה ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית.
להרחבה

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממלא מקום או ממלאת מקום למרכזת מערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה מציע השתלמויות וימי עיון בנושאים מגוונים למוסדות ויחידים בתחום התקן (הנורמה), ניקוד, פיסוק, כתיב וכן הגה וצורות, תחביר ועוד. המערך מציע גם הרצאות חד־פעמיות וכן השתלמויות למורים בשיתוף מרכזי פסג"ה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם

ספרו של יואל אליצור יוצא כעת במהדורה שלישית מתוקנת, בשיתוף יד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מרַכֵּז הדרכה או מרכזת הדרכה

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז תרבות והדרכה חדש והיא מחפשת עובד או עובדת בעלי ניסיון ויכולת מוכחת בתחום ההדרכה ופיתוח תכנים.
המשך קריאה >>

דור – טיוטה

מילים מילים

כגון וגוון

כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של אתר האקדמיה

תיאור התפקיד: אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

דקדוק המנדאית הקדומה

חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.
המשך קריאה >>

הכינוס המדעי הבין־לאומי – העברית החדשה: תמונת מצב

מילה להכיר

רָגְלָה

המונח 'רוגלה' מציין תוכנת ריגול (באנגלית: spyware). מונח זה מצטרף למונחים אחרים באותו המשקל הקשורים למחשב, ובראשם הצמד 'תוכנה' ו'חומרה'.
המשך קריאה >>

כפתור הרשמה לאיגרת

אירועים בעבר

העברית החדשה: תמונת מצב, אדר א' תשפ"ב

בכינוס נשמעו הרצאות מדעיות שעסקו בהיבטים שונים של העברית החדשה. הכינוס שודר בשידור חי באתר האקדמיה ועתה אפשר לצפות במושבי הכינוס.
להרחבה

הודעות לעיתונות

הושלמה התקנת המקרא באתר מאגרים (אדר א' תשפ"ב, פברואר 2022)

אתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי התעשר לאחרונה בכמה חיבורים חשובים ובהם המקרא כולו, ספר חובות הלבבות וספר הרקמה ופירוש רמב"ן לספר דברים.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

יומנה העברי של רבקה זלוטניק (לוסטיגמן)

רבקה זלוטניק כתבה יומן בעברית בעודה שוהה במחנות המעצר בקפריסין בדרך לארץ הנכספת. מובא כאן קטע מתוך היומן המועתק כלשונו.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

ד"ר דן לינק ז"ל ומונחי התחבורה

הלך לעולמו ד"ר דן לינק, איש הבטיחות בדרכים ואיש המינוח העברי בתחום התחבורה – על שמו רשומים כמה חידושים שהוא הגה, וראש וראשון להם המונח "נסועה" תמורת קילומטרז'.
המשך קריאה >>

מבחר תשובות

עָרוּם, עָרֹם ועֵירֹם

עָרוּם (בתנועת u) הוא 'בעל עורמה', ואילו עָרֹם או עֵירֹם (בתנועת o) הוא 'בלי בגדים'.
בנטייה שלושת שמות התואר נוטים בתנועת u.
המשך קריאה >>

יום העברית בממשלה ובכנסת

מרים נאור ז"ל

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר וקודם לכן המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, פרצה את הדרך להחלטת האקדמיה שלפיה אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על בעיות האיות בשלטי הדרכים, אדר א' תשפ"ב

שלֵו פרפל מן המזכירות המדעית של האקדמיה הציג את כללי התעתיק ודן בהיבטים המעשיים של איות שמות של מקומות ואנשים בשלוש שפות בשלטים ובמודעות.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית על שטיח פרסי, אדר ב' תשפ"ב

לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.
להרחבה

אירועים בעבר

משה שרת וחידושי הלשון בעברית, אדר א' תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של ד"ר יעקב עציון על חידושיו של משה שרת. האירוע התקיים ביוזמת העמותה למורשת משה שרת ואתר מת"ג.
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

זאב מגן ו"מלחמת הלשון השנייה"

