נושא: כללי

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי ארכיונאות (תשע"ז–תשפ"ג, 2017–2023)

הוועדה למונחי ארכיונאות הוקמה ביוזמת הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע במטרה להעמיד רשימת מונחי ארכיונאות עדכנית בעברית, אשר תיכלל במילון הרב־לשוני הבין־לאומי של מועצת הארכיונים העליונה.
המשך קריאה >>

בדיקת טופס

מילים מתגלגלות

סירב וסרהב

מאוצרות הארכיון

עיתון הצבי

עיתון "הצבי" יוסד בשנת 1884 וראה אור בהפסקות עד לשנת 1915. אליעזר בן־יהודה השתמש בו להפצת עמדותיו הלאומיות וכן ככלי להפצת חידושי לשון ועידוד הדיבור העברי.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע להצגת תקן מחודש בשפת הסימנים

בחודשים האחרונים עמל מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה על יצירת תקן מחודש של אחד מהמרכיבים הבסיסיים של סימנים בשס"י – תצורות היד.
המשך קריאה >>

לוח השתלמויות ואירועים

אירוע פורים באקדמיה ללשון העברית

הצטרפו אלינו לאירוע פורים – הדרכה חווייתית במרכז התרבות וההדרכה והרצאה.
מהרו לרכוש כרטיסים (מספר המקומות מוגבל).
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ד באירופה

לוח השתלמויות ואירועים

הרצאה מקוונת: מגילת אסתר – בין פרסית לעברית

לקראת פורים אנחנו מזמינים אתכם להרצאתה של ד"ר תמר עילם גינדין.
המשך קריאה >>

מאמרים

תהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת

חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

שיפוד – שפוד

כמה דוברי עברית יודעים שבעבר הצורה התקנית של אותו מוט מחודד שמושחלים בו נתחי מזון לצלייה הייתה שַׁפּוּד, בפתח בשי"ן? על מקורה של המילה ועל ניקודיה השונים ומה נקבע לבסוף.
המשך קריאה >>

גם וגם

גולל, סורג, שובר

בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

הביטוי 'נכנס בעובי הקורה' פירושו 'קיבל עליו לעסוק בעניין מסוים', 'החליט להיות מעורב בעניין מסוים' וכדומה. מה מקורו של הביטוי ומה נוסחו הנכון?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

את (ציין המושא)

המילית את לציון מושא ישיר מיודע היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. מה החוקיות בשימוש בה ומתי נוהגים לוותר עליה?
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פו, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ריבוי ה"אתים" משעמם ומכער לשוננו

ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון סבר שהמילית אֶת לציון המושא הישיר מיותרת ונהג להשמיטהּ בדיבור ובכתיבה. בעניין זה התנהל פולמוס בינו ובין איש הלשון יצחק אבינרי.
המשך קריאה >>

עדכון חשוב

ידוע לנו שיש קושי לגלוש באתר מחו"ל – הנושא בטיפול.
תודה על הסבלנות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ואלה שמות: על שמות פרטיים בישראל (אדר א' תשפ"ד, פברואר 2024)

במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל", הזמנו אתכם להרצאה מקוונת (ב"זום") על שמות פרטיים בישראל.
להרחבה

הודעות לעיתונות

המונח לציון הנשים אשר נפלו במלחמה (שבט תשפ"ד, ינואר 2024)

בחשיבה משותפת של צה"ל, פורום דבורה והאקדמיה ללשון העברית הוסכם שצורת הנקבה בסמיכות תהיה חַלְלַת צה"ל (ובנפרד: חָלָל–חֲלָלָה, על דרך חָכָם–חֲכָמָה).
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות שמו של הטכניון

הטכניון היה המוסד שעל שפת הלימוד בו ניטשה מלחמת השפות ביישוב העברי בשנת 1913. אך גם על שמו של הטכניון התנהלו דיונים סוערים.
המשך קריאה >>

בבית הספר "ברטוב" ברעננה יום העברית הוא שיר בעברית ואפילו ריקוד

כרזות במרחב הציבורי – יום העברית תשפ"ד

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ד

ההוצאה לאור

מחברת מנחם בן סרוק

חדש בחנות הספרים! מהדורה ביקורתית ומבוארת של מחברת מנחם בן סרוק, פרי מחקרם המשותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי.  
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ד במערכת החינוך

גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ד ברשתות החברתיות

אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ברשתות החברתיות ובמרשתת גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ביום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

לוח השתלמויות ואירועים

לשון שירת תור הזהב בספרד

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות בת 12 מפגשים לציבור הרחב שבה נלמד על ייחודי הלשון של שירת ספרד.
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ד

ההוצאה לאור

העברית עא, א

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

סגולה וסָגול

מה הקשר בין 'עם סגולה' ובין 'משקל סגולי'? ומניין לנו 'סֶגֶל' ו'הסתגלות'? בין כל המילים הללו יש קשר גיזרוני, ואילו שם הצבע סָגֹל מוצאו אחר.
המשך קריאה >>

מאמרים

ואלה שמותיהן

סמדר ברק סוקרת במאמר מן הגיליון האחרון של 'העברית' שמות משפחה שנשים יצרו לעצמן בתקופת התחייה ולאחריה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית אושרו שמות פטריות ושמות חיפושיות ומונחי תקשורת רדיו למכשירים ניידים. עוד אושרו כמה מונחים יחידים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות למסירה

האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציעות ערכת כרזות בחינם (בתשלום דמי משלוח בלבד) לבתי ספר ולגופים ציבוריים שהוכנה במיוחד ליום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

עברית – שפה שמחברת אותנו (טבת תשפ"ד, דצמבר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ד האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל פנו לעשרים נשים, גברים ובני נוער שהמלחמה טלטלה את חייהם, וביקשו מהם לבחור מילה שנותנת קול ומשמעות לתקופה, מילה שיש בה כדי לעורר השראה בימים אלו.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

האם כל אחד יכול לחדש מילים?

בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו?
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

תחיית העברית – המשחק

לכבוד יום העברית – פעילות מאתגרת לכיתה בקבוצות: איזו קבוצה תמצא ראשונה את התשובה המסתתרת מאחורי הקטעים המתארים ציוני דרך בתחיית השפה העברית?
המשך קריאה >>

מונחי התא לבתי הספר – הצעה למונחים עבריים

אירועים בעבר

שני מפגשים ליום העברית תשפ"ד (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

לרגל יום העברית ובצל המלחמה הזמנו את אוהבי העברית להתארח בביתנו בגבעת רם בירושלים.
להרחבה

ההוצאה לאור

לשוננו פה, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אולימפיאדת הלשון העברית לנוער לשנת תשפ"ד יוצאת לדרך

נפתחה ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳-י״ב. מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).
המשך קריאה >>

המעבדה של הַמְּחַיֶּה: הסכת על תחיית הדיבור העברי

אליעזר בן־יהודה מחיה השפה העברית

יום העברית – מערכי שיעור

פעילויות ומשחקים לקראת יום השפה העברית תשפ"ד

חמישה משחקים לקראת שבוע העברית העוסקים בשורשים, מילים והפכים.
המשך קריאה >>

מאמרים

שיר חידה לא נודע מימי הביניים

חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור. 
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 74

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו סקירות על הפעילויות והאירועים, סיפורם של פינת הלשון "באים לידי ביטוי" ושל הסכת "המחיה" ועוד.
המשך קריאה >>

מסלול הנוער בלשון עברית

תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה

לפני שבעים שנה בדיוק – בי"ט בכסלו תשי"ד, 26 בנובמבר 1953 – התכנסה ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שירי הקדשה מאת נפתלי טור־סיני (טורטשינר)

בשער פנימי של ספר בספריית האקדמיה מצאנו הפתעה: נפתלי טור־סיני נשיא ועד הלשון ונשיא האקדמיה לשעבר כתב שיר הקדשה לידידתו מרים בן־גבריאל.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אחריות – לוקחים, מקבלים או נושאים?

אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סדנה מקוונת: תשבצי היגיון מאל"ף ועד תי"ו (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2023)

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי המלחמה, הזמנו אתכם לסדנה שבה הכרנו את רזי ההגדרות של תשבצי היגיון והתוודענו לשפה "ההגיונרית".
להרחבה

אירועים בעבר

חגיגה עברית בחג החנוכה – פעילות למשפחות (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2023)

הורים וילדים (מגיל 8) מוזמנים לחוויה עברית באקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. ההרשמה בחינם – מספר המקומות מוגבל.

להרחבה

אירועים בעבר

מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2023)

הציבור הוזמן לסדנה ולהרצאה לכבוד החנוכה ולציון יום פטירתו של בן־יהודה. הפעילות בחינם בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

להרחבה

הודעות לעיתונות

"מחכים לכם בבית" (כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023)

האקדמיה ללשון העברית במיזם הזדהות מיוחד עם החטופים ובני משפחותיהם: כל אחד מהחטופים הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם ולכל שם יש משמעות.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מדוד גרין לדוד בן־גוריון

לציון יום השנה החמישים למותו של דוד בן־גוריון אנו מביאים את מכתבו לילד יורם ססובר מחיפה ששאל את ראש הממשלה לפשר שמו העברי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לאהוב בעברית – שיחה עם גיל חובב, כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי מלחמת 'חרבות ברזל' הזמנו אתכם למפגש מיוחד ב"זום" עם גיל חובב בהנחיית ורד ליון־ירושלמי.
להרחבה

תחזוקה באתר

אתר האקדמיה ללשון העברית יושבת ביום רביעי ב' בכסלו, 15 בנובמבר, מן השעה 21:00 בשל עבודת תחזוקה. תודה על ההבנה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פירים וחפרפרות

פיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון השידור במלחמה, מרחשוון תשפ"ד, נובמבר 2023

הציבור הוזמן למפגש ב"זום" שיעסוק בלשון השידור בימי מלחמת 'חרבות ברזל' – בהשתתפות רות אלמגור־רמון ואריה גולן.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

תשובתו של יצחק רבין לנשיא האקדמיה

לציון יום הזיכרון השנתי לרצח יצחק רבין אנחנו מביאים תכתובת מעניינת מן הארכיון שלנו בעניין השפה שבה נישא נאומו בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב־1994.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

שאלות ותשובות בעת מלחמה

האירועים הקשים של המלחמה המתחוללת בישראל מאז שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, מעוררים גם שאלות הקשורות בשפה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

להיכנס מתחת לאלונקה – שיחה על העברית הצה"לית, מרחשוון תשפ"ד, נובמבר 2023

מפגש עם ד"ר רוביק רוזנטל על השפעת השפה הצבאית על שפת היום־יום הישראלית בכל תחומי החיים וגם על הסלנג הצבאי.
להרחבה

המכנה המשותף

שקט ושתיקה

האם יש קשר גיזרוני בין 'שקט' ל'שתיקה'? נבחן את הדעות בעניין זה ואף נתוודע למשמעויות המקוריות והמגוונות של מילים אלו ושל שלל מילים אחרות שעניינן אי־דיבור.
המשך קריאה >>

מאמרים

"תחי שפתינו הקדושה"

מאמרה של ד"ר נטע דן במלאת מאה ועשר שנים למלחמת השפות, אשר נצרבה בתודעה הציבורית כניצחון מוחץ של השפה העברית וכסמל לעצמאות לאומית ותרבותית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

פעילויות האקדמיה ללשון העברית במהלך המלחמה (מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023)

עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' נערכה האקדמיה ללשון העברית בהיערכות מיוחדת
ומציעה שלל פעילויות לציבור.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מה הביטוי? מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

הילדים הוזמנו להצטרף למפגש "זום" שבו גילינו צירופים וביטויים המסתתרים בציורים ובחידות.
להרחבה

אירועים בעבר

העברית של כולנו – שיחה על שפה מתחדשת, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

אתם מוזמנים לצפות בשיחה של ורד ליון ירושלמי עם רונית גדיש על חידוש מילים, על מצבה של העברית ועל שאלות שמרבים לשאול אותנו.
להרחבה

קוֹמְמִיּוּת

חידודים

חידון הפכים לגיל הרך

ילדים – גם צעירים מאוד – אוהבים להשתעשע במילים; את חידות ההפכים שאספנו כאן אתם יכולים לשאול את הילדים בשעת הארוחה, בשעת נסיעה או בכל שעה אחרת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על עברית, חַיּוֹת ומה שביניהן, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

ילדי כיתות ד'–ו' מוזמנים לצפות במפגש מקוון שבו העשרנו את לשוננו וגילינו הפתעות לשוניות מעולם החי.
להרחבה

אירועים בעבר

על שפת הסימנים הישראלית, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה על שפת הסימנים הישראלית המשמשת בארץ לצד העברית.
להרחבה

חידודים

חידון מילים לילדים

מתגעגעים לשגרה ולשיעור עברית בבית הספר? הכנו לכם חידון מיוחד ומאתגר שבו תוכלו לבדוק את אוצר המילים שלכם עם כל המשפחה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

איך מתפתחת שפה?

מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית פתח את שעריו בשבועות הראשונים של המלחמה לציבור לפעילות בחינם.
להרחבה

אירועים בעבר

מדברים בשפת הגוף, תשרי תשפ"ד, אוקטובר 2023

ילדי כיתות ד'–ו' הוזמנו להתרענן מעט מהמצב ולהצטרף למפגש "זום" על נוכחות איברי הגוף בשפה שלנו.
להרחבה

נעבור את זה ביחד

עקב המצב אנחנו מפרסמים מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון אוצר מילים לנוער

אם כבר נמצאים הרבה שעות בבית – אנחנו מזמינים אתכם לפתור חידון מאתגר ובהזדמנות זו להעשיר את אוצר המילים שלכם!
המשך קריאה >>

מלגת האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מזמינה את תלמידי החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל להגיש מועמדות למלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל לשנת תשפ"ד.
המשך קריאה >>

עדכון חשוב

מתנדבים ומשפחות של נפגעים הזקוקים כעת בדחיפות לשירותי עריכת לשון וייעוץ לשוני – מוזמנים לפנות אלינו וייענו בהקדם האפשרי.
המשך קריאה >>

מקומה של העברית – סיור במסגרת מיזם "בתים מבפנים"

הציבור מוזמן להירשם לסיורים במרכז התרבות וההדרכה החדש שנפתח באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירוע 'בתים מבפנים' במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית – טופס לאישור כניסת רכב לקריית האוניברסיטה בגבעת רם

קול קורא

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ד

מלגת האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ג.
המשך קריאה >>

מה שעל קצה הלשון – ערב עיון במכון ון ליר

עדכון חשוב: האירוע שתוכנן ליום ראשון (ל' בתשרי) לרגל צאת התרגום לעברית של הספר "מילים פשוטות" בוטל עקב המצב הביטחוני.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מחקרי עברית מראשונות לאחרונות

בספר החדש של פרופ' משה בר־אשר עשרים ושניים פרקי מחקר הסוקרים תקופות שונות של הלשון העברית.
המשך קריאה >>

דרושים

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נחנך מרכז התרבות וההדרכה (אלול תשפ"ג, ספטמבר 2023)

בכ' באלול תשפ"ג (6 בספטמבר 2023) נחנך המרכז החדש בטקס חגיגי בהשתתפות נציג משרד התרבות והספורט ראובן חביב. לטקס החנוכה קדם ביקור של מנכ"ל המשרד כפיר כהן במרכז.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לז (תשמ"ו)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לו (תשמ"ה)

מרכז התרבות וההדרכה

הקמת מרכז התרבות וההדרכה: מזכים

פיסוק

לקט מדברי אמציה פורת ז"ל

אמציה פורת ז״ל

למתרגם וחבר האקדמיה ללשון העברית אמציה פורת היו הבחנות־לשון דקות מן הדק – שהן נחלתו של מי שמרגיש וחי את העברית מפנימיותה, והוא פעל להנחילן לתלמידיו ולכלל הכותבים והעורכים.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לשנס מותניים

הביטוי לשנס מותניים משמש בעברית במשמעות 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ';
אך מה בעצם עושים למותניים כשמְשַׁנְּסִים אותן?
המשך קריאה >>

מילה להכיר

קרפיף

חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן היא הזדמנות להכיר את המילה קַרְפִּיף שיוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ).
המשך קריאה >>

מפעלם של שני יוצרים בלשון

חוברת חדשה של “העברית” מוקדשת לשני יוצרי לשון וגדולי לשון, שפירות נטיעתם הלשונית ממלאים אוצרות גם בדורנו אנו: אהרון מאיר מזי”א, חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו, וראובן אלקלעי, המילונאי והמתרגם.
המשך קריאה >>

חנוכת מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית – יד לאליעזר וחמדה בן־יהודה

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לה (תשמ"ד)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לד (תשמ"ג)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לג (תשמ"ב)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לא (תש"ם)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ל (תשל"ט)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יט (תשכ"ח)

