נושא: משקל מַפְעֵל

מילה להכיר

מָטוֹשׁ

מטוש הוא מקלון שבקצהו צמר גפן והוא נועד ללקיחת דגימות, כמו משטח גרון, או לניקוי אוזניים. המונח רוֹוח בקרב אנשי רפואה ומעבדה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מַבְחֵשׁ

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

רפואת הלב: תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם

המכנה המשותף

מילים לרפואה: מְסעד, רופא צוער, מַסְכֵּת, מקצוע נלווה רפואה

המכנה המשותף

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מה הצורה הנכונה

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

מה הצורה הנכונה

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

למד לשונך

למד לשונך 26

.

כלל יז – משקלי מַפְעֵל, תַּפְעֵל

בשמות השקולים במשקלים מַפְעֵל (מִפְעֵל), תַּפְעֵל, ובמה ששייך אליהם בגזרות העלולים – הצירי משתנה לשווא.[1] לפני כינויי הנוכח הנוכחים והנוכחות הצירי משתנה לסגול (או לפתח בשמות שע' הפועל או ל' הפועל בהם מאותיות אהח"ע). למשל: מַחְשֵׁב מַחְשְׁבִי מַחְשֶׁבְךָ מַחְשֶׁבְכֶם מַחְשְׁבִים מַחְשְׁבָיו, מַזְלֵג מַזְלֶגְךָ מַזְלְגוֹת [2], מַקְלֵעַ מַקְלְעִים, מַגְהֵץ מַגְהַצְךָ מַגְהַצְכֶם מַגְהֲצִים, מִזְבֵּחַ מִזְבְּחִי מִזְבַּחֲךָ מִזְבַּחֲכֶם, מַקֵּל מַקֵּל־(שקד)[3] מַקְּלִי מַקֶּלְךָ, מוֹקֵד מוֹקְדֵךְ מוֹקְדִים, מוֹעֵד מוֹעַדְכֶם מוֹעֲדֵי־; תַּשְׁבֵּץ תַּשְׁבְּצוֹ תַּשְׁבֶּצְכֶם תַּשְׁבְּצִים.

הערה: בשמות מִזְבֵּחַ, מִסְפֵּד, מַעֲשֵׂר בא פתח בצורת הנסמך: מִזְבַּח־, מִסְפַּד־, מַעֲשַׂר־.

(1) במקרא נמצא מַשְׁחֵתוֹ.
(2) במקרא מִזְלָגוֹת משמש ריבוי של מַזְלֵג.
(3) במקרא פעם אחת גם מַקַּל־(לִבְנֶה).

.

מַטְאֲטֵא

מַטְאֲטֵא; ברבים מַטְאַטְאִים (הצירי מתבטל על דרך משקל מַפְעֵל).[1]