האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

מאמרים מאת מרדכי מישור

פרק ממשנתו של אבא בנדויד

מאת : מרדכי מישור

אבא בנדויד זכור בציבור בזכות פועלו בייעוץ לשון ברדיו ובטלוויזיה. לרגל יום השלושים למותו נערכה במכון מזי"א בירושלים התכנסות לזכרו, והכותב הוזמן לומר כמה מילים על הנפטר. השיחה נסַבּה סביב אימוץ לשון המקורות בעיצוב הסגנון המופתי בעברית שלנו. הנושא ממשיך להיות אקטואלי, ועמדותיו של בנדויד עדיין ראויות לשוב ולהיזכר.

המשך קריאה>>
Default post image

נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה

מאת : מרדכי מישור
העברית עא, ג (תשפ"ד), עמ' 149–153

במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.

המשך קריאה>>
Default post image

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

מאת : מרדכי מישור
אקדם 43, אלול תשפ"ב - ספטמבר 2022

אבא בנדויד היה במשך שנים רבות יועץ הלשון לרדיו ולטלוויזיה מטעם האקדמיה ללשון העברית. את הכרעותיו כינס (עם הדסה שי) ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" (תשל"ד), המשמש עד היום אורים ותומים לעורכי החדשות, ולא להם בלבד. כוונתו הייתה לעצב סגנון מופתי, הראוי לתקשורת הממלכתית. ואכן סגנון החדשות נחשב, כידוע, לשיא השיאים של לשון תקנית למהדרין. לחידוד […]

המשך קריאה>>
ר"ת

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

מאת : מרדכי מישור
אקדם 70, תמוז תשפ"ב – יולי 2022

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.

המשך קריאה>>
Default post image

דרשות סמויות בהגדה של פסח

מאת : מרדכי מישור
אקדם 68 (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.

המשך קריאה>>
כיתוב: מאמרים

מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"

מאת : מרדכי מישור
העברית סח (תשפ"א) א, עמ' 18–23

המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.

המשך קריאה>>
כיתוב: מאמרים

תחיית הלשון – האומנם נס?

מאת : מרדכי מישור
לשוננו לעם מ–מא (תשמ"ט–תש"ן), עמ' 208–214

תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.

המשך קריאה>>
יצחק ספיבקוב, 1874–1968

מפעל הארכיון של יצחק ספיבקוב

מאת : מרדכי מישור

אנו מפרסמים כעת באתר את אסופת מכתביו של הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב לידידי נעוריו באודסה (קלוזנר, טשרניחובסקי וליב יפה), למכריו באירופה ולאישים בארגנטינה.

המשך קריאה>>
Default post image

מילונים עבריים משנות התשעים של המאה העשרים

מאת : מרדכי מישור, עוזי ומינה פריידקין

עורכי המילונים עומדים על ייחודו של כל מילון: מרדכי מישור שערך עם שושנה בהט את מילון ההווה (תשנ"ה) מספר על מילון שימושי ללשון ימינו המשקף את התקן הרשמי ומציג את הפועל בצורת הבינוני. עוזי ומינה פריידקין מפרטים את העקרונות שבתשתית מילון רב־מילים בעריכת יעקב שויקה (1997) והשתמעויותיהם לאוצר הערכים ולהצגת המשמעויות שלהם.

המשך קריאה>>
Default post image

טוּזיג או לא טוּזיג – זו השאלה

מאת : מרדכי מישור
לשוננו לעם מו, ב (תשנ"ה), עמ' 71–74

המילה טוזיג – פיקניק בלעז – היא דוגמה מובהקת למונח לא מוצלח. המזכירות המדעית אינה ממליצה לפונים אליה להשתמש בה, ואין צורך לומר שלא האקדמיה המציאה אותה.

המשך קריאה>>
Default post image

שלוש תופעות בלשון המוקדמת

מאת : מרדכי מישור
לשוננו עג, א (תשע"א), עמ' 107–115

במאמר מתוארות שלוש תופעות פונטיות אופייניות לשלב רכישת הלשון אצל ילדים, אשר משקפות תהליכים דומים לאלו המתרחשים בלשונם של המבוגרים.

המשך קריאה>>