מילים ומילונים – לזכרו של אברהם אבן־שושן, אייר תשע"ה

ערב עיון בבית האקדמיה

באייר תשע"ה (אפריל 2015) קיימה האקדמיה ללשון העברית ערב עיון מיוחד לזכרו של חבר האקדמיה והמילונאי אברהם אבן־שושן בהשתתפות בני משפחתו וקהל גדול.

ערב העיון ציין את סיומו של הקורס הראשון להכשרת עורכים מתנדבים למיזם ויקימילון, פרי שיתוף פעולה בין האקדמיה ועמותת ויקימדיה ישראל. בטקס נפרד חולקו תעודות סיום לבוגרי הקורס ותעודות הוקרה לבוגרי המיזם.

יריב דנציגר מבוגרי הקורס צילם את האירוע, והסרטים שלהלן הם פרי מצלמתו.

ערב העיון נפתח ברב־שיח בנושא "איך כותבים מילון עברי" בהשתתפות שלושה אנשי האקדמיה ללשון העברית שכל אחד מהם ייצג מילון אחר: ד"ר גבריאל בירנבאום, המופקד על כתיבת ערכים במילון ההיסטורי, ייצג את מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה; חבר האקדמיה פרופ' חיים א' כהן ייצג את מילון רב־מילים שבו שימש חבר מערכת; חבר האקדמיה ד"ר מרדכי מישור ייצג את מילון ההווה שחיבר עם שושנה בהט. כל אחד מהם סיפר על עבודתו, על ייחודו של המילון "שלו" ועל סוגיות שבהן התלבט בעבודתו. את הדיון הנחתה רונית גדיש, ושאלותיה עוררו את הלבטים שעורכי מילונים מתמודדים אתם בבחירת הערכים ובחלוקתם למשמעיהם, חידדו את ההבדלים בין מילונים לסוגיהם, מילון שימושי, מילון מקוון ומילון היסטורי, ונתנו לקהל טעימה מן העושר שבעולם המילונאות.

המושב השני נפתח בדבריה של אורית אבן־שושן רשף, נכדתו של אברהם אבן־שושן. היא סיפרה על סבהּ ועל מסירותו לעברית ולמילונאות, ושיתפה את הקהל בהוויי המשפחתי בלִוויית תמונות ומסמכים אישיים.

המתרגמת גילי בר־הלל, הידועה בעיקר מתרגום ספרי הארי פוטר, פתחה צוהר אל מורכבות עבודתה בתרגום ספרי פנטזיה החורגים לא רק מן המציאות הפיזית אלא גם מן המצאי הלשוני הקיים. היא סיפרה על ההתלבטויות הכרוכות בתרגום של מילים מומצאות ושיתפה בדרכים שבהן היא מתמודדת עם האתגר.

המשורר ארז ביטון, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ה, שוחח על אהבתו לשפה העברית ועל המילון הפנימי שממנו הוא שואב את אוצר המילים של שיריו. הוא הטעים את הקהל בקריאה משיריו ואף משירי אחרים, ושיתף בלבטיו בבחירת המילים לנאומו בטקס הענקת פרס ישראל.