נושא: פירושי מילים וביטויים וגלגוליהם

מילה להכיר

נָקַף

מילה נולדת

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. האקדמיה לא עסקה ולא פסקה בשאלה זו, ואילו בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

שמות האצבעות

שמחת תורה

עצרת

סיפורה של מילה

עוּגָב

ט"ו באב

ארבע כפות האהבה

סיפורה של מילה

חילוני וחילוניוּת

מילה נולדת

הדתה

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

זכר ונקבה

גפיים – זכר או נקבה?

סיפורה של מילה

אין מזל קַשָּת לישראל

מילים מתגלגלות

מתנה ונרדפותיה

סוכות

מה בין אשפוז לאושפיזין

יום הכיפורים

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

ראש השנה

ייחול ואיחול

זכר ונקבה

עם הארץ בנקבה

מילה נולדת

כִּיּוּל

מילים מתגלגלות

מאזניים ואוזניים

פסח

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" בתלמוד הבבלי. אך מה משמעו המילולי?
המשך קריאה >>

פסח

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו עם לועז?
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

יתד – זכר או נקבה?

צמדי מילים

מטח ומתך

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

לרגל יום המשפחה, כמה עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

מטבעות לשון

כֹּה לֶחָי

מטבעות לשון

קָרָא תִּגָּר

לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר לתַּגָּר – גם כן מלשון חכמים – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּכִי תַּמְרוּרִים

מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה בספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ…. כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (יד–טז).
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

עָמַד בַּפֶּרֶץ

מטבעות לשון

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

מטבעות לשון

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

מטבעות לשון

פַּכִּים קְטַנִּים

'זוטות', 'עניינים קלי ערך' – למשל: מן הפכים הקטנים שסופרו בעלוני הקיבוץ בראשיתו מצטיירת בצבעים טבעיים דמותה של קבוצת המייסדים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

מטבעות לשון

אוֹר יְקָרוֹת

מטבעות לשון

הִרְהִיב עֹז

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

מטבעות לשון

חֲדַל אִישִׁים

מטבעות לשון

יִשַּׁר כּוֹחַ

מטבעות לשון

בַּעֲלִיל

מאמרים

חיי מילים: סוללה, מלאך

איך התרחב משמע המילה 'סוללה' מ'תל עפר סביב עיר נצורה' למשמעיה כיום, ואיך קיבל המלאך כנפיים? במאמר מסופר על גלגולי המשמעות של שתי המילים המקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

יָרַד לְטִמְיוֹן

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

מטבעות לשון

קְטַן אֱמוּנָה

מטבעות לשון

עָשָׂה שַׁמּוֹת

מטבעות לשון

יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק

מטבעות לשון

קוֹטֵל קָנִים

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' – המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְהַוָּתִי

מטבעות לשון

יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין

מטבעות לשון

בְּעִצּוּמוֹ

מטבעות לשון

לְתַלְפִּיּוֹת

מטבעות לשון

בְּרֵישׁ גְּלֵי

מטבעות לשון

לְאֵל יָדוֹ

מטבעות לשון

יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן

מטבעות לשון

שָׂם לְאַל

מטבעות לשון

מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ

מטבעות לשון

הוֹקִיר רַגְלוֹ

מטבעות לשון

הַכְּצַעֲקָתָהּ

מטבעות לשון

הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ, נֶהְפַּךְ לוֹ לְרוֹעֵץ

מטבעות לשון

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד

מטבעות לשון

דְּבָרִים בְּגוֹ

מטבעות לשון

כְּיַד הַמֶּלֶךְ

מטבעות לשון

בְּעֶטְיוֹ

מטבעות לשון

הוֹן תּוֹעָפוֹת

מטבעות לשון

בְּרָכָה לְבַטָּלָה

הביטוי 'ברכה לבטלה' לקוח מעולם ההלכה, והוא מתייחס לאמירת ברכה שכלול בה שם ה' – שלא לצורך.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי

מטבעות לשון

לֹא בִּכְדִי

מטבעות לשון

שִׁעוּר קוֹמָה

מטבעות לשון

בֵּרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר

מטבעות לשון

בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים

מטבעות לשון

קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ

מטבעות לשון

נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים

הכלים שבהם נחבא שאול היו מן הסתם כלים של ממש – חפצים של האנשים שהגיעו למעמד ההמלכה. אך לימים נעשה הצירוף ביטוי מושאל המציין אדם ביישן הבורח מן הפרסום.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לַעֲיֵפָה

מטבעות לשון

לִבְלִי חֹק

מטבעות לשון

מְלֹא חָפְנַיִם

חופֶן הוא חלל כף היד כשהיא כפופה, והוא משמש באופן טבעי גם בימינו מידת נפח, למשל בבישול. ואולם במקורותינו שימשה בדרך כלל צורת הזוגי חופניים, כלומר חופן כפול הנוצר מהצמדת כפות הידיים זו אל זו.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לְמַכְבִּיר

מטבעות לשון

יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ

מטבעות לשון

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב

המשמעות היסודית של אַחֲרוֹן היא 'הבא אחרי הראשון' (בדומה לאַחֵר). לכן אנו מוצאים בתנ"ך כמה אחרונים שאינם אחרונים – כלומר שאינם בסוף.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מילה בסלע

מילים מתגלגלות

פיקוח וניטור

מטבעות לשון

הא כיצד?

מילה נולדת

הֶפְטֵר

עברית לראש חודש

חודשי השנה העברית

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמים ילקוט על שכם

בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמ"א יז, מ).
המשך קריאה >>

צירופים

סכנת מוות וסכנת חיים

מאמרים

שלושה ביטויי עבר־רחוק בעברית המדוברת

מניין לנו הביטוי "שנת תרפפו"? המילה תרפפו שאולה מן הספרדית היהודית, ופירושה 'סבא של סבא'. עוד במאמר על מקור הביטוי ועל ביטויים נוספים המציינים עבר רחוק.

המשך קריאה >>

יום המשפחה

חם וחמות, חותן וחותנת

מילים מתגלגלות

קש וגבבה

צמדי מילים

בכיר ובחיר

מה הצורה הנכונה

לא ייאמן או לא יאומן?

שבועות

גורן וחצי גורן

צמדי מילים

תפל וטפל

מאמרים

רוב רובו

הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

ממדינה למדינה

צמדי מילים

הסטה והסתה

פסח

כבולעו כך פולטו, שאור שבעיסה, בחור כהלכה, גמר עליו את ההלל, שאר ירקות

חג הפסח על הלכותיו הרבות מספק לנו כמה וכמה מטבעות לשון שחרגו מן החג המיוחד הזה אל השימוש הכללי במשמעויות מושאלות.
המשך קריאה >>

פסח

איך מטאטאים בעברית?

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

ניתש וניטש

סיפורה של מילה

רוח חרישית

צמדי מילים

תָּוֶךְ וטְוָח

פורים

המן האגגי

מילים מעולם החי

האריה ושמותיו

האריה נחשב למלך החיות בתרבויות רבות, ודמותו המרשימה נעשתה סמל לכוח, לגבורה ולשלטון. הוא גם זכה לשמות רבים.
המשך קריאה >>

פורים

משלוח מנות

צמדי מילים

כהה וקהה

צמדי מילים

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

ט"ו בשבט

הנביא יחזקאל ובדי האילן

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי, אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך.
המשך קריאה >>

מאמרים

פרי הדר

על פי מסורת ישראל המושג המקראי "פרי עץ הדר" מציין אתרוג. בעברית החדשה "פרי הדר" הוא שם כללי יותר הכולל מינים נוספים כמו הלימון והתפוז.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

במחשבה שנייה: ניחם, התעשת, שינה טעמו, נמלך בדעתו

עניין של סגנון

חמישה לחמש, שתיים ועשרה

סוכות

ממגילת קהלת: מותר, שחרות, מבוע, להג

יום הכיפורים

בין כסה לעשור

'בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר' הוא כינוי מליצי שניתן בימי הביניים לתקופת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
מהו כֵּסֶה ומהו עָשׂוֹר?
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

יוֹרֶה

ראש השנה

שנה עברית טובה

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

בֵּית סֵפֶר

ט"ו באב

מתחתנים ונישאים

יום הכיפורים

צום ותענית

סיפורה של מילה

מִנְהָרָה

מילים מתגלגלות

גלגוליו של כַּדּוּר

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתקוטטים בעברית: מדון, תככים, ניצים, התגלע

מטבעות לשון

בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

מה ההבדל

כוס וספל

מה ההבדל

הניא והניע

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

על הפועל נִסְפָּה ומשמעו

סיפורה של מילה

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

כיד המלך, שוקט אל שמריו, חומץ בן יין, פתח בכד וסיים בחבית

מאמרים

תלמיד חכם – תלמיד או חכם?

