מלצר

את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז). בגלל ההקשר של ארוחה פירשו רש"י ואחרים שמלצר הוא "הסודר את המנות ואת הקערות", וכך נוצר המשמע המוכר לנו כיום. אבל במחקר המודרני מקובל לראות במילה מֶלְצַר גלגול של המילה האכדית maṣṣâru (מן השורש נצ"ר, המוכר גם מן העברית) שמשמעה 'שומר', 'מפקח'.

בעברית החדשה נוצר מן המילה מֶלְצַר השם המופשט מֶלְצָרוּת, ובהמשך אף נוצר פועל גזור שם: מִלְצֵר, לְמַלְצֵר.