אירועים בעבר

חלוצות העברית – מפגש בבית האקדמיה, אלול תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש חגיגי שבו העלינו על נס את הנשים שהיו שותפות חשובות במפעל תחיית הדיבור העברי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

חילופי מנכ"ליות באקדמיה ללשון העברית (אב תשפ"ג, אוגוסט 2023)

ב־31 ביולי 2023 פרשה טלי בן־יהודה, מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות, לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

אסתר שפירא וגן הילדים העברי

אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 73

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים והחדשות של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יז (תשכ"ו)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך טז (תשכ"ה)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יב (תשכ"א)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יא (תש"ך)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך י (תשי"ט)

אוהבת לשון, ככתבה וכלשונה

דברים שכתב המשורר רמי סערי לזכרה של אסתר גולדברג, חברת האקדמיה ללשון העברית שהלכה לעולמה לפני שנה בדיוק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 148

דברים בישיבת מליאה חגיגית

אסתר גולדנברג – לזכרה

למד לשונך

למד לשונך 147

סיפורה של מילה

על עילה ועל סבירות

בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תלמוד ירושלמי

הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים
המשך קריאה >>

מאמרים

"חֲתַכְתִּיהָ כְּאֵבֶר הַחַי מִן הַנֶּפֶשׁ": הפרֵדה של אצ"ג מן היידיש

עם עלייתו של המשורר אורי צבי גרינברג ארצה ב־1924 הוא פסק לכתוב ביידיש ודבק בעברית המתחדשת.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תיק עברי לחוף הים

אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית וייחודית לכבוד החופש הגדול – תיק עברי שינעים בעברית את חוויית הבילוי על חוף הים.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

גדוד מָגיני השפה

"יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית, שְׂפַת עַמְּךָ וְאַרְצְךָ! יְהוּדִי, זְכֹר תָּמִיד כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְךָ!" – אלו שתי שורות מהמנון גדוד מגיני השפה שהקימו בוגרי גימנסיה "הרצליה" בשנת 1923. במשך כעשור ניהלו חבריו מאבק חסר פשרות להשלטת הלשון העברית ביישוב היהודי בארץ.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה

"מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" נחשב למפעל חייו הגדול ביותר של אליעזר בן־יהודה זולת החייאת הדיבור העברי.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

בקבוק מים ”לרוויה”

חדש בחנות לכבוד הקיץ! בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזַכה אתכם בברכת ”לרוויה” על כל לגימה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פה, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על ארכיוני האקדמיה

עיקרי התפקיד: אחריות על שימור ופיתוח הארכיונים ועל תקן העבודה המקצועי בהם; ניהול תוכניות העבודה וצוות העובדים; טיפול בחומר ארכיוני, כולל רישום וקטלוג; קידום מיזמים חדשים, בהם פרסום הארכיון במרשתת.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות ולפעילויות נוספות של מדור קשרי קהל.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

זאת אומרת

הביטוי "זאת אומרת" שגור על לשון כולנו. אבל מי היא זו שאומרת? התשובה לשאלה משתלשלת עד מעשה ידוע בספר מלכים.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

טור הצדעה לכל מי שעדיין מאמינים בכוחה של העברית

כרמית ספיר ויץ מקדישה טור לכבוד חנויות הספרים הקטנות, המו"ליות העצמאיות, הכותבים והכותבות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לשבר את האוזן

איך אתם כותבים: 'לסבר את האוזן' או 'לשבר את האוזן'? מתברר שהתשובה על השאלה הזאת סבוכה משנדמה.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

איך אמרו תקציב לפני בן־יהודה?

המילה תקציב היא ככל הנראה מחידושי בן־יהודה, אף שאינה נזכרת במילונו. עד שחודשה המילה היה שימוש רחב במילה הלועזית budget בכתיבים שונים בעברית, ולצידה הוצעו כמה חלופות עבריות.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

מניין הגיעה הנבחרת?

נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.
המשך קריאה >>

מפגש היכרות למורים- יום ראשון, ה' באב תשפ"ג, 23 ביולי 2023 בשעה 11:00

מפגש היכרות למורים- יום שני, כ"א בתמוז תשפ"ג, 10 ביולי 2023 בשעה 11:00

מילה נולדת

מניין לנו מעבדה?

המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יג (תשכ"ב)

חידון 'מה ההבדל בין המילים?'- פתרונות

חידון 'מה הכתיב הנכון?' – פתרונות

חידון וי"ו המציינת עיצור- פתרונות

יו"ד המציינת עיצור פתרונות לחידון

חידון שאלות אתגר- פתרונות

מאגרי מידע של האקדמיה ללשון העברית

ההליך לאיתור מנכ"ל או מנכ"לית לאקדמיה ללשון העברית

דרושים בעבר

קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד המנכ"ל או המנכ"לית

יש לשלוח קורות חיים מפורטים, תעודות על השכלה ושמות של שני ממליצים עד יום שישי כ"ז בסיוון (16 ביוני) בשעה 13:00.
המשך קריאה >>

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום רביעי, כ"ט באב תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023, בשעה 11:00)

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום חמישי 8 ביוני 2023, י"ט בסיוון תשפ"ג)

אירועים בעבר

לשו"ת בעברית – מהמקרא ועד האקדמיה, תמוז תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש המשלב סדנה מודרכת והרצאה. במפגש בחנו את הקשר בין השפה לדובריה ואת מקומו של המוסד העליון ללשון העברית בתוך הקשר הזה.
להרחבה

אירועים בעבר

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית, אב–תמוז תשפ"ג

מפגשים המיועדים להורים וילדים (מגיל 10) במרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה.
להרחבה

אירועים בעבר

"תחיית השפה תחיית העם": הרצאה מקוונת, תמוז תשפ"ג

במלאת מאה שנה לייסוד גדוד מגיני השפה הציבור הוזמן לצפות בהרצאתה המקוונת של ד"ר נטע דן.
להרחבה

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אוהד אבודרהם – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

סיפורה של מילה

מכל או מיכל

מאין הגיעה בכלל המילה "מכל" במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה "מִיכַל".
המשך קריאה >>

מפגש היכרות למורי דרך – מרכז התרבות וההדרכה

האקדמיה ללשון העברית מזמינה מורי דרך וסוכני תיירות להכיר את מרכז התרבות וההדרכה החדש.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ג

מאוצרות הארכיון

"היו אתם הראשונים לחידוש שמותיכם"

משנת תרצ"א (1931) ואילך ייעץ ועד הלשון העברית בכתב ובעל פה לכל הפונים אליו בבקשת סיוע במציאת שם עברי הולם תחת שם המשפחה הלועזי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאתו של מרכז מדור שס"י באוניברסיטת אריאל, סיוון תשפ"ג

בהרצאתו של יהונתן שיוביץ, מרכז מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) הוא סיכם את פעילות המדור בשנה הראשונה מאז הוקם באייר תשפ"ב.
להרחבה

אירועים בעבר

שפת אב ושפת אם – סיור מודרך והרצאה, סיוון תשפ"ג

מרכז התרבות וההדרכה החדש הזמין אתכם למפגש המשלב סיור מודרך והרצאה – במפגש התבוננו על העברית משתי נקודות מבט, היסטורית ועכשווית.
להרחבה

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ג, מאי 2023)

מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (טרגטינג), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג) – מילים ומונחים חדשים בשיווק ופרסום, בארכיונאות ועוד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פה, ב

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

מיזם "מילה בסלע" במכללת אורנים

לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.
המשך קריאה >>

מה הדיבור אצלך?

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

שלו פרפל – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר מור שמש – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

דורון רובינשטיין – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי כטב"ם

חידושי בן־יהודה לפי מילונו

ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר.
המשך קריאה >>

הסופר מאיר שלו איננו

בערב שביעי של פסח התבשרנו כי מאיר שלו, מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו, הלך לעולמו. מותו הוא אבדה גדולה לאוהבי הספר העברי.
המשך קריאה >>

פרופ' אהרן ממן: כמעט למדתי מתמטיקה ולא לשון עברית

ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, אקדם 72, תשפ"ג – 2023
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית ע, א–ב: לשון ומנהיגות

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית' – בחוברת זו כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"א בסיוון תשפ"א, 1 ביוני 2021.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 72

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים ומריאיון אישי עם פרופ' אהרן ממן, הנשיא הנבחר של האקדמיה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 146

למד לשונך

למד לשונך 145

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

ספר ללימוד עברית בצ'כוסלובקיה טרם השואה

ביד ושם שמור ספר ללימוד עברית של רות שטקלמכר מפראג. רות הצליחה לצאת בנובמבר 1939 ולהגיע ארצה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מארז עברי לחג

חדש בחנות! מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה – המארז כולל משחק קלפים, תיק מעוצב ומילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.
המשך קריאה >>

חידון ליום העברית תש"ף- פתרונות

פתרונות לחידון לשון ליום העברית תשע"ט

עד כמה אתם עבריים- פתרונות

מטבעות מסתתרים- פתרונות

מרכז התרבות וההדרכה

ביקורי קבוצות בהתאמה אישית

חדש! המרכז נפתח לביקורי קבוצות – מורים, סטודנטים להוראה, אולפני עברית, ועדי עובדים, קבוצות פרטיות ועוד ועוד. הַזמינו ביקור מותאם לקבוצה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אליעזר בן־יהודה: האידאולוג שהפך למותג, אדר תשפ"ג

הציבור הוזמן לצפות בהרצאה מקוונת שתספר את סיפור חייו של בן־יהודה במקביל לסיפור התחייה של הדיבור העברי וסקרה את התחנות החשובות בחייו ובמפעליו.
להרחבה

סיפורה של מילה

מזור

תרופה או מחלה? לפשרה של המילה המקראית מָזוֹר.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

בארכיון שלנו נמצאו שני תצלומים מסתוריים, המתעדים כינוס של מכובדים – התצלומים עוררו אצל החוקרים שלנו עניין רב. מי הם המצולמים? היכן התכנסו ובאיזה מעמד?
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פלישתה של מילה

בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מבקשים להביא את סיפורה של המילה פלישה – פרי חידושו של אליעזר בן־יהודה שנקלטה בעברית המתחדשת, אך לא במשמעות המקורית שייעד לה מחדשה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

ג'וני ירום, פתגמים בתלבושת החידה

הגיע לידינו ספרו המשעשע והמחכים של ג'וני ירום "פתגמים בתלבושת החידה", ובו סיפוריהם של יותר ממאתיים פתגמים – מקצתם עבריים מקוריים ומקצתם מתורגמים – מלווים באיורים מלאי הומור.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת NET CORE. לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה >>

מילים ותולדותיהן

חובבי העברית הוותיקים מכירים היטב את ספרו הדק והמרתק של פרופ' יחזקאל קוטשר "מלים ותולדותיהן" שיצא לאור בשנת תשכ"א (1961), ובו סיפורי גלגוליהן של מילים ברחבי העברית ומחוצה לה. המהדורה הוותיקה אזלה מזמן, ועתה הוציאה האקדמיה ללשון העברית את הספר במהדורה חדשה.

הספר מגולל את תולדותיהן של עשרות מילים עבריות – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות. המחבר פורס לפני קוראיו יריעה רחבה של הרקע הבלשני, התרבותי וההיסטורי של המילים ומצביע על קשרים מעניינים ואפילו מפתיעים בין מילים עבריות למילים משפות שונות מאוד ורחוקות מאוד זו מזו. ויש שהוא מפריך אמונות עממיות וחסרות בסיס על קשרים בין מילים. הינה כמה מן המילים שהספר דן בהן: מחוז ונמל, חרוב וקיראט, מַלָּח, סרן טוראי וסמל, יין, גנז וגזבר, שכן סוכן וסגן, שרוול וסרבל.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

שבק חיים

לעיתים אנו אומרים על הטלפון שהוא "שבק חיים", וגם על המחשב או על המצבר, כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… אבל מהו בדיוק "שבק"?
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

אהבתיה – על כינוי המושא החבור

דוברי העברית בימינו עשויים לחוש כי השימוש בכינויי מושא חבורים הוא דל שבדלים. ואולם כינויים אלו לא נעלמו, ואפשר למצוא אותם בלשון הספרותית והרשמית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

גשם זלעפות

בימות הגשמים אנו נתקלים בשלל כינויים עבריים לממטרים שפוקדים את ארצנו. אחד מהם הוא גשם זלעפות. ובכן מה הן "זלעפות"?
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

תלמיד העברית הזקן ביותר בעולם

סידני לייטמן הגיע לישראל ב־1948 להתנדב במלחמת השחרור, הוא החל ללמוד עברית בשהותו הקצרה בארץ וממשיך ללמוד אותה בלונדון כבר 75 שנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

משחק רביעיות "עברית בריבוע"

חדש בחנות שלנו! משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפח המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים. 
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

חילופי משמרות באקדמיה ללשון העברית, שבט תשפ"ג

בח' בשבט תשפ"ג, 30 בינואר 2023, נערכה ישיבת מליאה חגיגית לכבוד פרופ' משה בר־אשר לרגל סיום כהונתו כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
להרחבה

אירועים בעבר

כינוס לציון מאה שנה למותו של אליעזר בן־יהודה, שבט תשפ"ג

הכינוס התקיים בבית האקדמיה הלאומית למדעים ביום שני כ"ט בשבט תשפ"ג, 20 בפברואר 2023.
להרחבה

חידון לתלמידים ליום העברית תשע"ט – הפתרונות המלאים

יום העברית תשפ"ג בבית הספר היסודי "קשת" בירושלים

מילים מעולם החי

אלמוגי ישראל

אתם מוזמנים להכיר מבחר מאלמוגי ישראל שזכו בשם עברי חדש – פרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית במערכת החינוך – יום העברית תשפ"ג

חגיגה עברית ברשתות החברתיות – יום העברית תשפ"ג

לכבוד יום העברית תשפ"ג קיימנו את אליפות העברית – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון. התחרות הסתיימה אבל אתם מוזמנים להמשיך לשחק להנאתכם.
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות הביטוי "חס וחלילה"

הצירוף "חס וחלילה" נראה כמטבע שטבעו חכמים, אך ביטוי אינו מופיע בספרות חז"ל, והעובדה שהוא נמצא בכמה דפוסים של התלמוד והמדרש נובעת מפיענוח מוטעה של ראשי התיבות ח"ו כ"חס וחלילה" במקום "חס ושלום".
המשך קריאה >>

חגיגות יום העברית תשפ"ג עם משטרת ישראל

פינות יום העברית תשפ"ג ששודרו בכאן רשת ב'

ההוצאה לאור

עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית

בספרו של ד"ר אמיר געש מכונסים שישה־עשר מחקרים שצמחו ברובם מעבודתו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ג

מאמרים

תרס"ח–תשי"ט (1908–1959): אליעזר בן־יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה

במאמר מובאת סקירה על מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – תולדותיו, אופיו, ייחודו והביקורת שנמתחה עליו.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרקים בתולדות המילונות העברית החדשה: מילון בן־יהודה

הכותב סוקר את מילון בן־יהודה – תולדותיו, ייחודו והישגיו על רקע תקופת חיבורו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חידושי המילים של אליעזר בן־יהודה (לפי מילונו)

במאמר נסקרים כל חידושי המילים של בן־יהודה המובאים במילונו.
המשך קריאה >>

מאמרים

אליעזר בן־יהודה ותחיית הדיבור העברי

במלאת 50 שנה למותו של בן־יהודה כתב ראובן סיוון על פועלם של הראשונים – בן־יהודה וחבריו – "שבלהט אהבתם לעמם ולשפתו חוללו את נס תחיית הדיבור העברי".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את החידוש האהוב מחידושיו של בן־יהודה: גלידה! (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ג הוזמן הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

הַמְּחַיֶּה – הסכת מבית האקדמיה ללשון העברית

אתם מוזמנים להאזין להסכת שלנו הַמְּחַיֶּה – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

ממילונו של בן־יהודה ועד היום

דברים שנשא פרופ' זאב בן־חיים בישיבה חגיגית של מליאת האקדמיה לרגל חנוכת יד בן־יהודה בשנת היובל למותו של אליעזר בן־יהודה (תשל"ג – 1973).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

לראשונה בישראל – קורפוס עברי מתויג (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

"סירי, את מבינה עברית?" – מערך הדיגיטל הלאומי והאקדמיה ללשון העברית מעמידים היום קורפוס עברי מתויג לשימוש חופשי (ברישיון קוד פתוח) לציבור ולתעשייה.
המשך קריאה >>

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא

הוכרזו הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית המיועדת לתלמידי התואר הראשון בחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים – שמות אלמוגים ומונחי תחביר (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה במרחשוון תשפ"ג, נובמבר 2022, אושרה רשימת שמות אלמוגי ארץ ישראל, רשימה של מונחי תחביר ושני מונחים נוספים.
המשך קריאה >>

הבו לנו מדבקות עבריות

לרגל יום העברית תשפ"ג הכַנּו בשבילכם חבילת מדבקות עבריות לווטסאפ היא מחכה לכם במרחק של כמה לחיצות על צג הטלפון.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה תשפ"ג – בולען (טבת תשפ"ג, דצמבר 2022)

לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

עיוני לשון: "לכבוד" בפתיחת מכתב – מקורה וגלגוליה

אחת הנוסחאות הבולטות ביותר במכתבים בימינו, בעיקר מכתבים רשמיים, היא נוסחת לכבוד, המופיעה לפני הזכרת שמו של נמען המכתב. מניין נוסחה זאת?
המשך קריאה >>

מאמרים

עוד כמה מחשבות על "רק אני, אני ואתה"

גם משיר הילדים הנודע של ביאליק אפשר ללמוד על עומק הקרבה של המשורר למקורות ישראל, מן התנ"ך ועד לחוכמת הנסתר ולחסידות.
המשך קריאה >>

דברים לזכר עמינדב דיקמן: איש השירה, אומן התרגום, נאמן העברית

למד לשונך

למד לשונך 144

למד לשונך

למד לשונך 143

עברית על קרטוני החלב – תשפ"ג

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 71

מאוצרות הארכיון

אליעזר בן־יהודה בסרט נדיר

במלאת 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, אנו מבקשים לשתף סרט קצר ונדיר שצולם במעמד הנחת אבן פינה לביתו ברחוב עין גדי בשכונת תלפיות בירושלים.
המשך קריאה >>

מה החידוש האהוב של אליעזר בן־יהודה?

