נושא: כללי

ציר זמן לדוגמה

דרושים

מדריכים ומדריכות למרכז התרבות וההדרכה החדש

בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה ומזמין אתכם ואתכן להגיש מועמדות. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת darush1@hebrew-academy.org.il

 
המשך קריאה >>

חברי כבוד

פריץ ורנר

על אודות לוחות נטיית השם

על אודות לוחות נטיית השם

הודעות לעיתונות

נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית

פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית בשלושת העשורים האחרונים, פרש מתפקידו. הנשיא החדש שבחרה מליאת האקדמיה הוא פרופ' אהרן ממן.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

בחור ובחורה

מטבעות לשון

מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?
המשך קריאה >>

מאמרים

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

מאמרים

"בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו

תחרות לעיצוב סמליל למדור לשפת הסימנים הישראלית

מעצבים ומעצבות בעלי זיקה לשפת הסימנים מוזמנים להשתתף בתחרות לעיצוב הסמליל שילווה את פעילות המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אוֹנָנוּת

המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה חגיגית לקראת ראש השנה, אלול תשפ"ב

לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.
להרחבה

מטבעות לשון

לְמַפְרֵעַ

המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת מלשון חז"ל בהוראה ידועה, ואולם שינוי קל שנתהווה בשימושיה בעברית החדשה הצית ויכוחים אין־ספור ואף תרם להולדתה של מילה מוכרת אחרת – מִקְדָּמָה.
המשך קריאה >>

מלגת האקדמיה

תלמידים ותלמידות של החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל מוזמנים להגיש מועמדות לקבלת מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ג.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

סינר עברי – טעים לבשל בעברית

חדש בחנות שלנו! סינר ועליו מוצגים שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

"המורה העברי נִצח"

לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר.
המשך קריאה >>

חידון – חזרה ללימודים

מבנה ארגוני

קול קורא – מלגת האקדמיה לשנת תשפ"ג

מלגת האקדמיה ללשון העברית על שם ראובן אוחנא

מה, לדעתכם, הדבר המעניין ביותר במוצג היסטורי?

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ג

שאלות נפוצות

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מהודו ועד ערב, מגאורגייה לירושלים, אלול תשפ"ב

צפו בהרצאה מקוונת שהוקדשה למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי.
להרחבה

אירועים בעבר

גרסא דינקותא – ילדים יוצרים בעברית, אלול תשפ"ב

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג קיימנו מפגש מקוון על שפתם של ילדים וילדות בהנחיית דקלה אברבנאל.
להרחבה

הסבר על המילון

אסתר גולדנברג זכרה לברכה

האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג – חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 141

מבחר מונחים ממילון למונחי אפידמיולוגיה שאושר באקדמיה בשנת תשפ"א: נִתּוּחַ־עָל, מֶחְקָר קְדִימָנִי, מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי, טִפּוּל דֶּמֶה, נִסּוּי דּוּ־עָלוּם, הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 70

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעולות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי הלשון בספרות העברית

דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

קורס של האקדמיה באוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב

בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש: קורס אקדמי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון בלשון וכמה תלמידי תיכון מתוכנית הנוער בלשון העברית לתלמידי תיכון מצטיינים.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

בריון ובריונוּת

המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

ערב הסעודית

שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה").
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

"אמרו חכמים"

חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של  שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות סו-סז, תשע"ט-תש"ף

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות הדברים של הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

היתושים העבריים

לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
המשך קריאה >>

דרושים

ראש מדור מערכות המידע ומחשוב

האקדמיה ללשון העברית מחפשת ראש מדור מערכות המידע ומחשוב. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת darush3@hebrew-academy.org.il
המשך קריאה >>

דרושים

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת darush@hebrew-academy.org.il
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן

חדש בחנות הספרים! נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן: יצא לאור הכרך השלישי (קדשים–טהרות).
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אבני ח"ן – על ביאליק ועל העברית, תמוז תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון (מקוון) שבו נישאו הרצאות על היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בתחום העברית ולמענה כיוצר בלשון וכחבר ועד הלשון העברית ונשיאו.
להרחבה

מן השטח

איך נאמר windy בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה לסייע בקביעת חלופה עברית למילה windy. הצבעת הציבור וההצעות שלו נדונו בוועדה ויועברו להכרעת מליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

הלך לעולמו א"ב יהושע

אנו נפרדים מאברהם בולי יהושע, מהסופרים הגדולים, המשפיעים והאהובים ביותר של הספרות העברית החדשה.
כולנו חבים לו תודה על מורשתו התרבותית העצומה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מפעלם של שני יוצרים בלשון, סיוון תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מיוחד לזכרם של שני אישים שזכות של ממש להם בתחיית העברית שבפינו: נשיא ועד הלשון העברית אהרן מאיר מזי"א והמילונאי ראובן אלקלעי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >>

ביקור באקדמיה

פנייה לביקור באקדמיה – מערכת החינוך

בקרוב: פתיחת המרכז החדש של האקדמיה לביקורי תלמידים

קבוצות תלמידים מוזמנות ללמידה ולחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.
בשלב הראשון הזמנת ביקור במרכז מיועדת לקבוצות של תלמידי כיתות ח'–י"ב.
המשך קריאה >>

עמינדב דיקמן זכרו לברכה

האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר ספרות ומתרגם.
המשך קריאה >>

פניות בעניין השתלמויות

פרופ' אהרן דותן תמ"ך

אהרן דותן זיכרונו לברכה

הלך לעולמו פרופ' אהרן דותן, ותיק חברי האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ביאליק בחוכמת ישראל, חתן פרס ישראל וחתן פרס בן־צבי לחקר יהדות המזרח.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מזוודה

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

המאה ה־15 וה־16 או המאות ה־15 וה־16

לכאורה ברור שיש לומר המאות ה־15 וה־16 – שהרי נמנות כאן שתי מאות. ואולם מן המקורות עולה דווקא שימוש ביחיד במקרים דומים.
המשך קריאה >>

מאמרים

גלגולה של חולצה

רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?
המשך קריאה >>

גיליון חדש של "העברית"

יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נתכרכמו פניו

בעיני רוחם של רבים הביטוי נתכרכמו פניו נקשר במין עווית במראה הפנים, אולי בדומה ל"נפלו פניו" או "חפו פניו" שבמקרא. ברם במקורו הוא מורה על שינוי בצבע הפנים.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מתן תורה: שני סיפורי חתונה, עיון בפיוטים לחג השבועות, סיוון תשפ"ב

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".
להרחבה

ההוצאה לאור

תיק עברי (קולות בעלי חיים)

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי כדי להנעים ולהטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ולהעשיר את שפתכם באוצר מילים עברי.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פד

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' – בכרך כונסו מאמרים המיוסדים על מקצת ההרצאות שניתנו בכינוס המדעי הבין־לאומי "לשון חכמים לעצמן".
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תיק עברי

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
המשך קריאה >>

סדנאות עריכה מקוונות

נותרו כרטיסים אחרונים לסדנת עריכה מקוונת (ב'זום') במתכונת חדשה בחודש זה. מהרו להירשם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

בית יעקב בבית עם לועז

ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ארץ עברית – מתן שמות עבריים ליישובים, אייר תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של פרופ' יואל אליצור על מתן שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים בארץ ישראל.
להרחבה

השתלמויות בעבר

מבוא לסמנטיקה – השתלמות מקוונת, תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית קיימה השתלמות מבוא בסמנטיקה (14 מפגשים)
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מה החלופה העברית לריקול?

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall)  הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה >>

מאמרים

שימוש הלשון: הצורה הפנימית

במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"
המשך קריאה >>

לוח השתלמויות ואירועים

לימודי הסמכה בהוראת עברית כשפה שנייה לפי תוכנית הלימודים של המגזר הדרוזי

התוכנית מבוססת על הגישה הפונקציונלית־תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת במתכונת חדשה, תשפ"ב

במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ההתאם במין הדקדוקי לקבוצת שמות עצם בזכר ובנקבה

שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

"זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי" במחברת מטרזיינשטט

באדיבות ארכיון יד ושם אנו מביאים מסמכים אחדים מעיזבונה של ניצולת השואה אווה האן (חווה גולדשטיין).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

סניקה והסנקה

המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת darush@hebrew-academy.org.il
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

דברים על סבי נעמן אופיר ז"ל

רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר ב' תשפ"ב, מארס 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

"מילים מילים" בבית הספר הריאלי העברי בחיפה

נטלי גוטמן, רכזת פרויקטים ומקצועות רבי מלל בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, מתארת את המיזם "מילים מילים" של כיתות ה', אשר עסק בשאלה כיצד נולדות מילים חדשות בשפה העברית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה >>

בבית ובכיתה

פסח על שום מה?

מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.
המשך קריאה >>

ניסיון

דוגמא

אירועים בעבר

עיונים בלשון ההגדה של פסח, ניסן תשפ"ב

בהרצאה החגיגית דיבר פרופ' שמעון שרביט על התגבשותה של ההגדה של פסח, על לשונה ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית.
להרחבה

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי.
המשך קריאה >>

פורים

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית

ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממלא מקום או ממלאת מקום למרכזת מערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה מציע השתלמויות וימי עיון בנושאים מגוונים למוסדות ויחידים בתחום התקן (הנורמה), ניקוד, פיסוק, כתיב וכן הגה וצורות, תחביר ועוד. המערך מציע גם הרצאות חד־פעמיות וכן השתלמויות למורים בשיתוף מרכזי פסג"ה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם

ספרו של יואל אליצור יוצא כעת במהדורה שלישית מתוקנת, בשיתוף יד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מרַכֵּז הדרכה או מרכזת הדרכה

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז תרבות והדרכה חדש והיא מחפשת עובד או עובדת בעלי ניסיון ויכולת מוכחת בתחום ההדרכה ופיתוח תכנים.
המשך קריאה >>

דור – טיוטה

מילים מילים

כגון וגוון

כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
המשך קריאה >>

דרושים

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של אתר האקדמיה

תיאור התפקיד: אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

דקדוק המנדאית הקדומה

חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.
המשך קריאה >>

הכינוס המדעי הבין־לאומי – העברית החדשה: תמונת מצב

מילה להכיר

רָגְלָה

המונח 'רוגלה' מציין תוכנת ריגול (באנגלית: spyware). מונח זה מצטרף למונחים אחרים באותו המשקל הקשורים למחשב, ובראשם הצמד 'תוכנה' ו'חומרה'.
המשך קריאה >>

כפתור הרשמה לאיגרת

אירועים בעבר

העברית החדשה: תמונת מצב, אדר א' תשפ"ב

בכינוס נשמעו הרצאות מדעיות שעסקו בהיבטים שונים של העברית החדשה. הכינוס שודר בשידור חי באתר האקדמיה ועתה אפשר לצפות במושבי הכינוס.
להרחבה

המנווה

החלטת הממשלה

הודעות לעיתונות

הושלמה התקנת המקרא באתר מאגרים (אדר א' תשפ"ב, פברואר 2022)

אתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי התעשר לאחרונה בכמה חיבורים חשובים ובהם  המקרא כולו, ספר חובות הלבבות וספר הרקמה ופירוש רמב"ן לספר דברים. 
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

יומנה העברי של רבקה זלוטניק (לוסטיגמן)

רבקה זלוטניק כתבה יומן בעברית בעודה שוהה במחנות המעצר בקפריסין בדרך לארץ הנכספת. מובא כאן קטע מתוך היומן המועתק כלשונו.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

ד"ר דן לינק ז"ל ומונחי התחבורה

הלך לעולמו ד"ר דן לינק, איש הבטיחות בדרכים ואיש המינוח העברי בתחום התחבורה – על שמו רשומים כמה חידושים שהוא הגה, וראש וראשון להם המונח "נסועה" תמורת קילומטרז'.
המשך קריאה >>

מבחר תשובות

עָרוּם, עָרֹם ועֵירֹם

עָרוּם (בתנועת u) הוא 'בעל עורמה', ואילו עָרֹם או עֵירֹם (בתנועת o) הוא 'בלי בגדים'.
בנטייה שלושת שמות התואר נוטים בתנועת u.
המשך קריאה >>

יום העברית בממשלה ובכנסת

מרים נאור ז"ל

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר וקודם לכן המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, פרצה את הדרך להחלטת האקדמיה שלפיה אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על בעיות האיות בשלטי הדרכים, אדר א' תשפ"ב

שלֵו פרפל מן המזכירות המדעית של האקדמיה הציג את כללי התעתיק ודן בהיבטים המעשיים של איות שמות של מקומות ואנשים בשלוש שפות בשלטים ובמודעות.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית על שטיח פרסי, אדר ב' תשפ"ב

לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.
להרחבה

אירועים בעבר

משה שרת וחידושי הלשון בעברית, אדר א' תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של ד"ר יעקב עציון על חידושיו של משה שרת. האירוע התקיים ביוזמת העמותה למורשת משה שרת ואתר מת"ג.
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

זאב מגן ו"מלחמת הלשון השנייה"

פרופ' זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ.
המשך קריאה >>

מאמרים

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

האם המחשב יכול להמציא מילים בעברית? חוקרות באוניברסיטה העברית בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושית של חלופות עבריות תמורת מילים לועזיות.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ב

ההוצאה לאור

גיליון חדש של "העברית"

חוברת כפולה של "העברית" המיוחדת למשוררנו הלאומי ונשיא ועד הלשון חיים נחמן ביאליק. המחַברת פרופ' זיוה שמיר מתחקה בחמישה פרקים על דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.
המשך קריאה >>

הטמעת PDF בדיקה

יום העברית – מערכי שיעור

"שיר בעברית" – הצעה למערך שיעור

ד"ר שרון רחמים וצוות מרכז פסג"ה לוד הפיקו יחידת לימוד שמטרתה לבחון באמצעות מילות השיר "שיר בעברית" את ססגוניותה של העברית העכשווית – את חיבורה למקורות, את ההשפעות מלשונות היהודים ומן האנגלית מצד שני ואת מִשְׁלַבֶּיהָ מן הלשון הספרותית הגבוהה ועד העגה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

הבו לנו שמות עבריים

מכתבים רבים השמורים בארכיון ועד הלשון עוסקים בשמות פרטיים ובשמות משפחה. עולים חדשים שנשאו שמות לועזיים ביקשו לא פעם לעברת את שמותיהם, ופנו אל ועד הלשון בבקשת עצה לשם עברי הולם.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל הוקמה בי"ג בסיוון תשפ"א, 24 במאי 2021, במטרה לתת שמות עבריים לפטריות הבר הנפוצות ביותר בישראל.
המשך קריאה >>

מאמרים

קריינא דאיגרתא: האקדמיה ולשון הקריינים

דבריה של רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון ברשות השידור ותאגיד השידור "כאן" במעמד ההוקרה לקרייני ישראל, בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"א בתמוז תשפ"א (21 ביוני 2021).
המשך קריאה >>

לשוננו לעם - העברית

לשוננו לעם כרך כה (תשל"ד)

לשוננו לעם - העברית

לשוננו לעם כרך כד (תשל"ג)

יורם טהרלב הלך לעולמו

יורם טהרלב – משורר, פזמונאי, סופר ומתרגם – היה אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, אומן בכתיבה בשפה העברית, אשר הייתה יקרה לליבו עד מאוד.
המשך קריאה >>

כרזות ליום העברית שיצרו תלמידי בית הספר גן רווה ע"ש יצחק נבון

לשוננו לעם - העברית

לשוננו לעם כרך כג (תשל"ב)

יוזמות נוספות לציון יום העברית תשפ"ב

פרסומים בתקשורת ופינות לשון ברדיו – יום העברית תשפ"ב

מלגת האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ב.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

תערוכה – "מילון לצורפות עכשווית", טבת תשפ"ב

תערוכתה של האומנית והצורפת ענת גולן הוצגה במהלך טבת תשפ"ב (דצמבר 2021) בביתו המקורי של אליעזר בן־יהודה ברחוב אתיופיה בירושלים ולוּותה בהרצאות ובחבר דיון.
להרחבה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 69

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 140

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: נִצּוּב, מַלְקוֹחַ, מֹחַל, מוּעָדוּת, סִמְלוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 139

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: דִּמּוּתָן רְפוּאִי, תַּחַת סַף הַגִּלּוּי ובקיצור תַּת־סִפִּי, אִילָנַאי, סוֹבְבָן, והצירופים דַּל־סִכּוּי ורַב־סִכּוּי תמורת "אנדרדוג" ו"פייבוריט".
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית בבתי הספר – יום העברית תשפ"ב

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה (ישיבה שע"ג) אושרו כללי נטיית כינויי המושא ואושרה רשימת שמות היתושים בישראל.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ב ברשתות החברתיות

אירועי שבוע העברית תשפ"ב

לשוננו לעם - העברית

לשוננו לעם כרך כב (תשל"א)

דרושים בעבר

מנהל חשבונות או מנהלת חשבונות

עיקרי התפקיד: טיפול בהנהלת החשבונות עד הגשה למאזן, קליטת חשבוניות, תשלומים לספקים, דיווחים שוטפים לרשויות, הכנת שכר לעובדים ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות ערכנו טקסט והצענו חלופות כנדרש.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה – טרלול (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

עניין של סגנון

מילים נרדפות

המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם - העברית

לשוננו לעם כרך כא (תש"ל)

מילים מעולם החי

צפרדע וקרפדה

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה >>

בירה עברית

שיר בעברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הפיקה שיר חדש "שיר בעברית" – שיר שכל כולו אהבה לשפה העברית. לביצוע השיר חברו להקת שלוה וג'ימבו ג'יי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ערב הפתיחה של אירועי יום העברית תשפ"ב

ערב הפתיחה החגיגי של אירועי יום העברית תשפ"ב התקיים במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר.
להרחבה

אירועים בעבר

הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית, טבת תשפ"ב

לרגל שבוע העברית תשפ"ב פרופ' משה פלורנטין, חבר האקדמיה ללשון העברית ויו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי, סיפר לירעם נתניהו על לידתן של מילים חדשות.
להרחבה

אירועים בעבר

כוחה של מילה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

זה רק סמנטי? בסדנה מיוחדת בהנחיית יהונתן רוסן ממן בשבוע העברית תשפ"ב נבחנו כותרות מעיתונים ומאתרי חדשות המדווחים על אירועים שנויים במחלוקת.
להרחבה

לשוננו לעם - העברית

לשוננו לעם כרך כ (תשכ"ט)

אירועים בעבר

על מילים מתבלבלות ומבלבלות, טבת תשפ"ב

במפגש פנים אל פנים בשיתוף עם ארגון wise בירושלים הסבירה תמר קציר למשתתפים כיצד נוצרות "מילים תאומות" ועשתה סדר בזוגות של מילים דומות שכתיבן שונה ושאנחנו נוטים להתבלבל ביניהן.
להרחבה

אירועים בעבר

טעימות בעריכה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

בסדנה הדגימה ד"ר אורלי אלבק בעיות בניסוח במשפטים מתחומים שונים, הציגה כמה ענייני ניסוח שכדאי להתחשב בהם, והציע הצעות לניסוח תקין ובהיר.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אירועי יום העברית (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

יום העברית, המתקיים מדי שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, יצוין השנה ביום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021. האקדמיה ללשון העברית מציינת את יום העברית בסימן "שפה שכותבת אותנו" ומקיימת לאורך שבוע שלם מגוון פעילויות ואירועים, כולם ללא תשלום.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות המקוונות אנו דנים בכללי הכתיב המלא, בייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות.
המשך קריאה >>

שבוע העברית

אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף למגוון המפגשים, ההרצאות והסדנאות שנקיים בשבוע העברית תשפ"ב: ערב פתיחה חגיגי במעמד ראש העיר ירושלים ונשיא האקדמיה ללשון העברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 17:00 | מפגש: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 19:00 |  סדנה ליום העברית: כוחה של מילה – יום שני ט"ז בטבת, 20 בדצמבר, בשעה 19:00 | עברית על הבר: על מילים מתבלבלות ומבלבלות – יום שלישי י"ז בטבת, 21 בדצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: טעימות בעריכה – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 18:00 | פעילות מיוחדת באינסטגרם: "הכו את המומחה" – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 19:00 | רב שיח חגיגי: כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה – יום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר, בשעה 19:00
המשך קריאה >>

דוגמה ל – Playbuzz

אירועים בעבר

"הכו את המומחה" – פעילות מיוחדת באינסטגרם, טבת תשפ"ב

בשיחוח חי (לייב צ'ט) ב"סטורי" בעמוד האינסטגרם שלנו ענתה רונית גדיש בשידור חי על כל השאלות שתמיד רציתם לשאול על העברית ולא העזתם!
להרחבה

אירועים בעבר

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
להרחבה

סיפורה של מילה

אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה'  ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הפעילות לשימור ולפיתוח של שפת הסימנים הישראלית

תפקיד חדש באקדמיה ללשון העברית – האקדמיה מחפשת ממונה על הפעילות לקידום שפת הסימנים הישראלית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת פיסוק מקוונת, תשפ"ב

במסגרת הסדנה התנסינו בפיסוק טקסט קצר על פי כללי הפיסוק.
המשך קריאה >>

מה הביטוי העברי האהוב?

לכבוד יום העברית תשפ"ב – אנחנו פונים אליכם לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המתחדשת וגם בלשון הסלנג…
המשך קריאה >>

מה תהיה מילת השנה?

גם השנה אנחנו מבקשים את עזרתכם בבחירת מילת השנה! בשנה שעברה בחרתם את המילה מָטוֹשׁ כמילת השנה, כתבו לנו הצעות – מה המילה שמסמלת בצורה הטובה ביותר את השנה הזאת?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית  מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות מקוונת בניקוד, טבת–שבט תשפ"ב

השתלמות בת 12 מפגשים על כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

חידון עברי למשטרת ישראל

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה, גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית המיועדת לכל הגילים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

תהה על קנקנו

בעיני רוחם של רבים הפועל תָּהָה במטבע הלשון תהה על קנקנו משמש בהוראתו כמו בלשון ימינו, במובן 'הרהר', ואולם במקורו מדובר בפועל אחר לחלוטין.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לבני נוער (כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021)

לראשונה נפתח מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לנוער בשנת הלימודים תשפ"ב באוניברסיטת תל אביב. מהרו להירשם למבחן המיון ביום שלישי 9 בנובמבר 2021.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו – מינוי שנתי לתשפ"ב

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הידיד הרוסי של אליעזר בן־יהודה

מאמרים

שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה

מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.​
המשך קריאה >>

מילה להכיר

בדיקת אנטיגן? בדיקת אֶנְגָּד!

אנגד הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או חיידק (או כל חומר אחר) ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דווקא

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה >>

ד"ר יעקב בעל־שם ז"ל

הלך לעולמו יושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית, אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם. יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל

גם וגם

ביחד ובחינם – על ב' היחס לפני תוארי פועל

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. אנו משיבים ששני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שמיטה

כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אלכסיי יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשפ"א

מילים מעולם החי

פלמינגו – שקיטן?

במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)
המשך קריאה >>

מאמרים

הצירופים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת־זמננו

המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פג, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על מנת

רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
המשך קריאה >>

מאמרים

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה >>

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המגזין שלנו החליט לקיים סימפוזיון קטן בנושא שעלה מסיפור עם.
רצינו לברר מדוע לחתול קראו חתול ועל כן הזמנו למשתה (התרגום המדויק של המילה 'סימפוזיון') כמה מומחים החוקרים בדרך זו או אחרת כיצד מילים נעות בחלל ובזמן.
המשך קריאה >>

הנחות מיוחדות לחגים

אתם מוזמנים לרכוש לכם וליקיריכם מתנה לחגים בעברית יפה – הנחות על ספרים ומוצרים נלווים בחנות הספרים שלנו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשונות חגי תשרי, אלול תשפ"א

בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.
להרחבה

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"א

ההוצאה לאור

ביאליק וּועד הלשון

גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ברכות מאליפות לאלופים

בימינו המילה אַלּוּף ​וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, מרחשוון תשפ"ב

בסדנה בת ארבעה מפגשים נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

 
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בתורת ההגה והצורות, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות התחקינו על התהליכים ההיסטוריים שקרו בצורות העבריות – הכרנו את התנועות והעיצורים שהיו בעברית המקרא, את מעתקי ההגיים, שרידי יחסות ושינויים בהטעמה, סקרנו את בנייני הפועל ואת משקלי השם העיקריים – הכול בהשוואה לפרוטושמית ולשפות השמיות האחרות מכאן ולעברית החדשה מכאן.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב בכתב עברי מחובר

העיתונאי לאו (לוי) רדיוגין יליד ליטא הציע לכתוב עברית באותיות מחוברות כמו בשפות הכתובות בכתב לטיני. מובא כאן מכתב בכתב ידו הכתוב לפי הצעתו זו.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות ביסודות התחביר, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות בחנו את הקשרים בין רכיבי הצירופים והמשפטים ובדקנו את השפעתם על דרכי הניסוח.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

בסלון של בן־יהודה (אב תשפ"א, יולי 2021)

בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון מוצגים רהיטים מבית אליעזר בן־יהודה, השוכנים דרך קבע באקדמיה ללשון העברית והושאלו עתה למוזאון.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון זכר ונקבה

האם האח בוער או בוערת? האם הצומת פקוק או פקוקה? האם פנים יפים או יפות?
בדקו עד כמה אתם יודעים את המין הדקדוקי של כמה מילים עבריות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל

בספרות חז"ל 'צאן ברזל' הוא מונח משפטי־הלכתי מתחום דיני הממונות. בלשון ימינו הצירוף 'נכסי צאן ברזל' הושאל לציון נכסים רוחניים או תרבותיים שהפכו ליסוד שאין עליו ערעור.
המשך קריאה >>

צירופים

על שופט הכדורגל

ביום י"ב במרחשוון תש"ס (22 באוקטובר 1999) יוחדה ישיבה של הוועדה למונחי המשפט של האקדמיה לדיון בשאלה אם לקבוע מונח נפרד לשופט במשחקי הספורט. בוועדה למונחי המשפט, שהתכנסה אז מדי חודש בחודשו, היו חברים בלשנים מקרב חברי האקדמיה, שופטים, עורכי דין ומשפטנים בעלי שם. היושב בראש הוועדה היה המשנה בדימוס של נשיא בית המשפט העליון, פרופ' מנחם אֵלון (ז"ל).
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

השתחווה והשתחוויה

הפועל הִשְׁתִּחֲוָה שקול לכאורה בבניין התפעל מן השורש המרובע שחו"י. אולם מן הפעלים המקראיים הקרובים אליו בבניין קל – שָׁחָה או שָׁחַח קשה להבין מה פשר הווי"ו העיצורית בשורש. על הפועל המיוחד הזה ועל שם הפעולה המיוחד שלו הִשְׁתַּחֲוָיָה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הכרזת שם רחוב על שם פרופ' זאב בן־חיים (אב תשפ"א, יולי 2021)

הוסר הלוט מעל השלט "מבוא הפרופסור זאב בן־חיים" בשכונת משכנות האומה בירושלים על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

דבר הנכדים בהכרזת "מבוא פרופ' זאב בן־חיים"

מילה להכיר

סופת באבטיח

המבקשים להתהדר בלשונם בעת חיתוך אבטיח לפרוסות מוזמנים להשתמש בפועל סָפַת.
המשך קריאה >>

דרושים לאקדמיה ללשון העברית

אנחנו מחפשים מועמדים ומועמדות למשרות של שיווק ומכירות, פיתוח תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי וכתיבה ורעיונאות לרשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לכתיבת תוכן ורעיונאות ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת שותפים ושותפות בכתיבה וביצירה של תכנים לדפי האקדמיה ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו פגם או חיסרון. מה היא אַלְיָה ואיך הגיע אליה קוֹץ?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מפתח או מפתחת של תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז הדרכה מוזיאלי חדש ומחפשת מפתח או מפתחת תוכן
והדרכה לשלב ההקמה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, סיוון–אב תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? ערכנו סדנה מקוונת במתכונת חדשה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

בתכתובת שמצאנו בארכיון שלנו משנת תרע"ב (1912) עולה שאלת שפת הדיבור – עברית או לשונות זרות – בין הפקידים ללקוחות בסניף בנק של "חברת אנגליא-פלשתינה" (אפ"ק).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי…" (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

אתם מוזמנים לצפות במעמד ההוקרה שיזמה וארגנה האקדמיה ללשון העברית לכבודם של קריינים וקרייניות, ותיקי רשות השידור.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מה תהיה החלופה לבייגל: כעך או מעוג?

בארכיון שלנו נמצאת גלויה משנת תרע"ב (1912) שנשלחה לדוד ילין. הפונה, פינחס הלוי, מערער בדבריו על החלטת ועד הלשון לקבוע את המילה כַּעַךְ תמורת בייגל (ביידיש).
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

השופט צבי טל ומונחי המשפט העבריים

השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פג, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (סיוון תשפ"א, יוני 2021)

המשורר מירון איזקסון ופרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי.

המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מוּרשי ועד הלשון

"מורשי ועד הלשון" סייעו לוועד הלשון העברית בשנות הארבעים של המאה העשרים להפיץ את דברו ליישובים בכל רחבי הארץ. ומי מקביליהם היום?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת darush@hebrew-academy.org.il
המשך קריאה >>

חברי כבוד

שמואל בולוצקי

צורות ותצורות

נוחות ונוחיות

רבים תוהים מה נכון – 'לנוחותכם' או 'לנוחיותכם', 'בנוחות' או 'בנוחיות'. תשובתנו: אף שיש העדפה מסוימת לצורה נוֹחוּת אין לפסול את הצורה נוֹחִיּוּת.​
המשך קריאה >>

צירופים

במו ידיי

כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית המזרחית בישראל, תמוז תשפ"א

מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.
להרחבה

יום המשפחה

איחול ליום המשפחה

נשאלנו: איך יש לומר – 'יום משפחה שמח' או 'יום המשפחה שמח'?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נֹפֶת צוּפִים

הצירוף לקוח מתהלים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". כיום הוא משמש כסמל לדבר מתוק ונעים במיוחד, לעיתים בגוון ביקורתי. מה משמען של המילים 'נופת' ו'צופים'?
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

הנזיפה העברית של דוד בן־גוריון

ילד בן 11 שולח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב. בן־גוריון מגיב באדיבות ובנימוס, אבל לא יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו.
המשך קריאה >>

שבועות

שיבולת בשדה

שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה >>

מסורות ישראל

בחג השבועות קוראים בבתי הכנסת את פרקי מתן תורה ועשרת הדיברות (שמות יט–כ) ואת מגילת רות. באוסף המקוון של מסורות קהילות ישראל תוכלו להאזין להקלטות נדירות של הפסוקים והנעימות החגיגיות שלהם בקריאתם של טובי המסרנים מכל קהילות ישראל.
המשך קריאה >>

מאמרים

שמות עבריים למחלות צמחים של גידולים חקלאיים ועצי יער בישראל

עם תִרבותם של צמחים ניתנו שמות למחלותיהם. במקרא ובמשנה נזכרים שמות מחלות צמחים כגון שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, גָּרָב, עֹבֶשׁ ונֶמֶק. מתחילת העשייה החקלאית המודרנית בארץ בשליש הראשון של המאה העשרים החלו במתן שמות עבריים למחלות צמחים, והשלימה את המלאכה ועדה מיוחדת בשיתוף האקדמיה. רשימת שמות מחלות הצמחים אושרה ופורסמה בשנת תשע"ד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית

לרגל פרסומו של גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית בהוצאת האקדמיה לשון העברית מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.
המשך קריאה >>

מאמרים

שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה

במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.
המשך קריאה >>

מאמרים

להרקיע לשחקים – ממתיחה להגבהה

צירוף הלשון 'הרקיע שחקים' רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.
המשך קריאה >>

מאמרים

זכרייה, זכריני או אוזן העכבר

בשנת תרס"ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר "קומי צאי אחותי כלה", המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.
המשך קריאה >>

מאמרים

דרשות סמויות בהגדה של פסח

ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה >>

מאמרים

מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"

המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.
המשך קריאה >>

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה

מטבעות לשון

טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֵר או חוֹזֶרֶת

מאחורי ראשי התיבות טל"ח עומדות המילים "טעות לעולם חוזרת" או בגרסה המקובלת בקרב מתקני הלשון "טעות – לעולם חוזר". המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 68

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון ומנהיגות, סיוון תשפ"א

אתם מוזמנים לצפות בשידור הכינוס המדעי על העברית ומעמדה בדור הנהגת היישוב ועל המנהיגים עצמם. האירוע התקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

איך נשמור על המבטא המזרחי הצח?

מכתב שהתקבל במשרדי ועד הלשון פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ ישראל: כיצד יצליחו לשמר את מורשתם ואת הגייתם העברית הצחה בקרב ילדיהם.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נתי ביאליסטוק כהן – עמית כבוד של האקדמיה (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

תואר עמית כבוד הוענק למנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, מר נתי ביאליסטוק כהן בזכות מסירותו ופעולותיו למען האקדמיה בהתנדבות כחבר המועצה הציבורית של המוסד.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים עבריות בלשונות אירופה

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הוי, ארצי! מולדתי!

בשירו של שאול טשרניחובסקי מתוארים הארץ ונופיה כפי שרָאָם המשורר. בתיאור כלולות מילים לא רגילות, בוודאי לקורא בן ימינו, ואנו מביאים כאן ביאורים מורחבים להן.
המשך קריאה >>

מאמרים

ישראל מייצאת מילים

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? במאמר קצר ומרתק מספר הכותב את סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספרון מיוחד של המיזם 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' ומדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

פסח

מדברים ביציאת מצרים

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >>

צירופים

באר שבע

שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אחים, אחאים ותאומים

מה בין אחים לאחאים? האם אחד משלישייה הוא תאום?
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

"אימא תסגרי את השואג אבק"

אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"הודיע גבול נסיעתך ותמנע תשלום מיותר"

מכתב מחֶברת התחבורה "דן" אל ועד הלשון בשנת 1952 הוא דוגמה יפה לחשיבות שראו גופים ציבוריים ומסחריים באותו הזמן בהקפדה על ניסוח תקני ובהיר בעברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"והגדת לבנך" – הרצאה מקוונת של נשיא האקדמיה ללשון העברית (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

לכבוד חג פסח, מזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור משה בר־אשר.
המשך קריאה >>

מאמרים

אירנה גרבל – החברה הראשונה באקדמיה

בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֶבֶר מְרֵעִים או חֶבֶר מֵרֵעִים

הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו. אך האם משמעותו חיובית או שלילית?

נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית,
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא חוֹצֵץ

בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"והגדת לבנך" – עיון בלשונות ליל הסדר, ניסן תשפ"א

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.
להרחבה

אירועים בעבר

ביטויים ופתגמים מלשונות תבל, אדר תשפ"א

מניין הביטוי 'אין נביא בעירו'? איך התגלגל הצירוף 'קור כלבים' אל העברית? ומהיכן יובָּא הביטוי 'שפך את התינוק עם המים'? על ביטויים ופתגמים ממקור לועזי הנראים כאילו נולדו בלשון העברית הרצה ד"ר אורי מלמד.
להרחבה

השתלמויות בעבר

הבלשנות לענפיה, שבט–ניסן תשפ"א

בסדרת ההרצאות סקרנו את תחומי המחקר העיקריים של הבלשנות, כל אחד בפני עצמו, ואת נקודות ההשקה שלהם זה עם זה.
המשך קריאה >>

חידון לחג פורים – הפתרונות המלאים

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"א

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, סיוון תשפ"א

בסדנה המקוונת בת ארבעת המפגשים למדו המשתתפים דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי ועסקו בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

הירשמו לפעילויות המקוונות

ההרשמה להשתלמויות בעיצומה: סדנה לשיפור הטקסט המשפטי; השתלמות בתורת ההגה והצורות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, ניסן–אייר תשפ"א

בסדנה התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד.
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אימא או אמא? חמותי או חמתי? מה מקור המילה משפחה? מהם אחאים? איך נקרא נכד האח? כל מה שרציתם לדעת על המשפחה שלכם במדור חגיגי באתר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים בתחום בריאות הציבור (שבט תשפ"א, ינואר 2021)

אושרה רשימת מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה (אפידמיולוגיה) וכמה מונחים יחידים ובהם דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) לפי בקשה שהגיעה ממשרד הבריאות.

המשך קריאה >>

אירועים בעבר

שוב חוזר הניגון, אדר תשפ"א

בהרצאה דן ד"ר יעקב עציון על קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש. ההרצאה לוותה באתנחתות מוזיקליות שבהן נוגנו השירים.
להרחבה

חידון ט"ו בשבט – הפתרונות המלאים

בדיקת טופס

חוגגים את יום העברית עם משטרת ישראל

שפה שאנשים אוהבים

יום השפה העברית – רואן סאיג פרח

רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"א נחגג במרשתת וברשתות החברתיות

ההוצאה לאור

לשוננו פג, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אילו הייתי מילה עברית

חידונים ליום העברית

אליפות העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב קיימנו את אליפות העברית – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון. התחרות הסתיימה אבל אתם מוזמנים להמשיך לשחק להנאתכם.
המשך קריאה >>

שיתוף פעולה מיוחד למען ילדים מאושפזים

פרסומים בתקשורת ופינות לשון בגלי צה"ל – יום העברית תשפ"א

הודעות לעיתונות

תוצאות הצבעת הציבור במיזם בחירת המילה האהובה ומילת השנה (טבת תשפ"א, ינואר 2021)

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מפרסמת את תוצאות הצבעת על מילת השנה ועל המילים האהובות: מילת השנה "מטוש", המילה האהובה "אימא", המילה המצחיקה "פופיק", ומילת העגה שאי אפשר בלעדיה "סבבה".
המשך קריאה >>

ברכת נשיא המדינה ליום העברית

"בישראל של היום אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא לחשוב בעברית, לחלום בעברית, לאהוב בעברית, לבנות את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו בעברית".
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

מאמרים

העלאת תרומה: בין פיתוח לשוני לחידוש הלכתי

אחד מן החידושים בלקסיקון הפועל של לשון חכמים הוא השינוי במשמע השורש על"י. במקרא הוא משמש בעיקר במשמע של תנועה פיזית לגובה, ובלשון חכמים נוסף לו גם משמע של ביטול.
המשך קריאה >>

משה ברוֶר הלך לעולמו

פרופ' משה בְּרָוֶר, יליד 1919, הלך לעולמו שבע ימים ומעשים – בין שאר פעליו, פרופ' ברוֶר שימש יושב ראש ועדת השמות הממשלתית. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מזמינה בזאת קבלת הצעות למתן שירותים כלליים לניהול מיזם הבינוי של מנווה האקדמיה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

זיכרונות סב-סה, התשע”ה-התשע”ח

כל זיכרונות האקדמיה זמינים לצפייה ולהורדה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פב, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית (תשפ”א)

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

אוצר קונטרסי המסורה: מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית סז, א–ד: שיחות עם עגנון על חברה ולשון, מאת אהרן בר־אדון

בחוברת זו מאמר רחב היקף מאת פרופ’ אהרן בר־אדון, ובו תכתוב של שיחה ארוכה עם ש”י עגנון שהוקלטה כשנה לפני פטירתו.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

האקדמיה ללשון העברית תציין את יום העברית תשפ"א במגוון פעילויות מקוונות (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

י"ט–כ"ד בטבת, 3–8 בינואר, ברשתות החברתיות ובאתר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

שיחוח חי ביום העברית

ביום העברית שידרנו ברשתות החברתיות של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

באירועי יום העברית – מיזם בחירת המילה העברית האהובה (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

מהי המילה העברית האהובה?אהבה, הביתה, משפחה ואולי גלידה?
ומהי מילת השנה? מטוש, מסכה, סגר ואולי חיסון?
המשך קריאה >>

מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

ספרו של אהרן דותן דן בקונטרסי המסורה. כל אחד מן הקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. עכשיו למכירה בחנות הספרים.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומות הרבים ־יִם ו־וֹת

אנחנו נשאלים שוב ושוב: איך יכול להיות שצורת הרבים של מילים ממין זכר, כמו חלון, קיר, כיסא ושולחן, היא בסיומת ־וֹת, וצורת הרבים של מילים ממין נקבה, כמו מילה, שנה, ביצה ונמלה, היא בסיומת ־ִים.
המשך קריאה >>

תכנים לצפייה

אתם נמצאים בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להמשיך ליהנות ממגוון התכנים, הפעילויות והאירועים המקוונים שהפקנו לכבוד יום העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

בין גבולות העריכה, טבת תשפ"א

מאות השתתפו בסדנה מיוחדת לכבוד יום העברית בהנחיית ד"ר אורלי אלבק על גבולות העריכה משני צידי המתרס – מזווית הראייה של העורכים ומנקודת המבט של הכותבים.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

בוטאן ולא "בהוטן"

הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.
המשך קריאה >>

פעילויות לרגל יום העברית בשנים קודמות

הודעות לעיתונות

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל מוענקת בפעם הראשונה בשנת תשפ"א בתרומת בני משפחתו. שישה עשר סטודנטים וסטודנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ הגישו השנה מועמדות למלגה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב, תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות כתיב מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סדנת לשון ובישול לחנוכה לילדים ולהורים, טבת תשפ"א

הורים וילדים השתתפו בפעילות מיוחדת לחנוכה – סופגנייה: דונאט שהתחפש ללביבה – סדנת לשון ובישול לחנוכה שיועדה להורים ולילדים (מגיל 5).
להרחבה

אתם בוחרים: מה המילה העברית האהובה?

נשמח לקבל מכם הצעות: איזו מילה מרגשת אתכם? מה המילה שמצחיקה אתכם?
איזו מילה מתקשרת אצלכם עם מישהו אהוב? מהי מילת העגה (סלנג) שאתם לא יכולים בלעדיה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סדנה מלבבת לחנוכה (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

האקדמיה ללשון העברית תקיים בחנוכה סדנה ללא תשלום להיכרות עם מונחי החג בשילוב הכנת סופגניות ולביבות.
המשך קריאה >>

טופס הרשמה לסדנת לשון ובישול

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 67

פורסם גיליון חדש של "אקדם" – ידיעון האקדמיה ללשון העברית, ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית

חדש בחנות הספרים! גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק, כרזה חגיגית גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה'  ודף חידון עברי.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי רחצה לנוער העברי בחופי ניו יורק

בקיץ 1936 נשלח מכתב מ"הסתדרות הנוער העברי" בניו יורק לוועד הלשון ובו רשימה של מונחים עבריים חדשים הקשורים לרחצה בים, ובקשה לחוות הדעת של הוועד בעניינם.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 136

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מועמד או מועמדת לפיתוח מערך שיווק ומכירות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לעזים ביד עבריים, כסלו תשפ"א

ההרצאה של יהונתן רוסן ממן עסקה במלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות.
להרחבה

המשורר נתן זך הלך לעולמו

נתן זך היה אחד מן היוצרים החשובים של דור המדינה ואחד ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.
המשך קריאה >>

מאמרים

לא לגאונים בלבד – הצצה היסטורית לשונית לתקופת הגאונים

העבודה במפעל המילון ההיסטורי מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון מנווה האקדמיה (מרחשוון תשפ"א, נובמבר 2020)

משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן הוא המשרד הזוכה בתחרות לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

מאמרים

לאטימולוגיה של כמה מלות סלנג בעברית הישראלית של ימינו

המחבר מתחקה על היוולדותם של ביטויי העגה חֶרְבּוֹן, מחורבן, חִרְבֵּן, הִתְחַרְבֵּן ואָכַל חֶרְבּוֹן.
המשך קריאה >>

בדיקה 2

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה, תש"ף–תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות עריכה מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

התנ"ך, העברית ואנחנו – בעיות בהבנת המקרא, כסלו תשפ"א

בהרצאה דנה תמר קציר בשאלה עד כמה העברית שלנו היום קרובה ללשון המקראית.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

ועד הלשון דורש בלעדיות

בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו?
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, טבת תשפ"א

בסדנה נלמדו ותורגלו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

בדיקה

הודעות לעיתונות

יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה ללשון העברית, הלך לעולמו (מרחשוון תשפ"א, אוקטובר 2020)

פרופ' יהושע בלאו, נשיאה השלישי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשמ"א–תשנ"ג, הלך לעולמו והוא בן 101 שנים.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

הבדלה

המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

שומה ושומה

שׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מַשָּׂא וּמַתָּן

הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
המשך קריאה >>

ד"ר אמנון פרידברג זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מביעה צער עמוק על מותו ד"ר אמנון פרידברג, מגדולי חוקרי החרקים בישראל וחבר הוועדה לזואולוגיה מטעם האקדמיה ללשון העברית העוסקת בקביעת שמות לבעלי חיים.
המשך קריאה >>

יהושע קנז הלך לעולמו

הסופר והמתרגם יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית החדשה, הלך לעולמו. קנז פרסם במשך עשרות שנים רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הוא היטיב לתאר את גיבוריו במלאכת מחשבת של מילים, פרטים קטנים ואנושיות פשוטה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"א

בהשתלמות התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד והתנסו בניקוד פעיל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, מרחשוון–כסלו תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? האקדמיה ללשון העברית קיימה סדנה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

נשיאי האקדמיה

עניין של סגנון

כמות אנשים או מספר אנשים

הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' היא בחירה סגנונית. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם הצירוף 'כמות האנשים' נוכל להמליץ על הצירוף 'מספר האנשים'.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אפיקומן הוא! כי לא ידעו מה הוא" – על דרכיה של מילה אחת בתולדות המילונאות העברית

על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

חייו ופועלו

על פניות הציבור

ההחלטות

עדכונים אחרונים

מילונים מאוירים

עברית שפה קלה – יום העברית תש"ף

שפה שאנשים אוהבים

סיפור האהבה של מיכאלינה ודמיאן לשפה העברית

הסיפור של מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ – שני צעירים פולנים הלומדים עברית באוניברסיטת ורשה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הָיָה בְּעוֹכְרָיו

מקור הביטוי בדברי יפתח לבִתו כשיצאה לקבל את פניו בלי שידעה את נדרו להקריב לה' את מי שיֵצא לקראתו בשובו מן הקרב: "אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי".
המשך קריאה >>

חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים

מסע בזמן

גלגוליו של השקל העברי

בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את  גלגוליו של השקל העברי.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך סב–סה, תשע"ה–תשע"ח

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ה–תשע"ח (2014–2018) ובו זיכרונות הדברים מן הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ ישראל סערו. בקרב אלה שדרשו למחות על מסקנות הוועדה המלכותית היו גם חברי ועד הלשון העברית.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

נתי ביאליסטוק – שפה משנה מציאות

נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות.
המשך קריאה >>

ועד הלשון

לקט תעודות

העלינו לעיון הציבור את החוברת "לקט תעודות" שיצאה בשנת תש"ל (1970), ובה מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי בארץ ולתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ראשית קריאה וכתיבה, אלול תש"ף

לכבוד פתיחת שנת הלימודים – הורים מוזמנים לצפות בשיחה שערכנו עם פרופ' דורית רביד, מומחית לבלשנות ולפסיכולינגוויסטיקה התפתחותית.
להרחבה

מאמרים

תחיית הלשון – האומנם נס?

אומרים שתחיית הלשון היא נס.
תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית), הפיכת לשון כזו ללשון חיה, מודרנית וחילונית – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

איחוד האמירויות ובחרין

לרגל ההסכמים עם מדינת איחוד האמירויות ועם בחרין עלו בציבור כמה שאלות הנוגעות לשמות המדינות ולשמות הייחוס.
המשך קריאה >>

ישלי שאלה-בדיקה

דרושים בעבר

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

קורות חיים מפורטים יש לשלוח עד יום חמישי י"ג בתשרי תשפ"א, 1 באוקטובר 2020.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הבא או הקרוב

"קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תלמוד ירושלמי: קונטרס תיקונים מורחב

קונטרס התיקונים המורחב המצורף להדפסה השלישית של מהדורת התלמוד הירושלמי (תשע”ו) מוצע כאן למכירה בנפרד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית

החיבור הזה דן בתחיית העברית מנקודת ראות חדשה: מתוך השוואה לתחיית הערבית הספרותית. מחברו מקווה כי השוואה מעין זו עשויה לספק “נקודת תצפית” שתאפשר להבחין בין תופעות כלליות, המשותפות לעברית ולערבית, ובין אלו המיוחדות לעברית. המטרה היא לנסות להבחין בין המיוחד לכל אחת משתי השפות ובין המשותף להן, ויש בה כדי לסייע בטיפולוגיה של תחיית הלשון בכלל ולהקל עלינו לגלות את הכוחות שפעלו בכל אחת משתי הלשונות וכיוונו את התפתחותן.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תחביר לשון המשנה

בספר, שנדפס לראשונה בשנת תשנ”ה (1995), עולות לדיון הסוגיות העיקריות בתחביר לשון המשנה. הדיון המקיף והמפורט מבוסס על כתב יד קאופמן, המעולה שבמסירות המשנה. מחקרו של פרופ’ אזר הוא הישג מרשים ורב-ערך בתחום דקדוק לשון חכמים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת הקריאה במקרא

הורע מזלו של “הוריית הקורא” (במקור “הדאיה אלקאר”) בתולדות ספרותנו הדקדוקית, שטיבו ומשנתו הדקדוקית – הנבדלת בייחודהּ מתורותיהם של מדקדקי האסכולה הספרדית המוכרים – לא זכו לתשומת הלב הראויה וכמעט שלא נחקרו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם

ספר זה מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת ההגה של לשון חכמים

חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת ההגה והצורות של לשון המקרא

ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפיסה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים. תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועַל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם (מהדורה שנייה, מורחבת ומשופרת)

השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

פרקים בעברית לתקופותיה

בכרך זה מאמרים בעלי אופי כללי יותר ומאמרים שעניינם דיון בסוגיה לשונית אחת בלבד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה

בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עֵת הֵאָסֵף, א: מילים ומילונאות

כרך זה, “מילים ומילונאות”, פותח את “עֵת הֵאָסֵף”, אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית (תש”ף)

אנחנו מציעים ערכה ובה שמונה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה בסימן עברית – שפה שאוהבים (גודל 70*100)
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ענייני התחביר שבכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לר’ יונה אבן ג’נאח

במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יונה אבן ג’נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בספרות השומרונית ובספרות הקראית

בספר זה מקובצים מאמריה של איַלה ליונשטם ז”ל על התרבות הקראית והשומרונית של ימי הביניים, ובהם שני מאמרים אנציקלופדיים וכן טיוטה של חלק מעבודת הדוקטור שלה, שבה היא ההדירה פירוש לתורה של חכם שומרוני מימי הביניים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בלשניים ופילולוגיים בחקר העברית והארמית

הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז”ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בלשון ימינו

בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ’ קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בלשון העברית

בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עברית יהודאית: לשון התעודות העבריות ממדבר יהודה בין המרד הגדול למרד בר כוכבא

מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז”ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר הרקמה לר’ יונה אבן ג’נאח, כרכים א–ב

הודעות לעיתונות

מינוח עברי בימי הקורונה (אב תש"ף, אוגוסט 2020)

במכתב למשרדי הממשלה ולמקבלי ההחלטות האמונים על הטיפול במשבר הקורונה אנחנו פונים בקריאה לחשוב עברית – גם כשמגפת הקורונה דורשת המצאות חדשות.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר המקורות לספרות העברית בצפון אפריקה

“ספר המקורות” לספרות העברית שנתחברה בצפון-אפריקה כולל רשימת כל החיבורים שנתחברו במדינות מרוקו, אלג’יריה, תוניסיה ולוב החל בשנת 1391 ועד ימינו. אין הוא כולל חיבורים שלא נכתבו בעברית. על כל חיבור וחיבור נרשמיםהפרטים האלה: שם המחבר, זמנו ומקומו; שם החיבור וזמנו; תוכן החיבור (בקצרה, בשורה אחת); כתבי היד שהוא מצוי בהם; הדפוסים שנדפס. אם יש הרבה כתבי יד או דפוסים, נרשמו העתיקים והחשובים שבהם בלבד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר ההשגה

ספר ההשגה: הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן ג’נאח בתרגומו העברי של עובדיה הספרדי – מהדורה ביקורתית על יסוד שני כתבי יד ובהשוואה למקור הערבי בתוספת מבוא, הערות ומפתח הפסוקים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר האגרון לרב סעדיה גאון

ההוצאה לאור

ספר בן־סירא

תשל”ג (1973): יוצא לאור ספר בן-סירא – המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים. בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות: מפתח התיבות וערכיהן המילוניים, רשימת הערכים בסדר שכיחוּת יורד ועוד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ניצנים ראשונים בחכמת המילים

חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי, כרכים א–ב

ההוצאה לאור

מן היישוב ומן היער: עיונים בלשון הרומן "בישוב של יער" מאת חיים הזז

החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז “בישוב של יער” שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר”ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש”ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי צבעות

עוד בשנת תרצ”ד (1934) פרסם ועד הלשון העברית ב”לשוננו” ו’ (א, עמ’ 87-83) רשימה של 270 מונחי צבעים עם שקילים בגרמנית. מונחי צבעים מעטים הובאו במילון למונחי הבולאות של האקדמיה, תשנ”א 1991.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי התחבורה היבשתית

בשנת תשנ”ה (1995) כוננה האקדמיה ללשון העברית ועדה למונחי תחבורה, בעקבות פנייתו של שר התחבורה דאז, ישראל קיסר. הוועדה החלה את עבודתה בישיבה חגיגית במשכן הכנסת בהשתתפות שר התחבורה ובכירי משרדו, נשיא האקדמיה משה בר־אשר, נציגי ענפי התחבורה וחברים מן האקדמיה. בישיבות עבודה שהתקיימו לאחר מכן הוסכם לפעול באמצעות תת-ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי הפסיכולוגיה

מונחי הפסיכולוגיה נדונו בפרקי זמן שונים, ובמהדורתם הראשונה ראו אור בשנים התשי”ב-התשי”ג בלשוננו יא-יח ובזיכרונות האקדמיה בשנת התשי”ט. מאז נתעשר מקצוע הפסיכולוגיה ונעשה מדע מן החשובים במדעי החברה וצבר מאות מונחים שלא נודעו בימי הדפסתו של המילון הראשון.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי הבנקאות ושוק ההון

בדור האחרון התרחב מאוד תחום הבנקאות ושוק ההון והפך לנחלת הכלל. מונחים חדשים רבים לצד המונחים הוותיקים נעשו מטבע עובר לסוחר ומשמשים אנשי מקצוע והדיוטות בשימוש יום-יומי. הורגש אפוא צורך בקביעת מינוח תקני ובהסדרה והאחדה של המונחים בתחום הזה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי גאודזיה

תחילתו של מילון זה במצע למילון למונחי גאודזיה משנת 1950 שנדון לפי שלוש רשימות: רשימת יסוד, רשימת מונחי הפוטוגרמטרייה והשלמות לרשימת היסוד. הודעת סיכום מלאה שנערכה בעזרתו ובעצתו של פרופ’ ב’ שמוטר מהטכניון, נשלחה בספטמבר 1967, אך לא הוגשה לאישור האקדמיה. ההערות להודעת הסיכום נדונו עד ינואר 1971.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון כיס 100 מילים

מילון הכיס “100 מילים” מביא מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, ומזמין את המעיינים בו להשקיף ממרחק השנים על מילים שהיו חדשות בזמנן ונעשו לחלק בלתי נפרד מלשוננו, ולהכיר מילים חדשות מוכרות פחות, כגון משחיתנות (ונדליזם), דשונת (קומפוסט), מיתד (דיבל), סחריר (ספין).
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה

בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מחקרים בלשון ובספרות

ההוצאה לאור

מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית

החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, “תעלומות עולם”, מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה-עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה-עשר בירורים בחקירת המונח “בריבי” ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח “סתימתאה” בשבעה-עשר עיונים וחותם אותם נספח אחד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה

שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ”תקופת ההשכלה”.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו

בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט-אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לתולדות תורת הלשון העברית בימי הביניים: האסכולה האנדלוסית

הספר שלפנינו מציע עיון ממצה ומקיף בתורת הלשון העברית שנתגבשה ונתעצבה בספרד המוסלמית למן אמצע המאה העשירית ועד תחילת המאה השלוש-עשרה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשון המשנה בגניזת קהיר

זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לקט תעודות

בחוברת הזו מוצע אך לקט מן התעודות החשובות לתולדותיו של המוסד העליון ללשון ולתולדות חידושה של העברית – במלאות שמונים שנה לייסודו של המוסד. מנהלת האקדמיה ראתה ליתן ציון לתאריך זה, שיותר משהוא ציון גבורותיו של המוסד הוא סימן לגבורותיה של הלשון העברית ולחיל הרב שעשתה בפרק הזה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

כלשון עמי

בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב”לשוננו לעם”, ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה

ההוצאה לאור

התפתחויות בלשון ימינו

עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

התגבשות אוצר המילים המוקדם: עבודת שדה

בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות “תחנות” מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית והארמית בימי הביניים: עיונים בלשון ובחוכמת הלשון

לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה “שיא ימי הביניים” החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית האשכנזית והעברית שביידיש

ההוצאה לאור

העברית בראי הסמנטיקה

“העברית בראי הסמנטיקה” הוא ספר יסוד בתורת המשמעים הקלאסית המותאם לקורא העברי ולתרבות העברית לרבדיה. משלושת הפרקים הראשונים של הספר ילמד הקורא את השקפת הבלשנות על הזיקה בין מילים למה שהן מסמנות.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המשנה לפי כתב יד קאופמן, נשים—נזיקין

זהו כרך ב במהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. המהדורה מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—נזיקין (שני כרכים)

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—מועד

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המסורה למקרא

עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה”נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המסורה הבבלית לתורה – עקרונותיה ודרכיה

מסורה הבבלית נכתבה בחיבור בעל נוסח קבוע, שהיה ערוך על פי סדר המקרא, ונהגו לכתבו בפני עצמו ולא בשולי כתב היד של המקרא (כמנהג המסורה הטברנית). בספר באה מהדורה של שרידי חיבור המסורה הבבלית לתורה על פי כתבי היד וקטעי הגניזה, בתוספת הערות וביאור.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

הלשון העברית – לשון חיה

“בשנת תרנ”א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את “האור” של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים “הצבי” ו”האור” וברבצים “הארץ”). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד

הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב  לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

האקדמיה ללשון העברית בת 50

במלאות חמישים שנה לאקדמיה ללשון העברית בא הכרך הזה לספר בקצרה על מפעלותיה ולהציג את חבריה ואת עובדיה ואת פועלם מאז כינון האקדמיה ועד עתה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס

במאה השלישית לסה”נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג’ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה

מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלה הועתק ספר השירים — הדיוואן — של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

במלחמתה של לשון

בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על ספרות לילדים ועל תרגומיה עם הסופרת גיל הראבן, אלול תש"ף

חברת האקדמיה ללשון העברית, הסופרת גיל הראבן, הרצתה על ספרות לילדים ועל תרגומיה.​
להרחבה

אירועים בעבר

מגפות, חיסונים וקפסולות – על המינוח העברי, אלול תש"ף

הרצאתה של רונית גדיש עסקה בשאלה איך העברית מתאימה את עצמה למציאות משתנה? האם יש מקום בימינו למפעל המינוח העברי?
להרחבה

חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים

מסע בזמן

מנגינה

אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

היענות מרשימה לתחרות תכנון המנווה (אב תש"ף, יולי 2020)

הסתיים שלב ההגשה של ההצעות לתכנון "המנווה": בית חדש לאקדמיה ללשון העברית ובו בין השאר מוזאון ראשון מסוגו לעברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית

היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.​
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ב או ל

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"רוצות אנו להתנהג כפי חוקי הכתיב העברי"

ויכוח בין מורה לתלמידותיה בבית ספר עברי בלודז' הולידה פנייה אל ועד הלשון בסוגיית הכתיב העברי – חליפת מכתבים מרתקת משנת תרצ"ו (1936).
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב מקיבוץ בגרמניה

בחודש פברואר 1937 התקבל במשרדי ועד הלשון מכתבו של מיכאל ויצמן מאורפלד, קיבוץ "במעלה" (קיבוץ הכשרה לנוער ציוני בגרמניה).
המשך קריאה >>

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – פתרונות מלאים והרחבות

מאוצרות הארכיון

רשימת בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס

בחוברת השישית של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרפ"ח (1928) התפרסמה רשימת ברכות וביטויי נימוס.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 134

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 133

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ח–תשע"ט: עַשְׂיָן, עַשְׂיָנוּת, מִשְׂחֲקָן, מִשְׂחֲקָנוּת, מִשְׂחוּק, מַעֲרֶכֶת גּוֹמְלִין, מְכוֹנַת מִמְכָּר, חַדְשׁוֹת כָּזָב.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תש"ף

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (סיוון תש"ף, יוני 2020)

בישיבתה האחרונה של  האקדמיה ללשון העברית נקבעה החלופה 'סמלון' תמורת 'אימוג'י', אושרה רשימה של שמות מדוזות והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מאמרים

ביאליק ובן־יהודה — מחלוקת בין מחדשים

לקראת יום השנה לפטירתו של המשורר הלאומי​ ח"נ ביאליק – מאמרו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק.
המשך קריאה >>

מאמרים

"לשון עבר היא לשוני"

סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 66

פורסם גיליון "אקדם" החדש, ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה >>

גם וגם

שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר

שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.
המשך קריאה >>

מאמרים

על שמות מקומות ערביים מדומים; איך אומרים 'הורסט' בעברית

הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים. יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים כאן שניים.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת בזאת מכרז להגשת הצעות לשירותי גיוס משאבים ויחסי ציבור בצפון אמריקה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, תמוז–אב תש"ף

בסדנה נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

עברית נכונה – האם היא קיימת? תמוז תש"ף

הרצאתו של ד"ר גבריאל בירנבאום דנה בשאלה אם יש להתערב בתהליכים המתרחשים בלשון טבעית, או שמא יש להניח לה לנפשה.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

מכתב עברי למוסד עברי

בארכיון שלנו מצאנו חליפת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות בכל מה שקשור לעברית, ולא רק בקרב אנשי הלשון.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

פרופסור יעקב שויקה זיכרונו לברכה

פרופ' יעקב שויקה, חוקר הבלשנות החישובית ומאגרי הטקסטים והמילונאי, הלך לעולמו –  האקדמיה ללשון העברית משתתפת בצער משפחתו הענפה.
המשך קריאה >>

מילון עברי–עברי ודף המילה

חפשו באמצעות חלונית החיפוש מילה שמעניינת אתכם, ואנחנו נעמיד לרשותכם הגדרה מילונית ומידע מכל מאגרי האקדמיה ללשון העברית על המילה (או על הצירוף) שבחרתם.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

טופס דיווח על מפגע לשוני

בארכיון מצאנו פרסום מעניין של ארגון קל"ע – הקרן ללשון העברית: "טופס דווח על מפגע לשוני" שהתפרסם ככל הנראה באחד העיתונים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

למד עברית למבוגר על פי דרכו

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב משנת 1940 אל ועד הלשון המעיד על התשוקה שבערה ביישוב העברי בארץ ישראל המנדטורית לשפה העברית.
המשך קריאה >>

פרטיות

מאוצרות הארכיון

מילון ספרדי-עברי מאת יצחק ספיבקוב

המכנה המשותף

להוציא את המיץ

לקראת חג השבועות – על הפעולות סחיטה, מיצוי, עצירה ודריכה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

קול קורא מירושלים עיר השלום

מסמך יפה ומרגש שפורסם בט"ו בשבט תרצ"ה (1935) ומבקש "לשוב ולהזכיר בכל ברכותינו את המושג אשר היה יקר מכל יקר בעמנו בכל הדורות – הוא מושג השלום".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ספרי המקרא באתר "מאגרים" (אייר תש"ף, מאי 2020)

חוקרי האקדמיה ללשון העברית שניתחו את כתב יד לנינגרד גילו בבדיקה של תצלומי כתב היד מאות תיקונים שהוכנסו בו כדי להתאים אותו לנוסח המסורה המוכר לנו כיום.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת פיסוק מקוונת, תש"ף – תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות פיסוק מקוונות. 
המשך קריאה >>

אוצר מילים

מילון עברי לימי קורונה

מה ההבדל בין סגר להסגר? מה זה "אקספוננציאלי" ואיך אומרים את זה בעברית? אספנו מבחר מילים ומונחים המלווים את חיינו בתקופת המגפה והוספנו להם הגדרות קצרות.
המשך קריאה >>

מאמרים

בגלל שהיא ברת תוקף

יש שצורות המופיעות בתעודות העבריות הקדומות – ובעיקר בטקסטים שאינם נחשבים מופתיים – אינן מתיישבות עם מה שקבעו אנשי התקן או עם מה שמקובל לראות בו כלל של העברית התקנית, ואז נוצר פער מעניין בין נתוני העברית הקדומה למערך הידע של משתמשי העברית בימינו.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מסכה – עוטים, חובשים או שמים?

האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
המשך קריאה >>

אתגר לכל המשפחה בימי קורונה

המכנה המשותף

בידוד, הֶסְגֵּר, סֶגֶר, עוצר

סגר או הסגר? באמצעי התקשורת מתלבטים באיזה מונח יש להשתמש ואנחנו כאן כדי לעשות סדר – בשימוש הרווח בימים אלו המונח המתאים הוא סֶגֶר.
המשך קריאה >>

לשחק בעברית

דפי צביעה לילדים

לטובת הילדים והילדות בבית מצורפים חמישה דפי צביעה להנאה וללימוד עברית.
המשך קריאה >>

עדכון על התחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה ללשון העברית (טבת תש"ף, מרץ 2020)

שפע של פעילויות מהבית

מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה >>

חידון לימי קורונה

האם יש שם עברי לקורונה? איך קוראים ל"בית השחי של המרפק" שאליו משתעלים? איך אומרים "גידול אקספוננציאלי" בעברית? מה זה אִפְחוּת?
מיוחד לימי הבידוד: חידון הקורונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

עדכון מהאקדמיה ללשון העברית

לפי הנחיות הממשלה, העבודה באקדמיה ללשון העברית מתנהלת במתכונת מצומצמת.

בריאות לכולנו!
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מנווה האקדמיה ללשון העברית (אדר תש"ף, מרץ 2020)

האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל האקדמיה ללשון העברית מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

מאמרים

"לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון"

במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מהרי הקרפטים לוועד הלשון

בארכיון האקדמיה נמצא מכתב בעברית צחה משנת 1932 שנשלח מבית ספר עממי יהודי – המכתב נשלח מן הכפר טוֹרוּן בהרי הקרפטים, אחד המקומות המבודדים באירופה.
המשך קריאה >>

מילון בן־יהודה – פעילות לכיתות א'–ב' ליום העברית

ההוצאה לאור

סוגיות בלשון המקרא

חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר תש"ף, מארס 2020)

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הקמת מוזאון העברית

אנחנו מחפשים את האישה או את האיש המתאימים להוביל את התכנון וההקמה של מוזאון ראשון מסוגו לעברית במסגרת מנווה האקדמיה המתוכנן בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

יום העברית תש"ף במרשתת וברשתות החברתיות

ההוצאה לאור

משחק זיכרון

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לעיצוב גרפי

פינות לשון ברדיו – יום העברית תש"ף

הציבור חוגג את יום העברית תש"ף

הודעות לעיתונות

חדש באתר מונחי האקדמיה: סריקות המילונים המודפסים (שבט תש"ף, פברואר 2020)

מעתה יכולים הגולשים באתר מונחי האקדמיה לצפות בסריקות של המילונים המקוריים שיצאו לאור בדפוס.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סנונית ראשונה במיזם לאומי לשיפור הממשק אדם–מכונה בעברית (שבט תש"ף, ינואר 2020)

האקדמיה ללשון העברית נרתמה לתוכנית החלוץ ליצירת מאגר טקסטים (קורפוס) מתויג של העברית בת זמננו שיזמה רשות התקשוב הממשלתי.
המשך קריאה >>

מאמרים

הערות לשון, משלבים ולהגים בספרו של אלי עמיר 'אהבת שאול'

בחודש טבת תש"ף (ינואר 2020) הלך לעולמו חבר האקדמיה וחוקר הלשון העברית והערבית היהודית פרופ' יעקב מנצור. לזכרו מתפרסם המאמר פרי עטו.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של צורפים

מסתנוורים מן הנצנוץ? אולי זה בגלל מילות הצורפים שקיבצנו יחד – על המילים זִקּוּק, הַטְבָּעָה, הַבְרָקָה, הֲלִימָה, הֲרָמָה, הַחְתָּמָה, הַרְפָּיָה, הַשְׁחָרָה, כְּבִישָׁה, נְשֹׁפֶת, רִדּוּד ושִׁבּוּץ.
המשך קריאה >>

יום העברית תש"ף – האירוע המרכזי

תרגילים בצורפותית מדוברת

הצורפת ענת גולן פנתה לאקדמיה ללשון העברית בחיפוש אחר דרך להביא את דברהּ של הצורפות העכשווית אל מעבר הקהילה "דוברת השפה", החוצה והלאה אל הקהל הרחב.
המשך קריאה >>

העברית תמיד באופנה!

