פרסומים בתקשורת ופינות לשון בגלי צה"ל – יום העברית תשפ"א

מבחר פרסומים באמצעי התקשורת לרגל יום העברית תשפ"א

05/01/2021 – כאן תאגיד השידור – יום המילה העברית: מילה השנה – מטוש
האקדמיה ללשון העברית ביקשה מהציבור לבחור את מילות השנה. במקומות השני והשלישי – מסכה ובידוד. המילה האהובה היא אימא ומילת הסלנג – סבבה.

05/01/2021 – Ynet – מה ההפך מ"להפשיל שרוולים" ואיך אומרים "קורונה"? השאלות הנפוצות על השפה העברית
האקדמיה ללשון העברית חושפת את השאלות הנפוצות ביותר שהטרידו את הישראלים במהלך השנה החולפת, לרגל יום השפה העברית. בין השאלות: איך נוצרה המילה גלידרייה, ומה ההפך מ"מסריח".

05/01/2021 – ישראל היום – יום העברית: מהי מילת השנה? התוצאות
המילים "חיסון", "מטוש", "סגר", "בידוד", ו"מסכה" היו בין המועמדות בתחרות, אבל מי לקחה? וגם: המילה הכי אהובה בעברית, המילה המצחיקה ביותר ועוד.

04/01/2021 – מקור ראשון – יום השפה העברית: הדרך לשנות תפיסות
השפה אינה רק ראי לחיי הנפש של הפרט, אלא גם משקפת ומבנה תהליכים ושינויים חברתיים, כאשר אנו רוצים לשנות תפיסות חברתיות, ננסה לבטא שנויים אלה גם באמצעות שינויים בשפה.

04/01/2021 – Ynet – הלמ"ס: כ-7% מהישראלים לא שולטים בעברית
לפי נתוני הלמ"ס, לרגל יום הלשון העברית, 8.6% מהיהודים בני 65 ומעלה בישראל לא יודעים לקרוא בעברית. רק כשליש מהערבים שולטים בדיבור ברמה טובה.

04/01/2021 – רשת ב' – מיזם המילה האהובה ואירועי יום העברית תשפ"א
ויקי טפליצקי בן־סעדון, מרכזת תחום המינוח באקדמיה ללשון, בשיחה עם אסתי פרז לקראת יום העברית תשפ"א. שודר בתוכנית "בחצי היום".

 

03/01/2021 – גלי צה"ל – שיחה לקראת יום העברית
ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מתראיינת בתוכנית 'בילוי היום' בגלי צה"ל על אירועי יום העברית תשפ"א.

31/12/2020 – ישראל היום – מילה שלהם: "אנחנו לא משטרת לשון"
חשבתם שהאקדמיה ללשון העברית היא מוסד ארכאי? אז חשבתם • יש לה עמוד פייסבוק עם יותר מרבע מיליון עוקבים, אינסטגרם, ואפילו טוויטר • לרגל יום השפה העברית, למדנו מה החלופה הלא מעליבה ל"אח חורג", ולמה לצד הסלנג – לעברית יש עוד הרבה פוטנציאל (סליחה, יָכְלָה).

25/12/2020 – רשת ב' – ריאיון על מיזם המילה האהובה של האקדמיה ללשון העברית
תמר קציר בריאיון עם ורד יפתחי גרין לקראת יום העברית תשפ"א בתוכנית "תרבות יום ו'" ברשת ב'.

21/12/2020 – ישראל היום – אתם בוחרים: מילת השנה 2020
יום העברית יצוין השנה באופן מקוון בלבד, והאקדמיה ללשון העברית מזמינה את הגולשים לבחור את מילת השנה שלהם.

21/12/2020 – Ynet – בידוד, תסמינים או מטוש: מה תהיה המילה העברית של השנה?
הגולשים יכולים להצביע בשש קטגוריות שונות: מילת השנה, המילה האהובה, מילת הסלנג שאי אפשר בלעדיה, המילה המצחיקה, המילה המתורגמת והמילה הנדירה הכי אהובה. התוצאות יפורסמו בתחילת ינואר בשבוע השפה העברית.