במלאת 100 שנים למותו של בן־יהודה הציבור מוזמן לבחור את החידוש האהוב ממאות חידושיו של מחיה השפה העברית – בובה? עיתון? חיידק? מטרייה? תאבדעי (סקרן)?
המשך קריאה >>

מה תהיה מילת השנה?

בולען? הזיה? משילות? "על מלא"? רוגלה?
הצביעו והשפיעו: מה המילה המתאימה ביותר לדעתכם לציון השנה החולפת?
המשך קריאה >>

הגייה

גלגוליה של צד"י

צד"י אולי אינה האות השכיחה בתשבצים ובשלטים, אבל מעטים יודעים כי היא מציינת את אחד העיצורים המיוחדים ורבי התהפּוכות בתולדות העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע הפתיחה של יום העברית תשפ"ג בתיאטרון ירושלים (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2022)

בפתיחת השבוע שבו חל יום העברית – המתקיים בכל שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת) – יקיימו האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים אירוע חגיגי ומיוחד. האירוע יתקיים ביום ראשון, 8 בינואר 2023, בתיאטרון ירושלים ויהיו בו שפע של פעילויות ובהן: רבי־שיח, הרצאות וסדנאות, שעת סיפור והצגה לילדים, תערוכה מיוחדת, וגם מופע מקורי של רמי קלינשטיין שיארח את צרויה להב ומופע המצחק (סטנד־אפ) העברי הראשון אי פעם!
המשך קריאה >>

שאלת נשיא האקדמיה באולימפיאדת הלשון העברית לנוער

מאות תלמידים מרחבי הארץ התמודדו על המקומות הראשונים באולימפיאדת הלשון העברית תשפ"ג המתקיימת זה השנה השנייה.
המשך קריאה >>

תקלה באתר

הודעה לציבור הגולשים: בימים האחרונים יש תקלה במנוע החיפוש באתר; אנחנו פועלים לתקן אותה בהקדם. תודה על הסבלנות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת במתכונת חדשה, תשפ"ב–תשפ"ג

במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.
המשך קריאה >>

האירוע המרכזי ביום העברית תשפ"ג – התוכנייה

אירועים בעבר

סיור חגיגי באקדמיה ללשון העברית – יום העברית תשפ"ג

אנחנו מתרגשים להזמינכם לסיור במרכז התרבות וההדרכה החדש! מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

"העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא"

איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדרת הרצאות מקוונת על מסירת הלשון, תשפ"ג

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע סדרת הרצאות על מסירת הלשון. בסדרה תוכלו לשמוע על השאלות האלה ועל קו התפר בין ביאור המקרא לחקר הלשון העברית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"ג

אתם רוצים לנקד על פי הכללים? אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים?
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת בניקוד.
המשך קריאה >>

אירוע הפתיחה – יום העברית תשפ"ג

השנה הזמנו אתכם לחגוג איתנו את שבוע העברית תשפ״ג באירוע חגיגי עשיר ומהנה בתיאטרון ירושלים – במגוון הרצאות, מפגשים ופעילויות לכל מי שאוהבים את העברית שלנו.

מתי? יום ראשון ט"ו בטבת תשפ"ג, 8 בינואר 2023, מן השעה 16:30.

ברחבי התיאטרון יחכו לכם רבי־שיח ומפגשים מרתקים, הרצאות מעשירות, סדנאות מקצועיות, תערוכת איורים בהשראת חידושיו של אליעזר בן־יהודה, מופע מִצְחָק (סטנד־אפ) ופעילויות מיוחדות לילדים.

את היום יחתום מופע סיום חגיגי ומקורי: רמי קלינשטיין מארח את צרויה להב.

מהרו לרכוש כרטיסים – מספר המקומות מוגבל.
המשך קריאה >>

הגייה

בניין הופעל

בימינו מוכרת ההגייה בתנועת o בבניין הופעל כשפ' הפועל גרונית – הָאֳרַךְ, יָעֳתַק; רק מעטים יודעים שהניקוד בקמץ קטן יכול לבוא גם בפעלים רגילים, כגון הָפְקַד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

אתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים חדשים

לאתר מאגרים המציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית נוספו חיבורים חדשים.
המשך קריאה >>

הגייה

הגיית הרי"ש בעברית

לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

תוכנית ההשתלמויות וההרצאות לשנת תשפ"ג

מערך ההשתלמויות שלנו הזמין אתכם להיכרות מעמיקה ומקיפה עם העברית משתי נקודות מבט: העברית בראי הבלשנות והעברית לתולדותיה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סיורי יד יצחק בן־צבי בעקבות מחיי השפה העברית, טבת תשפ"ג

לקראת יום העברית תשפ"ג נערכו שני סיורים בירושלים מטעם יד יצחק בן־צבי.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

קטר ולא "קטאר"

על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, את שם המדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).
המשך קריאה >>

ברכות לזיוה שמיר

האקדמיה ללשון העברית מברכת את פרופ' זיוה שמיר, חברה יועצת של האקדמיה ללשון העברית, על זכייתה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 2022 בקטגוריית פרס מפעל חיים.
המשך קריאה >>

עוזי אורנן זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מבכה את לכתו של פרופ' עוזי אורנן בשנת המאה לחייו – מבכירי הבלשנים בארץ וזקן חברי האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לקלס – שבח וגנאי במקום אחד?

השורש קל"ס יוצא לשתי הוראות מנוגדות: בלשון המקרא – לגנאי, בלשון חכמים – לשבח. מה פשר העניין?
המשך קריאה >>

תקנון פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ג

פרס האקדמיה ללשון העברית

קול קורא להגשת מועמדות לפרס אשר יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית או הארמית או בחקר מסורות הלשון.
המשך קריאה >>

חוה פנחס כהן ז"ל

הלכה לעולמה המשוררת חוה פנחס כהן – זכינו שהיא הצטרפה לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ותרמה זווית ראייה קצת אחרת על הדברים שנדונו בה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

גדול העצה ורב העליליה מת, אך שמו חי!

בארכיון האקדמיה שמור מכתב משנת תרפ"ג (1922) ממורה במדרש תלמוד תורה המבכה את מותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתרגל או מתרגלת למערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מקיים הרצאות, ימי עיון והשתלמויות מלאות לקהלים מגוונים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חדש באתר – לוחות נטיית השם (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

אנחנו שמחים להעמיד לרשות הציבור את לוחות נטיית השם הממוחשבים. מערכת חדשה זו משלימה את לוחות נטיית הפועל שפורסמו לפני כמה שנים.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה מקוונת לעריכה ולכתיב של טקסטים, תשפ"ג

הצענו סדנה מקוונת (ב'זום') לעריכה ולכתיב לאוהבי העברית. בסדנה ערכנו טקסט ותרגלנו את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה הוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ' פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד.
המשך קריאה >>

מסלול הנוער בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב

תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
המשך קריאה >>

שפה קמה

אליעזר בן־יהודה

במלאת מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה – אנחנו מציגים דף חדש באתר הסוקר תחנות בחייו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

דרושים

מדריכים ומדריכות למרכז התרבות וההדרכה החדש

בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה – קורות חיים מפורטים יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

חברי כבוד

פריץ ורנר

על אודות לוחות נטיית השם

על אודות לוחות נטיית השם

הודעות לעיתונות

נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית בשלושת העשורים האחרונים, פרש מתפקידו. הנשיא החדש שבחרה מליאת האקדמיה הוא פרופ' אהרן ממן.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

בחור ובחורה

המילים בחור ובחורה רגילות על לשונם של דוברי העברית בימינו. עיון במקורותיהן מלמד ששאלת דקדוקן אינה פשוטה כלל ועיקר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?
המשך קריאה >>

מאמרים

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

מאמרים

"בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו

הודעות לעיתונות

תחרות לעיצוב סמליל למדור לשפת הסימנים הישראלית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

מעצבים ומעצבות בעלי זיקה לשפת הסימנים מוזמנים להשתתף בתחרות לעיצוב הסמליל שילווה את פעילות המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אוֹנָנוּת

המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה חגיגית לקראת ראש השנה, אלול תשפ"ב

לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.
להרחבה

מטבעות לשון

לְמַפְרֵעַ

המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת מלשון חז"ל בהוראה ידועה, ואולם שינוי קל שנתהווה בשימושיה בעברית החדשה הצית ויכוחים אין־ספור ואף תרם להולדתה של מילה מוכרת אחרת – מִקְדָּמָה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

סינר עברי – טעים לבשל בעברית

עכשיו למכירה בחנות שלנו! סינר שעליו שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

"המורה העברי נִצח"

לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר.
המשך קריאה >>

חידון – חזרה ללימודים

מבנה ארגוני

קול קורא – מלגת האקדמיה לשנת תשפ"ג

מלגת האקדמיה ללשון העברית על שם ראובן אוחנא

מה, לדעתכם, הדבר המעניין ביותר במוצג היסטורי?

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ג

שאלות נפוצות

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה
וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מהודו ועד ערב, מגאורגייה לירושלים, אלול תשפ"ב

צפו בהרצאה מקוונת שהוקדשה למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי.
להרחבה

אירועים בעבר

גרסא דינקותא – ילדים יוצרים בעברית, אלול תשפ"ב

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג קיימנו מפגש מקוון על שפתם של ילדים וילדות בהנחיית דקלה אברבנאל.
להרחבה

הסבר על המילון

אסתר גולדנברג זכרה לברכה

האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג – חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 141

מבחר מונחים ממילון למונחי אפידמיולוגיה שאושר באקדמיה בשנת תשפ"א: נִתּוּחַ־עָל, מֶחְקָר קְדִימָנִי, מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי, טִפּוּל דֶּמֶה, נִסּוּי דּוּ־עָלוּם, הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 70

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעולות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי הלשון בספרות העברית

דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

קורס של האקדמיה באוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב

בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש: קורס אקדמי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון בלשון וכמה תלמידי תיכון מתוכנית הנוער בלשון העברית לתלמידי תיכון מצטיינים.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

בריון ובריונוּת

המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

ערב הסעודית

שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה").
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

"אמרו חכמים"

חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של  שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות סו-סז, תשע"ט-תש"ף

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות הדברים של הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

היתושים העבריים

לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ראש מדור מערכות המידע ומחשוב

האקדמיה ללשון העברית מחפשת ראש מדור מערכות המידע ומחשוב. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן

חדש בחנות הספרים! נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן: יצא לאור הכרך השלישי (קדשים–טהרות).
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אבני ח"ן – על ביאליק ועל העברית, תמוז תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון (מקוון) שבו נישאו הרצאות על היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בתחום העברית ולמענה כיוצר בלשון וכחבר ועד הלשון העברית ונשיאו.
להרחבה

מן השטח

איך נאמר windy בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה לסייע בקביעת חלופה עברית למילה windy. הצבעת הציבור וההצעות שלו נדונו בוועדה ויועברו להכרעת מליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

הלך לעולמו א"ב יהושע

אנו נפרדים מאברהם בולי יהושע, מהסופרים הגדולים, המשפיעים והאהובים ביותר של הספרות העברית החדשה.
כולנו חבים לו תודה על מורשתו התרבותית העצומה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מפעלם של שני יוצרים בלשון, סיוון תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מיוחד לזכרם של שני אישים שזכות של ממש להם בתחיית העברית שבפינו: נשיא ועד הלשון העברית אהרן מאיר מזי"א והמילונאי ראובן אלקלעי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >>

מרכז התרבות וההדרכה

מרכז התרבות וההדרכה החדש מציע לבתי ספר ולקבוצות להזמין סיור למידה וחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.
המשך קריאה >>

פנייה לביקור באקדמיה – מערכת החינוך

מרכז התרבות וההדרכה

ביקורי תלמידים – מרכז התרבות וההדרכה

קבוצות תלמידים מוזמנות ללמידה ולחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.
בשלב הראשון הזמנת ביקור במרכז מיועדת לקבוצות של תלמידי כיתות ח'–י"ב.
המשך קריאה >>

עמינדב דיקמן זכרו לברכה

האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר ספרות ומתרגם.
המשך קריאה >>

פניות בעניין השתלמויות

פרופ' אהרן דותן תמ"ך

אהרן דותן זיכרונו לברכה

הלך לעולמו פרופ' אהרן דותן, ותיק חברי האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ביאליק בחוכמת ישראל, חתן פרס ישראל וחתן פרס בן־צבי לחקר יהדות המזרח.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מזוודה

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

המאה ה־15 וה־16 או המאות ה־15 וה־16

לכאורה ברור שיש לומר המאות ה־15 וה־16 – שהרי נמנות כאן שתי מאות. ואולם מן המקורות עולה דווקא שימוש ביחיד במקרים דומים.
המשך קריאה >>

מאמרים

גלגולה של חולצה

רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?
המשך קריאה >>

גיליון חדש של "העברית"

יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נתכרכמו פניו

בעיני רוחם של רבים הביטוי נתכרכמו פניו נקשר במין עווית במראה הפנים, אולי בדומה ל"נפלו פניו" או "חפו פניו" שבמקרא. ברם במקורו הוא מורה על שינוי בצבע הפנים.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מתן תורה: שני סיפורי חתונה, עיון בפיוטים לחג השבועות, סיוון תשפ"ב

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".
להרחבה

ההוצאה לאור

תיק עברי (קולות בעלי חיים)

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי כדי להנעים ולהטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ולהעשיר את שפתכם באוצר מילים עברי.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פד

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' – בכרך כונסו מאמרים המיוסדים על מקצת ההרצאות שניתנו בכינוס המדעי הבין־לאומי "לשון חכמים לעצמן".
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תיק עברי

חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
המשך קריאה >>

סדנאות עריכה מקוונות

נותרו כרטיסים אחרונים לסדנת עריכה מקוונת (ב'זום') במתכונת חדשה בחודש זה. מהרו להירשם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

בית יעקב בבית עם לועז

ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

מבוא לסמנטיקה – השתלמות מקוונת, תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית קיימה השתלמות מבוא בסמנטיקה (14 מפגשים)
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מה החלופה העברית לריקול?

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall)  הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה >>

מאמרים

שימוש הלשון: הצורה הפנימית

במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

לימודי הסמכה בהוראת עברית כשפה שנייה לפי תוכנית הלימודים של המגזר הדרוזי

התוכנית מבוססת על הגישה הפונקציונלית־תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ההתאם במין הדקדוקי לקבוצת שמות עצם בזכר ובנקבה

שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

"זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי" במחברת מטרזיינשטט

באדיבות ארכיון יד ושם אנו מביאים מסמכים אחדים מעיזבונה של ניצולת השואה אווה האן (חווה גולדשטיין).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

סניקה והסנקה

המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

דברים על סבי נעמן אופיר ז"ל

רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר ב' תשפ"ב, מארס 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה >>

בבית ובכיתה

פסח על שום מה?

מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.
המשך קריאה >>

ניסיון

דוגמא

אירועים בעבר

עיונים בלשון ההגדה של פסח, ניסן תשפ"ב

בהרצאה החגיגית דיבר פרופ' שמעון שרביט על התגבשותה של ההגדה של פסח, על לשונה ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית.
להרחבה

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי.
המשך קריאה >>

פורים

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית

ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממלא מקום או ממלאת מקום למרכזת מערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה מציע השתלמויות וימי עיון בנושאים מגוונים למוסדות ויחידים בתחום התקן (הנורמה), ניקוד, פיסוק, כתיב וכן הגה וצורות, תחביר ועוד. המערך מציע גם הרצאות חד־פעמיות וכן השתלמויות למורים בשיתוף מרכזי פסג"ה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם

ספרו של יואל אליצור יוצא כעת במהדורה שלישית מתוקנת, בשיתוף יד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מרַכֵּז הדרכה או מרכזת הדרכה

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז תרבות והדרכה חדש והיא מחפשת עובד או עובדת בעלי ניסיון ויכולת מוכחת בתחום ההדרכה ופיתוח תכנים.
המשך קריאה >>

דור – טיוטה

מילים מילים

כגון וגוון

כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של אתר האקדמיה

תיאור התפקיד: אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

דקדוק המנדאית הקדומה

חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.
המשך קריאה >>

הכינוס המדעי הבין־לאומי – העברית החדשה: תמונת מצב

מילה להכיר

רָגְלָה

המונח 'רוגלה' מציין תוכנת ריגול (באנגלית: spyware). מונח זה מצטרף למונחים אחרים באותו המשקל הקשורים למחשב, ובראשם הצמד 'תוכנה' ו'חומרה'.
המשך קריאה >>

כפתור הרשמה לאיגרת

אירועים בעבר

העברית החדשה: תמונת מצב, אדר א' תשפ"ב

בכינוס נשמעו הרצאות מדעיות שעסקו בהיבטים שונים של העברית החדשה. הכינוס שודר בשידור חי באתר האקדמיה ועתה אפשר לצפות במושבי הכינוס.
להרחבה

הודעות לעיתונות

הושלמה התקנת המקרא באתר מאגרים (אדר א' תשפ"ב, פברואר 2022)

אתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי התעשר לאחרונה בכמה חיבורים חשובים ובהם  המקרא כולו, ספר חובות הלבבות וספר הרקמה ופירוש רמב"ן לספר דברים. 
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

יומנה העברי של רבקה זלוטניק (לוסטיגמן)

רבקה זלוטניק כתבה יומן בעברית בעודה שוהה במחנות המעצר בקפריסין בדרך לארץ הנכספת. מובא כאן קטע מתוך היומן המועתק כלשונו.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

ד"ר דן לינק ז"ל ומונחי התחבורה

הלך לעולמו ד"ר דן לינק, איש הבטיחות בדרכים ואיש המינוח העברי בתחום התחבורה – על שמו רשומים כמה חידושים שהוא הגה, וראש וראשון להם המונח "נסועה" תמורת קילומטרז'.
המשך קריאה >>

מבחר תשובות

עָרוּם, עָרֹם ועֵירֹם

עָרוּם (בתנועת u) הוא 'בעל עורמה', ואילו עָרֹם או עֵירֹם (בתנועת o) הוא 'בלי בגדים'.
בנטייה שלושת שמות התואר נוטים בתנועת u.
המשך קריאה >>

יום העברית בממשלה ובכנסת

מרים נאור ז"ל

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר וקודם לכן המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, פרצה את הדרך להחלטת האקדמיה שלפיה אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על בעיות האיות בשלטי הדרכים, אדר א' תשפ"ב

שלֵו פרפל מן המזכירות המדעית של האקדמיה הציג את כללי התעתיק ודן בהיבטים המעשיים של איות שמות של מקומות ואנשים בשלוש שפות בשלטים ובמודעות.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית על שטיח פרסי, אדר ב' תשפ"ב

לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.
להרחבה

אירועים בעבר

משה שרת וחידושי הלשון בעברית, אדר א' תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של ד"ר יעקב עציון על חידושיו של משה שרת. האירוע התקיים ביוזמת העמותה למורשת משה שרת ואתר מת"ג.
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

זאב מגן ו"מלחמת הלשון השנייה"

פרופ' זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ.
המשך קריאה >>

מאמרים

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

האם המחשב יכול להמציא מילים בעברית? חוקרות באוניברסיטה העברית בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושית של חלופות עבריות תמורת מילים לועזיות.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ב

ההוצאה לאור

גיליון חדש של "העברית"

חוברת כפולה של "העברית" המיוחדת למשוררנו הלאומי ונשיא ועד הלשון חיים נחמן ביאליק. המחַברת פרופ' זיוה שמיר מתחקה בחמישה פרקים על דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.
המשך קריאה >>

הטמעת PDF בדיקה

מאוצרות הארכיון

הבו לנו שמות עבריים

מכתבים רבים השמורים בארכיון ועד הלשון עוסקים בשמות פרטיים ובשמות משפחה. עולים חדשים שנשאו שמות לועזיים ביקשו לא פעם לעברת את שמותיהם, ופנו אל ועד הלשון בבקשת עצה לשם עברי הולם.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל הוקמה בי"ג בסיוון תשפ"א, 24 במאי 2021, במטרה לתת שמות עבריים לפטריות הבר הנפוצות ביותר בישראל.
המשך קריאה >>

מאמרים

קריינא דאיגרתא: האקדמיה ולשון הקריינים

דבריה של רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון ברשות השידור ותאגיד השידור "כאן" במעמד ההוקרה לקרייני ישראל, בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"א בתמוז תשפ"א (21 ביוני 2021).
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כה (תשל"ד)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כד (תשל"ג)

יורם טהרלב הלך לעולמו

יורם טהרלב – משורר, פזמונאי, סופר ומתרגם – היה אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, אומן בכתיבה בשפה העברית, אשר הייתה יקרה לליבו עד מאוד.
המשך קריאה >>

כרזות ליום העברית שיצרו תלמידי בית הספר גן רווה ע"ש יצחק נבון

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כג (תשל"ב)

יוזמות נוספות לציון יום העברית תשפ"ב

פרסומים בתקשורת ופינות לשון ברדיו – יום העברית תשפ"ב

מלגת האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ב.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

תערוכה – "מילון לצורפות עכשווית", טבת תשפ"ב

תערוכתה של האומנית והצורפת ענת גולן הוצגה במהלך טבת תשפ"ב (דצמבר 2021) בביתו המקורי של אליעזר בן־יהודה ברחוב אתיופיה בירושלים ולוּותה בהרצאות ובחבר דיון.
להרחבה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 69

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 140

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: נִצּוּב, מַלְקוֹחַ, מֹחַל, מוּעָדוּת, סִמְלוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 139

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: דִּמּוּתָן רְפוּאִי, תַּחַת סַף הַגִּלּוּי ובקיצור תַּת־סִפִּי, אִילָנַאי, סוֹבְבָן, והצירופים דַּל־סִכּוּי ורַב־סִכּוּי תמורת "אנדרדוג" ו"פייבוריט".
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית בבתי הספר – יום העברית תשפ"ב

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה (ישיבה שע"ג) אושרו כללי נטיית כינויי המושא ואושרה רשימת שמות היתושים בישראל.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ב ברשתות החברתיות

אירועי שבוע העברית תשפ"ב

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כב (תשל"א)

דרושים בעבר

מנהל חשבונות או מנהלת חשבונות

עיקרי התפקיד: טיפול בהנהלת החשבונות עד הגשה למאזן, קליטת חשבוניות, תשלומים לספקים, דיווחים שוטפים לרשויות, הכנת שכר לעובדים ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות ערכנו טקסט והצענו חלופות כנדרש.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה – טרלול (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

עניין של סגנון

מילים נרדפות

המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כא (תש"ל)

מילים מעולם החי

צפרדע וקרפדה

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה >>

בירה עברית

שיר בעברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הפיקה שיר חדש "שיר בעברית" – שיר שכל כולו אהבה לשפה העברית. לביצוע השיר חברו להקת שלוה וג'ימבו ג'יי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ערב הפתיחה של אירועי יום העברית תשפ"ב

ערב הפתיחה החגיגי של אירועי יום העברית תשפ"ב התקיים במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר.
להרחבה

אירועים בעבר

הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית, טבת תשפ"ב

לרגל שבוע העברית תשפ"ב פרופ' משה פלורנטין, חבר האקדמיה ללשון העברית ויו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי, סיפר לירעם נתניהו על לידתן של מילים חדשות.
להרחבה

אירועים בעבר

כוחה של מילה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

זה רק סמנטי? בסדנה מיוחדת בהנחיית יהונתן רוסן ממן בשבוע העברית תשפ"ב נבחנו כותרות מעיתונים ומאתרי חדשות המדווחים על אירועים שנויים במחלוקת.
להרחבה

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כ (תשכ"ט)

אירועים בעבר

על מילים מתבלבלות ומבלבלות, טבת תשפ"ב

במפגש פנים אל פנים בשיתוף עם ארגון wise בירושלים הסבירה תמר קציר למשתתפים כיצד נוצרות "מילים תאומות" ועשתה סדר בזוגות של מילים דומות שכתיבן שונה ושאנחנו נוטים להתבלבל ביניהן.
להרחבה

אירועים בעבר

טעימות בעריכה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

בסדנה הדגימה ד"ר אורלי אלבק בעיות בניסוח במשפטים מתחומים שונים, הציגה כמה ענייני ניסוח שכדאי להתחשב בהם, והציע הצעות לניסוח תקין ובהיר.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אירועי יום העברית (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

יום העברית, המתקיים מדי שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, יצוין השנה ביום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021. האקדמיה ללשון העברית מציינת את יום העברית בסימן "שפה שכותבת אותנו" ומקיימת לאורך שבוע שלם מגוון פעילויות ואירועים, כולם ללא תשלום.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות המקוונות אנו דנים בכללי הכתיב המלא, בייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות.
המשך קריאה >>

שבוע העברית

אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף למגוון המפגשים, ההרצאות והסדנאות שנקיים בשבוע העברית תשפ"ב: ערב פתיחה חגיגי במעמד ראש העיר ירושלים ונשיא האקדמיה ללשון העברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 17:00 | מפגש: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 19:00 |  סדנה ליום העברית: כוחה של מילה – יום שני ט"ז בטבת, 20 בדצמבר, בשעה 19:00 | עברית על הבר: על מילים מתבלבלות ומבלבלות – יום שלישי י"ז בטבת, 21 בדצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: טעימות בעריכה – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 18:00 | פעילות מיוחדת באינסטגרם: "הכו את המומחה" – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 19:00 | רב שיח חגיגי: כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה – יום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר, בשעה 19:00
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"הכו את המומחה" – פעילות מיוחדת באינסטגרם, טבת תשפ"ב

בשיחוח חי (לייב צ'ט) ב"סטורי" בעמוד האינסטגרם שלנו ענתה רונית גדיש בשידור חי על כל השאלות שתמיד רציתם לשאול על העברית ולא העזתם!
להרחבה

אירועים בעבר

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
להרחבה

סיפורה של מילה

אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה'  ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הפעילות לשימור ולפיתוח של שפת הסימנים הישראלית

תפקיד חדש באקדמיה ללשון העברית – האקדמיה מחפשת ממונה על הפעילות לקידום שפת הסימנים הישראלית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת פיסוק מקוונת, תשפ"ב

במסגרת הסדנה התנסינו בפיסוק טקסט קצר על פי כללי הפיסוק.
המשך קריאה >>

מה הביטוי העברי האהוב?

לכבוד יום העברית תשפ"ב – אנחנו פונים אליכם לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המתחדשת וגם בלשון הסלנג…
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית  מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות מקוונת בניקוד, טבת–שבט תשפ"ב

השתלמות בת 12 מפגשים על כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

חידון עברי למשטרת ישראל

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה, גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית המיועדת לכל הגילים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

תהה על קנקנו

בעיני רוחם של רבים הפועל תָּהָה במטבע הלשון תהה על קנקנו משמש בהוראתו כמו בלשון ימינו, במובן 'הרהר', ואולם במקורו מדובר בפועל אחר לחלוטין.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לבני נוער (כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021)

לראשונה נפתח מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לנוער בשנת הלימודים תשפ"ב באוניברסיטת תל אביב. מהרו להירשם למבחן המיון ביום שלישי 9 בנובמבר 2021.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עבודת סטודנטים באקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו – מינוי שנתי לתשפ"ב

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הידיד הרוסי של אליעזר בן־יהודה

מאמרים

שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה

מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.​
המשך קריאה >>

מילה להכיר

בדיקת אנטיגן? בדיקת אֶנְגָּד!

אנגד הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או חיידק (או כל חומר אחר) ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דווקא

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה >>

ד"ר יעקב בעל־שם ז"ל

הלך לעולמו יושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית, אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם. יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל

גם וגם

יחד או ביחד?

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו: שני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שמיטה

כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אלכסיי יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשפ"א

מילים מעולם החי

פלמינגו – שקיטן?

במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)
המשך קריאה >>

מאמרים

הצירופים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת־זמננו

המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פג, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על מנת

רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
המשך קריאה >>

מאמרים

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה >>

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המגזין שלנו החליט לקיים סימפוזיון קטן בנושא שעלה מסיפור עם.
רצינו לברר מדוע לחתול קראו חתול ועל כן הזמנו למשתה (התרגום המדויק של המילה 'סימפוזיון') כמה מומחים החוקרים בדרך זו או אחרת כיצד מילים נעות בחלל ובזמן.
המשך קריאה >>

הנחות מיוחדות לחגים

אתם מוזמנים לרכוש לכם וליקיריכם מתנה לחגים בעברית יפה – הנחות על ספרים ומוצרים נלווים בחנות הספרים שלנו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשונות חגי תשרי, אלול תשפ"א

בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.
להרחבה

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"א

ההוצאה לאור

ביאליק וּועד הלשון

גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ברכות מאליפות לאלופים

בימינו המילה אַלּוּף ​וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, מרחשוון תשפ"ב

בסדנה בת ארבעה מפגשים נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

 
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בתורת ההגה והצורות, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות התחקינו על התהליכים ההיסטוריים שקרו בצורות העבריות – הכרנו את התנועות והעיצורים שהיו בעברית המקרא, את מעתקי ההגיים, שרידי יחסות ושינויים בהטעמה, סקרנו את בנייני הפועל ואת משקלי השם העיקריים – הכול בהשוואה לפרוטושמית ולשפות השמיות האחרות מכאן ולעברית החדשה מכאן.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב בכתב עברי מחובר

העיתונאי לאו (לוי) רדיוגין יליד ליטא הציע לכתוב עברית באותיות מחוברות כמו בשפות הכתובות בכתב לטיני. מובא כאן מכתב בכתב ידו הכתוב לפי הצעתו זו.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות ביסודות התחביר, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות בחנו את הקשרים בין רכיבי הצירופים והמשפטים ובדקנו את השפעתם על דרכי הניסוח.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

בסלון של בן־יהודה (אב תשפ"א, יולי 2021)

בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון מוצגים רהיטים מבית אליעזר בן־יהודה, השוכנים דרך קבע באקדמיה ללשון העברית והושאלו עתה למוזאון.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון זכר ונקבה

האם האח בוער או בוערת? האם הצומת פקוק או פקוקה? האם פנים יפים או יפות?
בדקו עד כמה אתם יודעים את המין הדקדוקי של כמה מילים עבריות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל

בספרות חז"ל 'צאן ברזל' הוא מונח משפטי־הלכתי מתחום דיני הממונות. בלשון ימינו הצירוף 'נכסי צאן ברזל' הושאל לציון נכסים רוחניים או תרבותיים שהפכו ליסוד שאין עליו ערעור.
המשך קריאה >>

צירופים

על שופט הכדורגל

אל הוועדה למונחי משפט של האקדמיה הגיעו כמה פניות לקבוע מונח נפרד לשופטים במגרש הספורט, ואף הוצעו לה כמה הצעות, ובהן פַּסְקָן ושַׁפָּט.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

השתחווה והשתחוויה

הפועל הִשְׁתִּחֲוָה שקול לכאורה בבניין התפעל מן השורש המרובע שחו"י. אולם מן הפעלים המקראיים הקרובים אליו בבניין קל – שָׁחָה או שָׁחַח קשה להבין מה פשר הווי"ו העיצורית בשורש. על הפועל המיוחד הזה ועל שם הפעולה המיוחד שלו הִשְׁתַּחֲוָיָה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הכרזת שם רחוב על שם פרופ' זאב בן־חיים (אב תשפ"א, יולי 2021)

הוסר הלוט מעל השלט "מבוא הפרופסור זאב בן־חיים" בשכונת משכנות האומה בירושלים על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

דבר הנכדים בהכרזת "מבוא פרופ' זאב בן־חיים"

מילה להכיר

סופת באבטיח

המבקשים להתהדר בלשונם בעת חיתוך אבטיח לפרוסות מוזמנים להשתמש בפועל סָפַת.
המשך קריאה >>

דרושים לאקדמיה ללשון העברית

אנחנו מחפשים מועמדים ומועמדות למשרות של שיווק ומכירות, פיתוח תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי וכתיבה ורעיונאות לרשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לכתיבת תוכן ורעיונאות ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת שותפים ושותפות בכתיבה וביצירה של תכנים לדפי האקדמיה ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו פגם או חיסרון. מה היא אַלְיָה ואיך הגיע אליה קוֹץ?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מפתח או מפתחת של תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז הדרכה מוזיאלי חדש ומחפשת מפתח או מפתחת תוכן
והדרכה לשלב ההקמה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, סיוון–אב תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? ערכנו סדנה מקוונת במתכונת חדשה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

בתכתובת שמצאנו בארכיון שלנו משנת תרע"ב (1912) עולה שאלת שפת הדיבור – עברית או לשונות זרות – בין הפקידים ללקוחות בסניף בנק של "חברת אנגליא-פלשתינה" (אפ"ק).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי…" (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

אתם מוזמנים לצפות במעמד ההוקרה שיזמה וארגנה האקדמיה ללשון העברית לכבודם של קריינים וקרייניות, ותיקי רשות השידור.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מה תהיה החלופה לבייגל: כעך או מעוג?