בצירוף תלמיד חכם האם "חכם" שם תואר הוא (תלמיד שהוא חכם) או סומך: תלמיד של חכם? ואם אדם גדול וחכם הוא, מה מקומו של "תלמיד" המביע פחיתות כבוד?
המשך קריאה >>

צמדי מילים

חלמון וחלבון

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

מטבעות לשון

אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

סיפורה של מילה

קצה הלחם

מילים מתגלגלות

קהילה וקהילייה

יום המשפחה

משפחה

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

מטבעות לשון

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

סיפורה של מילה

זוג או פרד, זוג או פרט

פֶּרֶט היא מילה מקראית והמילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד". שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

נורא יפה, נורא ואיום

מילים מתגלגלות

רשות, מועצה ועירייה

סוכות

חג שמח ומועדים לשמחה

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים:  "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

להחזיר עטרה ליושנה

עֲטָרָה היא כתר, נזר, ומכאן בהשאלה כבוד. לפי זה פירוש הביטוי הוא: 'החזיר מנהג שנזנח למעמד המכובד שהיה לו'.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

יום הכיפורים

כיפר וכפרה

הפועל כיפר מופיע בתנ"ך יותר ממאה פעמים – בין השאר בהקשר הידוע של יום הכיפורים: "כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, כח). יש שתי דעות עיקריות על גיזרונו ומשמעו המקורי של פועל זה, ואת שתיהן אנו מוצאים אצל פרשני ימי הביניים ובמחקר בן ימינו.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לקבוע מסמרות ולטעת מסמרות

ט"ו בשבט

החצב והסתוונית

גם וגם

לוט רצ"ב ומצ"ב

ראש השנה

במעגלות הזמן

המכנה המשותף

מילים יבשות: ציחיון, חורב, שחון, ניחר

מילה להכיר

אִנָּה

תשעה באב

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

תשעה באב

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

המכנה המשותף

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית: יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר

מטבעות לשון

מֵצַח נְחוּשָׁה

מילה להכיר

גֻּמָּץ

סיפורה של מילה

חמרה, חמרה המערבולת

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר: כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים

מטבעות לשון

תיתי לך

הביטוי תֵּיתֵי ל־ מקורו בארמית של התלמוד הבבלי. תֵּיתֵי היא צורת עתיד־נסתרת של הפועל אֲתָא או אֲתָה שפירושו 'בא'. פירושו המילולי של הביטוי הוא 'תבוא ל־', 'תבוא על'.
המשך קריאה >>

שבועות

ניבים מתנובת השדה

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

עניין של סגנון

נגד וכנגד

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

יום העצמאות

מילה לכל שנה

במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

על המילה שכול ומשמעה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

בין הנצחה לניצחון

המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

יוֹבֵל

סיפורה של מילה

שכם ושכמות

המכנה המשותף

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

מילים מתגלגלות

כל המילים הכשרות

מאמרים

ראש הממשלה – מהפיוט לפוליטיקה ובחזרה

מילים מעולם החי

עַמְלֵץ

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.
המשך קריאה >>

צירופים

ראש עיר וראש עירייה

מטבעות לשון

מצא חן ונשא חן

פורים

שמחת פורים

חג פורים שמח!
מילים שמחות, עולצות וצוהלות בשמחת פורים.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

חקירות לאין חקר

ט"ו בשבט

עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה

ט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

מאמרים, קטעי מידע ותשובות הקשורים לחג במדור: עברית לכל מועד – ט"ו בשבט.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי – שתי המילים פרגוד וקלפי יווניות במקורן והגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