פרופ' זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ.
המשך קריאה >>

מאמרים

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

האם המחשב יכול להמציא מילים בעברית? חוקרות באוניברסיטה העברית בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושית של חלופות עבריות תמורת מילים לועזיות.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ב

חנות האקדמיה

גיליון חדש של "העברית"

חוברת כפולה של "העברית" המיוחדת למשוררנו הלאומי ונשיא ועד הלשון חיים נחמן ביאליק. המחַברת פרופ' זיוה שמיר מתחקה בחמישה פרקים על דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.
המשך קריאה >>

הטמעת PDF בדיקה

מאוצרות הארכיון

הבו לנו שמות עבריים

מכתבים רבים השמורים בארכיון ועד הלשון עוסקים בשמות פרטיים ובשמות משפחה. עולים חדשים שנשאו שמות לועזיים ביקשו לא פעם לעברת את שמותיהם, ופנו אל ועד הלשון בבקשת עצה לשם עברי הולם.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל הוקמה בי"ג בסיוון תשפ"א, 24 במאי 2021, במטרה לתת שמות עבריים לפטריות הבר הנפוצות ביותר בישראל.
המשך קריאה >>

מאמרים

קריינא דאיגרתא: האקדמיה ולשון הקריינים

דבריה של רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון ברשות השידור ותאגיד השידור "כאן" במעמד ההוקרה לקרייני ישראל, בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"א בתמוז תשפ"א (21 ביוני 2021).
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כה (תשל"ד)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כד (תשל"ג)

יורם טהרלב הלך לעולמו

יורם טהרלב – משורר, פזמונאי, סופר ומתרגם – היה אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, אומן בכתיבה בשפה העברית, אשר הייתה יקרה לליבו עד מאוד.
המשך קריאה >>

כרזות ליום העברית שיצרו תלמידי בית הספר גן רווה ע"ש יצחק נבון

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כג (תשל"ב)

יוזמות נוספות לציון יום העברית תשפ"ב

פרסומים בתקשורת ופינות לשון ברדיו – יום העברית תשפ"ב

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ב.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

תערוכה – "מילון לצורפות עכשווית", טבת תשפ"ב

תערוכתה של האומנית והצורפת ענת גולן הוצגה במהלך טבת תשפ"ב (דצמבר 2021) בביתו המקורי של אליעזר בן־יהודה ברחוב אתיופיה בירושלים ולוּותה בהרצאות ובחבר דיון.
להרחבה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 69

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 140

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: נִצּוּב, מַלְקוֹחַ, מֹחַל, מוּעָדוּת, סִמְלוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 139

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: דִּמּוּתָן רְפוּאִי, תַּחַת סַף הַגִּלּוּי ובקיצור תַּת־סִפִּי, אִילָנַאי, סוֹבְבָן, והצירופים דַּל־סִכּוּי ורַב־סִכּוּי תמורת "אנדרדוג" ו"פייבוריט".
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית בבתי הספר – יום העברית תשפ"ב

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה (ישיבה שע"ג) אושרו כללי נטיית כינויי המושא ואושרה רשימת שמות היתושים בישראל.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ב ברשתות החברתיות

אירועי שבוע העברית תשפ"ב

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כב (תשל"א)

דרושים בעבר

מנהל חשבונות או מנהלת חשבונות

עיקרי התפקיד: טיפול בהנהלת החשבונות עד הגשה למאזן, קליטת חשבוניות, תשלומים לספקים, דיווחים שוטפים לרשויות, הכנת שכר לעובדים ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות ערכנו טקסט והצענו חלופות כנדרש.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה – טרלול (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

עניין של סגנון

מילים נרדפות

המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כא (תש"ל)

מילים מעולם החי

צפרדע וקרפדה

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה >>

בירה עברית

שיר בעברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הפיקה שיר חדש "שיר בעברית" – שיר שכל כולו אהבה לשפה העברית. לביצוע השיר חברו להקת שלוה וג'ימבו ג'יי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ערב הפתיחה של אירועי יום העברית תשפ"ב

ערב הפתיחה החגיגי של אירועי יום העברית תשפ"ב התקיים במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר.
להרחבה

