מעוקב

המילה מְעֻקָּב משמשת בעברית בת ימינו בעיקר בצירופים שמציינים מידות נפח כגון מטר מעוקב (m³) או סנטימטר מעוקב (cm³).

ההוראה של המילה 'מעוקב' אינה ברורה מגיזרונהּ, ולא פעם אנו נשאלים לפשרהּ. ובהקשר זה יש המוסיפים לשאול – מדוע בראשי תיבות כותבים מ"ק או סמ"ק, והרי האות ק' באה באמצע המילה ולא בראשה?

הינה פירוט הדברים:

שם התואר מעוקב נוצר בעברית הספרותית של ימי הביניים. מי שחידש אותו הוא ככל הנראה המתמטיקאי היהודי בן המאה ה־12 אברהם בר חייא, בן ברצלונה. בר חייא היה מחלוצי תרגום כתבי המדע מערבית (וגם מיוונית) לעברית, ולשם כך נדרש לחדש מונחים מדעיים שטרם נודעו אז בעברית. המילה מעוקב, בעיקר בצירוף 'מספר מעוקב', באה לציין מספר בחזקת שלוש, ובמונחי גאומטרייה – גוף הנדסי בעל שלושה ממדים שווים, ובלשונו של בר חייא "הגוף אשר ארכו ורחבו ועמקו או קומתו שוים".

חוקר העברית של ימי הביניים גד בן־עמי צרפתי הסביר כי אין זה אלא תרגום שאילה של המילה הערבית مُكَعَّب (מֻכַּעַבּ) לציון אותו מונח. ומה בין השורש העברי עק"ב לשורש הערבי כּע"בּ? בערבית כַּעְבּ מציין גם את האיבר 'עקֵב' או 'קרסול' וגם את המונח ההנדסי 'קובייה'.[1] סביר להניח אפוא שלפי דמיון הצליל (מֻכַּעַבּ–עָקֵב) בחר בר חייא ביצירתיות־מה להניח בבסיס החידוש 'מעוקב' את המילה העברית 'עקֵב' (אף שלא היא המכוונת בדיוק להוראה ההנדסית).

המילה היוונית קובְיה (או קוביא) כבר הייתה מוכרת בעברית בספרות חז"ל במובן 'משחק מזל': "אלו הן הפסולין [להעיד על החודש]: המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים" (משנה ראש השנה א, ח), ואולם היא לא שימשה בעברית של חז"ל בהוראתה ההנדסית (ואולי לכן בר חייא לא השתמש בה ליצירת תואר מעין קֻבִּי).[2] המילה היוונית (שבינתיים הפכה ל־קֻבִּיָּה בעברית) חדרה ללטינית ולרבות מלשונות אירופה – למשל cube באנגלית, Kubus בגרמנית – וגם שם התואר הנגזר ממנה: 'מטר מעוקב' הוא cubic meter באנגלית, Kubikmeter בגרמנית.

בימינו מהלכת גם הצורה "קוּבּ" (במקורה כנראה על פי קיצור המונח המקביל ברוסית – Кубометр, 'קובּ־מטר', ואפילו רק Куб, 'קובּ') לצד "מטר מעוקב" הרשמי.

ואשר לראשי התיבות: נראה שהקיצור מ"ק ל'מטר מעוקב' נוצר על פי המילה "קוב" – מטר־קוב. סביר שתרמה לכך האות ק' במילה העברית 'מעוקב' וגם העובדה שהקיצור מ"מ משמש מידה אחרת (מילימטר).

————————————————————–

[1] צרפתי הציע כי הקשר בין שתי ההוראות – 'עקב/קרסול' ו'קובייה' – טמון בנוהג שבעולם העתיק להשתמש בעצמות רגל של בעלי חיים ("אסטרגלים") ככלי משחק בגלל צורתם המלבנית. מילים מקבילות משמשות באופן הזה גם ביוונית ובלטינית. מן השורש כע"ב בערבית נגזרת גם כַּעְבַּה, כינויו של מבנה הקובייה במכה שבערב הסעודית, הוא המרכז החשוב ביותר לאסלאם.

[2] המילה היוונית κύβος 'קִיבּוֹס' מציינת הן את אבן המשחק הן את הצורה ההנדסית. "קוביה" הוא שמו של המשחק, ובלשון חז"ל מוצאים גם 'קוביוסטוס', 'אדם המשחק בקוביה'.