תעמולה

המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מילים מתיבת הנגינה

חנוכה

מודיעין

מילים מתגלגלות

על חוויות וחווֹת אחרות

סיפורה של מילה

יירוט

עניין של סגנון

אני תקווה

יחיד ורבים

סירים וסירות

יחיד ורבים

גילאים

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

שפת הסתרים

יום הכיפורים

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

יום הכיפורים

עזאזל

ראש השנה

הרת עולם מאת אבא בנדויד

ראש השנה

מחזור לחג מאת אבא בנדויד

מילים מתגלגלות

פרנסה וכלכלה

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

מן הראוי לברר אם אין בצירוף חוות־דעת משום עירוב תחומין של המלים דעת ודעה, ולשאול מפני מה הועדפה הצורה חוות־דעת בדיבורנו מן הצורה חוות־דעה שהיא, לכאורה, מדויקת יותר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית: מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון

עניין של סגנון

כלום ושום דבר

מילים מתגלגלות

קיץ

"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – קיץ נעים וחופשה מהנה.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

גמא וגמע

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

יום העצמאות

נס ודגל

עניין של סגנון

דו־שנתי

סיפורה של מילה

שֶׁחִי

מילים מתגלגלות

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

פסח

אביב לחג האביב

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

גמל שלמה ומקור שמו

המכנה המשותף

תרווד, מצקת ומרית

פורים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

מה ההבדל

אפרוח וגוזל

מה ההבדל

התכה והמסה

מילים מתגלגלות

עברית ממשכן הכנסת

עניין של סגנון

אמש

מילה נולדת

עגבנייה

מילים מתגלגלות

כיד הדמיון

חנוכה

פך שמן ופח שמן

סיפורה של מילה

הַדָּרָה

מילים מתגלגלות

מילים בסולם הדרגות

מטבעות לשון

כור מחצבתו

סיפורה של מילה

עוקמני בשיר "אני ואתה"

מילים מתגלגלות

אות באות

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

זכר ונקבה

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

סוכות

אסיף לחג

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמות הכיתות בבית הספר התיכון

מילים מתגלגלות

צדק וצדקה

חנוכה

לפיד

יום ירושלים

ישליו אוהבייך

יום המשפחה

נטיית אב, סב, אח, חם

הגייה

בדואי ובדווי

מילים מתגלגלות

תעודות וציונים

שבועות

ביכורים לחג

בחג השבועות היו מביאים למקדש בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים – המִנחה הראשונה שנאפתה מן החיטה החדשה. חג השבועות הוא גם הזמן שממנו ואילך היה אפשר להביא בִּכּוּרִים מכל שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ל"ג בעומר

מסביב למדורה

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

לשונות של אש

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

ארץ הצבי

יום האישה הבין־לאומי

בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

שואה ועצמאות

אתם מוזמנים לקרוא על שתי מילים שמעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה ועצמאות.
המשך קריאה >>

פסח

מעבדות לחירות

בחג הפסח, חג החירותהשתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

על מנהיגים ומנהלים

מילים מתגלגלות

שורשים נודדים

מילים מתגלגלות

מכל מקום

פורים

הכתר עולה לכותרות

סיפורה של מילה

דַּחְלִיל

מה ההבדל

אוֹמן ואוּמן

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

יחיד ורבים

עדשה ועדשים

זכר ונקבה

זוגתו, בת זוגו, בת זוגתו

פורים

מרבים בשמחה

העברית עשירה למדי באוצר מילותיה בתחום השמחה. עושר זה בא לידי ביטוי באבות דרבי נתן: "עשרה שמות נקראת שמחה, אלו הן: ששוןשמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה" (פרק לד).
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

איך מקטינים בעברית?

מילים מתגלגלות

עם הפנים קדימה

מילים מתגלגלות

החכם עיניו בראשו

מילים מתגלגלות

מדברים בשפת הגוף

מילים מתגלגלות

עניין של השקפה

שמחת תורה

על הגשם והרוח

ט"ו בשבט

הפרי ופרי מעלליו

מילים מתגלגלות

קול המון

צירופים

עשה ימים כלילות או עשה לילות כימים?