אירועים בעבר

הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית, טבת תשפ"ב

לרגל שבוע העברית תשפ"ב פרופ' משה פלורנטין, חבר האקדמיה ללשון העברית ויו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי, סיפר לירעם נתניהו על לידתן של מילים חדשות.
להרחבה

אירועים בעבר

כוחה של מילה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

זה רק סמנטי? בסדנה מיוחדת בהנחיית יהונתן רוסן ממן בשבוע העברית תשפ"ב נבחנו כותרות מעיתונים ומאתרי חדשות המדווחים על אירועים שנויים במחלוקת.
להרחבה

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כ (תשכ"ט)

אירועים בעבר

על מילים מתבלבלות ומבלבלות, טבת תשפ"ב

במפגש פנים אל פנים בשיתוף עם ארגון wise בירושלים הסבירה תמר קציר למשתתפים כיצד נוצרות "מילים תאומות" ועשתה סדר בזוגות של מילים דומות שכתיבן שונה ושאנחנו נוטים להתבלבל ביניהן.
להרחבה

אירועים בעבר

טעימות בעריכה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

בסדנה הדגימה ד"ר אורלי אלבק בעיות בניסוח במשפטים מתחומים שונים, הציגה כמה ענייני ניסוח שכדאי להתחשב בהם, והציע הצעות לניסוח תקין ובהיר.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אירועי יום העברית (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

יום העברית, המתקיים מדי שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, יצוין השנה ביום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021. האקדמיה ללשון העברית מציינת את יום העברית בסימן "שפה שכותבת אותנו" ומקיימת לאורך שבוע שלם מגוון פעילויות ואירועים, כולם ללא תשלום.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות המקוונות אנו דנים בכללי הכתיב המלא, בייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות.
המשך קריאה >>

שבוע העברית

אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף למגוון המפגשים, ההרצאות והסדנאות שנקיים בשבוע העברית תשפ"ב: ערב פתיחה חגיגי במעמד ראש העיר ירושלים ונשיא האקדמיה ללשון העברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 17:00 | מפגש: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: כוחה של מילה – יום שני ט"ז בטבת, 20 בדצמבר, בשעה 19:00 | עברית על הבר: על מילים מתבלבלות ומבלבלות – יום שלישי י"ז בטבת, 21 בדצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: טעימות בעריכה – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 18:00 | פעילות מיוחדת באינסטגרם: "הכו את המומחה" – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 19:00 | רב שיח חגיגי: כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה – יום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר, בשעה 19:00
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"הכו את המומחה" – פעילות מיוחדת באינסטגרם, טבת תשפ"ב

בשיחוח חי (לייב צ'ט) ב"סטורי" בעמוד האינסטגרם שלנו ענתה רונית גדיש בשידור חי על כל השאלות שתמיד רציתם לשאול על העברית ולא העזתם!
להרחבה

אירועים בעבר

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
להרחבה

סיפורה של מילה

אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה' ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הפעילות לשימור ולפיתוח של שפת הסימנים הישראלית

תפקיד חדש באקדמיה ללשון העברית – האקדמיה מחפשת ממונה על הפעילות לקידום שפת הסימנים הישראלית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת פיסוק מקוונת, תשפ"ב

במסגרת הסדנה התנסינו בפיסוק טקסט קצר על פי כללי הפיסוק.
המשך קריאה >>

מה הביטוי העברי האהוב?

לכבוד יום העברית תשפ"ב – אנחנו פונים אליכם לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המתחדשת וגם בלשון הסלנג…
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות מקוונת בניקוד, טבת–שבט תשפ"ב

השתלמות בת 12 מפגשים על כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

חידון עברי למשטרת ישראל

חנות האקדמיה

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה, גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית המיועדת לכל הגילים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

תהה על קנקנו

בעיני רוחם של רבים הפועל תָּהָה במטבע הלשון תהה על קנקנו משמש בהוראתו כמו בלשון ימינו, במובן 'הרהר', ואולם במקורו מדובר בפועל אחר לחלוטין.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לבני נוער (כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021)

לראשונה נפתח מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לנוער בשנת הלימודים תשפ"ב באוניברסיטת תל אביב. מהרו להירשם למבחן המיון ביום שלישי 9 בנובמבר 2021.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עבודת סטודנטים באקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו – מינוי שנתי לתשפ"ב

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הידיד הרוסי של אליעזר בן־יהודה

מאמרים

שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה

מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

בדיקת אנטיגן? בדיקת אֶנְגָּד!

