חידון לחג פורים – הפתרונות המלאים

1. "וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" (אסתר ג, טו) – איזה משפט אינו נכון?

בירה היא מצודה
בירה בתנ"ך אינה זהה לעיר בירה בעברית ימינו
בירה היא מילה פרסית
צורת הרבים של בירה היא בירניות

הרחבה: מקור המילה בִּירָה במילה אכדית birtu שפירושה 'מצודה'. בספר נחמיה הבִּירָה היא מצודה שנבנתה כדי להגן על ירושלים ובית המקדש. בדברי הימים נזכרות בִּירָנִיּוֹת (ברבים) שבנו מלכי יהודה יהושפט ויותם. לשושן שבמגילת אסתר היו שני חלקים: שושן הבירה (מצודת המלך וסביבותיה) והעיר שושן (שאר העיר), ומרדכי היה הולך מן העיר אל הבירה ובחזרה. עוד בעניין זה ראו כאן.

2. "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים [הַפְּרָזִים] (הפרוזים) הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר ט, יט).
מה הן "ערי פרזות"?

ערי שדה
ערים ללא חומה
ערים מבוצרות
ערים מפורזות

הרחבה: פְּרָזוֹת פירושו ללא חומה, ככתוב ביחזקאל "וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם" (לח, יא). ממילה זו ומילים מקראיות אחרות מאותו השורש נוצר בעברית החדשה הפועל לְפָרֵז ושם התואר מפורז המתאר אזור שהוצאו ממנו כוחות הצבא והנשק.

3. מה הצירוף הנכון מבחינה דקדוקית?

פורים שושן
שושן פורים
פורים דשושן

הרחבה: כידוע בשושן הבירה ציינו את פורים ביום ט"ו באדר ולא בי"ד באדר. הצירוף המתבקש הוא אפוא פורים של שושן, ועל דרך הארמית 'פורים דשושן'. הצירוף בסדר הההפוך 'שושן פורים' מתועד בחיבורים אשכנזיים למן המאה ה־15, וסדר המילים בו מוסבר בהשפעת היידיש. עוד בעניין זה ראו כאן.

4. מה מקור השם מרדכי?

שם האל הבבלי מַרדוּך
מן הפועל מָרַד בסיומת הכינוי הקדום לנוכחת (־כִי)
הלחם: מַר + דֹּכִי – רמז לגורלו המר והמדכדך עד הניצחון על המן

הרחבה: ניקוד השם מרדכי בכתבי היד הטובים ביותר של התנ"ך משמר את גוֹן התנועה u שבשם האל מַרדוּך. הדל"ת מנוקדת בחטף קמץ (o קצרה): מָרְדֳּכַי (ולפי זה ההגייה בקריאת המגילה היא: mordokhay), וכידוע התנועות o ו־u קרובות זו לזו. עוד בעניין זה ראו כאן.

5. איזו צורה אינה נכונה?

אסתר המלכה
המלכה אסתר
מלכת אסתר

הרחבה: הצירוף "מלכת אסתר" הוא צירוף סמיכות, ובדרך כלל אין נוהגים לצרף את שם האדם לשם תפקידו באמצעות מבנה סמיכות. אין אומרים לדוגמה נְשִׂיא ריבלין או מלכת אליזבת'. בסמיכות משתמשים לציין למשל את ארצו או את תחומו של הנשיא או המלך, כגון נְשיא ישראל, מלכת אנגלייה או מלכת שבא. עוד בעניין זה ראו כאן.

6. י"ג באדר הוא יום "תענית אסתר". מה ההבדל בין המילים צום ותענית?

תענית היא צום ארוך ומוקפד יותר
צום מלשון המקרא ותענית רווחת בלשון חז"ל
בתנ"ך 'תענית' הייתה 'צום לעניים' והיו לה חוקים שונים.

הרחבה: המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. עוד בעניין זה ראו כאן.

7. איזו מילה אינה נרדפת למילה כתר?

כְּלִיל
נֵזֶר
עֲטָרָה
תִּימוֹרָה

הרחבה: בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כְּלִיל.
המילה תימורה היא קישוט בצורת תמרים למשל על כותרות של עמודים. עוד בעניין זה ראו כאן.

