נושא: לשון חז"ל

מה הצורה הנכונה

קֵיסָם וקֵיסָמִים

יש הסבורים שמקור המילה קיסם בשורש קס"ם, שאחת המשמעויות שלו היא חיתוך וגזירה. זו משמעות השורש באכדית ובערבית, ואף בפועל נדיר בעברית: "השלחן והטבלה והדולפקי שנתקסמו [=שנחתכו]".
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

התבקשנו או נתבקשנו? על התפעל ונתפעל

מה מקורן של צורות אלו? מתי נכון להשתמש בהן, והאם יש הבדל ביניהן?
המשך קריאה >>

צמדי מילים

טעה ותעה

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

מה ההבדל

זוֹ וזוּ

המכנה המשותף

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע

מטבעות לשון

בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

המכנה המשותף

עברית מכופתרת: תובר, אבקה, צמדן, לחצנית

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

המכנה המשותף

מילים יבשות: ציחיון, חורב, שחון, ניחר

תשעה באב

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

המכנה המשותף

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

המכנה המשותף

ימאות עברית: השקה, אספנה או הספנה, חיבל, מִרְתָּק, מעגנה

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

המכנה המשותף

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

המכנה המשותף

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מאמרים

לשון ההגדה של פסח

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המשך קריאה >>