תרשים אנטומי של כף רגל

עַרְקוּם

ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב (calcaneus) לעצם השׁוֹקָה (tibia) והשׁוֹקִית (fibula) – כמו שאפשר לראות באיור. עצם זו היא למעשה החלק התחתון של המפרק; תנועת הקרסול מתרחשת בינה ובין השוקה שמעליה.

מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות – כלומר בהמות שאינן כשרות לאכילה מפני שיש בהן מום או מחלה שאין להם מרפא. בהקשר זה עולה המושג "צומת הגידין" המציין הסתעפות של גידים ברגל הבהמה, שאם הוא פגוע הבהמה נחשבת טרפה. נחלקו האמוראים בתלמוד (חולין עו ע"א) בשאלה היכן מקומו של 'צומת הגידין', וניתנות שלוש תשובות:

ואלו הן צומת הגידין?
רבה אמר רב אשי: דאגרמא ולבר.
רבה בר רב הונא אמר רב אשי: דאגרמא ולגיו.
רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר רב אסי: דעילוי ערקומא.

אם כן לדעת האמורא האחרון צומת הגידין נמצא מעל 'ערקומא'.

כבר פרשני התלמוד, כגון רש"י, נתנו לשם הארמי 'ערקומא' צורה עברית 'ערקום'.[1] מקובל לפרש שזוהי עצם בולטת היוצאת מן החיבור שבין עצם השוק לברך הבהמה.

נראה שהמילה היא תוצר הרחבה של השורש עק"ם באמצעות ר' מבדלת (השוו חֹטֶם – חרטוֹם), על שם העקמימות שהעצם יוצרת. ואולי הסמיכות לערקוב, עצם הארכובּה, תרמה ליצירת השם.

 

תודתנו לאורתופד ד"ר אלישע פרוינד על ההסבר האנטומי.
את החלק הלשוני כתב דורון יעקב.

_____________________

[1] במשנה (בכורות ו, יא) מזדמנת מילה דומה – 'ערקוֹב', ומשמעותה ברך הבהמה, הארכובה שלה. יש עדויות שלפחות בכתבי יד מאירופה היו שגרסו במקומה את המילה 'ערקום', ולפי גרסה זו המילה שימשה כבר בלשון המשנה.