8. מתי נוצרה המילה 'תחפושת'?

בלשון חז"ל
בימי הביניים
בתחילת המאה ה־20

הרחבה: המילה תַּחְפֹּשֶׂת חודשה במשקל המילה המקראית תִּלְבֹּשֶׁת. הפועל הִתְחַפֵּשׂ מקורו בתנ"ך: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" (שמואל א כח, ח). מקובל לקשור אותו אל הפועל חיפש, שכן האדם המתחפש משנה את מראהו וגורם לכך שיחפשו אותו. עוד בעניין זה ראו כאן.

9. איזו מילה מן התנ"ך מציינת אביזר דומה למסכה?

אֲפֵר
מִסְוָאָה
מַסֶּכֶת

הרחבה: המילה אֲפֵר נזכרת בספר מלכים א פרק כ. מסופר על נביא אחד שרצה ללמד לקח את אחאב. "וַיֵּלֶךְ הַנָּבִיא וַיַּעֲמֹד לַמֶּלֶךְ [אחאב] עַל הַדָּרֶךְ וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו". כשהמלך עבר הוא סיפר לו סיפור מסוים, אך המלך לא זיהה אותו. ואז "וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר [מֵעֲלֵי] (מעל) עֵינָיו וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִיאִים הוּא". עוד בעניין זה ראו כאן.

10. מה משמעות המילה 'מסכה' ברשימת כלי בית של ועד הלשון בשנת 1914?

וילון
מפה
שבילה (ראנר לשולחן)
שמיכה

הרחבה: המילה מַסֵּכָה נקבעה לצד המילה שְׂמִיכָה במשמעות "המכסה שמתכסים בו בעת השכיבה" על פי דברי הנביא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ). משמעותה העיקרית של המילה מסכה בתנ"ך היא תבנית יצוקה ממתכת, פסל. עוד בעניין זה ראו כאן.

11. מה מקור המילה עדלידע?

מארמית: עד דלא (שלא) ידע
זו מילה ביידיש שמשמעותה קרנבל
מילה ביוונית (כמו: אולימפיאדה); הצורה התקנית היא בסיומת ה"א (עדלידה)

הרחבה: השם עדלידע לקרנבל פורים נקבע בשנת תרצ"ב (1932) לאחר שוועדת השמות של עיריית תל אביב ביקשה מן הציבור הצעות. החלופה 'עדלידע' או 'עדלאידע' נוצרה לפי המימרה התלמודית "מיחייב איניש לבסומי בפוריא [חייב אדם להשתכר או להיות שתוי בפורים] עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"ב). עוד בעניין זה ראו כאן.

12. את אוזני המן ממלאים במילוי פֶּרֶג או פָּרָג?

פֶּרֶג
פָּרָג
שתי הצורות נכונות

הרחבה: בראשית המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. בשנת תש"ו (1946) הראה זאב בן־חיים על פי השוואה לארמית הסורית כי הניקוד אמור להיות פָּרָג. ואכן צורה זו היא שנקלטה בקרב הבוטנאים וחובבי הפרחים כשם התקני של הצמח. עוד בעניין זה ראו כאן.

13. "ליצן קטן נחמד" או "לצן קטן נחמד"?

בניקוד כותבים לֵצָן, ובלי ניקוד ליצן
ליצן בכל מקרה
מי שהוגה letsan כותב לצן, ומי שהוגה leytsan כותב ליצן

הרחבה: המילה ליצן עולה בספרות חז"ל, והיא נרדפת ביסודה למילה המקראית לֵץ – אדם קל דעת המרבה לעג ושחוק. ליצן המבדח את הבריות לשם קבלת שכר נזכר כבר בלשונו של רש"י. לֵץ ולֵצָן קשורים אל הפעלים לָץ, הֵלִיץ והִתְלוֹצֵץ וכן אל השמות לָצוֹן והֲלָצָה. עוד בעניין זה ראו כאן.

14. מה מקורן של המילים 'לוליין' ו'מוקיון'?