הודעות לעיתונות

יום הלשון העברית מצוין בישיבת הממשלה (טבת תש"ף, ינואר 2020)

בישיבת ממשלת ישראל מיום כ"ב בטבת, 19 בינואר, ציינו ראש הממשלה, שרת התרבות ונשיא האקדמיה ללשון העברית את יום הלשון העברית.
המשך קריאה >>

מיצג חגיגי בתל אביב

חידונים ליום העברית

חידון ליום העברית תש"ף

מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

זו השנה השלישית מפורסמים על קרטוני החלב של תנובה איורים בסימן יום העברית – השנה תוכלו ליהנות ממקבצי מילים עבריות בתחומים שונים להעשרה ולהנאה.
המשך קריאה >>

שלטי חוצות בתל אביב

לקראת יום העברית תש"ף האקדמיה ללשון העברית ועיריית תל־אביב–יפו פרסמו כרזות ססגוניות הנושאות מילים חדשות ברחבי העיר העברית הראשונה.
המשך קריאה >>

שבוע העברית תש"ף ברכבת הקלה בירושלים

בשבוע העברית תחנות הרכבת הקלה בירושלים עוטרו בכרזות מאוירות וחגיגיות; במהלך השבוע נתנו מומחי האקדמיה סדרת הרצאות מרתקת במרכז שירות הלקוחות של סיטיפס בבניין כלל בעיר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

שבוע השפה העברית ברכבת הקלה בירושלים (טבת תש"ף, ינואר 2020)

הרכבת הקלה בירושלים והאקדמיה ללשון העברית יקיימו  את שבוע השפה העברית תש"ף בעיר עם הרצאות מרתקות על השפה, כרזות ססגוניות, חלוקת חוברות ועוד
המשך קריאה >>

מאמרים

"לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יש' ט 6) – לפשר המ"ם הסתומה

צמדי מילים

רכש אמון ורחש כבוד

רבים מתבלבלים בכתיבה בין הפעלים רָכַשׁ ורָחַשׁ בצירופים 'רכש אמון' ו'רחש כבוד'. אין זיקה היסטורית בין שני הפעלים, ורק דמיון הצליל גורם לבלבול.
המשך קריאה >>

מן השטח

גימיק, פטריוט – מחפשים חלופות עבריות

באירוע המרכזי של יום העברית בשנת תש"ף נערך דיון בהשתתפות הקהל על מציאת חלופות עבריות למילים הלועזיות פטריוט וגימיק. ההצעות שנבחרו הועברו לוועדות המינוח המקצועיות.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

כשסבתא שלי דיברה עברית

לרגל יום השפה העברית אנו מביאים שירים מרנינים חדשים שנכתבו באהבה לשפה העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חגיגת עברית ברחבי הארץ (טבת תשע"ט, ינואר 2020)

במהלך השבוע שבו יחול יום השפה העברית יתקיימו אירועים ופעילויות רבות ברחבי הארץ: במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובאמצעי התקשורת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון חכמים לעצמן, שבט תש"ף

אתם מוזמנים לצפות בעשרת מושבי כינוס מחקר לשון החכמים (שבט תש"ף, פברואר 2020), שנערך לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אהבה מדבקת לעברית (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

לכבוד חג החנוכה עדכנו את חבילת המדבקות (סטיקרים) לוואטסאפ, והיא כבר מחכה לכם בחנות היישומונים. בין המדבקות תוכלו למצוא תיקוני לשון, ברכות מליציות, חידושי מילים וכמובן ברכות חגיגיות.
המשך קריאה >>

אישור השתתפות

מאמרים

מחזר של השפה העברית

בערב לזכרו של עמוס עוז שהתקיים באקדמיה ללשון העברית כמה חודשים לאחר מותו השתתפה בתו פרופ' פניה עוז־לצברגר ונשאה דברים על הקשר העמוק של אביה לעברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סְדָר: סידור ועימוד לדפוס

מאמרים

העוגה וחבית היין; הגונב מגנב

בחודש מרחשוון תש"ף הלך לעולמו בן־ציון פישלר שבע ימים ומעשים. הוא שלח ידו גם במחקר העברית, ועיקר מעייניו בתחום זה היה חקר הניבים והפתגמים. בייחוד חביבים היו עליו ״פתגמי חז״ל שחז״ל לא אמרום״.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תחייה והתחדשות בלשון העברית

חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מ־VAR לשיפוט מסך (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

נציגים מהאקדמיה ללשון העברית ומענף הכדורגל בחרו את הצירוף שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופה עברית למונח VAR. יתרונם של צירופים אלו שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

כְּרִית

המילה כרית משמשת בפי אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש המשתמשים במילה כְּרִית לציון מחזור הגאות והשפל (tide באנגלית).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שלשום ומוחרתיים

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית

עכשיו בחנות הספרים – גלוסר המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים שלאחר המקרא.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה

למד לשונך

למד לשונך 132

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: אָזְלַת הוֹרוּת, רְאָיָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שִׁיטָה יְרִיבָנִית, שִׁיטָה חַקְרָנִית, תַּאֲגִיד חָקוּק או תַּאֲגִיד שֶׁהוּקַם בְּחִקּוּק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 131

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט​: הֲסָרַת פְּלִילִיּוּת, הַתָּרָה לְפִי חֹק, זְכוּת הִתְחַיְּבוּתִית, עִסְקָה מְשַׁלֶּבֶת, שְׂכַר טִרְחָה עִתִּי.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 65

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ובו חדשות על אירועים, סקירת מפעלו של פרופ' שלמה מורג ז"ל, עיוני לשון מאת סגן נשיא האקדמיה, מונחי משפט חדשים, דברים לזכרו של חברנו ישראל בן־דוד ועוד.
המשך קריאה >>

עברית לתקופת המרשתת

העברית ממשיכה לגדול

איך אומרים ממשלה בעברית?

ביאליק מחדש מילים

מלחמת השפות

בית הספר העברי הראשון

עברית לומדים בעברית? ובאיזו שפה לומדים מתמטיקה ופיזיקה? היום זה אולי נראה מובן מאליו, אבל בשנת 1886, כשהוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, זה היה כמעט בלתי אפשרי.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה מחיה השפה העברית

אירועים בעבר

זכר ונקבה – למה צריך מין בשפה? כסלו תשע"ט

הרצאתה של ד"ר קרן דובנוב נערכה בבר פולי בתל אביב בשיתוף ארגון WIZE.
להרחבה

מילה להכיר

עַרְקוּם

ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אוסף המרכז למסורות ישראל (חשוון תשע"ט, נובמבר 2019)

באתר ייעודי חדש אפשר להאזין לקולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים פסוקי מקרא, משניות, דפים מן התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מדור לדור.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּחֶסֶד

שני שימושים שונים לצירוף בחסד: בשימוש הראשון הוא מציין שדבר מה ניתן למישהו כטובה אף על פי שאינו מגיע לו, ואילו השימוש השני מפליג בסגולה מיוחדת – כישרון או יכולת שאדם כלשהו ניחן בהם.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שעון מתקתק בעברית

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

להפעיל את המתג בשידור הטלוויזיה הראשון

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית באייר תשכ"ח (1968).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חמשת חומשי התורה באתר מאגרים (תשרי תש"ף, אוקטובר 2019)

אתר 'מאגרים' התחדש לקראת שנת תש"ף, ומעתה אפשר לראות בו את חמשת חומשי התורה מותקנים בדיוק המדעי המחמיר של מפעל המילון ההיסטורי על פי כתב יד לנינגרד. חמשת החומשים, ככל חיבור ב'מאגרים', אף נותחו בניתוח מילוני מלא.
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות שמות הצמחים דַּם הַמַּכַּבִּים, חַמָּנִית-חַמָּנִיָּה

מאוצרות הארכיון

וייקרא שמה בת ים

בנבכי הארכיון שלנו נמצאה תכתובת המעידה על השלבים שקדמו לקביעת שמה של העיר בת ים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

הצופים העבריים

בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מילון ספרדי–עברי מאת משה כהן עמאש

לאחרונה נמסרה לארכיון האקדמיה סריקת מילון ספרדי–עברי בחיבורו של משה כהן עמאש, דמות בולטת בקהילה היהודית בארגנטינה בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

סבילות, סְבולת, סיבולת

מן השורש סב"ל נגזרו בעברית החדשה כמה מונחים מופשטים: סְבֹלֶת (סבולת), סִבֹּלֶת (סיבולת), סְבִילוּת. להלן נסקור את המונחים, את משמעם ואת תקפותם כיום.​
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתיעוד ולניהול של ידע על תוצרים ותהליכים במערכות המידע

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

מטבעות לשון

בֶּן זְקוּנִים (ובְנֵי נְעוּרִים)

מקור הצירוף 'בן זקונים' במקרא. למילה המקראית 'זקונים' אין צורת יחיד (כמו נעורים, עלומים) ומשמעותה זִקְנָה. היא מופיעה ארבע פעמים במקרא בהקשר ללידת ילד בגיל זקנה.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עוזר או עוזרת לנשיא ולמנכ"לית – ליווי הפעילות בקשרים עם גורמי חוץ בארץ ובחו"ל

המכנה המשותף

חלקי הנעל

בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת

בעברית בת ימינו הרוצה לדבוק במטבע שמקורו בלשון חז"ל יאמר להודות על האמת, אך גם מי שינקוט 'להודות באמת' אינו משתבש.
המשך קריאה >>

מאמרים

"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית

המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פירוש רש"י לתורה והמסורת האשכנזית הקדומה של לשון חז"ל

בעיון הקצר המחבר מבקש להדגים את תרומת יצירתו הפרשנית הענפה של רש"י לתורה לחקר לשון חז"ל.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קבקב וכפכף

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מי צריך את כללי הכתיב? אלול תשע"ט

קהל של עשרות רבות השתתף בהרצאתה של רונית גדיש בשיתוף ארגון WIZE בבר הדיזי פרישדון בדיזנגוף 121 תל אביב.
להרחבה

אירועים בעבר

הרצאה בליל המדענים, אלול תשע"ט

השתתפנו לראשונה בליל המדענים בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם ירושלים – רונית גדיש הרצתה על "מתחיית העברית לעברית החיה – בין פעולות יחידים לפעילות ממסדית".

להרחבה

אירועים בעבר

ערב עיון לזכרו של פרופ' שלמה מורג, אלול תשע"ט

מוזמנים לצפות בערב העיון המרתק שנערך בבית האקדמיה במלאת עשרים שנה לפטירתו של פרופ' שלמה מורג ז"ל – בערב השתתפו מכריו ומוקיריו הרבים.

להרחבה

אירועים בעבר

"עִבְרִית מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" בנאות קדומים, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד הרצה על "מים על הלשון: ערכָּם של המים בשימושי העברית" ביום עיון לזכר יצחק נבון בי"ג באלול תשע"ט, 13 בספטמבר 2019, בנאות קדומים.
להרחבה

אירועים בעבר

פתגמים ומקבילותיהם בלשונות העולם, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד מן האקדמיה הרצה בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה במסגרת הסדרה "עורכים מארחים".
להרחבה

מאמרים

מפני מה אין מלך המשיח בא

המחבר דן בהיבטים הלשוניים של שני מטבעות הקשורים למשיח: (א) "ואף על פי שיתמהמה"; (ב) "היכונו לביאת המשיח".
המשך קריאה >>

מאמרים

חילופי חולם (חסר) וקמץ

בעברית הנוהגת היום הקמץ נהגה a, וזהו 'קמץ גדול', ויש קמץ הנהגה o והוא מכונה 'קמץ קטן'. קמץ קטן מקורו חולם, כגון שָׁרְשׁוֹ שיסודו שֹׁרֶשׁ. המחבר מראה שברוב רובם של המקרים במקרא קמץ שביסודו חולם (חסר) הוא קמץ קטן ולא קמץ גדול.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

לזכרו של ישראל בן־דוד

ישראל בן־דוד ז"ל היה בלשן ומדקדק בכל רמ"ח איבריו. הקמץ והפתח, צורות ההפסק וצורות ההקשר, טעמים מחברים וטעמים מפסיקים – כל אלה היו לא רק עיסוקו המדעי והמקצועי; הם היו אהבת חייו.
המשך קריאה >>

פרופסור ששון סומך זיכרונו לברכה

אנו מרכינים ראש עם פטירתו של פרופ' ששון סומך – חוקר הספרות הערבית, ממקימי האקדמיה ללשון הערבית בישראל, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות, ובעבר מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

תקרית

השימושים המוקדמים במילה תקרית הם במשמע קוריוז, סיפור קצר – ולא במשמע אינצידנט, היינו סכסוך או אירוע שלילי כלשהו.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה

שני הפעלים זָרַע וזָרָה קרובים זה לזה ובשניהם יש עניין של פיזור. על כן רבים מתלבטים באילו ביטויים זורעים ובאילו זורים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתבו של מסורב עלייה

מכתב של המתרגם הנודע דב גפונוב, בעת שהיה מסורב עלייה סובייטי, אל אדם בשם אליעזר לוברסקי – גם המוען וגם הנמען למדו עברית בכוחות עצמם במחתרת.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סיורים לילדים, לבני נוער ולמבוגרים בחדר אליעזר בן־יהודה (אב תשע"ט, אוגוסט 2019)

האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים, בני נוער ומבוגרים לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.
המשך קריאה >>

מאמרים

להד״ם ואחיו

המאמר מתאר את השתלשלות השימוש בזוגות הצירופים 'לא היו דברים מעולם' וניגודו 'כבר היו דברים מעולם', 'כבר היה לעולמים' וניגודו 'ולא היה לעולמים' – בתולדות הספרות העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי

המאמר סוקר שפע רב של צירופי לשון על רקע העבודה במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ולשונו תדבר משפט, אלול תשע"ט

אתם מוזמנים לצפות בחמשת מושבי הכינוס המדעי רב־המשתתפים שנערך בשיתוף האקדמיה ללשון העברית ואוניברסיטת בר־אילן. הכינוס היה בט' באלול תשע"ט, 9 בספטמבר 2019.

