רחץ ורחצה בהגדה של פסח
ליל הסדר גדוש בפרטים – מעשים וקטעי קריאה – וכדי להימנע מבלבול חוברו בימי הביניים, לפחות למן המאה האחת עשרה, רשימות מחורזות של סימני הסדר כדי להקל את זכירת הפרטים. הידועה בהן היא רשימת "קדש ורחץ". היא מיוחסת לר' שמואל מפלייזא, מבעלי ה"תוספות" (הפירוש הנודע לתלמוד) בן המאה השתֵים עשרה, והיא נפוצה בכל עדות ישראל. הנוסח הרווח בהגדות בנות־זמננו הוא זה:
קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה
ענייננו בסימן רחצה: במה הוא שונה מהסימן רחץ?
כידוע בליל הסדר נהוג לרחוץ (כלומר ליטול) ידיים פעמיים: לפני הטבלת הכרפס (במי מלח וכיו"ב) ולפני ברכת המוציא ואכילת המצה. ואומנם נראה שהנוסח המקורי של "קדש ורחץ", כפי שאומנם מצוי בכתבי יד קדומים וגם בהגדות בימינו, הוא רחץ, גם בפעם השנייה, ולא "רחצה".[1]
עם זאת בהגדות רבות התקבע הנוסח רחצה, אולי בהשפעת החריזה להמשך – 'מגיד רחצָה / מוציא מצָה'. תיבה זו מה טיבה?
אפשר שהכוונה לשם העצם רַחְצָה – כלומר רַחֲצָה, כניקודה של מילה זו בנוסח המסורה: "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה" (שיר השירים ו, ו; וכן שם ד, ב). רַחְצָה בפסוק היא שם הפעולה, כלומר 'רחיצה', ובפסוק הוראתה "מקום הרחיצה", בריכת מים שהצאן רוחץ בה. עדות לתפיסה זו של הגרסה 'רחצה' מתקבלת מהנוסח "מגיד רחיצה / מוציא מצה" שמתועד בהגדות מימי הביניים.[2]
ואולם בהגדות רבות הניקוד הוא רָחְצָה בקמץ ברי"ש – צורת מקור של הפועל רָחַץ, אף הוא מוכר לנו מן המקרא: "וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרׇחְצָה" (שמות מ, ל). צורות מקור כאלה מצויות במקרא: "וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאׇכְלָה" (בראשית ו, כא), "לְיִרְאָה אֹתִי כׇּל הַיָּמִים" (דברים ד, י), "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ" (שם ל, כ). במילה רָחְצָה הקמץ ברי"ש הוא קמץ קטן שהגייתו o, ואומנם יש המקפידים להגות כך (בעיקר בקרב עדות המזרח – ראו מבחר מנהגים כאן), ולא כהגייה הנפוצה יותר "רַחְצָה".
————————————————————–
[1] כך מתקבלת החריזה הזו:
- קדש ורחַץ, כרפס יחַץ, מגיד רחַץ / מוציא מצָה
- מרור כורֵךְ, שולחן עורֵךְ, צפון ברֵךְ / הלל נרצָה
[2] אולי בהתאם לגרסת מילה זו במשנה. בכתב יד קאופמן למשנה המילה היא רְחִיצָה ולא רַחֲצָה. לפי חוקרת העברית החדשה יעל רשף בידול המשמעות בין 'רחצה' ל'רחיצה' נוצר בקרב דוברי העברית בראשית המאה העשרים: רחצה – שם הפעולה של התרחץ ורחיצה – לציון פעולת הניקוי.
