נושא: הבחנות בין מילים

מה ההבדל

שומה ושומה

שׁוּמָה היא בליטה קטנה בעור שמוכרת יותר בכינוי 'נקודת חן' (מיידיש: 'חן־פינטל', בהשפעת לשונות אירופה – בגרמנית: Schönheitsfleck, באנגלית: beauty mark או beauty spot). לאמיתו של דבר 'שומה' בעברית בת ימינו היא שם כללי למגוון בליטות וכתמים שעשויים להופיע בעור.
המשך קריאה >>

גם וגם

שיטח או השטיח

בימי הקורונה למדנו שהמטרה העיקרית היא 'לשטח את העקומה' או 'להשטיח את העקומה'. נשאלנו מה נכון יותר. תשובתנו: שני שימושי הלשון האלה מחודשים, ונראה שאין עדיפות לפועל אחד ממשנהו.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חלופי, חליפי, חילופי

המלצתנו היא לנקוט את המונח ראש ממשלה חליפי – כלומר ראש ממשלה ממלא מקום.​
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

העברית ונגיף קורונה

הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים!
המשך קריאה >>

גם וגם

רגשי אשמה ורגשות אשם

במילון למונחי הפסיכולוגיה נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עשוי ועלול

ההבחנה בין 'עלול' ל'עשוי' – היא הבחנה שהתגבשה בעברית בת ימינו, והיא נשענת על שימוש נפוץ במילה 'עלול' במשמעות שלילית. רבים ממתקני הלשון תומכים בהבחנה זו, ואולם אין לכך אחיזה של ממש במקורות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אֹרֶךְ רוּחַ

'אורך רוח' פירושו סבלנות, מתינות והתאפקות. 'אורך' מלשון אריכות – ההפך מן 'קוצר רוח'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עוף וציפור

הבחנה מסוימת בין המילים נוצרה בשימוש הכללי: המילה ציפור רווחת לבעלי כנף קטנים ביחס ובעלי כושר תעופה, ואילו המילה עוף רווחת יותר לבעלי כנף גדולים ובעיקר לכאלה הממעטים לעוף, כמו יען או תרנגולת.
המשך קריאה >>

גם וגם

נחש מַכּיש או נושך?

‍‍בלשון ימינו ניכרת העדפה לפועל הִכִּישׁ, אולי בשל ייחודו לנחשים, אך לצד זה יש שימוש גם בנָשַׁךְ – למשל במשחק המילים הידוע "נחש נשך נחש…".
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כּוֹבַע וְקוֹבַע

את המילה כובע אנו רגילים לכתוב בכ"ף, אך פה ושם אפשר לראותה כתובה בקו"ף – בייחוד בצירופים 'קובע מגן' ו'קובע פלדה'. האם יש מקום לכתיב הזה? והאם יש הבדל של משמעות בין כובע לקובע?
המשך קריאה >>

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

העדפת המילה יחיד בצירופי שם ותואר ('המקום היחיד') עולה בקנה אחד עם המערכת השלמה שנוצרה בלשון ימינו, שבה נוקטים בנטיות רק את הצורות יחידה, יחידים, יחידות (ולא 'יחידית', 'יחידיים', 'יחידיות').
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סקירה וסריקה

הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון היא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן.

המשך קריאה >>

צמדי מילים

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה. ההבחנה מושתתת במידה רבה על המצוי בלשון המקורות, אם כי מבחינה היסטורית המצב מסובך קצת יותר.

המשך קריאה >>

צמדי מילים

ניזול והנזלה

יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

תָּאֵב ותאווה

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

השהיה והשעיה

המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מִתווה ומַטווה

מִתְוֶה – תוכנית פעולה בקווים כלליים וכן סרטוט בקווים כלליים (סקיצה). המילה גזורה מן השורש תו"י. מַטְוֶה – מן הפועל טָוָה ('אָרַג') – הוא מעשה טווייה, חוטים שנטוו מצמר או מחומר אחר.