איטלקית
ארמית
יוונית
צרפתית

הרחבה: המילים לוליין ומוקיון הגיעו מן היוונית לספרות חז"ל. לוליין (או בצורה לליון) הוא פטפטן, ומוקיון הוא לץ.

15. מדוע 'מגילה' נקראת כך?

מן המילה 'גילוי' מכיוון שכותב המגילה גילה בה את פרטי הסיפור.
מן השורש גל"ל כי היא כתובה על רצועת קלף גלולה.
מן המילה 'גיל' (שמחה) – מכיוון שהיא מגוללת סיפור שמח עם סוף טוב.

הרחבה: מגילה מן השורש גל"ל זהה בצורתה למילים נוספות מגזרת הכפולים: מְסִלָּה (מן סל"ל), מְסִבָּה (מן סב"ב), מְחִלָּה (מן חל"ל, חלל באדמה) ועוד. בספרות חז"ל מגילה סתם היא לרוב מגילת אסתר, ומכאן שמה של מסכת מגילה שעיקר עניינה הלכות קריאת המגילה בפורים. עוד בעניין זה ראו כאן.

16. מהו "פתגם המלך" במגילת אסתר (א, כ)?

אִמְרַת שפר של המלך
חותם המלך
פקודה של המלך

הרחבה: המילה 'פתגם' שאולה מן הפרסית העתיקה; במקור משמעותה 'הולך אל־', ומכאן צו או מסר שנשלח. בפרסית חדשה המילה עדיין קיימת כ־פַּיָאם, 'מסר, הודעה'.

17. איזה מן הביטויים הבאים אינו ממגילת אסתר?

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ
וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא לִי
כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי
כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם

הרחבה: הביטוי "ואשר יגורתי בא לי" מקורו באיוב (ג, כה).

18. ארבע המילים הבאות לקוחות מן המגילה. איזו מהן אינה שאולה מן הפרסית?

פּוּר
גְּנָזִים
דָּת
פַּתְשֶׁגֶן

הרחבה: המגילה משופעת במילים מן הפרסית. דת פירושה חוק; גנזים – אוצר; פתשגן – עותק של מסמך רשמי. המילה פּוּר (גורל) היא ככל הנראה ממקור שמי.

19. "וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת".
מי הם הפחות?

אלה שנחשבים קצת פחות
תואר של שליט (פֶּחָה ביחיד)
כינוי לשמות המחוזות באימפריה הפרסית

הרחבה: פֶּחָה הוא מוֹשֵׁל במקרא. בספרי עזרא, נחמיה ואסתר הפַּחוֹת או הפַּחֲווֹת הם מושלי מחוזות של ממלכת פרס. מצורת הרבים פחוות נגזרה לאחור המילה פַּחֲוָה המציינת מחוז. בעברית החדשה שימשה המילה פֶּחָה תמורת תואר הכבוד העותמני פּאשא (או פּאשה), כמו בשיר על השר משה מונטיפיורי: "הֲלֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת לַפֶּחָה הַנִּבְזֶה, לְהַגִּיד לוֹ תִּתְבַּיֵּשׁ וְאֵיךְ מַרְשִׁים דָּבָר כָּזֶה".

20. מה מיוחד במילה "והאחשדרפנים"?

היא אחת משלוש המילים הארוכות ביותר בתנ"ך.
בקריאתה הפוך "מינפרדשחאהו" מתקבלת מילה שמשמעה הפוך.
המילה היחידה במגילה שהיא לא עברית ולא פרסית אלא יוונית.

הרחבה: המילה אחשדרפנים היא מילה פרסית שמשמעותה 'נציבים'. היא אחת משלוש מילים בתנ"ך המונות 11 אותיות. שתי המילים האחרות המונות 11 אותיות הן מיחזקאל: וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן (טז, מז), וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם (כ, מד).

21. במגילה מסופר שאחשוורוש נתן "מַשְׂאֵת כיד המלך".
איזו מן המילים אינה נרדפת למשאת?

