מתקני הלשון ממליצים להימנע מהבעת הדדיות באמצעות המבנה "אחד את השני" ולהעדיף תמורתו את המבנה "זה את זה". מדוע?

אָדָם הוא שמו של הגיבור האנושי הראשון בתנ"ך וגם מילה כללית לציון 'איש' סתם. מדוע אין מוצאים את המילה 'אדם' בצורת רבים וכיצד נעשתה שם פרטי בימינו?

בהצגה של טיעונים סותרים או היבטים הפוכים רווחים צמדי הביטויים 'מצד אחד… ומצד שני' או 'מצד אחד… ומצד אחר'. כן משמשת הגרסה הארמית 'מחד גיסא… ומאידך גיסא' ואף קיצורה 'מחד… ומאידך'. מה מעמדם של ביטויים אלו?