בארכיון שלנו נמצאת גלויה משנת תרע"ב (1912) שנשלחה לדוד ילין. הפונה, פינחס הלוי, מערער בדבריו על החלטת ועד הלשון לקבוע את המילה כַּעַךְ תמורת בייגל (ביידיש).
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

השופט צבי טל ומונחי המשפט העבריים

השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פג, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (סיוון תשפ"א, יוני 2021)

המשורר מירון איזקסון ופרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי.

המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מוּרשי ועד הלשון

"מורשי ועד הלשון" סייעו לוועד הלשון העברית בשנות הארבעים של המאה העשרים להפיץ את דברו ליישובים בכל רחבי הארץ. ומי מקביליהם היום?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

חברי כבוד

שמואל בולוצקי

צורות ותצורות

נוחות ונוחיות

רבים תוהים מה נכון – 'לנוחותכם' או 'לנוחיותכם', 'בנוחות' או 'בנוחיות'. תשובתנו: אף שיש העדפה מסוימת לצורה נוֹחוּת אין לפסול את הצורה נוֹחִיּוּת.​
המשך קריאה >>

צירופים

במו ידיי

כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית המזרחית בישראל, תמוז תשפ"א

מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.
להרחבה

יום המשפחה

איחול ליום המשפחה

נשאלנו: איך יש לומר – 'יום משפחה שמח' או 'יום המשפחה שמח'?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נֹפֶת צוּפִים

הצירוף לקוח מתהלים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". כיום הוא משמש כסמל לדבר מתוק ונעים במיוחד, לעיתים בגוון ביקורתי. מה משמען של המילים 'נופת' ו'צופים'?
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

הנזיפה העברית של דוד בן־גוריון

ילד בן 11 שולח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב. בן־גוריון מגיב באדיבות ובנימוס, אבל לא יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו.
המשך קריאה >>

שבועות

שיבולת בשדה

שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה >>

מסורות ישראל

בחג השבועות קוראים בבתי הכנסת את פרקי מתן תורה ועשרת הדיברות (שמות יט–כ) ואת מגילת רות. באוסף המקוון של מסורות קהילות ישראל תוכלו להאזין להקלטות נדירות של הפסוקים והנעימות החגיגיות שלהם בקריאתם של טובי המסרנים מכל קהילות ישראל.
המשך קריאה >>

מאמרים

שמות עבריים למחלות צמחים של גידולים חקלאיים ועצי יער בישראל

עם תִרבותם של צמחים ניתנו שמות למחלותיהם. במקרא ובמשנה נזכרים שמות מחלות צמחים כגון שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, גָּרָב, עֹבֶשׁ ונֶמֶק. מתחילת העשייה החקלאית המודרנית בארץ בשליש הראשון של המאה העשרים החלו במתן שמות עבריים למחלות צמחים, והשלימה את המלאכה ועדה מיוחדת בשיתוף האקדמיה. רשימת שמות מחלות הצמחים אושרה ופורסמה בשנת תשע"ד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית

לרגל פרסומו של גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית בהוצאת האקדמיה לשון העברית מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.
המשך קריאה >>

מאמרים

שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה

במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.
המשך קריאה >>

מאמרים

להרקיע לשחקים – ממתיחה להגבהה

צירוף הלשון 'הרקיע שחקים' רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.
המשך קריאה >>

מאמרים

זכרייה, זכריני או אוזן העכבר

בשנת תרס"ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר "קומי צאי אחותי כלה", המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.
המשך קריאה >>

מאמרים

דרשות סמויות בהגדה של פסח

ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה >>

מאמרים

מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"

המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.
המשך קריאה >>

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה

מטבעות לשון

טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֵר או חוֹזֶרֶת

"טעות לעולם חוזרת" או "טעות – לעולם חוזר"? המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 68

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון ומנהיגות, סיוון תשפ"א

אתם מוזמנים לצפות בשידור הכינוס המדעי על העברית ומעמדה בדור הנהגת היישוב ועל המנהיגים עצמם. האירוע התקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

איך נשמור על המבטא המזרחי הצח?

מכתב שהתקבל במשרדי ועד הלשון פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ ישראל: כיצד יצליחו לשמר את מורשתם ואת הגייתם העברית הצחה בקרב ילדיהם.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נתי ביאליסטוק כהן – עמית כבוד של האקדמיה (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

תואר עמית כבוד הוענק למנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, מר נתי ביאליסטוק כהן בזכות מסירותו ופעולותיו למען האקדמיה בהתנדבות כחבר המועצה הציבורית של המוסד.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים עבריות בלשונות אירופה

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ישראל מייצאת מילים

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספרון מיוחד של המיזם 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' ומדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

פסח

מדברים ביציאת מצרים

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >>

צירופים

באר שבע

שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אחים, אחאים ותאומים

מה בין אחים לאחאים? האם אחד משלישייה הוא תאום?
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

"אימא תסגרי את השואג אבק"

אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"הודיע גבול נסיעתך ותמנע תשלום מיותר"

מכתב מחֶברת התחבורה "דן" אל ועד הלשון בשנת 1952 הוא דוגמה יפה לחשיבות שראו גופים ציבוריים ומסחריים באותו הזמן בהקפדה על ניסוח תקני ובהיר בעברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"והגדת לבנך" – הרצאה מקוונת של נשיא האקדמיה ללשון העברית (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

לכבוד חג פסח, מזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור משה בר־אשר.
המשך קריאה >>

מאמרים

אירנה גרבל – החברה הראשונה באקדמיה

בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֶבֶר מְרֵעִים או חֶבֶר מֵרֵעִים

הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו. אך האם משמעותו חיובית או שלילית?

נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית,
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא חוֹצֵץ

בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"והגדת לבנך" – עיון בלשונות ליל הסדר, ניסן תשפ"א

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.
להרחבה

אירועים בעבר

ביטויים ופתגמים מלשונות תבל, אדר תשפ"א

מניין הביטוי 'אין נביא בעירו'? איך התגלגל הצירוף 'קור כלבים' אל העברית? ומהיכן יובָּא הביטוי 'שפך את התינוק עם המים'? על ביטויים ופתגמים ממקור לועזי הנראים כאילו נולדו בלשון העברית הרצה ד"ר אורי מלמד.
להרחבה

השתלמויות בעבר

הבלשנות לענפיה, שבט–ניסן תשפ"א

בסדרת ההרצאות סקרנו את תחומי המחקר העיקריים של הבלשנות, כל אחד בפני עצמו, ואת נקודות ההשקה שלהם זה עם זה.
המשך קריאה >>

חידון לחג פורים – הפתרונות המלאים

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"א

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, סיוון תשפ"א

בסדנה המקוונת בת ארבעת המפגשים למדו המשתתפים דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי ועסקו בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

הירשמו לפעילויות המקוונות

ההרשמה להשתלמויות בעיצומה: סדנה לשיפור הטקסט המשפטי; השתלמות בתורת ההגה והצורות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, ניסן–אייר תשפ"א

בסדנה התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד.
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אימא או אמא? חמותי או חמתי? מה מקור המילה משפחה? מהם אחאים? איך נקרא נכד האח? כל מה שרציתם לדעת על המשפחה שלכם במדור חגיגי באתר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים בתחום בריאות הציבור (שבט תשפ"א, ינואר 2021)

אושרה רשימת מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה (אפידמיולוגיה) וכמה מונחים יחידים ובהם דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) לפי בקשה שהגיעה ממשרד הבריאות.

המשך קריאה >>

אירועים בעבר

שוב חוזר הניגון, אדר תשפ"א

בהרצאה דן ד"ר יעקב עציון על קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש. ההרצאה לוותה באתנחתות מוזיקליות שבהן נוגנו השירים.
להרחבה

חידון ט"ו בשבט – הפתרונות המלאים

בדיקת טופס

חוגגים את יום העברית עם משטרת ישראל

שפה שאנשים אוהבים

יום השפה העברית – רואן סאיג פרח

רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"א נחגג במרשתת וברשתות החברתיות

ההוצאה לאור

לשוננו פג, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אילו הייתי מילה עברית

חידונים ליום העברית

אליפות העברית תשפ"ד

לכבוד יום העברית תשפ"ד ערכנו גם השנה את אליפות העברית – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון.
המשך קריאה >>

שיתוף פעולה מיוחד למען ילדים מאושפזים

פרסומים בתקשורת ופינות לשון בגלי צה"ל – יום העברית תשפ"א

הודעות לעיתונות

תוצאות הצבעת הציבור במיזם בחירת המילה האהובה ומילת השנה (טבת תשפ"א, ינואר 2021)

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מפרסמת את תוצאות הצבעת על מילת השנה ועל המילים האהובות: מילת השנה "מטוש", המילה האהובה "אימא", המילה המצחיקה "פופיק", ומילת העגה שאי אפשר בלעדיה "סבבה".
המשך קריאה >>

ברכת נשיא המדינה ליום העברית

"בישראל של היום אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא לחשוב בעברית, לחלום בעברית, לאהוב בעברית, לבנות את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו בעברית".
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

מאמרים

העלאת תרומה: בין פיתוח לשוני לחידוש הלכתי

אחד מן החידושים בלקסיקון הפועל של לשון חכמים הוא השינוי במשמע השורש על"י. במקרא הוא משמש בעיקר במשמע של תנועה פיזית לגובה, ובלשון חכמים נוסף לו גם משמע של ביטול.
המשך קריאה >>

משה ברוֶר הלך לעולמו

פרופ' משה בְּרָוֶר, יליד 1919, הלך לעולמו שבע ימים ומעשים – בין שאר פעליו, פרופ' ברוֶר שימש יושב ראש ועדת השמות הממשלתית. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מזמינה בזאת קבלת הצעות למתן שירותים כלליים לניהול מיזם הבינוי של מנווה האקדמיה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

זיכרונות סב-סה, התשע”ה-התשע”ח

כל זיכרונות האקדמיה זמינים לצפייה ולהורדה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשוננו פב, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית (תשפ”א)

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

אוצר קונטרסי המסורה: מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית סז, א–ד: שיחות עם עגנון על חברה ולשון, מאת אהרן בר־אדון

בחוברת זו מאמר רחב היקף מאת פרופ’ אהרן בר־אדון, ובו תכתוב של שיחה ארוכה עם ש”י עגנון שהוקלטה כשנה לפני פטירתו.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

האקדמיה ללשון העברית תציין את יום העברית תשפ"א במגוון פעילויות מקוונות (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

י"ט–כ"ד בטבת, 3–8 בינואר, ברשתות החברתיות ובאתר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

שיחוח חי ביום העברית

ביום העברית שידרנו ברשתות החברתיות של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

באירועי יום העברית – מיזם בחירת המילה העברית האהובה (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

מהי המילה העברית האהובה?אהבה, הביתה, משפחה ואולי גלידה?
ומהי מילת השנה? מטוש, מסכה, סגר ואולי חיסון?
המשך קריאה >>

מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

ספרו של אהרן דותן דן בקונטרסי המסורה. כל אחד מן הקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. עכשיו למכירה בחנות הספרים.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומות הרבים ־יִם ו־וֹת

אנחנו נשאלים שוב ושוב: איך יכול להיות שצורת הרבים של מילים ממין זכר, כמו חלון, קיר, כיסא ושולחן, היא בסיומת ־וֹת, וצורת הרבים של מילים ממין נקבה, כמו מילה, שנה, ביצה ונמלה, היא בסיומת ־ִים.
המשך קריאה >>

תכנים לצפייה

אתם נמצאים בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להמשיך ליהנות ממגוון התכנים, הפעילויות והאירועים המקוונים שהפקנו לכבוד יום העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

בין גבולות העריכה, טבת תשפ"א

מאות השתתפו בסדנה מיוחדת לכבוד יום העברית בהנחיית ד"ר אורלי אלבק על גבולות העריכה משני צידי המתרס – מזווית הראייה של העורכים ומנקודת המבט של הכותבים.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

בוטאן ולא "בהוטן"

הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.
המשך קריאה >>

פעילויות לרגל יום העברית בשנים קודמות

הודעות לעיתונות

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל מוענקת בפעם הראשונה בשנת תשפ"א בתרומת בני משפחתו. שישה עשר סטודנטים וסטודנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ הגישו השנה מועמדות למלגה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב, תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות כתיב מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סדנת לשון ובישול לחנוכה לילדים ולהורים, טבת תשפ"א

הורים וילדים השתתפו בפעילות מיוחדת לחנוכה – סופגנייה: דונאט שהתחפש ללביבה – סדנת לשון ובישול לחנוכה שיועדה להורים ולילדים (מגיל 5).
להרחבה

אתם בוחרים: מה המילה העברית האהובה?

נשמח לקבל מכם הצעות: איזו מילה מרגשת אתכם? מה המילה שמצחיקה אתכם?
איזו מילה מתקשרת אצלכם עם מישהו אהוב? מהי מילת העגה (סלנג) שאתם לא יכולים בלעדיה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סדנה מלבבת לחנוכה (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

האקדמיה ללשון העברית תקיים בחנוכה סדנה ללא תשלום להיכרות עם מונחי החג בשילוב הכנת סופגניות ולביבות.
המשך קריאה >>

טופס הרשמה לסדנת לשון ובישול

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 67

פורסם גיליון חדש של "אקדם" – ידיעון האקדמיה ללשון העברית, ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית

חדש בחנות הספרים! גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק, כרזה חגיגית גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה'  ודף חידון עברי.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי רחצה לנוער העברי בחופי ניו יורק

בקיץ 1936 נשלח מכתב מ"הסתדרות הנוער העברי" בניו יורק לוועד הלשון ובו רשימה של מונחים עבריים חדשים הקשורים לרחצה בים, ובקשה לחוות הדעת של הוועד בעניינם.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 136

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מועמד או מועמדת לפיתוח מערך שיווק ומכירות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לעזים ביד עבריים, כסלו תשפ"א

ההרצאה של יהונתן רוסן ממן עסקה במלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות.
להרחבה

המשורר נתן זך הלך לעולמו

נתן זך היה אחד מן היוצרים החשובים של דור המדינה ואחד ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.
המשך קריאה >>

מאמרים

לא לגאונים בלבד – הצצה היסטורית לשונית לתקופת הגאונים

העבודה במפעל המילון ההיסטורי מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון מנווה האקדמיה (מרחשוון תשפ"א, נובמבר 2020)

משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן הוא המשרד הזוכה בתחרות לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

מאמרים

לאטימולוגיה של כמה מלות סלנג בעברית הישראלית של ימינו

המחבר מתחקה על היוולדותם של ביטויי העגה חֶרְבּוֹן, מחורבן, חִרְבֵּן, הִתְחַרְבֵּן ואָכַל חֶרְבּוֹן.
המשך קריאה >>

בדיקה 2

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה, תש"ף–תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות עריכה מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

התנ"ך, העברית ואנחנו – בעיות בהבנת המקרא, כסלו תשפ"א

בהרצאה דנה תמר קציר בשאלה עד כמה העברית שלנו היום קרובה ללשון המקראית.
להרחבה

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, טבת תשפ"א

בסדנה נלמדו ותורגלו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

בדיקה

הודעות לעיתונות

יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה ללשון העברית, הלך לעולמו (מרחשוון תשפ"א, אוקטובר 2020)

פרופ' יהושע בלאו, נשיאה השלישי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשמ"א–תשנ"ג, הלך לעולמו והוא בן 101 שנים.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