פינות לשון בגלי צה"ל ביום העברית תשפ"א

המזכירות המדעית הכינה לגלי צה"ל פינות לשון ליום העברית ואלו שודרו במהלך שידורי היום:

מטוש

היום כבר כולם מכירים את המָטוש, המקלון שבקצהו צמר גפן שנועד ללקיחת דגימות, בין השאר לבדיקת קורונה. לפני קצת פחות משנה חדר המטוש לתודעה הציבורית כאשר התברר שצריך לייבא מיליוני מְטושים בִּמְטוסים מיוחדים.
אך מניין צץ המונח?
מתברר שהמילה מוכרת בקרב אנשי רפואה ומעבדה כבר שנים רבות, ואכן מוצאים אותה לראשונה ברשימת מונחי רפואה שפרסם ועד הלשון העברית לפני יותר משמונים שנה. המילה מָטוֹשׁ חודשה על פי הפועל טָשׁ שמשמעו 'שִפשף'. מקור הפועל בלשון חז"ל, והוא קרוב אל הפועל טִשְׁטֵשׁ. משקל המילה מָטוֹשׁ כמשקלן של מילים כמו מָטוֹס, מָשׁוֹט, מָנוֹעַ המציינות כלים ומכשירים. ברבים: מְטוֹשִׁים.
במילה מטוש מציעה האקדמיה ללשון העברית להשתמש גם ל"מקלות האוזניים".
והעיקר שנהיה בריאים.

סֶגֶר, הֶסְגֵּר ועוֹצר

אומנם אנחנו כבר עמוק בסגר השלישי אבל כשהוטל "הסגר הראשון" כלל לא היה ברור מה המילה להגבלות על יציאה מן הבית, והמילה סֶגֶר התחרתה על התפקיד עם המילה "הֶסְגֵּר".
הֶסְגֵּר נקבע מלכתחילה כחלופה העברית למילה קָרַנְטִינָה, שמשמעותה – הפרדה ובידוד של אנשים או בעלי חיים החשודים כנשאים של מחלות עד לבירור מצבם. המונח מבוסס על הפועל "הִסְגִּיר" מסֵפֶר ויקרא בנוגע למצורעים – הכוהן בודק את הנֶגע החשוד בעורו של האדם, ולפי תנאים שהתורה קובעת הוא מסגיר אותו לשבעה ימים, כלומר על האדם להסתגר בביתו; ביום השביעי נעשית בדיקה נוספת, ואם אין שינוי בנגע, הכוהן מסגיר אותו לשבעה ימים נוספים.
אם כך בעצם היה צריך לומר הֶסְגֵּר במקום 'בידוד'. ואת המילה 'בידוד' היה צריך לשמור לאלו שמגינים עליהם מפני הידבקות, כמו אנשים מקבוצות הסיכון, ולהגבלות התנועה היה אפשר לקרוא 'עוצר'. ואולם אז נשלפה המילה סֶגֶר ממחסני המילון הצבאי והיא מצאה את מקומה במרכז חיינו עם הקורונה.

מסכה

כיום המילה מַסֵּכָה מציינת אביזר המשמש כיסוי לפנים – גם לתחפושת וגם לצרכים משעשעים פחות – להגנה מפני הידָּבְקות ממחלות. מְקור המילה בתנ"ך אבל שָם היא מילה נרדפת לפֶסל. מסכה – מן השורש נס"ך – היא תבנית יצוקה ממתכת, למשל "עֵגֶל מַסֵּכָה" מסיפור חטא העגל.
לצד משמעות זו יש למסכה התנ"כית גם משמעות של כיסוי. כפי שנאמר בספר ישעיהו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס". אז איך קיבלה המילה מסכה את המשמעות המודרנית של כיסוי פנים? הצליל והמשמעות של המילה הלועזית mask התחברו לצליל וְלמשמעות של המילה העתיקה מַסֵּכָה, וכך קיבלה המילה חיים חדשים בעברית החדשה.
ומה עושים במסכה – לובשים? שמים? חובשים? ההמלצה היא לעטות מסכה. הפועל עָטָה נזכר בתנ"ך בהקשר כללי של לבישה, אבל בפסוק אחד בספר ויקרא מדובר על עטיית דְּבר מה על הפנים. כך מצוּוה המצורע בספר ויקרא: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה" – כלומר עליו לכסות את פניו עד למקום השפם, "שלא יזיק ברוח פיו" – כדברי הפרשן אִבְּן עזרא.