אנגד הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או חיידק (או כל חומר אחר) ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דווקא

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה >>

ד"ר יעקב בעל־שם ז"ל

הלך לעולמו יושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית, אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם. יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל

גם וגם

יחד או ביחד?

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו: שני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שמיטה

כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אלכסיי יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשפ"א

מילים מעולם החי

פלמינגו – שקיטן?

במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)
המשך קריאה >>

מאמרים

הצירופים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת־זמננו

המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פג, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על מנת

רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
המשך קריאה >>

מאמרים

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה >>

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המגזין שלנו החליט לקיים סימפוזיון קטן בנושא שעלה מסיפור עם.
רצינו לברר מדוע לחתול קראו חתול ועל כן הזמנו למשתה (התרגום המדויק של המילה 'סימפוזיון') כמה מומחים החוקרים בדרך זו או אחרת כיצד מילים נעות בחלל ובזמן.
המשך קריאה >>

הנחות מיוחדות לחגים

אתם מוזמנים לרכוש לכם וליקיריכם מתנה לחגים בעברית יפה – הנחות על ספרים ומוצרים נלווים בחנות הספרים שלנו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשונות חגי תשרי, אלול תשפ"א

בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.
להרחבה

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"א.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ביאליק וּועד הלשון

גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ברכות מאליפות לאלופים

בימינו המילה אַלּוּף וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, מרחשוון תשפ"ב

בסדנה בת ארבעה מפגשים נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בתורת ההגה והצורות, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות התחקינו על התהליכים ההיסטוריים שקרו בצורות העבריות – הכרנו את התנועות והעיצורים שהיו בעברית המקרא, את מעתקי ההגיים, שרידי יחסות ושינויים בהטעמה, סקרנו את בנייני הפועל ואת משקלי השם העיקריים – הכול בהשוואה לפרוטושמית ולשפות השמיות האחרות מכאן ולעברית החדשה מכאן.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב בכתב עברי מחובר

העיתונאי לאו (לוי) רדיוגין יליד ליטא הציע לכתוב עברית באותיות מחוברות כמו בשפות הכתובות בכתב לטיני. מובא כאן מכתב בכתב ידו הכתוב לפי הצעתו זו.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות ביסודות התחביר, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות בחנו את הקשרים בין רכיבי הצירופים והמשפטים ובדקנו את השפעתם על דרכי הניסוח.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

בסלון של בן־יהודה (אב תשפ"א, יולי 2021)

בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון מוצגים רהיטים מבית אליעזר בן־יהודה, השוכנים דרך קבע באקדמיה ללשון העברית והושאלו עתה למוזאון.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון זכר ונקבה

האם האח בוער או בוערת? האם הצומת פקוק או פקוקה? האם פנים יפים או יפות?
בדקו עד כמה אתם יודעים את המין הדקדוקי של כמה מילים עבריות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל

בספרות חז"ל 'צאן ברזל' הוא מונח משפטי־הלכתי מתחום דיני הממונות. בלשון ימינו הצירוף 'נכסי צאן ברזל' הושאל לציון נכסים רוחניים או תרבותיים שהפכו ליסוד שאין עליו ערעור.
המשך קריאה >>

צירופים

על שופט הכדורגל

אל הוועדה למונחי משפט של האקדמיה הגיעו כמה פניות לקבוע מונח נפרד לשופטים במגרש הספורט, ואף הוצעו לה כמה הצעות, ובהן פַּסְקָן ושַׁפָּט.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

