נושא: כללי

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי ארכיונאות (תשע"ז–תשפ"ג, 2017–2023)

הוועדה למונחי ארכיונאות הוקמה ביוזמת הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע במטרה להעמיד רשימת מונחי ארכיונאות עדכנית בעברית, אשר תיכלל במילון הרב־לשוני הבין־לאומי של מועצת הארכיונים העליונה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יום הכיפורים: כפרה

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ד

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ד.
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

יצחק אבינרי איש הלשון

החידה השבועית

החידה השבועית #18

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה >>

הקלטות נבחרות מאוסף בר־אדון

טופס בקשה למלגת אוחנא תשפ"ה

חנוכה

דברים טובים לכבוד חנוכה

רשימת קניות בת אחד־עשר סעיפים, שנכתבה לפני מאה שנים, חושפת כמה ממאפייני העברית של התקופה. הרשימה נמצאה בין עשרות מכתבים ששלח אברהם שטאכר (1900–1978) לרעייתו רחל (נפטרה בשנת 1975). היא נכתבה בארץ ישראל בחורף תרפ"ה (1924), מעט לפני חנוכה.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

בית הספר בראשון לציון – בית הספר העברי הראשון בעולם

בית הספר בראשון לציון היה הראשון בארץ (ובעולם) שבו התנהלו הלימודים בעברית בכל המקצועות. בהובלתם של אנשי חינוך, ובראשם מרדכי לובמן ודוד יודילוביץ, הונהגו שיטות לימוד חדשות, נכתבו ספרי לימוד עבריים, וגדל דור של תלמידים היודעים לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

ראש השנה: חודשי השנה

מילת השנה

מילת השנה – תשפ"א

מילת השנה

מילת השנה – תשפ"ב

מילת השנה

מילת השנה – תשפ"ג

מילת השנה

יום העברית תשפ"ד – שפה שמחברת אותנו

באים לידי ביטוי

אמן

המילה אָמֵן ידועה מאוד בעברית וגם בלשונות אחרות. שורשה מציין קיום, חוזק ויציבות, והוא משותף גם למילים אֵמוּן, אֱמוּנָה, נֶאֱמָן, אֲמָנָה ואֱמֶת. איך ייתכן ששורש המילה אֱמֶת איננו אמ"ת? ומה הן אוֹמְנוֹת?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

כלום ושום דבר

המילה כְּלוּם והצירוף שׁוּם דָּבָר מציינים בתודעתנו 'אַיִן' ו'אפס'. לכן יש התוהים אם בניסוחים כמו 'לא אכלתי כלום' או 'לא ביקשנו שום דבר' אין שלילה כפולה ומיותרת. אך לאמיתו של דבר גם 'כלום' וגם 'שום דבר' – שאותם ירשנו מלשון חז"ל – אינם מציינים שלילה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

אליעזר בן־יהודה – בובת תצוגה

חדש! בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה במהדורה מוגבלת – מתנה ייחודית לכל מי שרוחו של בן־יהודה מפעמת בו, ולכל מי שדולקת בנפשה אש האהבה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ציר

המילה צִיר, שנמצאת בימים אלו בכותרות, ידועה במגוון הוראותיה כבר בתקופות קדומות – רובן שרדו עד ימינו. נצא למסע קצר בעקבות המילה הקצרה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

פסטיבל ילדות ישראלית בדיזנגוף סנטר (תשרי תשפ"ה, אוקטובר 2024)

בחול המועד סוכות הציב קניון "דיזנגוף סנטר" את שירי הילדות הישראליים בקדמת הבמה באירוע חווייתי ומוזיקלי. האקדמיה ללשון העברית הכינה מחווה לשונית למשתתפים.
להרחבה

נושאי הלימוד

הבנת הנקרא ושיפור הניסוח – לקבוצות בלבד

נושאי הלימוד

מפעלי האקדמיה ללשון העברית

נושאי הלימוד

תולדות העברית וסוגותיה

נושאי הלימוד

נושאי הלימוד – הרשימה המלאה

נושאי הלימוד

הקניית מיומנויות

קורסים והרצאות

מסלולי הלימוד

נושאי הלימוד

ענפי הלשון העברית (דקדוק ואוצר מילים)

אירועים בעבר

לשון ולשונות בתפילות החגים (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות, הזמנו את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #16

החידה השבועית

החידה השבועית #15

באים לידי ביטוי

ארחי פרחי

את הצירוף 'ארחי פרחי' ירשנו מן הארמית. אם נעביר אותו לתבנית העברית המקבילה הוא ייעשה ברור מאוד: בארמית 'ארחי פרחי', ובעברית – 'אורחים פורחים'.
על מקור המילה אוֹרֵחַ, על השינויים שחלו בביטוי 'ארחי פרחי', וגם על התפנית המופלאה והאופטימית שחוללה נעמי שמר באחד הפסוקים הקשים מספר ירמיהו.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

חדל אישים

את הצירוף 'חדל אישים' ירשנו מספר ישעיהו. מה הם 'אישים'? מה הייתה צורת היחיד המקורית של 'אנשים'? ואיזה מבול של קללות הביאה עימה אימו החורגת של שלום עליכם הצעיר?
המשך קריאה >>

חופשה מרוכזת

משרדי האקדמיה ללשון העברית סגורים לציבור בשל חופשה מרוכזת. נשוב לפעילות ביום ראשון כ"ח באב (1 בספטמבר). חופשה נעימה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

שיר אהבה לשפה העברית

מיכל זגון רוגל בחרה לשתף אותנו בשיר אהבה לשפה העברית פרי עטה לרגל ט"ו באב. השיר הוצג בערב שירי 'ספוקן וורד' בשנת תשפ"ד.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #14

חנות האקדמיה

מתגלגלים עם המילים

החוברת "מתגלגלים עם המילים" פותחת צוהר למכמניה של העברית ולדרכן המרתקת של מילותיה לאורך הדורות. בעקבות הביקוש הרב הודפסה החוברת מחדש והיא נמכרת כעת במחיר מבצע.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

הלוך ושוב

הצירוף "הלוך ושוב" רגיל בלשוננו במשמעות 'אל יעד כלשהו ובחזרה', אך במקורו המקראי שבסיפור המבול יש לו משמעות שונה. ומניין לנו מטבע הלשון "דחה בלך ושוב"?
המשך קריאה >>

מילים טובות לשנה טובה – פעילות לקראת חגי תשרי במרכז התרבות וההדרכה

אירועים בעבר

חדשנות. סיפור ישן – הרצאה בבית האקדמיה (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

לקראת השנה החדשה שמחנו לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.
להרחבה

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – הלשון העברית בין תקן למציאות (אב תשפ"ד, אוגוסט 2024)

הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד עמדנו על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #13

תשעה באב

שנאת חינם

הביטוי שנאת חינם מוכר מן התלמודים. על פי המסורת שנאת חינם הייתה מהגורמים לחורבן בית המקדש: "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ז ע"ב). שנאת חינם נחשבת לאווירה חברתית עכורה במיוחד ועל כן נתקבע המנהג להרבות בעיסוק בהּ ובדרכים לתיקונה לקראת תשעה באב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ההתכנסות השנתית של יועצי הלשון באמצעי התקשורת

האקדמיה ללשון העברית אירחה בביתה בירושלים כעשרים מיועצי הלשון לאמצעי התקשורת לפגישתם השנתית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הסכת הַמְּחַיֶּה זכה בפרס מטעם תאגיד השידור הציבורי (תמוז תשפ"ד, יולי 2024)

הסכת 'הַמְּחַיֶּה' של האקדמיה ללשון העברית – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מפה ו־map – על מילים דומות בעברית ובאנגלית

לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אוצר בלום

הביטוי אוֹצָר בָּלוּם משמש בלשוננו לציון אוצר מלא וגדוש, בעיקר בהשאלה, כגון "אוצר בלום של ידע". לכאורה 'אוצר בלום' הוא אוצר סגור, שהרי 'לבלום' פירושו 'לעצור', אך ככל הנראה לא זו הייתה הכוונה המקורית של הביטוי – שאינו אלא שיבוש. ומה הקשר לרבי עקיבא?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

טבלת תצורות היד של שפת הסימנים הישראלית

חדש בחנות! כרזה מעוצבת המציגה את התקן המחודש לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית – פרי עמלו של מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

אחים ואחיות

הכינויים 'אח' ו'אחות' רגילים בפנייה לאחד מהחבר'ה, ואפילו בפנייה לאדם לא מוכר שרוצים ליצור אצלו תחושה של קרבה. שימושי הלשון האלה מושפיעים הן מן הערבית הן מן האנגלית האמריקאית, אך כדאי לדעת שכבר במקרא אָח הוא בהחלט לא רק בן אותו האב או אותה האם.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

רבתי

המילה רַבָּתִי היא ברייה מעט משונה בעברית, ולעיתים נראה שדוברי העברית מתקשים בשימוש בה. עיון בגלגולי המילה מלמד שלפנינו צורה שנתהוותה משני מקורות שונים.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #12

באים לידי ביטוי

עגה ישראלית מקומית

מהי "דופייה"? איזה מאכל זכה לשמות שַׁמְבָּלוּלוּ ויַמְבַּמְבָּם? איך קוראים לבוחן באזור חיפה? ולמה פסי ההאטה בנהרייה מכונים "סבגיות"? על עגות מקומיות מפתיעות ומשעשעות מכל רחבי הארץ.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #11

החידה השבועית

החידה השבועית #10

אוסף בר־אדון

המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני

ריאיון עם צבי נשרי, המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני, חושף את ראשית המינוח העברי בתחום הספורט.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

להתעמל בעברית: צבי נשרי ותולדות המינוח העברי בתחום החינוך הגופני

פרסום חדש מציג כיצד נקבעו מונחי ההתעמלות בעברית בתחילת המאה הקודמת.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #9

סימנים חדשים בשפת הסימנים הישראלית בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה

עברית טובה

העיתון מתחלק לתקני ולטעון־תיקון

תכתובת מראשית שנות השבעים ובה פנייתו של תלמיד התיכון ניצן בראונר למערכת עיתון מעריב בעניין לשוני ותגובתו השנונה של העורך נחמן בן־עמי.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

מכל מלמדיי השכלתי

אחד הפתגמים החביבים על מורי ישראל הוא "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולם". במשפט זה חברו שתי אֲמרות שונות: הראשונה מספר תהלים, והשנייה מן התלמוד.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בכייה לדורות

הצירוף 'בכייה לדורות' מתאר דבר שתוצאותיו השליליות יימשכו זמן רב. מקור הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור לחטא המרגלים וגם לתשעה באב.
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

יחד ואחד

באים לידי ביטוי

ראש השנה: על שמו של החג

מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?
המשך קריאה >>

איגרות קודמות

ביקורי קיץ בבית האקדמיה

בעקבות הביקוש הרב נפתחו מועדים חדשים לסיורים לילדים וגם למבוגרים: בואו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את כרטסת המילונאי אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות הקיץ

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להירשם להשתלמויות המקוונות בנושאים: כללי התעתיק, בין מילים למשמעות ותולדות העברית.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

החידה השבועית #7

לא לעולם חוסן

הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?
המשך קריאה >>

מדיניות ביטולים

אירועים בעבר

מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית (תמוז–אב תשפ"ד, יולי–אוגוסט 2024)

האקדמיה ללשון העברית קיימה מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית – פעילות לנוער ולמבוגרים.
להרחבה

אירועים בעבר

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית (תמוז–אב תשפ"ד, יולי–אוגוסט 2024)

האקדמיה ללשון העברית הזמינה הורים ולילדים בוגרי כיתות א' עד ו' לחוויית קיץ משפחתית.
להרחבה

החידה השבועית

החידה השבועית #6

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן שבוע הספר העברי.
המשך קריאה >>

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ד, מאי 2024)

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

שמות חדשים לגמלי שלמה

עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.
המשך קריאה >>

החידה השבועית

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ד (תשי"ג)

יום העצמאות

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מדוד בן־גוריון.
המשך קריאה >>

מאמרים

"שבכל הלילות שֻלחן־הורים לחוד ושֻלחן־בנים לחוד"

רשומה חדשה על לשונן של ההגדות הקיבוציות המוקדשת כמחווה לקיבוצים שעברו שעת שבר גדולה ביותר.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי לפעילות שלה ברשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"עברית מן העבר" (אדר ב' תשפ"ד, אפריל 2024)

האקדמיה ללשון העברית פונה בימים אלו לציבור הרחב בבקשה להשתתף במיזם "עברית מן העבר" להצלת הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.
המשך קריאה >>

מניין הגיעה אלינו ההפגנה?

השורש פג"ן אינו נמצא בתנ"ך, אך הוא מוכר לנו מהארמית שבתרגומי המקרא, ומשמעותו היא צעקה ותחנונים.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מכתבים מן המחתרת

מכתבים ששלחה צעירה יהודייה מאירופה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה משקפים את הישגיה המרשימים של מערכת החינוך העברי טרם המלחמה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה מקוונת – פיוטי טל לחג הפסח, ניסן תשפ"ד, אפריל 2024

הרצאתו של ד"ר יהושע גרנט עסקה בפיוטי הטל המשולבים בתפילת הפסח ואף בשאלה איך הם מצאו את דרכם אל הגדות הקיבוצים ובהם להגדת בארי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

מקומה של העברית – סיור במסגרת מיזם "בתים מבפנים" (אדר ב' תשפ"ד, אפריל 2024)

מכתב של גננת ירושלמית מראשית המאה העשרים, המכתבה של אליעזר בן־יהודה וארון ספרים של ועד הלשון בן יותר ממאה – אלה ועוד ייחשפו לציבור במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית בשני סיורים של המיזם "בתים מבפנים" בירושלים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"כי לדגדגך אני בא"

"ליהודים!" היה העיתון ההיתולי הראשון בארץ ישראל; הוא פורסם פעם בשנה, בדרך כלל בפורים, ועשרת גיליונותיו ראו אור בשנים תרס"ט–תרפ"ה (1909–1925).
המשך קריאה >>

שפה קמה

עברית מן העבר

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ג (תשי"ב–תשי"ג)

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע
המשך קריאה >>

דרושים

מדריכים ומדריכות למרכז התרבות וההדרכה החדש

בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה – קורות חיים מפורטים יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

לגדול בביתו של מחיה השפה העברית

שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה – חושפים טפח מהחיים בביתו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

סירב וסרהב

לסרב כולנו יודעים – ולסרהב? על גלגולי פועל נפוץ וחבריו הנדירים.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

עיתון הצבי

את עיתון "הצבי" יסד אליעזר בן־יהודה לאחר עלייתו ארצה, והוא יצא לאור בהפסקות עד 1914. בן־יהודה השתמש בו להפצת עמדותיו הלאומיות, להפצת חידושי לשון ולעידוד הדיבור העברי.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע להצגת תקן מחודש בשפת הסימנים (אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024)

בחודשים האחרונים עמל מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה על יצירת תקן מחודש של אחד מהמרכיבים הבסיסיים של סימנים בשס"י – תצורות היד.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אירוע פורים באקדמיה ללשון העברית, אדר ב' תשפ"ד, מרץ 2024

לרגל פורים הזמנו את הציבור להשתתף בהדרכה חווייתית במרכז התרבות וההדרכה ובהרצאה.
להרחבה

יום העברית תשפ"ד באירופה

אירועים בעבר

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית, אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024

לקראת פורים התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר עילם גינדין על ההשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.
להרחבה

מאמרים

תהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת

חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

שיפוד – שפוד

כמה דוברי עברית יודעים שבעבר הצורה התקנית של אותו מוט מחודד שמושחלים בו נתחי מזון לצלייה הייתה שַׁפּוּד, בפתח בשי"ן? על מקורה של המילה ועל ניקודיה השונים ומה נקבע לבסוף.
המשך קריאה >>

גם וגם

גולל, סורג, שובר

בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

הביטוי 'נכנס בעובי הקורה' פירושו 'קיבל עליו לעסוק בעניין מסוים', 'החליט להיות מעורב בעניין מסוים' וכדומה. מה מקורו של הביטוי ומה נוסחו הנכון?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

את (ציין המושא)

המילית את לציון מושא ישיר מיודע היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. מה החוקיות בשימוש בה ומתי נוהגים לוותר עליה?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פו, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אישים כותבים

ריבוי ה"אתים" משעמם ומכער לשוננו

ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון סבר שהמילית אֶת לציון המושא הישיר מיותרת ונהג להשמיטהּ בדיבור ובכתיבה. בעניין זה התנהל פולמוס בינו ובין איש הלשון יצחק אבינרי.
המשך קריאה >>

הודעה למשתמשי האתר

ידוע לנו שיש תקלות במנגנוני החיפוש באתר – הנושא בטיפול.
תודה על הסבלנות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ואלה שמות: על שמות פרטיים בישראל, אדר א' תשפ"ד, פברואר 2024

במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר קציר על שמות פרטיים בישראל.
להרחבה

הודעות לעיתונות

המונח לציון הנשים אשר נפלו במלחמה (שבט תשפ"ד, ינואר 2024)

בחשיבה משותפת של צה"ל, פורום דבורה והאקדמיה ללשון העברית הוסכם שצורת הנקבה בסמיכות תהיה חַלְלַת צה"ל (ובנפרד: חָלָל–חֲלָלָה, על דרך חָכָם–חֲכָמָה).
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות שמו של הטכניון

הטכניון היה המוסד שעל שפת הלימוד בו ניטשה מלחמת השפות ביישוב העברי בשנת 1913. אך גם על שמו של הטכניון התנהלו דיונים סוערים.
המשך קריאה >>

בבית הספר "ברטוב" ברעננה יום העברית הוא שיר בעברית ואפילו ריקוד

כרזות במרחב הציבורי – יום העברית תשפ"ד

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ד

חנות האקדמיה

מחברת מנחם בן סרוק

חדש בחנות הספרים! מהדורה ביקורתית ומבוארת של מחברת מנחם בן סרוק, פרי מחקרם המשותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי.
המשך קריאה >>

אוסף בר־אדון

על אוסף בר־אדון

יום העברית תשפ"ד במערכת החינוך

גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ד ברשתות החברתיות

אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ברשתות החברתיות ובמרשתת גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ביום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בלשון שירת תור הזהב בספרד, תשפ"ד

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בת 12 מפגשים לציבור הרחב שבה לימדנו על ייחודי הלשון של שירת ספרד.
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ד

חנות האקדמיה

העברית עא, א

מילים מתגלגלות

סגולה וסָגול

מה הקשר בין 'עם סגולה' ובין 'משקל סגולי'? ומניין לנו 'סֶגֶל' ו'הסתגלות'? בין כל המילים הללו יש קשר גיזרוני, ואילו שם הצבע סָגֹל מוצאו אחר.
המשך קריאה >>

מאמרים

ואלה שמותיהן

סמדר ברק סוקרת במאמר מן הגיליון האחרון של 'העברית' שמות משפחה שנשים יצרו לעצמן בתקופת התחייה ולאחריה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית אושרו שמות פטריות ושמות חיפושיות ומונחי תקשורת רדיו למכשירים ניידים. עוד אושרו כמה מונחים יחידים.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ערכת כרזות למסירה

האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציעות ערכת כרזות בחינם (בתשלום דמי משלוח בלבד) לבתי ספר ולגופים ציבוריים שהוכנה במיוחד ליום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

עברית – שפה שמחברת אותנו (טבת תשפ"ד, דצמבר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ד האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל פנו לעשרים נשים, גברים ובני נוער שהמלחמה טלטלה את חייהם, וביקשו מהם לבחור מילה שנותנת קול ומשמעות לתקופה, מילה שיש בה כדי לעורר השראה בימים אלו.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

האם כל אחד יכול לחדש מילים?

בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו?
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

תחיית העברית – המשחק

לכבוד יום העברית – פעילות מאתגרת לכיתה בקבוצות: איזו קבוצה תמצא ראשונה את התשובה המסתתרת מאחורי הקטעים המתארים ציוני דרך בתחיית השפה העברית?
המשך קריאה >>

מונחי התא לבתי הספר – הצעה למונחים עבריים

אירועים בעבר

שני מפגשים ליום העברית תשפ"ד (טבת תשפ"ד, ינואר 2024)

לרגל יום העברית ובצל המלחמה הזמנו את אוהבי העברית להתארח בביתנו בגבעת רם בירושלים.
להרחבה

חנות האקדמיה

לשוננו פה, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אולימפיאדת הלשון העברית לנוער לשנת תשפ"ד

נפתחה ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳-י״ב. מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).
המשך קריאה >>

המעבדה של הַמְּחַיֶּה: הסכת על תחיית הדיבור העברי

אליעזר בן־יהודה מחיה השפה העברית

יום העברית – מערכי שיעור

פעילויות ומשחקים לקראת יום השפה העברית תשפ"ד

חמישה משחקים לקראת שבוע העברית העוסקים בשורשים, מילים והפכים.
המשך קריאה >>

מאמרים

שיר חידה לא נודע מימי הביניים

חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 74

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו סקירות על הפעילויות והאירועים, סיפורם של פינת הלשון "באים לידי ביטוי" ושל הסכת "המחיה" ועוד.
המשך קריאה >>

מסלול הנוער בלשון עברית

תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה

לפני שבעים שנה בדיוק – בי"ט בכסלו תשי"ד, 26 בנובמבר 1953 – התכנסה ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אישים כותבים

שירי הקדשה מאת נפתלי טור־סיני (טורטשינר)

בשער פנימי של ספר בספריית האקדמיה מצאנו הפתעה: נפתלי טור־סיני נשיא ועד הלשון ונשיא האקדמיה לשעבר כתב שיר הקדשה לידידתו מרים בן־גבריאל.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אחריות – לוקחים, מקבלים או נושאים?

אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

תשבצי היגיון מאל"ף ועד תי"ו, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי המלחמה התקיימה סדנה בהנחיית ליאור ליאני שבה הכרנו את רזי ההגדרות של תשבצי היגיון והתוודענו לשפה "ההגיונרית".
להרחבה

אירועים בעבר

חגיגה עברית בחג החנוכה, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

הורים וילדים השתתפו בחוויה עברית במרבז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

להרחבה

אירועים בעבר

מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות, כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023

לכבוד החנוכה ולציון יום פטירתו של אליעזר בן־יהודה התקיימה פעילות (בחינם) במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
להרחבה

הודעות לעיתונות

"מחכים לכם בבית" (כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023)

האקדמיה ללשון העברית במיזם הזדהות מיוחד עם החטופים ובני משפחותיהם: כל אחד מהחטופים הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם ולכל שם יש משמעות.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מדוד גרין לדוד בן־גוריון

לציון יום השנה החמישים למותו של דוד בן־גוריון אנו מביאים את מכתבו לילד יורם ססובר מחיפה ששאל את ראש הממשלה לפשר שמו העברי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לאהוב בעברית – שיחה עם גיל חובב, כסלו תשפ"ד, נובמבר 2023

שאלות נפוצות

שאלות ותשובות בעת מלחמה

חצי שנה למלחמה – אנחנו מביאים כאן כמה מן השאלות הנפוצות שמגיעות אלינו בימים אלו ולצידן תשובותינו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית של כולנו – שיחה על שפה מתחדשת, מרחשוון תשפ"ד, אוקטובר 2023

אתם מוזמנים לצפות בשיחה של ורד ליון ירושלמי עם רונית גדיש על חידוש מילים, על מצבה של העברית ועל שאלות שמרבים לשאול אותנו בימי המלחמה.
להרחבה

קוֹמְמִיּוּת

נעבור את זה ביחד

עקב המצב אנחנו מפרסמים מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון אוצר מילים לנוער

אם כבר נמצאים הרבה שעות בבית – אנחנו מזמינים אתכם לפתור חידון מאתגר ובהזדמנות זו להעשיר את אוצר המילים שלכם!
המשך קריאה >>

מלגת האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מזמינה אתכם, תלמידים ותלמידות של החוגים ללשון העברית, להגיש מועמדות למלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה.
המשך קריאה >>

עדכון חשוב

מתנדבים ומשפחות של נפגעים הזקוקים כעת בדחיפות לשירותי עריכת לשון וייעוץ לשוני – מוזמנים לפנות אלינו וייענו בהקדם האפשרי.
המשך קריאה >>

אירוע 'בתים מבפנים' במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית – טופס לאישור כניסת רכב לקריית האוניברסיטה בגבעת רם

קול קורא

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ד

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ג

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ג.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מחקרי עברית מראשונות לאחרונות

בספר החדש של פרופ' משה בר־אשר עשרים ושניים פרקי מחקר הסוקרים תקופות שונות של הלשון העברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נחנך מרכז התרבות וההדרכה (אלול תשפ"ג, ספטמבר 2023)

בכ' באלול תשפ"ג (6 בספטמבר 2023) נחנך המרכז החדש בטקס חגיגי בהשתתפות נציג משרד התרבות והספורט ראובן חביב. לטקס החנוכה קדם ביקור של מנכ"ל המשרד כפיר כהן במרכז.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לז (תשמ"ו)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לו (תשמ"ה)

מרכז התרבות וההדרכה

הקמת מרכז התרבות וההדרכה: מזכים

פיסוק

לקט מדברי אמציה פורת ז"ל

אמציה פורת ז״ל

למתרגם וחבר האקדמיה ללשון העברית אמציה פורת היו הבחנות־לשון דקות מן הדק – שהן נחלתו של מי שמרגיש וחי את העברית מפנימיותה, והוא פעל להנחילן לתלמידיו ולכלל הכותבים והעורכים.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לשנס מותניים

הביטוי לשנס מותניים משמש בעברית במשמעות 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ';
אך מה בעצם עושים למותניים כשמְשַׁנְּסִים אותם?
המשך קריאה >>

מילה להכיר

קרפיף

חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן היא הזדמנות להכיר את המילה קַרְפִּיף שיוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ).
המשך קריאה >>

מפעלם של שני יוצרים בלשון

חוברת חדשה של "העברית" מוקדשת לשני יוצרי לשון וגדולי לשון, שפירות נטיעתם הלשונית ממלאים אוצרות גם בדורנו אנו: אהרון מאיר מזי"א, חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו, וראובן אלקלעי, המילונאי והמתרגם.
המשך קריאה >>

חנוכת מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית – יד לאליעזר וחמדה בן־יהודה

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לה (תשמ"ד)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לד (תשמ"ג)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לג (תשמ"ב)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך לא (תש"ם)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך ל (תשל"ט)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יט (תשכ"ח)

אירועים בעבר

חלוצות העברית – מפגש בבית האקדמיה, אלול תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש חגיגי שבו העלינו על נס את הנשים שהיו שותפות חשובות במפעל תחיית הדיבור העברי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

חילופי מנכ"ליות באקדמיה ללשון העברית (אב תשפ"ג, אוגוסט 2023)

ב־31 ביולי 2023 פרשה טלי בן־יהודה, מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות, לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

אסתר שפירא וגן הילדים העברי

אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 73

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים והחדשות של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יז (תשכ"ו)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך טז (תשכ"ה)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יב (תשכ"א)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יא (תש"ך)

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך י (תשי"ט)

אוהבת לשון, ככתבה וכלשונה

דברים שכתב המשורר רמי סערי לזכרה של אסתר גולדברג, חברת האקדמיה ללשון העברית שהלכה לעולמה לפני שנה בדיוק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 148

דברים בישיבת מליאה חגיגית

מפגש היכרות למורים- יום ראשון, ה' באב תשפ"ג, 23 ביולי 2023 בשעה 11:00

מפגש היכרות למורים- יום שני, כ"א בתמוז תשפ"ג, 10 ביולי 2023 בשעה 11:00

מילה נולדת

מניין לנו מעבדה?

המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך יג (תשכ"ב)

חידון 'מה ההבדל בין המילים?'- פתרונות

חידון 'מה הכתיב הנכון?' – פתרונות

חידון וי"ו המציינת עיצור- פתרונות

יו"ד המציינת עיצור פתרונות לחידון

חידון שאלות אתגר- פתרונות

מאגרי מידע של האקדמיה ללשון העברית

ההליך לאיתור מנכ"ל או מנכ"לית לאקדמיה ללשון העברית

דרושים בעבר

קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד המנכ"ל או המנכ"לית

יש לשלוח קורות חיים מפורטים, תעודות על השכלה ושמות של שני ממליצים עד יום שישי כ"ז בסיוון (16 ביוני) בשעה 13:00.
המשך קריאה >>

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום רביעי, כ"ט באב תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023, בשעה 11:00)

הרשמה למפגש היכרות למורי דרך (יום חמישי 8 ביוני 2023, י"ט בסיוון תשפ"ג)

אירועים בעבר

לשו"ת בעברית – מהמקרא ועד האקדמיה, תמוז תשפ"ג

הציבור הוזמן למפגש המשלב סדנה מודרכת והרצאה. במפגש בחנו את הקשר בין השפה לדובריה ואת מקומו של המוסד העליון ללשון העברית בתוך הקשר הזה.
להרחבה

אירועים בעבר

חוויית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית, אב–תמוז תשפ"ג

מפגשים המיועדים להורים וילדים (מגיל 10) במרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה.
להרחבה

אירועים בעבר

"תחיית השפה תחיית העם": הרצאה מקוונת, תמוז תשפ"ג

במלאת מאה שנה לייסוד גדוד מגיני השפה הציבור הוזמן לצפות בהרצאתה המקוונת של ד"ר נטע דן.
להרחבה

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אוהד אבודרהם – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

סיפורה של מילה

מכל או מיכל

מאין הגיעה בכלל המילה "מכל" במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה "מִיכַל".
המשך קריאה >>

מפגש היכרות למורי דרך – מרכז התרבות וההדרכה

האקדמיה ללשון העברית מזמינה מורי דרך וסוכני תיירות להכיר את מרכז התרבות וההדרכה החדש.
המשך קריאה >>

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"ג

מאוצרות הארכיון

"היו אתם הראשונים לחידוש שמותיכם"

משנת תרצ"א (1931) ואילך ייעץ ועד הלשון העברית בכתב ובעל פה לכל הפונים אליו בבקשת סיוע במציאת שם עברי הולם תחת שם המשפחה הלועזי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאתו של מרכז מדור שס"י באוניברסיטת אריאל, סיוון תשפ"ג

בהרצאתו של יהונתן שיוביץ, מרכז מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) הוא סיכם את פעילות המדור בשנה הראשונה מאז הוקם באייר תשפ"ב.
להרחבה

אירועים בעבר

שפת אב ושפת אם – סיור מודרך והרצאה, סיוון תשפ"ג

מרכז התרבות וההדרכה החדש הזמין אתכם למפגש המשלב סיור מודרך והרצאה – במפגש התבוננו על העברית משתי נקודות מבט, היסטורית ועכשווית.
להרחבה

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ג, מאי 2023)

מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (טרגטינג), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג) – מילים ומונחים חדשים בשיווק ופרסום, בארכיונאות ועוד.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פה, ב

יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

מיזם "מילה בסלע" במכללת אורנים

לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.
המשך קריאה >>

מה הדיבור אצלך?

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

שלו פרפל – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר מור שמש – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

דורון רובינשטיין – חתן הפרס לשנת תשפ"ג

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי כטב"ם

חידושי בן־יהודה לפי מילונו

ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר.
המשך קריאה >>

הסופר מאיר שלו איננו

בערב שביעי של פסח התבשרנו כי מאיר שלו, מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו, הלך לעולמו. מותו הוא אבדה גדולה לאוהבי הספר העברי.
המשך קריאה >>

פרופ' אהרן ממן: כמעט למדתי מתמטיקה ולא לשון עברית

ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, אקדם 72, תשפ"ג – 2023
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

העברית ע, א–ב: לשון ומנהיגות

יצא לאור גיליון חדש של 'העברית' – בחוברת זו כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"א בסיוון תשפ"א, 1 ביוני 2021.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 72

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים ומריאיון אישי עם פרופ' אהרן ממן, הנשיא הנבחר של האקדמיה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 146

למד לשונך

למד לשונך 145

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

ספר ללימוד עברית בצ'כוסלובקיה טרם השואה

ביד ושם שמור ספר ללימוד עברית של רות שטקלמכר מפראג. רות הצליחה לצאת בנובמבר 1939 ולהגיע ארצה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מארז עברי לחג

מחפשים מתנה לחג? מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה. המארז כולל משחק קלפים, סינר מעוצב ואת מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.
המשך קריאה >>

חידון ליום העברית תש"ף- פתרונות

פתרונות לחידון לשון ליום העברית תשע"ט

עד כמה אתם עבריים- פתרונות

מטבעות מסתתרים- פתרונות

אירועים בעבר

אליעזר בן־יהודה: האידאולוג שהפך למותג, אדר תשפ"ג

הציבור הוזמן לצפות בהרצאה מקוונת שתספר את סיפור חייו של בן־יהודה במקביל לסיפור התחייה של הדיבור העברי וסקרה את התחנות החשובות בחייו ובמפעליו.
להרחבה

סיפורה של מילה

מזור

תרופה או מחלה? לפשרה של המילה המקראית מָזוֹר.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

בארכיון שלנו נמצאו שני תצלומים מסתוריים, המתעדים כינוס של מכובדים – התצלומים עוררו אצל החוקרים שלנו עניין רב. מי הם המצולמים? היכן התכנסו ובאיזה מעמד?
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

פלישתה של מילה

בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מבקשים להביא את סיפורה של המילה פלישה – פרי חידושו של אליעזר בן־יהודה שנקלטה בעברית המתחדשת, אך לא במשמעות המקורית שייעד לה מחדשה.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

ג'וני ירום, פתגמים בתלבושת החידה

הגיע לידינו ספרו המשעשע והמחכים של ג'וני ירום "פתגמים בתלבושת החידה", ובו סיפוריהם של יותר ממאתיים פתגמים – מקצתם עבריים מקוריים ומקצתם מתורגמים – מלווים באיורים מלאי הומור.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת NET CORE. לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מילים ותולדותיהן

עכשיו במבצע מיוחד בחנות שלנו! מהדורה חדשה של הספר שמביא את סיפורי גלגוליהן של עשרות מילים ברחבי העברית ומחוצה לה – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

שבק חיים

לעיתים אנו אומרים על הטלפון שהוא "שבק חיים", וגם על המחשב או על המצבר, כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… אבל מהו בדיוק "שבק"?
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

אהבתיה – על כינוי המושא החבור

דוברי העברית בימינו עשויים לחוש כי השימוש בכינויי מושא חבורים הוא דל שבדלים. ואולם כינויים אלו לא נעלמו, ואפשר למצוא אותם בלשון הספרותית והרשמית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

גשם זלעפות

בימות הגשמים אנו נתקלים בשלל כינויים עבריים לממטרים שפוקדים את ארצנו. אחד מהם הוא גשם זלעפות. ובכן מה הן "זלעפות"?
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

תלמיד העברית הזקן ביותר בעולם

סידני לייטמן הגיע לישראל ב־1948 להתנדב במלחמת השחרור, הוא החל ללמוד עברית בשהותו הקצרה בארץ וממשיך ללמוד אותה בלונדון כבר 75 שנה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

משחק רביעיות "עברית בריבוע"

חדש בחנות שלנו! משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפח המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

חילופי משמרות באקדמיה ללשון העברית, שבט תשפ"ג

בח' בשבט תשפ"ג, 30 בינואר 2023, נערכה ישיבת מליאה חגיגית לכבוד פרופ' משה בר־אשר לרגל סיום כהונתו כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
להרחבה

אירועים בעבר

כינוס לציון מאה שנה למותו של אליעזר בן־יהודה, שבט תשפ"ג

הכינוס התקיים בבית האקדמיה הלאומית למדעים ביום שני כ"ט בשבט תשפ"ג, 20 בפברואר 2023.
להרחבה

חידון לתלמידים ליום העברית תשע"ט – הפתרונות המלאים

יום העברית תשפ"ג בבית הספר היסודי "קשת" בירושלים

מילים מעולם החי

אלמוגי ישראל

אתם מוזמנים להכיר מבחר מאלמוגי ישראל שזכו בשם עברי חדש – פרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית במערכת החינוך – יום העברית תשפ"ג

חגיגה עברית ברשתות החברתיות – יום העברית תשפ"ג

לכבוד יום העברית תשפ"ג קיימנו את אליפות העברית – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון. התחרות הסתיימה אבל אתם מוזמנים להמשיך לשחק להנאתכם.
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות הביטוי "חס וחלילה"

הצירוף "חס וחלילה" נראה כמטבע שטבעו חכמים, אך ביטוי אינו מופיע בספרות חז"ל, והעובדה שהוא נמצא בכמה דפוסים של התלמוד והמדרש נובעת מפיענוח מוטעה של ראשי התיבות ח"ו כ"חס וחלילה" במקום "חס ושלום".
המשך קריאה >>

חגיגות יום העברית תשפ"ג עם משטרת ישראל

פינות יום העברית תשפ"ג ששודרו בכאן רשת ב'

חנות האקדמיה

עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית

בספרו של ד"ר אמיר געש מכונסים שישה־עשר מחקרים שצמחו ברובם מעבודתו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת – יום העברית תשפ"ג

מאמרים

תרס"ח–תשי"ט (1908–1959): אליעזר בן־יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה

במאמר מובאת סקירה על מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – תולדותיו, אופיו, ייחודו והביקורת שנמתחה עליו.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרקים בתולדות המילונות העברית החדשה: מילון בן־יהודה

הכותב סוקר את מילון בן־יהודה – תולדותיו, ייחודו והישגיו על רקע תקופת חיבורו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חידושי המילים של אליעזר בן־יהודה (לפי מילונו)

במאמר נסקרים כל חידושי המילים של בן־יהודה המובאים במילונו.
המשך קריאה >>

מאמרים

אליעזר בן־יהודה ותחיית הדיבור העברי

במלאת 50 שנה למותו של בן־יהודה כתב ראובן סיוון על פועלם של הראשונים – בן־יהודה וחבריו – "שבלהט אהבתם לעמם ולשפתו חוללו את נס תחיית הדיבור העברי".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את החידוש האהוב מחידושיו של בן־יהודה: גלידה! (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)

לקראת יום העברית תשפ"ג הוזמן הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

הַמְּחַיֶּה – הסכת מבית האקדמיה ללשון העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ג ובשנת המאה למותו של אליעזר בן־יהודה אנחנו מתרגשים מאוד להציג בפניכם את ההסכת החדש שלנו הַמְּחַיֶּה – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

מאמרים

עיוני לשון: "לכבוד" בפתיחת מכתב – מקורה וגלגוליה

אחת הנוסחאות הבולטות ביותר במכתבים בימינו, בעיקר מכתבים רשמיים, היא נוסחת לכבוד, המופיעה לפני הזכרת שמו של נמען המכתב. מניין נוסחה זאת?
המשך קריאה >>

מאמרים

עוד כמה מחשבות על "רק אני, אני ואתה"

גם משיר הילדים הנודע של ביאליק אפשר ללמוד על עומק הקרבה של המשורר למקורות ישראל, מן התנ"ך ועד לחוכמת הנסתר ולחסידות.
המשך קריאה >>

דברים לזכר עמינדב דיקמן: איש השירה, אומן התרגום, נאמן העברית

למד לשונך

למד לשונך 144

למד לשונך

למד לשונך 143

עברית על קרטוני החלב – תשפ"ג

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 71

אליעזר בן־יהודה

אליעזר בן־יהודה בסרט נדיר

במלאת 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, אנו מבקשים לשתף סרט קצר ונדיר שצולם במעמד הנחת אבן פינה לביתו ברחוב עין גדי בשכונת תלפיות בירושלים.
המשך קריאה >>

מה החידוש האהוב של אליעזר בן־יהודה?

במלאת 100 שנים למותו של בן־יהודה הציבור מוזמן לבחור את החידוש האהוב ממאות חידושיו של מחיה השפה העברית – בובה? עיתון? חיידק? מטרייה? תאבדעי (סקרן)?
המשך קריאה >>

הגייה

גלגוליה של צד"י

צד"י אולי אינה האות השכיחה בתשבצים ובשלטים, אבל מעטים יודעים כי היא מציינת את אחד העיצורים המיוחדים ורבי התהפּוכות בתולדות העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אירוע הפתיחה של יום העברית תשפ"ג בתיאטרון ירושלים (כסלו תשפ"ג, דצמבר 2022)

בפתיחת השבוע שבו חל יום העברית – המתקיים בכל שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת) – יקיימו האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים אירוע חגיגי ומיוחד. האירוע יתקיים ביום ראשון, 8 בינואר 2023, בתיאטרון ירושלים ויהיו בו שפע של פעילויות ובהן: רבי־שיח, הרצאות וסדנאות, שעת סיפור והצגה לילדים, תערוכה מיוחדת, וגם מופע מקורי של רמי קלינשטיין שיארח את צרויה להב ומופע המצחק (סטנד־אפ) העברי הראשון אי פעם!
המשך קריאה >>

שאלת נשיא האקדמיה באולימפיאדת הלשון העברית לנוער

מאות תלמידים מרחבי הארץ התמודדו על המקומות הראשונים באולימפיאדת הלשון העברית תשפ"ג המתקיימת זה השנה השנייה.
המשך קריאה >>

תקלה באתר

הודעה לציבור הגולשים: בימים האחרונים יש תקלה במנוע החיפוש באתר; אנחנו פועלים לתקן אותה בהקדם. תודה על הסבלנות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת במתכונת חדשה, תשפ"ב–תשפ"ג

במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.
המשך קריאה >>

האירוע המרכזי ביום העברית תשפ"ג – התוכנייה

אירועים בעבר

סיור חגיגי באקדמיה ללשון העברית – יום העברית תשפ"ג

אנחנו מתרגשים להזמינכם לסיור במרכז התרבות וההדרכה החדש! מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

"העברת השער" נפסלה בגלל "רחוק" ו"חטא"

איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדרת הרצאות מקוונת על מסירת הלשון, תשפ"ג

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע סדרת הרצאות על מסירת הלשון. בסדרה תוכלו לשמוע על השאלות האלה ועל קו התפר בין ביאור המקרא לחקר הלשון העברית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"ג

אתם רוצים לנקד על פי הכללים? אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים?
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת בניקוד.
המשך קריאה >>

הרצאות מוקלטות ללא תשלום

אירוע הפתיחה – יום העברית תשפ"ג

הזמנו את הציבור לחגוג איתנו את שבוע העברית תשפ״ג באירוע חגיגי עשיר ומהנה בתיאטרון ירושלים – במגוון הרצאות, מפגשים ופעילויות לכל מי שאוהבים את העברית שלנו.

המשך קריאה >>

הגייה

בניין הופעל

בימינו מוכרת ההגייה בתנועת o בבניין הופעל כשפ' הפועל גרונית – הָאֳרַךְ, יָעֳתַק; רק מעטים יודעים שהניקוד בקמץ קטן יכול לבוא גם בפעלים רגילים, כגון הָפְקַד.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

אתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים חדשים

לאתר מאגרים המציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית נוספו חיבורים חדשים.
המשך קריאה >>

הגייה

הגיית הרי"ש בעברית

לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

תוכנית ההשתלמויות וההרצאות לשנת תשפ"ג

מערך ההשתלמויות שלנו הזמין אתכם להיכרות מעמיקה ומקיפה עם העברית משתי נקודות מבט: העברית בראי הבלשנות והעברית לתולדותיה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סיורי יד יצחק בן־צבי בעקבות מחיי השפה העברית, טבת תשפ"ג

לקראת יום העברית תשפ"ג נערכו שני סיורים בירושלים מטעם יד יצחק בן־צבי.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

קטר ולא "קטאר"

על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, את שם המדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).
המשך קריאה >>

ברכות לזיוה שמיר

האקדמיה ללשון העברית מברכת את פרופ' זיוה שמיר, חברה יועצת של האקדמיה ללשון העברית, על זכייתה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 2022 בקטגוריית פרס מפעל חיים.
המשך קריאה >>

עוזי אורנן זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מבכה את לכתו של פרופ' עוזי אורנן בשנת המאה לחייו – מבכירי הבלשנים בארץ וזקן חברי האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לקלס – שבח וגנאי במקום אחד?

השורש קל"ס יוצא לשתי הוראות מנוגדות: בלשון המקרא – לגנאי, בלשון חכמים – לשבח. מה פשר העניין?
המשך קריאה >>

תקנון פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ג

פרס האקדמיה ללשון העברית

קול קורא להגשת מועמדות לפרס אשר יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית או הארמית או בחקר מסורות הלשון.
המשך קריאה >>

חוה פנחס כהן ז"ל

הלכה לעולמה המשוררת חוה פנחס כהן – זכינו שהיא הצטרפה לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ותרמה זווית ראייה קצת אחרת על הדברים שנדונו בה.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

גדול העצה ורב העליליה מת, אך שמו חי!

בארכיון האקדמיה שמור מכתב משנת תרפ"ג (1922) ממורה במדרש תלמוד תורה המבכה את מותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתרגל או מתרגלת למערך ההשתלמויות

מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מקיים הרצאות, ימי עיון והשתלמויות מלאות לקהלים מגוונים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חדש באתר – לוחות נטיית השם (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

אנחנו שמחים להעמיד לרשות הציבור את לוחות נטיית השם הממוחשבים. מערכת חדשה זו משלימה את לוחות נטיית הפועל שפורסמו לפני כמה שנים.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה מקוונת לעריכה ולכתיב של טקסטים, תשפ"ג

הצענו סדנה מקוונת (ב'זום') לעריכה ולכתיב לאוהבי העברית. בסדנה ערכנו טקסט ותרגלנו את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה הוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ"ג, אוקטובר 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ' פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד.
המשך קריאה >>

מסלול הנוער בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב

שפה קמה

אליעזר בן־יהודה

במלאת מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה – אנחנו מציגים דף חדש באתר הסוקר תחנות בחייו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה >>

על אודות לוחות נטיית השם

הודעות לעיתונות

נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית בשלושת העשורים האחרונים, פרש מתפקידו. הנשיא החדש שבחרה מליאת האקדמיה הוא פרופ' אהרן ממן.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

בחור ובחורה

המילים בחור ובחורה רגילות על לשונם של דוברי העברית בימינו. עיון במקורותיהן מלמד ששאלת דקדוקן אינה פשוטה כלל ועיקר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?
המשך קריאה >>

מאמרים

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

מאמרים

"בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו

הודעות לעיתונות

תחרות לעיצוב סמליל למדור לשפת הסימנים הישראלית (אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022)

מעצבים ומעצבות בעלי זיקה לשפת הסימנים מוזמנים להשתתף בתחרות לעיצוב הסמליל שילווה את פעילות המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אוֹנָנוּת

המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

הרצאה חגיגית לקראת ראש השנה, אלול תשפ"ב

לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.
להרחבה

מטבעות לשון

לְמַפְרֵעַ

המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת מלשון חז"ל בהוראה ידועה, ואולם שינוי קל שנתהווה בשימושיה בעברית החדשה הצית ויכוחים אין־ספור ואף תרם להולדתה של מילה מוכרת אחרת – מִקְדָּמָה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

סינר עברי – טעים לבשל בעברית

עכשיו למכירה בחנות שלנו! סינר שעליו שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ"ג (1933).
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

"המורה העברי נִצח"

לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר.
המשך קריאה >>

חידון – חזרה ללימודים

מבנה ארגוני

קול קורא – מלגת האקדמיה לשנת תשפ"ג

מלגת האקדמיה ללשון העברית על שם ראובן אוחנא

מה, לדעתכם, הדבר המעניין ביותר במוצג היסטורי?

טופס בקשה מלגת אוחנא, תשפ"ג

שאלות נפוצות

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה
וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מהודו ועד ערב, מגאורגייה לירושלים, אלול תשפ"ב

צפו בהרצאה מקוונת שהוקדשה למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי.
להרחבה

אירועים בעבר

גרסא דינקותא – ילדים יוצרים בעברית, אלול תשפ"ב

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג קיימנו מפגש מקוון על שפתם של ילדים וילדות בהנחיית דקלה אברבנאל.
להרחבה

הסבר על המילון

אסתר גולדנברג זכרה לברכה

האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג – חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 141

מבחר מונחים ממילון למונחי אפידמיולוגיה שאושר באקדמיה בשנת תשפ"א: נִתּוּחַ־עָל, מֶחְקָר קְדִימָנִי, מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי, טִפּוּל דֶּמֶה, נִסּוּי דּוּ־עָלוּם, הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 70

יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעולות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה >>

מאמרים

חיי הלשון בספרות העברית

דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

קורס של האקדמיה באוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב

בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש: קורס אקדמי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון בלשון וכמה תלמידי תיכון מתוכנית הנוער בלשון העברית לתלמידי תיכון מצטיינים.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

בריון ובריונוּת

המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

ערב הסעודית

שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה").
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

"אמרו חכמים"

חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות סו-סז, תשע"ט-תש"ף

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות הדברים של הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

היתושים העבריים

לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ראש מדור מערכות המידע ומחשוב

האקדמיה ללשון העברית מחפשת ראש מדור מערכות המידע ומחשוב. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

המשנה לפי כתב יד קאופמן

חדש בחנות הספרים! נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן: יצא לאור הכרך השלישי (קדשים–טהרות).
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

אבני ח"ן – על ביאליק ועל העברית, תמוז תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון (מקוון) שבו נישאו הרצאות על היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בתחום העברית ולמענה כיוצר בלשון וכחבר ועד הלשון העברית ונשיאו.
להרחבה

מן השטח

איך נאמר windy בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה לסייע בקביעת חלופה עברית למילה windy. הצבעת הציבור וההצעות שלו נדונו בוועדה ויועברו להכרעת מליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

הלך לעולמו א"ב יהושע

אנו נפרדים מאברהם בולי יהושע, מהסופרים הגדולים, המשפיעים והאהובים ביותר של הספרות העברית החדשה.
כולנו חבים לו תודה על מורשתו התרבותית העצומה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מפעלם של שני יוצרים בלשון, סיוון תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מיוחד לזכרם של שני אישים שזכות של ממש להם בתחיית העברית שבפינו: נשיא ועד הלשון העברית אהרן מאיר מזי"א והמילונאי ראובן אלקלעי.
להרחבה

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >>

מרכז התרבות וההדרכה

מרכז התרבות וההדרכה החדש מציע לבתי ספר ולקבוצות להזמין סיור למידה וחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.
המשך קריאה >>

פנייה לביקור באקדמיה – מערכת החינוך

עמינדב דיקמן זכרו לברכה

האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר ספרות ומתרגם.
המשך קריאה >>

פניות בעניין השתלמויות

פרופ' אהרן דותן תמ"ך

אהרן דותן זיכרונו לברכה

הלך לעולמו פרופ' אהרן דותן, ותיק חברי האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ביאליק בחוכמת ישראל, חתן פרס ישראל וחתן פרס בן־צבי לחקר יהדות המזרח.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מזוודה

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

המאה ה־15 וה־16 או המאות ה־15 וה־16

לכאורה ברור שיש לומר המאות ה־15 וה־16 – שהרי נמנות כאן שתי מאות. ואולם מן המקורות עולה דווקא שימוש ביחיד במקרים דומים.
המשך קריאה >>

מאמרים

גלגולה של חולצה

סדנאות עריכה מקוונות

נותרו כרטיסים אחרונים לסדנת עריכה מקוונת (ב'זום') במתכונת חדשה בחודש זה. מהרו להירשם.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

בית יעקב בבית עם לועז

ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

מבוא לסמנטיקה – השתלמות מקוונת, תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית קיימה השתלמות מבוא בסמנטיקה (14 מפגשים)
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מה החלופה העברית לריקול?

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall) הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה >>

מאמרים

שימוש הלשון: הצורה הפנימית

במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

לימודי הסמכה בהוראת עברית כשפה שנייה לפי תוכנית הלימודים של המגזר הדרוזי

התוכנית מבוססת על הגישה הפונקציונלית־תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

מלפפונים ועגבניות טריים – ההתאם במין הדקדוקי לקבוצת שמות עצם בזכר ובנקבה

שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

"זריתי לרוח אנחתי" במחברת מטרזיינשטט

באדיבות ארכיון יד ושם אנו מביאים מסמכים אחדים מעיזבונה של ניצולת השואה אווה האן (חווה גולדשטיין).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

סניקה והסנקה

המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

דברים על סבי נעמן אופיר ז"ל

רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר ב' תשפ"ב, מארס 2022)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה >>

בבית ובכיתה

פסח על שום מה?

מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.
המשך קריאה >>

ניסיון

דוגמא

כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מתכנת או מתכנתת לפיתוח ולתחזוקה של אתר האקדמיה

תיאור התפקיד: אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

דקדוק המנדאית הקדומה

חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.
המשך קריאה >>

הכינוס המדעי הבין־לאומי – העברית החדשה: תמונת מצב

מילה להכיר

רָגְלָה

המונח 'רוגלה' מציין תוכנת ריגול (באנגלית: spyware). מונח זה מצטרף למונחים אחרים באותו המשקל הקשורים למחשב, ובראשם הצמד 'תוכנה' ו'חומרה'.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

גיליון חדש של "העברית"

חוברת כפולה של "העברית" המיוחדת למשוררנו הלאומי ונשיא ועד הלשון חיים נחמן ביאליק. המחַברת פרופ' זיוה שמיר מתחקה בחמישה פרקים על דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.
המשך קריאה >>

הטמעת PDF בדיקה

יוזמות נוספות לציון יום העברית תשפ"ב

פרסומים בתקשורת ופינות לשון ברדיו – יום העברית תשפ"ב

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"ב

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ב.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

תערוכה – "מילון לצורפות עכשווית", טבת תשפ"ב

תערוכתה של האומנית והצורפת ענת גולן הוצגה במהלך טבת תשפ"ב (דצמבר 2021) בביתו המקורי של אליעזר בן־יהודה ברחוב אתיופיה בירושלים ולוּותה בהרצאות ובחבר דיון.
להרחבה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 69

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 140

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: נִצּוּב, מַלְקוֹחַ, מֹחַל, מוּעָדוּת, סִמְלוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 139

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: דִּמּוּתָן רְפוּאִי, תַּחַת סַף הַגִּלּוּי ובקיצור תַּת־סִפִּי, אִילָנַאי, סוֹבְבָן, והצירופים דַּל־סִכּוּי ורַב־סִכּוּי תמורת "אנדרדוג" ו"פייבוריט".
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.
המשך קריאה >>

חגיגה עברית בבתי הספר – יום העברית תשפ"ב

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה (ישיבה שע"ג) אושרו כללי נטיית כינויי המושא ואושרה רשימת שמות היתושים בישראל.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"ב ברשתות החברתיות

אירועי שבוע העברית תשפ"ב

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כב (תשל"א)

דרושים בעבר

מנהל חשבונות או מנהלת חשבונות

עיקרי התפקיד: טיפול בהנהלת החשבונות עד הגשה למאזן, קליטת חשבוניות, תשלומים לספקים, דיווחים שוטפים לרשויות, הכנת שכר לעובדים ועוד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות ערכנו טקסט והצענו חלופות כנדרש.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה – טרלול (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

עניין של סגנון

מילים נרדפות

המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.
המשך קריאה >>

לשוננו לעם – העברית

לשוננו לעם כרך כא (תש"ל)

על מילים מתבלבלות ומבלבלות, טבת תשפ"ב

במפגש פנים אל פנים בשיתוף עם ארגון wise בירושלים הסבירה תמר קציר למשתתפים כיצד נוצרות "מילים תאומות" ועשתה סדר בזוגות של מילים דומות שכתיבן שונה ושאנחנו נוטים להתבלבל ביניהן.
להרחבה

אירועים בעבר

טעימות בעריכה – סדנה בשבוע העברית, טבת תשפ"ב

בסדנה הדגימה ד"ר אורלי אלבק בעיות בניסוח במשפטים מתחומים שונים, הציגה כמה ענייני ניסוח שכדאי להתחשב בהם, והציע הצעות לניסוח תקין ובהיר.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אירועי יום העברית (טבת תשפ"ב, דצמבר 2021)

יום העברית, המתקיים מדי שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, יצוין השנה ביום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021. האקדמיה ללשון העברית מציינת את יום העברית בסימן "שפה שכותבת אותנו" ומקיימת לאורך שבוע שלם מגוון פעילויות ואירועים, כולם ללא תשלום.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב מקוונת, תשפ"ב

בסדנאות המקוונות אנו דנים בכללי הכתיב המלא, בייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות.
המשך קריאה >>

שבוע העברית

אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף למגוון המפגשים, ההרצאות והסדנאות שנקיים בשבוע העברית תשפ"ב: ערב פתיחה חגיגי במעמד ראש העיר ירושלים ונשיא האקדמיה ללשון העברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 17:00 | מפגש: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: כוחה של מילה – יום שני ט"ז בטבת, 20 בדצמבר, בשעה 19:00 | עברית על הבר: על מילים מתבלבלות ומבלבלות – יום שלישי י"ז בטבת, 21 בדצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: טעימות בעריכה – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 18:00 | פעילות מיוחדת באינסטגרם: "הכו את המומחה" – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 19:00 | רב שיח חגיגי: כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה – יום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר, בשעה 19:00
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"הכו את המומחה" – פעילות מיוחדת באינסטגרם, טבת תשפ"ב

בשיחוח חי (לייב צ'ט) ב"סטורי" בעמוד האינסטגרם שלנו ענתה רונית גדיש בשידור חי על כל השאלות שתמיד רציתם לשאול על העברית ולא העזתם!
להרחבה

אירועים בעבר

רב־שיח חגיגי – כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה, טבת תשפ"ב

ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
להרחבה

סיפורה של מילה

אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה' ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הפעילות לשימור ולפיתוח של שפת הסימנים הישראלית

תפקיד חדש באקדמיה ללשון העברית – האקדמיה מחפשת ממונה על הפעילות לקידום שפת הסימנים הישראלית.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת פיסוק מקוונת, תשפ"ב

במסגרת הסדנה התנסינו בפיסוק טקסט קצר על פי כללי הפיסוק.
המשך קריאה >>

מה הביטוי העברי האהוב?

לכבוד יום העברית תשפ"ב – אנחנו פונים אליכם לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המתחדשת וגם בלשון הסלנג…
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

הודעה על מכרז

האקדמיה ללשון העברית מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות מקוונת בניקוד, טבת–שבט תשפ"ב

השתלמות בת 12 מפגשים על כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

חידון עברי למשטרת ישראל

חנות האקדמיה

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית

לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה, גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית המיועדת לכל הגילים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

תהה על קנקנו

בעיני רוחם של רבים הפועל תָּהָה במטבע הלשון תהה על קנקנו משמש בהוראתו כמו בלשון ימינו, במובן 'הרהר', ואולם במקורו מדובר בפועל אחר לחלוטין.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לבני נוער (כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021)

לראשונה נפתח מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לנוער בשנת הלימודים תשפ"ב באוניברסיטת תל אביב. מהרו להירשם למבחן המיון ביום שלישי 9 בנובמבר 2021.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עבודת סטודנטים באקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו – מינוי שנתי לתשפ"ב

אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הידיד הרוסי של אליעזר בן־יהודה

מאמרים

שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה

מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

בדיקת אנטיגן? בדיקת אֶנְגָּד!

אנגד הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או חיידק (או כל חומר אחר) ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דווקא

המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה >>

ד"ר יעקב בעל־שם ז"ל

הלך לעולמו יושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית, אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם. יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל

גם וגם

יחד או ביחד?

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו: שני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שמיטה

כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר אלכסיי יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשפ"א

מילים מעולם החי

פלמינגו – שקיטן?

במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)
המשך קריאה >>

מאמרים

הצירופים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת־זמננו

המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פג, ד

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על מנת

רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
המשך קריאה >>

מאמרים

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה >>

למה שלא נקרא לחתול "חתול"?

המגזין שלנו החליט לקיים סימפוזיון קטן בנושא שעלה מסיפור עם.
רצינו לברר מדוע לחתול קראו חתול ועל כן הזמנו למשתה (התרגום המדויק של המילה 'סימפוזיון') כמה מומחים החוקרים בדרך זו או אחרת כיצד מילים נעות בחלל ובזמן.
המשך קריאה >>

הנחות מיוחדות לחגים

אתם מוזמנים לרכוש לכם וליקיריכם מתנה לחגים בעברית יפה – הנחות על ספרים ומוצרים נלווים בחנות הספרים שלנו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשונות חגי תשרי, אלול תשפ"א

בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.
להרחבה

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא

מלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא – תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"א.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ביאליק וּועד הלשון

גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ברכות מאליפות לאלופים

בימינו המילה אַלּוּף וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, מרחשוון תשפ"ב

בסדנה בת ארבעה מפגשים נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.

המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בתורת ההגה והצורות, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות התחקינו על התהליכים ההיסטוריים שקרו בצורות העבריות – הכרנו את התנועות והעיצורים שהיו בעברית המקרא, את מעתקי ההגיים, שרידי יחסות ושינויים בהטעמה, סקרנו את בנייני הפועל ואת משקלי השם העיקריים – הכול בהשוואה לפרוטושמית ולשפות השמיות האחרות מכאן ולעברית החדשה מכאן.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב בכתב עברי מחובר

העיתונאי לאו (לוי) רדיוגין יליד ליטא הציע לכתוב עברית באותיות מחוברות כמו בשפות הכתובות בכתב לטיני. מובא כאן מכתב בכתב ידו הכתוב לפי הצעתו זו.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות ביסודות התחביר, מרחשוון–כסלו תשפ"ב

בהשתלמות בחנו את הקשרים בין רכיבי הצירופים והמשפטים ובדקנו את השפעתם על דרכי הניסוח.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

בסלון של בן־יהודה (אב תשפ"א, יולי 2021)

בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון מוצגים רהיטים מבית אליעזר בן־יהודה, השוכנים דרך קבע באקדמיה ללשון העברית והושאלו עתה למוזאון.
המשך קריאה >>

חידודים

חידון זכר ונקבה

האם האח בוער או בוערת? האם הצומת פקוק או פקוקה? האם פנים יפים או יפות?
בדקו עד כמה אתם יודעים את המין הדקדוקי של כמה מילים עבריות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל

בספרות חז"ל 'צאן ברזל' הוא מונח משפטי־הלכתי מתחום דיני הממונות. בלשון ימינו הצירוף 'נכסי צאן ברזל' הושאל לציון נכסים רוחניים או תרבותיים שהפכו ליסוד שאין עליו ערעור.
המשך קריאה >>

צירופים

על שופט הכדורגל

אל הוועדה למונחי משפט של האקדמיה הגיעו כמה פניות לקבוע מונח נפרד לשופטים במגרש הספורט, ואף הוצעו לה כמה הצעות, ובהן פַּסְקָן ושַׁפָּט.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

השתחווה והשתחוויה

הפועל הִשְׁתִּחֲוָה שקול לכאורה בבניין התפעל מן השורש המרובע שחו"י. אולם מן הפעלים המקראיים הקרובים אליו בבניין קל – שָׁחָה או שָׁחַח קשה להבין מה פשר הווי"ו העיצורית בשורש. על הפועל המיוחד הזה ועל שם הפעולה המיוחד שלו הִשְׁתַּחֲוָיָה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הכרזת שם רחוב על שם פרופ' זאב בן־חיים (אב תשפ"א, יולי 2021)

הוסר הלוט מעל השלט "מבוא הפרופסור זאב בן־חיים" בשכונת משכנות האומה בירושלים על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

דבר הנכדים בהכרזת "מבוא פרופ' זאב בן־חיים"

מילה להכיר

סופת באבטיח

המבקשים להתהדר בלשונם בעת חיתוך אבטיח לפרוסות מוזמנים להשתמש בפועל סָפַת.
המשך קריאה >>

דרושים לאקדמיה ללשון העברית

אנחנו מחפשים מועמדים ומועמדות למשרות של שיווק ומכירות, פיתוח תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי וכתיבה ורעיונאות לרשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לכתיבת תוכן ורעיונאות ברשתות החברתיות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת שותפים ושותפות בכתיבה וביצירה של תכנים לדפי האקדמיה ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו פגם או חיסרון. מה היא אַלְיָה ואיך הגיע אליה קוֹץ?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מפתח או מפתחת של תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי

האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז הדרכה מוזיאלי חדש ומחפשת מפתח או מפתחת תוכן
והדרכה לשלב ההקמה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, סיוון–אב תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? ערכנו סדנה מקוונת במתכונת חדשה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

בנקאים, דַּבְּרוּ עברית

בתכתובת שמצאנו בארכיון שלנו משנת תרע"ב (1912) עולה שאלת שפת הדיבור – עברית או לשונות זרות – בין הפקידים ללקוחות בסניף בנק של "חברת אנגליא-פלשתינה" (אפ"ק).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי…" (תמוז תשפ"א, יוני 2021)

אתם מוזמנים לצפות במעמד ההוקרה שיזמה וארגנה האקדמיה ללשון העברית לכבודם של קריינים וקרייניות, ותיקי רשות השידור.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

מה תהיה החלופה לבייגל: כעך או מעוג?

בארכיון שלנו נמצאת גלויה משנת תרע"ב (1912) שנשלחה לדוד ילין. הפונה, פינחס הלוי, מערער בדבריו על החלטת ועד הלשון לקבוע את המילה כַּעַךְ תמורת בייגל (ביידיש).
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

השופט צבי טל ומונחי המשפט העבריים

השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

לשוננו פג, ג

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (סיוון תשפ"א, יוני 2021)

המשורר מירון איזקסון ופרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי.

המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

מוּרשי ועד הלשון

"מורשי ועד הלשון" סייעו לוועד הלשון העברית בשנות הארבעים של המאה העשרים להפיץ את דברו ליישובים בכל רחבי הארץ. ומי מקביליהם היום?
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

כותב ורעיונאי או כותבת ורעיונאית לרשתות החברתיות

קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה >>

חברי כבוד

שמואל בולוצקי

צורות ותצורות

נוחות ונוחיות

רבים תוהים מה נכון – 'לנוחותכם' או 'לנוחיותכם', 'בנוחות' או 'בנוחיות'. תשובתנו: אף שיש העדפה מסוימת לצורה נוֹחוּת אין לפסול את הצורה נוֹחִיּוּת.
המשך קריאה >>

צירופים

במו ידיי

כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית המזרחית בישראל, תמוז תשפ"א

מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.
להרחבה

יום המשפחה

איחול ליום המשפחה

נשאלנו: איך יש לומר – 'יום משפחה שמח' או 'יום המשפחה שמח'?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

נֹפֶת צוּפִים

הצירוף לקוח מתהלים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". כיום הוא משמש כסמל לדבר מתוק ונעים במיוחד, לעיתים בגוון ביקורתי. מה משמען של המילים 'נופת' ו'צופים'?
המשך קריאה >>

אישים כותבים

הנזיפה העברית של דוד בן־גוריון

ילד בן 11 שולח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב. בן־גוריון מגיב באדיבות ובנימוס, אבל לא יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו.
המשך קריאה >>

שבועות

שיבולת בשדה

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה

מטבעות לשון

טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֵר או חוֹזֶרֶת

"טעות לעולם חוזרת" או "טעות – לעולם חוזר"? המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 68

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון ומנהיגות, סיוון תשפ"א

אתם מוזמנים לצפות בשידור הכינוס המדעי על העברית ומעמדה בדור הנהגת היישוב ועל המנהיגים עצמם. האירוע התקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים.
להרחבה

אירועים בעבר

עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
להרחבה

מאוצרות הארכיון

איך נשמור על המבטא המזרחי הצח?

מכתב שהתקבל במשרדי ועד הלשון פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ ישראל: כיצד יצליחו לשמר את מורשתם ואת הגייתם העברית הצחה בקרב ילדיהם.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

נתי ביאליסטוק כהן – עמית כבוד של האקדמיה (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

תואר עמית כבוד הוענק למנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, מר נתי ביאליסטוק כהן בזכות מסירותו ופעולותיו למען האקדמיה בהתנדבות כחבר המועצה הציבורית של המוסד.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים עבריות בלשונות אירופה

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ישראל מייצאת מילים

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספרון מיוחד של המיזם 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' ומדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

פסח

מדברים ביציאת מצרים

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >>

צירופים

באר שבע

שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אחים, אחאים ותאומים

מה בין אחים לאחאים? האם אחד משלישייה הוא תאום?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

"אימא תסגרי את השואג אבק"

אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"הודיע גבול נסיעתך ותמנע תשלום מיותר"

מכתב מחֶברת התחבורה "דן" אל ועד הלשון בשנת 1952 הוא דוגמה יפה לחשיבות שראו גופים ציבוריים ומסחריים באותו הזמן בהקפדה על ניסוח תקני ובהיר בעברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"והגדת לבנך" – הרצאה מקוונת של נשיא האקדמיה ללשון העברית (ניסן תשפ"א, מארס 2021)

לכבוד חג פסח, מזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור משה בר־אשר.
המשך קריאה >>

מאמרים

אירנה גרבל – החברה הראשונה באקדמיה

בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

חֶבֶר מְרֵעִים או חֶבֶר מֵרֵעִים

הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו. אך האם משמעותו חיובית או שלילית?

נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית,
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָצָא חוֹצֵץ

בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

"והגדת לבנך" – עיון בלשונות ליל הסדר, ניסן תשפ"א

אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.
להרחבה

אירועים בעבר

ביטויים ופתגמים מלשונות תבל, אדר תשפ"א

מניין הביטוי 'אין נביא בעירו'? איך התגלגל הצירוף 'קור כלבים' אל העברית? ומהיכן יובָּא הביטוי 'שפך את התינוק עם המים'? על ביטויים ופתגמים ממקור לועזי הנראים כאילו נולדו בלשון העברית הרצה ד"ר אורי מלמד.
להרחבה

השתלמויות בעבר

הבלשנות לענפיה, שבט–ניסן תשפ"א

בסדרת ההרצאות סקרנו את תחומי המחקר העיקריים של הבלשנות, כל אחד בפני עצמו, ואת נקודות ההשקה שלהם זה עם זה.
המשך קריאה >>

חידון לחג פורים – הפתרונות המלאים

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשפ"א

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, סיוון תשפ"א

בסדנה המקוונת בת ארבעת המפגשים למדו המשתתפים דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי ועסקו בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

הירשמו לפעילויות המקוונות

ההרשמה להשתלמויות בעיצומה: סדנה לשיפור הטקסט המשפטי; השתלמות בתורת ההגה והצורות.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, ניסן–אייר תשפ"א

בסדנה התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד.
המשך קריאה >>

יום המשפחה

אימא או אמא? חמותי או חמתי? מה מקור המילה משפחה? מהם אחאים? איך נקרא נכד האח? כל מה שרציתם לדעת על המשפחה שלכם במדור חגיגי באתר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים בתחום בריאות הציבור (שבט תשפ"א, ינואר 2021)

אושרה רשימת מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה (אפידמיולוגיה) וכמה מונחים יחידים ובהם דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) לפי בקשה שהגיעה ממשרד הבריאות.

המשך קריאה >>

אירועים בעבר

שוב חוזר הניגון, אדר תשפ"א

בהרצאה דן ד"ר יעקב עציון על קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש. ההרצאה לוותה באתנחתות מוזיקליות שבהן נוגנו השירים.
להרחבה

חידון ט"ו בשבט – הפתרונות המלאים

אירועים בעבר

רב־שיח על מילונאים ועל מילונים

אתם מוזמנים לצפות ברב־שיח מיוחד לכבוד יום העברית תשפ"א ולרגל הוצאתו לאור של הספר 'אוצֵר המילים' על הבלשן והמילונאי ראובן אלקלעי – רב־שיח על מילונאים ומילונים בהנחיית העיתונאי ירון לונדון.
להרחבה

אירועים בעבר

יום העברית תשפ"א – הרצאות מקוונות

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מציעה לכם להשתתף בסדנה מקוונת ב"זום" ולצפות במגוון הרצאות מקוונות של מומחי האקדמיה שניתנו בעת האחרונה.
להרחבה

בדיקת טופס

חוגגים את יום העברית עם משטרת ישראל

שפה שאנשים אוהבים

יום השפה העברית – רואן סאיג פרח

רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

יום העברית תשפ"א נחגג במרשתת וברשתות החברתיות

חנות האקדמיה

לשוננו פג, א

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה >>

אילו הייתי מילה עברית

חידונים ליום העברית

אליפות העברית תשפ"ד

לכבוד יום העברית תשפ"ד ערכנו גם השנה את אליפות העברית – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון.
המשך קריאה >>

שיתוף פעולה מיוחד למען ילדים מאושפזים

פרסומים בתקשורת ופינות לשון בגלי צה"ל – יום העברית תשפ"א

הודעות לעיתונות

תוצאות הצבעת הציבור במיזם בחירת המילה האהובה ומילת השנה (טבת תשפ"א, ינואר 2021)

לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מפרסמת את תוצאות הצבעת על מילת השנה ועל המילים האהובות: מילת השנה "מטוש", המילה האהובה "אימא", המילה המצחיקה "פופיק", ומילת העגה שאי אפשר בלעדיה "סבבה".
המשך קריאה >>

ברכת נשיא המדינה ליום העברית

"בישראל של היום אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא לחשוב בעברית, לחלום בעברית, לאהוב בעברית, לבנות את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו בעברית".
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

באירועי יום העברית – מיזם בחירת המילה העברית האהובה (טבת תשפ"א, דצמבר 2020)

מהי המילה העברית האהובה?אהבה, הביתה, משפחה ואולי גלידה?
ומהי מילת השנה? מטוש, מסכה, סגר ואולי חיסון?
המשך קריאה >>

מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

ספרו של אהרן דותן דן בקונטרסי המסורה. כל אחד מן הקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. עכשיו למכירה בחנות הספרים.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומות הרבים ־יִם ו־וֹת

אנחנו נשאלים שוב ושוב: איך יכול להיות שצורת הרבים של מילים ממין זכר, כמו חלון, קיר, כיסא ושולחן, היא בסיומת ־וֹת, וצורת הרבים של מילים ממין נקבה, כמו מילה, שנה, ביצה ונמלה, היא בסיומת ־ִים.
המשך קריאה >>

תכנים לצפייה

אתם נמצאים בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להמשיך ליהנות ממגוון התכנים, הפעילויות והאירועים המקוונים שהפקנו לכבוד יום העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

בין גבולות העריכה, טבת תשפ"א

מאות השתתפו בסדנה מיוחדת לכבוד יום העברית בהנחיית ד"ר אורלי אלבק על גבולות העריכה משני צידי המתרס – מזווית הראייה של העורכים ומנקודת המבט של הכותבים.
להרחבה

מילים לועזיות ותעתיק

בוטאן ולא "בהוטן"

הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.
המשך קריאה >>

פעילויות לרגל יום העברית בשנים קודמות

הודעות לעיתונות

מלגת האקדמיה ללשון העברית ‏ע"ש ראובן אוחנא (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל מוענקת בפעם הראשונה בשנת תשפ"א בתרומת בני משפחתו. שישה עשר סטודנטים וסטודנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ הגישו השנה מועמדות למלגה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

סדנת כתיב, תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות כתיב מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

סדנת לשון ובישול לחנוכה לילדים ולהורים, טבת תשפ"א

הורים וילדים השתתפו בפעילות מיוחדת לחנוכה – סופגנייה: דונאט שהתחפש ללביבה – סדנת לשון ובישול לחנוכה שיועדה להורים ולילדים (מגיל 5).
להרחבה

אתם בוחרים: מה המילה העברית האהובה?

נשמח לקבל מכם הצעות: איזו מילה מרגשת אתכם? מה המילה שמצחיקה אתכם?
איזו מילה מתקשרת אצלכם עם מישהו אהוב? מהי מילת העגה (סלנג) שאתם לא יכולים בלעדיה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סדנה מלבבת לחנוכה (כסלו תשפ"א, דצמבר 2020)

האקדמיה ללשון העברית תקיים בחנוכה סדנה ללא תשלום להיכרות עם מונחי החג בשילוב הכנת סופגניות ולביבות.
המשך קריאה >>

טופס הרשמה לסדנת לשון ובישול

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 67

פורסם גיליון חדש של "אקדם" – ידיעון האקדמיה ללשון העברית, ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

ערכת כרזות חגיגית

חדש בחנות הספרים! גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק, כרזה חגיגית גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה' ודף חידון עברי.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי רחצה לנוער העברי בחופי ניו יורק

בקיץ 1936 נשלח מכתב מ"הסתדרות הנוער העברי" בניו יורק לוועד הלשון ובו רשימה של מונחים עבריים חדשים הקשורים לרחצה בים, ובקשה לחוות הדעת של הוועד בעניינם.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 136

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

מרכז או מרכזת לשיווק ולמכירות

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מועמד או מועמדת לפיתוח מערך שיווק ומכירות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לעזים ביד עבריים, כסלו תשפ"א

ההרצאה של יהונתן רוסן ממן עסקה במלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות.
להרחבה

המשורר נתן זך הלך לעולמו

נתן זך היה אחד מן היוצרים החשובים של דור המדינה ואחד ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.
המשך קריאה >>

מאמרים

לא לגאונים בלבד – הצצה היסטורית לשונית לתקופת הגאונים

העבודה במפעל המילון ההיסטורי מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון מנווה האקדמיה (מרחשוון תשפ"א, נובמבר 2020)

משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן הוא המשרד הזוכה בתחרות לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

מאמרים

לאטימולוגיה של כמה מלות סלנג בעברית הישראלית של ימינו

המחבר מתחקה על היוולדותם של ביטויי העגה חֶרְבּוֹן, מחורבן, חִרְבֵּן, הִתְחַרְבֵּן ואָכַל חֶרְבּוֹן.
המשך קריאה >>

בדיקה 2

השתלמויות בעבר

סדנת עריכה, תש"ף–תשפ"א

האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות עריכה מקוונות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

התנ"ך, העברית ואנחנו – בעיות בהבנת המקרא, כסלו תשפ"א

בהרצאה דנה תמר קציר בשאלה עד כמה העברית שלנו היום קרובה ללשון המקראית.
להרחבה

השתלמויות בעבר

סדנה לשיפור הטקסט המשפטי, טבת תשפ"א

בסדנה נלמדו ותורגלו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה >>

בדיקה

הודעות לעיתונות

יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה ללשון העברית, הלך לעולמו (מרחשוון תשפ"א, אוקטובר 2020)

פרופ' יהושע בלאו, נשיאה השלישי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשמ"א–תשנ"ג, הלך לעולמו והוא בן 101 שנים.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

הבדלה

המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

שומה ושומה

שׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מַשָּׂא וּמַתָּן

הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
המשך קריאה >>

ד"ר אמנון פרידברג זיכרונו לברכה

האקדמיה ללשון העברית מביעה צער עמוק על מותו ד"ר אמנון פרידברג, מגדולי חוקרי החרקים בישראל וחבר הוועדה לזואולוגיה מטעם האקדמיה ללשון העברית העוסקת בקביעת שמות לבעלי חיים.
המשך קריאה >>

יהושע קנז הלך לעולמו

הסופר והמתרגם יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית החדשה, הלך לעולמו. קנז פרסם במשך עשרות שנים רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הוא היטיב לתאר את גיבוריו במלאכת מחשבת של מילים, פרטים קטנים ואנושיות פשוטה.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, טבת–שבט תשפ"א

בהשתלמות התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד והתנסו בניקוד פעיל.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמות בניקוד, מרחשוון–כסלו תשפ"א

אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? האקדמיה ללשון העברית קיימה סדנה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה >>

נשיאי האקדמיה

עניין של סגנון

כמות אנשים או מספר אנשים

הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' היא בחירה סגנונית. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם הצירוף 'כמות האנשים' נוכל להמליץ על הצירוף 'מספר האנשים'.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אפיקומן הוא! כי לא ידעו מה הוא" – על דרכיה של מילה אחת בתולדות המילונאות העברית

על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

חייו ופועלו

על פניות הציבור

ההחלטות

עדכונים אחרונים

מילונים מאוירים

עברית שפה קלה – יום העברית תש"ף

שפה שאנשים אוהבים

סיפור האהבה של מיכאלינה ודמיאן לשפה העברית

הסיפור של מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ – שני צעירים פולנים הלומדים עברית באוניברסיטת ורשה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הָיָה בְּעוֹכְרָיו

מקור הביטוי בדברי יפתח לבִתו כשיצאה לקבל את פניו בלי שידעה את נדרו להקריב לה' את מי שיֵצא לקראתו בשובו מן הקרב: "אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי".
המשך קריאה >>

חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים

מסע בזמן

גלגוליו של השקל העברי

בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את גלגוליו של השקל העברי.
המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך סב–סה, תשע"ה–תשע"ח

יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ה–תשע"ח (2014–2018) ובו זיכרונות הדברים מן הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה >>

ועד הלשון והפצת העברית

ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ ישראל סערו. בקרב אלה שדרשו למחות על מסקנות הוועדה המלכותית היו גם חברי ועד הלשון העברית.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

נתי ביאליסטוק – שפה משנה מציאות

נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות.
המשך קריאה >>

ועד הלשון

לקט תעודות

העלינו לעיון הציבור את החוברת "לקט תעודות" שיצאה בשנת תש"ל (1970), ובה מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי בארץ ולתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

ראשית קריאה וכתיבה, אלול תש"ף

לכבוד פתיחת שנת הלימודים – הורים מוזמנים לצפות בשיחה שערכנו עם פרופ' דורית רביד, מומחית לבלשנות ולפסיכולינגוויסטיקה התפתחותית.
להרחבה

מאמרים

תחיית הלשון – האומנם נס?

תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

איחוד האמירויות ובחרין

לרגל ההסכמים עם מדינת איחוד האמירויות ועם בחרין עלו בציבור כמה שאלות הנוגעות לשמות המדינות ולשמות הייחוס.
המשך קריאה >>

ישלי שאלה-בדיקה

חנות האקדמיה

ספר הרקמה לר' יונה אבן ג'נאח, כרכים א–ב

הודעות לעיתונות

חנות האקדמיה

מחקרים בלשון ובספרות

חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים

מסע בזמן

מנגינה

אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

היענות מרשימה לתחרות תכנון המנווה (אב תש"ף, יולי 2020)

הסתיים שלב ההגשה של ההצעות לתכנון "המנווה": בית חדש לאקדמיה ללשון העברית ובו בין השאר מוזאון ראשון מסוגו לעברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית

היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ב או ל

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

"רוצות אנו להתנהג כפי חוקי הכתיב העברי"

ויכוח בין מורה לתלמידותיה בבית ספר עברי בלודז' הולידה פנייה אל ועד הלשון בסוגיית הכתיב העברי – חליפת מכתבים מרתקת משנת תרצ"ו (1936).
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מכתב מקיבוץ בגרמניה

בחודש פברואר 1937 התקבל במשרדי ועד הלשון מכתבו של מיכאל ויצמן מאורפלד, קיבוץ "במעלה" (קיבוץ הכשרה לנוער ציוני בגרמניה).
המשך קריאה >>

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – הפתרונות המלאים

הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – פתרונות מלאים והרחבות

מאוצרות הארכיון

בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס

בחוברת השישית של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרפ"ח (1928) התפרסמה רשימת ברכות וביטויי נימוס.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 134

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 133

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ח–תשע"ט: עַשְׂיָן, עַשְׂיָנוּת, מִשְׂחֲקָן, מִשְׂחֲקָנוּת, מִשְׂחוּק, מַעֲרֶכֶת גּוֹמְלִין, מְכוֹנַת מִמְכָּר, חַדְשׁוֹת כָּזָב.
המשך קריאה >>

יש שצורות המופיעות בתעודות העבריות הקדומות – ובעיקר בטקסטים שאינם נחשבים מופתיים – אינן מתיישבות עם מה שקבעו אנשי התקן או עם מה שמקובל לראות בו כלל של העברית התקנית, ואז נוצר פער מעניין בין נתוני העברית הקדומה למערך הידע של משתמשי העברית בימינו.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מסכה – עוטים, חובשים או שמים?

האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
המשך קריאה >>

אתגר לכל המשפחה בימי קורונה

המכנה המשותף

בידוד, הֶסְגֵּר, סֶגֶר, עוצר

סגר או הסגר? באמצעי התקשורת מתלבטים באיזה מונח יש להשתמש ואנחנו כאן כדי לעשות סדר – בשימוש הרווח בימים אלו המונח המתאים הוא סֶגֶר.
המשך קריאה >>

לשחק בעברית

דפי צביעה לילדים

לטובת הילדים והילדות בבית מצורפים חמישה דפי צביעה להנאה וללימוד עברית.
המשך קריאה >>

עדכון על התחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה ללשון העברית (טבת תש"ף, מרץ 2020)

שפע של פעילויות מהבית

מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה >>

חידון לימי קורונה

האם יש שם עברי לקורונה? איך קוראים ל"בית השחי של המרפק" שאליו משתעלים? איך אומרים "גידול אקספוננציאלי" בעברית? מה זה אִפְחוּת?
מיוחד לימי הבידוד: חידון הקורונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

עדכון מהאקדמיה ללשון העברית

לפי הנחיות הממשלה, העבודה באקדמיה ללשון העברית מתנהלת במתכונת מצומצמת.

בריאות לכולנו!
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מנווה האקדמיה ללשון העברית (אדר תש"ף, מרץ 2020)

האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל האקדמיה ללשון העברית מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

מאמרים

"לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון"

במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מהרי הקרפטים לוועד הלשון

בארכיון האקדמיה נמצא מכתב בעברית צחה משנת 1932 שנשלח מבית ספר עממי יהודי – המכתב נשלח מן הכפר טוֹרוּן בהרי הקרפטים, אחד המקומות המבודדים באירופה.
המשך קריאה >>

מילון בן־יהודה – פעילות לכיתות א'–ב' ליום העברית

חנות האקדמיה

סוגיות בלשון המקרא

חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר תש"ף, מארס 2020)

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

ממונה על הקמת מוזאון העברית

אנחנו מחפשים את האישה או את האיש המתאימים להוביל את התכנון וההקמה של מוזאון ראשון מסוגו לעברית במסגרת מנווה האקדמיה המתוכנן בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה >>

יום העברית תש"ף במרשתת וברשתות החברתיות

חנות האקדמיה

משחק זיכרון

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לעיצוב גרפי

פינות לשון ברדיו – יום העברית תש"ף

הציבור חוגג את יום העברית תש"ף

הודעות לעיתונות

חדש באתר מונחי האקדמיה: סריקות המילונים המודפסים (שבט תש"ף, פברואר 2020)

מעתה יכולים הגולשים באתר מונחי האקדמיה לצפות בסריקות של המילונים המקוריים שיצאו לאור בדפוס.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

סנונית ראשונה במיזם לאומי לשיפור הממשק אדם–מכונה בעברית (שבט תש"ף, ינואר 2020)

האקדמיה ללשון העברית נרתמה לתוכנית החלוץ ליצירת מאגר טקסטים (קורפוס) מתויג של העברית בת זמננו שיזמה רשות התקשוב הממשלתי.
המשך קריאה >>

מאמרים

הערות לשון, משלבים ולהגים בספרו של אלי עמיר 'אהבת שאול'

בחודש טבת תש"ף (ינואר 2020) הלך לעולמו חבר האקדמיה וחוקר הלשון העברית והערבית היהודית פרופ' יעקב מנצור. לזכרו מתפרסם המאמר פרי עטו.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של צורפים

מסתנוורים מן הנצנוץ? אולי זה בגלל מילות הצורפים שקיבצנו יחד – על המילים זִקּוּק, הַטְבָּעָה, הַבְרָקָה, הֲלִימָה, הֲרָמָה, הַחְתָּמָה, הַרְפָּיָה, הַשְׁחָרָה, כְּבִישָׁה, נְשֹׁפֶת, רִדּוּד ושִׁבּוּץ.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

יום העברית תש"ף – האירוע המרכזי

תרגילים בצורפותית מדוברת

הצורפת ענת גולן פנתה לאקדמיה ללשון העברית בחיפוש אחר דרך להביא את דברהּ של הצורפות העכשווית אל מעבר הקהילה "דוברת השפה", החוצה והלאה אל הקהל הרחב.
המשך קריאה >>

העברית תמיד באופנה!

הודעות לעיתונות

יום הלשון העברית מצוין בישיבת הממשלה (טבת תש"ף, ינואר 2020)

בישיבת ממשלת ישראל מיום כ"ב בטבת, 19 בינואר, ציינו ראש הממשלה, שרת התרבות ונשיא האקדמיה ללשון העברית את יום הלשון העברית.
המשך קריאה >>

מיצג חגיגי בתל אביב

חידונים ליום העברית

חידון ליום העברית תש"ף

מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.
המשך קריאה >>

עברית על קרטוני החלב

זו השנה השלישית מפורסמים על קרטוני החלב של תנובה איורים בסימן יום העברית – השנה תוכלו ליהנות ממקבצי מילים עבריות בתחומים שונים להעשרה ולהנאה.
המשך קריאה >>

שלטי חוצות בתל אביב

לקראת יום העברית תש"ף האקדמיה ללשון העברית ועיריית תל־אביב–יפו פרסמו כרזות ססגוניות הנושאות מילים חדשות ברחבי העיר העברית הראשונה.
המשך קריאה >>

שבוע העברית תש"ף ברכבת הקלה בירושלים

בשבוע העברית תחנות הרכבת הקלה בירושלים עוטרו בכרזות מאוירות וחגיגיות; במהלך השבוע נתנו מומחי האקדמיה סדרת הרצאות מרתקת במרכז שירות הלקוחות של סיטיפס בבניין כלל בעיר.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

שבוע השפה העברית ברכבת הקלה בירושלים (טבת תש"ף, ינואר 2020)

הרכבת הקלה בירושלים והאקדמיה ללשון העברית יקיימו את שבוע השפה העברית תש"ף בעיר עם הרצאות מרתקות על השפה, כרזות ססגוניות, חלוקת חוברות ועוד
המשך קריאה >>

מאמרים

"לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יש' ט 6) – לפשר המ"ם הסתומה

צמדי מילים

רכש אמון ורחש כבוד

רבים מתבלבלים בכתיבה בין הפעלים רָכַשׁ ורָחַשׁ בצירופים 'רכש אמון' ו'רחש כבוד'. אין זיקה היסטורית בין שני הפעלים, ורק דמיון הצליל גורם לבלבול.
המשך קריאה >>

מן השטח

גימיק, פטריוט – מחפשים חלופות עבריות

באירוע המרכזי של יום העברית בשנת תש"ף נערך דיון בהשתתפות הקהל על מציאת חלופות עבריות למילים הלועזיות פטריוט וגימיק. ההצעות שנבחרו הועברו לוועדות המינוח המקצועיות.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

כשסבתא שלי דיברה עברית

לרגל יום השפה העברית אנו מביאים שירים מרנינים חדשים שנכתבו באהבה לשפה העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חגיגת עברית ברחבי הארץ (טבת תשע"ט, ינואר 2020)

במהלך השבוע שבו יחול יום השפה העברית יתקיימו אירועים ופעילויות רבות ברחבי הארץ: במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובאמצעי התקשורת.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לשון חכמים לעצמן, שבט תש"ף

אתם מוזמנים לצפות בעשרת מושבי כינוס מחקר לשון החכמים (שבט תש"ף, פברואר 2020), שנערך לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.
להרחבה

הודעות לעיתונות

אהבה מדבקת לעברית (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

לכבוד חג החנוכה עדכנו את חבילת המדבקות (סטיקרים) לוואטסאפ, והיא כבר מחכה לכם בחנות היישומונים. בין המדבקות תוכלו למצוא תיקוני לשון, ברכות מליציות, חידושי מילים וכמובן ברכות חגיגיות.
המשך קריאה >>

אישור השתתפות

מאמרים

מחזר של השפה העברית

בערב לזכרו של עמוס עוז שהתקיים באקדמיה ללשון העברית כמה חודשים לאחר מותו השתתפה בתו פרופ' פניה עוז־לצברגר ונשאה דברים על הקשר העמוק של אביה לעברית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סְדָר: סידור ועימוד לדפוס

מאמרים

העוגה וחבית היין; הגונב מגנב

בחודש מרחשוון תש"ף הלך לעולמו בן־ציון פישלר שבע ימים ומעשים. הוא שלח ידו גם במחקר העברית, ועיקר מעייניו בתחום זה היה חקר הניבים והפתגמים. בייחוד חביבים היו עליו ״פתגמי חז״ל שחז״ל לא אמרום״.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

תחייה והתחדשות בלשון העברית

חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מ־VAR לשיפוט מסך (כסלו תשע"ט, דצמבר 2019)

נציגים מהאקדמיה ללשון העברית ומענף הכדורגל בחרו את הצירוף שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופה עברית למונח VAR. יתרונם של צירופים אלו שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

כְּרִית

המילה כרית משמשת בפי אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש המשתמשים במילה כְּרִית לציון מחזור הגאות והשפל (tide באנגלית).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שלשום ומוחרתיים

יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית

עכשיו בחנות הספרים – גלוסר המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים שלאחר המקרא.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה

למד לשונך

למד לשונך 132

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: אָזְלַת הוֹרוּת, רְאָיָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שִׁיטָה יְרִיבָנִית, שִׁיטָה חַקְרָנִית, תַּאֲגִיד חָקוּק או תַּאֲגִיד שֶׁהוּקַם בְּחִקּוּק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 131

מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: הֲסָרַת פְּלִילִיּוּת, הַתָּרָה לְפִי חֹק, זְכוּת הִתְחַיְּבוּתִית, עִסְקָה מְשַׁלֶּבֶת, שְׂכַר טִרְחָה עִתִּי.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 65

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ובו חדשות על אירועים, סקירת מפעלו של פרופ' שלמה מורג ז"ל, עיוני לשון מאת סגן נשיא האקדמיה, מונחי משפט חדשים, דברים לזכרו של חברנו ישראל בן־דוד ועוד.
המשך קריאה >>

עברית לתקופת המרשתת

העברית ממשיכה לגדול

איך אומרים ממשלה בעברית?

ביאליק מחדש מילים

מלחמת השפות

בית הספר העברי הראשון

עברית לומדים בעברית? ובאיזו שפה לומדים מתמטיקה ופיזיקה? היום זה אולי נראה מובן מאליו, אבל בשנת 1886, כשהוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, זה היה כמעט בלתי אפשרי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

זכר ונקבה – למה צריך מין בשפה? כסלו תשע"ט

הרצאתה של ד"ר קרן דובנוב נערכה בבר פולי בתל אביב בשיתוף ארגון WIZE.
להרחבה

מילה להכיר

עַרְקוּם

ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אוסף המרכז למסורות ישראל (חשוון תשע"ט, נובמבר 2019)

באתר ייעודי חדש אפשר להאזין לקולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים פסוקי מקרא, משניות, דפים מן התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מדור לדור.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּחֶסֶד

שני שימושים שונים לצירוף בחסד: בשימוש הראשון הוא מציין שדבר מה ניתן למישהו כטובה אף על פי שאינו מגיע לו, ואילו השימוש השני מפליג בסגולה מיוחדת – כישרון או יכולת שאדם כלשהו ניחן בהם.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שעון מתקתק בעברית

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

להפעיל את המתג בשידור הטלוויזיה הראשון

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית באייר תשכ"ח (1968).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חמשת חומשי התורה באתר מאגרים (תשרי תש"ף, אוקטובר 2019)

אתר 'מאגרים' התחדש לקראת שנת תש"ף, ומעתה אפשר לראות בו את חמשת חומשי התורה מותקנים בדיוק המדעי המחמיר של מפעל המילון ההיסטורי על פי כתב יד לנינגרד. חמשת החומשים, ככל חיבור ב'מאגרים', אף נותחו בניתוח מילוני מלא.
המשך קריאה >>

מאמרים

לתולדות שמות הצמחים דַּם הַמַּכַּבִּים, חַמָּנִית-חַמָּנִיָּה

מאוצרות הארכיון

וייקרא שמה בת ים

בנבכי הארכיון שלנו נמצאה תכתובת המעידה על השלבים שקדמו לקביעת שמה של העיר בת ים.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

הצופים העבריים

בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מילון ספרדי–עברי מאת משה כהן עמאש

לאחרונה נמסרה לארכיון האקדמיה סריקת מילון ספרדי–עברי בחיבורו של משה כהן עמאש, דמות בולטת בקהילה היהודית בארגנטינה בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

סבילות, סְבולת, סיבולת

מן השורש סב"ל נגזרו בעברית החדשה כמה מונחים מופשטים: סְבֹלֶת (סבולת), סִבֹּלֶת (סיבולת), סְבִילוּת. להלן נסקור את המונחים, את משמעם ואת תקפותם כיום.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לתיעוד ולניהול של ידע על תוצרים ותהליכים במערכות המידע

דרושים בעבר

תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)

מטבעות לשון

בֶּן זְקוּנִים (ובְנֵי נְעוּרִים)

מקור הצירוף 'בן זקונים' במקרא. למילה המקראית 'זקונים' אין צורת יחיד (כמו נעורים, עלומים) ומשמעותה זִקְנָה. היא מופיעה ארבע פעמים במקרא בהקשר ללידת ילד בגיל זקנה.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עוזר או עוזרת לנשיא ולמנכ"לית – ליווי הפעילות בקשרים עם גורמי חוץ בארץ ובחו"ל

המכנה המשותף

חלקי הנעל

בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת

בעברית בת ימינו הרוצה לדבוק במטבע שמקורו בלשון חז"ל יאמר להודות על האמת, אך גם מי שינקוט 'להודות באמת' אינו משתבש.
המשך קריאה >>

מאמרים

"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית

המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
המשך קריאה >>

מאמרים

פירוש רש"י לתורה והמסורת האשכנזית הקדומה של לשון חז"ל

בעיון הקצר המחבר מבקש להדגים את תרומת יצירתו הפרשנית הענפה של רש"י לתורה לחקר לשון חז"ל.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קבקב וכפכף

המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

מי צריך את כללי הכתיב? אלול תשע"ט

קהל של עשרות רבות השתתף בהרצאתה של רונית גדיש בשיתוף ארגון WIZE בבר הדיזי פרישדון בדיזנגוף 121 תל אביב.
להרחבה

אירועים בעבר

הרצאה בליל המדענים, אלול תשע"ט

השתתפנו לראשונה בליל המדענים בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם ירושלים – רונית גדיש הרצתה על "מתחיית העברית לעברית החיה – בין פעולות יחידים לפעילות ממסדית".

להרחבה

אירועים בעבר

ערב עיון לזכרו של פרופ' שלמה מורג, אלול תשע"ט

מוזמנים לצפות בערב העיון המרתק שנערך בבית האקדמיה במלאת עשרים שנה לפטירתו של פרופ' שלמה מורג ז"ל – בערב השתתפו מכריו ומוקיריו הרבים.

להרחבה

אירועים בעבר

"עִבְרִית מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" בנאות קדומים, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד הרצה על "מים על הלשון: ערכָּם של המים בשימושי העברית" ביום עיון לזכר יצחק נבון בי"ג באלול תשע"ט, 13 בספטמבר 2019, בנאות קדומים.
להרחבה

אירועים בעבר

פתגמים ומקבילותיהם בלשונות העולם, אלול תשע"ט

ד"ר אורי מלמד מן האקדמיה הרצה בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה במסגרת הסדרה "עורכים מארחים".
להרחבה

מאמרים

מפני מה אין מלך המשיח בא

המחבר דן בהיבטים הלשוניים של שני מטבעות הקשורים למשיח: (א) "ואף על פי שיתמהמה"; (ב) "היכונו לביאת המשיח".
המשך קריאה >>

מאמרים

חילופי חולם (חסר) וקמץ

בעברית הנוהגת היום הקמץ נהגה a, וזהו 'קמץ גדול', ויש קמץ הנהגה o והוא מכונה 'קמץ קטן'. קמץ קטן מקורו חולם, כגון שָׁרְשׁוֹ שיסודו שֹׁרֶשׁ. המחבר מראה שברוב רובם של המקרים במקרא קמץ שביסודו חולם (חסר) הוא קמץ קטן ולא קמץ גדול.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

לזכרו של ישראל בן־דוד

ישראל בן־דוד ז"ל היה בלשן ומדקדק בכל רמ"ח איבריו. הקמץ והפתח, צורות ההפסק וצורות ההקשר, טעמים מחברים וטעמים מפסיקים – כל אלה היו לא רק עיסוקו המדעי והמקצועי; הם היו אהבת חייו.
המשך קריאה >>

פרופסור ששון סומך זיכרונו לברכה

אנו מרכינים ראש עם פטירתו של פרופ' ששון סומך – חוקר הספרות הערבית, ממקימי האקדמיה ללשון הערבית בישראל, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות, ובעבר מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

תקרית

השימושים המוקדמים במילה תקרית הם במשמע קוריוז, סיפור קצר – ולא במשמע אינצידנט, היינו סכסוך או אירוע שלילי כלשהו.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ערב עיון לכבוד פרופ' חיים כהן, אלול תשע"ט

בד' באלול תשע"ט, 4 בספטמבר 2019, התקיים בבית האקדמיה ערב עיון למלאת 70 שנים לעורך המילון ההיסטורי פרופ' חיים כהן, ולרגל יציאתו לאור של כרך פא של לשוננו, שהוקדש לו.
להרחבה

אירועים בעבר

לועזית מדוברת – על השפות שהתגנבו לעברית שלנו, אב תשע"ט

ד"ר גבי בירנבאום הרצה על השפעתן של לשונות שכנות על העברית מימי התנ"ך ועד ימינו. ההרצאה התקיימה בשיתוף ארגון WIZE בבר פולי ברח' רוטשילד 60 בתל אביב.
להרחבה

אברהם יבין זיכרונו לברכה

הלך לעולמו אברהם יבין, חבר האקדמיה ללשון העברית, עורך ומתרגם מוערך ביותר בקהילה הספרותית ומחוצה לה – יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה >>

הִלְחִית

הפועל הלחית ושם הפעולה הלחתה משמשים בקרב בעלי כלבים וּוטרינרים לציון קירור הגוף של הכלב (ובעלי חיים אחרים) על ידי הגברת קצב הנשימה, פתיחת הפה והוצאת הלשון.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

עובד או עובדת למילוי מקום – סְדָר ועימוד בתוכנת אינדיזיין

מאוצרות הארכיון

מפעל הארכיון של יצחק ספיבקוב

לאחרונה התקיים באקדמיה ללשון העברית אירוע חגיגי לציון קליטתו הדיגיטלית של "ארכיון ספיבקוב" – העיזבון העצום שהניח הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מילים ומונחים חדשים (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

במונחים החדשים שאושרו: התרה לפי חוק (לגליזציה), שכר טרחה עיתי (ריטיינר), תאגיד חקוק (תאגיד סטטוטורי) והאדרת מיומנויות (פיתוח והרחבה של מיומנויות של עובדים).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

שמות העכבישנים בארץ ישראל (סיוון תשע"ט, יוני 2019)

הוועדה לזואולוגיה הכינה לאחרונה רשימה של שמות ממחלקת העכבישנים הכוללת עקרבים, עכבישים ועוד.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

ירושלים של זהב

הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

השם טֶבַע

המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

מקלידים במקלדת

כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עממים וצללים – על צורות רבים ארוכות של שמות מן הכפולים

לשמות קצרים אחדים בני שתי אותיות יש בעברית שתי צורות רבים – קצרה וארוכה, למשל: עַם – עַמִּים וגם עֲמָמִים.
המשך קריאה >>

מן השטח

איך שולחים GIF בעברית?

כיום הכוונה ב־GIF בעיקר לסרטונים קצרים ללא קול, משעשעים ברובם, שהם חלק בלתי נפרד מן התקשורת ברשת. לאחר דיון הוחלט שבשלב זה לא תיקבע חלופה עברית למונח.
המשך קריאה >>

מן השטח

לרסס גרפיטי בשפת עֵבֶר

פנינו לציבור בשאלה איזו חלופה עדיפה: חֲרֹתֶת – הרחבת משמעות של גרפיטי בארכאולוגיה או קִיּוּר – שילוב של 'ציור' ו'קיר'. במליאת האקדמיה לא היה רוב מספיק לשום הצעה, ובשלב זה הוסרה המילה מסדר היום.
המשך קריאה >>

מן השטח

נוסטלגייה

ועד הלשון קבע בעבר את החלופות העבריות גַּעְגּוּעִים או גַּעְגּוּעִים לַבַּיִת תמורת nostalgy, אך נראה שחלופות אלו אינן משמשות את ציבור הדוברים בימינו – עתה הוועדה למילים בשימוש כללי פונה אל הציבור הרחב להציע הצעות ולהעלות רעיונות.
המשך קריאה >>

מאמרים

אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות

100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כנסייה

עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

חגיגה עברית לקראת שבועות, סיוון תשע"ט

רבים הצטרפו אלינו לחגיגה של מילים, שירים וריקודים בערב שבועות. האירוע הפתוח לקהל הרחב נערך במתחם התחנה הראשונה בירושלים.
להרחבה

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר דורון יעקב – חתן הפרס לשנת תשע"ט

אירועים בעבר

מְחַזֵּר שֶׁל הָעִבְרִית – מדברים על עמוס עוז, אייר תשע"ט

אירוע מיוחד בהנחיית שפרה קורנפלד ובהשתתפות נסים קלדרון, אמונה אלון, פניה עוז־זלצברגר, דוד אוחנה וסיגלית רוזמרין – על יצירתו הענפה של עמוס עוז, על ההשפעה שלו במרחב הספרותי ועל היחס המיוחד שלו ליצירה בשפה העברית.
להרחבה

אירועים בעבר

מסע בין תרבויות – על עדות ומבטאים, אייר תשע"ט

בהרצאתו של ד"ר אורי מלמד בבר דיזי פרישדון בתל אביב השתתף קהל רב וערני.
להרחבה

שפה שאנשים אוהבים

קולה של ראומה אלדר

קולה של ראומה אלדר היה אחד המזוהים ביותר עם הרדיו הישראלי במשך עשרות שנים, והיא הייתה לסמל באהבתה לעברית ובהקפדתה על שפה תקנית והגייה מופתית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מגל וחרמש

כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

המילון למונחי הבנייה של שאול רוטשטיין

שאול רוטשטיין אשר עד פרישתו לגמלאות היה מרכז ארצי של חשבונות סופיים ובדיקתם במשרד הבינוי והשיכון, חיבר ביוזמתו מילון מונחי בנייה בעברית.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

גיא

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מנוע חיפוש חדש באתר האקדמיה (ניסן תשע"ט, מאי 2019)

בחודשים האחרונים רוכז מאמץ רב בפיתוח מנוע חיפוש המכנס את כל המידע על המילים העבריות המצוי בשפע במאגרי האקדמיה, ובהצגתו ב"דף מילה" אחד.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

למלא או למלות? פועלי ל"א והגייתם התקנית

מכיוון שצורות נטייה רבות של פעלים מגזרת ל"א דומות לצורות של פעלים מגזרת ל"י, נוצר בקרב הדוברים בלבול בין שתי הגזרות.
המשך קריאה >>

להשתעשע במטבע

מטבעות מסתתרים

זהו את מטבע הלשון המסתתר מאחורי האיור.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מונחי רצענות, תרפ"א (1921)

חלקי הנעליים, מכשירי עבודה ופעלים המשמשים את עבודת הרצענים התפרסמו בלוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921).
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי בריאות הציבור (תשע"ד–תשפ"ג, 2012–2023)

הוועדה שמה לה למטרה להסדיר את המינוח העברי בתחום בריאות הציבור. הוועדה עסקה במונחי אפידמיולוגיה, במונחים כלליים בבריאות הציבור, במונחים בנושאי תזונה, פעילות גופנית, מניעת תחלואה, בריאות בקהילה ועוד. כן נדונו מונחי עישון.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי מגדר ומיניות

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי שיווק ופרסום (תשע"ט–תשפ"ג, 2018–2023)

הוועדה למונחי שיווק ופרסום הוקמה במטרה להעמיד לרשות העוסקים במקצועות השיווק והפרסום ולרשות הציבור הרחב חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים המשמשים בתחומים אלו.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

לועזית מדוברת עם ד"ר גבריאל בירנבאום, ניסן תשע"ט

ההרצאה התקיימה בבר "זוט אלורס" בגבעתיים בהשתתפות קהל רב ומתעניין.
להרחבה

מאמרים

שימוש מטאפורי במונח הלכתי

מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי, וכך מצאו רבים מהם מקום מחוץ לעולם ההלכה.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי מדע המדינה (תשע"ג–תשפ"ב, 2013–2022)

הוועדה קמה ביוזמת נדיר צור ז"ל במטרה להעמיד לרשות העוסקים בתחום חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים. הוועדה פעלה בשיתוף האגודה הישראלית למדע המדינה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מַרְחֶשֶׁת

מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא 'נע', 'לחש'.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי משפט (תש"ן–תשע"ט, 1989–2019)

הוועדה למונחי המשפט דנה תחילה במונחי הדין הפלילי. לאחר מכן פנתה הוועדה לעסוק בתחומים הרבים והמגוונים של המשפט האזרחי.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

קינוב, קניבה, קנובֶת

קינוב או קניבה פירושן הסרת עלים פגומים מירקות. מן השורש הזה נוצרה גם קְנֹבֶת לציון העלים הפגומים המוסָרים מן הירק.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי אופנה (תשע"ו–תשע"ז, 2015–2017)

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית (תשס"ה–תשע"ז, 2005–2017)

הוועדה הכינה מילון מעודכן ועכשווי בתחום הגאוגרפיה האנושית. תחום רחב זה כולל מגוון שדות ועולמות ידע: גאוגרפיה עירונית, גאוגרפיה פוליטית, גאוגרפיה כלכלית, שימושי קרקע, נוף וסביבה, פילוסופיה ומתודולוגיה גאוגרפית ועוד.
המשך קריאה >>

חלופות בעברית לבחירות

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע (תשל"ז–תשע"ו, 1977–2016)

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע היא ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. היא שוקדת על הכנת סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה פעלה בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

זהו יום הבוחר

לקראת יום הבחירות אנחנו מבקשים לשתף בקטעי מידע ותשובות מעניינות באתר – וזכרו להצביע!
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי ביטוח (תשס"ג–תשע"ז, 2003–2016)

הוועדה למונחי הביטוח של האקדמיה פעלה בחסות איגוד חברות הביטוח בישראל והתאחדות חברות לביטוח חיים. הוועדה דנה במונחים מענפי הביטוח השונים, כגון ביטוח כללי, ביטוח ימי, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, פנסייה וחיסכון ארוך טווח, ביטוח משנה, אקטואריה ועוד.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי סוציולוגיה (תשנ"ג–תשע"ו, 1993–2015)

הוועדה הוקמה בשיתוף האגודה הסוציולוגית הישראלית ופעלה באוניברסיטת חיפה. הוועדה הכינה מילון ובו כ־1,900 מונחים במגוון תחומים: משפחה, בריאות, ארגונים, קבוצות אתניות, הרעיון השיתופי, תנועות חברתיות ותאוריה סוציולוגית.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי רפואה (תשס"ג–תשע"ד, 2003–2014)

הוועדה למונחי רפואה קובעת מונחים במקצועות הרפואה שטרם נידונו בוועדות הקודמות לה, במטרה להעמיד חלופות עבריות לרשות המתעניינים בתחומי הרפואה.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי תחבורה ימית: כלי שיט קטנים ומעגנות (תשס"ב–תשע"ג, 2002–2013)

הוועדה הוקמה כתת־ועדה של הוועדה למונחי תחבורה ימית, והכינה רשימה הכוללת מונחים מתחום התחבורה הימית הכללית ומונחים ייחודיים לכלי שיט קטנים ומעגנות.
המשך קריאה >>

ועדות מינוח מקצועיות שפעלו בעבר

הוועדה למונחי תקשורת ההמונים (תשס"ט–תשע"ב, 2009–2012)

הוועדה למונחי תקשורת ההמונים דנה במונחים מתחומי העיתונות הכתובה, העיתונות המקוונת, הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.
המשך קריאה >>

למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם.

המשך קריאה >>

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

נריה ריבלין – חתן הפרס לשנת תשע"ט

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר ברק דן – חתן הפרס לשנת תשע"ט

מילים לועזיות ותעתיק

מארס או מרץ

בדרך כלל הוגים בעברית את שמות החודשים לפי ההגייה הגרמנית, ועל כן רווחת ההגייה מֵרְץ. אך יש המקפידים לקרוא בעברית לחודש בשמו הרומי (על שם האל) מַארס.
המשך קריאה >>

הגייה

לַחְפֹּר או לַחֲפֹר – שם הפועל בבניין קל

מה יהיו צורות שם הפועל בבניין קל כאשר כאשר פ' הפועל היא מן העיצורים הגרוניים ה' או ח' או ע'?
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה מאת ורד סיידון – חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

"אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"

דוברי העברית נוטים לתפוס את המילה 'אישה' כצורת נקבה של 'איש' – האומנם? מבחר תשובות לשאלות בענייני לשון עברית ויום האישה הבין־לאומי.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

איך הולכים לישון בעברית

הביטוי הרווח בעברית בת ימינו הוא ללכת לישון. כמובן אין סיבה לפסול כל ביטוי אחר מן הספרות העברית לדורותיה.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הקריב וקירב

נשאלנו אם תקני לומר "הוא הקריב את הכיסא לשולחן". שימוש זה תקני לחלוטין, אך כיום אפשר למצוא אותו בעיקר בלשונם של ילדים וגם בלשון הספרותית.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

ימני ושמאלי

מן המילים יָמִין ושְׂמֹאל נגזרים שמות תואר בתוספת הסיומת ־ִי, וצורתם אינה הצורה הצפויה: משְׂמֹאל מתקבל שְׂמָאלִי (ולא שְׂמֹאלִי), ומימין – יְמָנִי (ולא יְמִינִי).
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

קבוצות בעלי חיים בעברית

לקבוצות בעלי חיים משמשים בעברית ימינו בעיקר ארבעה־חמישה שמות: עֵדֶר, לַהֲקָה, נְחִיל, עֵדָה, וכמובן היחידה הבסיסית, שנשאלה מבני האדם – מִשְׁפָּחָה.
המשך קריאה >>

איגרות המידע

עניין של סגנון

הניד ראש, נד בראשו – לשלילה?

אנחנו נשאלים הרבה אם יש ביטוי לציון תנועת הראש המסמנת "לא" – כלומר הסבת הראש מצד לצד. תשובתנו היא שאין ביטוי מדויק לתנועה זו.
המשך קריאה >>

דף הבית

חֲלָלִית

את המילה חללית חידש העיתונאי אורי אבנרי ז"ל עוד בראשית שנות ה־50, כשתרגם כתבה לעיתונו העולם הזה – עד אז רווח בציבור המונח "ספינת חלל".
המשך קריאה >>

מן השטח

מחפשים חלופה עברית ל"אנדרדוג"

אל האקדמיה ללשון הגיעו פניות למצוא למילה זו חלופה עברית, והוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור הרחב להעלות רעיונות. בסופו של דבר החליטה האקדמיה על החלופה דל־סיכוי.
המשך קריאה >>

מפתח הנושאים הלשוניים

דף הבית

מילה בחדשות

החלופה העברית למילה רוטציה היא סֶבֶב.

סֶבֶב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ברכות לחברים החדשים באקדמיה (אדר א' תשע"ט, פברואר 2019)

מליאת האקדמיה בחרה את ד"ר חנוך גמליאל לחבר מלא באקדמיה. המשורר והסופר מירון איזקסון וחוקר הלשון ד"ר אורי מור נבחרו לחברים יועצים.
המשך קריאה >>

מאמרים

הערות על לשונו של עגנון אגב קריאה ב"תמול שלשום"

אגב קריאה ביצירתו של עגנון עוררו את תשומת ליבו של כותב המאמר כמה עניינים לשוניים.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 128

מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: תַּשְׁלוּם עִתִּי, מוֹתָר עִתִּי, הַגְרָעָה, הֶזֵּק מְשֻׁתָּף, מִפְרַט סִכּוּנִים, עֵרֶךְ גֶּרֶט
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 127

מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: בִּטּוּחַ מִשְׁנֶה, אֲזִילַת תְּבִיעוֹת, בִּטּוּחַ חֶסֶר או תַּת־בִּטּוּחַ, שִׁפּוּי, נֶזֶק גְּרָר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 63

פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית (גיליון 63, שבט תשע"ט).
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

השירים של חנה לבל

המורה והמחנכת הוותיקה חנה לבל מקבוצת יבנה שלחה לנו שירים שחיברה למסיבות סיום בבית הספר היסודי בקיבוצה. השירים הולחנו, והתלמידים שרו אותם במהלך הצגות שעסקו בסיפורה של העברית ובתחייתה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ועד הלשון ומלחמת הלשונות

הפרק השביעי מתוך ספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922)
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

בימינו מטבע הלשון נתפס כדימוי של האדם לעץ השדה, ואולם בפסוק המקראי המשמעות הפוכה.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

נִתְלָה בְּאִילָן גָּבוֹהַּ

לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

תופת

כבר משחר ימיה נקשרה המילה תופת למעשים קשים ומזעזעים: המילה נזכרת לראשונה במקרא כמקום הפולחן בגיא בן־הינום שבו נָהגו להעביר ילדים באש למולך (מֹלֶךְ).
המשך קריאה >>

לוחות נטיית הפועל – שאלות נפוצות

חידונים ליום העברית

חידון לשון ליום העברית תשע"ט

שירים שנכתבו באהבה לעברית

ועד הלשון והפצת העברית

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (שבט תשע"ט, ינואר 2019)

האקדמיה ללשון העברית קיבלה כמה מילים חדשות שנקבעו בשיתוף הציבור: משחקן (גיימר) ועשיין (מייקר).
המשך קריאה >>

צירופים

חוץ לארץ

הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל. מני אז הוא משמש בעברית לדורותיה, וכמובן גם בימינו.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

שוד – שודים

בלשון הדיבור רווח הצירוף "נהג שׁוֹדים" לציון נהג שנהיגתו פרועה. ואולם צורת הרבים התקנית של שוד היא שֻׁדִּים בתנועת u ובמלרע, לצד הצירוף המקובל יותר 'מעשי שוד'.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

בגדכפ"ת במילים לועזיות ובשמות זרים

"בְּבַנק" או "בְּבַּנק"? "לְפָּריז" או "לְפָרִיז"? דרך המלך היא לשמר את ההגייה של העיצורים בּ פּ במילים ובשמות אלו, אך הרוצה לרפותן הרשות בידו.
המשך קריאה >>

תמיכה באקדמיה

חנות האקדמיה

מלשון יחידים ללשון אומה

לרגל ההדפסה המחודשת – מחיר מבצע לספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב (1881–1922).
המשך קריאה >>

שבוע השפה העברית ב"ביאליק" חולון

חידושי מילים של ילדים בצהרון

מילה נולדת

תזונה עברית בעברית

צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

במידה ש־

השימוש בבביטוי במידה ו־ אינו תקני כלל. הצירוף הנכון הוא במידה ש־ והוא מתאים למשפטי מידה, ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו".
המשך קריאה >>

פעילות ביום העברית במרכז הנוער אמי"ת טכנולוגי אשקלון

שיתופי פעולה ויוזמות מיוחדות לרגל יום העברית תשע"ט

התרגשנו משפע היוזמות העשירות והמגוונות בבתי ספר וברחבי המרשתת והרשתות החברתיות לכבוד יום העברית תשע"ט.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כְּרֶגַע, כָּרֶגַע

בראשית המאה העשרים לצד הביטוי המקראי כְּרֶגַע במשמעות 'בן רגע', עולה הביטוי כָּרֶגַע במשמעות 'עכשיו'.
המשך קריאה >>

המילים החדשות – תשע"ו

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ה

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ד

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ג

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"ב

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשע"א

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תש"ע

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ט

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ח

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ז

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ו

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ה

הכירו את המילים החדשות

המילים החדשות – תשס"ד

הודעה שנייה של האקדמיה בעניין ההוראה באנגלית

הודעה שנייה של האקדמיה לנושא ההוראה באנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

יום העברית תשע"ט

קהל של מאות אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, הגיעו אלינו לקריית האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים – למרות יום חורפי גשום במיוחד – כדי לציין איתנו את יום העברית תשע"ט –אפשר לצפות במושבים המרכזיים.
להרחבה

לקראת יום העברית הכנו חידון חדש שבו התלמידים יוכלו לבדוק עד כמה הם אלופים בעברית.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דרכים ושבילים בעברית לתקופותיה

דרך ואורַח, מסילה ומסלול ואפילו משעול ומרעול – 'דרך' הוא מושג מרכזי בעולמו של האדם, ולא פלא אפוא שבעברית יש דרכים רבות לתאר שבילים, מעברים ונתיבים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הוֹצָאַת דִּבָּה

שורש המילה דִּבָּה הוא דב"ב, והוא מוכר גם בלשון השמית הקדומה אכדית בפועל dabābu שמשמעו 'דיבר, תבע לדין'.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

הדסה ברלינסקי מעירה לבן־גוריון

הדסה ברלינסקי שעבדה בארכיון משרד ראש הממשלה לא היססה לפנות ישירות לדוד בן־גוריון ולמחות לפניו שאינו חותם על כל מכתביו בעברית.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

מחקרים בעברית בת זמננו

מחקרים בעברית בת זמננו מאת אורה (רודריג) שורצולד (בסדרה אסופות ומבואות בלשון)

לרכישה במחיר מבצע באתר חנות הספרים.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >>

תרומה לאקדמיה ללשון העברית

גיליון חדש של "לשוננו"

יצאה לאור חוברת פב, א של כתב העת המדעי "לשוננו", ובה מאמרים מאת נורית רייך, ריצ'ארד מדינה, גרשון חנוך ולדנברג, אריאל גבאי, אליצור א' בר־אשר סיגל, יוסף עופר ויונתן האורד וביקורת מאת תמר צבי.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

אלמוּגים ואלגוּמים

אלמוגים (או אלגומים) שבמקרא לא ציינו בעלי חיים מרהיבים השוכנים על קרקעית הים – אלא עצים. איך קיבלה המילה את המשמעות הרווחת בימינו?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לִפְנַי וְלִפְנִים

הביטוי 'לפנַי ולפנים' משמש כיום בעיקר לציון 'עומק הדברים', 'הפרטים הנסתרים'. כך למשל נֹאמר: 'כדאי להיעזר במומחה המכיר את התחום לִפְנַי וְלִפְנִים'.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דברים כמתלהמים

הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?
המשך קריאה >>

מאמרים

על כתובת חנניה מירושלים

הכותב מגיב על כמה מן ההנחות של מפענחי הכתובת ומשיב על השאלה אם הכתובת כתובה בארמית או בעברית.
המשך קריאה >>

מן השטח

מה תהיה החלופה העברית לגיימר?

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במונח "גיימר", וביקשה מן הציבור לבחור בין החלופות מִשְׂחֲקָן או מִשְׂחֲקַאי. בשבט תשע"ט נקבעה החלופה מִשְׂחֲקָן. השם המופשט: מִשְׂחֲקָנוּת.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

בעל חיים או בעל חי

הצירוף 'בעל חיים' נטבע בספרות חז"ל, ואילו השיבוש המוכר 'בעל חי' מתועד לראשונה במאה ה־16.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

חדש – הספרים שלנו באתר כותר (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

לשימוש החוקרים והסטודנטים, מעתה תוכלו למצוא ספרים רבים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית במלואם באתר כותר.
המשך קריאה >>

מסע בזמן

תוכנית – מיחזקאל ועד היום

בימינו יש תוכניות בניין וגם תוכנית עבודה ותוכנית טלוויזיה – המסע שעברה המילה תוכנית מאז הופיעה במקרא ועד ימינו.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עלות ומחיר

המילה עלות מקבילה בדרך כלל למילה הלועזית cost, ואילו המילה מחיר מקבילה ל־price.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

קינוח האף וקינוח הסעודה

במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

משרה חדשה!

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית ללשון העברית לכתיבת תוכן לרשתות החברתיות.
המשך קריאה >>

מילון האקדמיה על יסוד מילון ההווה

מן השטח

מחפשים חלופה עברית ל"מייקר" (maker)

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצעות תמורת "מייקר" (maker) – אדם יצירתי וחובב טכנולוגיה הממציא ובונה דברים בעצמו. בעקבות הצעות הציבור נבחרה החלופה עַשְׂיָן.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

מילים חדשות שאושרו: מכונית אוטונומית – מְכוֹנִית לְלֹא נַהָג. "פייק ניוז" (fake news) – חַדְשׁוֹת כָּזָב. truffle – כְּמֵהוֹן שׁוֹקוֹלָד.
המשך קריאה >>

דף הבית

שמות הפרפרים בישראל (מרחשוון תשע"ט, אוקטובר 2018)

אושרה רשימה של כ־180 שמות של פרפרים שהכינה הוועדה לזואולוגיה בשיתוף עם מומחי פרפרים, ובהם שמות חדשים רבים.
המשך קריאה >>

מאמרים

חדש במאגרי המילון: המחזה "צחות בדיחותא דקידושין"

חוק המוסד העליון ללשון העברית

תקנון האקדמיה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 62

לשון חכמים לעצמן

יום הכיפורים

חתימה טובה או גמר חתימה טובה?

לקראת יום הכיפורים יש המאחלים 'חתימה טובה' ויש המאחלים 'גמר חתימה טובה'. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

החלטות האקדמיה בדקדוק

חדש! יצאה לאור המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בדקדוק. בחוברת הוכנסו החלטות חדשות והשלמות ועדכונים להחלטות הקיימות.
המשך קריאה >>

שפה שאנשים אוהבים

פרופ' משה נגבי והמילה יושרה

לפרופ' משה נגבי ז"ל מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל-accountability וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא "אחריות דיווח".
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

המילה "חופשון" תחליף את "אפטר" (אלול תשע"ח, ספטמבר 2018)

לאחר 70 שנות חופשה קצרה באנגלית – יוכלו החיילים ליהנות מכמה שעות של "חופשון" לסידורים ולעניינים אזרחיים – ובעברית!
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"כוכבים בחוץ" (תשרי תשע"ט, ספטמבר 2018)

לציון 80 שנה להוצאת הספר תקיים האקדמיה ללשון העברית אירוע מיוחד שיוקדש לשירה ולשירים של אלתרמן ביום חמישי 13.9 בגן האקדמיה.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

קוראים ושרים אלתרמן, תשרי תשע"ט

מאוצרות הארכיון

מילון מונחי העיתונות שמעולם לא פורסם

הוועדה לענייני לשון העיתונות קבעה לדורות כמה ממונחי היסוד בעולם התקשורת העברי, אבל רשימת המונחים שהכינה ובה כ־250 מונחים מעולם לא פורסמה.

העברית והערבית

העברית והערבית הן לשונות שמיות קרובות זו לזו במבנן ודומות באוצר מיליהן. בימי הביניים הושפעה העברית השפעה עמוקה מן התרבות הערבית בכלל ומן הלשון הערבית בפרט.
המשך קריאה >>

דף הבית

חדש בהוצאה לאור

הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד מאת ד"ר אליקים ח' וייסברג. בספר מחקרים בתצורה, בתחביר ובסמנטיקה וגם על הקשר בין הלשון למתמטיקה.

אליקים ח' וייסברג

המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

ילקוט עברי

לקט ציטוטים על חשיבותה של העברית בתחייה הלאומית בילקוט משנות השלושים של המאה העשרים – דבריהם של גורדון, ביאליק, אוסישקין, ברנר, נורדאו ועוד.
המשך קריאה >>

דרושים בעבר

סטודנט או סטודנטית לחיזוק הקשר עם הציבור והפקת אירועים

משרת סטודנט/ית בהיקף של כ־20 שעות שבועיות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מעולם ולעולם

מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

התנקשות או ניסיון התנקשות?

הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ערב עיון: "העברית בחברה הערבית" (תמוז תשע"ח, יוני 2018)

האקדמיה ללשון העברית תערוך ערב עיון שיעסוק בשפה העברית בחברה הערבית. בערב העיון ירצו בלשנים, חוקרים ואנשי חינוך יהודים וערבים.
המשך קריאה >>

חודש הספר העברי

חודש הספר העברי בחנות הספרים שלנו – אתם מוזמנים ליהנות מהנחה (עד 50%) על ספרים ועל מוצרים נלווים. קנו לכם וליקיריכם מתנה בעברית יפה.
המשך קריאה >>

חנות האקדמיה

העברית בתקופת המנדט

חנות האקדמיה

העברית בראי המדינה

כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק

בשביל המילים – משחק רביעיות חידושי מילים

פנקסים – "אפשר גם בעברית"

חנות האקדמיה

בראשית היה השפה

הספר מראה לכל אורכו כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה. בפרק הראשון מתאר הספר את תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, ובהמשכו מתוארים הגידול באוצר המילים והשינויים בדקדוק.
המשך קריאה >>

מילון היין

המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים–מועד

מילון כיס מאה מילים

מגנטים – "אפשר גם בעברית"

מאמרים

עוד על שקיעי דקדוק המקרא בעברית החיה

המאמר דן בקטגוריות דקדוק מקראיות שנעלמו כליל מלשון ימינו אבל נשרדה מהן צורה אחת או צורות אחדות.
המשך קריאה >>

דף הבית

אירועים ברחבי הארץ

הציבור מוזמן לשלושה אירועים שייערכו בשבועות הקרובים בתל אביב, בבאר שבע ובירושלים.
המשך קריאה >>

דף הבית

ברכות מאליפות

הידעתם? את המילה לָהִיט חידשה רבקה מיכאלי, המילה חודשה מן השורש העברי לה"ט ובדמיון צליל למילה האנגלית hit.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

מַעְתָּקָה, תַּדְפִּיס או הַדְפָּסָה?

בשלהי תרצ"ט (1939) נערך דיון בוועד הלשון העברית למציאת מונח לציון חלק שנדפס בנפרד מתוך ספר או כתב עת (reprint באנגלית).
המשך קריאה >>

אישים כותבים

למי רדרדו הפעמונים?

בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.
המשך קריאה >>

השתלמויות בעבר

השתלמויות לשיפור הניסוח, תשע"ח

ההשתלמות לעובדים ומנהלים במשרד החקלאות נערכה בשני מחזורים במשרד החקלאות, הקריה החקלאית בבית דגן.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

על שמו של מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק

השם Majdanek מורכב מן הבסיס Majdan, שעליו נוספה סיומת ההקטנה הפולנית ek-. משמעות המילה majdan בפולנית היא 'מגרש, רחבה'.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

הינד וסֶפֶן – מילים חדשות והחלטות בדקדוק (סיוון תשע"ח, מארס 2018)

במליאת האקדמיה אושרו בין היתר המונחים החדשים הינד (nudge) וסֶפֶן (דֵּק); אושרו שתי רשימות של שמות חרקים שהכינה הוועדה לזואולוגיה וכמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מאמרים

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר

במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי"ד והט"ו, וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה"

אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.
המשך קריאה >>

דף הבית

גיליון חדש של לשוננו

יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.

לרכישת גיליון לשוננו החדש או מינוי שנתי לכתב העת
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

עשרת הדברות לשמירת הבריאות

בין דפי הארכיון שלנו מצאנו את עשרת הדברות לשמירת הבריאות שהתפרסמו ב"לוח החבר" של המושבה מְנַחֶמְיָה שבדרום עמק הירדן.
המשך קריאה >>

מצעד העשורים

אפשר לאפיין תקופות בתצלומים, בפזמונים, בחפצים ופריטי לבוש, באירועים ובאישים – ואפשר לאפיין אותן במילים.

אתם מוזמנים לבחור את המילה המאפיינת לטעמכם כל עשור של מדינת ישראל.
המשך קריאה >>

הבו לנו מינוח עברי

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.

המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

דברים של טעם

"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

מה חדש באתר המונחים החדש?

הודעות לעיתונות

אתר חדש של המונחים המקצועיים עלה לאוויר (אדר תשע"ח, מארס 2018)

אתר חדש של מונחי האקדמיה עלה לאוויר. באתר כ־120,000 מילים ומונחים ב־240 מילונים ורשימות מונחים שאושרו בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית כפי שנקבעו במאה וחמש השנים האחרונות.
המשך קריאה >>

מאמרים

על דלות הלשון והשפעתה על השיח

"זכינו ולרשותנו עומד עושר עצום של 3,000 שנה. זכינו בעושר, ואין צידוק לכך שילדינו יגדלו בדלות" – מאת הסופרת גיל הראבן.

המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

מלצר

את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז).
המשך קריאה >>

עברית יפה – פתרונות

עברית בתנועה – פתרונות

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות – פתרונות

כלכלה – מה יוצא דופן – פתרונות

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט – פתרונות

איפה אפשר למצוא את זה – פתרונות

למד לשונך

למד לשונך 122

לקט מונחים מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: דַּר רְחוֹב, אַבְהָתָנוּת, אִמְּהָתָנוּת, בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי, עִיר אַבּוּבָה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 121

מילים בשימוש כללי ועוד: בַּקְבּוּקִית, חֵמֶת, כְּמוּסַת קָפֶה, קוֹדָר.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 60

בגיליון החדש של אקדם: "ממקסיקו לירושלים – מילון עברי–יידי בכתב יד הופקד בארכיון האקדמיה"; סיכום יום העברית תשע"ח ועוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"

אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה יפהפייה נרדמת, לא שפה מתה.
המשך קריאה >>

דף הבית

גיליון חדש של העברית

כתב העת 'העברית' מוקדש הפעם לקשר בין הסופרים לשפה.
ביוצרים שהשתתפו במיזם: סמי ברדוגו, גיל הראבן, חיים סבתו, עמוס עוז ואחרים.

לפרטים נוספים ולרכישת החוברת
המשך קריאה >>

חידון מילים מתבלבלות – פתרונות

השתלמויות בעבר

הסכת על קצה הלשון

גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן בהסכת של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות הלשון השונות שלה, עבודת האקדמיה והתפתחות השפה בימינו.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מסע בין עננים

בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
המשך קריאה >>

הכרזות ליום העברית תשע"ח – בתחנות אוטובוסים בתל אביב

בתחנות אוטובוסים בתל אביב, העיר העברית הראשונה, מוצגות כרזות שהכנו ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה >>

איזו מין מילה

אתם מוזמנים להאזין לפינות השבועיות של תמר קציר, עורכת התוכן המדעי באתר האקדמיה, בתוכנית 'מועדון ארוחת הבוקר' 103fm.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

מי חידש את המילה מַסּוֹק

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה >>

ועדת הפרסומים

דף הבית

12 עובדות מעניינות על העברית

לכבוד יום העברית תשע"ח אנחנו מגישים לכם 12 עובדות מעניינות שידעתם ואולי לא ידעתם על השפה האהובה שלנו.

המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה – מִלּוֹן

אליעזר בן־יהודה יוצא נגד צירוף המילים 'ספר מלים' שאינו אלא תרגום בבואה של מילה בגרמנית. 160 שנה להולדתו של בן־יהודה
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לרגל יום העברית (טבת תשע"ח, ינואר 2018)

בישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת לקראת יום העברית השתתפו חברי כנסת, חברי האקדמיה ועובדיה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך ומוזמנים נוספים. בישיבה דנו הדוברים בלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים.
המשך קריאה >>

אהרן אפלפלד ז"ל

חבר האקדמיה, הסופר אהרן אפלפלד, הלך לעולמו. לזכרו אנו מביאים דברים שאמר בפתח דברי התודה שלו על קבלת פרס האקדמיה ללשון העברית על שם אסרף בשנת תשע"ב.

המשך קריאה >>

מן השטח

פודקאסט – הֶסְכֵּת!

מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור.
המשך קריאה >>

דף הבית

החלטות האקדמיה: כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק

לעורכי הלשון, לעורכים בכלל ולקהל הכותבים: יצאה לאור חוברת המאגדת את הכללים שקבעה האקדמיה בשלושה תחומים: הכללים החדשים של הכתיב המלא, כללי הפיסוק במהדורה מעודכנת וכללי התעתיק.
המשך קריאה >>

מורים ותלמידים

ידידים ותורמים

חוקרים ואנשי מקצוע

אליעזר בן־יהודה

איך החלטתי לחבר מִלּוֹן?

"בעוד שהשיבה לארץ אינה בידינו ותלויה היא ברצון המֹשלים עתה עליה, השיבה ללשון האבות היא בידינו, ואין איש יכול למנע אותנו מזה אם רק נרצה".
161 שנה להולדתו של אליעזר בן־יהודה
המשך קריאה >>

כרזות להדפסה

בעקבות בקשות רבות שקיבלנו אנחנו מציעים כעת אפשרות להדפיס את האיורים והרשומות מדף הפייסבוק לשימוש בכיתה, ללוח המודעות בעבודה או לכל שימוש אחר.
המשך קריאה >>

מאמרים

על 'שמץ', 'שמץ פסול' ומה שביניהם

המילה שמץ מתועדת במקרא פעמיים: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (איוב ד, יב); "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּו" (שם כו, יד). במחקר החדש התלבטו מאוד בגיזרונה של המילה, ובזיקה שלה אל שִׁמְצָה – מילה סתומה אף היא.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

עץ או פלי?

מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)".
המשך קריאה >>

פרסומים בתקשורת

הודעות לעיתונות

מילים ומונחים חדשים והחלטות בדקדוק (כסלו תשע"ח, דצמבר 2017)

במילים שאושרו: בקבוקית תמורת אמפולה, כמוסות קפה תמורת קפסולות קפה, אבהתנות (פטריארכליות) ואימהתנות (מטריארכליות).
המשך קריאה >>

מבחר מונחים מן הפרק תורת הצורות

הבו לנו מינוח עברי

הבו לנו מונחי בנאות

בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות".
המשך קריאה >>

אישים כותבים

"המנון גדוד המילואים"

בעת שירות מילואים של המילונאי אברהם אבן־שושן הוא שינה קצת את הפזמון של שיר הלצון של אברהם שלונסקי "תה ואורז יש בסין" כדי ליצור את "המנון גדוד המילואים".
המשך קריאה >>

פרופ' זאב בן־חיים על מעורבותו של דוד בן־גוריון בהקמת האקדמיה ללשון העברית

מן השטח

אמפולה – פַּכִּית או בקבוקית?

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להצביע על החלופה המועדפת למילה אמפולה – פכית או בקבוקית. הציבור תמך בהצעה בקבוקית ברוב גדול. גם במליאת האקדמיה היה הרוב בעד בַּקְבּוּקִית, והמילה אושרה בכסלו תשע"ח.
המשך קריאה >>

על חידוש הפועל "רשרש" מתוך "מלון לחדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב התרצ"ה (בחודש העשירי למות המשורר)

מתרגלים כתיב מלא

מתרגלים כתיב מלא – מה ההבדל?

מתרגלים כתיב מלא

מתרגלים כתיב מלא – מה הכתיב הנכון?

בחרו את המילה הכתובה לפי כללי הכתיב המלא.
המשך קריאה >>

מתרגלים כתיב מלא

מתרגלים כתיב מלא – וי"ו המציינת עיצור

מתרגלים כתיב מלא

מתרגלים כתיב מלא – יו"ד המציינת עיצור

מתרגלים כתיב מלא

מתרגלים כתיב מלא – שאלות אתגר

סיפורה של מילה

הצהיר והצהרה

הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה >>

חידונים ליום העברית

עד כמה אתם עבריים?

לרגל יום העברית אנחנו מפרסמים שאלון נרחב שבעזרתו תוכלו לבדוק אחת ולתמיד:
עד כמה אתם עבריים?
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 119

לקט מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: כְּפַרְוָר, רַב־כְּרַךְ, מֶרְחַב שֵׁרוּת, רוֹעִיּוּת, מִנְדָּד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 59

ועד הלשון והפצת העברית

סיפורו של ארון ספרים ישן

ועד הלשון

מפעולות ועד הלשון

שמחת תורה

שמיני עצרת

הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא של שני שמות העומדים זה לצד זה ומציינים את אותו הדבר (צירוף תמורה): (יום) שמיני (שהוא) עצרת.
המשך קריאה >>

מפגש לזכרו של איש האקדמיה ללשון העברית פרופ' ראובן מירקין ז"ל

הודעות לעיתונות

"ביאליק והעברית" – ערב עיון בחצר האקדמיה ללשון העברית (אלול תשע"ז, ספטמבר 2017)

מן השטח

אקזיט עברי

איך אומרים בעברית אקזיט? ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
בדיון שהיה בעבר בוועדה למילים בשימוש כללי עלו ההצעות תְּצוּאָה (על משקל תְּשׂוּאָה) והֶנְפֵּק, אך היו שטענו שדי במילים הקיימות מימוש והנפקה. ומה דעתכם?
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

זַרְבּוּבִית

הודות למערכון של הגשש החיוור רבים יודעים איך קוראים ל"צ'ופצ'יק של הקומקום" – על מקור המילה 'זרבובית'.
המשך קריאה >>

ערכה לפייסבוק

מילים מעולם החי

קולות בעלי חיים

כל ילד יודע שכלב נובח וחתול מיילל. המתקדמים יציינו גם את זמזום הדבורה ואת קריאת התרנגול. אבל האם ידעתם מה הוא קולם של הצבי, הזאב והגמל?
המשך קריאה >>

ט"ו באב

מילים יפות לאוהבים

ט"ו באב הוא חגיגה לאוהבים והזדמנות קסומה לבטא רגשות בשפה עשירה, תנ"כית ופיוטית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

פיענוח קטע של מגילה לא ידועה ממגילות קומראן המזכיר את עונשו של אדם הראשון (אב תשע"ז, אוגוסט 2017)

מאמרים

יהלום בספיר: מאבני החן שבדיוואן הנגיד

במאמר הכותבת עומדת על הקשר בין שיר היין של שמואל הנגיד "יָהֲלוֹם בְּסַפִּיר" ובין הדימוי הזוהר והצח כיהלום של כתיבתו.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

יצא לאור הכרך הראשון של המשנה על פי כתב יד קאופמן (אב תשע"ז, אוגוסט 2017)

למד לשונך

למד לשונך 118

לקט מן המילון למונחי ביטוח שאושר בשנת תשע"ז: דְּמֵי בִּטּוּחַ, אָבְדָן גָּמוּר, אֲסֻנָּה, אֹגֶד, חֶבְרַת מַרְאִית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 117

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ז: יְסוֹדָנוּת, טִיסַת חֶסֶךְ, צְפִיַּת רֶצֶף, נִזּוּם, מַצִּיתָן.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 58

מאמרים

דתי, חילוני וחוזר בתשובה

בעקבות בקשה שהגיעה לאקדמיה לקבוע מחדש את גדרי המשמעות של המושגים שבכותרת ולהחליף את מקצתם מסביר כותב המאמר כי משמעותה של מילה אינה אלא זו שמקנים לה דוברי השפה, ואין מקום שהאקדמיה תתערב בכך.
המשך קריאה >>

מן השטח

דרוש שְׁלוּקֶר עברי

שלוקר הוא תיק לנשיאת מים ולוֹ צינורית ארוכה בעלת פייה. השימוש בו נפוץ בקרב מטיילים ורוכבי אופניים. הגיעה אלינו הצעה לקרוא לשלוקר לְגִימוֹן. פנינו לציבור וקיבלנו תגובות על ההצעה וכן הצעות נוספות. בסופו של דבר הוחלט במליאת האקדמיה על החלופה העתיקה חֵמֶת.
המשך קריאה >>

תגובת המזכירות המדעית להערות הציבור בעניין כללי הכתיב החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

יום השתלמות לחובבי הלשון – הכרטיסים אזלו

חידון רובדי לשון – פתרונות

חידודים

רובדי לשון

המילים שאנחנו משתמשים בהן – חלקן מן המקרא, חלקן מלשון חז"ל, אחרות מימי הביניים, וחלקן נוצרו בעברית החדשה. נסו כוחכם בזיהוי מילים מרובדי הלשון השונים.
המשך קריאה >>

חידון זכר או נקבה – פתרונות

חידודים

מה הצורה התקנית?

התוכלו להגיד מה הצורה התקנית לפי כללי האקדמיה ללשון העברית?
המשך קריאה >>

חידון מה הצורה התקנית – פתרונות

נסו את כוחכם ומצאו מה הצורה הנכונה. אם ידעתם ואם לא ידעתם – כאן תוכלו למצוא תשובות והסברים.
המשך קריאה >>

חידודים

מה הכתיב המומלץ?

התדעו מה הכחיב עליו ממליצה האקדמיה ללשון העברית?
המשך קריאה >>

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר דורון יעקב – חתן הפרס לשנת תשע"ז

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר אמיר געש – חתן הפרס לשנת תשע"ז

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

נסו את כוחכם בחידון מאתגר על מילים ועל המשותף ביניהן.
המשך קריאה >>

ו' המציינת עיצור – פתרונות

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר ורד סיידון – כלת הפרס לשנת תשע"ז

הודעות לעיתונות

ישיבת מליאה חגיגית של האקדמיה בבית נשיא המדינה (סיוון תשע"ז, מאי 2017)

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

חידון חקלאות עברית – פתרונות מלאים והרחבות

מן השטח

אגלט (קצה השרוך) בעברית

בעקבות בקשות חוזרות ונשנות מן הציבור, הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבהקשה להציע חלופות עבריות למילה אַגְלֶט – החלק הקשיח העוטף את קצה השרוך ומאפשר להשחילו בקלות לחור המיועד לו (בנעליים, תיקים ועוד). הצעות רבות התקבלו אך אף אחת מהן לא זכתה ברוב הדרוש במליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

טובים השניים מן האחד: לחשיבותם של צירופי מלים במילון העברי

שאלות פתוחות לחידוד המוחות – פתרונות

להשתעשע במטבע

שאלות פתוחות לחידוד המוחות

נסו את כוחכם בשאלות פתוחות מאתגרות על מטבעות לשון, והעשירו את ידיעותיכם בתשובות שצירפנו להן.
המשך קריאה >>

קושיות לשולחן הסדר – פתרונות

מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
מוזמנים לפתור את הקושיות לשולחן הסדר.

המשך קריאה >>

חידון לחג האביב – פתרונות

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך נח–סא, תשע"א–תשע"ד

מילים מתגלגלות

סחבה, מטלית וסמרטוט

מקורה של הסחבה במקרא, ואילו המטלית והסמרטוט מקורן בלשון חז"ל – שיעור חשוב לכל חובבי הסדר והניקיון.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דַּג רְקָק

המילה רְקָק אינה מכוונת לציון גודלם של הדגים אלא לציון גודלו של מקווה המים שהם נמצאים בו. רְקַק מַיִם הוא מקווה מים קטן ורדוד, מי ביצה.
המשך קריאה >>

האקדמיה

פרופ' זאב בן־חיים ז"ל – דברי הספד

קראו על העברית

למד לשונך

למד לשונך 116

ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו בשנת תשע"ה: מַסֶּדֶת, סֶבֶ"ר, הַמְהָרָה תֶּקֶל, תַּכְמִין.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 115

צג המחשב ומצג המחשב: על המילים צָג, מִרְקָע, מַצָּג, חַלּוֹן, חַלּוֹנִית, תֵּבָה, טֹפֶס.
המשך קריאה >>

האיורים שלכם

קראו על העברית

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 57

חוג הידידים

מפגש חגיגי לציון צאתו של הספר "החצוף הארצישראלי"

קול קורא לכינוס בנושא העברית והארמית בימי הביניים – עיונים בלשון ובחכמת הלשון

מאמרים

רסיסים אמתיים ומדומים וחיקויים אמתיים ומדומים של דקדוק עברית המקרא בעברית החדשה

בעברית הנכתבת ובעברית המדוברת נותרו בצידי הדרך כמה מקווי לשון המקרא שנפלטו מלשון חכמים ומהעברית החדשה. יש מהם שהם שרידים אמתיים שנשארו בעינם, ויש מהם שהם אך רסיסים מדומים.
המשך קריאה >>

יורה

מאמרים

לשון הקודש בארץ הקודש

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

"טוב מכסף קניין דעת": על תרגילי כתיבה חינוכיים ושקולים מימי הביניים

מה המשותף לשלושה משפטים שהתגלו בכתבי יד מן הגניזה הקהירית?
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 56

מאמרים

"מאור עיניים" לעזריה די רוסי

הודעות לעיתונות

תגובת האקדמיה על העיסוק התקשורתי בחלופה העברית לפריפריה (סיוון תשע"ו, יוני 2016)

הודעות לעיתונות

חלופה עברית לפריפריה (סיוון תשע"ו, יוני 2016)

הודעות לעיתונות

מה השאלות הנפוצות בענייני השפה העברית? (סיוון תשע"ו, יוני 2016)

שבועות

תרי"ג מצוות – פיוט 'אזהרות' לחג השבועות

אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות.
המשך קריאה >>

מן השטח

מילה עברית לפריפריה

הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית וּועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית פנו לציבור לסייע במציאת חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

ברחובות ירושלים

מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזורוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות?

המשך קריאה >>

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך נד–נז, תשס"ז–תש"ע

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך נ–נג, תשס"ג–תשס"ו

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך מז–מט, תש"ס–תשס"ב

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך מד–מו, תשנ"ז–תשנ"ט

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך מא–מג, תשנ"ד–תשנ"ו

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך לח–מ, תשנ"א–תשנ"ג

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך לה–לז, תשמ"ח–תש"ן

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך לא–לד, תשמ"ד–תשמ"ז

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך כח–ל, תשמ"א–תשמ"ג

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך כה–כז, תשל"ח–תש"ם

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך כא–כד, תשל"ד–תשל"ז

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך יט–כ, תשל"ב–תשל"ג

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך יח, תשל"א

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך יז, תש"ל

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך טז, תשכ"ט

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך טו, תשכ"ח

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך יד, תשכ"ז

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך יג, תשכ"ו

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך יב, תשכ"ה

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך י–יא, תשכ"ג–תשכ"ד

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך ט, תשכ"ב

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך ז–ח, תש"ך–תשכ"א

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך ו, תשי"ט

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך ה, תשי"ח

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך ג–ד, תשט"ז–תשי"ז

זיכרונות האקדמיה

זיכרונות כרך א–ב, תשי"ד–תשט"ו

מן השטח

קריקטורה בעברית?

הוועדה למילים בשימוש כללי התלבטה אם לקבוע חלופה עברית למילה קריקטורה, והפנתה את השאלה לציבור. תוצאות המשאל וההצעות שהציע הציבור הועברו לוועדה, אך לאחר עיון נוסף החליטה הוועדה להסיר את המונח מסדר היום.
המשך קריאה >>

מאמרים

העברית ברשות הרבים

מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית בתיאורים בלשון גבוהה ונקייה, לסגנון הרווח היום. עוד הוא מתאר את פועלה של האקדמיה בתחום חידוש המילים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

ועדה חדשה למונחי אפנה (אדר א' תשע"ו, פברואר 2016)

הוועדה למונחי אפנה – פניות מן הציבור

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 55

מאמרים

שיבוץ מילים יווניות בחיבורים קראיים ביזנטיים

הודעות לעיתונות

פרופ' משה בר־אשר בשיחה עם אודי אביסרור (שבט תשע"ו, פברואר 2016)

אריה אולמן

הודעות לעיתונות

אתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים רבים (שבט תשע"ו, ינואר 2016)

מאמרים

מונחים דקדוקיים בחיבורים קראיים ביזנטיים מהמאה האחת־עשרה

מטבעות לשון – מבחר מן האיורים שלכם

הודעות לעיתונות

בארץ העברית – התכנסות בבית נשיא המדינה לרגל יום העברית (טבת תשע"ו, ינואר 2016)

מן השטח

פירסינג

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה עברית למילה פירסינג. הוועדה פנתה לציבור בבקשה להצביע על הצעותיה נִזּוּם, נִקּוּב ונִקְבּוּב או להציע הצעות נוספות. בכסלו תשע"ז (דצמבר 2017) אישרה מליאת האקדמיה את ההצעה ניזום שזכתה גם באהדת הציבור.
המשך קריאה >>

מצגת בית ספר לדוגמה

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 54

מאמרים

קוטביות סמנטית והתנטרלות

מדוע נמדוד עצמים לפי גודלם ולא לפי קוטנם? מדוע נציין את רוחבו של המעבר ולא את צרותו? ומדוע מדברים עד דרגת הקושי ולא על דרגת הקלות?
המשך קריאה >>

דרכי הגעה

הודעות לעיתונות

פרופ' משה בר־אשר בשיחה עם אהרן ברנע (תמוז תשע"ה, יוני 2015)

למד לשונך

למד לשונך 108

מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): עוּגוֹנִית, מִגְדְּנַאי, מִגְדְּנָאוּת, שׁוֹקוֹלָדַאי, מִצְלֶה, זְלֹלֶת.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 107

מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): תִּקּוּנַאי, תְּמוּנָה מְזַהָה, נֶכְדָּן, דּוֹד רַבָּא, דּוֹדָה רַבְּתָא, דּוֹד גָּדוֹל, דּוֹדָה גְּדוֹלָה, חִמֵּשׁ.
המשך קריאה >>

חלופה עברית למילה bug בתחום המחשבים

ועדת המינוח המרכזית ביקשה את עזרת הציבור במציאת חלופה עברית למילה bug, המציינת תקלה, שיבוש או כשל בתכנית מחשב. בישיבת מליאת האקדמיה באייר תשע"ה (מאי 2015) אושרה המילה תֶּקֶל תמורת bug וניפוי תקלים תמורת debugging.
המשך קריאה >>

קרן לוי לאסן

האקדמיה מודה לקרן לוי לאסן מהולנד על תרומתה לשיקום ולשימור של הספרים בספריית אליעזר בן־יהודה השמורה בבית האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מארי ואנסנט לטקואר

הגברת מארי ואנסנט לטקואר מצרפת הצטרפה לאגודת שוחרי האקדמיה בשנת תשס"ו. באותה השנה העניקה לה האקדמיה ללשון העברית את התואר עמיתת כבוד של האקדמיה.
המשך קריאה >>

רוברט אסרף

בשנת תשס"ז (2006) העניקה האקדמיה ללשון העברית את התואר עמית כבוד למר רוברט אסרף. האקדמיה כוננה את פרס האקדמיה ללשון העברית על שם מישל ורוברט אסרף והוא הוענק לחוקרי לשון וליוצרים בשנים תשס"ז–תשע"ב.
המשך קריאה >>

מאמרים

לשון עתיקה במציאות חדשה

במאמר רחב יריעה בן־חיים מציג את השקפתו על העברית בת ימינו ועל זיקתה לרובדי העברית שקדמו לה, ודן בסוגיית הכוונת הלשון. הוא מציע לקורא להכיר בחיוניותה של העברית החדשה ועם זאת הוא קורא לטיפוחה כשפת תרבות ולשמירת הרציפות ההיסטורית עם העברית המוּרשת.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

"מילונים ומילונאים" – ערב עיון לזכר המילונאי אבן־שושן בהשתתפות חתן פרס ישראל ארז ביטון (תשע"ה, 2015)

לציון שלושים שנה למותו של חבר האקדמיה והמילונאי אברהם אבן־שושן ולרגל העברת עיזבונו לבית האקדמיה ללשון העברית יתקיים ביום שני (ח' באייר, 27.4) ערב עיון בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי בלשנות

הוועדה למונחי בלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד.
המשך קריאה >>

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

תמר קציר – כלת הפרס לשנת תשע"ה

פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון

ד"ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי – חתן הפרס לשנת תשע"ה

נתן שיפריס

דוד רמז (משה דוד דרבקין)

יהושע חנא רבניצקי

ישראל אברהם רבין

שמואל קרויס

אהרן קמינקא

שמואל קליין

בנימין קלאר

משה דוד קאסוטו

אברהם צפרוני

יחיאל מיכל פינס

אליהו ספיר

אריה ליב סמיאטיצקי

נחום סוקולוב

טוביה זיסקינד מילר

יוסף בר"ן מיוחס

יהודה ליב מטמון־כהן

אהרן מאיר מזי"א

יעקב מאיר (מִירְקַדוֹ)

אליעזר מאיר ליפשיץ

אברהם משה לונץ

ברל כצנלסון

זאב יעבּץ

דוד ילין

אבינעם ילין

משה אהרן ויזן

חיים אריה זוטא

אליהו שמואל הרטום

חיים הירשנזון

אלתר אשר אברהם אבא דרויאנוב

יצחק ד'ארבלה

יחיאל גרינפלד

משה יוסף גליקסון

אשר צבי גינצבורג (אחד העם)

יהודה גור (גרזובסקי)

סעדיה גולדברג

שלמה דב גויטיין

אשר ברש

חיים ברודי

שמחה בן־ציון (שמחה אלתר גוטמן)

אברהם בן־יצחק (סוֹנה)

שמואל שרגא־פייבל ביאלובלוצקי

יצחק אפשטיין

יעקב נחום אפשטיין

שמחה אסף

ועד הלשון

חברי ועד הלשון

המליאה והוועדות

הוועדה לזואולוגיה

הוועדה לזואולוגיה הוקמה ביזמת החברה לזואולוגיה בישראל במטרה לתת שמות עבריים לבעלי החיים בארץ ישראל, בימיה ובשמיה, ואף לקצת בעלי החיים שבנכר. הוועדה הכינה רשימות של שמות היונקים, העופות, הזוחלים והדו־חיים, הדגים והרכיכות בארץ ישראל ושמות של בעלי חיים מן הנכר. עתה עוסקת הוועדה בשמות החרקים.
המשך קריאה >>

המליאה והוועדות

הוועדה למונחי אלקטרוניקה

הוועדה למונחי אלקטרוניקה משותפת למכון התקנים הישראלי ולאקדמיה ללשון העברית. הוועדה דנה ברשימות מונחים על פי המלצות חבריה ועל פי מידת השימוש של המונחים בתחומי המקצוע. בעבר אושר המילון למונחי לחמה אלקטרונית (תשס"ז, 2007). לאחר מכן דנה הוועדה במונחי שידור.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

חלופות עבריות למילים יום־יומיות

אופצייה, אלטרנטיבי, קופירייטר, פידבק, פרספקטיבה – אפשר גם בעברית! מקבץ חלופות עבריות למילים שאנחנו משתמשים בהם ביום־יום.
המשך קריאה >>

עברית לכל מועד

פתרונות לחידון "מקרי עין"

מאמרים

שלוש קערות מנדאיות מאוסף יוסף מתתיהו

במאמר מתוארות שלוש קערות השבעה קדומות, והעיון בהן מלמד על חשיבותם של המקורות האפיגרפיים להכרת הלשון המנדאית הכתובה (ניב של הארמית).
המשך קריאה >>

פתרונות לחידון ניבים מצוירים

למד לשונך

למד לשונך 106

לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): לִעֲלוּעַ, נוֹגְדוֹת או זוּג מִזְעָרִי, מִפְעָר, מִקְשָׁר, מִלַּת תֶּפֶל.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 105

לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): נֶגֶן, דִּבּוּר פִּיתוֹם, שִׂפְתּוּת, רִיּוּשׁ, רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 52

הודעות לעיתונות

יום העברית: ילדי ישראל יבחרו מילים אהובות (תשע"ה, 2014)

במיזם משותף של האקדמיה ללשון העברית ועמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב הוקם אתר מיוחד לילדים לבחירת המילה העברית האהובה.
המשך קריאה >>

חנוכה

מתתיהו הכוהן הגדול – האומנם?

"בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו…" – את המילים האלה מוסיפים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה. ובתלמוד הבבלי כתוב: "שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן הכהן הגדול וחשמונאי ובניו" (מגילה יא ע"א). אבל מן המסופר על מתתיהו חשמונאי במקורות אחרים לא עולה שהוא היה הכוהן הגדול.
המשך קריאה >>

חנוכה

הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר יעל רשף – כלת הפרס לשנת תשע"ד

ועד הלשון

ועד הלשון העברית

מאמרים

יוסה (יוסף) בירבי ניסן מִשָּׁוֵה קִרְיָתַיִם: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"

זמן קצר לאחר שנמסר מאמר זה למערכת לשוננו נפטר החכם רבי בנימין לפלר, שחוקרי הפיוט ולשונו הגדירוהו כאחד מבני העלייה שבתחום.
המשך קריאה >>

מאמרים

הריבוי "עולמים" / "עולמות"

בלשון חז"ל יש שתי צורות רבים למילה 'עולם': עולמים ועולמות. המאמר מתחקה על החוקיות בשימוש שתי הצורות ובוחן אם מדובר בבידול משמעות או בהתניה תחבירית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 104

לקט ממונחי ההדברה שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ב (2012) ותשע"ד (2013): מִתְכּוּן, בַּזְיָר, דּוֹחֲיָן, אֶרְסָס, כַּעֲכִית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 103

לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"ד (2014): קִהָיוֹן, הַלֶּמֶת, טִפּוּלָנִי, הַשְׁאָפָה.
המשך קריאה >>

מן השטח

שוקולטייר

הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי למקצוע שוקולטייר, והגולשים התבקשו לבחור בין ההצעות שׁוֹקוֹלָדַאי, שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדָן, שַׁקְלְדַאי ועוד. בישיבת המליאה של האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרה המילה שוקולדאי.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 51

רחוב אתיופיה

מאה שערים – מורשה

שערי חסד – מרכז העיר

זיכרון משה – מחנה יהודה

בית ישראל – גאולה

מאמרים

שמונים שנות עשייה בעברית

במאמר מסורטטת פעולתו של ועד הלשון בתחום התחדשות הדיבור העברי והרחבת אוצר המילים, מתוארת ההתנגדות שעוררה פעילותו ומוצגות הצלחותיו. עוד נסקרת פעולתה של האקדמיה בעשרים שנותיה הראשונות.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

בן־גוריון והעברית

ביום ב' בטבת תש"ט התכנסה האספה הכללית הפומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית. למרות סדר יומו העמוס של ראש הממשלה דוד בן־גוריון הוא הגיע לאספה ונשא בה דברים.
המשך קריאה >>

הוקרת אונסק"ו לבן־יהודה

מאמרים

"שגיאות" בעברית בשירי ביאליק

ביאליק הלך בדרכם של המשוררים העבריים בספרד שמצאו להם רווח ועזרה ביצירות הלשון שבפיוט הקדום. העיון בהערותיו לשיריהם ובקיאות ב"לשון הדורות" שנדרשה לו בכתיבתו יעמיקו את בינתנו את התבוננותנו בעברית של ביאליק.
המשך קריאה >>

מאמרים

עצמאותו של רש"י בתחום המילון

רש"י נולד בסביבות שנת דת"ת (1040) בעיר טרואה (טרוייש) שבצרפת, ובה פעל רוב ימיו עד למותו בכ"ט בתמוז דתתס"ה (1105). המאמר מבוסס על הרצאה בערב עיון פתוח שייחדה האקדמיה לדמותו של רש"י.
המשך קריאה >>

אליעזר בן־יהודה

ביום העברית מציינים את יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, חלוץ הדיבור העברי וחוקר העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל העברית, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול.
המשך קריאה >>

ועד הלשון

זכרונות ועד הלשון

110 שנות מינוח עברי – בשנת תרע"ב (1912) החל ועד הלשון העברית להוציא את "זכרונות ועד הלשון". ומחברת הראשונה גם רשימת המונחים הראשונה: מונחי החשבון.
המשך קריאה >>

מאמרים

שירי נעמי שמר – קווי היכר סגנוניים

אין עוד בארץ יוצר עממי כנעמי שמר שיצירתה הפכה לחלק מההוויה הישראלית של צעירים ובוגרים. ילדים פוגשים דרכם חוויות חיות ועושר של לשון, ובעזרתם מתחזקת ומתעשרת זיקתם לנוף הארץ וללשון העברית המתארת אותו.
המשך קריאה >>

מאמרים

אנגלית באוניברסיטאות על שום מה?

