הבֵּיבָר וגן החיות

למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.

ביבר

בספרות חז"ל נזכרים ביברין, מיוונית bibarion – שטח מגודר שבו גודלו בעלי חיים שונים לצריכת האדם. כך למשל "אין צדים דגים מן הביברין […] אבל צדים חיה ועוף מן הביברים […]" (משנה, ביצה ג, א); "היו שם ביברים שלחיה ושלעופות ושלדגים" (ירושלמי, סנהדרין כט ע"ג-ע"ד) ועוד. במקור הייתה כנראה הצורה ביברין יחיד ורבים גם יחד על פי צורת המילה ביוונית (כמו ליסטים), אך כבר בתלמוד הבבלי עולה צורת היחיד ביבר.

המסורות – מוקדמות כמאוחרות – חלוקות בניקוד המילה: בֵּיבָר או בִּיבָר. לימים גברה ההגייה בֵּיבָר בצירי, והיא התקנית בימינו.

בעברית המתחדשת נשאר ממשמעותו המקורית של הביבר בעיקר ביבר הדגים – בריכה לגידול דגים. כך לדוגמה כותב ברוך לינדא: "אחד אסור באזיקים [דג קרפיון] בתוך הביבר (פיש הלטער) אשר משקלו תשעים ליטראות" (ראשית לימודים א, 1788); וכותב גם מנדלי מוכר ספרים "שהדגים בתוך הביברים מתאספים ובאים" (השקפה כללית על הדגים, 1877). בעברית זו החל הביבר לתאר מקום שבו אספו בעלי חיים וגידלו אותם בעיקר לתצוגה, ולעיתים גם לציד. בעיתון 'המליץ' מאוגוסט 1897 תואר מתחם מושבו של הקיסר ('חֲצַר פֶּטֶר'), ובין היתר נכתב שם: "היתה שם ביבר גדולה של חיות אשר שטחה היה עד כדי שש פרסאות מרובעות […] במחלקה מיוחדת אשר בביבר החזיקו נמרים, ראמים (ביפפעל) וחזירי יער".

גן חיות

לצד הביבר שימשו בעברית המתחדשת שמות נוספים לתיאור מקום שמוחזקים בו בעלי חיים לתצוגה: "בפרדס החיות בפרנקפורט קרה מקרה נורא" (הצבי, 17 ביולי 1891); "בית אוסף החיות של ה' י. גרייל […] העשיר בימינו את קובץ החיות אשר לו" (הצפירה, 19 בפברואר 1897).

בין השמות עולה גם הצירוף גן חיות – שנוצר על פי Tiergarten בגרמנית. למשל: "האיש Grail אשר הביא לעירנו לפני שבועות מספר את בית אוסף החיות לראוה, בשימו אל לב כי יש לנו גן חיות זה כבר" (הצפירה, 7 בינואר 1889).

מכלל השמות השתרש הצירוף גן חיות, אך גם מקומו של הביבר לא נפקד מלשוננו, והמילה מופיעה בכל מילוני העברית החדשה. בימינו הביבר אינו נפוץ, אך לעיתים משתמשים בו לתיאור מבנה או מתחם שמוחזקים בו בעלי חיים אך אינו גן חיות, למשל 'ביבר זוחלים'.