להרחבה

דרושים בעבר

חשב או חשבת – לניהול המערך הכספי של האקדמיה בארץ ובחו"ל

חידודים

חידון – מתרגלים רווחים בפיסוק

בחנו את עצמכם: מתי מציבים רווח לפני סימני הפיסוק או אחריהם.
המשך קריאה >>

מאמרים

מטבע ושיבוביו: על שני צירופים וגלגוליהם בספרות

המאמר עוסק בשני מטבעות לשון מוכרים ובגלגוליהם: בין לטוב בין למוטב ובקליפת אגוז.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ערב עיון לכבוד פרופ' חיים כהן, אלול תשע"ט

בד' באלול תשע"ט, 4 בספטמבר 2019, התקיים בבית האקדמיה ערב עיון למלאת 70 שנים לעורך המילון ההיסטורי פרופ' חיים כהן, ולרגל יציאתו לאור של כרך פא של לשוננו, שהוקדש לו.
להרחבה

אירועים בעבר

לועזית מדוברת – על השפות שהתגנבו לעברית שלנו, אב תשע"ט

ד"ר גבי בירנבאום הרצה על השפעתן של לשונות שכנות על העברית מימי התנ"ך ועד ימינו. ההרצאה התקיימה בשיתוף ארגון WIZE בבר פולי ברח' רוטשילד 60 בתל אביב.
להרחבה

אברהם יבין זיכרונו לברכה

הלך לעולמו אברהם יבין, חבר האקדמיה ללשון העברית, עורך ומתרגם מוערך ביותר בקהילה הספרותית ומחוצה לה – יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

מאמרים

על השימוש באל ובל־ לפני שם עצם ובכינויים בעברית בת ימינו – היבטים תחביריים וסמנטיים

גם וגם

אָרַךְ והִתְאָרֵךְ

השיער יכול לֶאֱרוך וגם להתארך, ואף הימים יכולים לארוך וגם להתארך. מה היחס בין שני הפעלים הללו בהקשרים של מרחב ושל זמן?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סיורי קיץ בחדר בן־יהודה, אב תשע"ט

עשרות ילדים, בני נוער ומבוגרים הגיעו לבית האקדמיה לביקור מודרך בחדר אליעזר בן־יהודה. בחדר מוצגים רהיטים וחפצים מביתו, ספרים מספרייתו, המכתבה שעליה כתב בן־יהודה את מילונו ופתקים למילון בכתב ידו.
להרחבה

מאמרים

מדרון חלקלק

דברי אזהרה נוקבים מאת פרופ' שלמה אבינרי, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה, על המעבר להוראה בשפה האנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 64

פורסם הגיליון החדש של אקדם ובו חדשות על אירועים, ברכות לחברים החדשים באקדמיה, עיוני לשון מאת נשיא האקדמיה, גיליונות למד לשונך ועוד ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

כללי התעתיק, תמוז ואלול תשע"ט

השתלמויות על כללי התעתיק בהנחיית ד"ר ברק דן כללו לימוד כללי התעתיק מאותיות לטיניות לעברית ומערבית לעברית וכן סדנת תרגול.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

לשון המשפט, תשע"ט

בהשתלמות ניתנו הרצאות על היבטים שונים של ניסוח, סוגיות בתחביר, פיסוק ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמויות לעובדי הכנסת, תשע"ט

בהשתלמות עסקנו בהיבטים שונים של עבודת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות לעובדי אגף שפות במשרד החינוך, שבט תשע"ט

בהשתלמות התוודעו המשתתפים להיבטים שונים של העברית ושל הנעשה באקדמיה: עבודת המינוח, על כמה גישות להכוונת לשון, סקירה על מפעל המילון ההיסטורי, תחיית הלשון.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמויות בצה"ל, תשע"ט

בהשתלמות עסקנו בשיפור הניסוח ובהצגת פעילות האקדמיה ברשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שיר הניצחון במלחמת השפות

גיליון ו' של העיתון ההומוריסטי הפורימי "ליהודים" משנת תרע"ד (1914) הוקדש כולו למלחמת השפות ולשלל היבטיה ופעיליה.
המשך קריאה >>

צירופים

שבת שלום ומבורך, יום שבת

ברוב המקורות מינה הדקדוקי של שבת הוא נקבה: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם", ואולם בתנ"ך השבת באה כמה פעמים גם בלשון זכר: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ".
המשך קריאה >>

מילה להכיר

הִלְחִית

הפועל הלחית ושם הפעולה הלחתה משמשים בקרב בעלי כלבים וּוטרינרים לציון קירור הגוף של הכלב (ובעלי חיים אחרים) על ידי הגברת קצב הנשימה, פתיחת הפה והוצאת הלשון.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עובד או עובדת למילוי מקום – סְדָר ועימוד בתוכנת אינדיזיין

מאוצרות הארכיון

מפעל הארכיון של יצחק סְפּיבָקוב

לאחרונה התקיים באקדמיה ללשון העברית אירוע חגיגי לציון קליטתו הדיגיטלית של "ארכיון ספיבקוב" – העיזבון העצום שהניח הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מילים ומונחים חדשים (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

במונחים החדשים שאושרו: התרה לפי חוק (לגליזציה), שכר טרחה עיתי (ריטיינר), תאגיד חקוק (תאגיד סטטוטורי) והאדרת מיומנויות (פיתוח והרחבה של מיומנויות של עובדים).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

שמות העכבישנים בארץ ישראל (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

הוועדה לזואולוגיה הכינה לאחרונה רשימה של שמות ממחלקת העכבישנים הכוללת עקרבים, עכבישים ועוד.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

ירושלים של זהב

הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

השם טֶבַע

המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

מקלידים במקלדת

כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עממים וצללים – על צורות רבים ארוכות של שמות מן הכפולים

לשמות קצרים אחדים בני שתי אותיות יש בעברית שתי צורות רבים – קצרה וארוכה, למשל: עַם עַמִּים וגם עֲמָמִים.
המשך קריאה >>

מן השטח

איך שולחים GIF בעברית?

כיום הכוונה ב־GIF בעיקר לסרטונים קצרים ללא קול, משעשעים ברובם, שהם חלק בלתי נפרד מן התקשורת ברשת. לאחר דיון הוחלט שבשלב זה לא תיקבע חלופה עברית למונח.
המשך קריאה >>

מן השטח

לרסס גרפיטי בשפת עֵבֶר

פנינו לציבור בשאלה איזו חלופה עדיפה: חֲרֹתֶת – הרחבת משמעות של גרפיטי בארכאולוגיה או קִיּוּר – שילוב של 'ציור' ו'קיר'. במליאת האקדמיה לא היה רוב מספיק לשום הצעה, ובשלב זה הוסרה המילה מסדר היום.
המשך קריאה >>

מן השטח

נוסטלגייה

ועד הלשון קבע בעבר את החלופות העבריות גַּעְגּוּעִים או גַּעְגּוּעִים לַבַּיִת תמורת nostalgy, אך נראה שחלופות אלו אינן משמשות את ציבור הדוברים בימינו – עתה הוועדה למילים בשימוש כללי פונה אל הציבור הרחב להציע הצעות ולהעלות רעיונות.
המשך קריאה >>

מאמרים

אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות

100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כנסייה

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

חגיגה עברית לקראת שבועות, סיוון תשע"ט

רבים הצטרפו אלינו לחגיגה של מילים, שירים וריקודים בערב שבועות. האירוע הפתוח לקהל הרחב נערך במתחם התחנה הראשונה בירושלים.
להרחבה

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר דורון יעקב – חתן הפרס לשנת תשע"ט

אירועים בעבר

מְחַזֵּר שֶׁל הָעִבְרִית – מדברים על עמוס עוז, אייר תשע"ט

אירוע מיוחד בהנחיית שפרה קורנפלד ובהשתתפות נסים קלדרון, אמונה אלון, פניה עוז־זלצברגר, דוד אוחנה וסיגלית רוזמרין – על יצירתו הענפה של עמוס עוז, על ההשפעה שלו במרחב הספרותי ועל היחס המיוחד שלו ליצירה בשפה העברית.
להרחבה

אירועים בעבר

מסע בין תרבויות – על עדות ומבטאים, אייר תשע"ט

בהרצאתו של ד"ר אורי מלמד בבר דיזי פרישדון בתל אביב השתתף קהל רב וערני. 
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

קולה של ראומה אלדר

קולה של ראומה אלדר היה אחד המזוהים ביותר עם הרדיו הישראלי במשך עשרות שנים, והיא הייתה לסמל באהבתה לעברית ובהקפדתה על שפה תקנית והגייה מופתית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מגל וחרמש

כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי ארכיונאות

שפה שאנשים אוהבים

המילון למונחי הבנייה של שאול רוטשטיין

שאול רוטשטיין אשר עד פרישתו לגמלאות היה מרכז ארצי של חשבונות סופיים ובדיקתם במשרד הבינוי והשיכון, חיבר ביוזמתו מילון מונחי בנייה בעברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

גיא

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מנוע חיפוש חדש באתר האקדמיה (ניסן תשע"ט, מאי 2019)

בחודשים האחרונים רוכז מאמץ רב בפיתוח מנוע חיפוש המכנס את כל המידע על המילים העבריות המצוי בשפע במאגרי האקדמיה, ובהצגתו ב"דף מילה" אחד.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

למלא או למלות? פועלי ל"א והגייתם התקנית

מכיוון שצורות נטייה רבות של פעלים מגזרת ל"א דומות לצורות של פעלים מגזרת ל"י, נוצר בקרב הדוברים בלבול בין שתי הגזרות.
המשך קריאה >>

להשתעשע במטבע

מטבעות מסתתרים

זהו את מטבע הלשון המסתתר מאחורי האיור.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי רצענות, תרפ"א (1921)

חלקי הנעליים, מכשירי עבודה ופעלים המשמשים את עבודת הרצענים התפרסמו בלוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921).
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי מגדר ומיניות

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי שיווק ופרסום

אירועים בעבר

לועזית מדוברת עם ד"ר גבריאל בירנבאום, ניסן תשע"ט

ההרצאה התקיימה בבר "זוט אלורס" בגבעתיים בהשתתפות קהל רב ומתעניין.
להרחבה

מאמרים

שימוש מטאפורי במונח הלכתי

מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי, וכך מצאו רבים מהם מקום מחוץ לעולם ההלכה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מַרְחֶשֶׁת

מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא 'נע', 'לחש'.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

קינוב, קניבה, קנובֶת

קינוב או קניבה פירושן הסרת עלים פגומים מירקות. מן השורש הזה נוצרה גם קְנֹבֶת לציון העלים הפגומים המוסָרים מן הירק.
המשך קריאה >>

חלופות בעברית לבחירות

זהו יום הבוחר

לקראת יום הבחירות אנחנו מבקשים לשתף בקטעי מידע ותשובות מעניינות באתר – וזכרו להצביע!
המשך קריאה >>

מאמרים

תגובת נשיא האקדמיה על התוכנית להוראה באנגלית באוניברסיטה העברית

מאמרים

ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון

ישראל אהרני כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

לפתרונהּ המתוקן של חידה מאת משה בן אברהם דרעי הקראי

מדור שירי החידה בתקופת ימי הביניים קנה לו מקום מכובד הן בשירת ישמעאל הן בשירת ישראל. אחד ממחברי שירי החידה היה משה בן אברהם דרעי הקראי, שחי ופעל באלכסנדרייה של מצרים במחצית השנייה של המאה הי"ב.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עֲרַאי ואֲרָעִי

שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא, אך הן נבדלות זו מזו בכתיב ובשימוש: הראשונה משמשת לרוב סומך בצירופי סמיכות כגון 'ישיבת עֲרַאי'; והשנייה היא שם תואר כגון בצירוף 'תושב אֲרָעִי'.
המשך קריאה >>

חתן פרס ישראל – פרופ' אהרן ממן

ברכות מאליפות לפרופ' אהרן ממן, סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית – חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

אַצִּילֵי יָדַיִם

מה אצילי ידיים – החלק העליון של היד? בתי השחי? ואולי המרפקים? התשובה תלויה בתקופה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

אַרְכֻּבָּה

ארכובּה היא ברך. מן המשמעות של ברך קיבלה המילה ארכובה משמעות של כלי כָּפוף, וכיום בעיקר ידית כפופה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

צֶדַע

צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ממנו המילה הַצְדָּעָה – מחוות כבוד צבאית שבה שמים את היד על הצדע.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְכָל מַאן דְּבָעֵי

הביטוי הארמי 'לכל מאן דבעי' עניינו 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'. בעברית החדשה הביטוי משמש בעיקר בפתיחת הודעות הפונות לכל איש ואיש, כגון מכתבי המלצה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

וְתוּ לָא

הצירוף 'ותו לא' הוא צורה בבלית של הצירוף הארמי 'וְתוּב לָא' בנשילת העיצור הסופי מן המילה תּוּב. המילה תּוּב אינה אלא מקבילתה הארמית של שׁוּב (כמו תְּלָת = שָׁלֹושׁ, תּוֹר = שׁוֹר).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לָא מִנֵּהּ ולָא מִקְצָתֵהּ (לא מניה ולא מקצתיה)

מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית" של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר' נחמן בר יצחק "לא מינה ולא מקצתה!" – אסור שתהיה בו גאווה כלל.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִנֵּהּ וּבֵהּ (מניה וביה)

'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. בעת החדשה נוספה לביטוי משמעות של זמן – 'מייד', 'בו במקום'.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּעָלְמָא

'בעלמא' פירושו 'בָּעוֹלָם', והמשמעות – סתם, ללא כוונה מיוחדת, ומכאן דבר לא חשוב ואף דבר שאין בו ממש. למשל: 'דברים בעלמא' (דברים סתם, שאינם מחייבים).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּשׂוֹם שֶׂכֶל

בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא".
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

שִׁדּוּד מַעֲרָכוֹת

מטבעות לשון

יִשְּׁרוּ אֶת הַהֲדוּרִים

מילים לועזיות ותעתיק

האם יש חלופה עברית למילה meme?

למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם.
המשך קריאה >>

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

נריה ריבלין – חתן הפרס לשנת תשע"ט

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר ברק דן – חתן הפרס לשנת תשע"ט

מילים לועזיות ותעתיק

מארס או מרץ

בדרך כלל הוגים בעברית את שמות החודשים לפי ההגייה הגרמנית, ועל כן רווחת ההגייה מֵרְץ. אך יש המקפידים לקרוא בעברית לחודש בשמו הרומי (על שם האל) מַארס.
המשך קריאה >>

הגייה

לַחְפֹּר או לַחֲפֹר – שם הפועל בבניין קל

מה יהיו צורות שם הפועל בבניין קל כאשר כאשר פ' הפועל היא מן העיצורים הגרוניים ה' או ח' או ע'?
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה מאת ורד סיידון – חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

"אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"

אישה ואיש – שורש המילה אִישׁ הוא כנראה אי"ש או או"ש. אשר לצורה אִשָּׁה – על פי הדגש באות שי"ן ועל פי השוואה ללשונות שמיות אחרות עולה ששורש המילה הוא אנ"שׁ.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

איך הולכים לישון בעברית

הביטוי הרווח בעברית בת ימינו הוא ללכת לישון. כמובן אין סיבה לפסול כל ביטוי אחר מן הספרות העברית לדורותיה.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הקריב וקירב

נשאלנו אם תקני לומר "הוא הקריב את הכיסא לשולחן". שימוש זה תקני לחלוטין, אך כיום אפשר למצוא אותו בעיקר בלשונם של ילדים וגם בלשון הספרותית.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

ימני ושמאלי

מן המילים  יָמִין ושְׂמֹאל נגזרים שמות תואר בתוספת הסיומת ־ִי, וצורתם אינה הצורה הצפויה: משְׂמֹאל מתקבל שְׂמָאלִי (ולא שְׂמֹאלִי), ומימין – יְמָנִי (ולא יְמִינִי).
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

קבוצות בעלי חיים בעברית

לקבוצות בעלי חיים משמשים בעברית ימינו בעיקר ארבעה־חמישה שמות: עֵדֶר, לַהֲקָה, נְחִיל, עֵדָה, וכמובן היחידה הבסיסית, שנשאלה מבני האדם – מִשְׁפָּחָה.
המשך קריאה >>

איגרות המידע

עניין של סגנון

הניד ראש, נד בראשו – לשלילה?

אנחנו נשאלים הרבה אם יש ביטוי לציון תנועת הראש המסמנת "לא" – כלומר הסבת הראש מצד לצד. תשובתנו היא שאין ביטוי מדויק לתנועה זו.
המשך קריאה >>

דף הבית

חֲלָלִית

את המילה חללית חידש העיתונאי אורי אבנרי ז"ל עוד בראשית שנות ה־50, כשתרגם כתבה לעיתונו העולם הזה – עד אז רווח בציבור המונח "ספינת חלל".
המשך קריאה >>

מן השטח

מחפשים חלופה עברית ל"אנדרדוג"

אל האקדמיה ללשון הגיעו פניות למצוא למילה זו חלופה עברית, והוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור הרחב להעלות רעיונות. בסופו של דבר החליטה האקדמיה על החלופה דל־סיכוי.
המשך קריאה >>

מפתח הנושאים הלשוניים

דף הבית

מילה בחדשות

החלופה העברית למילה רוטציה היא סֶבֶב.

