יצחק אבינרי איש הלשון

יצחק אבינרי (לפנים רבלסקי, 1900–1977) נולד בפליסקוב שבפלך קייב באימפריה הרוסית. אביו הרב משה רבלסקי היה מחלוצי הדיבור העברי ברוסיה, והנהיג דיבור עברי בבית המשפחה. אבינרי למד בבית ספר עברי בבסראביה, מייסודו של אביו. בשנת תרע"ד (1913) שלחו אותו הוריו ללמוד בגימנסיה "הרצליה". בסיום שנת הלימודים חזר לאירופה לחופשת הקיץ, אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה מנע ממנו את חידוש לימודיו בארץ. באירופה למד באודסה, בברלין ובפריז. אבינרי עלה לארץ בשנת תרפ"ו (1926).

בארץ היה אבינרי בלשן, ועיקר פועלו היה בתיקון הלשון. הוא היה עורך סגנון ועורך כללי של כמה ביטאונים, פרסם מאמרים בענייני לשון, והיה בעל טור קבוע בעיתון "על המשמר". במאמריו כתב על עניינים לשוניים שונים, והרבה לעסוק בשיבושים בִּלשון הדיבור והכתיבה. אבינרי היה מתקן לשון ידען, מקורי ונועז; הוא הרבה להתפלמס עם אנשי לשון, ועמד בקשר קבוע עם ציבור קוראיו.

אבינרי פרסם ספרים העוסקים בלשון, ובהם "מהלך התפתחות הלשון העברית" (תר"צ–תרצ"א), "מִלון חִדושי ח.נ. ביאליק" (תרצ"ה), "כבושי העברית בדורנו" (1946), "כתיב וכתב: סקירת הכתיב העברי מימי קדם ועד היום" (תשכ"ד), "יד הלשון (תשכ"ד) ו"היכל המשקלים" (תשל"ו). כמו כן חיבר את סדרת הספרים "היכל רש"י" (ת"ש–תש"ך), המוקדשת לעברית של רש"י.

אבינרי חידש מילים רבות. מחידושיו שנקלטו: בִּיים, חיסל, חיסול, טהרנות, יִיצר, ייצור, מִדְגֶּה, מזערי, מִרְשָׁם, קיצוב, רב־מכר, רַכָּז, תוצר, תפוז, תשקיף.

בשנת 1971 ראיין פרופ' אהרן בר־אדון את יצחק אבינרי. בריאיון סיפר אבינרי על העברית שרכש בבית הוריו כילד העברי הראשון ברוסיה ועל העברית שהילכה בפי תלמידי גימנסיה "הרצליה": "העברית, עד כמה שאני זוכר, הייתה רהוטה לגמרי בפי המורים וגם בפי התלמידים. לא הייתה ענייה כלל". אבינרי עמד על ההשפעה של תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל על יהודי הגולה, והעריך את השפעתו של אליעזר בן־יהודה: "את תחיית העברית כלשון ספרותית יש לזקוף לזכות הסופרים שקדמו עוד לבן־יהודה, […] אבל את הדיבור העברי חייבים לזקוף לזכותו". הוא תיאר את התהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בספרות העברית ואת ההשפעה של ספרות ההשכלה על ספרות התחייה: "אין אני חושב שיש לזלזל כל כך בספרות ההשכלה […], זאת היא השתלשלות איטית שבדרך הטבע הביאה למה שהביאה". אבינרי הדגיש את ייחודו של המבטא התימני, והצטער על השיבושים המתפשטים בעברית בהשפעת העיתונות: "היום הלשון העברית כל כך משובשת, היא מושפלת, […] זהו נושא המכאיב את לבבי מאוד"; "לשון העיתונות משובשת מאוד […] והעיתונאים אינם יודעים עברית". במהלך הריאיון שר אבינרי את השיר "הוי רננו", שלמד כתלמיד בגימנסיה בזמן מלחמת השפות.

להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:

לתכתוב הקטע

להקלטה המלאה

ריאיון זה הוא חלק מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה שנמסר לאקדמיה ללשון העברית.