דור

דּוֹר היא מילה קצרה המציינת פרק זמן ('תקופה') או קבוצת אנשים ('מי שחיו בתקופה מסוימת'). המילה דּוֹר עשויה להורות 'חוליה במשפחה' (למשל אב, בן ונכד הם שלושה דורות) או 'כלל האנשים בני אותה תקופה', כמו בפסוקים "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה" (בראשית ז, א), "עַד תֹּם כׇּל הַדּוֹר" (במדבר לב, יג). עם זאת קשה לעמוד על הוראתה המדויקת: אפשר שהמילה המקראית מכוונת ביסודה למעגל חיים של אדם ואפשר שלעיתים היא מכוונת למספר שנים קבוע.

הדעה הרווחת היא שהמילה דּוֹר גזורה מן השורש דו"ר במשמעות 'מעגל, סיבוב', כגון במילים מְדוּרָה וכַדּוּר (להרחבה ראו כאן), ומקובל להסביר שהכוונה למושג המופשט של מעגל חיים. אך יש גם מי שסובר שהכוונה לקבוצת אנשים (כנראה מן הציור הראשוני של חבורה היושבת יחדיו במעגל).[1] בלשונות שמיות אחרות המילה משמשת בהוראות קרובות: באוגריתית במובן 'אוסף', 'אסיפה', בפניקית – 'משפחה', בערבית – 'תקופה' (ועוד) ובלהגי הארמית בהוראות קרובות לאלו העבריות.

בכמה ביטויים המילה דור באה בהכפלה: "מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז) = 'מעולם (ועד עתה)', "לְדֹר דֹּר" (שמות ג, טו), "(ל)דוֹר וָדוֹר", "(לְ)דוֹר דּוֹרִים" = 'לכל הדורות', 'לנצח'; ובלשון חכמים בגיוון קל: "לדורות" או "לדורי דורות". בכלל מרובים הביטויים במקרא שהמילה דור מצטרפת בהם למילה או לצירוף שעניינם נצח: "לְאֶלֶף דּוֹר" (דברים ז, ט), ובעיקר לצד המילה 'עולם': "לְדֹרֹת עוֹלָם" (בראשית ט, יב), "לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם" (בראשית יז, ז) היינו 'ברית עולם תחול על כל דורותיהם', וכן "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שמות כז, כא), "לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שמות מ, טו) ועוד.

במקרא בא גם השם דּוֹר או דֹּאר, בשני שמות מקומות: (א) דור היא עיר כנענית חשובה במישור החוף הצפוני (כיום נושא את השם מושב קטן במועצה האזורית חוף הכרמל; לפנים הכפר הערבי טנטורה). ממקורות חוץ־מקראיים למדים שבתקופת הכיבוש האשורי במאה ה־8 לפנה"ס הייתה דור העיר המרכזית בנפה, שחלשה על כל אזור החוף עד יפו. (ב) עין דור הוא מקום יישוב באזור עמק יזרעאל, הידוע במיוחד כמקום מושבהּ של בעלת האוב בסיפור שאול במלחמת פלשתים (שמואל א פרק כח).  השם המקראי נשמר בשם הכפר הערבי אינדור (בערעור העיצור הלועי ע' כבר בימי התלמוד – הרבה לפני הכיבוש הערבי – בהשפעת היוונית שהילכה בפי יושבי הגליל). כיום נושא את השם עין דור קיבוץ הנמצא בקרבת מקום, ולזכר סיפור בעלת האוב נקרא ערוץ נחל קטן, מיובליו של נחל תבור, בשם נחל קוֹסֶמֶת. בשם דורות נקרא קיבוץ בצפון מערב הנגב, נוטריקון השמות דוב, רבקה ותרצה על שם דוב הוז, ממייסדי 'ההגנה', ובנות משפחתו.

השם דור ניתן בעת החדשה – בעיקר לבנים, ובשנים האחרונות גם לבנות.

——————-

[1] ויליאם פ' אולברייט סבר שהמילה דור באה מן השורש דה"ר, ולדעתו אף הוא מכוון ביסודו לתנועה במעגל.