אחד הפתגמים החביבים על מורי ישראל הוא "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולם". במשפט זה חברו שתי אֲמרות שונות: הראשונה מספר תהלים, והשנייה מן התלמוד. "מתלמידיי יותר מכולם" אכן פירושו שתלמידיי הם שלימדוני יותר מכל אדם אחר, אך ייתכן מאוד שבמשפט "מכל מלמדיי השכלתי" הייתה הכוונה המקורית שונה לגמרי.