המשך קריאה >>

צמדי מילים

החיל והכיל

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

פיקח ופיכח

בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.
המשך קריאה >>

שאלות ותשובות

עקיפה ואכיפה

יש כאלה שאוֹכְפִים את החוק ויש כאלה שעוֹקְפִים אותו, אך כדאי מאוד שלא להתבלבל בין השניים: לֶאֱכֹף ולַעֲקֹף הם שני דברים שונים, ובהקשרים רבים אף מנוגדים.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

ייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

למילים הדומות סבלנות וסובלנות משמעויות קרובות אך לא זהות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בֵּרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר

פירושו המקורי של מטבע הלשון 'לברך על המוגמר' הוא לברך על הריח הטוב של הבשמים. את המוגמר היו מביאים לשולחן בדרך כלל בסוף הסעודה, וייתכן שגם דבר זה סייע לצמיחת המובן החדש המשמש היום.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לִבְלִי חֹק

הצירוף לִבְלִי חֹק לקוח מנבואת ישעיהו: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ה, יד) – משמעו 'בלי גבול', 'במידה רבה מאוד'.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

רְשׁוּת ורָשׁוּת

מטבעות לשון

מילה בסלע

יום המשפחה

חם וחמות, חותן וחותנת

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

משיכת מכחול ומשיחת מכחול

הבחירה בין הצירופים 'משיכת מכחול' ו'משיחת מכחול' נתונה לטעם האישי ולדרך שבה תופסים את הפעולה הזאת.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

בכיר ובחיר

לעומת שם התואר בכיר המציין דרגה או מעמד, שם התואר בָּחִיר מציין טיב ואיכות – בדומה לשם התואר מובחר.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

לא ייאמן או לא יאומן?

להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתכנתים בעברית

על המילים יישומון, פצחן, פרצן, תכמין, מסדת, תקל.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

תפל וטפל

במקורות העבריים לרוב נשמרת ההבחנה בין תפל במשמעות חסר מלח וטעם ובין טפל במשמעות ההפך מעיקר, וראוי בהחלט לשמור על ההבחנה הזאת גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

הסטה והסתה

'להסיט' פירושו להזיז, להפנות לכיוון אחר: להסיט את הווילון, להסיט את הדיון.
'להסית' פירושו לשדל לעשיית מעשה: "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה" (יהושע טו, יח).

המשך קריאה >>

צמדי מילים

ניתש וניטש

'ניתש' פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם…" (עמוס ט, טו). לעומת זאת 'ניטש' קשור אל נָטַשׁ ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של נִנְטַשׁ).
המשך קריאה >>

צמדי מילים

תָּוֶךְ וטְוָח

תָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

כהה וקהה

כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

לפי הדעה המקובלת במחקר הדמיון בין המילים מְחִיר ומְכִירָה מקרי בלבד. את שתיהן ירשנו מן האכדית, וגם שם מדובר במילים שונות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סופה וסערה

בלשון הכללית כיום סופה וסערה נתפסות כמילים נרדפות. ואולם בתחום המטאורולוגיה נקבעה הבחנה ביניהן לפי מהירות הרוח:  סופה היא החזקה יותר, כלומר בה מהירות הרוח גדולה יותר.
המשך קריאה >>

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי, אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

סליחה ומחילה

בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. הביטוי "סליחה ומחילה" – שמשתמשים בו לשם הדגשה – לקוח מן התפילה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה".
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החליק, התחלק ועוד

לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי:
1. לא מחוספס (חָלָק)
2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק).
המשך קריאה >>

צמדי מילים

במה ובימה

המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר

בשלושת הפעלים מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל בבניין קל (לָוָה, שָׁאַל, שָׂכַר) מציין את לקיחת הדבר, ואילו הפועל בבניין הפעיל (הִלְוָה, הִשְׁאִיל, הִשְׂכִּיר) מציין את מסירתו ואת מתן הרשות להשתמש בו.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כוס וספל

רוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הניא והניע

הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר'. הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר'.

המשך קריאה >>

מה ההבדל

הניע או התניע?

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>

צירופים

אירוע לב או אירוע לבבי?

ההמלצה היא להשתמש במבני סמיכות – 'אירוע לב', 'טיפול לב', 'רפואת הלב' (קרדיולוגיה) וכיוצא באלה. כן אפשר לנקוט את הצירוף 'של הלב', כגון 'אירוע של הלב'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה זו מקובל להמליץ גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

סלסילה או סלסלה?

סל קטן הוא סַלְסִלָּה, ובלי ניקוד סלסילה. צורת הרבים היא סלסילות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

צולל וצוללן

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

קהילה וקהילייה

מה ההבדל

בלי ומבלי

אף ששתי הצורות בְּלִי ומִבְּלִי משמשות בתנ"ך באותה משמעות, מתקני לשון רבים מעדיפים את הצורה בְּלִי בהיותה הצורה היסודית הפשוטה, לעומת מִבְּלִי שיש בה גיבוב שלא לצורך.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

מה ההבדל בין עץ לאילן? יוצאים לנטוע או ליטוע? שְׁתיל או שָׁתיל? פירות יבשים או מיובשים? שקמים ירוקות או ירוקים?
המשך קריאה >>

גם וגם

אפון ואפונה

האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים את שתי הצורות. התרוצצות זו באה לידי ביטוי גם במילוני ועד הלשון והאקדמיה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הכול וכולם

'כולם יודעים ש־', 'לא כולם מסכימים', 'הלוואות לכולם' – שימוש זה במילה 'כולם' רווח מאוד בעברית בת זמננו. ואולם יש המסתייגים ממנו משום שאינו על דרך לשון המקורות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען.
נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר. נוֹכָח פירושו מכיר בנכונות הדבר, משתכנע.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי. לעומת זאת הסיומת ־אִי בחיריק עשויה לציין שם תואר הקשור למקצוע או לעיסוק: ציוד חקלָאִי, סיקור עיתונָאִי.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

עותק והעתק

עותק (בניקוד עֹתֶק) הוא אחד מכמה דברים שווים (אקזמפלר). למשל: 'חמשת העותקים חתומים בחותמת המקורית'. העתק (בניקוד הֶעְתֵּק או הֶעֱתֵק) הוא נוסח מועתק שאינו מקור, כגון תצלום של מסמך. לדוגמה: העתק נאמן למקור.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

נוכל לנעול לילד נעליים או להנעיל לו נעליים – הן על פי המקורות הן על פי שימושם של פעלים מקבילים.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נגד וכנגד

ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

שכם ושכמות

המכנה המשותף

עבודת האדמה

על המילים יוגב, ניר, עידית, שלחין.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ציוד משרדי

על המילים מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית אלקטרונית

על המילים משושה, אַכָּן, מתג, שנאי, נעימון.
המשך קריאה >>

גם וגם

פֶּרֶג או פָּרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר גם פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע?
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.

המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מסחר עברי

על המונחים מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

חייט ותופרת

אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע 'חייט' ובין בעלת המקצוע 'תופרת', ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה 'חיֶיטת' תקינה היא.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של אור

על המילים נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

פקק ומכסה

המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר סותם את פתחו.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

תיעדוף

יחיד ורבים

גילאים

רבים משתמשים בצורה גִּילָאִים כריבוי של המילה גִּיל. ואולם צורת הרבים המתבקשת והתקנית של גִּיל היא גִּילִים – כמו דִּין–דִּינִים (ולא "דינאים"), כִּיס–כִּיסִים ועוד רבים. מניין אפוא הגיעה אלינו הצורה גילאים?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

פרנסה וכלכלה

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

מן הראוי לברר אם אין בצירוף חוות־דעת משום עירוב תחומין של המלים דעת ודעה, ולשאול מפני מה הועדפה הצורה חוות־דעת בדיבורנו מן הצורה חוות־דעה שהיא, לכאורה, מדויקת יותר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ניחוחות עבריים

על המילים ריחן, גד, בשומת.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית

על המונחים צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גו וגב

המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

תורים ותורות

בלשוננו משמשות שתי צורות רבים למילה תּוֹר – 'תורים' וגם 'תורות'. מה מעמדן של שתי צורות אלו מבחינת התקן והאם יש הן נבדלות זו מזו גם במשמעות?
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים רטובות לכבוד הקיץ

על המונחים מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

בימינו מקובל יותר השימוש בפועל גָּמַע כבתלמוד הבבלי, אולי בשל מעמדו המרכזי של חיבור זה לאורך הדורות. ואולם אין כל פסול בפועל גָּמָא על פי הצורות באל"ף שבמקרא ובספרות חז"ל.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט. אך נראה שבפועל יש חפיפה מלאה למדי בין שני הצירופים: עברית תקנית היא גם עברית תַּקִּינָה ולהפך.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כנס וכינוס

את המילה כֶּנֶס חידש השר דוד רמז לסדרת ישיבות בכנסת – ואולם עם השנים החלה המילה לשמש במשמעות כינוס. אומנם שימוש זה אינו פסול, אבל עודנו ממליצים להשתמש במילה 'כינוס' לציון אסֵפה, הִתכַּנסוּת או הִתוַועדוּת קהל.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – המקפידים בלשונם מבחינים בין השניים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מאכלים בצורת רבים

על המילים מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הודיה והודאה

בצמד הודיההודאה ניצלה לשון ימינו את כפל הצורות לבידול בין שתי המשמעויות של הפועל הודה: המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה.
המשך קריאה >>