הבדלה

המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

שומה ושומה

שׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מַשָּׂא וּמַתָּן

הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
המשך קריאה >>

ד"ר אמנון פרידברג זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מביעה צער עמוק על מותו ד"ר אמנון פרידברג, מגדולי חוקרי החרקים בישראל וחבר הוועדה לזואולוגיה מטעם האקדמיה ללשון העברית העוסקת בקביעת שמות לבעלי חיים.
המשך קריאה >>

יהושע קנז הלך לעולמו

הסופר והמתרגם יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית החדשה, הלך לעולמו. קנז פרסם במשך עשרות שנים רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הוא היטיב לתאר את גיבוריו במלאכת מחשבת של מילים, פרטים קטנים ואנושיות פשוטה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"א

בהשתלמות התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד והתנסו בניקוד פעיל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, מרחשוון–כסלו תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? האקדמיה ללשון העברית קיימה סדנה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

נשיאי האקדמיה

עניין של סגנון

כמות אנשים או מספר אנשים

הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' היא בחירה סגנונית. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם הצירוף 'כמות האנשים' נוכל להמליץ על הצירוף 'מספר האנשים'.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אפיקומן הוא! כי לא ידעו מה הוא" – על דרכיה של מילה אחת בתולדות המילונאות העברית

על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

חייו ופועלו

על פניות הציבור

ההחלטות

עדכונים אחרונים

מילונים מאוירים

עברית שפה קלה – יום העברית תש"ף

שפה שאנשים אוהבים

סיפור האהבה של מיכאלינה ודמיאן לשפה העברית

הסיפור של מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ – שני צעירים פולנים הלומדים עברית באוניברסיטת ורשה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הָיָה בְּעוֹכְרָיו

מקור הביטוי בדברי יפתח לבִתו כשיצאה לקבל את פניו בלי שידעה את נדרו להקריב לה' את מי שיֵצא לקראתו בשובו מן הקרב: "אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי".
המשך קריאה >>

חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים

מסע בזמן

גלגוליו של השקל העברי

בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את  גלגוליו של השקל העברי.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך סב–סה, תשע"ה–תשע"ח

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ה–תשע"ח (2014–2018) ובו זיכרונות הדברים מן הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ ישראל סערו. בקרב אלה שדרשו למחות על מסקנות הוועדה המלכותית היו גם חברי ועד הלשון העברית.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

נתי ביאליסטוק – שפה משנה מציאות

נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות.
המשך קריאה >>

ועד הלשון

לקט תעודות

העלינו לעיון הציבור את החוברת "לקט תעודות" שיצאה בשנת תש"ל (1970), ובה מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי בארץ ולתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ראשית קריאה וכתיבה, אלול תש"ף

לכבוד פתיחת שנת הלימודים – הורים מוזמנים לצפות בשיחה שערכנו עם פרופ' דורית רביד, מומחית לבלשנות ולפסיכולינגוויסטיקה התפתחותית.
להרחבה

מאמרים

תחיית הלשון – האומנם נס?

תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

איחוד האמירויות ובחרין

לרגל ההסכמים עם מדינת איחוד האמירויות ועם בחרין עלו בציבור כמה שאלות הנוגעות לשמות המדינות ולשמות הייחוס.
המשך קריאה >>

ישלי שאלה-בדיקה

דרושים בעבר

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

קורות חיים מפורטים יש לשלוח עד יום חמישי י"ג בתשרי תשפ"א, 1 באוקטובר 2020.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הבא או הקרוב

"קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תלמוד ירושלמי: קונטרס תיקונים מורחב

קונטרס התיקונים המורחב המצורף להדפסה השלישית של מהדורת התלמוד הירושלמי (תשע”ו) מוצע כאן למכירה בנפרד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית

החיבור הזה דן בתחיית העברית מנקודת ראות חדשה: מתוך השוואה לתחיית הערבית הספרותית. מחברו מקווה כי השוואה מעין זו עשויה לספק “נקודת תצפית” שתאפשר להבחין בין תופעות כלליות, המשותפות לעברית ולערבית, ובין אלו המיוחדות לעברית. המטרה היא לנסות להבחין בין המיוחד לכל אחת משתי השפות ובין המשותף להן, ויש בה כדי לסייע בטיפולוגיה של תחיית הלשון בכלל ולהקל עלינו לגלות את הכוחות שפעלו בכל אחת משתי הלשונות וכיוונו את התפתחותן.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תחביר לשון המשנה

בספר, שנדפס לראשונה בשנת תשנ”ה (1995), עולות לדיון הסוגיות העיקריות בתחביר לשון המשנה. הדיון המקיף והמפורט מבוסס על כתב יד קאופמן, המעולה שבמסירות המשנה. מחקרו של פרופ’ אזר הוא הישג מרשים ורב-ערך בתחום דקדוק לשון חכמים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת הקריאה במקרא

הורע מזלו של “הוריית הקורא” (במקור “הדאיה אלקאר”) בתולדות ספרותנו הדקדוקית, שטיבו ומשנתו הדקדוקית – הנבדלת בייחודהּ מתורותיהם של מדקדקי האסכולה הספרדית המוכרים – לא זכו לתשומת הלב הראויה וכמעט שלא נחקרו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם

ספר זה מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת ההגה של לשון חכמים

חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תורת ההגה והצורות של לשון המקרא

ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפיסה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים. תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועַל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם (מהדורה שנייה, מורחבת ומשופרת)

השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

פרקים בעברית לתקופותיה

בכרך זה מאמרים בעלי אופי כללי יותר ומאמרים שעניינם דיון בסוגיה לשונית אחת בלבד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה

בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עֵת הֵאָסֵף, א: מילים ומילונאות

כרך זה, “מילים ומילונאות”, פותח את “עֵת הֵאָסֵף”, אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ערכת כרזות חגיגית (תש”ף)

אנחנו מציעים ערכה ובה שמונה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה בסימן עברית – שפה שאוהבים (גודל 70*100)
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ענייני התחביר שבכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לר’ יונה אבן ג’נאח

במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יונה אבן ג’נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בספרות השומרונית ובספרות הקראית

בספר זה מקובצים מאמריה של איַלה ליונשטם ז”ל על התרבות הקראית והשומרונית של ימי הביניים, ובהם שני מאמרים אנציקלופדיים וכן טיוטה של חלק מעבודת הדוקטור שלה, שבה היא ההדירה פירוש לתורה של חכם שומרוני מימי הביניים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בלשניים ופילולוגיים בחקר העברית והארמית

הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז”ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בלשון ימינו

בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ’ קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עיונים בלשון העברית

בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

עברית יהודאית: לשון התעודות העבריות ממדבר יהודה בין המרד הגדול למרד בר כוכבא

מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז”ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר הרקמה לר’ יונה אבן ג’נאח, כרכים א–ב

הודעות לעיתונות

מינוח עברי בימי הקורונה (אב תש"ף, אוגוסט 2020)

במכתב למשרדי הממשלה ולמקבלי ההחלטות האמונים על הטיפול במשבר הקורונה אנחנו פונים בקריאה לחשוב עברית – גם כשמגפת הקורונה דורשת המצאות חדשות.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר המקורות לספרות העברית בצפון אפריקה

“ספר המקורות” לספרות העברית שנתחברה בצפון-אפריקה כולל רשימת כל החיבורים שנתחברו במדינות מרוקו, אלג’יריה, תוניסיה ולוב החל בשנת 1391 ועד ימינו. אין הוא כולל חיבורים שלא נכתבו בעברית. על כל חיבור וחיבור נרשמיםהפרטים האלה: שם המחבר, זמנו ומקומו; שם החיבור וזמנו; תוכן החיבור (בקצרה, בשורה אחת); כתבי היד שהוא מצוי בהם; הדפוסים שנדפס. אם יש הרבה כתבי יד או דפוסים, נרשמו העתיקים והחשובים שבהם בלבד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר ההשגה

ספר ההשגה: הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן ג’נאח בתרגומו העברי של עובדיה הספרדי – מהדורה ביקורתית על יסוד שני כתבי יד ובהשוואה למקור הערבי בתוספת מבוא, הערות ומפתח הפסוקים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ספר האגרון לרב סעדיה גאון

ההוצאה לאור

ספר בן־סירא

תשל”ג (1973): יוצא לאור ספר בן-סירא – המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים. בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות: מפתח התיבות וערכיהן המילוניים, רשימת הערכים בסדר שכיחוּת יורד ועוד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

ניצנים ראשונים בחכמת המילים

חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי, כרכים א–ב

ההוצאה לאור

מן היישוב ומן היער: עיונים בלשון הרומן "בישוב של יער" מאת חיים הזז

החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז “בישוב של יער” שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר”ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש”ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי צבעות

עוד בשנת תרצ”ד (1934) פרסם ועד הלשון העברית ב”לשוננו” ו’ (א, עמ’ 87-83) רשימה של 270 מונחי צבעים עם שקילים בגרמנית. מונחי צבעים מעטים הובאו במילון למונחי הבולאות של האקדמיה, תשנ”א 1991.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי התחבורה היבשתית

בשנת תשנ”ה (1995) כוננה האקדמיה ללשון העברית ועדה למונחי תחבורה, בעקבות פנייתו של שר התחבורה דאז, ישראל קיסר. הוועדה החלה את עבודתה בישיבה חגיגית במשכן הכנסת בהשתתפות שר התחבורה ובכירי משרדו, נשיא האקדמיה משה בר־אשר, נציגי ענפי התחבורה וחברים מן האקדמיה. בישיבות עבודה שהתקיימו לאחר מכן הוסכם לפעול באמצעות תת-ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי הפסיכולוגיה

מונחי הפסיכולוגיה נדונו בפרקי זמן שונים, ובמהדורתם הראשונה ראו אור בשנים התשי”ב-התשי”ג בלשוננו יא-יח ובזיכרונות האקדמיה בשנת התשי”ט. מאז נתעשר מקצוע הפסיכולוגיה ונעשה מדע מן החשובים במדעי החברה וצבר מאות מונחים שלא נודעו בימי הדפסתו של המילון הראשון.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי הבנקאות ושוק ההון

בדור האחרון התרחב מאוד תחום הבנקאות ושוק ההון והפך לנחלת הכלל. מונחים חדשים רבים לצד המונחים הוותיקים נעשו מטבע עובר לסוחר ומשמשים אנשי מקצוע והדיוטות בשימוש יום-יומי. הורגש אפוא צורך בקביעת מינוח תקני ובהסדרה והאחדה של המונחים בתחום הזה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון למונחי גאודזיה

תחילתו של מילון זה במצע למילון למונחי גאודזיה משנת 1950 שנדון לפי שלוש רשימות: רשימת יסוד, רשימת מונחי הפוטוגרמטרייה והשלמות לרשימת היסוד. הודעת סיכום מלאה שנערכה בעזרתו ובעצתו של פרופ’ ב’ שמוטר מהטכניון, נשלחה בספטמבר 1967, אך לא הוגשה לאישור האקדמיה. ההערות להודעת הסיכום נדונו עד ינואר 1971.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מילון כיס 100 מילים

מילון הכיס “100 מילים” מביא מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, ומזמין את המעיינים בו להשקיף ממרחק השנים על מילים שהיו חדשות בזמנן ונעשו לחלק בלתי נפרד מלשוננו, ולהכיר מילים חדשות מוכרות פחות, כגון משחיתנות (ונדליזם), דשונת (קומפוסט), מיתד (דיבל), סחריר (ספין).
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה

בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מחקרים בלשון ובספרות

ההוצאה לאור

מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית

החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, “תעלומות עולם”, מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה-עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה-עשר בירורים בחקירת המונח “בריבי” ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח “סתימתאה” בשבעה-עשר עיונים וחותם אותם נספח אחד.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה

שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ”תקופת ההשכלה”.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו

בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט-אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לתולדות תורת הלשון העברית בימי הביניים: האסכולה האנדלוסית

הספר שלפנינו מציע עיון ממצה ומקיף בתורת הלשון העברית שנתגבשה ונתעצבה בספרד המוסלמית למן אמצע המאה העשירית ועד תחילת המאה השלוש-עשרה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לשון המשנה בגניזת קהיר

זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

לקט תעודות

בחוברת הזו מוצע אך לקט מן התעודות החשובות לתולדותיו של המוסד העליון ללשון ולתולדות חידושה של העברית – במלאות שמונים שנה לייסודו של המוסד. מנהלת האקדמיה ראתה ליתן ציון לתאריך זה, שיותר משהוא ציון גבורותיו של המוסד הוא סימן לגבורותיה של הלשון העברית ולחיל הרב שעשתה בפרק הזה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן

כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

כלשון עמי

בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב”לשוננו לעם”, ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה

ההוצאה לאור

התפתחויות בלשון ימינו

עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

התגבשות אוצר המילים המוקדם: עבודת שדה

בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות “תחנות” מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית והארמית בימי הביניים: עיונים בלשון ובחוכמת הלשון

לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה “שיא ימי הביניים” החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

העברית האשכנזית והעברית שביידיש

ההוצאה לאור

העברית בראי הסמנטיקה

“העברית בראי הסמנטיקה” הוא ספר יסוד בתורת המשמעים הקלאסית המותאם לקורא העברי ולתרבות העברית לרבדיה. משלושת הפרקים הראשונים של הספר ילמד הקורא את השקפת הבלשנות על הזיקה בין מילים למה שהן מסמנות.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המשנה לפי כתב יד קאופמן, נשים—נזיקין

זהו כרך ב במהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. המהדורה מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—נזיקין (שני כרכים)

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים—מועד

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המסורה למקרא

עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה”נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

המסורה הבבלית לתורה – עקרונותיה ודרכיה

מסורה הבבלית נכתבה בחיבור בעל נוסח קבוע, שהיה ערוך על פי סדר המקרא, ונהגו לכתבו בפני עצמו ולא בשולי כתב היד של המקרא (כמנהג המסורה הטברנית). בספר באה מהדורה של שרידי חיבור המסורה הבבלית לתורה על פי כתבי היד וקטעי הגניזה, בתוספת הערות וביאור.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

הלשון העברית – לשון חיה

“בשנת תרנ”א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את “האור” של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים “הצבי” ו”האור” וברבצים “הארץ”). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד

הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב  לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

האקדמיה ללשון העברית בת 50

במלאות חמישים שנה לאקדמיה ללשון העברית בא הכרך הזה לספר בקצרה על מפעלותיה ולהציג את חבריה ואת עובדיה ואת פועלם מאז כינון האקדמיה ועד עתה.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס

במאה השלישית לסה”נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג’ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה

מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלה הועתק ספר השירים — הדיוואן — של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

במלחמתה של לשון

בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

על ספרות לילדים ועל תרגומיה עם הסופרת גיל הראבן, אלול תש"ף

חברת האקדמיה ללשון העברית, הסופרת גיל הראבן, הרצתה על ספרות לילדים ועל תרגומיה.​
להרחבה

אירועים בעבר

מגפות, חיסונים וקפסולות – על המינוח העברי, אלול תש"ף

הרצאתה של רונית גדיש עסקה בשאלה איך העברית מתאימה את עצמה למציאות משתנה? האם יש מקום בימינו למפעל המינוח העברי?
להרחבה

חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים

מסע בזמן

מנגינה

אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

היענות מרשימה לתחרות תכנון המנווה (אב תש"ף, יולי 2020)

הסתיים שלב ההגשה של ההצעות לתכנון "המנווה": בית חדש לאקדמיה ללשון העברית ובו בין השאר מוזאון ראשון מסוגו לעברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית

היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.​
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ב או ל

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"רוצות אנו להתנהג כפי חוקי הכתיב העברי"

ויכוח בין מורה לתלמידותיה בבית ספר עברי בלודז' הולידה פנייה אל ועד הלשון בסוגיית הכתיב העברי – חליפת מכתבים מרתקת משנת תרצ"ו (1936).
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב מקיבוץ בגרמניה

בחודש פברואר 1937 התקבל במשרדי ועד הלשון מכתבו של מיכאל ויצמן מאורפלד, קיבוץ "במעלה" (קיבוץ הכשרה לנוער ציוני בגרמניה).
המשך קריאה >>

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – פתרונות מלאים והרחבות

מאוצרות הארכיון

בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס

בחוברת השישית של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרפ"ח (1928) התפרסמה רשימת ברכות וביטויי נימוס.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 134

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 133

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ח–תשע"ט: עַשְׂיָן, עַשְׂיָנוּת, מִשְׂחֲקָן, מִשְׂחֲקָנוּת, מִשְׂחוּק, מַעֲרֶכֶת גּוֹמְלִין, מְכוֹנַת מִמְכָּר, חַדְשׁוֹת כָּזָב.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תש"ף