כיום שומה על העברית להתמודד לא רק עם רסיסי הלעז האנגלי החודרים אליה ומכרסמים בה, אלא עליה לעמוד במתקפה אנגלית חזיתית, גלויה ונמרצת, המאיימת לדחוק את רגליה של העברית כליל.
המשך קריאה >>

מאמרים

על שיבולים ופאה בראש ובשדה

על הרקע הלשוני ספרותי של כמה ביטויים בלשון חכמים הקשורים במתנות עניים – פאה ולקט – ובשיער
המשך קריאה >>

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

"בסיפוריי כרַתי לי ברית אהבה עם הלשון העברית. ולא הלשון העברית של ימינו בלבד, שכמותה שומעים אנו ברחוב, אלא הלשון העברית על כל רבדיה."
המשך קריאה >>

מאמרים

על התואר מָרַן

מקורו של התואר מָרַן במילה הארמית מָרֵא. מילה זו מופיעה כבר במצבות מלכים בארמית העתיקה שנתגלו בסוריה – היא ממלכת ארם – ומשמעה 'אדון'. מָרִי הוא 'אדוני' ומָרַן – 'אדוננו'.
המשך קריאה >>

מאמרים

על הצורות מועצה, מפלגה ומחלקה, מתוך: "על הוועדה לדקדוק של ועד הלשון"

במאמר מובאות דוגמאות מדיון בוועדת הדקדוק של ועד הלשון בצורותיהם ונטייתם של שמות שאין להם הכרע ברור מתוך המקורות הקדומים.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

האקדמיה מבקשת לדעת: כיצד אתם מכנים את בן הנין? (תשע"ד, 2013)

הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית פונה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 49

למד לשונך

למד לשונך 100

חלופות עבריות שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): בּוֹנְנוּת, בּוֹרְחָנוּת, סֶבֶב, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה, סִסְמָה, אֲבִיזְרֵי אָפְנָה, רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה, נַפְנַף.
המשך קריאה >>

למד לשונך

ט"ו באב

שיר חשק מאת שמואל הנגיד

לכבוד ט"ו באב מובא כאן שיר חשק מאת המשורר שמואל הנגיד, מגדולי משוררי ספרד. השיר הותקן במפעל המילון ההיסטורי והוא מובא בלוויית ביאורים.
המשך קריאה >>

מאמרים

שבת שלום ומבורך

הברכה מעלה שתי תמיהות? מה פשר צירוף שני הלוואים השונים – האחד שם עצם (שלום) והאחר שם תואר (מבורך), ומדוע 'מבורך' בזכר ולא בנקבה בהתאמה למין המילה שבת?
המשך קריאה >>

מן השטח

אבקה ועמלה

ועדת הדקדוק דנה בשאלה אם לקיים את כפל הצורות שנקבע בעבר: אַבְקָה ואֲבָקָה; עַמְלָה ועֲמָלָה. בעקבות הסקר באתר על דרך ההגייה של המילים, הוחלט לקיים רק את אַבְקָה, ובשלב זה לא לבטל את הצורה עֲמָלָה. ההחלטה אושרה באדר שני תשע"ד (מארס 2014).
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 48

למד לשונך

למד לשונך 98

לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): נְהוֹר, מַרְחֵב, שַׁרְווּלִית, מַנְגֵּשׁ וְרִידִי, שְׁקִיפָה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 97

לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): מַפְעֵם, פַּעֶמֶת, זִלּוּחַ, פְּקִיק, מִבְחַן מַאֲמָץ.
המשך קריאה >>

מן השטח

תחליף למילה חורג

הוועדה למונחי משפחה ביקשה את עזרת הציבור במציאת דרך הולמת לבטא את היחס בין בני משפחה משולבת – שיש בה ילדים שאינם משותפים לשני בני הזוג. בשנת תשע"ו (2015) אושרה ההצעה שָׁלוּב לצד המילה הוותיקה 'חורג'.
המשך קריאה >>

מן השטח

תִּקּוּנַאי, תַּקְנַאי, תַּקָּן – מה אתם מעדיפים?

הוועדה למילים בשימוש כללי חיפשה מונח עברי לציון אדם המציע את שירותיו לעשיית תיקונים שונים בבית ("הנדימן", "תיקונצ'יק"), וביקשה מציבור הגולשים להצביע על הצעותיה. הצעת הוועדה תיקונאי אושרה במליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

בחירות באקדמיה (תשע"ג, 2013)

בבחירות שנערכו בכ"ה בסיוון (3 ביוני) נבחר פרופ' בר־אשר לכהונה נוספת כנשיא האקדמיה ופרופ' ממן נבחר לכהונה שנייה כסגן הנשיא. לחברים יועצים נבחרו אבנר הולצמן, יהודית הנשקה ומלכה זמלי. סיריל אסלנוב ודוד רוזנטל נבחרו חברים מלאים. אברהם הולץ נבחר חבר כבוד.
המשך קריאה >>

מאמרים

אריג הקנבס וקיטור הקנבוס

על מדוכת שמו של הצמח המכונה 'קנביס' – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.
המשך קריאה >>

מאמרים

לזכר לאה גולדברג ז"ל

מאמרים

לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ

בין כתבי הפירמידות יש שני קבצים של לחשים שמטרתם למנוע נחשים מלגשת אל המומיה של המלך. הלחשים בשני הקבצים שונים זה מזה, חוץ מלחש מצרי אחד המופיע פעם בכל קובץ. האם לחש זה הוא המפתח להבנת הרקע להופעת לחשים שֵמיים בכתבי הפירמידות?
המשך קריאה >>

מאמרים

האריה חזר הביתה

בכיכר בר־כוכבא שבמרכז ירושלים מתנוססת חיית כלאיים על ראש הבניין שבצד המזרחי של הכיכר: אריה בעל כנפיים. מקורה של המפלצת הזאת ממקור ישראל!
המשך קריאה >>

מאמרים

על יומן המלחמה של דוד בן־גוריון

מאבקו של בן־גוריון למען העברית עולה מיומן המלחמה שהופיע בהוצאה לאור של משרד הביטחון. בעזרת המפתח המפורט אפשר להגיע לעיסוקיו בחידושי לשון, במינוח הצבאי, בשמות מקומות, בוועד הלשון.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

האקדמיה נרתמת לשיפור הניסוח של עורכי הדין בכתב ובעל פה (תשע"ג, 2013)

י"ז באדר תשע"ג, 27 בפברואר 2013: ניסוח בהיר ושימוש בשפה עשירה הם מיומנויות הכרחיות למשפטנים ולעורכי דין. כדי לסייע להם לשפר את מיומנויותיהם יזמו האקדמיה ללשון העברית ומכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין השתלמות ייחודית.
המשך קריאה >>

מיזם "אמצו מילה" לציון מאה שנות מינוח (טבת תשע"ג, דצמבר 2012)

מאמרים

עברית והשפות הקלסיות – יוונית ולטינית

אפשר להעריך שלספרות חז"ל נכנסו כאלפיים מילים יווניות (ולטיניות) בתחומים שונים ומגוונים, כגון מנהל ושלטון, רפואה, ריהוט ולבוש.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

הסופר אהרן אפלפלד – חתן הפרס לשנת תשע"ב

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

פרופ' אבנר הולצמן – חתן הפרס לשנת תשע"ב

הודעות לעיתונות

החלטה היסטורית של ממשלת ישראל על הקמת בית ללשון העברית (תשע"ג, 2012)

ה' בכסלו תשע"ג, 19 בנובמבר 2012: בעצם ימי הלחימה בדרום החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

האקדמיה חונכת יישומון חדש: החלופון (תשע"ג, 2012)

כ"ט בתשרי תשע"ג, 15 באוקטובר 2012: באתר מונחי האקדמיה מאות מילים לועזיות וכנגדן החלופות העבריות שקבעה להן האקדמיה. כדי לחשוף את הציבור אל המילים הללו הוקם באתר האקדמיה המיזם "איך אומרים בעברית". צעד נוסף לחשיפת הציבור לחלופות האלה הוא יישומון לטלפונים החכמים: "החלופון".
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 46

למד לשונך

למד לשונך 94

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: רֶוַח לַכֹּל, גְּלִילוֹר, מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת, עֲמִיתָנוּת, עֲתוּדִי.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 93

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: מַעֲמָת, דִּבְשִׁית, דִּבְשׁוֹן, יַצְגָן, גַּלְגִּנּוֹעַ, מוֹעֵד אַחֲרוֹן.
המשך קריאה >>

מאמרים

מילוניאדה: למילים המסתיימות ב־יאדה

אולימפיאדה? דן אלמגור מביא רשימה ארוכה של מילים בסיומת ־יָאדָה שהומצאו לאורך השנים – רובן מילים לשעתן, ודן ביחס ביניהן ובין מילים המסתיימות בסיומת ־ִיָּה.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

עושים ספורט בעברית (תמוז תשע"ב, יולי 2012)

המשחקים האולימפיים הניבו שלל הצעות של הציבור לחידושי מילים בתחומי הספורט. ההצעות יוגשו לוועדה למונחי ספורט – כשתוקם.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

לקראת המשחקים האולימפיים

מהי דלגית ומהי לחצית? באיזה הקשר מופיע הפועל "התעמל" בספרות חז"ל? ומה המונח העברי ל"נוק אאוט"? – מבחר מונחי התעמלות
המשך קריאה >>

מאמרים

עשרת הדיברות

במאמר הכותב סוקר את ניסיונותיהם של המדקדקים והנקדנים להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' – המשמש בפיוטים ובתפילות – לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה >>

מאמרים

על העשייה בלשון העברית בזמן החדש

כבר בדור הראשון לדיבור העברי התחיל עיסוק גם בדקדוק העברית המתחיה. תחילה היה זה עיסוק נורמטיבי שבא לכוון את התפתחותה ואת הסתגלותה לעולם החדש ולחיים החדשים, לפי שלשון המקורות לא נתנה להם מענה שלם.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 45

למד לשונך

למד לשונך 92

מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): צְלַמְנוֹעַ, יַצָּב, מַכְתּוֹף, נַקָּשׁ, תַּמְכָן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 91

מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): מֶחְדָּשׁ, צַחְקִיק, תְּמוּנִית, חַלּוֹנִית, צֹהַר, מִיקְרוֹפוֹן דַּשׁ.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

פרס ראש הממשלה ללשון העברית לעמינדב דיקמן בכינוס הפתוח (תשע"ב, 2012)

א' באייר תשע"ב (23 באפריל): הפרס נועד לעודד ולקדם את שימורה, התפתחותה, שגשוגה, חיזוקה וטיפוחה של הלשון העברית כלשון הדיבור וכלשון התרבות במדינת ישראל. הפרס יוענק בטקס שיחתום את הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

חזק חזק ונתחזק

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>

ד"ר עפרה תירוש־בקר – כלת הפרס לשנת תשע"א

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

ד"ר יהודית הנשקה – כלת הפרס לשנת תשע"א

מאמרים

העברית בת ימינו בסבך התקניות

יום ירושלים

שמות עבריים לרחובות ירושלים

ועדת השמות לרחובות ירושלים, שהוקמה בהוראת הנציב הבריטי הרברט סמואל, הייתה יחידה בסוגה ופעלו בה בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

אגודת המורים והתפתחות הדיבור העברי, תרס"ג–תרע"ד (1903–1914)

הפרק מתאר את התארגנותם של המורים שלימדו בעברית ואת תרומתם המכרעת להתפתחות הדיבור העברי בארץ ישראל בארץ בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

טיפוח ותשפורת

מהי חטטת? איך אומרים קונסילר בעברית? – מונחים למטופחים
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

מונחי טלוויזיה וקולנוע לביקורת הציבור (תשע"א, 2011)

י"ד באב תשע"א, 14 באוגוסט 2011: תְּמוּנָח, מִצְרָף, נַקָּשׁ – אלה מונחים חדשים בעברית, בתחום הטלוויזיה והקולנוע, פרי עבודתה של הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה ללשון.
המשך קריאה >>

מאמרים

לשונה של מגילת איכה

ניבים וצירופי לשון מן הרווחים בלשוננו היום מקורם במגילת איכה. אך לא תמיד זהה משמעות הניב או הצירוף בשימוש הלשון היום עם משמעותו המקורית במגילה.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

בנקאות ושוק ההון

מה זה הִוּוּן? מהי החלופה העברית ל"טלר" (פקיד בנק הנותן שירות ללקוחות)? ועוד כמה מונחי בנקאות ושוק ההון
המשך קריאה >>

אקדם 42

למד לשונך

למד לשונך 86

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: צִלּוֹן רֶכֶב, תַּרְחִיב, טֹפֶס מְאַסֵּף, עֶקֶר בַּיִת, מְקַיֵּם סְבִיבָה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 85

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: מַרְוָן, חֲנוּת יְמָמִית, מְנַהֵל מֵיזָם, צְבָאָנוּת.
המשך קריאה >>

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם בן־חיים

המשורר והמתרגם ד"ר רמי סערי – חתן הפרס לשנת תש"ע

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

בחזרה לבית הספר

מאמרים

משמעותם של שמות החגים

המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

כלי תחבורה קטנים

מי חידש את המילה אופניים? איך אומרים סקייטבורד בעברית? ומה הן גלגיליות להב?
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 41

למד לשונך

למד לשונך 84

לקט מונחים מן המילון למונחי ביולוגיה כללית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ט: צַוְתָּאוּת, סְמוּכָנוּת, חַי־עַל־חַי, צֶמַח־עַל־צֶמַח.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 83

לקט מן המילון למונחי ביולוגיה כללית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ט: יְצוּרָה, צוּפָן, טְמִיר נִצָּן, פְּקִיחַת פֶּרַח, כְּסוּתִית, אֶבְקוֹעַ.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 38

למד לשונך

למד לשונך 78

משמות צמחי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ג: סְגֻלִּית מְחֻמֶּשֶׁת, מַסּוֹרָן סַרְגֵּלָנִי פּוּקָה קוֹצָנִית.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 77

משמות צמחי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ג: עַפְעַפִּית רַבַּת־פְּרָחִים, חַוָּרִית חֲרוּזָה, שֵׁשִׁית מְצוּיָה, כַּנְפוֹן זָהֹב.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 37

למד לשונך

למד לשונך 76

לקט מונחי חירום שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: רְעִידַת אֲדָמָה, רַעַשׁ, רְעִידַת אֲדָמָה מַקְדִּימָה, רְעִידַת אֲדָמָה עוֹקֶבֶת, מַעֲנֶה לְאָסוֹן, שִׁקּוּם אֻכְלוּסִין רִאשׁוֹנִי – שְׁאָ"ר, עוֹרְקֵי חַיִּים, שִׁקּוּם תַּשְׁתִּיּוֹת.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 75

לקט מונחי חירום שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: אַפְרָ"ן, אֲסוֹן פֶּתַע רַב נִפְגָּעִים, אַפְרָנַאי, צֶפִי, תַּרְחִישׁ יִחוּס, אִפְחוּת, תֶּמֶשׁ, תְּרוּמַת מוּצָרִים וְשֵׁרוּתִים.

המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך

למד לשונך 54

מילים בשימוש כללי ומונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד:

על המילים מִסְרוֹן, מִדּוּד, נְקֻדַּת מִדּוּד, פַּרְצוּפוֹן, טֶכְנוֹלוֹגְיָה פְּשׁוּטָה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 53

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"א ותשס"ד: מוּזֵאוֹן קָטוּר, עִטּוּי, אֵזוֹר תִּפְעוּל, מַסְרָן או עֵד, כּוֹתֵשׁ שׁוּם, מַמְעֵךְ.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 52

לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: מֵידְעָן, עִיּוּל, סִקְרֵר, שׁוֹמֵר, מִלַּת אִכּוּן.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 25

למד לשונך

למד לשונך 44

למד לשונך

למד לשונך 42

למד לשונך

למד לשונך 41

משמות עצי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: אֹרֶן הַצְּנוֹבָר, יִצְהָרוֹן מַכְסִיף, בּוּקִיצָה שְׂעִירה, אֶשְׁמָר קוֹצָנִי.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 39

מונחים מתחום הרפואה והבריאות – מקצתם אושרו בשנת תשס"א: רוֹפֵא צוֹעֵר, שְׁלוֹמוּת, נִלְוֵה רְפוּאָה, חֲמָמִית, מַסְכֵּת.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 18

למד לשונך

למד לשונך 38

שמות כלי מטבח שנקבעו במהלך השנים: מַמְחֶה, מַמְחֵה יָד, מְעַרְבֵּל, מִבְזֶקֶת, רַחַת טִגּוּן, תַּרְוָד.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 37

מונחים שאושרו בשנת תש"ס: מוּפִינִים, יַיִן זַנִּי ויַיִן רַב־זַנִּי, מִדְגַּנִּים; על "לשיקה" וקְצֵה הַלֶּחֶם.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 36

מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: גְּלִישַׁת חֶבֶל, גְּלִישַׁת קַנְיוֹנִים, תַּעֲשִׂיּוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, אַקְוָה, מַעֲגָנָה, שֵׁיט מְעָרוֹת, גְּלִישַׁת מְעָרוֹת.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

למד לשונך

למד לשונך 35

מונחים בתחום הטיול האתגרי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: טִפּוּס הָרִים, טִפּוּס מְצוּקִים, טִפּוּס סְלָעִים, טִפּוּס עֲזָרִים, טִפּוּס חָפְשִׁי; על ההבדל בין מָצוֹק למָצוּק.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 34

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: פֻּנְדָּה, מַכְבֵּדָה, מַשְׁבֵּת מָנוֹעַ, רִשּׁוּם בַּיּוֹמָן, מִסְמַךְ אָב, קַלֶּטֶת אֵם וכדומה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 33

מונחי תרופות שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט:

על המונחים טַבְלִיָּה, טַבְלִיָּה תְּסִיסָה, טַבְלִיַּת מְצִיצָה, טַבְלִיַּת לְעִיסָה, כְּמוּסָה, קַפְּלִיָּה.

המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 15

למד לשונך

למד לשונך 32

מונחים לדברי מאכל שאושרו במהלך השנים: טֻגָּנִים, קְצִיף חָלָב, כְּרוּכִית, גְּלִילָה.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 14

למד לשונך

למד לשונך 31

שמות לדברי מאכל: אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ, תַּמְלִיא, חֲבִיתִית, חֲמִיטָה, כִּיסָן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 30

מונחים מתחום הדין הפלילי: מִשְׁמֹרֶת, חִלּוּט, תַּסְקִיר, הַסְכָּמָה מִדַּעַת; נְשִׂיאָה בְּעֹנֶשׁ, מֻשָּׂא הָעֲבֵרָה.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 29

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשנ"ה ותשנ"ז: טֵלֵפוֹן נַיָּד, מִכְתָּב אֵלֶקְטְרוֹנִי, תַּקְרִיב, הַתְעָדָה, הַדְרָה; על בעלי המקצוע גַּנַּן יְלָדִים, פְּנִימַאי, עָבָר במשמעות רקורד, כָּפוּף או כָּפִיף.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 27

לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: מֶחְסָם, סִימָנוֹר, מָסוֹט, קַטַּר עִיתּוּק, רַכֶּבֶת רוֹכֶנֶת, קָרוֹן רוֹכֵן; על צורת הרבים של רַכֶּבֶל ועל צורת היחיד של בְּלָמִים.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 12

למד לשונך

למד לשונך 25

על המילים צָג, מַצָּג, כִּמֵּת, כַּמָּת, אַפְשֹׁרֶת.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך

למד לשונך 16

על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: על המונחים פִּדְיוֹם, תִּסְחוּר, נוֹכֵס, חֶבְרָה, תַּאֲגִיד, מַאֲגָד, תִּשְׁלֹבֶת, חֶבְרָה בַּת או חֶבְרַת בַּת.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 15

על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: גִּדּוּר, יִתְרָה וחִסְרָה, מְשִׁיכַת יֶתֶר, עֲמִיל בּוּרְסָה, עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ.
המשך קריאה >>

למד לשונך

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 2

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 1

למד לשונך

למד לשונך 2

מילים בשימוש כללי ומונחים שונים: מְשִׁיבוֹן, זַמְרִיר, צַמְדָן (זִיפִים), מַקְרֵן, מָטוֹל, מַחְזֵר, לְזִירָה.

המשך קריאה >>

חידונים לשולחן החג

חידון לראש השנה

מה משמעות שם החודש תשרי? איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'? מהי דבשית ומה נוכל להגיש לשולחן במגס? חידון חגיגי לכבוד השנה החדשה.
המשך קריאה >>

חידונים ליום העברית

איפה אפשר למצוא את זה?

במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של חידונים על מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה >>

70 שנות מדינה עברית – כרזות במרחב הציבורי

לקראת יום העברית תשע"ח ובמלאת שבעים שנה למדינת ישראל הוכנו שש כרזות ססגוניות המוצגות במרחב הציבורי ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה >>

מילונים מאוירים

אותיות האל"ף־בי"ת

בסדרה עשרים ושניים בולי אותיות האל"ף־בי"ת, חמישה בולי אותיות סופיות ובול אל"ף־בי"ת.
המשך קריאה >>

מאה שנים לייסוד ועד הלשון העברית

ראשיתו של ועד הלשון בחברת "שפה ברורה" שהוקמה בשנת תר"ן (1889) בירושלים ביזמת אליעזר בן־יהודה ועוד אישים ירושלמים. במלאות מאה שנה להקמת הוועד הונפק בול מיוחד.
המשך קריאה >>

אישים

חיים נחמן ביאליק

150 שנה להולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק – ביאליק היה מסור להתחדשותה של לשוננו העתיקה, ובעשור האחרון של חייו כיהן כנשיא ועד הלשון העברית.
המשך קריאה >>

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תרצ"ז (1937): החזון

פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, נשיא ועד הלשון ולימים הנשיא הראשון של האקדמיה ללשון העברית, מציע להקים "מפעל גדול של הכנת מילון אקדמי ללשוננו, לתקופותיה ולגלגולים שעברו עליה מראשית עקבותיה בהיסטוריה ועד היום".
המשך קריאה >>

מוזאון העברית

חידונים לשולחן החג

חידון לסוכות

האם נחוג או נחגוג את חג הסוכות? במה מקשטים את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? אתם מוזמנים לנסות את כוחכם בחידון שהכנו במיוחד לכבוד חג סוכות.
המשך קריאה >>

דברי פרידה מיהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה ללשון העברית

מנווה

החלטת הממשלה

בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012) החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית. בית העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מן הארץ ומחוץ לה ויהיה נקודת מפגש תרבותית ממלכתית ולאומית לאזרחי המדינה וליהודי התפוצות.
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

הוא והיא בתחום הממשל והמשפט

70 שנות מדינה עברית

"דברו עברית, בפקודה"

70 שנות מדינה עברית

קול העברית

70 שנות מדינה עברית

עברית יפה

70 שנות מדינה עברית

עברית בתנועה

70 שנות מדינה עברית

מרוויחים עם העברית

70 שנות מדינה עברית

עברית שולטת!!!

דיוקן המשוררת לאה גולדברג

חברת האקדמיה לאה גולדברג, תרע"א (1911) – תש"ל (1970), חברה יועצת משנת תשי"ט, הייתה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי.
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

מטבעות לשון – הצעות לפעילות עם תלמידים

במרכזו של יום העברית תשע"ו עמד המיזם "מטבע לשון בכל יום", ולקראתו פורסמו באתר האקדמיה סיפוריהם של עשרות מטבעות לשון. בעקבות זאת הזמנו תלמידים ומורים לפעילות מגוונת בנושא מטבעות הלשון – פעילות היפה לכל שנה.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בראשית – רקיע

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תשי"ד (1953): הקמת האקדמיה ללשון העברית

בשנת תשי"ד (1953) קמה האקדמיה ללשון העברית על פי חוק. מטרתה הראשונה, כפי שנקבע בתקנונהּ, היא "לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה".
המשך קריאה >>

חידונים לשולחן החג

חידון חנוכה

הנרות מאירים באור יקרות, ריח הטיגון ממלא את הבית, הילדים מסביב משחקים בסביבונים, וזה זמן מצוין לאתגר את המשפחה והחברים בשאלות לשון מענייני החנוכה!
המשך קריאה >>

חידונים לשולחן החג

חידון ט"ו בשבט

מה פירוש המילה 'פרי' בתנ"ך? מהי 'עלווה'? ואיך נכון לומר – לנטוע או לטעת? חידון חגיגי לכבוד ט"ו בשבט לכל המשפחה.
המשך קריאה >>

מנווה

הפעילות במנווה

היעדים העיקריים שהציבה האקדמיה: הרחבת פעילותה המדעית, הבאת קהלים חדשים בשעריה והעמדת אוצרותיה לרשות הציבור. הגשמתם מחייבת סביבת עבודה ופעילות מודרנית, ומכאן הצורך הדחוף בהקמת בית חדש שיענה על צורכי החוקרים ועל צורכי הקהל הרחב המתעניין בעברית ובתרבות העברית.
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

כלכלה – מה יוצא דופן?

השתתפו בחידון על מילים מעולם הכלכלה – התדעו לזהות איזו מילה יוצאת דופן?
המשך קריאה >>

ביקור תלמידי בית הספר ברנקו וייס מרעות

דיוקן המשורר אברהם שלונסקי

יום העברית – מערכי שיעור

שיעור מקוון: "מה היינו עושים ללא גלידה, בובה ורכבת?"

שיעור פעיל מקוון מחדר בן־יהודה שבאקדמיה ללשון העברית – השיעור מיועד לתלמידי כיתות ד'–ו' ולחובבי העברית בכלל.
המשך קריאה >>

אישים

זאב בן־חיים

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תשט"ו (1954): יוצאים לדרך

מליאת האקדמיה מאשרת הסכם עם מוסד ביאליק להוצאה משותפת של "המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית".
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

עברית בתנועה

השתתפו בחידון: התדעו לזהות מה הפירוש הנכון של המילה?
המשך קריאה >>

חידונים לשולחן החג

לשון וחיוך

לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
המשך קריאה >>

דיוקן הסופר חיים הזז

חבר האקדמיה חיים הזז, תרנ"ח (1898) – תשל"ג (1973), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, נבחר לחבר־כבוד בסיוון תשכ"א. נמנה עם מנסחי חוק האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

אישים

חיים הזז

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תשט"ז–תשי"ח (1956–1958): כיצד עושים מילון היסטורי?

את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש העורך הראשון של המילון, פרופ' זאב בן־חיים, ללמידה על דרך עשיית מילונים מדעיים ולהכנת תוכנית למפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

החוקרים

בנימין ארליך

שפת הסימנים הישראלית

על עבודת המדור

בשנת 2020 הוחלט בממשלה להקים יחידה לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) תחת קורת הגג של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

חידונים לשולחן החג

חידון לחג פורים

מה מקור השם מרדכי? מתי נוצרה המילה תחפושת? מדוע מגילה נקראת כך? ואיך נכון לכתוב – ליצן או לצן? חידון חגיגי לכבוד חג פורים.
המשך קריאה >>

מנווה

התכנון האדריכלי

בתחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים זכה משרד האדריכלים מייזליץ–כסיף–רויטמן.
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

עברית יפה – אותיות משותפות

דיוקן המשורר אורי צבי גרינברג

חבר האקדמיה המשורר אורי צבי גרינברג, תרנ"ז (1896) – תשמ"א (1981), נבחר לחבר בתמוז תשי"ט. היה חבר ועד הפרסומים.
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

הצעות למיזמים ליום העברית

מורים ומורות רבים מבקשים לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של העברית. לפניכם הצעות למיזמים המתאימים לתלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר העל־יסודי. ברשימת המיזמים: הכנת מחזה על חיי אליעזר בן־יהודה, מצגת מילים לבית הספר, פעילויות הקשורות בחידושי המילים, הצעת שמות עבריים לבתי עסק, משחק "טריוויה" בנושא העברית, אז והיום בעיתונות העברית.
המשך קריאה >>

אישים

שאול טשרניחובסקי

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תשי"ט (1959): מתקבלת ההחלטה לכונן מילון היסטורי אחד לכל התקופות

מועצת מערכת המילון ההיסטורי מקבלת את הצעתו של זאב בן־חיים לכונן מילון היסטורי המבריח את כל התקופות של הלשון העברית.
המשך קריאה >>

אישים

דוד ילין

עמוד חדש סוקר תחנות בחייו של דוד ילין – מחלוצי תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל. ילין – יליד ירושלים, מורה עברי, חוקר מקרא ועברית, חבר ועד הלשון למן הקמתו ונשיאו.
המשך קריאה >>

חידונים – שפע של מילים

עברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות?

