ועד הלשון מתרעם על המלצת ועדת פיל

ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ ישראל סערו. בקרב אלה שדרשו למחות על מסקנות הוועדה המלכותית היו גם חברי ועד הלשון העברית.

ועדת פיל מטעם ממשלת בריטניה מונתה לאחר המרד הערבי הגדול במטרה להציע מתווה לפתרון הסכסוך בין הערבים ליהודים בארץ ישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוצעה תוכנית לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות: מדינה יהודית בצפון מערב ארץ ישראל ומדינה ערבית במזרח ובדרום. עוד הוצע ש"המקומות הקדושים" יישארו בשלטון המנדט. וכך סיכמה הוועדה: "שלטון מתוקן וצודק, בלי התחשבות באינטרסים כיתתיים, הוא יהיה העיקר היסודי של ממשלה זו" (מתוך דו"ח ועדת פיל).

במסקנות הוועדה נכללה המלצה בנוגע לשפה: "'הלשון הרשמית' האחת תהא רק לשונה של הממשלה הממונה".

ב־13 ביולי 1937, שישה ימים לאחר פרסום דוח ועדת פיל, שלח ועד הלשון מכתב להנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל. במכתב ביקש הוועד שבמלחמה הנמרצת "נגד קפוח זכויותינו", תבוא לידי ביטוי גם המחאה "נגד קפוח הלשון העברית בהצעותיה של הועדה המלכותית".

אל המכתב המקדים שנשלח להנהלת הסוכנות צירף נשיא ועד הלשון את הצהרת המחאה עצמה, ובה נכתב בלשון החלטית:

ועד הלשון העברית, בתור המוסד העליון לתחית הלשון העברית, דוחה בכל תוקף הצעה זו, שהיא חותרת תחת יסודי הבית הלאומי העברי ותחת הזכויות המדיניות שבהן משתמשת השפה העברית למעשה במשך כל השנים, והוא מצהיר נוכח כל עמי התרבות, שעם ישראל לא ישלים עם הצעה מעין זו ולא יקבלנה