נושא: לשון חז"ל

מה הצורה הנכונה

קֵיסָם וקֵיסָמִים

יש הסבורים שמקור המילה קיסם בשורש קס"ם, שאחת המשמעויות שלו היא חיתוך וגזירה. זו משמעות השורש באכדית ובערבית, ואף בפועל נדיר בעברית: "השלחן והטבלה והדולפקי שנתקסמו [=שנחתכו]".
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

התבקשנו או נתבקשנו? על התפעל ונתפעל

מה מקורן של צורות אלו? מתי נכון להשתמש בהן, והאם יש הבדל ביניהן?
המשך קריאה >>

צמדי מילים

טעה ותעה

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

מה ההבדל

זוֹ וזוּ

המכנה המשותף

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע

מטבעות לשון

בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

המכנה המשותף

עברית מכופתרת: תובר, אבקה, צמדן, לחצנית

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

המכנה המשותף

מילים יבשות: ציחיון, חורב, שחון, ניחר

תשעה באב

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

המכנה המשותף

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

המכנה המשותף

ימאות עברית: השקה, אספנה או הספנה, חיבל, מִרְתָּק

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

המכנה המשותף

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

המכנה המשותף

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מאמרים

לשון ההגדה של פסח

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

ט"ו בשבט

עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה

המכנה המשותף

לקראת הבחירות: יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח

זכרו: מי שמצביע – משפיע!
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

המכנה המשותף

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

המכנה המשותף

עברית בבית: מבואה, עליית תקרה, גומחה, מרתוק

המכנה המשותף

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

המכנה המשותף

עברית במטבח: אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

המכנה המשותף

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

המכנה המשותף

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

המכנה המשותף

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

המכנה המשותף

חפץ לכל עת: חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור

המכנה המשותף

שפה יפה – מונחי קוסמטיקה ותשפורת: תחפיף, אל־ריח, מסקרת, בסיס אפור

פסח

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

המכנה המשותף

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

המכנה המשותף

בריאות הנפש: זולתנות, בַּעַת, חישכון, ציימנות, שלומוּת

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין

עברית לשבת

פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי?