עניין של סגנוןדוברי העברית תוהים לפעמים מה נאה יותר לומר – 'כמה פעמים' או 'מספר פעמים' – לציון 'פעמים אחדות'. לנמנעים מן השימוש ב'כמה' בהקשר זה בטענה כי כַּמָּה היא מילת שאלה נאמר שאין שום פסול בכך. ומה בנוגע ל'מספר פעמים'?
המשך קריאה >>
עניין של סגנוןנשאלנו מה המעמד התקני של החלופות הללו בניסוח שאלה על מְקום יעד (ל) או מְקום מוצא (מן).
המשך קריאה >>
צירופיםהמילים 'משהו' ו'מישהו' ממלאות תפקיד מרכזי בלשון יום־יומית, אך בלשון רשמית נראה שיעדיפו מבנים אחרים.
צירופיםבלשון מוקפדת נבחין: איזה לזכר, איזו לנקבה, ואילו (ביו"ד) לרבים ולרבות – בכל השימושים. המהדרים יקפידו להטעים את שלוש המילים הללו במלרע: איזה, איזו, אילו.
המשך קריאה >>
מילת השאלה מה מנוקדת בקמץ, ולא יבוא דגש חזק בראש המילה שאחריה. ניקוד זה נוהג גם כאשר אות שימוש קודמת למילה: לְמָה, כְּמָה, בְּמָה.
גם הצורה בַּמֶּה מותרת.
במילים הנגזרות מן מה בא פתח במ"ם בדרך כלל: מַהוּת, מַהוּתִי, מַשֶּׁהוּ, מַהוּ, מַהִי, אבל מָהֵם, מָהֵן.
ניקודה הרגיל של מה במקרא הוא בפתח, ודגש בא בראש המילה שאחריה. לפני אותיות אהע"ר המילה מנוקדת בקמץ. במקצת המקומות (בעיקר לפני ע"ח קמוצות) מה מנוקדת בסגול.
מילת השאלה לָמה משמשת הן לסיבה הן לתכלית. צמצומה לתכלית בלבד סותר את שימוש המקורות במילה זו. במָקום שדרושה הבחנה בין סיבה לתכלית ראוי להשתמש במילים כגון מדוע או מפני מה לסיבה ולשם מה לתכלית.
[ישיבת המליאה צב]
הֲלֹא (בחולם חסר) או הֲלוֹא (בחולם מלא) – בהוראת 'הינה'.
[ישיבת המליאה רסח]
