המעיין בהופעותיה של המילית בדי במקרא ימצא כי היא מציינת תכלית, כמו 'למען', או סיבה, כמו 'בגלל'.[1] כך מתפרשות למשל המובאות הבאות: נחום ב, יג: אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו – האריה טורף למען גוריו, להאכילם, כשם שהוא מחנק למען לבאותיו. איוב לט, כה: בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָה […]