אלפים בחרו את מילת השנה – חטופים
לקראת יום העברית תשפ"ה המצוין היום הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה. עשר מילים בולטות הועמדו להצבעה באתר האקדמיה מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. בהצבעה השתתפו אלפים רבים, והם שהכריעו ברוב מובהק מה תהיה מילת השנה.
בימים אלו שבהם כולנו עוקבים בציפייה ובדריכות אחרי שחרור החטופים ומייחלים בכיליון עיניים לחזרתם של כל החטופות והחטופים משבי חמאס בעזה, הצביע הציבור בהמוניו ובחר את המילה חֲטוּפִים למילת השנה (45%). המילה גְּבוּרָה הגיעה למקום השני (11%) והצירוף הֻתַּר לְפִרְסוּם – למקום השלישי (10%).
השנה הזאת, שנת המלחמה הקשה והארוכה בתולדותינו, הייתה גם שנה שבה הרגשנו לעיתים שאין לנו מילים. ובכל זאת במהלך השנה התבלטו מילים שמשקפות את המציאות: הכאב, הצער והכעס מזה והגאווה, ההתעלות והכרת הטובה למי שחירפו את נפשם מזה. המילים שנבחרו למקומות הראשונים מייצגות את המכלול הזה.
זו השנה הרביעית שבה נבחרת "מילת השנה" ביום העברית, שמצוין מדי שנה בכ"א בטבת, יום הולדתו של מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה. בשנת תשפ"א (שנת הקורונה) נבחרה המילה מָטוֹשׁ, בשנת תשפ"ב – המילה טִרְלוּל ובשנת תשפ"ג – המילה בּוֹלְעָן.
תוצאות ההצבעה למילת השנה
על מילת השנה – חטופים
חָטוּף הוא אדם שנלקח פתע פתאום ביד זרים בכוח הזרוע ובכוונת זדון, לעיתים לשם מיקוח להשגת רווח.
במקורות העברית שימשו בדרך כלל המילים שבוי ואסור (או אסיר) לציון מי שנלקח ביד צר: "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א). בעת החדשה החלה לשמש גם המילה חטוף בהקשרים אלה, במיוחד במקרים של התפרצות לחייו של אדם תמים ונטילת חירותו ממנו.
על המילה גבורה
המילה גְּבוּרָה מציינת בעיקרה כוח וחוזק. בעל גבורה נקרא במקרא גִּבּוֹר, בדרך כלל בהקשר צבאי, "איש חיל", ובמיוחד מהדהדת קינת דוד על שאול ויהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב א, יט).
בדבריהם הידועים הוסיפו חכמי המשנה למילה גיבור משמעות של חוסן נפשי: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ", וכיום המילים גיבור וגבורה רגילות בפינו לא רק בהקשר של כוח וחוזק, אלא גם – ולפעמים בעיקר – בהקשר של אומץ ועוז רוח.
על הצירוף הותר לפרסום
הצירוף 'הותר לפרסום' גדש למגינת הלב את כותרות העיתונים שבוע אחר שבוע בשנה האחרונה. 'הותר לפרסום' הוא קיצורו של צירוף ארוך יותר: הותר שם (של חלל) לפרסום או דבר־מה (בעיקר ידיעה חסויה) לפרסום. הצירוף 'הותר לפרסום' מחסיר בכל פעם פעימה מן הלב הגם שהוא הפתיח לידיעה הקשה ולא הידיעה הקשה עצמה.
לרגל יום העברית תשפ"ה האקדמיה ללשון העברית מקדמת מיזמים ופעילויות לציבור, ובהם השיר שְׂפַת עֵבֶר – שיר חדש פרי עטה של ד"ר ורד סיידון – שהלחין ושר הזמר חנן יובל, וכל כולו הַלֵּל ותודה לשפתנו היפה ולתחייתה; הפצת ערכת כרזות ייעודית לבתי הספר בארץ (ובכללן כרזות לכל בתי הספר בעיר שדרות ובחבל אשכול – בחיבוק חם לילדי עוטף עזה); אליפות העברית – חידון ידע ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון ועוד.
נוסף על כך לרגל יום העברית כל החנויות ברשת צומת ספרים מתהדרות בכרזות חגיגיות ובהן מענה על שאלות לשון נפוצות לאוהבי הספר.
עוד על פעילויות האקדמיה ללשון העברית בשבוע העברית – באתר האקדמיה כאן.
