שפה שאנשים אוהבים

מיכל זגון רוגל בחרה לשתף אותנו בשיר אהבה לשפה העברית פרי עטה לרגל ט"ו באב. השיר הוצג בערב שירי 'ספוקן וורד' בשנת תשפ"ד.
המשך קריאה >>

מרדכי קרניאל, ממייסדי המושבה זיכרון יעקב, כתב באלול תרנ"ט (ספטמבר 1899) את שירו "אַהֲבַת קְדוּמִים" ובו הוא מפליג בשבחיה של השפה העברית.
המשך קריאה >>

לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.
המשך קריאה >>

הגיע לידינו ספרו המשעשע והמחכים של ג'וני ירום "פתגמים בתלבושת החידה", ובו סיפוריהם של יותר ממאתיים פתגמים – מקצתם עבריים מקוריים ומקצתם מתורגמים – מלווים באיורים מלאי הומור.
המשך קריאה >>

סידני לייטמן הגיע לישראל ב־1948 להתנדב במלחמת השחרור, הוא החל ללמוד עברית בשהותו הקצרה בארץ וממשיך ללמוד אותה בלונדון כבר 75 שנה.
המשך קריאה >>

רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.
המשך קריאה >>

רבקה זלוטניק כתבה יומן בעברית בעודה שוהה במחנות המעצר בקפריסין בדרך לארץ הנכספת. מובא כאן קטע מתוך היומן המועתק כלשונו.
המשך קריאה >>

הלך לעולמו ד"ר דן לינק, איש הבטיחות בדרכים ואיש המינוח העברי בתחום התחבורה – על שמו רשומים כמה חידושים שהוא הגה, וראש וראשון להם המונח "נסועה" תמורת קילומטרז'.
המשך קריאה >>

פרופ' זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ.
המשך קריאה >>

השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.
המשך קריאה >>

רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.
המשך קריאה >>

הסיפור של מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ – שני צעירים פולנים הלומדים עברית באוניברסיטת ורשה.
המשך קריאה >>

נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות.
המשך קריאה >>

פרופ' יעקב שויקה, חוקר הבלשנות החישובית ומאגרי הטקסטים והמילונאי, הלך לעולמו –  האקדמיה ללשון העברית משתתפת בצער משפחתו הענפה.
המשך קריאה >>

לרגל יום השפה העברית אנו מביאים שירים מרנינים חדשים שנכתבו באהבה לשפה העברית.
המשך קריאה >>

ישראל בן־דוד ז"ל היה בלשן ומדקדק בכל רמ"ח איבריו. הקמץ והפתח, צורות ההפסק וצורות ההקשר, טעמים מחברים וטעמים מפסיקים – כל אלה היו לא רק עיסוקו המדעי והמקצועי; הם היו אהבת חייו.
המשך קריאה >>

קולה של ראומה אלדר היה אחד המזוהים ביותר עם הרדיו הישראלי במשך עשרות שנים, והיא הייתה לסמל באהבתה לעברית ובהקפדתה על שפה תקנית והגייה מופתית.
המשך קריאה >>

שאול רוטשטיין אשר עד פרישתו לגמלאות היה מרכז ארצי של חשבונות סופיים ובדיקתם במשרד הבינוי והשיכון, חיבר ביוזמתו מילון מונחי בנייה בעברית.
המשך קריאה >>

הדסה ברלינסקי שעבדה בארכיון משרד ראש הממשלה לא היססה לפנות ישירות לדוד בן־גוריון ולמחות לפניו שאינו חותם על כל מכתביו בעברית.
המשך קריאה >>

אילת הוכמן מיכאלי ביקשה להעלות על נס את תרומתה של הגננת לאה זנדני – היא כתבה לנו: גננת זו היא מפעל חיים של למעלה מ־30 שנה של הקנייה והחדרת אהבה לארץ ישראל בכלל ולעברית בפרט בקרב מאות ילדים.

המשך קריאה >>

אושרת ניר גילתה טעויות לשון בספר לימוד של משרד החינוך המיועד לגיל הרך, ולא שקטה על שמריה – לאחר שפנתה למשרד החינוך תוקנו הטעויות באתר המשרד והוסרו הקבצים השגויים.

המשך קריאה >>

קולולו? צהלולים הם קולות השמחה הקרויים בערבית זר'רדה, זר'אריד.
הזמר והיוצר חיים אוליאל מלהקת שפתיים הוא שהציע לנו את המילה, והיא אושרה בשנת תשס"א 2001 במליאת האקדמיה.
המשך קריאה >>

"אחת מהנאות החיים היחידות שאינן מזיקות היא שמיעת מילה שאתה עצמך חידשת" – אורי אבנרי ז"ל היה אחראי ללא מעט חידושי מילים: חללית, בליין,  חמשיר ויומון וכן הקיצורים יחצן וח"כ.
המשך קריאה >>

במסגרת התוכנית למצוינות ומנהיגות חברתית אמירים בבית הספר שחקים בנהריה הפיקו תלמידות כיתה ז' סרטונים לקראת יום השפה העברית תשע"ח. בליווי צוות בית הספר התלמידות הפיקו, צילמו וערכו את הסרטונים הללו.
המשך קריאה >>