נושא: ארמית בבלית

מטבעות לשון

לְדִידִי

מטבעות לשון

לָא מִנֵּיהּ ולָא מִקְצָתֵיהּ

מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית" של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר' נחמן בר יצחק "לא מינה ולא מקצתה!" – אסור שתהיה בו גאווה כלל.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּעָלְמָא

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית, נתפסה הסיומת a כסיומת נקבה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

מטבעות לשון

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר: כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים

המכנה המשותף

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

המכנה המשותף

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

המכנה המשותף

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

המכנה המשותף

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

סיפורה של מילה

דַּחְלִיל

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים