העיתון מתחלק לתקני ולטעון־תיקון
הגיעה לידינו תכתובת משנת תשל"ג (שלהי 1972) בין תלמיד התיכון ניצן בראונר (היום הרב ניצן בראונר העומד בקשר רציף עם המזכירות המדעית שלנו בשאלות בענייני לשון) ובין מערכת עיתון מעריב.
מצאנו בתכתובת חן ועניין הן בשל ההתעמקות והתעניינות של תלמיד התיכון בנושא לשוני הן בשל התשובה הראויה והמכבדת של מר נחמן בן־עמי ממערכת העיתון.
וכך כתב הנער ניצן בראונר לעיתון מעריב ביום י"ב בטבת תשל"ג (17.12.1972):
הנדון: טעות דקדוקית בעתון.
עורך נכבד! הנני מבשר לכם בזאת, על טעות דקדוקית חמורה מאוד, שנפלה בעתונכם היום: בעמ' 11. תחת התמונה, הופיעה הכותרת (המצורפת בזו): 'משאית התחלקה שלשום מן הכביש…' כמובן, שתקון טעות זו היא 'משאית החליקה שלשום מן הכביש'.
הנני תקוה שטעויות כגון אלה לא יקומו שנית.
נחמן בן־עמי, עיתונאי ועורך בעיתון מעריב, אשר שימש בין היתר גם מבקר התיאטרון הקבוע של העיתון במשך עשרים שנה, הגיב בצורה אישית ושנונה בשם מערכת העיתון ביום י"ט בטבת תשל"ג (24.12.1972):
תודה על הערתך הנכונה.
מסתבר, שגם עתונאי מחליק לפעמים ומוֹעֵד – והעתון מתחלק:
לתִיקְני ולטעון–תיקון.
החליק והתחלק
האם צדק תלמיד התיכון בתיקונו? כן!
הֶחְלִיק (או הֶחֱלִיק) פירושו 'הפך דבר לחָלָק', כגון 'החליק את שערו', וכן 'גלש או מעד על משהו חָלָק', כגון 'החליק על הקרח'. הצורה הסבילה היא בבניין הופעל: הֻחְלַק. לעומת זאת משמעות הפיצול וההפרדה מובעת בכל הבניינים האחרים בשורש חל"ק: חָלַק מחוכמתו, חִלֵּק את העוגיות, חֻלַּק בין הילדים, נֶחְלַק או הִתְחַלֵּק לחלקים. בעברית הקלסית התחלק משמש אך ורק למשמעות הפיצול וההפרדה, כגון "מתחלק לשלושה חלקים", ואילו בעברית בת ימינו רבים נוקטים אותו גם במשמעות 'מעידה על דבר חלק', כגון "התחלקתי על הרצפה הרטובה". שימוש זה בפועל התחלק נחשב לא תקני.
במילוני האקדמיה נשמרת הבחנת הבניינים המסורתית בין שני המשמעים של השורש חל"ק, ובמילונים העבריים הכלליים התחלק במשמע 'מָעַד על דבר חלק' מוגדר "לשון דיבור". גם רוב מתקני הלשון יצאו נגד השימוש הזה, ואף ראובן סיוון – שכתב כי "אין לשלול צורה זו… כהתפתחות מחודשת של ימינו" – הסתפק בהצעה להתיר זאת "בדיבור העממי".