השתחווה והשתחוויה

הפועל הִשְׁתִּחֲוָה שקול לכאורה בבניין התפעל מן השורש המרובע שחו"י. אולם מן הפעלים המקראיים הקרובים אליו בבניין קל – שָׁחָה או שָׁחַח קשה להבין מה פשר הווי"ו העיצורית בשורש. על הפועל המיוחד הזה ועל שם הפעולה המיוחד שלו הִשְׁתַּחֲוָיָה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הכרזת שם רחוב על שם פרופ' זאב בן־חיים (אב תשפ"א, יולי 2021)

הוסר הלוט מעל השלט "מבוא הפרופסור זאב בן־חיים" בשכונת משכנות האומה בירושלים על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

דבר הנכדים בהכרזת "מבוא פרופ' זאב בן־חיים"

מילה להכיר

סופת באבטיח

המבקשים להתהדר בלשונם בעת חיתוך אבטיח לפרוסות מוזמנים להשתמש בפועל סָפַת.
המשך קריאה >>

דרושים לאקדמיה ללשון העברית

אנחנו מחפשים מועמדים ומועמדות למשרות של שיווק ומכירות, פיתוח תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי וכתיבה ורעיונאות לרשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לכתיבת תוכן ורעיונאות ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת שותפים ושותפות בכתיבה וביצירה של תכנים לדפי האקדמיה ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו פגם או חיסרון. מה היא אַלְיָה ואיך הגיע אליה קוֹץ?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מפתח או מפתחת של תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז הדרכה מוזיאלי חדש ומחפשת מפתח או מפתחת תוכן
והדרכה לשלב ההקמה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, סיוון–אב תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? ערכנו סדנה מקוונת במתכונת חדשה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

בתכתובת שמצאנו בארכיון שלנו משנת תרע"ב (1912) עולה שאלת שפת הדיבור – עברית או לשונות זרות – בין הפקידים ללקוחות בסניף בנק של "חברת אנגליא-פלשתינה" (אפ"ק).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי…" (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

אתם מוזמנים לצפות במעמד ההוקרה שיזמה וארגנה האקדמיה ללשון העברית לכבודם של קריינים וקרייניות, ותיקי רשות השידור.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

מה תהיה החלופה לבייגל: כעך או מעוג?

בארכיון שלנו נמצאת גלויה משנת תרע"ב (1912) שנשלחה לדוד ילין. הפונה, פינחס הלוי, מערער בדבריו על החלטת ועד הלשון לקבוע את המילה כַּעַךְ תמורת בייגל (ביידיש).
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

השופט צבי טל ומונחי המשפט העבריים

השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פג, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (סיוון תשפ"א, יוני 2021)

המשורר מירון איזקסון ופרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי.

המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

מוּרשי ועד הלשון

"מורשי ועד הלשון" סייעו לוועד הלשון העברית בשנות הארבעים של המאה העשרים להפיץ את דברו ליישובים בכל רחבי הארץ. ומי מקביליהם היום?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

חברי כבוד

שמואל בולוצקי

צורות ותצורות

נוחות ונוחיות

רבים תוהים מה נכון – 'לנוחותכם' או 'לנוחיותכם', 'בנוחות' או 'בנוחיות'. תשובתנו: אף שיש העדפה מסוימת לצורה נוֹחוּת אין לפסול את הצורה נוֹחִיּוּת.
המשך קריאה >>

צירופים

במו ידיי

כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית המזרחית בישראל, תמוז תשפ"א

מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.
להרחבה

יום המשפחה

איחול ליום המשפחה

נשאלנו: איך יש לומר – 'יום משפחה שמח' או 'יום המשפחה שמח'?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נֹפֶת צוּפִים

הצירוף לקוח מתהלים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". כיום הוא משמש כסמל לדבר מתוק ונעים במיוחד, לעיתים בגוון ביקורתי. מה משמען של המילים 'נופת' ו'צופים'?
המשך קריאה >>

אישים כותבים

הנזיפה העברית של דוד בן־גוריון

ילד בן 11 שולח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב. בן־גוריון מגיב באדיבות ובנימוס, אבל לא יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו.
המשך קריאה >>

