טחורים שאינם עכברים
לשוננו פז, א (תשפ"ה), עמ' 96—105
לפני כיובל שנים קבע יחיאל קארה כי בתקופת ההשכלה הילכה המילה טְחוֹרִים במובן 'עכברים', והיא בבואת של מילה מיידיש ומפולנית. אריה פאיאנס העיר לדברים האלה כי אין טְחוֹרִים אלה אלא טורף קטן ממשפחת הסמוריים. העיון הזה מוקדש לביאור ולבירור דברי קארה ופאיאנס.
מתברר כי המילה "טחוריש" לציון טורף קטן ששמו חמוס בואש נמצאת כגלוסה במאה ה־17 בשו"ת "בית חדש" לרבי יואל סירקיס. בימי ההשכלה היא לבשה צורה עברית והופיעה באותה משמעות כ"טחור" ו"טחורים" בעיתונים העבריים של המאה ה־19 ובספרות ההשכלה של אותה תקופה. בעקבות צורתה העברית היו מחוקרי העברית דאז שהציעו לקשר בין המילה "טחורים" לכתוּב "צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם" בשמואל א ו, ה, והסיקו כי טחורים היינו עכברים. לאחר תחיית העברית נעלמה המילה במשמעות הזו כלא הייתה.