אפרת
אֶפְרָת או אֶפְרָתָה מוכר בתנ"ך כשם מקום, אבל כבר בתנ"ך הוא גם שם לבנות: לפי ספר דברי הימים זה הוא שם אשתו של כלב בן יפונה.
המשך קריאה>>אֶפְרָת או אֶפְרָתָה מוכר בתנ"ך כשם מקום, אבל כבר בתנ"ך הוא גם שם לבנות: לפי ספר דברי הימים זה הוא שם אשתו של כלב בן יפונה.
המשך קריאה>>דביר – המוכר יותר בכינוי 'קודש הקודשים' – הוא שמו של המדור החשוב ביותר בבית המקדש. בלשון הפיוטים והברכות הוא נתחבב במיוחד, ומשמש לא פעם לציון בית המקדש.
המשך קריאה>>איך ייתכן שבמילים רבות כגון מַרְבָד, צַרְכָן, מַלְכוּת, יַדְכֶם, בגדכפ"ת באות רפות אחרי שווא נח?
המשך קריאה>>הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל. מני אז הוא משמש בעברית לדורותיה, וכמובן גם בימינו.
המשך קריאה>>במאמר מסופר על האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, על העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.
המשך קריאה>>האם נכון לומר בלשון התקנית שָׁמָּה במשמעות שָׁם ולְשָׁמָּה במשמעות לְשָׁם? הצורות המומלצות הן לְשָׁם ושָׁמָּה.
המשך קריאה>>שני הניסוחים 'הגעתי הַבַּיְתָה', 'הגעתי לַבַּיִת' כשרים. הצורה 'הביתה' מקבילה לצורה 'לבית' בדומה לזוגות מצרימה–למצרים, ירושלימה–לירושלים, הָעִירָה–לעיר.
המשך קריאה>>בנטייתם של שמות במשקל פֶּעֶל[1] בא חיריק כנגד הסגול הראשון כשההברה סגורה. למשל: בֶּגֶד בִּגְדִּי,[2] דֶּגֶל דִּגְלוֹ, וֶשֶׁט וִשְׁטוֹ, צֶדֶק צִדְקָהּ, שֶׁלֶג שִׁלְגִּי [3], תֶּקֶן תִּקְנוֹ, מֶלַח מִלְחֵנוּ, שֶׁטַח שִׁטְחָם, דֶּשֶׁא דִּשְׁאֲךָ, בֶּכֶה בִּכְיוֹ [4].
כשפ' הפועל היא מן אהח"ע, בא פתח כנגד הסגול הראשון. למשל: אֶרֶץ אַרְצִי [5], עֶבֶד עַבְדּוֹ, חֶבֶל חַבְלוֹ [6].
יוצאים מן הכלל:
הערה: צורת הרבים של השמות האלה היא במשקל פְּעָלִים. בנטייה – בצורות שהקמץ אינו מתקיים בהן, דהיינו בנסמך ובצורות בעלות כינויי הנוכחים והנסתרים – פ' הפועל מנוקדת כבנטיית היחיד. למשל: רֶגֶב רְגָבִים רְגָבֶיהָ רִגְבֵי־ רִגְבֵיכֶם, זֶרַע זְרָעִים זַרְעֵי־, נֶכֶד נְכָדִים נֶכְדֵיהֶם. צורת הרבים של שמות אחדים היא במשקל פְּעָלוֹת, ובכל נטייתה הקמץ משתנה לשווא ופ' הפועל מנוקדת כבנטיית היחיד, כגון אֶרֶץ אֲרָצוֹת אַרְצוֹת־ אַרְצוֹתַי.
מן השמות נֶזֶק, נֶטַע, פֶּסֶל יש גם צורת רבים במשקל פְּעִילִים: נְזִיקִין לצד נְזָקִים, נְטִיעִים לצד נְטָעִים, פְּסִילִים לצד פְּסָלִים.