חוברת א (קלג)
- צבי שרפשטיין, דרכי הבעתם של בני תורה, עמ' 3–10
- יצחק אבינרי, במידה ו… , במקרה ו…, עמ' 11–16
- יחיאל בן־נון, לשימוש עם בלשוננו, עמ' 17–21
- אהרן בר־אדון, עיר וכפר בלשונו המדוברת של הדור הצעיר בישראל, עמ' 21–28
- נחמיה אלוני, "כל התחלות קשות", עמ' 28–29
- י"א זיידמן, עיונים בלשון תרגום, עמ' 29–31
- ש' אשכנזי, א"א אורבך, הערות: על חידושי מנדלי מו"ס; לעניין ה"טובע"; "עבד לשני אדונים", עמ' 31–32
חוברת ב (קלד)
- דב סדן, ש"י עולמות: מליצה – קרנה ופירותיה, עמ' 37-56
חוברת ג–ד (קלה–קלו)
- יצחק אבינרי, שִטְפון הו"ו, עמ' 59–72
- ראובן סיוון, למען אחי ורעי אדברה נא (לשאלת הגייתן של ח ו־ע), עמ' 72–74
- צבי שרפשטיין, דרכי הבעתם של בני תורה: ב. חרוזיות, עמ' 74–79
- חיים רבין, על האטימולוגיה, א, עמ' 79–84
- נחמיה אלוני, חתיכה, חתיכות, עמ' 84–94
- רפאל ויס, על לשונו של יל"ג, עמ' 95–104
- שמעון תודר, אמרות מ"משלי יהודה" ליל"ג, עמ' 104–106
- י"א זיידמן, ג' אלקושי, ש' פישהוף, הערות: לגלגול לשון הפתגם (לעניין הטובע); ועוד לעניין הטובע; "המליטה", עמ' 107–108
חוברת ה (קלז)
- חיים רבין, עברית מדוברת לפני 125 שנה, עמ' 111–145
חוברת ו (קלח)
- ניסן ברגגרין, בירורי לשון: טז. כל התחלות קשות, עמ' 149–151
- מרדכי לבנון, כל התחלות קשות, עמ' 151–155
- צבי שרפשטיין, דרכי הבעתם של בני תורה (סיום), עמ' 155–161
- דוד מרגלית, מחלות ושמותיהן (א), עמ' 162–172
- משה סתוי, שה וגדי, עמ' 172–174
- רפאל ויס, ל"אמרות אחד העם", עמ' 174–177
- יעקב דוד אברמסקי, יונה דוד, ראובן מירקין, הערות: לעניין חתיכה; ועוד על הטובע, עמ' 177–180
חוברת ז (קלט)
- מנחם צבי קדרי, ביטויים מעולם הקבלה בלשוננו: תיקון וצירופיו, 183–196
- חיים רבין, על האטימולוגיה, עמ' 197–202
- יעקב מנצור, עיקר וטפל בתיקוני לשון: ד. על אוצר המילים ועל מערכת הדקדוק , עמ' 202–208
- ראובן אלקלעי, מימרות ופתגמים, עמ' 208–209
- נפתלי בן־מנחם, גדליה אלקושי, יהושע בלאו, הערות: "לעברית מדוברת לפני 125 שנה"; כמעט ו, עמ' 209–212
חוברת ח–ט (קמ–קמא)
- מנחם צבי קדרי, ביטויים מעולם הקבלה בלשוננו: תיקון וצירופיו, עמ' 215–225
- יצחק פרץ, מספרי הגזמה, עמ' 225–232
- חיים רבין, מילים הודיות בעברית, עמ' 232–234
- ישראל הורביץ, חמישה גלגולי פתגמים בספרות העברית החדשה
- אהרן בר־אדון, חתיכה – תרגום שאילה מערבית (תרגום שאילה בעקבות שאילת מלה)