נושא: ש' שמאלית

מטבעות לשון

בְּשׂוֹם שֶׂכֶל

בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא".
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

שִׁדּוּד מַעֲרָכוֹת

מטבעות לשון

מָה אַתָּה סָח?

הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
המשך קריאה >>

מאמרים

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות).
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

מאמר קצר ומרתק על שאילה ישירה ושאילה עקיפה של מילים מלשונות זרות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סקירה וסריקה

הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון היא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן.

המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

המשך קריאה >>

הגייה

שׁ או שׂ – פשה, חשוך

הפועל פָּשָׂה בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. חָשׂוּךְ – בשי"ן שמאלית – פירושו 'נטול', 'מחוסר', כגון בצירופים חֲשׂוּךְ מרפא, חשוכי אהבה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במטבח

על המונחים אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה, ממחה יד, מפרסה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ניחוחות עבריים

על המילים ריחן, גד, בשומת.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתאמנים בעברית

על המונחים אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים רטובות לכבוד הקיץ

על המונחים מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

אומנות עברית

על המונחים הדבק, מזערת, חלון מסכית, פתכה, מוזאון קטור.
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס?
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

ועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו.
המשך קריאה >>

הגייה

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית – את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת כדרך שנכתבה במקרא.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

למד לשונך

למד לשונך 10

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יששכר

השם יששכר מופיע במקרא ארבעים ושלוש פעמים. בכולן הוא כתוב בשתי שי"נים, ואולם ניקודו הוא יִשָּׂשכָר – השי"ן השנייה בלא ניקוד כלל. ניקוד זה בא לומר שאין להגות את השי"ן השנייה, כאילו כתוב יִשָּׂכָר בשי"ן אחת.
המשך קריאה >>

.

קַשְׂקַשׂ, קַשְׂקֶשֶׂת

צורת היחיד של קַשְׂקַשִּׂים היא קַשְׂקַשׂ. קַשְׂקֶשֶׂת היא שם המחלה.
הכתיב בשי"ן שמאלית עדיף; הכותב בסמ"ך אינו משתבש.