נושא: חילופי עיצורים

הגייה

הגיית הרי"ש בעברית

לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עֲרַאי ואֲרָעִי

שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא, אך הן נבדלות זו מזו בכתיב ובשימוש: הראשונה משמשת לרוב סומך בצירופי סמיכות כגון 'ישיבת עֲרַאי'; והשנייה היא שם תואר כגון בצירוף 'תושב אֲרָעִי'.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

פתע ופתאום

בצמד המילים פתאום ופתע יש קרבה בין העיצורים הגרוניים א' וע' בשל מקום החיתוך המשותף שלהם (הגרון והלוע), ומכאן גם חילופים כמו גָּמָא וגָמַע, אִכּוּל ועִכּוּל.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.
המשך קריאה >>

גם וגם

בָּקִי או בָּקִיא?

רבים שואלים כיצד יש לכתוב – בקי או בקיא? שני הכתיבים נכונים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ

מטבעות לשון

בְּעֶטְיוֹ

מטבעות לשון

לֹא בִּכְדִי

מטבעות לשון

קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ

צמדי מילים

תפל וטפל

במקורות העבריים לרוב נשמרת ההבחנה בין תפל במשמעות חסר מלח וטעם ובין טפל במשמעות ההפך מעיקר, וראוי בהחלט לשמור על ההבחנה הזאת גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות

הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית מכופתרת

איך קוראים ללולאה שבה משחילים את החגורה? ומה שמו של החור שבו עובר הכפתור של החולצה? מהו צַמְדָן? ומה הוא "תיק תק" בעברית תקנית?
המשך קריאה >>

תשעה באב

מילות נחמה

על המילים: מְשׂוֹשׂ, פְּדוּת, אֲרוּכָה וקִמְעָה.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

בימינו מקובל יותר השימוש בפועל גָּמַע כבתלמוד הבבלי, אולי בשל מעמדו המרכזי של חיבור זה לאורך הדורות. ואולם אין כל פסול בפועל גָּמָא על פי הצורות באל"ף שבמקרא ובספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים, אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים.
המשך קריאה >>

פורים

מרבים בשמחה

העברית עשירה למדי באוצר מילותיה בתחום השמחה. עושר זה בא לידי ביטוי באבות דרבי נתן: "עשרה שמות נקראת שמחה, אלו הן: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה" (פרק לד).
המשך קריאה >>

עברית לראש חודש

חשוון ומרחשוון

שם החודש מרחשוון מקורו מבבלית, ומעיקרו הוא צירוף של שתי מילים: וַרְחֻ שַׁמְנֻ, כלומר יֶרח שמיני, ואומנם מרחשוון הוא החודש השמיני במניית החודשים מניסן.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

גל

גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים).
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

כרמל

במקרא שם העצם כרמל אינו רק שם של הר אלא גם שם של יישוב בנחלת יהודה (כיום יש יישוב בשם זה בדרום הר חברון). גם ההר וגם  היישוב נקראו בשם כרמל על פי הוראתה הכללית של המילה – גני פרי, ארץ פורייה.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת קדושים – רוֹכלוּת ורכילות

שמות ומשמעויות

ענבל וענבר

שתי המילים הן בימינו גם שמות פרטיים ושמות משפחה. כתיבן בעי"ן מְשַווה להן מראה עברי, אך למעשה הן מילים שנשאלו לעברית משפות שונות בתקופות שונות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת מטות – גלגוליה של המילה אחוז