כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
המשך קריאה >>
נושא: פרסית
מילים מילים
כגון וגוון
מילה להכיר
אברזין
בְּרֵזֵנְט הוא בד חזק ואטום למים המשמש כיסוי וציפוי (באנגלית: tarpaulin). החלופה העברית שנקבעה תמורתו היא אַבַּרְזִין.
המשך קריאה >>
מה הצורה הנכונה
הרפתקה או הרפתקאה?
בעברית תקנית יוצאים להרפתקה. הצורה המוטעית "הרפתקאה" נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
מילה להכיר
הֶגְוֵן (וריאציה)
הֶגְוֵן הוא החלופה העברית לווריאציה – מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצות
מהי המילה הארוכה בעברית
רוב הערכים המילוניים הארוכים בשפה העברית אינם ערכים עבריים מקוריים, אלא מילים שאולות, כגון אנדרלמוסיה (מילה יוונית שנשאלה לעברית בלשון חז"ל), אנציקלופדיה, גאומורפולוגיה, תרמואלקטרומוטורי, אינטרדיסציפלינריוּת.
המשך קריאה >>
מילים מעולם החי
דְּבוֹרַאי או כַּוְרָן?
בערב ראש השנה תשס"ה נמסרה הודעה לעיתונות מטעם איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש, שקיבלה פרסום רחב בתקשורת, ולפיה החליטה האקדמיה לשנות את כוורן לדבוראי. ואולם האקדמיה לא קבעה את המונח כוורן וגם לא את המונח דבוראי.
המשך קריאה >>
פורים
מגילת אסתר – בין פרסית לעברית
ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה >>
פורים
רֶכֶשׁ, אֲחַשְׁתְּרָנִים ורַמָּכִים
שלוש המילים הללו מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
אדל ושמות שאולים אחרים
לכל העמים יש שמות מושרשים שבאו מלשונות אחרות, וגם ליהודים יש שמות כאלה. מקורם במגע עם לשונות אחרות בארצות הגלות.
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
נופר
מקור השם נופר בסנסקריט. בלשון זו המילה nīlōtpala מורכבת, ככל הנראה, משני יסודות: nīlu – כחול, utpala – פרח, ובפרט פרח מים, פרח לוטוס.
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
רז
כיצד התגלגלה מילה אפופת מסתורין מן הארמית של ספר דניאל לאחד משמות הילדים האהובים בימינו?
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
שני
שני הוא שמו של צבע אדום שנזכר במקרא. בלשון ימי הבית השני הוא נקרא כַּרְמִיל, ובלשון המשנה – זְהוֹרִית. ומה פשר הצירוף "תולעת שני"?
המשך קריאה >>