הגייה

צדף וצדפה

הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. צִדְפָּה היא רַכִּיכָה החיה במים ומכוסה בקוֹנכייה בעלת שני חלקים צמודים (קְשָׂווֹת). צֶדֶף הוא השכבה המבריקה שיש בצד הפנימי של הקונכייה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

אפרוח וגוזל

מה ההבדל

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

כאשר הדבר נמצא בידי או ברשותי ואני מוסר אותו לאחר – אינני 'מביא' אותו אלא פשוט 'נותן' אותו. רק כאשר הדבר נמצא במקום מרוחק – ויש צורך לשאת אותו ממקום למקום – נכון להשתמש בפועל הֵבִיא.
המשך קריאה >>

גם וגם

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

עברית ממשכן הכנסת

גם וגם

איני ואינני

הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל. אין הבדל משמעות בין הצורות ואפשר לנקוט את שתיהן בכל ההקשרים.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הצורות הרווחות בלשון ימינו לוויה והלוויה אינן אלא קיצור של הצירופים המלאים: 'לוויית המת' וכן 'הלוויית המת'. שתי הצורות כשרות לשימוש כאחת.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

מצד הדקדוק שתי הצורות אפשריות: איכותי, כמותי בהוספת סיומת ־ִי (כמו מהותי), או איכותני, כמותני בהוספת סיומת ־ני (כמו אופייני, סמכותני).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

המילים מֶחְלָף ומַחְלֵף תקניות שתיהן, אך משמעותן שונה.
המשך קריאה >>

גם וגם

דולק ודלוק

בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.
המשך קריאה >>

חנוכה

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים…" (בבלי שבת כא ע"ב).
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

הַדָּרָה

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

בספרות העברית לדורותיה, מימות הגאונים ואילך, שני הביטויים – 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' – מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר. עם זאת על פי רוב כתובים ראשי התיבות ז"ל המתאימים לשני הביטויים.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

רבים מעודדים אנשים להיכנס לאתרי המרשתת שלהם בצורת הציווי "כנסו", ואולם בהקשר זה נכון לומר היכנסו – צורת הציווי של הפועל נִכְנַס בבניין נפעל.
המשך קריאה >>

סוכות

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

המילים חצוף וחוצפן אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

צדק וצדקה

ל"ג בעומר

מסביב למדורה

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

לשונות של אש

העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

חרט וחרת

שני השורשים חר"ט וחר"ת יפים להקשר של חקיקת אותיות וצורות, ומכאן שאפשר לכתוב 'חרטו על דגלם', 'נחרט בזיכרוני', 'ייחרט על לוח לבו', וגם: 'חרתו על דגלם', 'נחרת בזיכרוני', 'ייחרת על לוח לבו'.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

חָנָה והֶחֱנָה

רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן.
המשך קריאה >>

פסח

מעבדות לחירות

מן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אוֹמן ואוּמן

אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

הַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

אִכְסוּן ואִחְסוּן

המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (בראשית יא, ג).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

קָרָא והִקְרִיא

רבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'? שתי הצורות תקינות.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

ועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

רופא כונן בנקבה

נשאלנו מה צורת הנקבה של הצירוף רוֹפֵא כּוֹנָן. האקדמיה לא נדרשה להחלטה בעניין זה, ונשיב אפוא על פי מה שהדקדוק מלמדנו. מכאן שהצורות האפשריות הן: כּוֹנָנָה, כּוֹנֶנֶת, כּוֹנָנִית.
המשך קריאה >>

חנוכה

חנוכה חינוכית

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

אתר, איתור ואלתור

מילים מתגלגלות

על המוקד

מילה נולדת

אווירון ומטוס

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

הִשְׁמִין והִרְזָה או שָׁמַן ורָזָה?

אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי. הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב.
המשך קריאה >>

הגייה

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית – את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת כדרך שנכתבה במקרא.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התרעה, התראה, הרתעה

רבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן?
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן גזירה), ובמקרה שלנו סיומת לציון כלי רכב דוגמת 'משאית', 'טיולית'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

הצורה 'אחזקה' משמשת לעיתים במקום 'תחזוקה' ולעיתים במקום 'החזקה', ואולם לפי האקדמיה מומלץ לנקוט את המילים 'תחזוקה' ו'החזקה'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

מכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש"ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים הַסְפָּקָה ואַסְפָּקָה בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

