איור של צעירה עם תספורת קצרה ופוני מחזיקה עד ידייה מורמות לצדדים, שואלת את השאלה: "מתי אתה מגיע?". לידה איור של צעיר מופתע מסתכל בשעון היד שלו ואומר: "עוד בערך כ-20 דקות".

"בערך כ־"

  • "בבית הספר יש בערך כאלף תלמידים".
  • "תקציב המדינה לשנה זו הוא בערך כארבע מאות מיליארד שקלים".

ניסוחים דוגמת אלו רווחים בציבור ואפילו נקרים פה ושם בכלי התקשורת, ואולם הם אינם תקינים.

המילה בערך והמילית כ־ שוות במשמען בהקשר זה לציון קירוב או אומדן, אך הבאתן זו לצד זו היא כפילות שאין לה יסוד.

לפי זה הניסוח התקין הוא –

  • בבית הספר יש כאלף תלמידים. / בבית הספר יש בערך אלף תלמידים.
  • תקציב המדינה לשנה זו הוא כארבע מאות מיליארד שקלים. / תקציב המדינה לשנה זו הוא בערך ארבע מאות מיליארד שקלים.

כְּ־

המילית כְּ־ היא הוותיקה שבהן והיא באה כבר בתנ"ך בהוראה זו: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה" (יהושע ג, ד), "וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים" (רות א, ד). בלשון חכמים היא מומרת לעיתים ב'כדי' או 'קרוב': "הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל" (יומא ו, ח); "אמר להו ההוא סבא: אנא תנינא לה קרוב לאלפַּים" (בבלי קידושין יב ע"א).

בְּעֵרֵֶךְ

המילה בְּעֵרֵֶךְ אף היא מקראית ואולם הוראתה בתנ"ך כהוראת רכיביה – בְּ + עֵרֶךְ – היינו 'בשווי', 'בשיעור': "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'" (ויקרא כז, ב), היינו "כמה ששווה נפש".[1]

רק בשלב מאוחר יותר בתולדות העברית הפכה 'בערך' להורות 'כ־', 'בקירוב' כמו שמקובל בימינו. נראה כי ניצנים לתמורה זו בספרות השו"ת בארצות אשכנז: "והועמדו כמה ספנים לאורך הנהר רחוקים זה מזה בערך חמשה מאות אמה" (שו"ת חתם סופר ג, צא), ובמקביל בספרות ההשכלה. עיון בספרות ובעיתונות היהודית של המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים מלמד כי בראשית דרכה של העברית החדשה 'בערך' הורתה  גם 'בהשוואה ל־', 'ביחס ל־'. כך למשל בחיבור 'תולדות הטבע' שתרגם שלום יעקב אברמוביץ (הוא "מנדלי מוכר ספרים") באמצע המאה התשע עשרה:

  • במובן כ־, בקירוב: "משקל כל עצמות איש מְגֻדָּל הוא בערך שתים עשרה ליטרא" (א, עמ' 5)
  • במובן ביחס ל־, בהשוואה ל־: "מוח האדם רב מאד בערך גדלו [=ביחס לגודלו], ממוח כל בעלי חיים היונקים" (א, עמ' 14).

קשה לקבוע בדיוק מה גרם למִפנה, אם השפעת לשון זרה אם התפתחות פנימית, אך אין חולק כי כלל ההוראות שייכות לעולם האומדן והשיעור, אם מדויק אם מקורב.

__________________________

[1] המילה כתובה בתנ"ך לעולם "בערכך" (וגם "ערכך" לבד), כלומר בכ"ף כפולה בסופה, וניתנו לצורה משונה זו כמה הסברים. ראו בקישור למטה.​