אִוָּה

איווה פירושו 'ביקש', 'השתוקק': "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ [=איווה אותה] לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהלים קלב, יג). הפסוק הזה הוא בניין אב לניסוחים בני ימינו דוגמת "…שם איוותה לה השממית משכן", "אישה כמוך איוויתי לי".

בתנ"ך הפועל אִוָּה משמש בעיקר בצירוף המילה נֶפֶשׁ – לרוב בהקשר של אוכל, כגון "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר" (דברים יב, כ). מפסוק זה וכיוצא בו התגלגל הביטוי הרווח בעברית החדשה כאוות נפשך.

שם הפעולה של אִוָּה הוא אִוּוּי – משאלה, רצון עז. בתחום הדקדוק מדברים על 'צורות איווי': צורות פועל המביעות רצון, בקשה וכדומה, כגון הצורות המוארכות 'נֵלְכָה' ו'אָשִׁירָה' בעברית המקראית.

אל הפועל אִוָּה קשורים הפועל הִתְאַוָּה והשמות תַּאֲוָה ומַאֲוַיִּים (=תשוקות, משאלות לב).