מָנוי – האדם שנמנֶה על רשימה או דבר, כלומר משתתף בו (subscriber).
מינוי – פעולת ההרשמה (subscription).
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

אומנם שתי צורות נקבה יכולות להיגזר משמות במשקל פַּעָל: גַּנֶּנֶת (כמו חַשֶּׁבֶת, מן חַשָּׁב), גַּנָּנִית (כמו סַפָּרִית, מן סַפָּר). ואולם צורת הזכר אחת היא: גַּנָּן. הצורה "גַּנֵּן" (או "גָּנֵן") נוצרה בתהליך המכונה גזירה לאחור מן גַּנֶּנֶת, ויסודה בטעות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

כאשר מדובר בפעולתו של המבחין בין שני דברים יש לומר ולכתוב 'הבחנה' ולא 'אבחנה'.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

אצבעות הרגל

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
המשך קריאה >>

גם וגם

זאת וזו, אלה ואלו

כינויי הרמז זאת וזו (בחולם, כלומר בתנועת o) נרדפים, כלומר אין הבדלי משמעות ביניהם. הכינוי זאת מלשון המקרא והכינוי זו מלשון חכמים. כינויי הרמז אלה ואלו נרדפים גם הם.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

מניחים כי הסיומות ־ִים ו־וֹת לא ציינו במקורן מין דקדוקי, וכי היערכותן לפי זכר ונקבה בשמות התואר – ובמידה פחותה בשמות העצם – היא מאוחרת יחסית. בעבר הרחוק הייתה כנראה הבחירה בין הסיומות תלויה בגורמים אחרים שאפשר רק לשערם, ובהם תבנית המילה ומשמעה.
המשך קריאה >>

הגייה

קַנְיוֹן או קֶנְיוֹן?

המילה קניון משמשת בעברית גם במשמע 'מרכז קניות' וגם במשמע 'גיא צר ועמוק באזור הררי'. בשני המשמעים הצורה התקנית היא קַנְיוֹן בפתח ובמלרע (הטעמה בהברה האחרונה).
המשך קריאה >>

מאמרים

האקדמיה ועורכי הלשון

על העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת נח – ללדת ולהוליד

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

יום המשפחה

פרשת וירא – נִין

.

למה – לסיבה ולתכלית

מילת השאלה לָמה משמשת הן לסיבה הן לתכלית. צמצומה לתכלית בלבד סותר את שימוש המקורות במילה זו. במָקום שדרושה הבחנה בין סיבה לתכלית ראוי להשתמש במילים כגון מדוע או מפני מה לסיבה ולשם מה לתכלית.

.

במידה ש

במשפט תנאי אין לומר 'במידה ש' במקום אם.
אין הצירוף במידה ש כשר אלא כשהוא בא לציין מידה ממש.

.

תַּגְמוּל, גְּמוּל

המילים תַּגְמוּל, גְּמוּל משמשות שתיהן גם לטוב וגם לרע.

.

מינוי

השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: 'חידשתי את המינוי על העיתון'.

.

ללא, בלא

מותר השימוש בצירוף ללא בצד הצירוף בלא, כגון 'ללא מוצא' בצד 'בלא מוצא'.

.

יְבוּא, יְצוּא; יִבּוּא, יִצּוּא

השמות יְבוּא, יְצוּא יכולים לשמש הן לציון שם העצם הן לציון הפעולה.
לציון הפעולה אפשר להשתמש גם בשמות יִבּוּא, יִצּוּא.
לדוגמה: 'הסחורה היא יְבוא מצרפת'; 'הממשלה התירה יְבוא בשר / ייבּוא בשר'.

.

בִּלְעָדִי, בִּלְבַדִּי

שם התואר בִּלְעָדִי מותר בשימוש לצד בִּלְבַדִּי.

.

חֲנָיָה, חֲנִיָּה

הצורות חֲנָיָה, חֲנִיָּה משמשות הן לציון הפעולה הן לציון המקום.

.

כְּדָאִי – שם תואר

הצורה כְּדָאִי (בסיומת ־ִי) היא הצורה המומלצת כשם התואר. צורה זו היא הכרח בנטייה: כְּדָאִית, כְּדָאִיִּים, כְּדָאִיּוֹת.
אין צריך לומר שצורת כְּדָאִי אינה באה במקום תואר הפועל כְּדַאי.

.

עבור, בעבור

אין האקדמיה רואה מקום להתערב בשאלת השימוש במילה עבור במשמעות  'בשביל' (במקום בַּעֲבוּר) – בהיותה שאלת סגנון.

עברית לשבת

שבת זכור – נחשל