נושא: משקל פִּעֵל

צמדי מילים

פיקח ופיכח

בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

עיקרי תורת הניקוד

להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד שתכליתם לתת בידי המתעניינים כלים בסיסיים לניקוד נכון של מילים.
המשך קריאה >>

.

כלל ג – צירי הבא לתשלום דגש

הצירי הבא לתשלום דגש (תמורת חיריק) מתקיים. למשל: גֵּרוּשׁ גֵּרוּשָׁם גֵּרוּשִׁין, שֵׁרוּת שֵׁרוּתֵי־, תֵּאוּר תֵּאוּרָיו תֵּאוּרֵיהֶם, קֵרֵחַ קֵרְחֵי־.

בכלל זה נכנסים גם השמות גֵּאֶה, דֵּהֶה, זֵהֶה, כֵּהֶה, לֵאֶה, קֵהֶה (המתאימים למשקל פִּעֵל).

הצירי מתקיים תמיד גם בשמות מֵחוֹשׁ מֵחוֹשֵׁי־(ראשׁ), מֵרוֹץ מֵרוֹצֵי־(סוּסִים). כן הצירי מתקיים בצורות מֵרֵעֵהוּ מֵרֵעֲךָ וכדומה.

ראו גם כלל כא – שמות במשקל פִּעָלוֹן בעלי ע' הפועל א"ר.

.

כלל טז – משקל פִּעֵל

במשקל פִּעֵל הצירי משתנה לשווא. לפני כינויי הנוכח הנוכחים והנוכחות הצירי משתנה לסגול (או לפתח בשמות שע' הפועל או ל' הפועל בהם מאותיות אהח"ע). למשל: אִלֵּם אִלְּמִים אִלְּמֵי־, טִפֵּשׁ טִפְּשִׁים טִפְּשׁוֹת, חֵרֵשׁ חֵרְשִׁים חֵרְשׁוֹת, דִּבֵּר דִּבֶּרְךָ דִּבְּרוֹת, כִּסֵּא כִּסְּאִי כִּסַּאֲךָ כִּסַּאֲכֶם [1].

הערה: צורת הנקבה יחידה שקולה כרגיל במשקל סגולי, כגון אִלֶּמֶת, עִוֶּרֶת, פִּקַּחַת, אבל טִפְּשָׁה.

בשמות במשקל זה הגזורים ממספרים הצירי מתקיים: שִׁלֵּשׁ שִׁלֵּשִׁים, רִבֵּעַ רִבֵּעָיו, חִמֵּשׁ חִמֵּשֵׁיהֶם.

[1] במקרא כִּסְאֲךָ כִּסְאִי כִּסְאוֹ כִּסְאוֹת. ראו גם דגש חזק באותיות שוואיות, סעיף א.