איור בחורה על אריה עם כיתוב "אריאל שמות ומשמעויות"

אריאל

אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ"ך לעיר ירושלים (ואולי להר ציון או לבית המקדש), למשל בפסוק "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד" (ישעיהו כט, א), כלומר 'אריאל – הקריה שבה חנה דוד'.

ברם הוא מופיע גם בהקשרים אחרים – מוכרים מעט פחות:

אריאל הוא שמו של מזבח (או חלק במזבח) שנזכר בספר יחזקאל: "וְהָאֲרִיאֵל (הכתיב: אראיל) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב" (מג, טז). לצידו באותו הקשר מופיעה הצורה 'הראל': "וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע" (שם, טו), וטיב היחס ביניהם איננו ברור דיו.

אריאל בא גם בביטוי עמום בספר שמואל ב: "הוּא [בניהו בן יהוידע] הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג" (כג, כ; ובמקביל בדברי הימים א יא, כב) – הן בפרשנות המקרא הן במחקר המודרני התקשו לקבוע אם מדובר באריה אדיר ממדים, כמו שנזכר בהמשך הפסוק, או שמא בכינוי לאיש גיבור או למבצר מרשים (וסיפור הארי שלאחר מכן הוא מעשה אחר).

במקום אחר מוצאים מילה דומה: "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן" (ישעיהו לג, ז), ומן התקבולת וההקשר נטו רבים להבין שהכוונה ל'אראלים' ופירושה 'שליחים' (או 'עוברי אורח'), ואולי ממש 'מלאכים'.

נוסף על אלו – אריאל הוא גם שמו של אחד משבי ציון הנזכרים בספר עזרא (ראו ח, טז).

ההוראות השונות והבדלי הכתיב (אריאל, אראיל, אראל והראל) – אם אומנם יש קשר ביניהם – הקשו על ההתחקות אחר הגיזרון, וממילא ההצעות כולן אינן יוצאות מידי ספק.

אריאל המזבח

כנזכר לעיל, המילה אריאל מופיעה ביחזקאל בהקשר של מזבח. יש שחשבו שבמובן 'מזבח' קרוב 'אריאל' אל המילה הערבית إرية (אִרְיַה) שפירושה 'מוקד', 'אוּר'; מעין 'אוּר אֵל', ושמא יש סיוע לכך מן הפסוק בישעיהו לא, ט: "נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם". לפי דעה אחרת קרוב אריאל למילה האכדית arallû 'הר האל', הקרובה למילה העברית 'הראל'.

דעה אחרת גורסת כי אריאל בא מן 'ראיאל' (בשיכול האותיות אל"ף ורי"ש), היינו המקום שאליו עולים להיראות לפני האל. תימוכין לכך יש אולי מן המילה אֶרְאֶלָּם בישעיהו: בגרסת 'מגילת ישעיהו השלמה' שנמצאה בקומראן באה המילה בשתי תיבות נפרדות – 'ארא לם'; אף בתרגום הארמי לפסוק בישעיהו נתפסה כך ותורגמה: "כַּד אִתְגְלֵי לְהוֹן" (=כאשר איראה להם).

בספרות חז"ל נקשר שמו של המזבח עם תווי גופו של האריה: "ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי, שנאמר 'הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד' – מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו" (משנה מידות ד, ז).

לפי פירושים אלו ייתכן שהכינוי לירושלים כולה הוא מעין הרחבה לשמו של המזבח.

אריאל האריה

לציון 'אריה' או 'גיבור' ההסבר הפשוט הוא שאין 'אריאל' אלא צירוף של המילים 'ארי' ו'אל'. יש שהוסיפו כי הצירוף הערבי أسد الله (באותיות עבריות: אסד אללה, "אריה האל") הוא כינוי לאיש גיבור בערבית. ומעניין לציין כי צירוף זה משמש שם פרטי לבנים בארצות מוסלמיות במרכז אסיה כגון איראן, פקיסטן ואפגניסטן. בהקשר דומה נזכרת המילה 'אראל' בכתובת מישע מלך מואב; נראה משם שזהו כינוי ל'אנשים חשובים', ואולם אף זה מסופק.

אראל המלאך

כאמור לעיל היו שראו במילה 'אֶראלם' (בכתבי יד מוצאים גם 'אראלים') שבישעיהו מילה נרדפת למלאכים. בספרות חז"ל היא באה רק בסיפור פטירתו של רבי יהודה הנשיא: "אֶראלים ומצוקים אחזו בארון קודש. ניצחו אֶראלים את המצוקים ונשבה ארון קודש" (בבלי כתובות קד ע"א), ומכאן הביטוי "ניצחו אֶראלים את המצוקים" הנאמר בשעת פטירתו של אדם חשוב. בפיוט הארץ־ישראלי הקדום השימוש בה נעשה נפוץ במיוחד (לצד נרדפים כגון שרפים, אופנים וחשמלים), ומשם גם בפיוטים מאוחרים יותר ובלשון התפילה בכלל.

אריאל כשם פרטי

על פי רוב בחרו מתרגמי המקרא ליוונית ולטינית לכתוב 'אריאל' בתעתיק: Αριηλ בתרגום השבעים ו־Arihel בוולגטה, אם בשל הוראתה הקשה ואם מחמת היותה שם פרטי. כך חדר השם אריאל גם אל עמי אירופה: באנגלית ובצרפתית למשל ניתן השם Ariel לבנים, וממנו נגזר גם שם פרטי לבנות – Arielle. נראה שהגיית שם זה באנגלית – ללא תנועה בסופה – היא שהפכה את 'אריאל' בעברית לשם פרטי הניתן גם לבנות (לצד אריאלה שהיה שֵם נפוץ לפניו); וכמובן – סייעה לכך גם דמותה של בת הים אריאל, מגיבורות סרטי דיסני.