במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>
נושא: יידיש
מילים מתגלגלות
מילים עבריות בלשונות אירופה
עניין של סגנון
אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד
רבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>
פורים
שושן פורים או פורים שושן?
האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן' – כשם שאנו אומרים 'תענית אסתר' או 'חגי ישראל' (ולא 'אסתר תענית' או 'ישראל חגים').
המשך קריאה >>
מה ההבדל
לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר
בשלושת הפעלים מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל בבניין קל (לָוָה, שָׁאַל, שָׂכַר) מציין את לקיחת הדבר, ואילו הפועל בבניין הפעיל (הִלְוָה, הִשְׁאִיל, הִשְׂכִּיר) מציין את מסירתו ואת מתן הרשות להשתמש בו.
המשך קריאה >>
מאמרים
סיפורה של מילה: פרת משה רבנו
איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלות
שורשים נודדים
ט"ו באב
זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו
לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים ויש לה על מה להיסמך.
המשך קריאה >>