סֶבֶב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ברכות לחברים החדשים באקדמיה (אדר א' תשע"ט, פברואר 2019)

מליאת האקדמיה בחרה את ד"ר חנוך גמליאל לחבר מלא באקדמיה. המשורר והסופר מירון איזקסון וחוקר הלשון ד"ר אורי מור נבחרו לחברים יועצים.
המשך קריאה >>

מאמרים

הערות על לשונו של עגנון אגב קריאה ב"תמול שלשום"

אגב קריאה ביצירתו של עגנון עוררו את תשומת ליבו של כותב המאמר כמה עניינים לשוניים.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 128

מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: תַּשְׁלוּם עִתִּי, מוֹתָר עִתִּי, הַגְרָעָה, הֶזֵּק מְשֻׁתָּף, מִפְרַט סִכּוּנִים, עֵרֶךְ גֶּרֶט​
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 127

מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: בִּטּוּחַ מִשְׁנֶה, אֲזִילַת תְּבִיעוֹת, בִּטּוּחַ חֶסֶר או תַּת־בִּטּוּחַ, שִׁפּוּי, נֶזֶק גְּרָר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 63

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית (גיליון 63, שבט תשע"ט).
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

השירים של חנה לבל

המורה והמחנכת הוותיקה חנה לבל מקבוצת יבנה שלחה לנו שירים שחיברה למסיבות סיום בבית הספר היסודי בקיבוצה. השירים הולחנו, והתלמידים שרו אותם במהלך הצגות שעסקו בסיפורה של העברית ובתחייתה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ועד הלשון ומלחמת הלשונות

הפרק השביעי מתוך ספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922)
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

בימינו מטבע הלשון נתפס כדימוי של האדם לעץ השדה, ואולם בפסוק המקראי המשמעות הפוכה.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

נִתְלָה בְּאִילָן גָּבוֹהַּ

לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

תופת

כבר משחר ימיה נקשרה המילה תופת למעשים קשים ומזעזעים: המילה נזכרת לראשונה במקרא כמקום הפולחן בגיא בן־הינום שבו נָהגו להעביר ילדים באש למולך (מֹלֶךְ).
המשך קריאה >>

לוחות נטיית הפועל – שאלות נפוצות

חידונים ליום העברית

חידון לשון ליום העברית תשע"ט

שירים שנכתבו באהבה לעברית

מאוצרות הארכיון

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (שבט תשע"ט, ינואר 2019)

האקדמיה ללשון העברית קיבלה כמה מילים חדשות שנקבעו בשיתוף הציבור: משחקן (גיימר) ועשיין (מייקר).
המשך קריאה >>

צירופים

חוץ לארץ

הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל. מני אז הוא משמש בעברית לדורותיה, וכמובן גם בימינו.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

שוד – שודים

בלשון הדיבור רווח הצירוף "נהג שׁוֹדים" לציון נהג שנהיגתו פרועה. ואולם צורת הרבים התקנית של שוד היא שֻׁדִּים בתנועת u ובמלרע, לצד הצירוף המקובל יותר 'מעשי שוד'.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

בגדכפ"ת במילים לועזיות ובשמות זרים

"בְּבַנק" או "בְּבַּנק"? "לְפָּריז" או "לְפָרִיז"?  דרך המלך היא לשמר את ההגייה של העיצורים בּ פּ במילים ובשמות אלו, אך הרוצה לרפותן הרשות בידו.
המשך קריאה >>

תמיכה באקדמיה

ההוצאה לאור

מלשון יחידים ללשון אומה

לרגל ההדפסה המחודשת – מחיר מבצע לספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב (1881–1922).
המשך קריאה >>

שבוע השפה העברית ב"ביאליק" חולון

חידושי מילים של ילדים בצהרון

מילה נולדת

תזונה עברית בעברית

צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

במידה ש־

השימוש בבביטוי במידה ו־ אינו תקני כלל. הצירוף הנכון הוא במידה ש־ והוא מתאים למשפטי מידה, ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו".
המשך קריאה >>

פעילות ביום העברית במרכז הנוער אמי"ת טכנולוגי אשקלון

שיתופי פעולה ויוזמות מיוחדות לרגל יום העברית תשע"ט

התרגשנו משפע היוזמות העשירות והמגוונות בבתי ספר וברחבי המרשתת והרשתות החברתיות לכבוד יום העברית תשע"ט.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כְּרֶגַע, כָּרֶגַע

בראשית המאה העשרים לצד הביטוי המקראי כְּרֶגַע במשמעות 'בן רגע', עולה הביטוי כָּרֶגַע במשמעות 'עכשיו'.
המשך קריאה >>

עמוס עוז איננו

האקדמיה ללשון העברית מרכינה ראש עם פטירתו של הסופר ואיש הרוח עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות וחבר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

פרטי רכב לכניסה לאוניברסיטה העברית

בדיקה

כרזות במרחב הציבורי – יום העברית תשע"ט

אירועים בעבר

אירועי יום העברית תשע"ט ברחבי הארץ

אירועי יום העברית תשע"ט צוינו בשורה של אירועים בגבעתיים ובסינמטקים של שדרות, תל אביב וחיפה.
להרחבה

מאמרים

ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו

הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

יום פתוח לרגל יום השפה העברית (טבת תשע"ט, דצמבר 2018)

לרגל יום העברית תקיים האקדמיה ללשון העברית יום פתוח ובו רבי־שיח, הרצאות, סדנאות, סיורים, חידון העברית הגדול ועוד. יום חמישי, י"ט בטבת, 27 בדצמבר, גבעת רם, ירושלים. במשתתפים: אפרים סידון, דני קרמן, רומי נוימרק, עידו קינן, לבנת בן־חמו, פרופ' אורנה קופרמן, רונית גדיש, תמיר אשמן, קובי ברקאי, רות אלמגור־רמון ועוד.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע לציון המילון למונחי הביטוח (כסלו תשע"ט, דצמבר 2018)

איגוד חברות הביטוח והאקדמיה ללשון העברית ציינו לאחרונה את אישורו ופרסומו של המילון למונחי הביטוח באתר מונחי האקדמיה במרשתת.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

פחזנית

מה הקשר בין המאפה החלול הקטן ובין השורש שנתן לו את שמו פח"ז – שמשמעו קלות דעת, פזיזות ואף הפקרות?
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ט

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ח

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ז

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ו

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ה

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ד

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ג

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ב

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"א

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תש"ע

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ט

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ח

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ז

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ו

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ה

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ד

הודעה שנייה של האקדמיה בעניין ההוראה באנגלית

הודעה שנייה של האקדמיה לנושא ההוראה באנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה >>

יום העברית תשע"ט

קהל של מאות אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, הגיעו אלינו לקריית האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים – למרות יום חורפי גשום במיוחד – כדי לציין איתנו את יום העברית תשע"ט –אפשר לצפות במושבים המרכזיים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ישיבת חירום של מליאת האקדמיה (כסלו תשע"ט, דצמבר 2018)

האקדמיה ללשון העברית בקריאה להנהגת האוניברסיטה העברית להימנע מפגיעה בלשון העברית ולקיים את ההוראה בכל התארים בשפה העברית.
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

אם רכשתם לאחרונה קרטוני חלב, אולי נתקלתם באיורים חביבים על הקרטונים למילים עבריות מחודשות. היוזמה בשיתוף עם חברת תנובה, זו השנה השנייה, מעודדת את הציבור לחגוג את יום העברית במילים עבריות במקום מילים לועזיות נפוצות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

קַב וְנָקִי

הביטוי קב ונקי פירושו 'מעט אך טוב', 'מצומצם בהיקפו ומשובח בטיבו'. נוהגים להשתמש בביטוי זה לתיאור של נאום, הרצאה, מאמר וכדומה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ

מטבעות לשון

אֵין בּוֹ מְתֹם

מטבעות לשון

לַאֲשׁוּרוֹ

כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עֲצַת אֲחִיתֹפֶל

עצת אחיתופל היא כינוי לעצה רעה. הרקע לביטוי הוא העצה שיעץ אחיתופל הגילוני לאבשלום במלחמתו בדוד אביו. שלא כמשמעות הביטוי הרווחת, עצת אחיתופל בסיפור הייתה דווקא עצה טובה.
המשך קריאה >>

חידונים ליום העברית

חידון לתלמידים ליום העברית תשע"ט

לקראת יום העברית הכנו חידון חדש שבו התלמידים יוכלו לבדוק עד כמה הם אלופים בעברית?
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דרכים ושבילים בעברית לתקופותיה

דרך ואורַח, מסילה ומסלול ואפילו משעול ומרעול – 'דרך' הוא מושג מרכזי בעולמו של האדם, ולא פלא אפוא שבעברית יש דרכים רבות לתאר שבילים, מעברים ונתיבים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹצָאַת דִּבָּה

שורש המילה דִּבָּה הוא דב"ב, והוא מוכר גם בלשון השמית הקדומה אכדית בפועל dabābu שמשמעו 'דיבר, תבע לדין'.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים

קול קורא להגשת מועמדות לפרס אשר יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית והארמית ובחקר מסורות הלשון.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

הדסה ברלינסקי מעירה לבן־גוריון

הדסה ברלינסקי שעבדה בארכיון משרד ראש הממשלה לא היססה לפנות ישירות לדוד בן־גוריון ולמחות לפניו שאינו חותם על כל מכתביו בעברית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מחקרים בעברית בת זמננו

מחקרים בעברית בת זמננו מאת אורה (רודריג) שורצולד (בסדרה אסופות ומבואות בלשון)

לרכישה במחיר מבצע באתר חנות הספרים.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >>

תרומה לאקדמיה ללשון העברית

גיליון חדש של "לשוננו"

יצאה לאור חוברת פב, א של כתב העת המדעי "לשוננו", ובה מאמרים מאת נורית רייך, ריצ'ארד מדינה, גרשון חנוך ולדנברג, אריאל גבאי, אליצור א' בר־אשר סיגל, יוסף עופר ויונתן האורד וביקורת מאת תמר צבי.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אלמוּגים ואלגוּמים

אלמוגים (או אלגומים) שבמקרא לא ציינו בעלי חיים מרהיבים השוכנים על קרקעית הים – אלא עצים. איך קיבלה המילה את המשמעות הרווחת בימינו?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לִפְנַי וְלִפְנִים

הביטוי 'לפנַי ולפנים' משמש כיום בעיקר לציון 'עומק הדברים', 'הפרטים הנסתרים'. כך למשל נֹאמר: 'כדאי להיעזר במומחה המכיר את התחום לִפְנַי וְלִפְנִים'.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דברים כמתלהמים

הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?
המשך קריאה >>

מאמרים

על כתובת חנניה מירושלים

הכותב מגיב על כמה מן ההנחות של מפענחי הכתובת ומשיב על השאלה אם הכתובת כתובה בארמית או בעברית.
המשך קריאה >>

מן השטח

מה תהיה החלופה העברית לגיימר?

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במונח "גיימר", וביקשה מן הציבור לבחור בין החלופות מִשְׂחֲקָן או מִשְׂחֲקַאי. בשבט תשע"ט נקבעה החלופה מִשְׂחֲקָן. השם המופשט: מִשְׂחֲקָנוּת.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

בעל חיים או בעל חי

הצירוף 'בעל חיים' נטבע בספרות חז"ל, ואילו השיבוש המוכר 'בעל חי' מתועד לראשונה במאה ה־16.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חדש – הספרים שלנו באתר כותר (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

לשימוש החוקרים והסטודנטים, מעתה תוכלו למצוא ספרים רבים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית במלואם באתר כותר.
המשך קריאה >>

מסע בזמן

תוכנית – מיחזקאל ועד היום

בימינו יש תוכניות בניין וגם תוכנית עבודה ותוכנית טלוויזיה – המסע שעברה המילה תוכנית מאז הופיעה במקרא ועד ימינו.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עלות ומחיר

המילה עלות מקבילה בדרך כלל למילה הלועזית cost, ואילו המילה מחיר מקבילה ל־price.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קינוח האף וקינוח הסעודה

במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

משרה חדשה!

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית ללשון העברית לכתיבת תוכן לרשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

מילון האקדמיה על יסוד מילון ההווה

מן השטח

מחפשים חלופה עברית ל"מייקר" (maker)

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצעות תמורת "מייקר" (maker) – אדם יצירתי וחובב טכנולוגיה הממציא ובונה דברים בעצמו. בעקבות הצעות הציבור נבחרה החלופה עַשְׂיָן.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

מילים חדשות שאושרו: מכונית אוטונומית – מְכוֹנִית לְלֹא נַהָג. "פייק ניוז" (fake news) – חַדְשׁוֹת כָּזָב. truffle – כְּמֵהוֹן שׁוֹקוֹלָד.
המשך קריאה >>

דף הבית

שמות הפרפרים בישראל (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

אושרה רשימה של כ־180 שמות של פרפרים שהכינה הוועדה לזואולוגיה בשיתוף עם מומחי פרפרים, ובהם שמות חדשים רבים.
המשך קריאה >>

מאמרים

חדש במאגרי המילון: המחזה "צחות בדיחותא דקידושין"

חוק המוסד העליון ללשון העברית

תקנון האקדמיה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 62

לשון חכמים לעצמן

יום הכיפורים

חתימה טובה או גמר חתימה טובה?

לקראת יום הכיפורים יש המאחלים חתימה טובה ויש המאחלים גמר חתימה טובה. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות: אצל יוצאי עדות המזרח מקובלת יותר ברכת "חתימה טובה", ואצל רוב יוצאי אשכנז – "גמר חתימה טובה" (ובראשי תיבות גמח"ט) או "גמר טוב".
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

החלטות האקדמיה בדקדוק

יצאה לאור המהדורה הרביעית של החלטות האקדמיה בדקדוק. בחוברת הוכנסו תיקונים והשלמות והיא הותקנה לפי הכללים החדשים של הכתיב המלא.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

פרופ' משה נגבי והמילה יושרה

לפרופ' משה נגבי ז"ל מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל-accountability וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא "אחריות דיווח".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

המילה "חופשון" תחליף את "אפטר" (אלול תשע"ח, ספטמבר 2018)

לאחר 70 שנות חופשה קצרה באנגלית – יוכלו החיילים ליהנות מכמה שעות של "חופשון" לסידורים ולעניינים אזרחיים – ובעברית!
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"כוכבים בחוץ" (תשרי תשע"ט, ספטמבר 2018)

לציון 80 שנה להוצאת הספר תקיים האקדמיה ללשון העברית אירוע מיוחד שיוקדש לשירה ולשירים של אלתרמן ביום חמישי 13.9 בגן האקדמיה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

קוראים ושרים אלתרמן, תשרי תשע"ט

תחת שמי ערב תשרי ירושלמי ישבנו לקרוא ולשיר יחד מיצירותיו הנפלאות של המשורר נתן אלתרמן במלאת 80 שנה לצאת ספרו 'כוכבים בחוץ'.
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

הגננת לאה זנדני וילדי גן צבר

אילת הוכמן מיכאלי ביקשה להעלות על נס את תרומתה של הגננת לאה זנדני – היא כתבה לנו: גננת זו היא מפעל חיים של למעלה מ־30 שנה של הקנייה והחדרת אהבה לארץ ישראל בכלל ולעברית בפרט בקרב מאות ילדים.

המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

מי אמר שרק למורים ללשון אכפת מלשון?

אושרת ניר גילתה טעויות לשון בספר לימוד של משרד החינוך המיועד לגיל הרך, ולא שקטה על שמריה – לאחר שפנתה למשרד החינוך תוקנו הטעויות באתר המשרד והוסרו הקבצים השגויים.

המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

חיים אוליאל והמילה צהלולים

קולולו? צהלולים הם קולות השמחה הקרויים בערבית זר'רדה, זר'אריד.
הזמר והיוצר חיים אוליאל מלהקת שפתיים הוא שהציע לנו את המילה, והיא אושרה בשנת תשס"א 2001 במליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מילון מונחי העיתונות שמעולם לא פורסם

הוועדה לענייני לשון העיתונות קבעה לדורות כמה ממונחי היסוד בעולם התקשורת העברי, אבל רשימת המונחים שהכינה ובה כ־250 מונחים מעולם לא פורסמה.

ברבים מן המונחים משתמשים גם כיום, כגון כותרת ראשית וכותרת משנה, עורך ראשי,  מכתבים למערכת, הכחשה, מדור, עימוד, ידיעה, העתק, בעל טור וגיליון חג.

לצד אלו אפשר למצוא ברשימה מונחים שלא התקבלו. כך, למשל, במקום המונח סקירה המשמש היום הוצע סיקורת, במקום "טיפ" שעיתונאי מקבל נקבע רמיז, וכנגד "סקופ" הציע המילון שכווי.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

משפך ומזלף

את העציצים משקים במַזְלֵף ולא במַשְׁפֵּךְ.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

אורי אבנרי והמילה חללית

“אחת מהנאות החיים היחידות שאינן מזיקות היא שמיעת מילה שאתה עצמך חידשת” – אורי אבנרי ז"ל היה אחראי ללא מעט חידושי מילים: חללית, בליין,  חמשיר ויומון וכן הקיצורים יחצן וח”כ.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

הכיר תודה או הוקיר תודה?

רבים נוקטים את הצירוף "הוקיר תודה", אך צירוף זה אינו אלא שיבוש – גלגול של 'הכיר תודה', וגם זה אינו אלא גלגול של צירוף אחר – 'הכיר טובה'.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

עברית חרוצת לשון, תשרי תשע"ט

אתם מוזמנים לצפות באירוע המיוחד שנערך במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים בחול המועד סוכות – רבה שמחת דוברי העברית לדורותיהם ולתענוגותיה של שפתנו אין קץ!
להרחבה

רגע של עברית

החגיגה נמשכת ולא ממשיכה

הפועל מַמְשִׁיךְ (בבניין הפעיל) הוא פועל יוצא, כלומר יש אחריו מושא: ממשיכים בְּדבר, ממשיכים את הדבר, אך הדבר עצמו – נמשך (בבניין נפעל).
המשך קריאה >>

רגע של עברית

ליל שישי או ליל שבת

נזכיר: ליל שבת – מן הרגע שהשבת נכנסת. עד אז כל יום השישי כולו – ערב שבת. בערב שבת מתכוננים לשבת, ואילו ליל שבת הוא שבת לכל דבר.
המשך קריאה >>

רגע של עברית

לקחת חלק? ליטול חלק? להשתתף!

מי שמצטרף לתחרות או לדיון איננו "לוקח חלק" ואיננו "נוטל חלק", אלא משתתף: במרוץ השתתפו רצים מכל העולם.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אחרי 70 שנה – מחפשים חלופה עברית ל"אפטר" (אב תשע"ח, אוגוסט 2018)

צה"ל והאקדמיה ללשון העברית פונים לחיילים ולחיילות למצוא מילה עברית קצרה וקולעת לחופשה קצרה.
המשך קריאה >>

מן השטח

אפטר? חוּפשון!

במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית פורסמה ברשתות החברתיות ובאתרים של צה"ל, של גלי צה"ל ושל האקדמיה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר" באמצעות טופס ייעודי.
המשך קריאה >>

מאמרים

מכיר טובה – אסיר תודה

כאשר רוצים להביע רגשות תודה עמוקים משתמשים לעיתים בצירוף 'הכרת תודה', ויש המשבשים אותו ואומרים 'הוקרת תודה'. הצירוף הוותיק יותר, מלשון ימי הביניים, הוא דווקא 'הכיר טובה', ואילו הצירוף המקורי הוא בכלל 'החזיק טובה'.
המשך קריאה >>

צירופים

המון בהצלחה?

האיחול "המון בהצלחה" רווח בלשון הדיבור, אך בלשון התקנית מוטב להימנע ממנו ולנקוט 'הצלחה רבה' או 'בהצלחה רבה'.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סיורים לילדים ובני נוער בחדר אליעזר בן־יהודה (אב תשע"ח, אוגוסט 2018)

האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים ובני נוער לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.
המשך קריאה >>

צירופים

אי­ תנועה – איזה מין אי?

יש הטועים לחשוב כי שמו של אי התנועה בא לו ממילת השלילה אִי – כמו 'אי אפשר', 'אי־צדק', שהרי בשטח זה אין תנועה. אך לאמיתו של דבר מדובר במילה אִי בהוראה 'אדמה המוקפת מים מכל עבריה'.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

השתתפות נציגת האקדמיה בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום (תמוז תשע"ח, יולי 2018)

בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום שהייתה בכ"ו תמוז (9 ביולי) בתאטרון הקאמרי בתל אביב השתתפה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, בחֶבֶר דיון בנושא מקומה של העברית בעולם השיווק והפרסום.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

לדכא או לדכות?

בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה.
המשך קריאה >>

מן השטח

מכונית אוטונומית

הצביעו והציעו הצעות משלכם – מה תהיה החלופה העברית לשם התואר אוטונומי בצירופים מכונית אוטונומית, רכב אוטונומי?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל (תמוז תשע"ח, יוני 2018)

בימים אלו קלטה האקדמיה את אחד האוספים הגדולים והחשובים בתחום מחקר הלשון: אלפי הקלטות נדירות המשמרות את מסורות הלשון שהועברו בעל פה בעדות ישראל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

שיפור הטקסט המשפטי, אביב–קיץ תשע"ח

ההשתלמות התקיימה במשרד עורכי הדין תדמור-לוי.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי נגרות, תרפ"א (1921)

הכירו את המַסְרֶקֶת והמַחְלֶדֶת, את הכְּלִיבָה והמַכְבֵּשׁ – כל אלו ועוד התפרסמו בלוח מונחי הנגרות משנת תרפ"א (1921).
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

חופש או חופשה?

שתי המילים חופש וחופשה הן מילים יחידאיות במקרא. כיצד התגלגלו לעברית בת זמננו וקיבלו את המשמעות שבה הן משמשות היום?
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 61

יצא לאור הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

העברית ולשונות אחרות – לקט מאמרים

דרכן של לשונות הבאות במגע שיש ביניהן יחסי גומלין והן מטביעות חותמן זו על זו. כמה מקשריה המרתקים של העברית עם לשונות אחרות נדונו במאמרים קצרים שהתפרסמו בעלונים השבועיים שהפיקה האקדמיה בשנת תש"ן – שנת הלשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

המרכיב העברי בערבית היהודית

בחינת היסודות העבריים שבערבית היהודית תורמת תרומה חשובה לחקר העברית ותולדותיה, כי חלקם משקפים צורות הגייה קדומות.
המשך קריאה >>

מאמרים

המרכיב העברי בספרדית היהודית

בספרדית היהודית נשתלבו מילים עבריות לצורכי התרבות והדת, אך גם מילים רבות של חולין.
המשך קריאה >>

מאמרים

העברית ולשונות אירופה החדשות

מספר המילים בעברית שעבר עליהן תהליך של התאמה ללשונות אירופה ובייחוד לאנגלית גדול בהרבה ממה שנראה בעיון ראשון במילון.
המשך קריאה >>

מאמרים

עברית ויידיש

העברית סיפקה ליידיש רובד המבדיל אותה משאר הלשונות הגרמניות, והיידיש תרמה רבות לעברית המתחדשת, ובייחוד ללשון המדוברת.
המשך קריאה >>

מאמרים

העברית והערבית

העברית והערבית הן לשונות שמיות קרובות זו לזו במבנן ודומות באוצר מיליהן. בימי הביניים הושפעה העברית השפעה עמוקה מן התרבות הערבית בכלל ומן הלשון הערבית בפרט.
המשך קריאה >>

דף הבית

חדש בהוצאה לאור

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד מאת ד"ר אליקים ח' וייסברג. בספר מחקרים בתצורה, בתחביר ובסמנטיקה וגם על הקשר בין הלשון למתמטיקה.

המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ילקוט עברי

לקט ציטוטים על חשיבותה של העברית בתחייה הלאומית בילקוט משנות השלושים של המאה העשרים – דבריהם של גורדון, ביאליק, אוסישקין, ברנר, נורדאו ועוד.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לחיזוק הקשר עם הציבור והפקת אירועים

משרת סטודנט/ית בהיקף של כ־20 שעות שבועיות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מעולם ולעולם

מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

התנקשות או ניסיון התנקשות?

הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ערב עיון: "העברית בחברה הערבית" (תמוז תשע"ח, יוני 2018)

האקדמיה ללשון העברית תערוך ערב עיון שיעסוק בשפה העברית בחברה הערבית. בערב העיון ירצו בלשנים, חוקרים ואנשי חינוך יהודים וערבים.
המשך קריאה >>

שבוע הספר העברי

שבוע הספר העברי בחנות הספרים שלנו – אתם מוזמנים ליהנות מהנחות עד חמישים אחוז על ספרים ועל מוצרים נלווים. קנו לעצמכם וליקיריכם מתנה בעברית יפה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית בתקופת המנדט

ההוצאה לאור

העברית בראי המדינה

כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק

בשביל המילים – משחק רביעיות חידושי מילים

פנקסים – "אפשר גם בעברית"

ההוצאה לאור

בראשית היה השפה

הספר מראה לכל אורכו כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה. בפרק הראשון מתאר הספר את תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, ובהמשכו מתוארים הגידול באוצר המילים והשינויים בדקדוק.
המשך קריאה >>

מילון היין

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים–מועד

מילון כיס מאה מילים

מגנטים – "אפשר גם בעברית"

מאמרים

עוד על שקיעי דקדוק המקרא בעברית החיה

המאמר דן בקטגוריות דקדוק מקראיות שנעלמו כליל מלשון ימינו אבל נשרדה מהן צורה אחת או צורות אחדות.
המשך קריאה >>

דף הבית

אירועים ברחבי הארץ

הציבור מוזמן לשלושה אירועים שייערכו בשבועות הקרובים בתל אביב, בבאר שבע ובירושלים.
המשך קריאה >>

דף הבית

ברכות מאליפות

הידעתם? את המילה לָהִיט חידשה רבקה מיכאלי, המילה חודשה מן השורש העברי לה"ט ובדמיון צליל למילה האנגלית hit. 
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מַעְתָּקָה, תַּדְפִּיס או הַדְפָּסָה?

בשלהי תרצ"ט (1939) נערך דיון בוועד הלשון העברית למציאת מונח לציון חלק שנדפס בנפרד מתוך ספר או כתב עת (reprint באנגלית).
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

למי רִדְרְדוּ הפעמונים?

בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמויות לשיפור הניסוח, תשע"ח

ההשתלמות לעובדים ומנהלים במשרד החקלאות נערכה בשני מחזורים במשרד החקלאות, הקריה החקלאית בבית דגן.
המשך קריאה >>

רגע של עברית

לא נס לחו

רגע של עברית

הסרח העודף

מהו סֶרַח בביטוי 'הסרח העודף' ואיך הוא קשור לפועל סָרַח? והאם יש לומר "עודף" בביטוי זה במלעיל או במלרע?

המשך קריאה >>

רגע של עברית

מסה במלעיל או במלרע?

רגע של עברית

לחלופין ולא לחילופין

רגע של עברית

כדרכו בקודש

הביטוי 'כדרכו בקודש' נאמר היום בדרך כלל בלגלוג: "כדרכו בקודש הוא ממשיך להתחמק ולא להשיב לעניין". ומה היה בראשית דרכו?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מצעד העשורים של האקדמיה ללשון העברית (אייר תשע"ח, אפריל 2018)

האקדמיה ללשון העברית פנתה לציבור לבחור את המילים המייצגות של כל עשור. עשרות אלפי אנשים נחשפו למיזם, ומהם כ־2,000 השתתפו בהצבעה.
המשך קריאה >>

על האקדמיה

70 שנות מדינה עברית

צפו בסרטון על המילים ש"עשו" את שבעת העשורים של ישראל.

לחיי מדינת ישראל ולחיי העשורים הבאים!
המשך קריאה >>

הודעות וחדשות

יום העצמאות

המילים הכי ישראליות – מצעד העשורים

אלפי גולשים בחרו את המילים העבריות המאפיינות כל עשור מאז קום המדינה.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

על שמו של מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק

השם Majdanek מורכב מן הבסיס Majdan, שעליו נוספה סיומת ההקטנה הפולנית ek-. משמעות המילה majdan בפולנית היא 'מגרש, רחבה'.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הינד וסֶפֶן – מילים חדשות והחלטות בדקדוק (סיוון תשע"ח, מארס 2018)

במליאת האקדמיה אושרו בין היתר המונחים החדשים הינד (nudge) וסֶפֶן (דֵּק); אושרו שתי רשימות של שמות חרקים שהכינה הוועדה לזואולוגיה וכמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מאמרים

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר

במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי"ד והט"ו, וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה"

אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.
המשך קריאה >>

דף הבית

גיליון חדש של לשוננו

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

לרכישת גיליון לשוננו החדש או מינוי שנתי לכתב העת
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

עשרת הדברות לשמירת הבריאות

בין דפי הארכיון שלנו מצאנו את עשרת הדברות לשמירת הבריאות שהתפרסמו ב"לוח החבר" של המושבה מְנַחֶמְיָה שבדרום עמק הירדן.
המשך קריאה >>

מצעד העשורים

אפשר לאפיין תקופות בתצלומים, בפזמונים, בחפצים ופריטי לבוש, באירועים ובאישים – ואפשר לאפיין אותן במילים.

אתם מוזמנים לבחור את המילה המאפיינת לטעמכם כל עשור של מדינת ישראל.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.

המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

דברים של טעם

"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

מה חדש באתר המונחים החדש?

הודעות לעיתונות

אתר חדש של המונחים המקצועיים עלה לאוויר (אדר תשע"ח, מארס 2018)

אתר חדש של מונחי האקדמיה עלה לאוויר. באתר כ־120,000 מילים ומונחים ב־240 מילונים ורשימות מונחים שאושרו בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית כפי שנקבעו במאה וחמש השנים האחרונות.
המשך קריאה >>

מאמרים

על דלות הלשון והשפעתה על השיח

"זכינו ולרשותנו עומד עושר עצום של 3,000 שנה. זכינו בעושר, ואין צידוק לכך שילדינו יגדלו בדלות" – מאת הסופרת גיל הראבן.

המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מלצר

את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז).
המשך קריאה >>

עברית יפה – פתרונות

עברית בתנועה – פתרונות

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות – פתרונות

כלכלה – מה יוצא דופן – פתרונות

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט – פתרונות

איפה אפשר למצוא את זה – פתרונות

למד לשונך

למד לשונך 122

לקט מונחים מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: דַּר רְחוֹב, אַבְהָתָנוּת, אִמְּהָתָנוּת, בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי, עִיר אַבּוּבָה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 121

מילים בשימוש כללי ועוד: בַּקְבּוּקִית, חֵמֶת, כְּמוּסַת קָפֶה, קוֹדָר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 60

בגיליון החדש של אקדם: "ממקסיקו לירושלים – מילון עברי–יידי בכתב יד הופקד בארכיון האקדמיה"; סיכום יום העברית תשע"ח ועוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"

אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה יפהפייה נרדמת, לא שפה מתה.
המשך קריאה >>

דף הבית

גיליון חדש של העברית

כתב העת 'העברית' מוקדש הפעם לקשר בין הסופרים לשפה.
ביוצרים שהשתתפו במיזם: סמי ברדוגו, גיל הראבן, חיים סבתו, עמוס עוז ואחרים.

לפרטים נוספים ולרכישת החוברת
המשך קריאה >>

חידון מילים מתבלבלות – פתרונות

יום העצמאות

כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?

בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים – מה פשר הדברים?

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

בין שפת המקורות לעברית המודרנית, תמוז תשע"ח

הסדנה מטעם המרכז להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות בעולם נועדה למורי העברית במוסדות אקדמיים בחו"ל.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

על טעם וריח אין להתווכח – חידושו של אברהם שלונסקי

בקטע מכתב העת "כתבים" משנת 1927 – כמה הצעות של שלונסקי למילים חדשות ואף לשני פתגמים עבריים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

אב למדקדקים ומורא לסופרים

מאוצרות הארכיון

עוד שיר של מחבר "התקווה"

נפתלי הרץ אימבר הוא משורר ההמנון הלאומי "התקווה". עיתון המליץ מיום י"ב באלול תרס"ב, 14.9.1902, חושף לפנינו שיר נוסף פרי עטו תחת הכותרת "בחזון".
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

יהי אור!

פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה

ברכות חמות לעמיתנו ד"ר נתן אפרתי, לרגל זכייתו בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ח.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עובד או עובדת לריכוז קשרי חוץ וחוגי הידידים

המשרה בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

פנייה לרדיו הארץ ישראלי

כאז כן היום – כחודשיים לאחר פתיחת השידורים ברדיו העברי בארץ נשלחה אל מנהל הרדיו הארץ ישראלי רשימה קצרה של תיקוני הגייה שאף כיום לא נס לחם.
המשך קריאה >>

דף הבית

חיים גורי הלך לעולמו

"זה היה טעם חיי, לכתוב ולחיות במקום הזה"
חיים גורי, אחד מהיוצרים החשובים בתרבות העברית והישראלית, הלך לעולמו והוא בן 94.

המשך קריאה >>

חידודים

חידון מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתבלבלים ביניהן.
התדעו להבחין בין המילים הדומות?
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

קן לציפור

הציפורים בטבע מקננות בקינים עוד מימי המקרא. בימינו גם לנמלים ולצרעות יש קן, ובהשאלה הקן משמש גם לבני אדם.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

מגורי בעלי חיים בקיבוץ – סיומת ־ִיָּה

ריבוי ענפי בעלי החיים בקיבוצים הצריך המצאת שמות חדשים, ולשם כך שימשה הסיומת ־ִיָּה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

הלול והשובך

ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך?
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

כְּלוּב

בעלי חיים בשבי מוחזקים לעיתים בכלוב. במקרא כלוב הוא תיבה קלועה שמחזיקים בה ציפורים: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף" (ירמיהו ה, כז), וכן סל קלוע לפירות: "כְּלוּב קָיִץ" (עמוס ח, א–ב).
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

הבֵּיבָר וגן החיות

למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.
המשך קריאה >>

הסכת על קצה הלשון

גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן בהסכת של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות הלשון השונות שלה, עבודת האקדמיה והתפתחות השפה בימינו.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מסע בין עננים

בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
המשך קריאה >>

הכרזות ליום העברית תשע"ח – בתחנות אוטובוסים בתל אביב

בתחנות אוטובוסים בתל אביב, העיר העברית הראשונה, מוצגות כרזות שהכנו ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה >>

איזו מין מילה

אתם מוזמנים להאזין לפינות השבועיות של תמר קציר, עורכת התוכן המדעי באתר האקדמיה, בתוכנית 'מועדון ארוחת הבוקר' 103fm.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מי חידש את המילה מַסּוֹק

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה >>

ועדת הפרסומים

חידונים – שפע של מילים

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות?

אחד ממאפייניה הבולטים של לשון הצבא הוא ראשי תיבות. התדעו לפענחם נכונה?
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

עברית יפה – אותיות משותפות

חידונים – שפע של מילים

עברית בתנועה

השתתפו בחידון: התדעו לזהות מה הפירוש הנכון של המילה?
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

כלכלה – מה יוצא דופן?

חידונים – שפע של מילים

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט

דף הבית

12 עובדות מעניינות על העברית

לכבוד יום העברית תשע"ח אנחנו מגישים לכם 12 עובדות מעניינות שידעתם ואולי לא ידעתם על השפה האהובה שלנו.

המשך קריאה >>

חידונים ליום העברית

איפה אפשר למצוא את זה?

במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של חידונים על מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה – מִלּוֹן

אליעזר בן־יהודה יוצא נגד צירוף המילים 'ספר מלים' שאינו אלא תרגום בבואה של מילה בגרמנית. 160 שנה להולדתו של בן־יהודה
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לרגל יום העברית (טבת תשע"ח, ינואר 2018)

בישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת לקראת יום העברית השתתפו חברי כנסת, חברי האקדמיה ועובדיה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך ומוזמנים נוספים. בישיבה דנו הדוברים בלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים.
המשך קריאה >>