נושא: משקל מַפְעֵל

מילה להכיר

מָטוֹשׁ

מטוש הוא מקלון שבקצהו צמר גפן והוא נועד ללקיחת דגימות, כמו משטח גרון, או לניקוי אוזניים. המונח רוֹוח בקרב אנשי רפואה ומעבדה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מַבְחֵשׁ

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

רפואת הלב

על המונחים תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים ומכשירים במ"ם

על המונחים מסדר תור, מַפרט, מיתד, מלקחת.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לרפואה

על המונחים דימות, מְסעד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

בנתיבי התחבורה

על המילים נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

המילים מֶחְלָף ומַחְלֵף תקניות שתיהן, אך משמעותן שונה.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug).
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 26

לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.

המשך קריאה >>

.

כלל יז – משקלי מַפְעֵל, תַּפְעֵל

בשמות השקולים במשקלים מַפְעֵל (מִפְעֵל), תַּפְעֵל, ובמה ששייך אליהם בגזרות העלולים – הצירי משתנה לשווא.[1] לפני כינויי הנוכח הנוכחים והנוכחות הצירי משתנה לסגול (או לפתח בשמות שע' הפועל או ל' הפועל בהם מאותיות אהח"ע). למשל: מַחְשֵׁב מַחְשְׁבִי מַחְשֶׁבְךָ מַחְשֶׁבְכֶם מַחְשְׁבִים מַחְשְׁבָיו, מַזְלֵג מַזְלֶגְךָ מַזְלְגוֹת [2], מַקְלֵעַ מַקְלְעִים, מַגְהֵץ מַגְהַצְךָ מַגְהַצְכֶם מַגְהֲצִים, מִזְבֵּחַ מִזְבְּחִי מִזְבַּחֲךָ מִזְבַּחֲכֶם, מַקֵּל מַקֵּל־(שקד)[3] מַקְּלִי מַקֶּלְךָ, מוֹקֵד מוֹקְדֵךְ מוֹקְדִים, מוֹעֵד מוֹעַדְכֶם מוֹעֲדֵי־; תַּשְׁבֵּץ תַּשְׁבְּצוֹ תַּשְׁבֶּצְכֶם תַּשְׁבְּצִים.

הערה: בשמות מִזְבֵּחַ, מִסְפֵּד, מַעֲשֵׂר בא פתח בצורת הנסמך: מִזְבַּח־, מִסְפַּד־, מַעֲשַׂר־.

(1) במקרא נמצא מַשְׁחֵתוֹ.
(2) במקרא מִזְלָגוֹת משמש ריבוי של מַזְלֵג.
(3) במקרא פעם אחת גם מַקַּל־(לִבְנֶה).

.

מַטְאֲטֵא

מַטְאֲטֵא; ברבים מַטְאַטְאִים (הצירי מתבטל על דרך משקל מַפְעֵל).[1]