זבד
דורון
שי
תקבול

הרחבה: מן המקרא יש לנו שפע של מילים המציינות מתנה: מתנה, מתת, מתן, מנחה, שי, זבד, תשורה וגם משאת. בלשון חז"ל הצטרפה אליהן המילה היוונית דורון. תקבול הוא מילה חדשה שמשמעותה 'סכום כסף שהתקבל בבנק או בעסק לחשבונו של אדם'. עוד בעניין זה ראו כאן.

22. איזה מן הביטויים הבאים אינו במגילת אסתר?

נהפוך הוא
אוזן המן
עד חצי המלכות
כיד המלך

הרחבה: אצל יהודי ספרד ואיטליה נקראו בשם 'אוזני המן' רקיקים דקים שטוגנו בשמן וגולגלו בצורה שדמתה לאוזן. ביהדות אשכנז נהג מאכל אחר: מאפה שנקרא ביידיש המן טאשען – 'כיסני המן', במקור שיבוש של מאָן טאשען – 'כיסני פרג'. כשנחשפו יהודי אשכנז לשם 'אוזני המן' אימצוהו למאכל שלהם, וכך גם נקבע ברשימה של ועד הלשון.

23. המילים שלפניכם מופיעות במגילה. איזו מהן מופיעה גם בספרי תנ"ך אחרים?

בִּיתָן
כֶּתֶר
שַׁרְבִיט
תְּכֵלֶת

הרחבה: המילה 'תכלת' המציינת צבע נזכרת הרבה בתיאור מלאכת הקמת המשכן בספר שמות, כגון "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי…" (שמות כו, א).

24. אחשוורוש מרבה לכעוס. איזה ביטוי אינו מתאר כעס?

קָצַף
חֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ
חָפוּ פָּנָיו

הרחבה: כאשר מיאנה ושתי להתייצב כדרישת אחשוורוש נאמר: "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ". כשאחשוורוש תופס את המן נופל על מיטתה של אסתר וגוער בו, נאמר "וּפְנֵי הָמָן חָפוּ" – חָפָה פירושו כיסה, לרוב את ראשו, וכאן מפני הבושה. אחשוורוש נרגע רק לאחר שתלו את המן על העץ: "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה".

25. בפורים נותנים מתנות לאביונים – איזו מן המילים אינה נרדפת ל"אביון"?

דל
רש
קבצן

הרחבה: במדרש ויקרא רבה נאמר: "שבעה שמות נקראו לו: עני, דל, אביון, מסכן, רש, מך, דך – 'עני' כמשמעו; 'אביון' שהוא מתאוה לכל; 'מסכן' שהוא בזוי לפני הכל, כמה דאמר 'וחכמת המסכן בזויה'; 'רש' שהוא רש מן הנכסים; 'דל' שהוא מדולדל מן הנכסים; 'דך' שהוא מדוכדך, יתאוה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו שותה; 'מך' שהוא מך [נמוך] לכל שהוא עשוי כאסקופה התחתונה".

26. מה משמעות הביטוי שיכור כלוט?

שיבוש של הביטוי "שיכור קלות" – מישהו שרק מעט מבוסם.
מצב של שכרות דיכאונית – לוט פירושו מכוסה או עטוף, כמו לוּט בערפל.
שיכור מאוד, על שם לוט בן הָרָן שכאשר היה שיכור בנותיו שכבו עימו.

הרחבה: כך מסופר על לוט ושתי בנותיו אחרי מהפכת סדום ועמורה: "וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה: אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כׇּל הָאָרֶץ. לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע". והן אכן השקו אותו ושכבו איתו והוא לא ידע בשוכבן ובקומן. בהמשך נולדו מואב ועמון.

27. ההפך מן שיכור – פיקח או פיכח?

פיקח
פיכח
גם וגם

הרחבה: פיקח הוא מי שאינו עיוור, ובהרחבה גם אדם נבון וחכם – מי שעיניו בראשו. פיכח הוא מי שאיננו שיכור. השורש פכ"ח מוכר בעברית למן ספרות חז"ל ומקורו ארמי, והוא מציין ביסודו עמימות, החלשה והרגעה, ומכאן הפגת היין, הסרת השפעתו של היין. עוד בעניין זה ראו כאן.

28. משנכנס אדר – מרבין בשמחה או מרבים בשמחה?