מטבעות לשון

כחוט השני

מילים מתגלגלות

מילים מארון הבגדים

מילים מתגלגלות

מכונית מן המוכן

מילים מתגלגלות

אמת ונכון

מילים מתגלגלות

איך כועסים בעברית?

המכנה המשותף

דרגות הקצונה בשירות בתי הסוהר

חנוכה

הנר בקצה המנהרה

חנוכה

חנוכה חינוכית

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

להתפעם בכל פעם מחדש

מילים מתגלגלות

אתר, איתור ואלתור

מילים מתגלגלות

שלום שלום לרחוק ולקרוב

מילים מתגלגלות

על המוקד

מילה נולדת

אווירון ומטוס

עברית לראש חודש

בהתחדש החודש

מילים מתגלגלות

בין שני עולמות

סוכות

מילים תחת סכך אחד

מילים מתגלגלות

עורך דין

סיפורה של מילה

מֵחַ עצם

עברית לראש חודש

חשוון ומרחשוון

סיפורה של מילה

זבד הבת

ראש השנה

מה בין ראש השנה לראש הממשלה?

רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים, אבל המילה קשורה גם לזמן, וביתר דיוק למושג התחלה, בדומה למילים ראשית, ראשון.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

צֹמֶת – זכר או נקבה?

המכנה המשותף

אצבעות הרגל; אגודל ובוהן

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ודוק

מטבעות לשון

חַיִּים אֲרוּכִים

עברית לשבת

פרשת בראשית – תוהו ובוהו

מילים מתגלגלות

עברית – על שמה של לשוננו

יום המשפחה

פרשת וירא – נִין

.

למה – לסיבה ולתכלית

מילת השאלה לָמה משמשת הן לסיבה הן לתכלית. צמצומה לתכלית בלבד סותר את שימוש המקורות במילה זו. במָקום שדרושה הבחנה בין סיבה לתכלית ראוי להשתמש במילים כגון מדוע או מפני מה לסיבה ולשם מה לתכלית.

שמות ומשמעויות

ארז

הארז הוא אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך (כ־70 פעם), ובמיוחד בולט ארז הלבנון. מכיוון שהארז נחשב החזק והעמיד בעצים, הוא משמש בשלל מימרות וביטויים כסמל לחוזק, לחוסן ולגובה.
המשך קריאה >>

.

במידה ש

במשפט תנאי אין לומר 'במידה ש' במקום אם.
אין הצירוף במידה ש כשר אלא כשהוא בא לציין מידה ממש.

.

תַּגְמוּל, גְּמוּל

המילים תַּגְמוּל, גְּמוּל משמשות שתיהן גם לטוב וגם לרע.

עברית לשבת

פרשת וישלח – איך קיבלו המלאכים כנפיים

.

מינוי

השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: 'חידשתי את המינוי על העיתון'.

עברית לשבת

פרשת ויגש – לשים עין

עברית לשבת

פרשת ויחי: סוּתֹה – בין ברכת יעקב לכתובת כִּלַמֻוַ

עברית לשבת

פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול

בפרק ט בספר שמות באים שני פסוקים המתארים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בֹּא – סף שאיננו מפתן

עברית לשבת

פרשת בשלח ­– שב לאיתנו

עברית לשבת

פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה

שמות ומשמעויות

יוֹגֵב

יוגב הוא עובד אדמה – מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב).
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת כי תשא – בַּד בְּבַד

עברית לשבת

פרשת ויקהל – שְׂרָד ומִשְׂרָד

עברית לשבת

פרשת ויקרא – ריח ניחוח

עברית לשבת

שבת זכור – נחשל

חנוכה

נוגה

עברית לשבת

פרשת אמור – על שְׁאֵר ושארית

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין

עברית לשבת

פרשת בחוקותי – על עֶרְכְּךָ, בּוֹאֲכָה ו"עַמְּךָ"

עברית לשבת

פרשת במדבר – פדיום

עברית לשבת

פרשת קורח – טלית שכולה תכלת

עברית לשבת

פרשת בלק – אפס קצהו

עברית לשבת

פרשת כי תבוא – יעמדו על הברכה, יבואו על הברכה

עברית לשבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

עברית לשבת

פרשת האזינו – אָזְלַת יָד