שבועות

שיבולת בשדה

שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה >>

מסורות ישראל

בחג השבועות קוראים בבתי הכנסת את פרקי מתן תורה ועשרת הדיברות (שמות יט–כ) ואת מגילת רות. באוסף המקוון של מסורות קהילות ישראל תוכלו להאזין להקלטות נדירות של הפסוקים והנעימות החגיגיות שלהם בקריאתם של טובי המסרנים מכל קהילות ישראל.
המשך קריאה >>

מאמרים

שמות עבריים למחלות צמחים של גידולים חקלאיים ועצי יער בישראל

עם תִרבותם של צמחים ניתנו שמות למחלותיהם. במקרא ובמשנה נזכרים שמות מחלות צמחים כגון שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, גָּרָב, עֹבֶשׁ ונֶמֶק. מתחילת העשייה החקלאית המודרנית בארץ בשליש הראשון של המאה העשרים החלו במתן שמות עבריים למחלות צמחים, והשלימה את המלאכה ועדה מיוחדת בשיתוף האקדמיה. רשימת שמות מחלות הצמחים אושרה ופורסמה בשנת תשע"ד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית

לרגל פרסומו של גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית בהוצאת האקדמיה לשון העברית מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.
המשך קריאה >>

מאמרים

שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה

במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.
המשך קריאה >>

מאמרים

להרקיע לשחקים – ממתיחה להגבהה

צירוף הלשון 'הרקיע שחקים' רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.
המשך קריאה >>

מאמרים

זכרייה, זכריני או אוזן העכבר

בשנת תרס"ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר "קומי צאי אחותי כלה", המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.
המשך קריאה >>

מאמרים

דרשות סמויות בהגדה של פסח

ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה >>

מאמרים

מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"

המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.
המשך קריאה >>

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה

מטבעות לשון

טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֵר או חוֹזֶרֶת

"טעות לעולם חוזרת" או "טעות – לעולם חוזר"? המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 68

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון ומנהיגות, סיוון תשפ"א

אתם מוזמנים לצפות בשידור הכינוס המדעי על העברית ומעמדה בדור הנהגת היישוב ועל המנהיגים עצמם. האירוע התקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

איך נשמור על המבטא המזרחי הצח?

מכתב שהתקבל במשרדי ועד הלשון פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ ישראל: כיצד יצליחו לשמר את מורשתם ואת הגייתם העברית הצחה בקרב ילדיהם.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נתי ביאליסטוק כהן – עמית כבוד של האקדמיה (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

תואר עמית כבוד הוענק למנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, מר נתי ביאליסטוק כהן בזכות מסירותו ופעולותיו למען האקדמיה בהתנדבות כחבר המועצה הציבורית של המוסד.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים עבריות בלשונות אירופה

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ישראל מייצאת מילים

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספרון מיוחד של המיזם 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' ומדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

פסח

מדברים ביציאת מצרים

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >>

צירופים

באר שבע

שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אחים, אחאים ותאומים

מה בין אחים לאחאים? האם אחד משלישייה הוא תאום?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

"אימא תסגרי את השואג אבק"

אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"הודיע גבול נסיעתך ותמנע תשלום מיותר"

מכתב מחֶברת התחבורה "דן" אל ועד הלשון בשנת 1952 הוא דוגמה יפה לחשיבות שראו גופים ציבוריים ומסחריים באותו הזמן בהקפדה על ניסוח תקני ובהיר בעברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"והגדת לבנך" – הרצאה מקוונת של נשיא האקדמיה ללשון העברית (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

לכבוד חג פסח, מזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור משה בר־אשר.
המשך קריאה >>

מאמרים

אירנה גרבל – החברה הראשונה באקדמיה

בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֶבֶר מְרֵעִים או חֶבֶר מֵרֵעִים

הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו. אך האם משמעותו חיובית או שלילית?

נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית,
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא חוֹצֵץ

בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"והגדת לבנך" – עיון בלשונות ליל הסדר, ניסן תשפ"א

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.
להרחבה

אירועים בעבר

ביטויים ופתגמים מלשונות תבל, אדר תשפ"א

מניין הביטוי 'אין נביא בעירו'? איך התגלגל הצירוף 'קור כלבים' אל העברית? ומהיכן יובָּא הביטוי 'שפך את התינוק עם המים'? על ביטויים ופתגמים ממקור לועזי הנראים כאילו נולדו בלשון העברית הרצה ד"ר אורי מלמד.
להרחבה

השתלמויות בעבר

הבלשנות לענפיה, שבט–ניסן תשפ"א

בסדרת ההרצאות סקרנו את תחומי המחקר העיקריים של הבלשנות, כל אחד בפני עצמו, ואת נקודות ההשקה שלהם זה עם זה.
המשך קריאה >>

חידון לחג פורים – הפתרונות המלאים

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"א

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, סיוון תשפ"א

בסדנה המקוונת בת ארבעת המפגשים למדו המשתתפים דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי ועסקו בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

הירשמו לפעילויות המקוונות

ההרשמה להשתלמויות בעיצומה: סדנה לשיפור הטקסט המשפטי; השתלמות בתורת ההגה והצורות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, ניסן–אייר תשפ"א

בסדנה התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד.
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אימא או אמא? חמותי או חמתי? מה מקור המילה משפחה? מהם אחאים? איך נקרא נכד האח? כל מה שרציתם לדעת על המשפחה שלכם במדור חגיגי באתר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים בתחום בריאות הציבור (שבט תשפ"א, ינואר 2021)

אושרה רשימת מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה (אפידמיולוגיה) וכמה מונחים יחידים ובהם דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) לפי בקשה שהגיעה ממשרד הבריאות.

המשך קריאה >>

אירועים בעבר

שוב חוזר הניגון, אדר תשפ"א

בהרצאה דן ד"ר יעקב עציון על קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש. ההרצאה לוותה באתנחתות מוזיקליות שבהן נוגנו השירים.
להרחבה

חידון ט"ו בשבט – הפתרונות המלאים

אירועים בעבר

רב־שיח על מילונאים ועל מילונים

אתם מוזמנים לצפות ברב־שיח מיוחד לכבוד יום העברית תשפ"א ולרגל הוצאתו לאור של הספר 'אוצֵר המילים' על הבלשן והמילונאי ראובן אלקלעי – רב־שיח על מילונאים ומילונים בהנחיית העיתונאי ירון לונדון.
להרחבה

אירועים בעבר

יום העברית תשפ"א – הרצאות מקוונות

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מציעה לכם להשתתף בסדנה מקוונת ב"זום" ולצפות במגוון הרצאות מקוונות של מומחי האקדמיה שניתנו בעת האחרונה.
להרחבה

בדיקת טופס

חוגגים את יום העברית עם משטרת ישראל

שפה שאנשים אוהבים

יום השפה העברית – רואן סאיג פרח

רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"א נחגג במרשתת וברשתות החברתיות

חנות האקדמיה

לשוננו פג, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אילו הייתי מילה עברית

שיתוף פעולה מיוחד למען ילדים מאושפזים

פרסומים בתקשורת ופינות לשון בגלי צה"ל – יום העברית תשפ"א

הודעות לעיתונות

תוצאות הצבעת הציבור במיזם בחירת המילה האהובה ומילת השנה (טבת תשפ"א, ינואר 2021)

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מפרסמת את תוצאות הצבעת על מילת השנה ועל המילים האהובות: מילת השנה "מטוש", המילה האהובה "אימא", המילה המצחיקה "פופיק", ומילת העגה שאי אפשר בלעדיה "סבבה".
המשך קריאה >>

ברכת נשיא המדינה ליום העברית

"בישראל של היום אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא לחשוב בעברית, לחלום בעברית, לאהוב בעברית, לבנות את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו בעברית".
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

מאמרים

העלאת תרומה: בין פיתוח לשוני לחידוש הלכתי

אחד מן החידושים בלקסיקון הפועל של לשון חכמים הוא השינוי במשמע השורש על"י. במקרא הוא משמש בעיקר במשמע של תנועה פיזית לגובה, ובלשון חכמים נוסף לו גם משמע של ביטול.
המשך קריאה >>

