בצירוף שמות שביניהם או – ההתאם הוא בלשון יחיד או בלשון רבים, כגון 'שמעון או ראובן יבוא', 'שמעון או ראובן יבואו'.
שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה >>
שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה >>
לא פעם אנו נשאלים על תקניותם של משפטים שבהם בא כינוי הרמז זֶה בתפקיד אוגד, דוגמת "הוראה זה מקצוע מאתגר", "הכלי העיקרי שאני מנגן עליו זה חליל".
בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים.
המשך קריאה >>
בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף' נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מדוע משמשת צורת הזכר 'מעבירין'? ומדוע רבים אינם מבחינים בכך?
המשך קריאה >>
בצירוף שמות שביניהם או – ההתאם הוא בלשון יחיד או בלשון רבים, כגון 'שמעון או ראובן יבוא', 'שמעון או ראובן יבואו'.
[ישיבת המליאה רטז]
בצירוף שרכיבו הראשון מציין כמות (כַּמָּת) – ההתאם של הפועל (או של האוגד) הוא לרכיב הראשון (הכמת) או לרכיב השני, כגון 'רוב האנשים הלכו' או 'רוב האנשים הלך' (כך גם: רבע, עשירית, עיקר, זוג, כלל וכיו"ב).
אין לפסול גם התאם לפי התוכן: 'חלק מן האוכלוסייה לא יוכלו להצביע', לצד 'חלק מן האוכלוסייה לא יוכל להצביע'; 'חלק מן האוכלוסייה לא תוכל להצביע'.