איור צֶדַע (רַקָּה)

צֶדַע

צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ברבים (זוגי): צְדָעַיִם (בלי ניקוד: צדעיים).

המילה צדע מצויה בספרות חז"ל, למשל בתיאור תנוחתו של העובר: "מקופל ומונח כפינקס. שתי ידיו על שתי [=שני] צדעיו… וראשו מונח לו בין ירכיו…" (בבלי נידה ל ע"ב).

המקבילה לצדע במקרא היא רַקָּה: "וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ" (שופטים ה, כו).

המילה צדע הולידה את הַצְדָּעָה – מחוות כבוד צבאית שבה שמים את היד על הצדע.