אפרים אלימלך אורבך
תרע"ב–תשנ"א, 1912–1991
- נבחר לחבר־יועץ בכ"ה בכסלו תשט"ו
- נבחר לחבר בי"א באדר ב' תשי"ז
- היה חבר ועד הפרסומים וחבר מועצת המערכת של המילון ההיסטורי; היה חבר הוועדות למונחי חינוך, משפט, פסיכולוגיה ורפואה
אפרים אלימלך אורבך נולד בוולוצלאבק שבפולין. בשנת 1930 הוא התחיל את לימודיו בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטה של עיר זו. בשנת 1935 הוענק לו תואר דוקטור באוניברסיטת רומא. באותה שנה נתמנה מרצה בבית המדרש לרבנים הנזכר והורה בו עד לעלייתו ארצה בשנת תרצ"ט (1938). בימי מלחמת העולם השנייה שירת כרב צבאי במצרים, צפון אפריקה ואיטליה. היה מנהל בית הספר התיכון "מעלה" ושימש מפקח ואחר כך מנהל המחלקה למפעלי מדע של משרד החינוך.
בשנת 1953 נתמנה מרצה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, ומשנת 1958 היה לפרופסור.
היה יושב ראש החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ושימש נשיאה במשך שש שנים, היה חבר האקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית.
זכה בפרסים רבים ובהם פרס ישראל למדעי היהדות ופרס ביאליק לחכמת ישראל.
פרסם ספרים ומאמרים רבים.
מספריו
- בעלי התוספות
- חז"ל – פרקי אמונות ודעות
- ההלכה, מקורותיה והתפתחותה
- מעולמם של חכמים
- ספר ערוגת הבושם
- פתרון תורה
- על ציונות ויהדות
