יהודה בורלא
תרמ"ו–תש"ל, 1886–1969
- נבחר לחבר־יועץ בכ"ה בכסלו תשט"ו
- נבחר לחבר־כבוד בכ"ז בסיוון תשכ"ז
- היה חבר הוועדה המרכזית לטכניקה בחיפה וחבר הוועדה למונחי הבטון
יהודה בורלא, יליד ירושלים, למד בישיבת "תפארת ישראל" הספרדית, ולאחר מכן למד בבית המדרש למורים של "עזרה". בשנת 1912 החל בהוראה. במלחמת העולם הראשונה היה חייל בצבא הטורקי, ולאחריה ניהל את בתי הספר העבריים של ההסתדרות הציונית בדמשק. בקום המדינה התמנה מנהל מחלקת ההסברה במשרד המיעוטים ואחר כך עבד במשרד החינוך והתרבות. שנים רבות שימש נשיא אוגדת הסופרים.
פרסם סיפורים רבים, קובצי סיפורים ורומנים. עוד פרסם י' בורלא מאמרי ביקורת על סופרים וכן מאמרים על הספרות הערבית החדשה. הוא ערך את הקבצים הספרותיים "מבית" ו"מסכת". כתביו קובצו בשמונה כרכים.
יהודה בורלא קיבל פעמיים את פרס ביאליק, והיה חתן פרס ישראל לספרות יפה.
מיצירותיו
- לונה
- בלי כוכב
- אשתו השנואה
- נפתולי אדם
- עלילות עקביה
- באופק
- אלה מסעי יהודה הלוי
