האקדמיה ללשון העברית מתארחת בעפולה, מרחשוון תשע”ב

ערב עיון

ביום כ”ו במרחשוון תשע”ב (23 בנובמבר 2011) התארחה האקדמיה ללשון העברית בעיר עפולה.
בדברי ברכתו תיאר ראש העיר, אבי אלקבץ, את פעולות התרבות העשירות והמגוונות הנעשות בעיר. פרופ’ בר־אשר, נשיא האקדמיה, הדגיש בדברי הפתיחה את מחויבותה של האקדמיה להפיץ את ידיעת העברית ולהאהיב אותה על כל שכבות האוכלוסיה.

פרופ’ שמעון שרביט נשא הרצאה שכותרתה: “האם גם חז”ל הרבו להשתמש במילות לעז?”. הוא הראה שבתקופת המשנה והתלמוד חדרו לעברית מאות מילים זרות, בעיקר מארמית מזה ומיוונית ומלטינית מזה. בהרצאה נדונה השקפת חז”ל בדבר מעמדה של כל אחת מהשפות האלה ויחסן ללשון הקודש. במילים מיוונית ומלטינית יש מילים מתחומי יסוד בחיים שנעשו נפוצות מאוד ומשמשות עד היום, כגון אוויר (!), בסיס, מוניטין, נימוס, נמל, פרוזדור, פידגוג, סנגור, קטגור, תיאטרון, תריס, והובאו מובאות מספרות חז”ל להדגים את שימוש המילים האלה בהקשרן.

ד”ר גבריאל בירנבאום דיבר על עבודת המינוח של האקדמיה. הוא מנה חמישה סוגים של חידושי לשון: (א) מילים שנמצאו במקורות וניתנה להן משמעות חדשה, כגון חשמל. (ב) מילים שנוצרו מזיווג שורש ומשקל, כגון מטוס, הֶגְוֵן (=ורייציה). (ג) מילים שנוצרו ממילה קיימת שצורפה לה מוספית, כגון עיתון (עֵת+־וֹן), תְּגוּבִית (תגובה+־ִית; טוֹקְבֶּק). (ד) מילים לועזיות שניתנה להן צורה עברית, כגון טִלְפֵּן, נִטְרוּל. (ה) מילים שיש בהן שעשוע לשוני, כגון יַעֶפֶת (יָעֵף=עָיֵף; עו”ף; במשקל המחלות), שִׁלְטוּט (שִׁיטוּט, שַׁלָּט).

הִנעימה את הערב תזמורת הנוער של הקונסרבטוריון המקומי; הנערים והנערות הפליאו לנגן יצירות קלסיות ועממיות.

לצפייה בכינוס לחצו כאן.