נושא: יוונית

סיפורה של מילה

וסת

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים עבריות בלשונות אירופה

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

כרוב

רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

פָּרַף

רבים טועים לחשוב כי פָּרַף מציין פתיחה והתרה, ואולם משמעותו של הפועל הפוכה: 'חיבר בקרס', 'רָכַס'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פָּעוֹט או פָּעוּט?

פָּעוֹט (בחולם) הוא ילד קטן, ילד שכבר אינו תינוק, בנקבה פָּעוֹטָה וברבים פָּעוֹטוֹת.  לעומת זאת פָּעוּט (בשורוק) הוא שם תואר שפירושו 'קטן', 'מועט' או 'חסר חשיבות'.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

בפיוט הנאמר בליל יום כיפור "כי הנה כחומר ביד היוצר" באים דימויים שונים של האדם הנתון לעיצובו של האל – "כחומר ביד היוצר". הבית השלישי פותח במילים "כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח" – ככל הידוע זה המקור הקדום ביותר למילה 'הגה' במשמעות המוכרת כיום לציון הכלי להכוונת המכונית.
המשך קריאה >>

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

צמדי מילים

במה ובימה

המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות

הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ימאות עברית

איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ציוד משרדי

מה יש לכם במשרד – מַכְבֵּדָה? קלמרית? כמה דבקיות? אולי מַכְלֵב? אם אינכם בטוחים, היכנסו לאוסף המילים המשרדיות שלנו.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רפואת הלב

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים מתיבת הנגינה

המכנה המשותף

לבוש עברי לחורף

זכיתם ללבוש פעם בגד שעשוי קטיפת תלמים? אתם יודעים מהם סורגה ורדיד? ומהי החלופה העברית ל"טייטס"? מתלבשים בעברית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

פיזיקה עברית

איך אומרים מומנטום ופריזמה בעברית? מהם הֶתמד ותוצא? והאם הקשר בין פיזיקה לתקשורת אינו אלא סחריר? מונחי פיזיקה עבריים
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ספרות עברית

מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במטבח

מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ניחוחות עבריים

ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית

מה עדיף – צג או מסך? מהו רמז צץ, ומה ההבדל בינו ובין חלון צץ? איך אומרים פונט בעברית, ומהם עלילון וצרופה?
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום

מאיזה כלי תמזגו את היין – מלָגִין או ממַשְׁפֶּה? מדוע הציעו בעבר לקרוא למימייה צַפַּחַת? ומניין לנו הקַנְקַן? על שמות של כלים למשקה.
המשך קריאה >>

הגייה

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חפץ לכל עת

יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה… מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.
המשך קריאה >>

פסח

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

לקראת חג הפסח אספנו כמה מילים הקשורות לניקיון ולשולחן החג: מְשׁוּפָה (כלי לשפשוף ולרחצה של כלים), נַטְלָה (כלי לנטילת ידיים), שְׁבִילָה (ראנר) ומַצָּעִית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

בנתיבי התחבורה

מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מאכלים בצורת רבים

התדעו מה הם מוּפִינִים, טֻגָּנִים, מִדְגַּנִּים וצְנִימוֹנִים – כולם חלופות עבריות למאכלים שלרוב באים ברבים.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה').
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אִכְסוּן ואִחְסוּן

המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
המשך קריאה >>

ט"ו באב

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

לא פעם אנחנו נשאלים איך יש לומר – בת זוגו או זוגתו או בת זוגתו. לשתי הצורות הראשונות יסוד במקורות העברית ואילו הצורה השלישית התפתחה בדורות האחרונים ויש לה על מה להיסמך.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מכונית מן המוכן

מילה נולדת

אווירון ומטוס

אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

עורך דין

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

איטלקי

מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. מניין אפוא הגיעה הקו"ף לשֵם הייחוס הנוהג בעברית?
המשך קריאה >>

הגייה

כפר סבא

ההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי"ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית היא כפר סָבָא (בבי"ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא).
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 6

על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
המשך קריאה >>

.

ב. כתיב והגייה של מילים ממוצא יווני

1. מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון.

2. מילים לועזיות שמקורן במילים יווניות בעלות האות היוונית χ נכתבות בעברית באות כ"ף, והיא מנוקדת בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, כגון כּוֹלֶסְטֵרוֹל, אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.

הערות
א. הרוצה לנקד את הכ"ף לפי כללי הניקוד של העברית רשאי לעשות כן, כגון כִּימיה, בְּכִימיה.
ב. מילים לועזיות שיש בהן הרצף ks נכתבות בקו"ף כגון מקסימום, טקסט, אורתודוקסי.

3. הסיומת ־וס במילים שאולות מיוונית מנוקדת בהתאם להגייה הרווחת בשורוק, כגון אוֹקְיָנוּס, אַפּוֹטְרוֹפּוּס, קֻלְמוּס, בֻּלְמוּס. הניקוד בחולם – כמתועד בספרות חז"ל – אפשרי. הוא הדין למילה קוֹקוּס (לצד קוֹקוֹס).

.

ד. שמות האותיות היווניות

1. שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a נכתבים באל"ף או בה"א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה.

2. האות היוונית Λ היא למדא או למדה (ולא למבדא / למבדה).

3. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה: β – בטא או בטה.

רק הביטוי אלפא־ביתא ייכתב בתי"ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).

שמות ומשמעויות

חוה

לשם הראשון של אישה בתנ"ך, חַוָּה, ניתנו שני פירושים – האחד מלשון חיים והאחר מן חִוְיָא (נחש בארמית).
המשך קריאה >>