עברית ויידיש
מאת: סימון הופקינס
לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 313–318
לפני כאלף שנה, כאשר היגרו היהודים לאזורים שהם גרמניה של היום, הם אימצו את הדיבור הגרמני המקומי. במרוצת הזמן פיתח דיבורם קווים עצמאיים, וכשנדדו רבים מהם לפולין ולרוסיה, נוספו לשפתם יסודות מן השפות הסלאביות. כך נוצרה שפה חדשה: היידיש. העברית סיפקה ליידיש רובד המבדיל אותה משאר הלשונות הגרמניות, והיידיש תרמה רבות לעברית המתחדשת, ובייחוד ללשון המדוברת.