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (סיוון תש"ף, יוני 2020)

בישיבתה האחרונה של  האקדמיה ללשון העברית נקבעה החלופה 'סמלון' תמורת 'אימוג'י', אושרה רשימה של שמות מדוזות והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מאמרים

ביאליק ובן־יהודה — מחלוקת בין מחדשים

לקראת יום השנה לפטירתו של המשורר הלאומי​ ח"נ ביאליק – מאמרו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק.
המשך קריאה >>

מאמרים

"לשון עבר היא לשוני"

סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 66

פורסם גיליון "אקדם" החדש, ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה >>

גם וגם

שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר

שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.
המשך קריאה >>

מאמרים

על שמות מקומות ערביים מדומים; איך אומרים 'הורסט' בעברית

הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים. יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים כאן שניים.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת בזאת מכרז להגשת הצעות לשירותי גיוס משאבים ויחסי ציבור בצפון אמריקה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, תמוז–אב תש"ף

בסדנה נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

עברית נכונה – האם היא קיימת? תמוז תש"ף

הרצאתו של ד"ר גבריאל בירנבאום דנה בשאלה אם יש להתערב בתהליכים המתרחשים בלשון טבעית, או שמא יש להניח לה לנפשה.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

מכתב עברי למוסד עברי

בארכיון שלנו מצאנו חליפת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות בכל מה שקשור לעברית, ולא רק בקרב אנשי הלשון.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

פרופסור יעקב שויקה זיכרונו לברכה

פרופ' יעקב שויקה, חוקר הבלשנות החישובית ומאגרי הטקסטים והמילונאי, הלך לעולמו –  האקדמיה ללשון העברית משתתפת בצער משפחתו הענפה.
המשך קריאה >>

מילון עברי–עברי ודף המילה

חפשו באמצעות חלונית החיפוש מילה שמעניינת אתכם, ואנחנו נעמיד לרשותכם הגדרה מילונית ומידע מכל מאגרי האקדמיה ללשון העברית על המילה (או על הצירוף) שבחרתם.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

טופס דיווח על מפגע לשוני

בארכיון מצאנו פרסום מעניין של ארגון קל"ע – הקרן ללשון העברית: "טופס דווח על מפגע לשוני" שהתפרסם ככל הנראה באחד העיתונים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

למד עברית למבוגר על פי דרכו

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב משנת 1940 אל ועד הלשון המעיד על התשוקה שבערה ביישוב העברי בארץ ישראל המנדטורית לשפה העברית.
המשך קריאה >>

פרטיות

מאוצרות הארכיון

מילון ספרדי-עברי מאת יצחק ספיבקוב

המכנה המשותף

להוציא את המיץ

לקראת חג השבועות – על הפעולות סחיטה, מיצוי, עצירה ודריכה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

קול קורא מירושלים עיר השלום

מסמך יפה ומרגש שפורסם בט"ו בשבט תרצ"ה (1935) ומבקש "לשוב ולהזכיר בכל ברכותינו את המושג אשר היה יקר מכל יקר בעמנו בכל הדורות – הוא מושג השלום".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ספרי המקרא באתר "מאגרים" (אייר תש"ף, מאי 2020)

חוקרי האקדמיה ללשון העברית שניתחו את כתב יד לנינגרד גילו בבדיקה של תצלומי כתב היד מאות תיקונים שהוכנסו בו כדי להתאים אותו לנוסח המסורה המוכר לנו כיום.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת פיסוק מקוונת, תש"ף–תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות פיסוק מקוונות. 
המשך קריאה >>

אוצר מילים

מילון עברי לימי קורונה

מה ההבדל בין סגר להסגר? מה זה "אקספוננציאלי" ואיך אומרים את זה בעברית? אספנו מבחר מילים ומונחים המלווים את חיינו בתקופת המגפה והוספנו להם הגדרות קצרות.
המשך קריאה >>

מאמרים

בגלל שהיא ברת תוקף

יש שצורות המופיעות בתעודות העבריות הקדומות – ובעיקר בטקסטים שאינם נחשבים מופתיים – אינן מתיישבות עם מה שקבעו אנשי התקן או עם מה שמקובל לראות בו כלל של העברית התקנית, ואז נוצר פער מעניין בין נתוני העברית הקדומה למערך הידע של משתמשי העברית בימינו.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מסכה – עוטים, חובשים או שמים?

האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
המשך קריאה >>

אתגר לכל המשפחה בימי קורונה

המכנה המשותף

בידוד, הֶסְגֵּר, סֶגֶר, עוצר

סגר או הסגר? באמצעי התקשורת מתלבטים באיזה מונח יש להשתמש ואנחנו כאן כדי לעשות סדר – בשימוש הרווח בימים אלו המונח המתאים הוא סֶגֶר.
המשך קריאה >>

לשחק בעברית

דפי צביעה לילדים

לטובת הילדים והילדות בבית מצורפים חמישה דפי צביעה להנאה וללימוד עברית.
המשך קריאה >>

עדכון על התחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה ללשון העברית (טבת תש"ף, מרץ 2020)

שפע של פעילויות מהבית

מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה >>

חידון לימי קורונה

האם יש שם עברי לקורונה? איך קוראים ל"בית השחי של המרפק" שאליו משתעלים? איך אומרים "גידול אקספוננציאלי" בעברית? מה זה אִפְחוּת?
מיוחד לימי הבידוד: חידון הקורונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

עדכון מהאקדמיה ללשון העברית

לפי הנחיות הממשלה, העבודה באקדמיה ללשון העברית מתנהלת במתכונת מצומצמת.

בריאות לכולנו!
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מנווה האקדמיה ללשון העברית (אדר תש"ף, מרץ 2020)

האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל האקדמיה ללשון העברית מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

מאמרים

"לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון"

במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מהרי הקרפטים לוועד הלשון

בארכיון האקדמיה נמצא מכתב בעברית צחה משנת 1932 שנשלח מבית ספר עממי יהודי – המכתב נשלח מן הכפר טוֹרוּן בהרי הקרפטים, אחד המקומות המבודדים באירופה.
המשך קריאה >>

מילון בן־יהודה – פעילות לכיתות א'–ב' ליום העברית

ההוצאה לאור

סוגיות בלשון המקרא

חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר תש"ף, מארס 2020)

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הקמת מוזאון העברית

אנחנו מחפשים את האישה או את האיש המתאימים להוביל את התכנון וההקמה של מוזאון ראשון מסוגו לעברית במסגרת מנווה האקדמיה המתוכנן בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

יום העברית תש"ף במרשתת וברשתות החברתיות

ההוצאה לאור

משחק זיכרון

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לעיצוב גרפי

פינות לשון ברדיו – יום העברית תש"ף

הציבור חוגג את יום העברית תש"ף

הודעות לעיתונות

חדש באתר מונחי האקדמיה: סריקות המילונים המודפסים (שבט תש"ף, פברואר 2020)

מעתה יכולים הגולשים באתר מונחי האקדמיה לצפות בסריקות של המילונים המקוריים שיצאו לאור בדפוס.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סנונית ראשונה במיזם לאומי לשיפור הממשק אדם–מכונה בעברית (שבט תש"ף, ינואר 2020)

האקדמיה ללשון העברית נרתמה לתוכנית החלוץ ליצירת מאגר טקסטים (קורפוס) מתויג של העברית בת זמננו שיזמה רשות התקשוב הממשלתי.
המשך קריאה >>

מאמרים

הערות לשון, משלבים ולהגים בספרו של אלי עמיר 'אהבת שאול'

בחודש טבת תש"ף (ינואר 2020) הלך לעולמו חבר האקדמיה וחוקר הלשון העברית והערבית היהודית פרופ' יעקב מנצור. לזכרו מתפרסם המאמר פרי עטו.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של צורפים

מסתנוורים מן הנצנוץ? אולי זה בגלל מילות הצורפים שקיבצנו יחד – על המילים זִקּוּק, הַטְבָּעָה, הַבְרָקָה, הֲלִימָה, הֲרָמָה, הַחְתָּמָה, הַרְפָּיָה, הַשְׁחָרָה, כְּבִישָׁה, נְשֹׁפֶת, רִדּוּד ושִׁבּוּץ.
המשך קריאה >>

יום העברית תש"ף – האירוע המרכזי

תרגילים בצורפותית מדוברת

הצורפת ענת גולן פנתה לאקדמיה ללשון העברית בחיפוש אחר דרך להביא את דברהּ של הצורפות העכשווית אל מעבר הקהילה "דוברת השפה", החוצה והלאה אל הקהל הרחב.
המשך קריאה >>

העברית תמיד באופנה!

הודעות לעיתונות

יום הלשון העברית מצוין בישיבת הממשלה (טבת תש"ף, ינואר 2020)

בישיבת ממשלת ישראל מיום כ"ב בטבת, 19 בינואר, ציינו ראש הממשלה, שרת התרבות ונשיא האקדמיה ללשון העברית את יום הלשון העברית.
המשך קריאה >>

מיצג חגיגי בתל אביב

חידונים ליום העברית

חידון ליום העברית תש"ף

מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

זו השנה השלישית מפורסמים על קרטוני החלב של תנובה איורים בסימן יום העברית – השנה תוכלו ליהנות ממקבצי מילים עבריות בתחומים שונים להעשרה ולהנאה.
המשך קריאה >>

שלטי חוצות בתל אביב

לקראת יום העברית תש"ף האקדמיה ללשון העברית ועיריית תל־אביב–יפו פרסמו כרזות ססגוניות הנושאות מילים חדשות ברחבי העיר העברית הראשונה.
המשך קריאה >>

שבוע העברית תש"ף ברכבת הקלה בירושלים

בשבוע העברית תחנות הרכבת הקלה בירושלים עוטרו בכרזות מאוירות וחגיגיות; במהלך השבוע נתנו מומחי האקדמיה סדרת הרצאות מרתקת במרכז שירות הלקוחות של סיטיפס בבניין כלל בעיר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

שבוע השפה העברית ברכבת הקלה בירושלים (טבת תש"ף, ינואר 2020)

הרכבת הקלה בירושלים והאקדמיה ללשון העברית יקיימו  את שבוע השפה העברית תש"ף בעיר עם הרצאות מרתקות על השפה, כרזות ססגוניות, חלוקת חוברות ועוד
המשך קריאה >>

מאמרים

"לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יש' ט 6) – לפשר המ"ם הסתומה

צמדי מילים

רכש אמון ורחש כבוד

רבים מתבלבלים בכתיבה בין הפעלים רָכַשׁ ורָחַשׁ בצירופים 'רכש אמון' ו'רחש כבוד'. אין זיקה היסטורית בין שני הפעלים, ורק דמיון הצליל גורם לבלבול.
המשך קריאה >>

מן השטח

גימיק, פטריוט – מחפשים חלופות עבריות

באירוע המרכזי של יום העברית בשנת תש"ף נערך דיון בהשתתפות הקהל על מציאת חלופות עבריות למילים הלועזיות פטריוט וגימיק. ההצעות שנבחרו הועברו לוועדות המינוח המקצועיות.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

כשסבתא שלי דיברה עברית

לרגל יום השפה העברית אנו מביאים שירים מרנינים חדשים שנכתבו באהבה לשפה העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חגיגת עברית ברחבי הארץ (טבת תשע"ט, ינואר 2020)

במהלך השבוע שבו יחול יום השפה העברית יתקיימו אירועים ופעילויות רבות ברחבי הארץ: במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובאמצעי התקשורת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון חכמים לעצמן, שבט תש"ף

אתם מוזמנים לצפות בעשרת מושבי כינוס מחקר לשון החכמים (שבט תש"ף, פברואר 2020), שנערך לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אהבה מדבקת לעברית (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

לכבוד חג החנוכה עדכנו את חבילת המדבקות (סטיקרים) לוואטסאפ, והיא כבר מחכה לכם בחנות היישומונים. בין המדבקות תוכלו למצוא תיקוני לשון, ברכות מליציות, חידושי מילים וכמובן ברכות חגיגיות.
המשך קריאה >>

אישור השתתפות

מאמרים

מחזר של השפה העברית

בערב לזכרו של עמוס עוז שהתקיים באקדמיה ללשון העברית כמה חודשים לאחר מותו השתתפה בתו פרופ' פניה עוז־לצברגר ונשאה דברים על הקשר העמוק של אביה לעברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סְדָר: סידור ועימוד לדפוס

מאמרים

העוגה וחבית היין; הגונב מגנב

בחודש מרחשוון תש"ף הלך לעולמו בן־ציון פישלר שבע ימים ומעשים. הוא שלח ידו גם במחקר העברית, ועיקר מעייניו בתחום זה היה חקר הניבים והפתגמים. בייחוד חביבים היו עליו ״פתגמי חז״ל שחז״ל לא אמרום״.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

תחייה והתחדשות בלשון העברית

חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מ־VAR לשיפוט מסך (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

נציגים מהאקדמיה ללשון העברית ומענף הכדורגל בחרו את הצירוף שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופה עברית למונח VAR. יתרונם של צירופים אלו שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

כְּרִית

המילה כרית משמשת בפי אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש המשתמשים במילה כְּרִית לציון מחזור הגאות והשפל (tide באנגלית).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שלשום ומוחרתיים

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה >>

ההוצאה לאור

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית

עכשיו בחנות הספרים – גלוסר המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים שלאחר המקרא.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה

למד לשונך

למד לשונך 132

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: אָזְלַת הוֹרוּת, רְאָיָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שִׁיטָה יְרִיבָנִית, שִׁיטָה חַקְרָנִית, תַּאֲגִיד חָקוּק או תַּאֲגִיד שֶׁהוּקַם בְּחִקּוּק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 131

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט​: הֲסָרַת פְּלִילִיּוּת, הַתָּרָה לְפִי חֹק, זְכוּת הִתְחַיְּבוּתִית, עִסְקָה מְשַׁלֶּבֶת, שְׂכַר טִרְחָה עִתִּי.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 65

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ובו חדשות על אירועים, סקירת מפעלו של פרופ' שלמה מורג ז"ל, עיוני לשון מאת סגן נשיא האקדמיה, מונחי משפט חדשים, דברים לזכרו של חברנו ישראל בן־דוד ועוד.
המשך קריאה >>

עברית לתקופת המרשתת

העברית ממשיכה לגדול

איך אומרים ממשלה בעברית?

ביאליק מחדש מילים

מלחמת השפות

בית הספר העברי הראשון

עברית לומדים בעברית? ובאיזו שפה לומדים מתמטיקה ופיזיקה? היום זה אולי נראה מובן מאליו, אבל בשנת 1886, כשהוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, זה היה כמעט בלתי אפשרי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

זכר ונקבה – למה צריך מין בשפה? כסלו תשע"ט

הרצאתה של ד"ר קרן דובנוב נערכה בבר פולי בתל אביב בשיתוף ארגון WIZE.
להרחבה

מילה להכיר

עַרְקוּם

ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אוסף המרכז למסורות ישראל (חשוון תשע"ט, נובמבר 2019)

באתר ייעודי חדש אפשר להאזין לקולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים פסוקי מקרא, משניות, דפים מן התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מדור לדור.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּחֶסֶד

שני שימושים שונים לצירוף בחסד: בשימוש הראשון הוא מציין שדבר מה ניתן למישהו כטובה אף על פי שאינו מגיע לו, ואילו השימוש השני מפליג בסגולה מיוחדת – כישרון או יכולת שאדם כלשהו ניחן בהם.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שעון מתקתק בעברית

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

להפעיל את המתג בשידור הטלוויזיה הראשון

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית באייר תשכ"ח (1968).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חמשת חומשי התורה באתר מאגרים (תשרי תש"ף, אוקטובר 2019)

אתר 'מאגרים' התחדש לקראת שנת תש"ף, ומעתה אפשר לראות בו את חמשת חומשי התורה מותקנים בדיוק המדעי המחמיר של מפעל המילון ההיסטורי על פי כתב יד לנינגרד. חמשת החומשים, ככל חיבור ב'מאגרים', אף נותחו בניתוח מילוני מלא.
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות שמות הצמחים דַּם הַמַּכַּבִּים, חַמָּנִית-חַמָּנִיָּה

מאוצרות הארכיון

וייקרא שמה בת ים

בנבכי הארכיון שלנו נמצאה תכתובת המעידה על השלבים שקדמו לקביעת שמה של העיר בת ים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

הצופים העבריים

בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מילון ספרדי–עברי מאת משה כהן עמאש

לאחרונה נמסרה לארכיון האקדמיה סריקת מילון ספרדי–עברי בחיבורו של משה כהן עמאש, דמות בולטת בקהילה היהודית בארגנטינה בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

סבילות, סְבולת, סיבולת

מן השורש סב"ל נגזרו בעברית החדשה כמה מונחים מופשטים: סְבֹלֶת (סבולת), סִבֹּלֶת (סיבולת), סְבִילוּת. להלן נסקור את המונחים, את משמעם ואת תקפותם כיום.​
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתיעוד ולניהול של ידע על תוצרים ותהליכים במערכות המידע

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

מטבעות לשון

בֶּן זְקוּנִים (ובְנֵי נְעוּרִים)

מקור הצירוף 'בן זקונים' במקרא. למילה המקראית 'זקונים' אין צורת יחיד (כמו נעורים, עלומים) ומשמעותה זִקְנָה. היא מופיעה ארבע פעמים במקרא בהקשר ללידת ילד בגיל זקנה.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עוזר או עוזרת לנשיא ולמנכ"לית – ליווי הפעילות בקשרים עם גורמי חוץ בארץ ובחו"ל

המכנה המשותף

חלקי הנעל

בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת

בעברית בת ימינו הרוצה לדבוק במטבע שמקורו בלשון חז"ל יאמר להודות על האמת, אך גם מי שינקוט 'להודות באמת' אינו משתבש.
המשך קריאה >>

מאמרים

"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית

המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פירוש רש"י לתורה והמסורת האשכנזית הקדומה של לשון חז"ל

בעיון הקצר המחבר מבקש להדגים את תרומת יצירתו הפרשנית הענפה של רש"י לתורה לחקר לשון חז"ל.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קבקב וכפכף

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מי צריך את כללי הכתיב? אלול תשע"ט

קהל של עשרות רבות השתתף בהרצאתה של רונית גדיש בשיתוף ארגון WIZE בבר הדיזי פרישדון בדיזנגוף 121 תל אביב.
להרחבה

אירועים בעבר

הרצאה בליל המדענים, אלול תשע"ט

השתתפנו לראשונה בליל המדענים בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם ירושלים – רונית גדיש הרצתה על "מתחיית העברית לעברית החיה – בין פעולות יחידים לפעילות ממסדית".