אחד ממאפייניה הבולטים של לשון הצבא הוא ראשי תיבות. התדעו לפענחם נכונה?
המשך קריאה >>

דיוקן הסופר ש"י עגנון

חבר האקדמיה הסופר שמואל יוסף עגנון, תרמ"ח (1888) – תש"ל (1970), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ו.
המשך קריאה >>

יום העברית – מערכי שיעור

רשימת מקורות למורים ולתלמידים

לקראת יום העברית מורים ומורות רבים מוצאים לנכון לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של לשוננו. לפניכם שפע של מקורות שיוכלו לסייע לכם בהכנת הפעילות.
המשך קריאה >>

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

שלהי שנת תשי"ט (1959): תחילת העבודה המעשית במילון

מתחילה העבודה המעשית במילון בראשותו של פרופ' בן־חיים. ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות.
המשך קריאה >>

מעמד העברית

מלחמת השפות

מלחמת השפות שהתחוללה בארץ ישראל בשנים תרע"ג–תרע"ד הפכה לסמל של תחיית התרבות הלאומית ולמעמדה האיתן של העברית.
המשך קריאה >>

אישים

זאב יעבץ

עמוד חדש באתר סוקר את פעילותו של זאב יעבץ אשר יחד עם אליעזר בן־יהודה הקים את "שפה ברורה" ואת "ועד הלשון". יעבץ חידש מילים, חקר את דקדוק העברית וכתב ספרי לימוד.
המשך קריאה >>

ד"ר שרון רחמים וצוות מרכז פסג"ה לוד הפיקו יחידת לימוד שמטרתה לבחון באמצעות מילות השיר "שיר בעברית" את ססגוניותה של העברית העכשווית – את חיבורה למקורות, את ההשפעות מלשונות היהודים ומן האנגלית מצד שני ואת מִשְׁלַבֶּיהָ מן הלשון הספרותית הגבוהה ועד העגה.
המשך קריאה >>

מילונים מאוירים

המילון העברי המצויר הראשון

הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943), וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם.
המשך קריאה >>

דיוקן פרופ' יוסף קלוזנר

חבר האקדמיה פרופ' יוסף קלוזנר, תרל"ד (1874) – תשי"ט (1958), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, היה חבר ועד הלשון משנת תר"ף, ומשנת תש"ב מנשיאי ועד הלשון.
המשך קריאה >>

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תשכ"ה (1965): מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון

לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות יצאה לאור החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון". מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז.
המשך קריאה >>

שפת הסימנים הישראלית

אופני התקשורת

שפות סימנים הן תוצר של אותו מוח אנושי ושל אותו צורך תקשורתי העומדים ביסודן של שפות דבורות. אם הערוץ השמיעתי זמין, השפה פורצת מהפה ונקלטת באוזניים, אך אם ערוץ זה אינו זמין, השפה פורצת דרך הידיים, הפנים והגוף ונקלטת באמצעות העיניים.

המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

בדיחות קרש לכבוד חג איסוף הקרשים

לכבוד ל"ג בעומר, ביקשנו מציבור הגולשים ברשתות החברתיות לשלוח לנו חידודי לשון בעברית, בדיחות ומשחקי מילים משובחים ומחויכים על השפה.
המשך קריאה >>

בְּמוֹ פִיהֶם

עוזי אורנן

חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן, מבכירי הבלשנים בארץ, מספר בעברית הנאה והקולחת שלו על ילדותו בירושלים ובתל אביב, על ימיו במחתרת, על שנותיו כתלמיד וכמרצה באוניברסיטה העברית, על פעילותו באקדמיה, ומעט גם על פעילותו הציבורית.
המשך קריאה >>

עשרים וחמש שנים לפטירתו של חיים נחמן ביאליק

המשורר והסופר חיים נחמן ביאליק, תרל"ג (1873) – תרצ"ד (1934), היה חבר ועד הלשון ונשיאו משנת תרפ"ד (1924).
המשך קריאה >>

חברים בעבר

אברהם אבן־שושן

בנימין אליצור

אביגדור אפטוביצר

יהודה אבן־שמואל (קויפמן)

אליעזר (לואיס) גלינרט

שפת הסימנים הישראלית

ביטויים בערוץ החזותי–ידני

לעומת הפנטומימה ומחוות הידיים והפנים – שפת הסימנים היא שפה לכל דבר ועניין. יש לה תחביר ודקדוק משלה. אפשר להביע בה תיאורים , לתת הסבר, להביע דעה, לבטא רגשות, להשתמש בחוש הומור ולספר סיפורים.
המשך קריאה >>

בְּמוֹ פִיהֶם

יובל אבן־שושן

יובל אבן־שושן, בנו של המילונאי אברהם אבן־שושן, מספר באהבה על אביו ועל מפעליו המילוניים החשובים: "המילון החדש" למהדורותיו ו"קונקורדנציה חדשה" למקרא.
המשך קריאה >>

צירופים

ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".

המשך קריאה >>

חברים בעבר

ארי אבנר

בתיה בזק

חידונים לשולחן החג

חידון חקלאות עברית

לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר עוד מתקופת התנ"ך – עד כמה אתם מכירים את אוצר המילים החקלאי?
המשך קריאה >>

הקמת האקדמיה

רעיון הבניין והתוכנית האדריכלית

עם ייסוד האקדמיה התעורר צורך בבית למוסד החדש. כאן יסופר על הקמת בית האקדמיה בקריית האוניברסיטה בגבעת רם, על התורמים, על התוכנית האדריכלית, על הבונים ועוד.
המשך קריאה >>

תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תשס"ה (2005): אתר "מאגרים" עולה למרשתת

האקדמיה חונכת אתר במרשתת המציג את כל החומר המשתייך לספרות העתיקה והמצוי במאגר המילון. באתר מכונסים כארבעת אלפים ושלוש מאות חיבורים ובהם כתשעה מיליון מילים.
המשך קריאה >>

חברי האקדמיה

אמונה אֵלון

חידונים לשולחן החג

השוויון המגדרי, הלשון העברית והאקדמיה (מרחשוון תשע"ח, אוקטובר 2017)

חברים בעבר

אברהם אברונין

חברי האקדמיה

שולמית אליצור

גבריאל בירנבאום

ישראל אהרני

חברי האקדמיה

רות אלמגור־רמון

ראש השנה

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

שני מטבעות הלשון מופיעים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות. אומנם בפיוט הם מוכרים זה לצד זה אך לידתם במקומות שונים.
המשך קריאה >>

שפת הסימנים הישראלית

מה בין שפה טבעית לשפה מלאכותית או לשפה מתוכננת

בכל קהילת חירשים, ואפילו בקהילות קטנות מאוד, מתפתחת שפת סימנים המשמשת את הקהילה. שפת הסימנים העיקרית בישראל התפתחה מתוך התהוות קהילת החירשים בארץ, אך הושפעה משפות הסימנים השונות שהביאו עימם חירשים מגלי העלייה השונים לפני קום המדינה ולאחריה.
המשך קריאה >>

בְּמוֹ פִיהֶם

משה בְּרָוֶר

הגאוגרף פרופ' משה בְּרַוֶר פעל כיושב ראש ועדת השמות הממשלתית לחידוש כללי התעתיק של האקדמיה מתוך שיתוף פעולה עם ועדת השמות. בריאיון הוא מספר על חייו ועל אביו א"י ברוֶר, איש רוח וחלוץ הגאוגרפיה של ארץ ישראל ובאחרית ימיו חבר כבוד של האקדמיה.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

שרגא אברמסון

חברי כבוד

ג'פרי כאן

חברי האקדמיה

מרדכי אזרחי (קרישבסקי)

הקמת האקדמיה

חנוכת בית האקדמיה ללשון העברית

באייר תשי"ט, מאי 1959, חנכה האקדמיה את ביתה בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם בטקס רב רושם ובמעמד אישי ציבור רבים.
המשך קריאה >>

בְּמוֹ פִיהֶם

אברהם טל

חבר האקדמיה פרופ' אברהם טל מספר על ילדותו ונערותו, על לימודיו באוניברסיטה ועל מוריו הנערצים. עוד הוא מספר על מחקריו בעברית ובארמית של השומרונים ועל תפקידו כעורך המילון ההיסטורי של האקדמיה במשך עשרים שנה.

המשך קריאה >>

דף הבית

עברית על קרטוני החלב

אם רכשתם לאחרונה קרטון חלב, אולי נתקלתם באיורים חביבים על הקרטונים למילים עבריות מחודשות. היוזמה מעודדת את הציבור לחגוג את יום העברית תשע"ח במילים עבריות במקום מילים לועזיות נפוצות.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

חיים איזק

חברי כבוד

סטיבן ד' פראד

החוקרים

גבי דיכטר

שמעון איינהורן

הקמת האקדמיה

יד בן־יהודה

יד אליעזר בן־יהודה נחנכה בבית האקדמיה בשנת תשל"ג (1973) והוצגו בה רהיטים מביתו , ספרים מספרייתו, פריטי אומנות ופריטים הקשורים במילונו.
המשך קריאה >>

בְּמוֹ פִיהֶם

יוסף עזרא

אחי חותנתו של יוסף עזרא היה משה בר־נסים, מזכירו הנאמן של אליעזר בן־יהודה. יוסף עזרא מספר את מה שידוע לו על בר־נסים ומצר על שפועלו נשכח.

המשך קריאה >>

חברים בעבר

שרגא אירמאי

החוקרים

יאיר האס

ישראל איתן

בְּמוֹ פִיהֶם

ישראל פלחן

ישראל פלחן נולד ב-1945 בטומסק שברוסיה להורים ששהו בארץ-ישראל המנדטורית וגורשו ממנה. במקצועו הוא דוקטור לפיזיקה. הוא מספר לנו על היחשפותו בגיל מאוחר יחסית ליהדותו ולשפה העברית.
המשך קריאה >>

החוקרים

אורי הולצמן

חברי האקדמיה

ארז ביטון

יום העצמאות

הוי, ארצי! מולדתי!

בשירו של שאול טשרניחובסקי מתוארים הארץ ונופיה כפי שרָאָם המשורר. בתיאור כלולות מילים לא רגילות, בוודאי לקורא בן ימינו, ואנו מביאים כאן ביאורים מורחבים להן.
המשך קריאה >>

בְּמוֹ פִיהֶם

הדסה קנטור

הדסה קנטור, דור שביעי בירושלים, למדה באוניברסיטה העברית אצל גדולי הבלשנים העבריים ובהם הפרופסורים טור־סיני, קוטשר וגושן־גוטשטיין. קנטור עמדה בראש היחידה להבעה עברית באוניברסיטת בר־אילן, והייתה ידועה כמרצה מרתקת ומלאת הומור.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

עלי איתן

החוקרים

אפרים הלבני

גדליה אלון

חברי האקדמיה

יעקב בן־טולילה

חברים בעבר

אילן אלדר

פורים

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית

ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

יואל אליצור

חברי האקדמיה

משה בר־אשר

קורדליה הסטרמן

ברכת נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין ליום העברית תשע"ז

אירועים בעבר

יום פתוח באקדמיה ללשון העברית – כ"א בטבת תשע"ז

אירועים בעבר

בארץ העברית – התכנסות בבית נשיא המדינה לרגל יום העברית תשע"ו

פסח

תרבחו ותסעדו

החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה

דני גונן והמונח הֲלָטָה

האקדמיה ללשון העברית אישרה את המונח הֲלָטָה (cloaking) – הסתרת גוף על ידי יצירת מעטפת המנתבת את גלי האור סביבו ומתקבלת אשליה של שקיפות – הצעתו של דני גונן ז"ל שנרצח בפיגוע ליד היישוב דולב.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון אהובים ליום העברית תשע"ו

הרב ישראל מאיר לאו, רות אלמגור־רמון והרב חיים סבתו שיתפו אותנו במטבע לשון הקרוב ללבם במיוחד.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה

מכתב מבית המעצר בעתלית

בארכיון שלנו מצאנו את מכתבו של שאול־ליב וירצברגר ז"ל, אשר נפל במלחמת העצמאות והוא בן 28.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

אהרן אמיר

חברי האקדמיה

יוחנן ברויאר

יונתן חפץ

מילונים מאוירים

בול העברית

בשנת תשע"א (2011) הנפיק השירות הבולאי בעצה אחת עם האקדמיה ללשון העברית בול מיוחד לשפה העברית. האיור שעל הבול מציג את מורכבותה של לשוננו השואבת מרבדים קודמים ומתחדשת ללא הרף. לבול נלווית מצגת המתארת אותו ואגב כך מספרת את סיפורה המיוחד של העברית.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

אהרן אפלפלד

חברים בעבר

ישראל אפרת

החוקרים

אלכסיי יודיצקי

חברי האקדמיה

חנוך גמליאל

חברים בעבר

שושנה בהט

החוקרים

דורון יעקב

עברית לשבת

פרשת שמות – לבת האש

חברים בעבר

יהודה בורלא

החוקרים

ירון לישע

חברי האקדמיה

אבנר הולצמן

חברים בעבר

יהושע בלאו

יום העצמאות

תקווה

דוברי העברית בימינו רגילים להשתמש במילה תִּקְוָה במובן 'ציפייה', כשברקע מהדהד שמו של המנון המדינה. עיון במקורות העברית מלמד על משמעויות אחרות, קרובות ורחוקות.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

זאב בן־חיים

אורי מלמד

החוקרים

דוד נודל

החוקרים

דינה נחליאל

חברי האקדמיה

יהודית הנשקה

חברים בעבר

יחיאל בן־נון

חברי האקדמיה

גַּיִל הראבן

החוקרים

יעקב עציון

חברים בעבר

דוד צבי בנעט

החוקרים

דוד פריבור

חברי האקדמיה

שמעון זנדבנק

יחיאל קארה

החוקרים

יחיאל צייטקין

חברים בעבר

אבא בנדויד

חברי האקדמיה

אפרים חזן

החוקרים

דורית קדרי-דוידוב

חברים בעבר

מאיר הלל בן־שמאי

עברית לשבת

פרשת תצוה – תַּשְׁבֵּץ

החוקרים

דורון רובינשטיין

יהונתן גיל רוסן ממן

חברים בעבר

אהרן בר־אדון

המילה העברית האהובה – יום העברית תשע"ה

במרכזו של יום הלשון העברית לשנת תשע"ה אנחנו קוראים לילדים ולמבוגרים לחשוב על העברית שלהם מזווית מיוחדת – רגשית ואישית: מה המילה העברית האהובה עליכם ביותר?
המשך קריאה >>

חברים בעבר

ניסן ברגגרין

החוקרים

מיכאל ריז'יק

חברים בעבר

אפרים ברוידא

חברים בעבר

חיים גורי

החוקרים

נורית שובל דודאי

חברים בעבר

אברהם יעקב ברוֶר

מסע בזמן

מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה

משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

צבי ברמאיר

החוקרים

אריאל שוה

חברים בעבר

יצחק דב ברקוביץ

החוקרים

חנה שויקה

החוקרים

מור שמש

חברים בעבר

לאה גולדברג

רות שטרן

חברים בעבר

אסתר גולדנברג

שמות ומשמעויות

אופיר

חברים בעבר

גדעון גולדנברג

חברי האקדמיה

חיים א' כהן

החוקרים

סיני תוראן

חברי האקדמיה

מנחם כהנא

מילים מעולם החי

פרשת שמיני – הצב, החרדון והקרפדה

השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?
המשך קריאה >>

חברים בעבר

חיים אריה גינזברג

חברי האקדמיה

קציעה כ"ץ

מאמרים

הצב, החרדון והקרפדה

הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

חברי האקדמיה

*מרדכי כסלו

חברי האקדמיה

*עירית לינור

חברי האקדמיה

*אורי מור

חברים בעבר

דב בוריס גפונוב

חברים בעבר

אירנה גרבל

חברי האקדמיה

מרדכי מישור

חברי האקדמיה

*יורם מלצר

חברים בעבר

אורי צבי גרינברג

חברי האקדמיה

אהרן ממן

חברים בעבר

אהרן דותן

חברים בעבר

עמינדב דיקמן

חברים בעבר

שלמה דיקמן

חברי האקדמיה

שלמה נאה

חברים בעבר

אברהם הולץ

חברים בעבר

חיים הזז

חברי האקדמיה

חיים סבתו

חברים בעבר

אברהם ש' הלקין

חברים בעבר

שמעון הלקין

שמות ומשמעויות

אילון

השם המקראי אֵילון חזר וניעור בקרב דוברי העברית בעת החדשה – על משמעותו והקשר שלו לשמות דומים כגון אלון, אלה ואיילון.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

שמחה זאב זאלצמאן

חברים בעבר

מנחם זולאי

חברי האקדמיה

*מיכאל ריז'יק

חברי האקדמיה

*יעל רשף

חברי האקדמיה

אורה שורצולד

חברי האקדמיה

שטפן שורש

חברי האקדמיה

*כריסטיאן שטאדל

חברי האקדמיה

*אבי שמידמן

חברי האקדמיה

*זיוה שמיר

חברים בעבר

משה זיידל

חברי האקדמיה

שמעון שרביט

אירועים בעבר

"היא מדינת ישראל" – איך נקבע שמה של המדינה, יום העצמאות תשפ"ג

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שמספרת את סיפור בחירת השם ישראל ומה היו ההצעות האחרות.
להרחבה

חברים בעבר

נפתלי הרץ טור־סיני

חברי האקדמיה

עפרה תירוש־בקר

חברים בעבר

אברהם טל

חברים בעבר

דוד טלשיר

חברים בעבר

דוד טנא

אירועים בעבר

הפזמניק יוצא לחמשוש: סודות הסלנג הצבאי, יום העצמאות תשפ"ג

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה המקוונת של הלשונאי רוביק רוזנטל, אשר ספרו "מדברים צהלית", עוסק בדיוקן שפת הצבא הישראלי.
להרחבה

חברים בעבר

אבנר טריינין

חברים בעבר

אברהם יבין

חברים בעבר

יוסף יהלום

חברים בעבר

יאן יוסטן

חברים בעבר

ישראל ייבין

אירועים בעבר

כשהקולנוע והעברית נפגשו, יום העצמאות תשפ"ג

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתה של ד"ר מירי בר־זיו לוי על הקשר בין המאבק לתחיית העברית ובין הקולנוע.
להרחבה

חברים בעבר

שמואל ייבין

חברים בעבר

חנוך ילון

אירועים בעבר

ארץ עברית – מתן שמות עבריים ליישובים, אייר תשפ"ב

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של פרופ' יואל אליצור על מתן שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים בארץ ישראל.
להרחבה

שמות ומשמעויות

אָמִיר

השם אָמִיר לקוח מעולם הטבע – מקורו בשני פסוקים באחת מנבואות ישעיהו על פורענות לממלכת ישראל, ומשמעותו המקובלת היא צמרת העץ, הענפים הגבוהים בעץ.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

משה ינון

עברית לשבת

פרשת שופטים – הסגת גבול

אישים כותבים

בן־גוריון והמינוח העברי

ערב קום המדינה פנה דוד בן־גוריון אל ועד הלשון בעניין קביעת מונחים בעברית למוסדות המדינה והשלטון. המכתב נשלח ביום כ"ד בשבט תש"ח (4 בפברואר 1948), בעיצומה של מלחמת העצמאות.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

יעקב כַּהַן

השתלמויות בעבר

סיורים בעקבות בן־יהודה, תשע"ח

במהלך חודש אוגוסט הזמינה האקדמיה ללשון העברית ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה בבית האקדמיה ללשון העברית בקריית האוניברסיטה בגבעת רם.

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
המשך קריאה >>

חברים בעבר

ט. כרמי (כרמי טשרני)

אליעזר בן־יהודה

כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?

בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים – מה פשר הדברים?

המשך קריאה >>

אירועים בעבר

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם ציפורה וזאב בן־חיים לשנת תשע"ז

הפרס הוענק לד"ר ורד סיידון על הישגיה במחקר הסמנטיקה והתחביר של העברית לתקופותיה.
להרחבה

חברים בעבר

שאול ליברמן

שמות ומשמעויות

ארבל

חברים בעבר

דניאל לייבל

חברים בעבר

אהרן מגד

שמות ומשמעויות

אריאל

אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ"ך לעיר ירושלים ככתוב "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד" (כלומר הקריה שדוד חנה בה), ואולם השם מופיע בתנ"ך בהקשרים אחרים מוכרים פחות.
המשך קריאה >>

אירועים בעבר

העברית והארמית בימי הביניים – עיונים בלשון ובחכמת הלשון, שבט תשע"ז

בכינוס בבית האקדמיה בשיתוף החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית השתתפו חוקרים בכירים בתחום ולצידם חוקרים צעירים – מן הארץ ומחו"ל.
להרחבה

חברים בעבר

מאיר מדן

חברים בעבר

שלמה מורג

שמות ומשמעויות

אריה, דבורה וצבי – שמות חיות לבני אדם

שמות בעלי חיים הם חלק בלתי נפרד מרשימת השמות הפרטיים בעברית. בימי קדם התופעה הייתה רחבה במיוחד – התוכלו לנחש אילו שמות בעלי חיים העניקו הורים לילדיהם?
המשך קריאה >>

חברים בעבר

משה מייזלש

שמות ומשמעויות

בארי

השם בארי שוזר את סיפוריהם של נביא מקראי, הוגה דעות ציוני וקיבוץ בצפון מערב הנגב.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

משה מיקם

אירועים בעבר

הפרס על שם עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים לשנת תשע"ז

פרס עוזי רמון הוענק במעמד חגיגי לד"ר אמיר געש מן המדור לספרות הגאונים ולד"ר דורון יעקב מן המדור לספרות ימי הביניים.
להרחבה

חברים בעבר

אהרן מירסקי

אירועים בעבר

ש"י עגנון – סיפורת לשון וסגנון, כסלו תשע"ז

בערב העיון רב המשתתפים לציון יובל להענקת פרס נובל לסופר ש"י עגנון – נישאו הרצאות שעסקו ביצירתו מזוויות מגוונות, והוקרא הסיפור "שלום עולמים".
להרחבה

חברים בעבר

עזרא ציון מלמד

סוכות

האקדמיה ללשון העברית ערכה ערב מיוחד לכבוד צאת הספר בהשתתפות מומחים בחקר הפיוט, פייטנים ונגנים וקהל מתעניינים.
להרחבה

חברים בעבר

יעקב פיכמן

אירועים בעבר

עברית ללא הפסקה, אייר תשע"ה

הכינוס המשותף התקיים במכללת בית ברל בהשתתפות קהל רב של סטודנטים, עורכי לשון ומתעניינים. בכינוס נישאו הרצאות על העברית הקלסית ועל העברית של ימינו.
להרחבה

שמות ומשמעויות

דור

השם הפרטי דור – בדומה לשם עידן – מציין תקופה, מעגל חיים, פרק זמן ממושך.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

עזרא פליישר

אירועים בעבר

מילים ומילונים – לזכרו של אברהם אבן־שושן, אייר תשע"ה

באולם מלא מפה אל פה התקיים רב־שיח על מילונאות, ונישאו דבריהם של אורית אבן־שושן רשף, נכדתו של המילונאי אבן־שושן, של המתרגמת גילי בר־הלל, ושל המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון. הערב צולם ומובא כאן במלואו.
להרחבה

חברים בעבר

יהודה פליקס

אירועים בעבר

פרס על שם עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים לשנת תשע"ה

הפרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון הוענק בשנת תשע"ה לד"ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי מן המילון ההיסטורי ולתמר קציר מן המזכירות המדעית.
להרחבה

אירועים בעבר

פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ה לרונית גדיש

האקדמיה ללשון העברית מברכת את רונית גדיש על זכייתה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ה (יום שני כ"א בטבת תשע"ה, 12 בינואר 2015).
להרחבה

חברים בעבר

שמואל פרלמן

חברים בעבר

אידל פרסמן

שמות ומשמעויות

דפנה

דפנה הוא שמו העממי של העץ עָר אָצִיל המעטר את נופי ארצנו. בימינו דפנה נחשב שם עברי נאה לבנות, אך עיון במקור השם מלמד על התגלגלות מעניינת מן הנכר.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

יצחק פרץ

שמות ומשמעויות

הגר

במקרא הָגָר הוא שמהּ של שפחת שרה ואימו של ישמעאל. הגר וישמעאל לא הוכרו כדמויות אהודות במיוחד במסורת היהודית – כיצד אפוא פילס השם הפרטי הגר את דרכו לעברית בת ימינו?
המשך קריאה >>

חברים בעבר

שלמה צמח

חברים בעבר

גד בן־עמי צרפתי

חברים בעבר

מנחם צבי קדרי

חברים בעבר

יחזקאל קוטשר

חברים בעבר

יוסף קלוזנר

שמות ומשמעויות

הדר

לפי מסורת קדומה הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות, משמעותו הוא פרי האתרוג – כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

חנוך קלעי

חברים בעבר

ברוך קרוא

שמות ומשמעויות

הילה ותהילה

השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל"ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

אברהם קריב

יהודה רצהבי

שמות ומשמעויות

זיו

זיו הוא 'זוהר', 'הוד' ובהשאלה גם 'מראה', במיוחד כשמדובר ב"מאור הפנים". מילה מסתורית זו מתגלגלת בין לשונות שמיות, ואולי גם קשורה לשמו העברי הקדום של חודש אייר.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

יצחק שבטיאל

חברים בעבר

גרשום שופמן

חברים בעבר

דוד שחר

חברים בעבר

חיים שירמן

חברים בעבר

יצחק שלו

חברי האקדמיה

*צרויה שלו

חברים בעבר

אברהם שלונסקי

אירועים בעבר

חיים בעברית, אדר תשע"ג

בכינוס משותף של האקדמיה ושל פורום מרכזי לימודי הלשון העברית במכון מופ"ת הרצו נשיא האקדמיה, חברי האקדמיה ועובדיה ומרצים נוספים.
להרחבה

חברים בעבר

מאיר שלי

חברים בעבר

משה שמיר

השתלמויות בעבר

סיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה, תשע"ז

האקדמיה ללשון העברית הזמינה ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה במהלך חודש אוגוסט
המשך קריאה >>

שיפור הטקסט המשפטי, תשע"ז

ההשתלמות נועדה למשפטנים המבקשים לשפר את הניסוח בכתב ובעל פה. בהשתלמות נלמדו פרקים בתחביר, בדקדוק הצורות וגם פרקי העשרה.
המשך קריאה >>

חברים בעבר

זלמן שניאור

השתלמויות בעבר

השתלמות תעודה לעובדי רשות מקרקעי ישראל, תשע"ז

חברים בעבר

שלמה שפאן

חברים בעבר

שלום שפיגל

עִדִּית היא אדמה משובחת. היא נזכרת בספרות חז"ל לצד (אדמה) בינונית ו(אדמה) זיבורית. בעברית החדשה הורחב משמעה של עידית לציון דבר בעל ערך גבוה ולאו דווקא אדמה.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

עידן

המילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא 'זמן' סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה כמו שמקובל בעברית בת־ימינו. מה פשר השינוי?
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

עמית

המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

ערן

עֵרָן הוא שם עברי מוכר מימי המקרא, והוא קרוב אל שמות מקראיים אחרים דוגמת עֵר ועֵרִי. האם יש קשר למילה הכללית עֵר?
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

רם, רום ורומי

שמות ומשמעויות

רמון

בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

רעות

המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים. השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

שיר ושירה

המילים שיר ושירה מקורן במקרא, שתיהן מציינות יצירה פיוטית המושרת בקול, ורבים הם השירים והשירות המביעים הודיה לאל.
המשך קריאה >>

סוכות

שלומית ושולמית

השמות שְׁלוֹמִית ושׁוּלַמִּית דומים זה לזה בצלילם – האם יש קשר בין השניים?
המשך קריאה >>