אברזין

בְּרֵזֵנְט הוא בד חזק ואטום למים המשמש כיסוי וציפוי (באנגלית: tarpaulin). החלופה העברית שנקבעה תמורתו היא אַבַּרְזִין.

המילה אברזין מופיעה בארמית של התלמוד הבבלי במשמעות 'כיסוי' (לאוכף למשל): "מעיקרא משכא, השתא אברזין" (בבא קמא סו ע"ב), כלומר: מתחילה (נקרא) 'עור', עתה (נקרא) 'כיסוי'. כידוע התלמוד הבבלי לא הגיע לידינו בנוסח מנוקד, ולמילה הוצעו ניקודים שונים אֲבַרְזֵין, אֲבִרְזִין או אַברְזִין. אל הארמית הבבלית הגיעה המילה 'אברזין' מן הפרסית – abarzēn – המורכבת משני יסודות: abar 'מעל'; zēn 'אוכף'.[1]

ומהיכן הגיע ללשוננו הברזנט?

המילה ברזנט נשאלה לעברית מן הרוסית (Брезент), והיא מוכרת כך גם מפולנית (brezent). מילה זו התגלגלה לרוסית במאה השמונה עשרה מן המילה ההולנדית presenning באותה משמעות (משמשת גם בגרמנית ובלשונות סקנדינביות). אף בהולנדית אין זו אלא גלגול של praecinctus בלטינית במובן 'חגירה' או 'הקפה', וגם 'כסות'.[2]

המילה 'אברזין' מופיעה תמורת 'ברזנט' במילונים עבריים משנות השלושים של המאה הקודמת, ולפי שעה לא נתחוור מי הוא זה שחידש את השימוש בה. מכל מקום אף שלטינית ופרסית שתיהן שפות הודו־אירופיות, נראה שאין קשר בין שתי המילים. ככל הנראה שָׁאַף מחדש המילה להמיר מילה לועזית במילה מן המקורות, ונסמך על המשמעות והצליל הקרובים.

____________________

[1] יש הקושרים מילה זו למילה אחרת בארמית בבלית – ברזא במשמעות 'רצועה' – כמו בפתגם העממי הנזכר במסכת חגיגה "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא" [=יפה עניות ליהודים כרסן אדום לסוס לבן] (ט ע"ב).

[2] מן המילה praecingere: התחילית prae- – 'מעל'; cingere – 'לחגור', 'להקיף'.