להרחבה

אירועים בעבר

ערב עיון לזכרו של פרופ' שלמה מורג, אלול תשע"ט

מוזמנים לצפות בערב העיון המרתק שנערך בבית האקדמיה במלאת עשרים שנה לפטירתו של פרופ' שלמה מורג ז"ל – בערב השתתפו מכריו ומוקיריו הרבים.

להרחבה

אירועים בעבר

"עִבְרִית מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" בנאות קדומים, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד הרצה על "מים על הלשון: ערכָּם של המים בשימושי העברית" ביום עיון לזכר יצחק נבון בי"ג באלול תשע"ט, 13 בספטמבר 2019, בנאות קדומים.
להרחבה

אירועים בעבר

פתגמים ומקבילותיהם בלשונות העולם, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד מן האקדמיה הרצה בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה במסגרת הסדרה "עורכים מארחים".
להרחבה

מאמרים

מפני מה אין מלך המשיח בא

המחבר דן בהיבטים הלשוניים של שני מטבעות הקשורים למשיח: (א) "ואף על פי שיתמהמה"; (ב) "היכונו לביאת המשיח".
המשך קריאה >>

מאמרים

חילופי חולם (חסר) וקמץ

בעברית הנוהגת היום הקמץ נהגה a, וזהו 'קמץ גדול', ויש קמץ הנהגה o והוא מכונה 'קמץ קטן'. קמץ קטן מקורו חולם, כגון שָׁרְשׁוֹ שיסודו שֹׁרֶשׁ. המחבר מראה שברוב רובם של המקרים במקרא קמץ שביסודו חולם (חסר) הוא קמץ קטן ולא קמץ גדול.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

לזכרו של ישראל בן־דוד

ישראל בן־דוד ז"ל היה בלשן ומדקדק בכל רמ"ח איבריו. הקמץ והפתח, צורות ההפסק וצורות ההקשר, טעמים מחברים וטעמים מפסיקים – כל אלה היו לא רק עיסוקו המדעי והמקצועי; הם היו אהבת חייו.
המשך קריאה >>

פרופסור ששון סומך זיכרונו לברכה

אנו מרכינים ראש עם פטירתו של פרופ' ששון סומך – חוקר הספרות הערבית, ממקימי האקדמיה ללשון הערבית בישראל, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות, ובעבר מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

תקרית

השימושים המוקדמים במילה תקרית הם במשמע קוריוז, סיפור קצר – ולא במשמע אינצידנט, היינו סכסוך או אירוע שלילי כלשהו.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה

שני הפעלים זָרַע וזָרָה קרובים זה לזה ובשניהם יש עניין של פיזור. על כן רבים מתלבטים באילו ביטויים זורעים ובאילו זורים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתבו של מסורב עלייה

מכתב של המתרגם הנודע דב גפונוב, בעת שהיה מסורב עלייה סובייטי, אל אדם בשם אליעזר לוברסקי – גם המוען וגם הנמען למדו עברית בכוחות עצמם במחתרת.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סיורים לילדים, לבני נוער ולמבוגרים בחדר אליעזר בן־יהודה (אב תשע"ט, אוגוסט 2019)

האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים, בני נוער ומבוגרים לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.
המשך קריאה >>

מאמרים

להד״ם ואחיו

המאמר מתאר את השתלשלות השימוש בזוגות הצירופים 'לא היו דברים מעולם' וניגודו 'כבר היו דברים מעולם', 'כבר היה לעולמים' וניגודו 'ולא היה לעולמים' – בתולדות הספרות העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי

המאמר סוקר שפע רב של צירופי לשון על רקע העבודה במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ולשונו תדבר משפט, אלול תשע"ט

אתם מוזמנים לצפות בחמשת מושבי הכינוס המדעי רב־המשתתפים שנערך בשיתוף האקדמיה ללשון העברית ואוניברסיטת בר־אילן. הכינוס היה בט' באלול תשע"ט, 9 בספטמבר 2019.

להרחבה

דרושים בעבר

חשב או חשבת – לניהול המערך הכספי של האקדמיה בארץ ובחו"ל

חידודים

חידון – מתרגלים רווחים בפיסוק

בחנו את עצמכם: מתי מציבים רווח לפני סימני הפיסוק או אחריהם.
המשך קריאה >>

מאמרים

מטבע ושיבוביו: על שני צירופים וגלגוליהם בספרות

המאמר עוסק בשני מטבעות לשון מוכרים ובגלגוליהם: בין לטוב בין למוטב ובקליפת אגוז.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ערב עיון לכבוד פרופ' חיים כהן, אלול תשע"ט

בד' באלול תשע"ט, 4 בספטמבר 2019, התקיים בבית האקדמיה ערב עיון למלאת 70 שנים לעורך המילון ההיסטורי פרופ' חיים כהן, ולרגל יציאתו לאור של כרך פא של לשוננו, שהוקדש לו.
להרחבה

אירועים בעבר

לועזית מדוברת – על השפות שהתגנבו לעברית שלנו, אב תשע"ט

ד"ר גבי בירנבאום הרצה על השפעתן של לשונות שכנות על העברית מימי התנ"ך ועד ימינו. ההרצאה התקיימה בשיתוף ארגון WIZE בבר פולי ברח' רוטשילד 60 בתל אביב.
להרחבה

אברהם יבין זיכרונו לברכה

הלך לעולמו אברהם יבין, חבר האקדמיה ללשון העברית, עורך ומתרגם מוערך ביותר בקהילה הספרותית ומחוצה לה – יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

מאמרים

על השימוש באל ובל־ לפני שם עצם ובכינויים בעברית בת ימינו – היבטים תחביריים וסמנטיים

גם וגם

אָרַךְ והִתְאָרֵךְ

השיער יכול לֶאֱרוך וגם להתארך, ואף הימים יכולים לארוך וגם להתארך. מה היחס בין שני הפעלים הללו בהקשרים של מרחב ושל זמן?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סיורי קיץ בחדר בן־יהודה, אב תשע"ט

עשרות ילדים, בני נוער ומבוגרים הגיעו לבית האקדמיה לביקור מודרך בחדר אליעזר בן־יהודה. בחדר מוצגים רהיטים וחפצים מביתו, ספרים מספרייתו, המכתבה שעליה כתב בן־יהודה את מילונו ופתקים למילון בכתב ידו.
להרחבה

מאמרים

מדרון חלקלק

דברי אזהרה נוקבים מאת פרופ' שלמה אבינרי, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה, על המעבר להוראה בשפה האנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 64

פורסם הגיליון החדש של אקדם ובו חדשות על אירועים, ברכות לחברים החדשים באקדמיה, עיוני לשון מאת נשיא האקדמיה, גיליונות למד לשונך ועוד ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

כללי התעתיק, תמוז ואלול תשע"ט

השתלמויות על כללי התעתיק בהנחיית ד"ר ברק דן כללו לימוד כללי התעתיק מאותיות לטיניות לעברית ומערבית לעברית וכן סדנת תרגול.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

לשון המשפט, תשע"ט

בהשתלמות ניתנו הרצאות על היבטים שונים של ניסוח, סוגיות בתחביר, פיסוק ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמויות לעובדי הכנסת, תשע"ט

בהשתלמות עסקנו בהיבטים שונים של עבודת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות לעובדי אגף שפות במשרד החינוך, שבט תשע"ט

בהשתלמות התוודעו המשתתפים להיבטים שונים של העברית ושל הנעשה באקדמיה: עבודת המינוח, על כמה גישות להכוונת לשון, סקירה על מפעל המילון ההיסטורי, תחיית הלשון.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמויות בצה"ל, תשע"ט

בהשתלמות עסקנו בשיפור הניסוח ובהצגת פעילות האקדמיה ברשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

שיר הניצחון במלחמת השפות

גיליון ו' של העיתון ההומוריסטי הפורימי "ליהודים" משנת תרע"ד (1914) הוקדש כולו למלחמת השפות ולשלל היבטיה ופעיליה.
המשך קריאה >>

צירופים

שבת שלום ומבורך, יום שבת

ברוב המקורות מינה הדקדוקי של שבת הוא נקבה: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם", ואולם בתנ"ך השבת באה כמה פעמים גם בלשון זכר: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ".
המשך קריאה >>

מילה להכיר

הִלְחִית

הפועל הלחית ושם הפעולה הלחתה משמשים בקרב בעלי כלבים וּוטרינרים לציון קירור הגוף של הכלב (ובעלי חיים אחרים) על ידי הגברת קצב הנשימה, פתיחת הפה והוצאת הלשון.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עובד או עובדת למילוי מקום – סְדָר ועימוד בתוכנת אינדיזיין

מאוצרות הארכיון

מפעל הארכיון של יצחק סְפּיבָקוב

לאחרונה התקיים באקדמיה ללשון העברית אירוע חגיגי לציון קליטתו הדיגיטלית של "ארכיון ספיבקוב" – העיזבון העצום שהניח הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מילים ומונחים חדשים (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

במונחים החדשים שאושרו: התרה לפי חוק (לגליזציה), שכר טרחה עיתי (ריטיינר), תאגיד חקוק (תאגיד סטטוטורי) והאדרת מיומנויות (פיתוח והרחבה של מיומנויות של עובדים).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

שמות העכבישנים בארץ ישראל (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

הוועדה לזואולוגיה הכינה לאחרונה רשימה של שמות ממחלקת העכבישנים הכוללת עקרבים, עכבישים ועוד.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

ירושלים של זהב

הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

השם טֶבַע

המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

מקלידים במקלדת

כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עממים וצללים – על צורות רבים ארוכות של שמות מן הכפולים

לשמות קצרים אחדים בני שתי אותיות יש בעברית שתי צורות רבים – קצרה וארוכה, למשל: עַם עַמִּים וגם עֲמָמִים.
המשך קריאה >>

מן השטח

איך שולחים GIF בעברית?

כיום הכוונה ב־GIF בעיקר לסרטונים קצרים ללא קול, משעשעים ברובם, שהם חלק בלתי נפרד מן התקשורת ברשת. לאחר דיון הוחלט שבשלב זה לא תיקבע חלופה עברית למונח.
המשך קריאה >>

מן השטח

לרסס גרפיטי בשפת עֵבֶר

פנינו לציבור בשאלה איזו חלופה עדיפה: חֲרֹתֶת – הרחבת משמעות של גרפיטי בארכאולוגיה או קִיּוּר – שילוב של 'ציור' ו'קיר'. במליאת האקדמיה לא היה רוב מספיק לשום הצעה, ובשלב זה הוסרה המילה מסדר היום.
המשך קריאה >>

מן השטח

נוסטלגייה

ועד הלשון קבע בעבר את החלופות העבריות גַּעְגּוּעִים או גַּעְגּוּעִים לַבַּיִת תמורת nostalgy, אך נראה שחלופות אלו אינן משמשות את ציבור הדוברים בימינו – עתה הוועדה למילים בשימוש כללי פונה אל הציבור הרחב להציע הצעות ולהעלות רעיונות.
המשך קריאה >>

מאמרים

אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות

100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כנסייה

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

חגיגה עברית לקראת שבועות, סיוון תשע"ט

רבים הצטרפו אלינו לחגיגה של מילים, שירים וריקודים בערב שבועות. האירוע הפתוח לקהל הרחב נערך במתחם התחנה הראשונה בירושלים.
להרחבה

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר דורון יעקב – חתן הפרס לשנת תשע"ט

אירועים בעבר

מְחַזֵּר שֶׁל הָעִבְרִית – מדברים על עמוס עוז, אייר תשע"ט

אירוע מיוחד בהנחיית שפרה קורנפלד ובהשתתפות נסים קלדרון, אמונה אלון, פניה עוז־זלצברגר, דוד אוחנה וסיגלית רוזמרין – על יצירתו הענפה של עמוס עוז, על ההשפעה שלו במרחב הספרותי ועל היחס המיוחד שלו ליצירה בשפה העברית.
להרחבה

אירועים בעבר

מסע בין תרבויות – על עדות ומבטאים, אייר תשע"ט

בהרצאתו של ד"ר אורי מלמד בבר דיזי פרישדון בתל אביב השתתף קהל רב וערני. 
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

קולה של ראומה אלדר

קולה של ראומה אלדר היה אחד המזוהים ביותר עם הרדיו הישראלי במשך עשרות שנים, והיא הייתה לסמל באהבתה לעברית ובהקפדתה על שפה תקנית והגייה מופתית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מגל וחרמש

כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

המילון למונחי הבנייה של שאול רוטשטיין

שאול רוטשטיין אשר עד פרישתו לגמלאות היה מרכז ארצי של חשבונות סופיים ובדיקתם במשרד הבינוי והשיכון, חיבר ביוזמתו מילון מונחי בנייה בעברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

גיא

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מנוע חיפוש חדש באתר האקדמיה (ניסן תשע"ט, מאי 2019)

בחודשים האחרונים רוכז מאמץ רב בפיתוח מנוע חיפוש המכנס את כל המידע על המילים העבריות המצוי בשפע במאגרי האקדמיה, ובהצגתו ב"דף מילה" אחד.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

למלא או למלות? פועלי ל"א והגייתם התקנית

מכיוון שצורות נטייה רבות של פעלים מגזרת ל"א דומות לצורות של פעלים מגזרת ל"י, נוצר בקרב הדוברים בלבול בין שתי הגזרות.
המשך קריאה >>

להשתעשע במטבע

מטבעות מסתתרים

זהו את מטבע הלשון המסתתר מאחורי האיור.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי רצענות, תרפ"א (1921)

חלקי הנעליים, מכשירי עבודה ופעלים המשמשים את עבודת הרצענים התפרסמו בלוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921).
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי בריאות הציבור (תשע"ד–תשפ"ג, 2012–2023)

הוועדה שמה לה למטרה להסדיר את המינוח העברי בתחום בריאות הציבור. הוועדה עסקה במונחי אפידמיולוגיה, במונחים כלליים בבריאות הציבור, במונחים בנושאי תזונה, פעילות גופנית, מניעת תחלואה, בריאות בקהילה ועוד. כן נדונו מונחי עישון.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי מגדר ומיניות

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי שיווק ופרסום (תשע"ט–תשפ"ג, 2018–2023)

הוועדה למונחי שיווק ופרסום הוקמה במטרה להעמיד לרשות העוסקים במקצועות השיווק והפרסום ולרשות הציבור הרחב חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים המשמשים בתחומים אלו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לועזית מדוברת עם ד"ר גבריאל בירנבאום, ניסן תשע"ט

ההרצאה התקיימה בבר "זוט אלורס" בגבעתיים בהשתתפות קהל רב ומתעניין.
להרחבה

מאמרים

שימוש מטאפורי במונח הלכתי

מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי, וכך מצאו רבים מהם מקום מחוץ לעולם ההלכה.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי מדע המדינה (תשע"ג–תשפ"ב, 2013–2022)

הוועדה קמה ביוזמת נדיר צור ז"ל במטרה להעמיד לרשות העוס