איחוד האֵמִירוּיוֹת

המדינה שבצפון מזרח חצי האי ערב נקראת "איחוד הָאֵמִירוּיוֹת". בערבית השם הוא الإمارات العربية المتحدة (אַל־אִמַארַאת אֶל־עַרַבִּיַּה אֶל־מֻתַּחִדַה al'imarat elearabia elmutahida) כלומר: "האמירויות הערביות המאוחדות".
אֵמִירוּת הוא שם מופשט מן אֵמִיר EMIR – מילה שמקורה במילה הערבית אַמִיר AMIR, ופירושה 'נסיך' או 'שליט'. הצורה אֵמִיר בתנועת 'אֶ' הגיעה אלינו בתיווך לשונות אירופה. השורש אמ"ר בערבית משמעותו 'ציווה' או 'פקד' – בדומה לפועל אָמַר בעברית המשמש לעיתים במשמעות זו.
לאורך שנות קיומה של מדינה זו שימשו בעברית כמה גרסאות לשם המדינה: "איחוד האמירויות הערביות", "נסיכויות המפרץ הפרסי", הקיצור "האמירויות" ועוד. ועדה ציבורית לקביעת שמות המדינות החליטה על השם "איחוד האֵמירויות" בהשמטת שם התואר 'הערביות', שכן בשונה מן הערבית 'אמירות' בעברית מציינת נסיכות ערבית בלבד.
ואיך נכנה את תושבי המדינה? רבים משתמשים בצורה אִימַרַאתים, הנגזרת מצורת הרבים של אֵמירות בערבית, אלא שלצורה זו אין היגיון בעברית. לכן מומלץ: אֵמִירוּתִי, וברבים אֵמִירוּתִים.

שלום

שלום היא ממילות היסוד של לשוננו. השורש של"ם מעיד על המשמעות הבסיסית של המילה – 'מצב של שלֵמות' – גופנית ונפשית, פנימית וחיצונית, יחסים תקינים בין איש לרעהו וּבין עמים ועוד. כך עולה מִשלל ביטויים כמו "רודף שלום", "בא על מקומו בשלום", "מפני דרכי שלום" והשאלה השגורה "מה שלומכם?".
כיום שלום הוא בעיקר ניגוד (מוחלט) למלחמה וּלְיַחֲסי איבה, כמו שנאמר בספר קהלת: "עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (ג, ח). אבל לא תמיד ניגוד זה בתנ"ך הוא ממש כמו בימינו. לפי הכתוב בספר דברים, כשמתכוננים לכבוש עיר כלשהי מצוּוים קודם לכן לקרוא אליה לשלום, ופירוש הדבר – לפי הכתוב שם – להציע לעיר כניעה ללא שפיכות דמים.
המילה שלום רוֹוחת בלשונות של ברכה, בעיקר בפגישה ובפרֵדה: 'שאל לשלומו',  'דרש בשלומו', 'נתן שלום'. ביטוי המשקף מנהג יפה ומומלץ הוא 'הקדים שלום', ומסופר על רבן יוחנן בן זכאי "שלא הקדימוֹ אדם שלום מעולם".

מילון בחירות מקוצר

כבר שנה שלמה לא היו בחירות, ויש חשש ששכחנו את המילים. בשביל זה אנחנו כאן – להזכיר לכולנו את מילון הבחירות העברי:
רוב המילים בַּתחום הן עבריות טהורות. מקצתן עתיקות מן התנ"ך כמו ממשלה ושר ומפלגה, ומקצתן מימי המשנה והתלמוד כמו כנסת וסיעה ומשא ומתן. גם המילים קַלְפּי ופַרְגּוֹד הגיעו אלינו מן המשנה אבל במקורן הן מילים מיוונית.
לצד כל אלה עדיין נשמעות כמה מילים לועזיות כשעוסקים בבחירות, וזו הזדמנות מתאימה להציג את החלופות העבריות שלהן:
במקום הצמד "קואליציה" ו"אופוזיציה" נקבע הצמד העברי יַחְדָּה ונֶגְדָּה.
לקמפיין שמקיימת מפלגה נקרא – מסע בחירות, ולפריימריז הנערכים בה – בחירות מקדימות או בקיצור מקדימות.
בתחום התקשורת הסובבת את הבחירות נוכל להציע לכם לדבר על סַחְרִיר במקום על "ספין", ועל חדשות כזב במקום על "פייק ניוז".
נקווה שבחודשים הקרובים נשמע על כמה שפחות סחרירים וחדשות כזב, ושכולנו נגיע אל הבחירות בריאים ומחוסנים.