משה ברוֶר הלך לעולמו

פרופ' משה בְּרָוֶר, יליד 1919, הלך לעולמו שבע ימים ומעשים – בין שאר פעליו, פרופ' ברוֶר שימש יושב ראש ועדת השמות הממשלתית. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מזמינה בזאת קבלת הצעות למתן שירותים כלליים לניהול מיזם הבינוי של מנווה האקדמיה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

זיכרונות סב-סה, התשע"ה-התשע"ח

כל זיכרונות האקדמיה זמינים לצפייה ולהורדה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פב, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ערכת כרזות חגיגית (תשפ"א)

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

אוצר קונטרסי המסורה: מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

העברית סז, א–ד: שיחות עם עגנון על חברה ולשון, מאת אהרן בר־אדון

בחוברת זו מאמר רחב היקף מאת פרופ' אהרן בר־אדון, ובו תכתוב של שיחה ארוכה עם ש"י עגנון שהוקלטה כשנה לפני פטירתו.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

האקדמיה ללשון העברית תציין את יום העברית תשפ"א במגוון פעילויות מקוונות (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

י"ט–כ"ד בטבת, 3–8 בינואר, ברשתות החברתיות ובאתר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

שיחוח חי ביום העברית

ביום העברית שידרנו ברשתות החברתיות של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

באירועי יום העברית – מיזם בחירת המילה העברית האהובה (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

מהי המילה העברית האהובה?אהבה, הביתה, משפחה ואולי גלידה?
ומהי מילת השנה? מטוש, מסכה, סגר ואולי חיסון?
המשך קריאה >>

מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

ספרו של אהרן דותן דן בקונטרסי המסורה. כל אחד מן הקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. עכשיו למכירה בחנות הספרים.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומות הרבים ־יִם ו־וֹת

אנחנו נשאלים שוב ושוב: איך יכול להיות שצורת הרבים של מילים ממין זכר, כמו חלון, קיר, כיסא ושולחן, היא בסיומת ־וֹת, וצורת הרבים של מילים ממין נקבה, כמו מילה, שנה, ביצה ונמלה, היא בסיומת ־ִים.
המשך קריאה >>

תכנים לצפייה

אתם נמצאים בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להמשיך ליהנות ממגוון התכנים, הפעילויות והאירועים המקוונים שהפקנו לכבוד יום העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

בין גבולות העריכה, טבת תשפ"א

מאות השתתפו בסדנה מיוחדת לכבוד יום העברית בהנחיית ד"ר אורלי אלבק על גבולות העריכה משני צידי המתרס – מזווית הראייה של העורכים ומנקודת המבט של הכותבים.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

בוטאן ולא "בהוטן"

הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.
המשך קריאה >>

פעילויות לרגל יום העברית בשנים קודמות

הודעות לעיתונות

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל מוענקת בפעם הראשונה בשנת תשפ"א בתרומת בני משפחתו. שישה עשר סטודנטים וסטודנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ הגישו השנה מועמדות למלגה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב, תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות כתיב מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סדנת לשון ובישול לחנוכה לילדים ולהורים, טבת תשפ"א

הורים וילדים השתתפו בפעילות מיוחדת לחנוכה – סופגנייה: דונאט שהתחפש ללביבה – סדנת לשון ובישול לחנוכה שיועדה להורים ולילדים (מגיל 5).
להרחבה

אתם בוחרים: מה המילה העברית האהובה?

נשמח לקבל מכם הצעות: איזו מילה מרגשת אתכם? מה המילה שמצחיקה אתכם?
איזו מילה מתקשרת אצלכם עם מישהו אהוב? מהי מילת העגה (סלנג) שאתם לא יכולים בלעדיה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סדנה מלבבת לחנוכה (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

האקדמיה ללשון העברית תקיים בחנוכה סדנה ללא תשלום להיכרות עם מונחי החג בשילוב הכנת סופגניות ולביבות.
המשך קריאה >>